שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו סיפור גילגמש וחיי הנצח?
האפוס (סיפור ארוך) של "עלילות גילגמש" (Epic of Gilgamesh) הוא מהיצירות הספרותיות הקדומות בתולדות האנושות.
גילגמש הוא גיבור מיתולוגי, מלך העיר הבבלית אֶרֶךְ, היא אורוכ, שמצוייה באזור עיראק של היום. גילגמש היה הגיבור הספרותי הראשון שסופר עליו שיצא למסע הגיבור. שירי העלילה תורגמו לשפות עתיקות שונות ולאורכם נלחם גילגמש במפלצות איומות, באלילים ובמערכות הכוכבים.
הסיפורים האגדיים על גילגמש נמצאו כשיר שנכתב בסביבות המאה ה-18 לפני הספירה, על גבי 12 לוחות חרס. נמצאו גם גרסאות מאוחרות ושלמות יותר, כמו זו שנכתבה בסביבות המאה ה-13 לפני הספירה ונמצאה בספריית אשורבניפל שנחשפה ב-1853 בחורבות נינווה שבאשור.
הנושא העיקרי בקורות גילגמש הוא על חלומות וחיפוש אחר חיי נצח. האחת האגדות יודעת לספר למשל שגילגמש, מלך בבל הגיבור, קיבל את סודו של צמח ממעמקי הים שמעניק חיי נצח. לאחר שצלל וקטף אותו, גילגמש החל לשוב לביתו. בדרך הוא נרדם ונחש בלע לו את הצמח. כך איבד גילגמש את הסיכוי לחיי נצח.
החוקרים סבורים שהתנ"ך שאב השראה רבה מסיפורי גילגמש, שהיו ידועים בימי קדם. אחרים סבורים שהעדות הכפולה מחזקת את אמינות העדויות הללו. סיפורים ורעיונות שונים דומים להפליא בין גילגמש לסיפורי התנ"ך. כך למשל, בעלילות גילגמש יש סיפור גן עדן שמספר על האדם הנוצר מעפר, דרך הנחש שגוזל מגילגמש את חיי הנצח, בדמות עשבי החיים.
דוגמה אחרת לדימיון לתנ"ך היהודי הוא סיפור המבול, שבו הגיבור אוּתְנַפִּישְׁתִים, מצליח להינצל בחסדי האלים מהמבול, ביחד עם משפחתו ובעלי חיים מהמינים השונים. גם לו, כמו לנוח המקראי, יש ספינה שבנה והיא משיטה אותם ומגינה מהסערה ומהשיטפון הנורא. גם הוא שולח את הציפורים לראות אם ירדו כבר המים. כמובן שבעולם האלילי של הבבלים הופך הגיבור אוּתְנַפִּישְׁתִים לאל וחיי לנצח.
הנה סיפורו של גילגמש שרצה לנצח את המוות (מתורגם):
https://youtu.be/BV9t3Cp18Rc
עלילות גילגמש באנימציה:
https://youtu.be/xEeW1tx5QrQ?list=PL7DF2C44CE56C479D
סיפור המבול בעלילות גילגמש:
https://youtu.be/C8iR7p5eSbQ
פרודיה מחויכת על הדמיון בין סיפור גילגמש ותיבת נוח (עברית):
https://youtu.be/VwZewFvjtTU
עלילות גילגמש המלאות:
https://youtu.be/2pGhEu9elnA?long=yes
וסרט תיעודי:
https://youtu.be/QIEt7Mreybk?long=yes
מהו סיפור המבול הקדום ביותר?
נראה שמיתוס המבול בהיסטוריה קדם בהרבה למבול התנכ"י שבמרכזו נוח ושהעברת הסיפורים על מבול קדום כלשהו הייתה בין תרבויות רבות, שכל אחת מהן מנציחה אותו ומשאירה לדורות הבאים כמיתוס משלה.
סיפורו של המבול העתיק ביותר התגלה עד כה מקורו במסופוטמיה העתיקה. הוא נכתב בשפה השומרית לפני כ-3,700 שנה. זהו הטקסט העתיק ביותר הידוע של מיתוס מבול עולמי.
גיבורו הוא זיוסודרה (Ziusudra), כלומר "החכם מאוד". האלים מזהירים אותו ממבול שמתקרב והוא בונה ספינה ענקית כדי להינצל. הטקסט התגלה על לוחות חרס שנחפרו בעיר ניפור (Nippur) בעיראק של ימינו.
כמה מאות שנים אחרי זיוסודרה מופיע הסיפור האכדי על אטרהאסיס, או אתרחסיס (Atrahasis). הוא מספר על אלים שמחליטים להביא מבול בגלל רעש האנושות המפריע למנוחתם.
הטעם הזה למבול עשוי להישמע מוזר לאוזניים מודרניות, אבל הוא משקף תפיסה עתיקה שבה האלים זקוקים לשינה ושקט כמו בני תמותה. הגיבור בונה תיבה ומציל את בני משפחתו עם זוגות של בעלי חיים.
הסיפור המפורסם ביותר הוא אולי זה של אוטנפישתים (Utnapishtim) בפואמה הבבלית אפוס גילגמש (Epic of Gilgamesh), שהגרסה המפורסמת שלה נכתבה במאה ה-13 לפני הספירה, לפני כ-3,300 שנה.
כאן הפרטים מפורטים ביותר, כולל מידות מדויקות של התיבה שהייתה מעין קובייה ענקית בת שבע קומות, לעומת התיבה המלבנית של נוח ומשך הזמן השונה כשבאפוס גילגמש הסערה נמשכת רק 6 ימים ו-7 לילות. כמובן ששונה גם התפיסה האלילית באפוס גילגמש לעומת תפיסת האל האחד (המונותאיזם) ואלוהים שבסיפור נוח המקראי.
כשג'ורג' סמית' (George Smith), חוקר כתבים צעיר במוזיאון הבריטי, פענח את הלוח הזה ב-1872, הוא התרגש כל כך עד שקפץ מכיסאו וצעק מרוב התרגשות. הוא היה הראשון שגילה שסיפור המבול המקראי של נוח לא היה ייחודי, תגליתו עוררה סערה אדירה בעולם המחקר המקראי והציבור הוויקטוריאני. מעניין לציין שסמית' היה אוטודידקט שלימד את עצמו לקרוא כתב יתדות בזמנו הפנוי.
בזכות ספר התנ"ך, הסיפור המקראי על נח, שנכתב ככל הנראה במאה ה-6 או ה-5 לפני הספירה, הוא הגרסה המוכרת ביותר במערב. גם הוא מתאר מבול שנועד להשמיד את האנושות בגלל מעשיה הרעים, לצד בנייה של תיבה שבה ניצלו בני משפחה אחת עם זוגות מכל מיני החיות, עורב ויונה שנשלחו לחפש יבשה. הדמיון המפורט לסיפורים המסופוטמיים העתיקים יותר מעורר שאלות מרתקות על קשרים תרבותיים אפשריים.
אך תרבויות נוספות ברחבי העולם שימרו גרסאות משלהן. ההינדואיזם מספר על מאנו (Manu) שמציל את העולם מהמבול בעזרת דג זעיר שגדל לממדים ענקיים והתגלה כאל וישנו (Vishnu) בדמות דג.
התרבות היוונית הכירה את סיפור דאוקליון (Deucalion) ופירה (Pyrrha), שניצלו מהמבול שזאוס שלח להשמיד את האנושות בגלל חטאי האנשים.
בסין העתיקה קיים סיפור על גון (Gun) ובנו יו (Yu) ששלטו במבול גדול שהציף את הארץ וניתבו את המים.
אינדיאנים באמריקה הצפונית והדרומית שימרו עשרות גרסאות של סיפורי מבול. שבט ההופי (Hopi) מספר על ספיידר וומן (Spider Woman) שהצילה אנשים טובים מהמבול על ידי הסתרתם בגבעולי קנים חלולים.
עמי האבוריג'ינים באוסטרליה מכירים סיפורים על מים גדולים שכיסו את האדמה.
מדענים מעריכים שמקור הסיפורים הללו עשוי להיות בהצפות אמיתיות של נהרות גדולים, במיוחד הטיגריס והפרת במסופוטמיה, או בעליית מפלס הים בסוף עידן הקרח, במיוחד בתקופה שבין 11,500 ל-8,000 שנה לפני זמננו.
זיכרון טראומטי של אירוע קטסטרופלי כזה עבר מדור לדור ונשמר במיתוסים של תרבויות שונות ברחבי העולם. חוקרים אחדים הציעו גם קשר להצפה אפשרית של הים השחור לפני כ-7,600 שנה, אך תיאוריה זו שנויה במחלוקת רבה בקהילה המדעית.
ולגבי המבול, ארכיאולוגים גילו במהלך החפירות שנעשו בערים השומריות אור, כיש ושורופק סימנים המעידים על קיומו של שיטפון בסביבות תחילת האלף השלישי לפני הספירה.
הנה המבול כמו שסופר מהטאבלטים השומריים הקדומים:
https://youtu.be/CmJEAw6LUxk
סיפור "המבול הגנוב":
https://youtu.be/guIf3v9DOKE
מצגת וידאו של הנושא:
https://youtu.be/28aBeiZ2PWk
וסרט תיעודי על הדמיון הגדול בסיפור המבול בתרבויות שונות ועל האפשרות שאכן התרחש:
https://youtu.be/VwZeSoYugZk?long=yes
גילגמש
האפוס (סיפור ארוך) של "עלילות גילגמש" (Epic of Gilgamesh) הוא מהיצירות הספרותיות הקדומות בתולדות האנושות.
גילגמש הוא גיבור מיתולוגי, מלך העיר הבבלית אֶרֶךְ, היא אורוכ, שמצוייה באזור עיראק של היום. גילגמש היה הגיבור הספרותי הראשון שסופר עליו שיצא למסע הגיבור. שירי העלילה תורגמו לשפות עתיקות שונות ולאורכם נלחם גילגמש במפלצות איומות, באלילים ובמערכות הכוכבים.
הסיפורים האגדיים על גילגמש נמצאו כשיר שנכתב בסביבות המאה ה-18 לפני הספירה, על גבי 12 לוחות חרס. נמצאו גם גרסאות מאוחרות ושלמות יותר, כמו זו שנכתבה בסביבות המאה ה-13 לפני הספירה ונמצאה בספריית אשורבניפל שנחשפה ב-1853 בחורבות נינווה שבאשור.
הנושא העיקרי בקורות גילגמש הוא על חלומות וחיפוש אחר חיי נצח. האחת האגדות יודעת לספר למשל שגילגמש, מלך בבל הגיבור, קיבל את סודו של צמח ממעמקי הים שמעניק חיי נצח. לאחר שצלל וקטף אותו, גילגמש החל לשוב לביתו. בדרך הוא נרדם ונחש בלע לו את הצמח. כך איבד גילגמש את הסיכוי לחיי נצח.
החוקרים סבורים שהתנ"ך שאב השראה רבה מסיפורי גילגמש, שהיו ידועים בימי קדם. אחרים סבורים שהעדות הכפולה מחזקת את אמינות העדויות הללו. סיפורים ורעיונות שונים דומים להפליא בין גילגמש לסיפורי התנ"ך. כך למשל, בעלילות גילגמש יש סיפור גן עדן שמספר על האדם הנוצר מעפר, דרך הנחש שגוזל מגילגמש את חיי הנצח, בדמות עשבי החיים.
דוגמה אחרת לדימיון לתנ"ך היהודי הוא סיפור המבול, שבו הגיבור אוּתְנַפִּישְׁתִים, מצליח להינצל בחסדי האלים מהמבול, ביחד עם משפחתו ובעלי חיים מהמינים השונים. גם לו, כמו לנוח המקראי, יש ספינה שבנה והיא משיטה אותם ומגינה מהסערה ומהשיטפון הנורא. גם הוא שולח את הציפורים לראות אם ירדו כבר המים. כמובן שבעולם האלילי של הבבלים הופך הגיבור אוּתְנַפִּישְׁתִים לאל וחיי לנצח.
הנה סיפורו של גילגמש שרצה לנצח את המוות (מתורגם):
https://youtu.be/BV9t3Cp18Rc
עלילות גילגמש באנימציה:
https://youtu.be/xEeW1tx5QrQ?list=PL7DF2C44CE56C479D
סיפור המבול בעלילות גילגמש:
https://youtu.be/C8iR7p5eSbQ
פרודיה מחויכת על הדמיון בין סיפור גילגמש ותיבת נוח (עברית):
https://youtu.be/VwZewFvjtTU
עלילות גילגמש המלאות:
https://youtu.be/2pGhEu9elnA?long=yes
וסרט תיעודי:
https://youtu.be/QIEt7Mreybk?long=yes
נראה שמיתוס המבול בהיסטוריה קדם בהרבה למבול התנכ"י שבמרכזו נוח ושהעברת הסיפורים על מבול קדום כלשהו הייתה בין תרבויות רבות, שכל אחת מהן מנציחה אותו ומשאירה לדורות הבאים כמיתוס משלה.
סיפורו של המבול העתיק ביותר התגלה עד כה מקורו במסופוטמיה העתיקה. הוא נכתב בשפה השומרית לפני כ-3,700 שנה. זהו הטקסט העתיק ביותר הידוע של מיתוס מבול עולמי.
גיבורו הוא זיוסודרה (Ziusudra), כלומר "החכם מאוד". האלים מזהירים אותו ממבול שמתקרב והוא בונה ספינה ענקית כדי להינצל. הטקסט התגלה על לוחות חרס שנחפרו בעיר ניפור (Nippur) בעיראק של ימינו.
כמה מאות שנים אחרי זיוסודרה מופיע הסיפור האכדי על אטרהאסיס, או אתרחסיס (Atrahasis). הוא מספר על אלים שמחליטים להביא מבול בגלל רעש האנושות המפריע למנוחתם.
הטעם הזה למבול עשוי להישמע מוזר לאוזניים מודרניות, אבל הוא משקף תפיסה עתיקה שבה האלים זקוקים לשינה ושקט כמו בני תמותה. הגיבור בונה תיבה ומציל את בני משפחתו עם זוגות של בעלי חיים.
הסיפור המפורסם ביותר הוא אולי זה של אוטנפישתים (Utnapishtim) בפואמה הבבלית אפוס גילגמש (Epic of Gilgamesh), שהגרסה המפורסמת שלה נכתבה במאה ה-13 לפני הספירה, לפני כ-3,300 שנה.
כאן הפרטים מפורטים ביותר, כולל מידות מדויקות של התיבה שהייתה מעין קובייה ענקית בת שבע קומות, לעומת התיבה המלבנית של נוח ומשך הזמן השונה כשבאפוס גילגמש הסערה נמשכת רק 6 ימים ו-7 לילות. כמובן ששונה גם התפיסה האלילית באפוס גילגמש לעומת תפיסת האל האחד (המונותאיזם) ואלוהים שבסיפור נוח המקראי.
כשג'ורג' סמית' (George Smith), חוקר כתבים צעיר במוזיאון הבריטי, פענח את הלוח הזה ב-1872, הוא התרגש כל כך עד שקפץ מכיסאו וצעק מרוב התרגשות. הוא היה הראשון שגילה שסיפור המבול המקראי של נוח לא היה ייחודי, תגליתו עוררה סערה אדירה בעולם המחקר המקראי והציבור הוויקטוריאני. מעניין לציין שסמית' היה אוטודידקט שלימד את עצמו לקרוא כתב יתדות בזמנו הפנוי.
בזכות ספר התנ"ך, הסיפור המקראי על נח, שנכתב ככל הנראה במאה ה-6 או ה-5 לפני הספירה, הוא הגרסה המוכרת ביותר במערב. גם הוא מתאר מבול שנועד להשמיד את האנושות בגלל מעשיה הרעים, לצד בנייה של תיבה שבה ניצלו בני משפחה אחת עם זוגות מכל מיני החיות, עורב ויונה שנשלחו לחפש יבשה. הדמיון המפורט לסיפורים המסופוטמיים העתיקים יותר מעורר שאלות מרתקות על קשרים תרבותיים אפשריים.
אך תרבויות נוספות ברחבי העולם שימרו גרסאות משלהן. ההינדואיזם מספר על מאנו (Manu) שמציל את העולם מהמבול בעזרת דג זעיר שגדל לממדים ענקיים והתגלה כאל וישנו (Vishnu) בדמות דג.
התרבות היוונית הכירה את סיפור דאוקליון (Deucalion) ופירה (Pyrrha), שניצלו מהמבול שזאוס שלח להשמיד את האנושות בגלל חטאי האנשים.
בסין העתיקה קיים סיפור על גון (Gun) ובנו יו (Yu) ששלטו במבול גדול שהציף את הארץ וניתבו את המים.
אינדיאנים באמריקה הצפונית והדרומית שימרו עשרות גרסאות של סיפורי מבול. שבט ההופי (Hopi) מספר על ספיידר וומן (Spider Woman) שהצילה אנשים טובים מהמבול על ידי הסתרתם בגבעולי קנים חלולים.
עמי האבוריג'ינים באוסטרליה מכירים סיפורים על מים גדולים שכיסו את האדמה.
מדענים מעריכים שמקור הסיפורים הללו עשוי להיות בהצפות אמיתיות של נהרות גדולים, במיוחד הטיגריס והפרת במסופוטמיה, או בעליית מפלס הים בסוף עידן הקרח, במיוחד בתקופה שבין 11,500 ל-8,000 שנה לפני זמננו.
זיכרון טראומטי של אירוע קטסטרופלי כזה עבר מדור לדור ונשמר במיתוסים של תרבויות שונות ברחבי העולם. חוקרים אחדים הציעו גם קשר להצפה אפשרית של הים השחור לפני כ-7,600 שנה, אך תיאוריה זו שנויה במחלוקת רבה בקהילה המדעית.
ולגבי המבול, ארכיאולוגים גילו במהלך החפירות שנעשו בערים השומריות אור, כיש ושורופק סימנים המעידים על קיומו של שיטפון בסביבות תחילת האלף השלישי לפני הספירה.
הנה המבול כמו שסופר מהטאבלטים השומריים הקדומים:
https://youtu.be/CmJEAw6LUxk
סיפור "המבול הגנוב":
https://youtu.be/guIf3v9DOKE
מצגת וידאו של הנושא:
https://youtu.be/28aBeiZ2PWk
וסרט תיעודי על הדמיון הגדול בסיפור המבול בתרבויות שונות ועל האפשרות שאכן התרחש:
https://youtu.be/VwZeSoYugZk?long=yes
