שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך הפך זמר צעיר לדובר הדור?
זה קרה בשנת 1963 כשאמריקה והעולם כולו זכו בנביא חדש, בן 20 בלבד. בזמן שהצעיד הדוקטור מרטין לותר קינג את ההמונים לאנדרטה של וושינגטון, בדרישה לשוויון זכויות, הפך זמר צעיר שתמך בו ושמו בוב דילן, לאגדה. זה קרה פחות או יותר בזכות שיר אחד - שירו הידוע של בוב דילן "התשובה נישאת ברוח" הפך להמנון של התנועה לזכויות אזרח ובין לילה הוא היה לדובר של דור שלם.
דילן ניסה אמנם להתכחש למעמדו כדובר הדור וזימר בקול מנסר "אתם לא צריכים חזאי כדי לדעת לאן נושבת הרוח" (מה שהתייחס לשיר הזה, שכבר הפך לכמעט תפילה לאותם צעירים). אבל זה לא עזר לו. את המעמד הזה חיזקו עוד שירים כמעט נבואיים נוספים שלו, כמו "גשם כבד עומד ליפול" ו"אדוני המלחמה", שהעלו אותו למעמד גבוה עוד יותר - נביא ומוכיח בשער בעשור הכי כואב של אמריקה - העשור של ויאטנם, הרצח של הדוקטור קינג ושל הנשיא קנדי.
והמשורר שהוא היה הכניס למוסיקת הפופ את הפוליטיקה, הפילוסופיה והשירה. הוא יצר שירים מוזרים, סוריאליסטיים, עמוסי משחקי מילים, כפלי משמעות, מסעות בזמן, הוא שאל בהם שאלות קיומיות ומסתוריות ותהה על הדברים ופשרם. לאיש לא היה ספק - הוא ניסח את השאלות שמהן כולם הוטרדו, אך התקשו לנסח.. בעקבות הצלחתו של דילן החלו יותר ויותר זמרים ולהקות, לכתוב שירים פואטיים, בעלי משמעות, שנוגעים בנושאים חשובים באמת.
וגם הקול החלוד שלו, אותו קול שהיה ההיפך מקולם של זמרי ה"בל קנטו" (הקול היפה), שהיו עד אז מלכי הפופ. את הקול המאנפף (שיוצא מהאף) והלא משתדל שלו הוא הביא מעולם הבלוז ומוסיקת העם. לא מעט בזכותו הלכו הקולות האלה והשתלטו על מוסיקת הרוק והביאו לירידה של ממש בפופולריות של הקולות המנומסים והנקיים הקודמים, שלפתע נשמעו כל כך משעממים..
ב-1965 הוא עשה מהפכה עוד יותר גדולה, כשהביא את הגיטרה החשמלית למוסיקת הפולק העממית. בפסטיבל ניופורט צעקו לו ולהתחשמלות בוז, כשהוא עלה עם להקה חשמלית להופיע מול קהל הפולק שכל כך אהב את הגיטרה האקוסטית והמפוחית שלו. זה לא עזר להם. המוסיקה שלו, ששאבה מכל סגנון אפשרי, כבר התקדמה אל הנצח, הרחיבה את הפופ והרוק והפכה אותו מבידור לכלי ביטוי ושפה חדשה, אמתית יותר וכנה הרבה יותר. בפה קפוץ במקום פעור, עם חשמל צורם ומרעיש, הוא שר את האמת האכזרית על העולם המקולקל שהוא ראה, במקום לבדר אותם בשירים שמחים ומרוצים.
הנה סיפורו של בוב דילן ושל מקבילו לאונרד כהן (עברית):
https://youtu.be/BZem7AUfUlA
שירו הידוע של בוב דילן "התשובה נישאת ברוח":
https://youtu.be/vWwgrjjIMXA
שיר אחר שלו בהופעה חיה, בעשור שאחריו:
https://youtu.be/YwSZvHqf9qM
המהפכה החשמלית שהוא עשה הפכה אותו לאמן רוק ושינתה את הרוק האמריקאי לתמיד:
https://youtu.be/jtFEzhaNrT4
השירים שלו זכו להכרה כשירה של ממש בדמות פרס נובל לספרות בו זכה:
https://youtu.be/camlWtA8GX4?long=yes
ותכנית היסטורית על בוב דילן (עברית):
https://youtu.be/blO7AYCKJQ0?long=yes
איך היתה מרילין מונרו לאייקון תרבותי?
הצעירה האמריקאית נורמה ג'ין מורטנסן, התפרסמה בשם הבמה שלה מרילין מונרו (Marilyn Monroe). היא הייתה לכוכבת קולנוע אמריקאית נערצת ויפה, שהיתה אהובה על מעריצים מהחברה הגבוהה בארה"ב, כולל שחקנים, סופרים ופוליטיקאים מפורסמים, עד נשיא ארה"ב הנערץ ג'ון קנדי שהיה חבר טוב שלה.
אבל ילדותה לא היתה קלה. היא גדלה כבת להורים גרושים, שמסרו אותה לאימוץ. לאחר שאימה החזירה אותה אליה, היא התמוטטה ונורמה ג'ין התגלגלה לבית יתומים. היא נישאה בגיל צעיר לבנה של חברת המשפחה ובזמן מלחמת העולם השנייה, בזמן שבעלה נלחם בחזית, נורמה ג'ין עבדה במפעל מטוסים. צלם שהגיע לצלם במפעל הציע לה להפוך לדוגמנית. היא אכן הפכה לדוגמנית מהמצליחות בארה"ב והופיעה על גבי מאות שערי מגזינים. מאוחר יותר הפכה לשחקנית והצליחה מאד. היא הפכה לאחת השחקניות הידועות ביותר בעולם ובמקביל החליפה בעלים (כולל שחקן הבייסבול הידוע ג'ו דימאג'יו והמחזאי ארתור מילר).
ב-5 באוגוסט 1962 מרילין מונרו נמצאה מתה בדירתה השכורה. חרושת שמועות אפפו את מותה ועד היום יש סיפורים שונים ומשונים על הסיבות לאובדן הגדול של תעשיית הבידור האמריקאית.
מאז מותה, הפכה מרילין מונרו לדמות נערצת וידועה בכל העולם. היא זוכה לחיקויים בעולם הקולנוע, הטלוויזיה והבידור. אנדי וורהול, אמן הפופ ארט החשוב בעולם, הקדיש לה סדרת תמונות מרשימה והפך אותה לאייקון גם בעולם האמנות. הזמרת מדונה עיצבה במשך שנים את הקריירה והמראה שלה, כחיקוי של המראה שלה.
נפתח בקדימון לזכר הכוכבת הגדולה בעולם:
https://youtu.be/pXDn-cjyTQE
מרילין מונרו מדברת עם עיתונאים:
http://youtu.be/Y5s4M5Kx6yI
מרילין מונרו שרה "יום הולדת שמח" ליום הולדתו של הנשיא ג'ון קנדי:
http://youtu.be/jfQtfw8U06g
מצגת תמונות דיוקן של מרילין מונרו:
http://youtu.be/Ps7ch4HsnbE
עבודה של וורהול "4 מריליניות" שהנציחה אותה כאייקון:
http://youtu.be/WBJtVrdFncM
סצנה שלה מסרט:
https://youtu.be/ooFgExx7Cnc
השיר המפורסם "נר ברוח" של אלטון ג'ון על נורמה ג'יין:
https://youtu.be/VHIMT6lmH-o
ושיר הערצה מקסים של הלהקה הישראלית שייגעצ (עברית):
https://youtu.be/pwgs-U4qDLo
מה היה הקשר של דיוויד בואי לחלל?
דיוויד בואי (David Bowie) גדל באנגליה וכבר בגיל צעיר הוא הפך מיוחד, כשאגרוף בפניו, במהלך תגרה עם חבר, גרם להגדלת האישון של עינו השמאלית ולמראה חד-פעמי, שאין כמוהו לאיש - אישון מוגדל ומהפנט.
זה היה אולי פרט שולי בביוגרפיה של אדם רגיל, אבל סמלי למי שעתיד להשפיע על מעצבי אופנה וסגנון, מעצבי תדמית וגברים מטרוסקסואלים בדורות הבאים.
מצד שני, רק עם מראה יחודי לא מצליחים להפוך לגאון מוסיקלי, שחקן מחונן, אייקון אופנה, חדשן בלתי נלאה ואדם שיגדיר את מוסיקת הפופ, לא פחות מהביטלס, אלביס או בוב דילן.
כי בואי, שפרץ אל מוסיקת הפופ רגע אחרי שהסתיימה רעידת האדמה המוסיקלית והתרבותית של שנות ה-60, לא הרכין את הראש בפני "הסיקסטיז" המסעירים, אלא לקח את התרבות האנושית אל פריצת גבולות חדשה ושחרור נוסף - הפעם מכבלים של מוסכמות כובלות ודברים שאסור לומר או לפעמים אפילו לחשוב.
הוא היה מודל זוהר ועדכני של כוכב רוק, אך באופן מסוים הוא היה אוונגארד, מקדים את זמנו ואת כולם, גם אם סוג של אוונגארד שמתנגן יפה וקל יחסית לעיכול.
מכל מקום, השיר הראשון שהוציא הזמר והמוסיקאי המשובח הזה נקרא "ספייס אודיטי". השיר היה אחד השירים הטובים בפופ של אותה התקופה ונחשב פורץ דרך בהפקה, בביצוע ובכתיבה שלו. דיוויד בואי כתב אותו אחרי שראה את הסרט "אודיסיאה בחלל" של סטנלי קובריק. מסופר בו על מייג'ור טום, האסטרונאוט הדמיוני שנפלט לחלל ומאבד קשר עם כדור הארץ.
השיר יצא פחות משבוע לפני שיגור החללית אפולו 11 לירח, ליווה את סיקור המשימה בשידורי ה- "BBC" ועד לנחיתה על הירח ב-20 ליולי 1969, הוא כבר היה הצלחה מדהימה.
בנוסף, "Space Oddity" סימן לראשונה משהו יחודי נוסף בבואי האמן. הוא עתיד מכאן לזכות בהצלחה מסחררת, אבל בלי אף שיר אהבה, אפילו אחד. אין אמן שלא כותב שירי אהבה ודומה שהפופ כמעט בנוי עליהם - אבל זה דיוויד בואי והוא, כבר אמרנו, לא מחויב לדבר.
בואי כונה "איש הזיקית", איש הדמויות, מי שללא הפסקה ממציא אותן ואת עצמו מחדש. הדמות של "מייג'ור טום" (Major Tom) ממנו היא השפעה של הסרט "2001: A Space Odyssey" של סטנלי קובריק משנת 1968. הוא מספר על שיגורו של האסטרונאוט בשם זה לחלל. כמו מוטיב אהוב ישוב מייג'ור טום לככב בשירים נוספים של בואי, מ-"Ashes to Ashes" בשנת 1980, "Hallo Spaceboy" ב-1995 ובקליפ של "Blackstar" השיר מאלבומו האחרון של בואי.
אחרי מייג'ור טום הוא ימציא גם את זיגי סטארדסט, דמות דמיונית שהפכה למלווה נאמנה של הקריירה שלו, עד שיחליט להיפרד ממנה וימשיך הלאה, לחידושים נוספים שיתחלפו גם הם אחרי זמן קצר.
הוא היה מסוגל להחליף במהירות דמויות וזהויות, שבלבלו את המעריצים שלו, שאיכשהו תמיד ניסו להתלבש כמו האדם שנפל אל כדור הארץ, הדוכס הלבן, זיגי סטארדסט ואחרים ולא פעם מצאו את עצמם בהופעה, עומדים מול דמות חדשה ומרגישים מעט מגוחכים.
אבל נשוב רגע ל"ספייס אודיטי", שיצא ב-1969 והתקשר אצל כל המאזינים עם הנחיתה על הירח, שהתרחשה ממש באותו הזמן. הוא היה להיט הבכורה של בואי והציג אותו לציבור עם המראה המיוחד והמסתורי שלו.
השיר אפיין את פעילותו מאז - מי שיכונה "הדוכס הלבן" של עולם הרוק. זמר מרתק ובעל הופעה שונה מהמקובל, חדשן תמיד, כותב ומספר סיפורים מעולה, גאון מוסיקלי ואדם ששיריו הם בדרך כלל יצירות מרגשות ושלמות.
לאחרונה ביצע כריס הדפילד, המפקד היוצא של תחנת החלל הבינלאומית, את השיר הזה של דיוויד בואי בחלל. הביצוע זכה להצלחה גדולה ביוטיוב והדגים פעם נוספת עד כמה שהשיר הקדים את זמנו ואפילו מעט ניבא את העתיד.
כשמת בואי הוא הותיר אחריו הרבה יותר ממוסיקה. הפופ והרוק אחריו השתנו והפכו צבעוניים, מסוגננים ומרהיבים מאי-פעם. האיש שללא משים עתיד להמציא את ה"ארט רוק", הביא אל הבמה את הצבע והמראה הקרקסי והמפתה כל כך. במקום הופעות בחליפות או בבגדי היפים משומשים, החלו בהשראתו האמנים לחגוג את ההופעה שלהם בתלבושות שלא היו מביישות תיאטרון, אופרה או מחול. אחריו ברור היה שפופ הוא לא רק מוסיקה אלא גם מראה.
אפשר לומר שמשחקי הזהויות של בואי הפכו לפתרון משבר הזהות של פופ שלם...
הנה הקריירה של דיוויד בואי:
https://youtu.be/Lan_wotkon0
הקליפ של "ספייס אודיטי" בביצוע של דיוויד בואי:
https://youtu.be/iYYRH4apXDo
מחווה לבואי - מפקד תחנת החלל הבינלאומית שר את השיר "ספייס אודיטי":
http://youtu.be/KaOC9danxNo
דיוויד בואי כזיגי בהופעה בשנות ה-70:
https://youtu.be/dLYafk0Lui0
בואי בהופעה ללא מסכות עם "אפר לאפר":
http://youtu.be/lNqo0kIR-TU
בראיון מנבא ב-1999 את מה שהאינטרנט יביא וצודק בכל מילה:
https://youtu.be/8tCC9yxUIdw
הקליפ האחרון של בואי, בו הוא בעצם מבשר בטרם עת על מותו שלו:
https://youtu.be/kszLwBaC4Sw
הנה מחווה של מקהלה וקהל לגאון שלא מעט רואים בו את האלוהים של הפופ (או כמו שהוא כינה את עצמו "אליל שקר"):
https://youtu.be/LYl74O0G-fs
קדימון הסרט הנהדר שנעשה עליו ב-2022:
https://youtu.be/QUvjaPIEIBs
אוסף של 10 השירים הגדולים שלו:
https://youtu.be/5WICgADzDqw?long=yes
כיצד הפך אנדי וורהול לאמן הפופ ארט המוביל?
הוא העיד על עצמו פעם שהוא "שטחי באופן עמוק..." - אולי, אבל אנדי וורהול היה המייסד של זרם הפופ באמנות, זרם שזכה לכינוי "פופ ארט".
האמן, שעטה בחייו פאה נוכרית בגוון כסוף, היה במקור מעצב גרפי. ליצירותיו הוא השתמש במוצרים נפוצים כמו קופסת שימורי המרק של חברת קמפבל ובדיוקנאות של כוכבי מוסיקה וקולנוע כמו מרילין מונרו ואלביס פרסלי. כל אלה היו לחומרי יצירה אמנותיים ליצירתו של וורהול. הוא הפך אותם ל"אייקונים" מודרניים - דמויות, או במקרה הזה יצירות אמנות, שפרסומן עצום והן מצליחות הרבה מעבר להצלחתן בתחום שבו הן נוצרו.
אפשר לומר שאנדי וורהול לקח את התרבות הפופולארית והכניס אותה אל עולם האמנות. במידה מסוימת הוא גם פתח את עולם האמנות לעולם השיווק, הצבע והתקשורת החדשה. אבל הוא גם החזיר את האמנות לקהל הרחב שיכול היה להבין את מה שהוא רואה, הרבה יותר מהאמנות המופשטת שהייתה בשיאה בתקופה שבה החל וורהול ליצור.
אנדי וורהול אמר פעם ש"הכל הוא אמנות". ואכן, וורהול צייר, צילם, הדפיס, צילם, הסריט ואפילו היה מהראשונים להשתמש באמנות ממוחשבת (המחשב היה אז מאד קשה לשימוש ומעטים היו בעלי גישה אל המחשבים היקרים של אז).
הוא ידע להפוך כל דבר לאמנות, אפילו אכילה, כמו בסרטון האמנותי בו הוא הציג אכילת המבורגר כמעשה אמנותי.
וכללית - וורהול יצר אמנות מרתקת ופופולארית בציבור הרחב, שהלכה והתגברה על כל ההתנגדויות של המבקרים ואנשי האמנות, עד שהפכה לקונצנזוס של ממש באמנות המודרנית.
הנה סיפורה של האמנות של וורהול (עברית):
https://youtu.be/Ot3RFUlOW_c
על יצירה אחת של וורהול שכמו רבות אחרות האמיר שוויה לשמיים (מתורגם):
https://youtu.be/n15wmRK2asQ
סרטון אנימציה בו מוצגים אנדי וורהול ועבודותיו המפורסמות באנימציית סטופ מושן:
http://youtu.be/8kbXBsjy3b4
תולדות חייו של אנדי וורהול:
https://youtu.be/QAJJ35DVlTs
כמה מעבודות הפופ ארט המפורסמות של וורהול:
http://youtu.be/jza2rkcIQcg
הרקע שבו נולד הפופ ארט:
http://youtu.be/LsY4ihZCJL8
רגע, יצירה! - כך תדפיסו כמו וורהול:
https://youtu.be/O8HB2cQm_Ag
וסרט עם הסבר מפורט על ההדפסים שלו:
https://youtu.be/ly-OQ6X-FlQ?long=yes
כיצד שינו הביטלס את העולם?
הלהקה החשובה ביותר והידועה ביותר במוסיקה העולמית היא ללא ספק להקת "החיפושיות" (The Beatles). הלהקה הבריטית "הביטלס", 4 צעירים פשוטים מהעיר ליברפול, ג'ון לנון, פול מקרטני, ג'ורג' האריסון ורינגו סטאר, הם הלהקה הראשונה שכל העולם הכיר ושהמעריצים שלה צרחו בהופעות שלה לאורך כל המופע. ההערצה אליהם הגיעה לרמה שקיבלה שם - "ביטלמניה" ("מחלת הביטלס")..
גם איכותה המוסיקלית של המוסיקה שיצרו "הביטלס" נחשבת לאחת הפסגות של המוסיקה הפופולארית בעולם - רבים רואים בה ממש מוסיקה קלאסית, המשתווה לאיכות המוסיקלית של מלחינים כמו בטהובן, באך ומוצרט.
בלהקה היו חברים 4 מוסיקאים מצוינים ובמיוחד הובילו אותה בכישרון רב ג'ון לנון ופול מקרטני. הם התפרסמו בשירי רוק, משולבים במקצבי ריתם אנד בלוז והרמוניות קוליות מצוינות, כותבים את שיריהם בעצמם (חדשני באותם ימים) ואלופים במשחקי מילים חביבים, חוש הומור מעולה ומראה מצודד. אחרי שכבשו את לונדון ואת אנגליה כולה, הם כבשו את ארה"ב ואת שאר העולם ולאחר שהתבגרו מוסיקלית והמוסיקה שלהם הלכה והתפתחה ונעשתה חכמה ויצירתית, הם הפכו ללהקת הרוק החשובה בהיסטוריה.
הנה סיפורם של הביטלס:
https://youtu.be/FZSHsJjsh-Y
תקציר תולדות החיפושיות:
https://youtu.be/7ItiFZBAMlI
הופעה של הביטלס מהימים הגדולים של הביטלמניה:
https://youtu.be/jenWdylTtzs
מיק ג'אגר מנהיג ה"רולינג סטונז" מכניס אותם להיכל התהילה של הרוק:
https://youtu.be/0rolz1VasS4
כדי שגם הילדים של היום יאהבו אותם, גם בערוץ הילדים בישראל עושים חגיגה לביטלס (עברית):
http://youtu.be/uxotFidI9os
אולי כך יתארו בשנת 3000 את הביטלס (:
http://youtu.be/3Z2vU8M6CYI
סרט תיעודי על הלהקה הגדולה בהיסטוריה של הפופ:
https://youtu.be/t1BEIbtoqK0?long=yes
וסיפורם המלא של הביטלס (עברית):
http://youtu.be/Vikz88Wj8W8?long=yes
מיהו מוחמד עלי, הספורטאי הגדול בכל הזמנים?
על אף הישגיו של השחיין מייקל פלפס, השיאן האולימפי הגדול בכל הזמנים, רבים רואים דווקא במתאגרף מוחמד עלי את הספורטאי הגדול בכל הזמנים. בסיקסטיז, העשור המהפכני ביותר, והוא רק בן עשרים, הוא היה הדבר הנוצץ ביותר באמריקה. וזה היה העשור, בואו נזכור, עם היהלומים הכי צעירים והכי נוצצים אי-פעם - מהביטלס, דרך דילן ומה עם הנדריקס וקנדי?
מוחמד עלי היה 3 פעמים אלוף העולם במשקל כבד, יותר מכל מתאגרף בהיסטוריה. את התואר הוא קטף לראשונה בגיל לא יאומן - הוא היה בן 22 בלבד!
עלי היה מתאגרף דגול, שסגנונו היה שונה מכל מה שמקובל בענף. אם כולם נהגו לחסום את האגרופים של היריב, הוא נשען לאחור כדי לחמוק. ההשענות הזו לאחור מנוגדת לכל מה שמקובל ו"נכון" באיגרוף של אותה תקופה. אבל לך תתווכח עם מי שגם רוקד בזירה כמו שוגר ריי רובינסון וגם מנצח קרבות בסיטונות.
עלי, גם נביא מסוג מסוים, נהג להתנבא בדיוק באיזה סיבוב הוא יכריע את יריבו (כמעט תמיד הוא צדק), גם איש שיווק אינטואיטיבי שהבין שגם כשצועקים לו בוז, אם יהיה מספיק שחצן ושנון איש לא יוכל להתעלם ממנו. הוא היה גם לאלוף אולימפי ונחשב לגדול מכולם בתחומו.
אמרו עליו שהוא "מרחף כמו פרפר ועוקץ כמו דבורה" ובעיקר - הוא היה גאה במי שהוא, ספורטאי שחור, לוחם לשוויון ושוחר שלום.
אבל הוא גם התאסלם, שינה את שמו מקסיוס קליי (שהוא ראה בו "שם של עבדים") והוביל את גל ההתאסלמות באמריקה, סירב לשרת בווייטנאם בשם אמריקה והתייצב בהנהגה של מחאת השחורים בארה"ב.
"מחיר החופש הוא יקר. אני שילמתי אבל אני חופשי." הוא אמר. ואכן, מוחמד עלי רתם את כשרונו הספורטיבי המדהים והפופולריות הבלתי נתפסת שלו בעולם, כדי לשנות את פני החברה האמריקנית. הוא בעט בחיבוק של האומה, רק כדי להילחם בסדר הלבן שלה וניהל את סדר היום התקשורתי-פוליטי שלו בנחישות, עם לשון חדה ועם יכולת נדירה לסחוף אחריו את ההמונים לשינוי מה שנראה בעיניו מעוות באמריקה.
כשעלי נלחם נגד הגזענות, חוסר הצדק, העוני והמלחמות המיותרות של אמריקה, הוא נכון היה לשלם את המחיר האישי על כך, כי ראה בעצמו מישהו שיכול לעשות זאת ולפיכך ייצג רבים שלא יכולים היו לעשות זאת.
מי שקרא לעצמו "הגדול מכולם" נתפס על ידי כולם כשאמר זאת כ"שחצניקו", אבל אז הוא הוכיח את זה לעולם ואיש יותר לא ערער על כך.
כך הקדיש את חייו המתאגרף שהיה גם פרפר וגם דבורה, לשינוי ולמאבק החברתי שבו האמין - המאבק לזכויות האזרח של השחורים באמריקה. שוב ושוב הוא אמר את דעתו, גם כשזה פגע לו קשות בפרנסה, והגדיר היטב את האופן בו תפס את האדם השחור. אגב, זה לא הפריע לו להשתמש בביטויים גזעניים קשים נגד יריביו, שהיו תמיד שחורים...
את הונו העצום הוא בזבז בלי הכרה ותרם בנדיבות לכל מי שמסביבו, ממשפחה ועד זרים לגמרי ששמע על מצוקותיהם. "עזרה לזולת היא שכר הדירה שאתה משלם על חייך בעולם הזה", הוא נהג לומר.
הוא גם היה אנושי, עם פה גדול ולא פעם מלוכלך ועם יצרים בגודל של הר, אבל הוא העניק את הצגות האיגרוף הגדולות שלו לקהל הרחב ולשחורים של אמריקה, שכל כך העריכו את מי שהוא היה ולא רק את איך שהוא התאגרף. משום כך הוא היה לא רק ספורטאי גדול, אלא גם אדם דגול.
הנה מוחמד עלי:
http://youtu.be/RmaHGY7BEog
על מוחמד עלי ערב מותו (עברית):
https://youtu.be/jjIcfEbLkBU
הנוקאאוטים הגדולים שלו:
https://youtu.be/C_fEIVwjrew
הדיבורים המפורסמים של עלי ופיו הגדול והשחצני:
http://youtu.be/WsAC4lhbE0g
הביטחון, היכולות וההשראה שלו מועברים כיום בסרטוני מוטיבציה באינטרנט (מתורגם):
https://youtu.be/YXfk9W_Nmks
"הריקוד" המהיר והקליל של עלי, ההישענות לאחור להתחמקות מאגרוף, הג'אב הישירה שלו לפנים של היריב והריקוד שלו בזירת האגרוף (מתורגם):
https://youtu.be/SzSo1hTtaCc
סיפור המפגש ההיסטורי והמשעשע של קסיוס קליי עם הביטלס:
https://youtu.be/qhVbeBVKu2w
מוחמד עלי עם אלביס:
https://youtu.be/G0bz52T__SU
על גדול המתאגרפים:
https://youtu.be/OkpjNpKkMi0?long=yes
ותולדות חייו של הספורטאי הקולני והגדול הזה:
https://youtu.be/jDkL7ZPz1Mw?long=yes
מיהו מלך ומהפכן הרוקנ'רול?
ביום בהיר אחד יורד נהג משאית צעיר ממנה ונכנס לאולפן הקלטות. אלביס פרסלי שמו, בן עניים אמריקאי שנולד בעיר טופלו שבמיסיסיפי וחי בעיר האמריקאית ממפיס, החליט להקליט שיר לאמו האהובה. זה היה באולפן "סאן רקורדס", אולפן קטן וחביב אך לא יותר. שמו של בעל האולפן ומי שהיה גם הטכנאי שהקליט את הבחור הצעיר היה סם פיליפס. אלביס ביצע באולפן את השיר שבחר בשילוב של סגנונות מוסיקליים שונים - בלוז וקאנטרי.
זו הייתה נשארת סתם הפתעה לאימא ואיש לא היה יודע על העניין. אבל רצה הגורל והשיר התגלה על ידי שדרן רדיו אמריקאי. השדרן אהב והתלהב ממנו והחל להשמיעו בהתמדה. השיר הלך וסחף והפך ללהיטו הראשון של אלביס. אלביס יפה התואר, שנע בקלילות על הבמה, אחז גיטרה ושר נהדר, הפך במהירות לכוכב. הוא עתיד כמעט ליצור את הסגנון החדש שלו - רוק נ' רול - סגנון שישנה את עולם המוסיקה לתמיד.
אלביס, שהתפרסם כמעט בן לילה, הפך מסתם זמר מצליח למהפכן הגדול של המוסיקה הפופולארית במאה ה-20. בשילוב שעשה בין סגנונות כמו הבלוז הקצבי (רית'ם אנד בלוז), ששמע כנער ברחובות עירו ממפיס, עם מוסיקת הקאנטרי של אמריקה והגוספל ששר בכנסיה, הוא סלל את הדרך למהפכת הרוק הגדולה והשפיע על כל המוסיקה הפופולארית ותרבות הפופ בכלל. הרוק נ' רול נולד אמנם מעט לפניו, אבל הוא היה למלך שלו ולמי שהביא אותו לשיאיו הגדולים הראשונים. זמר לבן עם גרוב שחור!
כי אלביס פרסלי היה מיוחד במינו. כמי שגדל במיסיסיפי בשנות ה-30 וה-40, הוא הרבה להאזין לגוספל שחור. הבחור הצעיר ינק מהסגנון הזה רבות ופיתח את הסגנון האישי שעתיד לחולל סערה ולהצליח באופן כה מרשים. בדיעבד אלביס גם החזיר ותמך במוסיקת הגוספל, כשהיה הזמר הלבן הגדול שחשף אותה לציבור הרחב בהקלטותיו לשירי גוספל שונים, שיזכו לפרסום עצום. כך ניתן לראות בו מי שהחזיר טובה לכור מחצבתו המוסיקלי וסייע לקידומו ברחבי אמריקה והעולם.
לא סתם אלביס הפך לכוכב-על. בנוסף להיותו מהזמרים המצליחים בכל הזמנים, היה "מלך הרוק" גם שחקן קולנוע מצוין שהשתתף ביותר מ-30 סרטים. בשנות ה-50 הוא היה נערץ ואליל המונים של ממש. תנועות הירכיים שלו היו בעיני רבים "מיניות מדי". הורים ראו בו השפעה רבה וארגונים גזעניים תיעבו את השירה "השחורה" שלו.
אבל כשגויס אלביס לצבא האמריקאי בשנת 1957 הוא נאלץ להפסיק את הפעילות המוסיקלית שלו. גם פטירתה של אמו הייתה קשה לו. אלביס הרגיש שהוא חב לה רבות, לאחר שגידלה אותו ואת אחיו לבדה, בשנים שבהן נכלא אביו ורנון על הונאה. שורשיה היו ככל הנראה יהודיים ולאחר מותה אלביס החל לענוד שרשרת עם האותיות "חי".
בעשור שאחריו הוא ניהל קריירה שידעה עליות וירידות. מתוסכל, משמין ועייף הוא ראה את הביטלס משתלטים על הפסגה ומזרימים לאמריקה את "הפלישה הבריטית" - להקות רוק מעולות ובעלות סגנון חדשני ואופנתי משלו. הוא הסתפק בהופעות גדולות בלאס וגאס, המקום שאליו אמריקה שולחת את הזמרים הגדולים שלה, אחרי שירדו מהפסגה. בתחילת שנות ה-70 הוא הצליח לשקם את מעמדו כמלך הרוקנ'רול, אבל לאחר שאשתו, פריסיליה פרסלי, עזבה אותו בשל בגידותיו בה, החמיר מצבו של המלך. הוא מצא את עצמו בודד, הולך ומשמין ומתמכר לתרופות ולאכילה מוגזמת.
לבסוף מת אלביס באחוזתו, לפי גרסה אחת כתוצאה משימוש מוגזם בתרופות מרץ, ולפי אחרת, כתוצאה מאכילת המבורגר מיותר (אלביס היה מכור לאכילה של המבורגרים).
לאחר מותו הפכה האגדה לעצומה. לאחר שניסו לגנוב את גופתו מבית העלמין, הוא הועבר לקבר באחוזת "גרייסלנד" שלו, שהפכה מאז מוקד עליה לרגל. אלפי חקיינים שלו פועלים עד היום ומבצעים את שיריו באופן מקצועי. אגדות קונספירציה מספרות שהוא חי על אי בודד ועל שם אלביס קראו את האסטרואיד בחלל בשם "17059 אלביס".
הנה הקריירה של אלביס פרסלי:
https://youtu.be/Y-8QuIjQ7hE
זוכרים אותו בישראל:
https://youtu.be/7-YfwC--7Zg?t=14s
תכנית אקשן מפעם שמוקדשת למהפכה של אלביס (עברית):
http://youtu.be/6Rm0lhfvi5Y
מלא קסם אישי - אלביס פרסלי בשיאו:
https://youtu.be/xqBdTn3_0Rw
אלביס הבוגר:
https://youtu.be/BeTurYZuY4A
בסוף חייו - עם קצת פחות אנרגיה:
https://youtu.be/0SUC8sdP5eI
קברו של "המלך" באחוזת "גרייסלנד":
https://youtu.be/8WRYu81ceUU
ותכנית חינוכית על המלך של הרוק (עברית):
https://youtu.be/3Doz8FKJwsI?long=yes
איך הפך סטיב ג'ובס לאלוהים של הטכנולוגיה?
זה היה יום שחור בחיי המנכ"ל האגדי הצעיר של אפל... הוא מצא את עצמו נזרק מהחברה שהקים. דירקטוריון החברה החליט שנוכחותו בה לא מסייעת יותר ואפילו מפריעה...
הכאב העצום והתסכול לא השתלטו עליו והוא החליט לקחת את אופיו הלא-פשוט ולהתחיל את הכל מחדש. בדרך הוא יקים את חברת המחשבים Next, שתפתח מחשבים מעולים, חדשניים ויקרים מאד. על אחד מהם ימציא טים ברנרס לי את מה שאנו מכירים כאינטרנט.
אבל לא רק מחשבים עניינו אותו. בדרך גם יקנה המיליארדר ההיפי, שוחר העיצוב, תורת הזן והסגנון, סטיב ג'ובס, חברת אנימציה שנקלעה לקשיים. בזכותו תהפוך החברה, פיקסאר שמה, לאימפריית אנימציה עולמית.
לא יעברו שנים רבות וחברת נעוריו הקורסת, Apple, תרכוש את Next, החברה החדשה שהקים. כך ימצא את עצמו ג'ובס שוב בחברת נעוריו, זוכה להצעה לנהל אותה שוב!
כך שבה חברת "אפל" אל ראש מעייניו של סטיב ג'ובס. חברת המחשבים שהקים בצעירותו, הודח ממנה על ידי בעלי המניות וחזר לנהל אותה, כשהגיעה לסף פשיטת הרגל. אגב, כשהוא חזר לנהל אותה, ג'ובס דרש על עבודתו שכר של דולר אחד בשנה.
מאז, בשורה של מהלכים מבריקים שנמשכו כעשור, הוא הפך אותה לחברה הגדולה והמצליחה בהיסטוריה האנושית.
אז תסכימו שהיזם הטכנולוגי המסעיר ביותר במאה ה-20 היה סטיב ג'ובס, מייסד חברת "אפל"? - האדם שקיבל מחדש את הניהול של חברה קורסת שינה ארבע תעשיות לחלוטין.
הוא אולי המהפכן הטכנולוגי המסעיר ביותר שהכיר העולם. תעשיות המחשבים, המוסיקה, הקולנוע והטלפון - כולן זכו לניעור ששינה אותן לעד, באמצעות המוצרים שיצר סטיב ג'ובס עם החברות שהקים וניהל. חברות טכנולוגיות רבות שילמו את מחיר הגאונות והחדשנות שלו. חלקן נעלמו משווקים שבהן פעלו ואותן אף הובילו - תשאלו את נוקיה...
הנה סרטון קצר על דרכו של סטיב ג'ובס, מייסד חברת אפל:
http://youtu.be/1u6-9drcDF0
פרסומת בקולו שעשה לאפל ב-1997 (מתורגם):
https://youtu.be/Mj4ppdGTyos
החזון שלו לאנשים צעירים (מתורגם):
https://youtu.be/biTlY0CTUZ0
כמה ממילותיו האחרונות של סטיב ג'ובס לפני מותו (מתורגם):
https://youtu.be/hoIdmbZDs_8
סרטון זיכרון קצר שהעלתה חברת אפל לזכרו:
http://youtu.be/InCnExwcIR4
מילות הערכה של לינוס טורבאלדס, מפתח לינוקס, על ג'ובס:
https://youtu.be/pE-D2RtagHU
תולדות חייו של ג'ובס:
https://youtu.be/5fI3zz2cp3k?long=yes
וסרט תיעודי על האופי המרתק והדרך המופלאה של האיש והג'ובס:
https://youtu.be/pnoeSvHAJ9I?long=yes
מי היה ג'ו דימאג'יו?
ג'וזפה פאולו, הידוע כג'ו דימאג'יו (Joe DiMaggio), היה אחד משחקני הבייסבול הגדולים בכל הזמנים. הוא היה שחקן כדור בסיס בקבוצת הניו-יורק יאנקיז ומי שגילם את התגשמות החלום האמריקאי - בן למהגרים מסיציליה שהפך לכוכב ענק ומי שנחשב על ידי רבים כשחקן הבייסבול הטוב בהיסטוריה. השיא שלו בלתי נתפש ועדיין לא נשבר עד היום: הוא חבט לפחות פעם אחת במשך 56 משחקים ברציפות!
דימאג'יו היה בעל סגנון משחק מרהיב שהצטיין בבייסבול אבל גם בניהול הקריירה שלו. הוא הגיע לקבוצה בשנת 1936 והביא לקבוצתו תשע אליפויות בשנים הבאות ופרש בשיאו.
לאחר שפרש ג'ו דימאג'יו, החליטה הקבוצה שלעולם לא ייעשה שימוש יותר במספר 5 שאותו לבש. הוא העצים את האגדה כשנשא לאישה אגדה אמריקאית אחרת, כוכבת הקולנוע מרילין מונרו. כך הפך ילדם השמיני של זוג מהגרים מסיציליה לגיבור הלאומי של אמריקה ולמי שיופיע גם במחשבותיו של הדייג הזקן בספרו של ארנסט המינגווי, "הזקן והים".
בשיר הידוע "גברת רובינסון" ששרו סיימון וגרפונקל ב-1968 הופיעה השורה "לאן הלכת, ג'ו דימאג'יו? - האומה נושאת אליך את עיניה הבודדות". בפגישה מקרית במסעדה איטלקית הסביר פול סיימון שכתב אותו את משמעות הדברים לדימאג'יו - "אמרתי לו שראיתי בו גיבור אמריקאי ושאין מספיק גיבורים אמיתיים".
הנה סרטון על חייו של ג'ו דימאג'יו:
https://youtu.be/gufSWZ5xSBc
תמונות מנישואיו הקצרים של דימאג'יו למרילין מונרו:
http://youtu.be/LOSHiCpxWoc
ראיון בבגרותו:
https://youtu.be/HdFDIL8ENZ0
זה קרה בשנת 1963 כשאמריקה והעולם כולו זכו בנביא חדש, בן 20 בלבד. בזמן שהצעיד הדוקטור מרטין לותר קינג את ההמונים לאנדרטה של וושינגטון, בדרישה לשוויון זכויות, הפך זמר צעיר שתמך בו ושמו בוב דילן, לאגדה. זה קרה פחות או יותר בזכות שיר אחד - שירו הידוע של בוב דילן "התשובה נישאת ברוח" הפך להמנון של התנועה לזכויות אזרח ובין לילה הוא היה לדובר של דור שלם.
דילן ניסה אמנם להתכחש למעמדו כדובר הדור וזימר בקול מנסר "אתם לא צריכים חזאי כדי לדעת לאן נושבת הרוח" (מה שהתייחס לשיר הזה, שכבר הפך לכמעט תפילה לאותם צעירים). אבל זה לא עזר לו. את המעמד הזה חיזקו עוד שירים כמעט נבואיים נוספים שלו, כמו "גשם כבד עומד ליפול" ו"אדוני המלחמה", שהעלו אותו למעמד גבוה עוד יותר - נביא ומוכיח בשער בעשור הכי כואב של אמריקה - העשור של ויאטנם, הרצח של הדוקטור קינג ושל הנשיא קנדי.
והמשורר שהוא היה הכניס למוסיקת הפופ את הפוליטיקה, הפילוסופיה והשירה. הוא יצר שירים מוזרים, סוריאליסטיים, עמוסי משחקי מילים, כפלי משמעות, מסעות בזמן, הוא שאל בהם שאלות קיומיות ומסתוריות ותהה על הדברים ופשרם. לאיש לא היה ספק - הוא ניסח את השאלות שמהן כולם הוטרדו, אך התקשו לנסח.. בעקבות הצלחתו של דילן החלו יותר ויותר זמרים ולהקות, לכתוב שירים פואטיים, בעלי משמעות, שנוגעים בנושאים חשובים באמת.
וגם הקול החלוד שלו, אותו קול שהיה ההיפך מקולם של זמרי ה"בל קנטו" (הקול היפה), שהיו עד אז מלכי הפופ. את הקול המאנפף (שיוצא מהאף) והלא משתדל שלו הוא הביא מעולם הבלוז ומוסיקת העם. לא מעט בזכותו הלכו הקולות האלה והשתלטו על מוסיקת הרוק והביאו לירידה של ממש בפופולריות של הקולות המנומסים והנקיים הקודמים, שלפתע נשמעו כל כך משעממים..
ב-1965 הוא עשה מהפכה עוד יותר גדולה, כשהביא את הגיטרה החשמלית למוסיקת הפולק העממית. בפסטיבל ניופורט צעקו לו ולהתחשמלות בוז, כשהוא עלה עם להקה חשמלית להופיע מול קהל הפולק שכל כך אהב את הגיטרה האקוסטית והמפוחית שלו. זה לא עזר להם. המוסיקה שלו, ששאבה מכל סגנון אפשרי, כבר התקדמה אל הנצח, הרחיבה את הפופ והרוק והפכה אותו מבידור לכלי ביטוי ושפה חדשה, אמתית יותר וכנה הרבה יותר. בפה קפוץ במקום פעור, עם חשמל צורם ומרעיש, הוא שר את האמת האכזרית על העולם המקולקל שהוא ראה, במקום לבדר אותם בשירים שמחים ומרוצים.
הנה סיפורו של בוב דילן ושל מקבילו לאונרד כהן (עברית):
https://youtu.be/BZem7AUfUlA
שירו הידוע של בוב דילן "התשובה נישאת ברוח":
https://youtu.be/vWwgrjjIMXA
שיר אחר שלו בהופעה חיה, בעשור שאחריו:
https://youtu.be/YwSZvHqf9qM
המהפכה החשמלית שהוא עשה הפכה אותו לאמן רוק ושינתה את הרוק האמריקאי לתמיד:
https://youtu.be/jtFEzhaNrT4
השירים שלו זכו להכרה כשירה של ממש בדמות פרס נובל לספרות בו זכה:
https://youtu.be/camlWtA8GX4?long=yes
ותכנית היסטורית על בוב דילן (עברית):
https://youtu.be/blO7AYCKJQ0?long=yes
הצעירה האמריקאית נורמה ג'ין מורטנסן, התפרסמה בשם הבמה שלה מרילין מונרו (Marilyn Monroe). היא הייתה לכוכבת קולנוע אמריקאית נערצת ויפה, שהיתה אהובה על מעריצים מהחברה הגבוהה בארה"ב, כולל שחקנים, סופרים ופוליטיקאים מפורסמים, עד נשיא ארה"ב הנערץ ג'ון קנדי שהיה חבר טוב שלה.
אבל ילדותה לא היתה קלה. היא גדלה כבת להורים גרושים, שמסרו אותה לאימוץ. לאחר שאימה החזירה אותה אליה, היא התמוטטה ונורמה ג'ין התגלגלה לבית יתומים. היא נישאה בגיל צעיר לבנה של חברת המשפחה ובזמן מלחמת העולם השנייה, בזמן שבעלה נלחם בחזית, נורמה ג'ין עבדה במפעל מטוסים. צלם שהגיע לצלם במפעל הציע לה להפוך לדוגמנית. היא אכן הפכה לדוגמנית מהמצליחות בארה"ב והופיעה על גבי מאות שערי מגזינים. מאוחר יותר הפכה לשחקנית והצליחה מאד. היא הפכה לאחת השחקניות הידועות ביותר בעולם ובמקביל החליפה בעלים (כולל שחקן הבייסבול הידוע ג'ו דימאג'יו והמחזאי ארתור מילר).
ב-5 באוגוסט 1962 מרילין מונרו נמצאה מתה בדירתה השכורה. חרושת שמועות אפפו את מותה ועד היום יש סיפורים שונים ומשונים על הסיבות לאובדן הגדול של תעשיית הבידור האמריקאית.
מאז מותה, הפכה מרילין מונרו לדמות נערצת וידועה בכל העולם. היא זוכה לחיקויים בעולם הקולנוע, הטלוויזיה והבידור. אנדי וורהול, אמן הפופ ארט החשוב בעולם, הקדיש לה סדרת תמונות מרשימה והפך אותה לאייקון גם בעולם האמנות. הזמרת מדונה עיצבה במשך שנים את הקריירה והמראה שלה, כחיקוי של המראה שלה.
נפתח בקדימון לזכר הכוכבת הגדולה בעולם:
https://youtu.be/pXDn-cjyTQE
מרילין מונרו מדברת עם עיתונאים:
http://youtu.be/Y5s4M5Kx6yI
מרילין מונרו שרה "יום הולדת שמח" ליום הולדתו של הנשיא ג'ון קנדי:
http://youtu.be/jfQtfw8U06g
מצגת תמונות דיוקן של מרילין מונרו:
http://youtu.be/Ps7ch4HsnbE
עבודה של וורהול "4 מריליניות" שהנציחה אותה כאייקון:
http://youtu.be/WBJtVrdFncM
סצנה שלה מסרט:
https://youtu.be/ooFgExx7Cnc
השיר המפורסם "נר ברוח" של אלטון ג'ון על נורמה ג'יין:
https://youtu.be/VHIMT6lmH-o
ושיר הערצה מקסים של הלהקה הישראלית שייגעצ (עברית):
https://youtu.be/pwgs-U4qDLo
דיוויד בואי (David Bowie) גדל באנגליה וכבר בגיל צעיר הוא הפך מיוחד, כשאגרוף בפניו, במהלך תגרה עם חבר, גרם להגדלת האישון של עינו השמאלית ולמראה חד-פעמי, שאין כמוהו לאיש - אישון מוגדל ומהפנט.
זה היה אולי פרט שולי בביוגרפיה של אדם רגיל, אבל סמלי למי שעתיד להשפיע על מעצבי אופנה וסגנון, מעצבי תדמית וגברים מטרוסקסואלים בדורות הבאים.
מצד שני, רק עם מראה יחודי לא מצליחים להפוך לגאון מוסיקלי, שחקן מחונן, אייקון אופנה, חדשן בלתי נלאה ואדם שיגדיר את מוסיקת הפופ, לא פחות מהביטלס, אלביס או בוב דילן.
כי בואי, שפרץ אל מוסיקת הפופ רגע אחרי שהסתיימה רעידת האדמה המוסיקלית והתרבותית של שנות ה-60, לא הרכין את הראש בפני "הסיקסטיז" המסעירים, אלא לקח את התרבות האנושית אל פריצת גבולות חדשה ושחרור נוסף - הפעם מכבלים של מוסכמות כובלות ודברים שאסור לומר או לפעמים אפילו לחשוב.
הוא היה מודל זוהר ועדכני של כוכב רוק, אך באופן מסוים הוא היה אוונגארד, מקדים את זמנו ואת כולם, גם אם סוג של אוונגארד שמתנגן יפה וקל יחסית לעיכול.
מכל מקום, השיר הראשון שהוציא הזמר והמוסיקאי המשובח הזה נקרא "ספייס אודיטי". השיר היה אחד השירים הטובים בפופ של אותה התקופה ונחשב פורץ דרך בהפקה, בביצוע ובכתיבה שלו. דיוויד בואי כתב אותו אחרי שראה את הסרט "אודיסיאה בחלל" של סטנלי קובריק. מסופר בו על מייג'ור טום, האסטרונאוט הדמיוני שנפלט לחלל ומאבד קשר עם כדור הארץ.
השיר יצא פחות משבוע לפני שיגור החללית אפולו 11 לירח, ליווה את סיקור המשימה בשידורי ה- "BBC" ועד לנחיתה על הירח ב-20 ליולי 1969, הוא כבר היה הצלחה מדהימה.
בנוסף, "Space Oddity" סימן לראשונה משהו יחודי נוסף בבואי האמן. הוא עתיד מכאן לזכות בהצלחה מסחררת, אבל בלי אף שיר אהבה, אפילו אחד. אין אמן שלא כותב שירי אהבה ודומה שהפופ כמעט בנוי עליהם - אבל זה דיוויד בואי והוא, כבר אמרנו, לא מחויב לדבר.
בואי כונה "איש הזיקית", איש הדמויות, מי שללא הפסקה ממציא אותן ואת עצמו מחדש. הדמות של "מייג'ור טום" (Major Tom) ממנו היא השפעה של הסרט "2001: A Space Odyssey" של סטנלי קובריק משנת 1968. הוא מספר על שיגורו של האסטרונאוט בשם זה לחלל. כמו מוטיב אהוב ישוב מייג'ור טום לככב בשירים נוספים של בואי, מ-"Ashes to Ashes" בשנת 1980, "Hallo Spaceboy" ב-1995 ובקליפ של "Blackstar" השיר מאלבומו האחרון של בואי.
אחרי מייג'ור טום הוא ימציא גם את זיגי סטארדסט, דמות דמיונית שהפכה למלווה נאמנה של הקריירה שלו, עד שיחליט להיפרד ממנה וימשיך הלאה, לחידושים נוספים שיתחלפו גם הם אחרי זמן קצר.
הוא היה מסוגל להחליף במהירות דמויות וזהויות, שבלבלו את המעריצים שלו, שאיכשהו תמיד ניסו להתלבש כמו האדם שנפל אל כדור הארץ, הדוכס הלבן, זיגי סטארדסט ואחרים ולא פעם מצאו את עצמם בהופעה, עומדים מול דמות חדשה ומרגישים מעט מגוחכים.
אבל נשוב רגע ל"ספייס אודיטי", שיצא ב-1969 והתקשר אצל כל המאזינים עם הנחיתה על הירח, שהתרחשה ממש באותו הזמן. הוא היה להיט הבכורה של בואי והציג אותו לציבור עם המראה המיוחד והמסתורי שלו.
השיר אפיין את פעילותו מאז - מי שיכונה "הדוכס הלבן" של עולם הרוק. זמר מרתק ובעל הופעה שונה מהמקובל, חדשן תמיד, כותב ומספר סיפורים מעולה, גאון מוסיקלי ואדם ששיריו הם בדרך כלל יצירות מרגשות ושלמות.
לאחרונה ביצע כריס הדפילד, המפקד היוצא של תחנת החלל הבינלאומית, את השיר הזה של דיוויד בואי בחלל. הביצוע זכה להצלחה גדולה ביוטיוב והדגים פעם נוספת עד כמה שהשיר הקדים את זמנו ואפילו מעט ניבא את העתיד.
כשמת בואי הוא הותיר אחריו הרבה יותר ממוסיקה. הפופ והרוק אחריו השתנו והפכו צבעוניים, מסוגננים ומרהיבים מאי-פעם. האיש שללא משים עתיד להמציא את ה"ארט רוק", הביא אל הבמה את הצבע והמראה הקרקסי והמפתה כל כך. במקום הופעות בחליפות או בבגדי היפים משומשים, החלו בהשראתו האמנים לחגוג את ההופעה שלהם בתלבושות שלא היו מביישות תיאטרון, אופרה או מחול. אחריו ברור היה שפופ הוא לא רק מוסיקה אלא גם מראה.
אפשר לומר שמשחקי הזהויות של בואי הפכו לפתרון משבר הזהות של פופ שלם...
הנה הקריירה של דיוויד בואי:
https://youtu.be/Lan_wotkon0
הקליפ של "ספייס אודיטי" בביצוע של דיוויד בואי:
https://youtu.be/iYYRH4apXDo
מחווה לבואי - מפקד תחנת החלל הבינלאומית שר את השיר "ספייס אודיטי":
http://youtu.be/KaOC9danxNo
דיוויד בואי כזיגי בהופעה בשנות ה-70:
https://youtu.be/dLYafk0Lui0
בואי בהופעה ללא מסכות עם "אפר לאפר":
http://youtu.be/lNqo0kIR-TU
בראיון מנבא ב-1999 את מה שהאינטרנט יביא וצודק בכל מילה:
https://youtu.be/8tCC9yxUIdw
הקליפ האחרון של בואי, בו הוא בעצם מבשר בטרם עת על מותו שלו:
https://youtu.be/kszLwBaC4Sw
הנה מחווה של מקהלה וקהל לגאון שלא מעט רואים בו את האלוהים של הפופ (או כמו שהוא כינה את עצמו "אליל שקר"):
https://youtu.be/LYl74O0G-fs
קדימון הסרט הנהדר שנעשה עליו ב-2022:
https://youtu.be/QUvjaPIEIBs
אוסף של 10 השירים הגדולים שלו:
https://youtu.be/5WICgADzDqw?long=yes
הוא העיד על עצמו פעם שהוא "שטחי באופן עמוק..." - אולי, אבל אנדי וורהול היה המייסד של זרם הפופ באמנות, זרם שזכה לכינוי "פופ ארט".
האמן, שעטה בחייו פאה נוכרית בגוון כסוף, היה במקור מעצב גרפי. ליצירותיו הוא השתמש במוצרים נפוצים כמו קופסת שימורי המרק של חברת קמפבל ובדיוקנאות של כוכבי מוסיקה וקולנוע כמו מרילין מונרו ואלביס פרסלי. כל אלה היו לחומרי יצירה אמנותיים ליצירתו של וורהול. הוא הפך אותם ל"אייקונים" מודרניים - דמויות, או במקרה הזה יצירות אמנות, שפרסומן עצום והן מצליחות הרבה מעבר להצלחתן בתחום שבו הן נוצרו.
אפשר לומר שאנדי וורהול לקח את התרבות הפופולארית והכניס אותה אל עולם האמנות. במידה מסוימת הוא גם פתח את עולם האמנות לעולם השיווק, הצבע והתקשורת החדשה. אבל הוא גם החזיר את האמנות לקהל הרחב שיכול היה להבין את מה שהוא רואה, הרבה יותר מהאמנות המופשטת שהייתה בשיאה בתקופה שבה החל וורהול ליצור.
אנדי וורהול אמר פעם ש"הכל הוא אמנות". ואכן, וורהול צייר, צילם, הדפיס, צילם, הסריט ואפילו היה מהראשונים להשתמש באמנות ממוחשבת (המחשב היה אז מאד קשה לשימוש ומעטים היו בעלי גישה אל המחשבים היקרים של אז).
הוא ידע להפוך כל דבר לאמנות, אפילו אכילה, כמו בסרטון האמנותי בו הוא הציג אכילת המבורגר כמעשה אמנותי.
וכללית - וורהול יצר אמנות מרתקת ופופולארית בציבור הרחב, שהלכה והתגברה על כל ההתנגדויות של המבקרים ואנשי האמנות, עד שהפכה לקונצנזוס של ממש באמנות המודרנית.
הנה סיפורה של האמנות של וורהול (עברית):
https://youtu.be/Ot3RFUlOW_c
על יצירה אחת של וורהול שכמו רבות אחרות האמיר שוויה לשמיים (מתורגם):
https://youtu.be/n15wmRK2asQ
סרטון אנימציה בו מוצגים אנדי וורהול ועבודותיו המפורסמות באנימציית סטופ מושן:
http://youtu.be/8kbXBsjy3b4
תולדות חייו של אנדי וורהול:
https://youtu.be/QAJJ35DVlTs
כמה מעבודות הפופ ארט המפורסמות של וורהול:
http://youtu.be/jza2rkcIQcg
הרקע שבו נולד הפופ ארט:
http://youtu.be/LsY4ihZCJL8
רגע, יצירה! - כך תדפיסו כמו וורהול:
https://youtu.be/O8HB2cQm_Ag
וסרט עם הסבר מפורט על ההדפסים שלו:
https://youtu.be/ly-OQ6X-FlQ?long=yes
גיבורי תרבות
הלהקה החשובה ביותר והידועה ביותר במוסיקה העולמית היא ללא ספק להקת "החיפושיות" (The Beatles). הלהקה הבריטית "הביטלס", 4 צעירים פשוטים מהעיר ליברפול, ג'ון לנון, פול מקרטני, ג'ורג' האריסון ורינגו סטאר, הם הלהקה הראשונה שכל העולם הכיר ושהמעריצים שלה צרחו בהופעות שלה לאורך כל המופע. ההערצה אליהם הגיעה לרמה שקיבלה שם - "ביטלמניה" ("מחלת הביטלס")..
גם איכותה המוסיקלית של המוסיקה שיצרו "הביטלס" נחשבת לאחת הפסגות של המוסיקה הפופולארית בעולם - רבים רואים בה ממש מוסיקה קלאסית, המשתווה לאיכות המוסיקלית של מלחינים כמו בטהובן, באך ומוצרט.
בלהקה היו חברים 4 מוסיקאים מצוינים ובמיוחד הובילו אותה בכישרון רב ג'ון לנון ופול מקרטני. הם התפרסמו בשירי רוק, משולבים במקצבי ריתם אנד בלוז והרמוניות קוליות מצוינות, כותבים את שיריהם בעצמם (חדשני באותם ימים) ואלופים במשחקי מילים חביבים, חוש הומור מעולה ומראה מצודד. אחרי שכבשו את לונדון ואת אנגליה כולה, הם כבשו את ארה"ב ואת שאר העולם ולאחר שהתבגרו מוסיקלית והמוסיקה שלהם הלכה והתפתחה ונעשתה חכמה ויצירתית, הם הפכו ללהקת הרוק החשובה בהיסטוריה.
הנה סיפורם של הביטלס:
https://youtu.be/FZSHsJjsh-Y
תקציר תולדות החיפושיות:
https://youtu.be/7ItiFZBAMlI
הופעה של הביטלס מהימים הגדולים של הביטלמניה:
https://youtu.be/jenWdylTtzs
מיק ג'אגר מנהיג ה"רולינג סטונז" מכניס אותם להיכל התהילה של הרוק:
https://youtu.be/0rolz1VasS4
כדי שגם הילדים של היום יאהבו אותם, גם בערוץ הילדים בישראל עושים חגיגה לביטלס (עברית):
http://youtu.be/uxotFidI9os
אולי כך יתארו בשנת 3000 את הביטלס (:
http://youtu.be/3Z2vU8M6CYI
סרט תיעודי על הלהקה הגדולה בהיסטוריה של הפופ:
https://youtu.be/t1BEIbtoqK0?long=yes
וסיפורם המלא של הביטלס (עברית):
http://youtu.be/Vikz88Wj8W8?long=yes
על אף הישגיו של השחיין מייקל פלפס, השיאן האולימפי הגדול בכל הזמנים, רבים רואים דווקא במתאגרף מוחמד עלי את הספורטאי הגדול בכל הזמנים. בסיקסטיז, העשור המהפכני ביותר, והוא רק בן עשרים, הוא היה הדבר הנוצץ ביותר באמריקה. וזה היה העשור, בואו נזכור, עם היהלומים הכי צעירים והכי נוצצים אי-פעם - מהביטלס, דרך דילן ומה עם הנדריקס וקנדי?
מוחמד עלי היה 3 פעמים אלוף העולם במשקל כבד, יותר מכל מתאגרף בהיסטוריה. את התואר הוא קטף לראשונה בגיל לא יאומן - הוא היה בן 22 בלבד!
עלי היה מתאגרף דגול, שסגנונו היה שונה מכל מה שמקובל בענף. אם כולם נהגו לחסום את האגרופים של היריב, הוא נשען לאחור כדי לחמוק. ההשענות הזו לאחור מנוגדת לכל מה שמקובל ו"נכון" באיגרוף של אותה תקופה. אבל לך תתווכח עם מי שגם רוקד בזירה כמו שוגר ריי רובינסון וגם מנצח קרבות בסיטונות.
עלי, גם נביא מסוג מסוים, נהג להתנבא בדיוק באיזה סיבוב הוא יכריע את יריבו (כמעט תמיד הוא צדק), גם איש שיווק אינטואיטיבי שהבין שגם כשצועקים לו בוז, אם יהיה מספיק שחצן ושנון איש לא יוכל להתעלם ממנו. הוא היה גם לאלוף אולימפי ונחשב לגדול מכולם בתחומו.
אמרו עליו שהוא "מרחף כמו פרפר ועוקץ כמו דבורה" ובעיקר - הוא היה גאה במי שהוא, ספורטאי שחור, לוחם לשוויון ושוחר שלום.
אבל הוא גם התאסלם, שינה את שמו מקסיוס קליי (שהוא ראה בו "שם של עבדים") והוביל את גל ההתאסלמות באמריקה, סירב לשרת בווייטנאם בשם אמריקה והתייצב בהנהגה של מחאת השחורים בארה"ב.
"מחיר החופש הוא יקר. אני שילמתי אבל אני חופשי." הוא אמר. ואכן, מוחמד עלי רתם את כשרונו הספורטיבי המדהים והפופולריות הבלתי נתפסת שלו בעולם, כדי לשנות את פני החברה האמריקנית. הוא בעט בחיבוק של האומה, רק כדי להילחם בסדר הלבן שלה וניהל את סדר היום התקשורתי-פוליטי שלו בנחישות, עם לשון חדה ועם יכולת נדירה לסחוף אחריו את ההמונים לשינוי מה שנראה בעיניו מעוות באמריקה.
כשעלי נלחם נגד הגזענות, חוסר הצדק, העוני והמלחמות המיותרות של אמריקה, הוא נכון היה לשלם את המחיר האישי על כך, כי ראה בעצמו מישהו שיכול לעשות זאת ולפיכך ייצג רבים שלא יכולים היו לעשות זאת.
מי שקרא לעצמו "הגדול מכולם" נתפס על ידי כולם כשאמר זאת כ"שחצניקו", אבל אז הוא הוכיח את זה לעולם ואיש יותר לא ערער על כך.
כך הקדיש את חייו המתאגרף שהיה גם פרפר וגם דבורה, לשינוי ולמאבק החברתי שבו האמין - המאבק לזכויות האזרח של השחורים באמריקה. שוב ושוב הוא אמר את דעתו, גם כשזה פגע לו קשות בפרנסה, והגדיר היטב את האופן בו תפס את האדם השחור. אגב, זה לא הפריע לו להשתמש בביטויים גזעניים קשים נגד יריביו, שהיו תמיד שחורים...
את הונו העצום הוא בזבז בלי הכרה ותרם בנדיבות לכל מי שמסביבו, ממשפחה ועד זרים לגמרי ששמע על מצוקותיהם. "עזרה לזולת היא שכר הדירה שאתה משלם על חייך בעולם הזה", הוא נהג לומר.
הוא גם היה אנושי, עם פה גדול ולא פעם מלוכלך ועם יצרים בגודל של הר, אבל הוא העניק את הצגות האיגרוף הגדולות שלו לקהל הרחב ולשחורים של אמריקה, שכל כך העריכו את מי שהוא היה ולא רק את איך שהוא התאגרף. משום כך הוא היה לא רק ספורטאי גדול, אלא גם אדם דגול.
הנה מוחמד עלי:
http://youtu.be/RmaHGY7BEog
על מוחמד עלי ערב מותו (עברית):
https://youtu.be/jjIcfEbLkBU
הנוקאאוטים הגדולים שלו:
https://youtu.be/C_fEIVwjrew
הדיבורים המפורסמים של עלי ופיו הגדול והשחצני:
http://youtu.be/WsAC4lhbE0g
הביטחון, היכולות וההשראה שלו מועברים כיום בסרטוני מוטיבציה באינטרנט (מתורגם):
https://youtu.be/YXfk9W_Nmks
"הריקוד" המהיר והקליל של עלי, ההישענות לאחור להתחמקות מאגרוף, הג'אב הישירה שלו לפנים של היריב והריקוד שלו בזירת האגרוף (מתורגם):
https://youtu.be/SzSo1hTtaCc
סיפור המפגש ההיסטורי והמשעשע של קסיוס קליי עם הביטלס:
https://youtu.be/qhVbeBVKu2w
מוחמד עלי עם אלביס:
https://youtu.be/G0bz52T__SU
על גדול המתאגרפים:
https://youtu.be/OkpjNpKkMi0?long=yes
ותולדות חייו של הספורטאי הקולני והגדול הזה:
https://youtu.be/jDkL7ZPz1Mw?long=yes
ביום בהיר אחד יורד נהג משאית צעיר ממנה ונכנס לאולפן הקלטות. אלביס פרסלי שמו, בן עניים אמריקאי שנולד בעיר טופלו שבמיסיסיפי וחי בעיר האמריקאית ממפיס, החליט להקליט שיר לאמו האהובה. זה היה באולפן "סאן רקורדס", אולפן קטן וחביב אך לא יותר. שמו של בעל האולפן ומי שהיה גם הטכנאי שהקליט את הבחור הצעיר היה סם פיליפס. אלביס ביצע באולפן את השיר שבחר בשילוב של סגנונות מוסיקליים שונים - בלוז וקאנטרי.
זו הייתה נשארת סתם הפתעה לאימא ואיש לא היה יודע על העניין. אבל רצה הגורל והשיר התגלה על ידי שדרן רדיו אמריקאי. השדרן אהב והתלהב ממנו והחל להשמיעו בהתמדה. השיר הלך וסחף והפך ללהיטו הראשון של אלביס. אלביס יפה התואר, שנע בקלילות על הבמה, אחז גיטרה ושר נהדר, הפך במהירות לכוכב. הוא עתיד כמעט ליצור את הסגנון החדש שלו - רוק נ' רול - סגנון שישנה את עולם המוסיקה לתמיד.
אלביס, שהתפרסם כמעט בן לילה, הפך מסתם זמר מצליח למהפכן הגדול של המוסיקה הפופולארית במאה ה-20. בשילוב שעשה בין סגנונות כמו הבלוז הקצבי (רית'ם אנד בלוז), ששמע כנער ברחובות עירו ממפיס, עם מוסיקת הקאנטרי של אמריקה והגוספל ששר בכנסיה, הוא סלל את הדרך למהפכת הרוק הגדולה והשפיע על כל המוסיקה הפופולארית ותרבות הפופ בכלל. הרוק נ' רול נולד אמנם מעט לפניו, אבל הוא היה למלך שלו ולמי שהביא אותו לשיאיו הגדולים הראשונים. זמר לבן עם גרוב שחור!
כי אלביס פרסלי היה מיוחד במינו. כמי שגדל במיסיסיפי בשנות ה-30 וה-40, הוא הרבה להאזין לגוספל שחור. הבחור הצעיר ינק מהסגנון הזה רבות ופיתח את הסגנון האישי שעתיד לחולל סערה ולהצליח באופן כה מרשים. בדיעבד אלביס גם החזיר ותמך במוסיקת הגוספל, כשהיה הזמר הלבן הגדול שחשף אותה לציבור הרחב בהקלטותיו לשירי גוספל שונים, שיזכו לפרסום עצום. כך ניתן לראות בו מי שהחזיר טובה לכור מחצבתו המוסיקלי וסייע לקידומו ברחבי אמריקה והעולם.
לא סתם אלביס הפך לכוכב-על. בנוסף להיותו מהזמרים המצליחים בכל הזמנים, היה "מלך הרוק" גם שחקן קולנוע מצוין שהשתתף ביותר מ-30 סרטים. בשנות ה-50 הוא היה נערץ ואליל המונים של ממש. תנועות הירכיים שלו היו בעיני רבים "מיניות מדי". הורים ראו בו השפעה רבה וארגונים גזעניים תיעבו את השירה "השחורה" שלו.
אבל כשגויס אלביס לצבא האמריקאי בשנת 1957 הוא נאלץ להפסיק את הפעילות המוסיקלית שלו. גם פטירתה של אמו הייתה קשה לו. אלביס הרגיש שהוא חב לה רבות, לאחר שגידלה אותו ואת אחיו לבדה, בשנים שבהן נכלא אביו ורנון על הונאה. שורשיה היו ככל הנראה יהודיים ולאחר מותה אלביס החל לענוד שרשרת עם האותיות "חי".
בעשור שאחריו הוא ניהל קריירה שידעה עליות וירידות. מתוסכל, משמין ועייף הוא ראה את הביטלס משתלטים על הפסגה ומזרימים לאמריקה את "הפלישה הבריטית" - להקות רוק מעולות ובעלות סגנון חדשני ואופנתי משלו. הוא הסתפק בהופעות גדולות בלאס וגאס, המקום שאליו אמריקה שולחת את הזמרים הגדולים שלה, אחרי שירדו מהפסגה. בתחילת שנות ה-70 הוא הצליח לשקם את מעמדו כמלך הרוקנ'רול, אבל לאחר שאשתו, פריסיליה פרסלי, עזבה אותו בשל בגידותיו בה, החמיר מצבו של המלך. הוא מצא את עצמו בודד, הולך ומשמין ומתמכר לתרופות ולאכילה מוגזמת.
לבסוף מת אלביס באחוזתו, לפי גרסה אחת כתוצאה משימוש מוגזם בתרופות מרץ, ולפי אחרת, כתוצאה מאכילת המבורגר מיותר (אלביס היה מכור לאכילה של המבורגרים).
לאחר מותו הפכה האגדה לעצומה. לאחר שניסו לגנוב את גופתו מבית העלמין, הוא הועבר לקבר באחוזת "גרייסלנד" שלו, שהפכה מאז מוקד עליה לרגל. אלפי חקיינים שלו פועלים עד היום ומבצעים את שיריו באופן מקצועי. אגדות קונספירציה מספרות שהוא חי על אי בודד ועל שם אלביס קראו את האסטרואיד בחלל בשם "17059 אלביס".
הנה הקריירה של אלביס פרסלי:
https://youtu.be/Y-8QuIjQ7hE
זוכרים אותו בישראל:
https://youtu.be/7-YfwC--7Zg?t=14s
תכנית אקשן מפעם שמוקדשת למהפכה של אלביס (עברית):
http://youtu.be/6Rm0lhfvi5Y
מלא קסם אישי - אלביס פרסלי בשיאו:
https://youtu.be/xqBdTn3_0Rw
אלביס הבוגר:
https://youtu.be/BeTurYZuY4A
בסוף חייו - עם קצת פחות אנרגיה:
https://youtu.be/0SUC8sdP5eI
קברו של "המלך" באחוזת "גרייסלנד":
https://youtu.be/8WRYu81ceUU
ותכנית חינוכית על המלך של הרוק (עברית):
https://youtu.be/3Doz8FKJwsI?long=yes
זה היה יום שחור בחיי המנכ"ל האגדי הצעיר של אפל... הוא מצא את עצמו נזרק מהחברה שהקים. דירקטוריון החברה החליט שנוכחותו בה לא מסייעת יותר ואפילו מפריעה...
הכאב העצום והתסכול לא השתלטו עליו והוא החליט לקחת את אופיו הלא-פשוט ולהתחיל את הכל מחדש. בדרך הוא יקים את חברת המחשבים Next, שתפתח מחשבים מעולים, חדשניים ויקרים מאד. על אחד מהם ימציא טים ברנרס לי את מה שאנו מכירים כאינטרנט.
אבל לא רק מחשבים עניינו אותו. בדרך גם יקנה המיליארדר ההיפי, שוחר העיצוב, תורת הזן והסגנון, סטיב ג'ובס, חברת אנימציה שנקלעה לקשיים. בזכותו תהפוך החברה, פיקסאר שמה, לאימפריית אנימציה עולמית.
לא יעברו שנים רבות וחברת נעוריו הקורסת, Apple, תרכוש את Next, החברה החדשה שהקים. כך ימצא את עצמו ג'ובס שוב בחברת נעוריו, זוכה להצעה לנהל אותה שוב!
כך שבה חברת "אפל" אל ראש מעייניו של סטיב ג'ובס. חברת המחשבים שהקים בצעירותו, הודח ממנה על ידי בעלי המניות וחזר לנהל אותה, כשהגיעה לסף פשיטת הרגל. אגב, כשהוא חזר לנהל אותה, ג'ובס דרש על עבודתו שכר של דולר אחד בשנה.
מאז, בשורה של מהלכים מבריקים שנמשכו כעשור, הוא הפך אותה לחברה הגדולה והמצליחה בהיסטוריה האנושית.
אז תסכימו שהיזם הטכנולוגי המסעיר ביותר במאה ה-20 היה סטיב ג'ובס, מייסד חברת "אפל"? - האדם שקיבל מחדש את הניהול של חברה קורסת שינה ארבע תעשיות לחלוטין.
הוא אולי המהפכן הטכנולוגי המסעיר ביותר שהכיר העולם. תעשיות המחשבים, המוסיקה, הקולנוע והטלפון - כולן זכו לניעור ששינה אותן לעד, באמצעות המוצרים שיצר סטיב ג'ובס עם החברות שהקים וניהל. חברות טכנולוגיות רבות שילמו את מחיר הגאונות והחדשנות שלו. חלקן נעלמו משווקים שבהן פעלו ואותן אף הובילו - תשאלו את נוקיה...
הנה סרטון קצר על דרכו של סטיב ג'ובס, מייסד חברת אפל:
http://youtu.be/1u6-9drcDF0
פרסומת בקולו שעשה לאפל ב-1997 (מתורגם):
https://youtu.be/Mj4ppdGTyos
החזון שלו לאנשים צעירים (מתורגם):
https://youtu.be/biTlY0CTUZ0
כמה ממילותיו האחרונות של סטיב ג'ובס לפני מותו (מתורגם):
https://youtu.be/hoIdmbZDs_8
סרטון זיכרון קצר שהעלתה חברת אפל לזכרו:
http://youtu.be/InCnExwcIR4
מילות הערכה של לינוס טורבאלדס, מפתח לינוקס, על ג'ובס:
https://youtu.be/pE-D2RtagHU
תולדות חייו של ג'ובס:
https://youtu.be/5fI3zz2cp3k?long=yes
וסרט תיעודי על האופי המרתק והדרך המופלאה של האיש והג'ובס:
https://youtu.be/pnoeSvHAJ9I?long=yes
ג'וזפה פאולו, הידוע כג'ו דימאג'יו (Joe DiMaggio), היה אחד משחקני הבייסבול הגדולים בכל הזמנים. הוא היה שחקן כדור בסיס בקבוצת הניו-יורק יאנקיז ומי שגילם את התגשמות החלום האמריקאי - בן למהגרים מסיציליה שהפך לכוכב ענק ומי שנחשב על ידי רבים כשחקן הבייסבול הטוב בהיסטוריה. השיא שלו בלתי נתפש ועדיין לא נשבר עד היום: הוא חבט לפחות פעם אחת במשך 56 משחקים ברציפות!
דימאג'יו היה בעל סגנון משחק מרהיב שהצטיין בבייסבול אבל גם בניהול הקריירה שלו. הוא הגיע לקבוצה בשנת 1936 והביא לקבוצתו תשע אליפויות בשנים הבאות ופרש בשיאו.
לאחר שפרש ג'ו דימאג'יו, החליטה הקבוצה שלעולם לא ייעשה שימוש יותר במספר 5 שאותו לבש. הוא העצים את האגדה כשנשא לאישה אגדה אמריקאית אחרת, כוכבת הקולנוע מרילין מונרו. כך הפך ילדם השמיני של זוג מהגרים מסיציליה לגיבור הלאומי של אמריקה ולמי שיופיע גם במחשבותיו של הדייג הזקן בספרו של ארנסט המינגווי, "הזקן והים".
בשיר הידוע "גברת רובינסון" ששרו סיימון וגרפונקל ב-1968 הופיעה השורה "לאן הלכת, ג'ו דימאג'יו? - האומה נושאת אליך את עיניה הבודדות". בפגישה מקרית במסעדה איטלקית הסביר פול סיימון שכתב אותו את משמעות הדברים לדימאג'יו - "אמרתי לו שראיתי בו גיבור אמריקאי ושאין מספיק גיבורים אמיתיים".
הנה סרטון על חייו של ג'ו דימאג'יו:
https://youtu.be/gufSWZ5xSBc
תמונות מנישואיו הקצרים של דימאג'יו למרילין מונרו:
http://youtu.be/LOSHiCpxWoc
ראיון בבגרותו:
https://youtu.be/HdFDIL8ENZ0
מה קרה לסילביה פלאת', המשוררת של הכאב?
סילביה פלאת' היא הנפש המעונה של הכותבים במאה ה-20. היא הייתה משוררת של קדרות, יאוש וכאב וסופרת עם סיפור חיים קשה, אך מלא כישרון.
מאז מותה, דומה שהיא הפכה קול לדורות של מתבגרים סובלים ומתלבטים.
היא נולדה בשנת 1932 בבוסטון שבארה"ב. בגיל 8 פרסמה את שירה הראשון ובאותה שנה מת אביה, מוות שישפיע על נפשה בהמשך. לאחר שבתום לימודיה זכתה פלאת' במלגת לימודים היא החלה להצליח, אך במקביל לקתה בנפשה ועברה טיפולים קשים בבית חולים לחולי רוח.
כשהשתחררה מבית החולים סיימה סילביה פלאת' בהצטיינות יתרה את לימודיה וזכתה במלגת לימודים בקיימברידג' שבאנגליה. בזמן לימודיה שם, היא מכירה את מי שיהיה בעלה - המשורר האנגלי טד יוז.
לאחר ניסיון לחיות בארה"ב ושיבה לאנגליה, פלאת' מתחילה לפרסם את שיריה שם וזוכה להערכה עצומה. אבל במקביל היא הולכת וצוללת לתהומות נפשיים.
כשהיא בת 30, נפרדת סילביה מבעלה ועוברת עם שני ילדיה לגור בבית רעוע בלונדון. בבית הזה היא מתקשה לחיות.
שנה לאחר מכן היא פרסמה את הרומן הגדול שלה "פעמון הזכוכית". חודש אחר כך, במהלך חורף קשה ומדכא, עם בריאות קשה ותנאי חייה איומים, היא נטלה את חייה.
בכתיבתה הציבה פלאת' את עצמה כקרבן ואפילו כיהודיה. זאת על אף שהייתה ממוצא גרמני והוריה אף היו בעברם תומכי הנאצים.
בשירה "אבא'לה" היא כותבת לאביה המת כנאצי. ככותבת רגישה ונפש עדינה, העניין שלה ביהדות וביהודים היה רב.
לאחר מותה הפכה פלאת' לסמל. היא הייתה לנציגה האמנותית של המסכנים והקורבנות, הנשים המוכות, הנרדפים ומוכי האסונות. היא המשוררת של הכאב.
הנה סיפורה של סילביה פלאת' (המתורגם):
https://youtu.be/wCWl8ZIgCHk
מצגת וידאו נחמדה על "פעמון הזכוכית" המופתי שלה (עברית):
https://youtu.be/FPSzYGDwb70
תולדות חייה:
http://youtu.be/vaNV5FOuaPE
קוראת את שירה "אבא'לה":
http://youtu.be/6hHjctqSBwM
ושירה "אריאל":
http://youtu.be/BJbX5o2gqhM
סילביה פלאת' היא הנפש המעונה של הכותבים במאה ה-20. היא הייתה משוררת של קדרות, יאוש וכאב וסופרת עם סיפור חיים קשה, אך מלא כישרון.
מאז מותה, דומה שהיא הפכה קול לדורות של מתבגרים סובלים ומתלבטים.
היא נולדה בשנת 1932 בבוסטון שבארה"ב. בגיל 8 פרסמה את שירה הראשון ובאותה שנה מת אביה, מוות שישפיע על נפשה בהמשך. לאחר שבתום לימודיה זכתה פלאת' במלגת לימודים היא החלה להצליח, אך במקביל לקתה בנפשה ועברה טיפולים קשים בבית חולים לחולי רוח.
כשהשתחררה מבית החולים סיימה סילביה פלאת' בהצטיינות יתרה את לימודיה וזכתה במלגת לימודים בקיימברידג' שבאנגליה. בזמן לימודיה שם, היא מכירה את מי שיהיה בעלה - המשורר האנגלי טד יוז.
לאחר ניסיון לחיות בארה"ב ושיבה לאנגליה, פלאת' מתחילה לפרסם את שיריה שם וזוכה להערכה עצומה. אבל במקביל היא הולכת וצוללת לתהומות נפשיים.
כשהיא בת 30, נפרדת סילביה מבעלה ועוברת עם שני ילדיה לגור בבית רעוע בלונדון. בבית הזה היא מתקשה לחיות.
שנה לאחר מכן היא פרסמה את הרומן הגדול שלה "פעמון הזכוכית". חודש אחר כך, במהלך חורף קשה ומדכא, עם בריאות קשה ותנאי חייה איומים, היא נטלה את חייה.
בכתיבתה הציבה פלאת' את עצמה כקרבן ואפילו כיהודיה. זאת על אף שהייתה ממוצא גרמני והוריה אף היו בעברם תומכי הנאצים.
בשירה "אבא'לה" היא כותבת לאביה המת כנאצי. ככותבת רגישה ונפש עדינה, העניין שלה ביהדות וביהודים היה רב.
לאחר מותה הפכה פלאת' לסמל. היא הייתה לנציגה האמנותית של המסכנים והקורבנות, הנשים המוכות, הנרדפים ומוכי האסונות. היא המשוררת של הכאב.
הנה סיפורה של סילביה פלאת' (המתורגם):
https://youtu.be/wCWl8ZIgCHk
מצגת וידאו נחמדה על "פעמון הזכוכית" המופתי שלה (עברית):
https://youtu.be/FPSzYGDwb70
תולדות חייה:
http://youtu.be/vaNV5FOuaPE
קוראת את שירה "אבא'לה":
http://youtu.be/6hHjctqSBwM
ושירה "אריאל":
http://youtu.be/BJbX5o2gqhM
מי הייתה אנני אוקלי?
"כל מה שאתה יכול לעשות, אני יכולה לעשות טוב יותר!" - כך שרה אנני אשת לפידות במחזמר הידוע והקלאסי שהפך לסרט קולנוע. אבל מי הייתה אותה אנני? בזכות מה היא הפכה לאגדה אמריקאית ונשית כזו?
אנני אוקלי (Annie Oakley), או בשמה האמיתי פיבי אן מוסי, היא אישה אמיתית. היא הייתה מהדמויות הידועות בהיסטוריה של ארה"ב. היא הייתה צלפית ואלופת קליעה למטרה שהפכה לכוכבת במסגרת סיבוב ההופעות העולמי של "מופע המערב הפרוע" שיצר "באפלו ביל".
בהופעותיה נהגה אוקלי לירות בקלף משחק ממרחק של יותר מ-25 מטרים, לחצות אותו לשניים ולנקב עוד מספר חורים על חצי ממנו, עוד בטרם ינחת על הארץ. היא נהגה להופיע גם בירי על מטרות נעות, כשהיא עומדת על גב סוסים, רוכבת על אופניים, ובירי מאחורי גבה.
כבר בתור ילדה שהתייתמה היא נאלצה לצוד כדי לפרנס את משפחתה. אוקלי פיתחה כישורי צליפה מעולים והרבתה להתערב עם גברים בהתמודדות על צליפות. לרוב היא ניצחה, במיוחד לאור המראה השברירי שלה, שגרם למתחרים לא להאמין שהיא יכולה לנצח אותם. עם אחד מהגברים הללו היא אף נישאה.
המחזמר "אנני אוקלי אשת לפידות" סיפר את סיפור חייה, פירסם אותה בכל העולם וכהפקה הפך להצלחה גדולה.
הנה סרטון על אנני אוקלי ועל היכולת המזהירה שלה בירי, כפי שהופגנה במופעים של באפלו ביל:
http://youtu.be/a24cjGIbBY0
סרטון אמיתי (ואילם) שצולם באולפני אדיסון בשנת 1894 ובו אני אוקלי יורה ופוגעת שוב ושוב:
https://youtu.be/dQSTSNq5dOM
ושיר מתוך המחזמר "אנני אוקלי אשת לפידות" שבו שרה אנני "כל מה שאתה יכול לעשות אני יכולה לעשות טוב יותר!":
http://youtu.be/WO23WBji_Z0
"כל מה שאתה יכול לעשות, אני יכולה לעשות טוב יותר!" - כך שרה אנני אשת לפידות במחזמר הידוע והקלאסי שהפך לסרט קולנוע. אבל מי הייתה אותה אנני? בזכות מה היא הפכה לאגדה אמריקאית ונשית כזו?
אנני אוקלי (Annie Oakley), או בשמה האמיתי פיבי אן מוסי, היא אישה אמיתית. היא הייתה מהדמויות הידועות בהיסטוריה של ארה"ב. היא הייתה צלפית ואלופת קליעה למטרה שהפכה לכוכבת במסגרת סיבוב ההופעות העולמי של "מופע המערב הפרוע" שיצר "באפלו ביל".
בהופעותיה נהגה אוקלי לירות בקלף משחק ממרחק של יותר מ-25 מטרים, לחצות אותו לשניים ולנקב עוד מספר חורים על חצי ממנו, עוד בטרם ינחת על הארץ. היא נהגה להופיע גם בירי על מטרות נעות, כשהיא עומדת על גב סוסים, רוכבת על אופניים, ובירי מאחורי גבה.
כבר בתור ילדה שהתייתמה היא נאלצה לצוד כדי לפרנס את משפחתה. אוקלי פיתחה כישורי צליפה מעולים והרבתה להתערב עם גברים בהתמודדות על צליפות. לרוב היא ניצחה, במיוחד לאור המראה השברירי שלה, שגרם למתחרים לא להאמין שהיא יכולה לנצח אותם. עם אחד מהגברים הללו היא אף נישאה.
המחזמר "אנני אוקלי אשת לפידות" סיפר את סיפור חייה, פירסם אותה בכל העולם וכהפקה הפך להצלחה גדולה.
הנה סרטון על אנני אוקלי ועל היכולת המזהירה שלה בירי, כפי שהופגנה במופעים של באפלו ביל:
http://youtu.be/a24cjGIbBY0
סרטון אמיתי (ואילם) שצולם באולפני אדיסון בשנת 1894 ובו אני אוקלי יורה ופוגעת שוב ושוב:
https://youtu.be/dQSTSNq5dOM
ושיר מתוך המחזמר "אנני אוקלי אשת לפידות" שבו שרה אנני "כל מה שאתה יכול לעשות אני יכולה לעשות טוב יותר!":
http://youtu.be/WO23WBji_Z0
מי היה בילי הנער?
"בילי הנער" (Billy the Kid) היה הכינוי של ויליאם הנרי מקארת'י שבמהלך חייו שינה את שמו לוויליאם הנרי בוני. בילי הנער שחי במאה ה-19 בארה"ב היה אקדוחן, רוצח וגנב בקר מיומן - בקיצור, הוא היה פושע נועז ואכזרי שחי חיים אלימים וקצרים ומת בגיל צעיר מאד.
אגב, השריף פט גארט, האיש שהרג אותו באקדחו, בקרב יריות עת היה בן 21, היה גם מי שהפך אותו לאגדה לאחר מותו, בזכות הספר שכתב על חייו ושנקרא "החיים האותנטיים של בילי הנער".
כמי שהשתתף במלחמת מחוז לינקולן היה בילי הנער יורה מעולה ברובים. האגדה מספרת שהוא הרג 21 אנשים (אם כי החוקרים אומרים שהמספר קטן בהרבה). הוא חי על אקדחו ותמיד נשא עמו לכל מקום אלת קריקט, למקרה שיזדמן לו לשחק בה.
קראו לו בילי הנער כיוון שהיה נמוך קומה, בגובה של 1.72 מטר, עם מראה נערי כראוי לבחור צעיר - בעל לחיים ללא זיפים, עיניים כחולות, ושיניים קדמיות בולטות קדימה. הוא התפרסם בכובע הסומבררו שחבש תמיד, ועליו סרט ירוק.
מי היה מאמין שלאחר שביצע פשעים רבים עם כנופייתו, נשפט בילי הנער, הצליח לברוח וביולי 1881 נורה למוות על ידי השריף פט גארת', הוא יהפוך בגיל 21 בלבד לאגדה. זה יכול לקרות רק באמריקה.. מיתולוגיות ואגדות נקשרו בדמותו של בילי הנער ומפושע אכזרי ורב-מעללים הוא הפך לגיבור תרבות אמריקאי. בדרך סיפרו על בילי הנער לא מעט סיפורי סבתא לא-מבוססים, כמו זה שפעם הרג אדם שנחר חזק מדי בלילה, או שבגיל 12 הרג את האדם הראשון בחייו. אבל חוץ מהמיתוסים והאגדות על יכולתו ומעשיו המדהימים, נעשו עליו גם 50 סרטים, חוברו שירים רבים והמלחין האמריקני החשוב אהרון קופלנד הקדיש לו סוויטה לבלט בשם "בילי הנער", שבה שילב מנגינות עממיות אמריקניות.
הנה סיפורו של בילי דה קיד:
https://youtu.be/Iv93w6QIm2g
שיר על בילי הנער עם אוסף של סצנות מהסרט על פט גארט ובילי הנער:
https://youtu.be/1RxRxGQUvX0
כתבת טלוויזיה על מישהו שקנה תמונה באיביי וגילה שהיא תמונתו השווה המון כסף של בילי הנער:
https://youtu.be/YuTmpwShC9A
קדימון לסרט "בילי הנער":
https://youtu.be/_CcadC-S8-E
וסיפורו המלא של הנער בילי:
https://youtu.be/DmOjqWMC_Ec?long=yes
"בילי הנער" (Billy the Kid) היה הכינוי של ויליאם הנרי מקארת'י שבמהלך חייו שינה את שמו לוויליאם הנרי בוני. בילי הנער שחי במאה ה-19 בארה"ב היה אקדוחן, רוצח וגנב בקר מיומן - בקיצור, הוא היה פושע נועז ואכזרי שחי חיים אלימים וקצרים ומת בגיל צעיר מאד.
אגב, השריף פט גארט, האיש שהרג אותו באקדחו, בקרב יריות עת היה בן 21, היה גם מי שהפך אותו לאגדה לאחר מותו, בזכות הספר שכתב על חייו ושנקרא "החיים האותנטיים של בילי הנער".
כמי שהשתתף במלחמת מחוז לינקולן היה בילי הנער יורה מעולה ברובים. האגדה מספרת שהוא הרג 21 אנשים (אם כי החוקרים אומרים שהמספר קטן בהרבה). הוא חי על אקדחו ותמיד נשא עמו לכל מקום אלת קריקט, למקרה שיזדמן לו לשחק בה.
קראו לו בילי הנער כיוון שהיה נמוך קומה, בגובה של 1.72 מטר, עם מראה נערי כראוי לבחור צעיר - בעל לחיים ללא זיפים, עיניים כחולות, ושיניים קדמיות בולטות קדימה. הוא התפרסם בכובע הסומבררו שחבש תמיד, ועליו סרט ירוק.
מי היה מאמין שלאחר שביצע פשעים רבים עם כנופייתו, נשפט בילי הנער, הצליח לברוח וביולי 1881 נורה למוות על ידי השריף פט גארת', הוא יהפוך בגיל 21 בלבד לאגדה. זה יכול לקרות רק באמריקה.. מיתולוגיות ואגדות נקשרו בדמותו של בילי הנער ומפושע אכזרי ורב-מעללים הוא הפך לגיבור תרבות אמריקאי. בדרך סיפרו על בילי הנער לא מעט סיפורי סבתא לא-מבוססים, כמו זה שפעם הרג אדם שנחר חזק מדי בלילה, או שבגיל 12 הרג את האדם הראשון בחייו. אבל חוץ מהמיתוסים והאגדות על יכולתו ומעשיו המדהימים, נעשו עליו גם 50 סרטים, חוברו שירים רבים והמלחין האמריקני החשוב אהרון קופלנד הקדיש לו סוויטה לבלט בשם "בילי הנער", שבה שילב מנגינות עממיות אמריקניות.
הנה סיפורו של בילי דה קיד:
https://youtu.be/Iv93w6QIm2g
שיר על בילי הנער עם אוסף של סצנות מהסרט על פט גארט ובילי הנער:
https://youtu.be/1RxRxGQUvX0
כתבת טלוויזיה על מישהו שקנה תמונה באיביי וגילה שהיא תמונתו השווה המון כסף של בילי הנער:
https://youtu.be/YuTmpwShC9A
קדימון לסרט "בילי הנער":
https://youtu.be/_CcadC-S8-E
וסיפורו המלא של הנער בילי:
https://youtu.be/DmOjqWMC_Ec?long=yes
מי היה צ'ארלס לינדברג שחצה לבדו את האוקיינוס האטלנטי?
צ'ארלס לינדברג השני (Charles Lindbergh) היה טייס אמיץ וממציא בשטח התעופה, שבגיל 25 שינה את עולם הטיס לתמיד. זה היה בשנת 1927, כשבטיסה חסרת תקדים ומסוכנת מאוד, הוא היה לטייס הראשון שהצליח לצלוח את האוקיינוס האטלנטי, בטיסת יחיד ישירה מאמריקה לאירופה.
טיסתו היתה טיסה טרנס-אטלנטית ישירה, במסלול שבין לונג איילנד הסמוכה לניו יורק אל פריז בירת צרפת.
הטיסה התמשכה 33 שעות וחצי, כשהוא טס במטוס שקרא לו "הרוח של סנט לואיס" (ספיריט אוף סנט לואיס). כשהוא נחת בפאריס, הריעו לו אלפי צופים שבאו לקבל את פניו בתשואות.
מי שהצליח לשרוד מסע בין יבשתי, שהצליח לגבות את חייהם של כמה טייסים אמיצים לפניו זכה אז בעיתונים לכינויי הערצה כמו "לאקי לינדי" ו"הנשר הבודד".
בספרו רב-המכר שהוא מיהר אז לפרסם, כתב לינדברג שהפך לסלבריטי על "לפעמים בעודי במטוס הרגשתי שכבר אינני בן תמותה, חשתי שאני מביט על הארץ מעל, כמו אלוהים".
בהמשך חייו פיתח לינדברג שיטות חשובות בתעופה, כמו הטכניקות לתעופה בגובה רב ושיטה להגדלה של טווחי הטיסה, על ידי הקטנה של צריכת הדלק. המצאות אלה קידמו מאד את עולם הטיס והניחו את הבסיס לטיסות בין-יבשתיות המודרניות.
הנה סיפורו של חלוץ חציית האוקיינוס האטלנטי צ'ארלס לינדברג:
https://youtu.be/7hMBJyNbpBs
מצגת וידאו על חייו של הטייס צ'ארלס לינדברג (בעברית):
http://youtu.be/IpYTMDlyt_A
קטעי סרטים אמיתיים של צ'רלס לינדברג:
http://youtu.be/_R3fGL67mas
כך בונים את המטוס שלו - מונטאז' מסרט קולנוע בשנות ה-50:
https://youtu.be/El8q0gg54Dk
הראשונים שחצו לפניו את האוקיינוס האטלנטי - אבל ביחד (בעברית):
https://youtu.be/mjDlAlI-dpM
ותכנית חינוכית על צ'ארלס לינדברג (בעברית):
https://youtu.be/OeDtBB7DijI?long=yes
צ'ארלס לינדברג השני (Charles Lindbergh) היה טייס אמיץ וממציא בשטח התעופה, שבגיל 25 שינה את עולם הטיס לתמיד. זה היה בשנת 1927, כשבטיסה חסרת תקדים ומסוכנת מאוד, הוא היה לטייס הראשון שהצליח לצלוח את האוקיינוס האטלנטי, בטיסת יחיד ישירה מאמריקה לאירופה.
טיסתו היתה טיסה טרנס-אטלנטית ישירה, במסלול שבין לונג איילנד הסמוכה לניו יורק אל פריז בירת צרפת.
הטיסה התמשכה 33 שעות וחצי, כשהוא טס במטוס שקרא לו "הרוח של סנט לואיס" (ספיריט אוף סנט לואיס). כשהוא נחת בפאריס, הריעו לו אלפי צופים שבאו לקבל את פניו בתשואות.
מי שהצליח לשרוד מסע בין יבשתי, שהצליח לגבות את חייהם של כמה טייסים אמיצים לפניו זכה אז בעיתונים לכינויי הערצה כמו "לאקי לינדי" ו"הנשר הבודד".
בספרו רב-המכר שהוא מיהר אז לפרסם, כתב לינדברג שהפך לסלבריטי על "לפעמים בעודי במטוס הרגשתי שכבר אינני בן תמותה, חשתי שאני מביט על הארץ מעל, כמו אלוהים".
בהמשך חייו פיתח לינדברג שיטות חשובות בתעופה, כמו הטכניקות לתעופה בגובה רב ושיטה להגדלה של טווחי הטיסה, על ידי הקטנה של צריכת הדלק. המצאות אלה קידמו מאד את עולם הטיס והניחו את הבסיס לטיסות בין-יבשתיות המודרניות.
הנה סיפורו של חלוץ חציית האוקיינוס האטלנטי צ'ארלס לינדברג:
https://youtu.be/7hMBJyNbpBs
מצגת וידאו על חייו של הטייס צ'ארלס לינדברג (בעברית):
http://youtu.be/IpYTMDlyt_A
קטעי סרטים אמיתיים של צ'רלס לינדברג:
http://youtu.be/_R3fGL67mas
כך בונים את המטוס שלו - מונטאז' מסרט קולנוע בשנות ה-50:
https://youtu.be/El8q0gg54Dk
הראשונים שחצו לפניו את האוקיינוס האטלנטי - אבל ביחד (בעברית):
https://youtu.be/mjDlAlI-dpM
ותכנית חינוכית על צ'ארלס לינדברג (בעברית):
https://youtu.be/OeDtBB7DijI?long=yes
מיהו פרנק זאפה שיצר סגנון משלו?
נסו להיזכר מתי שמעתם שיר של פרנק זאפה ברדיו או בטלוויזיה. כנראה שלא תצליחו וגם אם כן, זה יהיה כמעט בוודאות אירוע נדיר או חד-פעמי.
פרנק זאפה, או בקיצור זאפה, היה גאון בלתי רגיל, רב סגנוני בצורה מפחידה, בעל יצירות חריפות ומבריקות, אחד המוסיקאים הפוריים במאה ה-20, תופעה מוסיקלית נדירה, אמן במה שאין דומה לו ולא היה מוסיקאי דומה לו או מקביל עד היום.
בן לאם אמריקאית ממוצא צרפתי-סיציליאני ולאב ממשפחה סיצילאנית ממוצא יווני-ערבי, זאפה היה גיטריסט שנגינת הגיטרה בידיו הייתה לאמנות שהיא הרבה יותר מנגינה ברוכת כישרון. הנגינה שלו הייתה תמיד חלק מעומק אישיותי בלתי רגיל, של יוצר עם שורשים מגוונים ועשירים במיוחד, מי שמאמין וחוקר רעיונות פילוסופיים, אג'נדות חברתיות, תפיסות סוציולוגיות ותיאוריות מדעיות שונות.
כ-30 שנה זאפה פעל ויצר עם סקרנות, יצירתיות, ידע, ביחד עם מרד והטלת ספק, בכל מה שמקובל באמנות ובקשר שלה אל החברה והפוליטיקה. הוא בחן כל הזמן את גבולות השוליים והרחבתם אל המיינסטרים. באופן לא מפתיע הפך הכיוון המוסיקלי שביטא זאפה ב-70 אלבומיו לכמעט קונצנזוס. אך יצא שהוא לא הספיק וזכה להנות מההכרה בחדשנותו בדיעבד.
מי ש"הרולינג סטון" דירג במקום ה-71 ברשימת 100 המוסיקאים הגדולים של כל הזמנים נכנס ב-1995 להיכל התהילה של הרוקנרול ושנתיים אחר כך זכה בגראמי על מפעל חיים. המורשת המוסיקלית והרעיונית שלו הקדימה ללא ספק את זמנה ומאז שהוא עזב את העולם התממשו הרבה דברים שהוא עשה.
עד שמת הגאון המטורף של עולם הפופ מסרטן הערמונית הוא הספיק להוציא 70 אלבומים שעשו לו שם של מוסיקאי ענק וגיבור גיטרה של ממש, תופעה מוסיקלית מרתקת ולא מפוענחת עד הסוף - מוסיקאי שמוסיקאים מעריצים ונשבעים בו מכל עבר.
#מוסיקלית
כמוסיקאי, זאפה היה חלוץ שמיזג בסגנונו מעין מיקס מרהיב ווירטואוזי של עולמות ויכולות טכניות מדהימות. עם לחנים מעולם אחר, משקלים מתחלפים ומורכבים, סולואים שמכשפים את האוזן וכמובן מלודיות מתפתלות ולא פעם בלתי אפשריות, הוא הביא לעולם נגינת גיטרה מהפנטת. הנגינה הזו נעטפה בלהקתו היעילה "אימהות האמצאה" (The Mothers Of Invention), שליוותה אותו בעושר סגנונות - מג'אז ובלוז, דרך רוק ועד השפעות של מוסיקה קלאסית ואוונגרד, מוסיקה מתקדמת וחוקרת.
בתוכן שלו, בטקסטים והחריזה, הוא היה גם מבקר חריף, נשכני ואמיץ של כמה מהרעות החולות שאפיינו את החברה והתרבות האמריקאית, קפיטליסטית. כי הרבה מעבר למוסיקאי רגיל, פרנק זאפה היה ממציא אנטי-קונפורמיסט ובעל כשרונות רבים, מוסיקאי, יוצר ונגן מחונן, פילוסוף, אתאיסט, קולנוען, איש-דאדא ומעין מדען, עם מעבדה בצורת גיטרה ושלל רעיונות עמוקים.
גם אם מסחרית הוא לא זכה להצלחה גדולה, זאפה קנה לו מעריצים רבים ולא מעט מאלבומיו זכו למעמד פולחני. הוא השפיע על אמנים מהגדולים ביותר במוסיקת הפופ, כמו הביטלס וג'ימי הנדריקס. ג'ון לנון, סיפר פעם שגדול אלבומי הביטלס "Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band" הושפע מאוד מסגנונו של זאפה ומיצירותיו.
הגאון האמיץ השתמש במוסיקה באופן מבריק, ככלי להעברה של מסרים חברתיים ופוליטיים, להתנגדות לשחיתות ולקפיטליזם מושחת של פוליטיקאים. כששאלו אותו פעם למה בחר דווקא ברוק ופופ ככלי ביטוי ולא באוונגרד בנוסח סטרווינסקי וג’ון קייג, הוא ענה ביובש "הבנתי שאיש לא יקשיב למוסיקה כזו".
וכך יצר זאפה, כשבכל שיר, יצירה וסולו שלו אין למאזין ברירה אלא להקשיב לכל צליל, כי המשפט חשוב, אבל גם המילה והאות - וכשהגיטרה שלו מדברת, העולם עצמו חייב להאזין.
הנה סיפורו של פרנק זאפה:
https://youtu.be/S2NSYmzyxSY
"צרות באות כל יום":
https://youtu.be/sOGydWBJ1mE
"הו בשמיים":
https://youtu.be/-hjU2GCKx4g
השיר America Drinks בהקלטה מהופעה:
https://youtu.be/0BXTdThz1ZA
וגם Duke Of Prunes המדהים:
https://youtu.be/rZJg8431i3I
זאפה בהופעה חיה:
https://youtu.be/r7fyyhhuE7c?long=yes
וסרטון תיעודי על החיים הטרגיים של פרנק זאפה:
https://youtu.be/F1zx1Jc9wZI?long=yes
נסו להיזכר מתי שמעתם שיר של פרנק זאפה ברדיו או בטלוויזיה. כנראה שלא תצליחו וגם אם כן, זה יהיה כמעט בוודאות אירוע נדיר או חד-פעמי.
פרנק זאפה, או בקיצור זאפה, היה גאון בלתי רגיל, רב סגנוני בצורה מפחידה, בעל יצירות חריפות ומבריקות, אחד המוסיקאים הפוריים במאה ה-20, תופעה מוסיקלית נדירה, אמן במה שאין דומה לו ולא היה מוסיקאי דומה לו או מקביל עד היום.
בן לאם אמריקאית ממוצא צרפתי-סיציליאני ולאב ממשפחה סיצילאנית ממוצא יווני-ערבי, זאפה היה גיטריסט שנגינת הגיטרה בידיו הייתה לאמנות שהיא הרבה יותר מנגינה ברוכת כישרון. הנגינה שלו הייתה תמיד חלק מעומק אישיותי בלתי רגיל, של יוצר עם שורשים מגוונים ועשירים במיוחד, מי שמאמין וחוקר רעיונות פילוסופיים, אג'נדות חברתיות, תפיסות סוציולוגיות ותיאוריות מדעיות שונות.
כ-30 שנה זאפה פעל ויצר עם סקרנות, יצירתיות, ידע, ביחד עם מרד והטלת ספק, בכל מה שמקובל באמנות ובקשר שלה אל החברה והפוליטיקה. הוא בחן כל הזמן את גבולות השוליים והרחבתם אל המיינסטרים. באופן לא מפתיע הפך הכיוון המוסיקלי שביטא זאפה ב-70 אלבומיו לכמעט קונצנזוס. אך יצא שהוא לא הספיק וזכה להנות מההכרה בחדשנותו בדיעבד.
מי ש"הרולינג סטון" דירג במקום ה-71 ברשימת 100 המוסיקאים הגדולים של כל הזמנים נכנס ב-1995 להיכל התהילה של הרוקנרול ושנתיים אחר כך זכה בגראמי על מפעל חיים. המורשת המוסיקלית והרעיונית שלו הקדימה ללא ספק את זמנה ומאז שהוא עזב את העולם התממשו הרבה דברים שהוא עשה.
עד שמת הגאון המטורף של עולם הפופ מסרטן הערמונית הוא הספיק להוציא 70 אלבומים שעשו לו שם של מוסיקאי ענק וגיבור גיטרה של ממש, תופעה מוסיקלית מרתקת ולא מפוענחת עד הסוף - מוסיקאי שמוסיקאים מעריצים ונשבעים בו מכל עבר.
#מוסיקלית
כמוסיקאי, זאפה היה חלוץ שמיזג בסגנונו מעין מיקס מרהיב ווירטואוזי של עולמות ויכולות טכניות מדהימות. עם לחנים מעולם אחר, משקלים מתחלפים ומורכבים, סולואים שמכשפים את האוזן וכמובן מלודיות מתפתלות ולא פעם בלתי אפשריות, הוא הביא לעולם נגינת גיטרה מהפנטת. הנגינה הזו נעטפה בלהקתו היעילה "אימהות האמצאה" (The Mothers Of Invention), שליוותה אותו בעושר סגנונות - מג'אז ובלוז, דרך רוק ועד השפעות של מוסיקה קלאסית ואוונגרד, מוסיקה מתקדמת וחוקרת.
בתוכן שלו, בטקסטים והחריזה, הוא היה גם מבקר חריף, נשכני ואמיץ של כמה מהרעות החולות שאפיינו את החברה והתרבות האמריקאית, קפיטליסטית. כי הרבה מעבר למוסיקאי רגיל, פרנק זאפה היה ממציא אנטי-קונפורמיסט ובעל כשרונות רבים, מוסיקאי, יוצר ונגן מחונן, פילוסוף, אתאיסט, קולנוען, איש-דאדא ומעין מדען, עם מעבדה בצורת גיטרה ושלל רעיונות עמוקים.
גם אם מסחרית הוא לא זכה להצלחה גדולה, זאפה קנה לו מעריצים רבים ולא מעט מאלבומיו זכו למעמד פולחני. הוא השפיע על אמנים מהגדולים ביותר במוסיקת הפופ, כמו הביטלס וג'ימי הנדריקס. ג'ון לנון, סיפר פעם שגדול אלבומי הביטלס "Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band" הושפע מאוד מסגנונו של זאפה ומיצירותיו.
הגאון האמיץ השתמש במוסיקה באופן מבריק, ככלי להעברה של מסרים חברתיים ופוליטיים, להתנגדות לשחיתות ולקפיטליזם מושחת של פוליטיקאים. כששאלו אותו פעם למה בחר דווקא ברוק ופופ ככלי ביטוי ולא באוונגרד בנוסח סטרווינסקי וג’ון קייג, הוא ענה ביובש "הבנתי שאיש לא יקשיב למוסיקה כזו".
וכך יצר זאפה, כשבכל שיר, יצירה וסולו שלו אין למאזין ברירה אלא להקשיב לכל צליל, כי המשפט חשוב, אבל גם המילה והאות - וכשהגיטרה שלו מדברת, העולם עצמו חייב להאזין.
הנה סיפורו של פרנק זאפה:
https://youtu.be/S2NSYmzyxSY
"צרות באות כל יום":
https://youtu.be/sOGydWBJ1mE
"הו בשמיים":
https://youtu.be/-hjU2GCKx4g
השיר America Drinks בהקלטה מהופעה:
https://youtu.be/0BXTdThz1ZA
וגם Duke Of Prunes המדהים:
https://youtu.be/rZJg8431i3I
זאפה בהופעה חיה:
https://youtu.be/r7fyyhhuE7c?long=yes
וסרטון תיעודי על החיים הטרגיים של פרנק זאפה:
https://youtu.be/F1zx1Jc9wZI?long=yes
במה התפרסם השחקן ג'יימס דין?
הוא היה אגדת קולנוע שכמעט קשה להאמין שהייתה. בא בחור ללא כל ניסיון במשחק, שעבד כמחנה מכוניות באולפני CBS, בחור כה עני עד שנאלץ לישון כל לילה במכוניתו. כבר בסרט הראשון הוא מתגלה כעילוי וזה בלי קשר ליופיו ולכריזמה העצומה שלו. הוליווד התנפלה עליו. בקטע טוב.
קראו לו ג'יימס דין (James Dean). עד גיל 24 הוא הספיק לשחק ב-3 סרטים בלבד, אבל התשבחות וההצלחה של הסרטים הללו היו גדולות. מי שגדל לאבא שהפך מחוואי לרופא שיניים ולאחר מות אימו שלח אותו לגדול אצל דודיו, גדל עם חסך משמעותי באב. לא היה כמוהו מתאים לגלם את תפקידיו בסרטי הצעיר המורד והקשוח. גם בסרטיו היחידים, מ"קדמת עדן" הראשון, דרך "מרד הנעורים" המיתי וסרטו האחרון "ענק", עלה נושא האב באופן אותנטי, ממש כאילו שיחק את חייו שלו.
סגנון משחקו בסרטים היה שונה מכל המקובל בזמנו. בכל טייק הוא היה אומר דברים אחרים והתסריט היה בשבילו לא יותר מהמלצה כללית. בתגובה לשחקנים המתוסכלים מהדיאלוגים אתו, אמר עליו הבמאי הנודע איליה קאזאן, מי שביים אותו בסרט "קדמת עדן", שהמשחק שלו הוא זהב טהור. במאים אחרים קצת פחות התלהבו. כמו הבמאי ג'ורג' סטיבנס, שביים אותו בסרטו "ענק", והתרתח ממנהגו לשנות בכל טייק את השורות שאמר. סטיבנס נהג לצלם כל סצנה מכמה זוויות בטייקים השונים ודרש שג'יימס דין יחזור על השורות בצורה מדויקת. דין סרב ואפילו לא בנימוס.
על אישיותו הפרטית מורכב לדבר. לא מעט מסובביו תארו אותו כנרקיסיסט ובעל צורך פתולוגי בתשומת לב. תמיד לא מסודר בלבושו ולא נקי באופן כללי, אבל בעל חלומות על הקמת משפחה וגידול ילדים. הוא לא הגיע לכך. את אהובתו היחידה הוא איבד בשל התנגדות אימה לנישואין. למול זה, הוא פגש לא מעט גברים דווקא...
סופו של ג'יימס דין היה עצוב. המורד הנצחי שנהג לנסוע במהירות גבוהה על מכונית הפורשה שלו, לא הפסיק להתגרות בגורל. דקות לפני שעשה את התאונה האחרונה, שוטר רשם לו דו"ח על מהירות מופרזת. אבל הוא הניע בנונשלנטיות, לא נבהל ונצמד להרגלו לנהוג מהר ולדוושת הגז. דקות אחר-כך עשה תאונה שחרצה את גורלו למוות.
העולם הפסיד עילוי קולנועי גדול אבל ג'יימס דין נחרט בלבבות כצעיר נצחי, מורד ומייצג של הצעיר הקשוח, הכואב אבל cool, עם הסיגריה המשתרבבת משפתיו והמבט הזה, החודר והעצוב אבל נחוש.
הנה הסיפור של ג'יימס דין:
https://youtu.be/Lj5k29d9Gcc
יופיו הפך אותו כבר מהסרט הראשון שלו, לכוכב-על בקולנוע:
https://youtu.be/Iq7Vmo6N67I
על התאונה שבה נהרג ג'יימס דין:
https://youtu.be/o_sj5HNKX0A
וראיון עם ג'יימס דין על, כמה אירוני, נהיגה זהירה:
https://youtu.be/vz3W87uWcx8
הוא היה אגדת קולנוע שכמעט קשה להאמין שהייתה. בא בחור ללא כל ניסיון במשחק, שעבד כמחנה מכוניות באולפני CBS, בחור כה עני עד שנאלץ לישון כל לילה במכוניתו. כבר בסרט הראשון הוא מתגלה כעילוי וזה בלי קשר ליופיו ולכריזמה העצומה שלו. הוליווד התנפלה עליו. בקטע טוב.
קראו לו ג'יימס דין (James Dean). עד גיל 24 הוא הספיק לשחק ב-3 סרטים בלבד, אבל התשבחות וההצלחה של הסרטים הללו היו גדולות. מי שגדל לאבא שהפך מחוואי לרופא שיניים ולאחר מות אימו שלח אותו לגדול אצל דודיו, גדל עם חסך משמעותי באב. לא היה כמוהו מתאים לגלם את תפקידיו בסרטי הצעיר המורד והקשוח. גם בסרטיו היחידים, מ"קדמת עדן" הראשון, דרך "מרד הנעורים" המיתי וסרטו האחרון "ענק", עלה נושא האב באופן אותנטי, ממש כאילו שיחק את חייו שלו.
סגנון משחקו בסרטים היה שונה מכל המקובל בזמנו. בכל טייק הוא היה אומר דברים אחרים והתסריט היה בשבילו לא יותר מהמלצה כללית. בתגובה לשחקנים המתוסכלים מהדיאלוגים אתו, אמר עליו הבמאי הנודע איליה קאזאן, מי שביים אותו בסרט "קדמת עדן", שהמשחק שלו הוא זהב טהור. במאים אחרים קצת פחות התלהבו. כמו הבמאי ג'ורג' סטיבנס, שביים אותו בסרטו "ענק", והתרתח ממנהגו לשנות בכל טייק את השורות שאמר. סטיבנס נהג לצלם כל סצנה מכמה זוויות בטייקים השונים ודרש שג'יימס דין יחזור על השורות בצורה מדויקת. דין סרב ואפילו לא בנימוס.
על אישיותו הפרטית מורכב לדבר. לא מעט מסובביו תארו אותו כנרקיסיסט ובעל צורך פתולוגי בתשומת לב. תמיד לא מסודר בלבושו ולא נקי באופן כללי, אבל בעל חלומות על הקמת משפחה וגידול ילדים. הוא לא הגיע לכך. את אהובתו היחידה הוא איבד בשל התנגדות אימה לנישואין. למול זה, הוא פגש לא מעט גברים דווקא...
סופו של ג'יימס דין היה עצוב. המורד הנצחי שנהג לנסוע במהירות גבוהה על מכונית הפורשה שלו, לא הפסיק להתגרות בגורל. דקות לפני שעשה את התאונה האחרונה, שוטר רשם לו דו"ח על מהירות מופרזת. אבל הוא הניע בנונשלנטיות, לא נבהל ונצמד להרגלו לנהוג מהר ולדוושת הגז. דקות אחר-כך עשה תאונה שחרצה את גורלו למוות.
העולם הפסיד עילוי קולנועי גדול אבל ג'יימס דין נחרט בלבבות כצעיר נצחי, מורד ומייצג של הצעיר הקשוח, הכואב אבל cool, עם הסיגריה המשתרבבת משפתיו והמבט הזה, החודר והעצוב אבל נחוש.
הנה הסיפור של ג'יימס דין:
https://youtu.be/Lj5k29d9Gcc
יופיו הפך אותו כבר מהסרט הראשון שלו, לכוכב-על בקולנוע:
https://youtu.be/Iq7Vmo6N67I
על התאונה שבה נהרג ג'יימס דין:
https://youtu.be/o_sj5HNKX0A
וראיון עם ג'יימס דין על, כמה אירוני, נהיגה זהירה:
https://youtu.be/vz3W87uWcx8
מה הייתה גדולתו של לואי ארמסטרונג?
לואי ארמסטרונג הוא מחשובי היוצרים והמבצעים בסגנון הג'אז במוסיקה. רבים רואים בו את האיש שניסח את שפת הג' אז הבסיסית ואת המוזיקאי החשוב והמרכזי בג'אז של ניו אורלינס.
ארמסטרונג, שכינויו היה "סצ'מו", היה נגן מעולה של קורנט, סוג של חצוצרה. בעת שחלה פעם ולא יכול היה לנגן, החל לואי לשיר. למרבה ההפתעה, בעיקר שלו, הוא הפך לזמר ג'אז מפורסם ונערץ בכל העולם. הוא הרבה להופיע, בכל העולם, מה שהפך אותו לאמן הג'אז הכי מוכר ולסוג של שגריר אמריקאי בעולם כולו.
מוזיקלית, ארמסטרונג היה גאון. נגן בעל טיימינג מטורף, איש שהגאונות שלו בנגינה על הזמן היא דבר שנגני ג'אז מעריצים ורואים בו מתת-אל. גם בניית המשפטים המוסיקליים שלו, מה שקרוי "פרייזינג", היא מדהימה.
כיום, לואי ארמסטרונג נחשב בעיני רבים למוסיקאי הג'אז המפורסם והחשוב ביותר בתולדות הג'אז.
הנה כתבה קצרה על האיש עם חצוצרת הזהב (בעברית):
https://youtu.be/B0v-R224ZyY
סיפור חייו של לואי ארמסטרונג:
https://youtu.be/sIILBeUrYLk
בהופעה עם דיזי גילספי ב-1952:
https://youtu.be/vWjBZ8ZmI4s
השיר המפורסם "הלו דולי" בביצוע לואי ארמסטרונג:
http://youtu.be/kmfeKUNDDYs
עם בילי הולידיי:
https://youtu.be/x6RwSsHSIfs
דואט של לואי ארמסטרונג עם כוכב הקולנוע דני קיי:
http://youtu.be/jm6ktYq0Yxk
מצגת וידאו עם סיפור חייו:
http://youtu.be/fr5CbstQZ24
מחווה נהדרת לאחד מלהיטיו הגדולים:
https://youtu.be/ddLd0QRf7Vg
וסרט תיעודי קצר על גדולתו של לואי:
https://youtu.be/BYvmFTUMaSo?long=yes
לואי ארמסטרונג הוא מחשובי היוצרים והמבצעים בסגנון הג'אז במוסיקה. רבים רואים בו את האיש שניסח את שפת הג' אז הבסיסית ואת המוזיקאי החשוב והמרכזי בג'אז של ניו אורלינס.
ארמסטרונג, שכינויו היה "סצ'מו", היה נגן מעולה של קורנט, סוג של חצוצרה. בעת שחלה פעם ולא יכול היה לנגן, החל לואי לשיר. למרבה ההפתעה, בעיקר שלו, הוא הפך לזמר ג'אז מפורסם ונערץ בכל העולם. הוא הרבה להופיע, בכל העולם, מה שהפך אותו לאמן הג'אז הכי מוכר ולסוג של שגריר אמריקאי בעולם כולו.
מוזיקלית, ארמסטרונג היה גאון. נגן בעל טיימינג מטורף, איש שהגאונות שלו בנגינה על הזמן היא דבר שנגני ג'אז מעריצים ורואים בו מתת-אל. גם בניית המשפטים המוסיקליים שלו, מה שקרוי "פרייזינג", היא מדהימה.
כיום, לואי ארמסטרונג נחשב בעיני רבים למוסיקאי הג'אז המפורסם והחשוב ביותר בתולדות הג'אז.
הנה כתבה קצרה על האיש עם חצוצרת הזהב (בעברית):
https://youtu.be/B0v-R224ZyY
סיפור חייו של לואי ארמסטרונג:
https://youtu.be/sIILBeUrYLk
בהופעה עם דיזי גילספי ב-1952:
https://youtu.be/vWjBZ8ZmI4s
השיר המפורסם "הלו דולי" בביצוע לואי ארמסטרונג:
http://youtu.be/kmfeKUNDDYs
עם בילי הולידיי:
https://youtu.be/x6RwSsHSIfs
דואט של לואי ארמסטרונג עם כוכב הקולנוע דני קיי:
http://youtu.be/jm6ktYq0Yxk
מצגת וידאו עם סיפור חייו:
http://youtu.be/fr5CbstQZ24
מחווה נהדרת לאחד מלהיטיו הגדולים:
https://youtu.be/ddLd0QRf7Vg
וסרט תיעודי קצר על גדולתו של לואי:
https://youtu.be/BYvmFTUMaSo?long=yes
מי הייתה אדית פיאף, האנקור הצרפתי?
היא הייתה אישה קטנה, לא הכי יפה ובעלת קול שאינו ערב במיוחד. היא גדלה בעוני ובצל הפשע ברחוב, אבל ברגע שהחלה לשיר התאהבה בה כל צרפת. שיריה היו מלאי רגש והיא הייתה מהזמרות האמיתיות והכנות שהופיעו במאה ה-20. האסונות שעברה והקשיים שעליהם התגברה בחייה, רק חישלו את הנפש והאמנות שלה לדרגה שקרובה לשלמות. היא הייתה זמרת שידעה על כל מה ששרה, כי חייה שלה היו כמו סרט מדהים וכמעט לא יאומן.
מעוני, כאב ובדידות ועד אהבה, אובדן ורגש - ההמונים האמינו לה כי היא ידעה על מה היא שרה וסיפור חייה העיד על כך.
אדית פיאף נולדה בחדר מדרגות בפאריס, בירת צרפת. בת למשפחה ענייה של אמני רחוב, שאמה ראתה בה נטל ונטשה אותה. אביה, שהיה חייל במלחמת העולם הראשונה, העבירה לסבתה שגידלה אותה בין פושעים. כשחזר האב מהמלחמה, החל להופיע עם אדית הצעירה ברחוב והיא החלה לשיר, כדי להגדיל את התרומות מהעוברים ושבים. בגיל 16 נישאה לנער שליח ובתם התינוקת מתה ממחלה.
אדית התגלתה ברחוב והחלה להופיע במועדון. היא התפרסמה בגיל 20 וזכתה לכינוי "ציפור דרור" (בצרפתית: פיאף). הכינוי הפך לשמה הבימתי. לבושה בשמלה השחורה הקטנה שלה, היא לא הייתה צריכה כל בגד אחר. בשנות מלחמת העולם השנייה היא המשיכה להופיע בפאריס הכבושה על ידי הנאצים ועוררה ביקורת על חייה הנוחים, בצל הכובש הגרמני.
היו לה הרבה חברים אבל אהבת חייה היה המתאגרף הצרפתי מרסל סרדן. הוא מת בהתרסקות מטוס, כשהיה בדרכו אליה לניו יורק. אבל פיאף, מנוסה בכאב ובקשיים, התעקשה באותו הערב לא לבטל הופעה ולהופיע כרגיל. כל צרפת חשה את כאבה של הכוכבת האהובה שלה. לזכרו היא כתבה את "הימנון לאהבה" המרטיט.
בגיל 48 מתה "האנקור הצרפתי" ממחלת הסרטן והשאירה אומה שלמה כואבת. הסרט "החיים בורוד" שנעשה ב-2007 על חייה, היה לסרט היקר והמצליח ביותר בצרפת אי-פעם.
הנה אדית פיאף בשיר "המנון לאהבה" מתוך סרט:
http://youtu.be/QYgVDXUIAuo
גדולת זמרות צרפת בשיר "לא, איני מצטערת על דבר":
http://youtu.be/fpHAsb2XQOY
השיר "הקהל" של אדית פיאף שתורגם לעברית:
http://youtu.be/X1OL4-m43U4
אחד משיריה המוכרים ביותר, שגם הפך לסטנדרט ג'אז פופולרי "עלי שלכת":
http://youtu.be/wj9QTpzIcGU
והלווייתה של אדית פיאף ותמונות מהקריירה שלה:
http://youtu.be/KFQm1HXTbhg
היא הייתה אישה קטנה, לא הכי יפה ובעלת קול שאינו ערב במיוחד. היא גדלה בעוני ובצל הפשע ברחוב, אבל ברגע שהחלה לשיר התאהבה בה כל צרפת. שיריה היו מלאי רגש והיא הייתה מהזמרות האמיתיות והכנות שהופיעו במאה ה-20. האסונות שעברה והקשיים שעליהם התגברה בחייה, רק חישלו את הנפש והאמנות שלה לדרגה שקרובה לשלמות. היא הייתה זמרת שידעה על כל מה ששרה, כי חייה שלה היו כמו סרט מדהים וכמעט לא יאומן.
מעוני, כאב ובדידות ועד אהבה, אובדן ורגש - ההמונים האמינו לה כי היא ידעה על מה היא שרה וסיפור חייה העיד על כך.
אדית פיאף נולדה בחדר מדרגות בפאריס, בירת צרפת. בת למשפחה ענייה של אמני רחוב, שאמה ראתה בה נטל ונטשה אותה. אביה, שהיה חייל במלחמת העולם הראשונה, העבירה לסבתה שגידלה אותה בין פושעים. כשחזר האב מהמלחמה, החל להופיע עם אדית הצעירה ברחוב והיא החלה לשיר, כדי להגדיל את התרומות מהעוברים ושבים. בגיל 16 נישאה לנער שליח ובתם התינוקת מתה ממחלה.
אדית התגלתה ברחוב והחלה להופיע במועדון. היא התפרסמה בגיל 20 וזכתה לכינוי "ציפור דרור" (בצרפתית: פיאף). הכינוי הפך לשמה הבימתי. לבושה בשמלה השחורה הקטנה שלה, היא לא הייתה צריכה כל בגד אחר. בשנות מלחמת העולם השנייה היא המשיכה להופיע בפאריס הכבושה על ידי הנאצים ועוררה ביקורת על חייה הנוחים, בצל הכובש הגרמני.
היו לה הרבה חברים אבל אהבת חייה היה המתאגרף הצרפתי מרסל סרדן. הוא מת בהתרסקות מטוס, כשהיה בדרכו אליה לניו יורק. אבל פיאף, מנוסה בכאב ובקשיים, התעקשה באותו הערב לא לבטל הופעה ולהופיע כרגיל. כל צרפת חשה את כאבה של הכוכבת האהובה שלה. לזכרו היא כתבה את "הימנון לאהבה" המרטיט.
בגיל 48 מתה "האנקור הצרפתי" ממחלת הסרטן והשאירה אומה שלמה כואבת. הסרט "החיים בורוד" שנעשה ב-2007 על חייה, היה לסרט היקר והמצליח ביותר בצרפת אי-פעם.
הנה אדית פיאף בשיר "המנון לאהבה" מתוך סרט:
http://youtu.be/QYgVDXUIAuo
גדולת זמרות צרפת בשיר "לא, איני מצטערת על דבר":
http://youtu.be/fpHAsb2XQOY
השיר "הקהל" של אדית פיאף שתורגם לעברית:
http://youtu.be/X1OL4-m43U4
אחד משיריה המוכרים ביותר, שגם הפך לסטנדרט ג'אז פופולרי "עלי שלכת":
http://youtu.be/wj9QTpzIcGU
והלווייתה של אדית פיאף ותמונות מהקריירה שלה:
http://youtu.be/KFQm1HXTbhg
