» «
גרפיטי
מהם ציורי הגרפיטי?



גרפיטי הם ציורים או כתובות שמצוירים ונכתבים ללא הסכמת בעלי הרכוש שעליו יופיעו. ציורי גרפיטי מצויירים על ידי ציירי רחוב וברחוב, על גבי רכוש של אחרים וכאמור, במרבית המקרים ללא הסכמת הבעלים או הרשויות. הם מופיעים לרוב על קירות הבתים, על גבי חומות ובניינים שונים, בערים רבות בעולם.

לעיתים הגרפיטי הוא אמנות, ולעיתים מדובר בציורים או כתובות שנועדו להעביר מסרים חברתיים שונים, פעמים רבות של מחאה והתנגדות לסדר הקיים. עד לפני שנים מספר הגרפיטי נחשב תמיד לעבירה על החוק ונהגו לראות בו ונדליזם. בשנים האחרונות החל הגרפיטי לקבל מקום של כבוד גם באמנות ועל אף שהסובלנות כלפי השחתת רכוש ציבורי או פרטי שגורמים אמני הגרפיטי לא גדלה, חלק מהאמנים המציירים גרפיטי הפכו לכוכבים בתחום האמנות ויצירותיהם מתחילות לקבל מקום של כבוד בגלריות ובתערוכות המוקדשות להם.

פירוש המילה "גרפיטי" בא משפות שונות ומקורה הראשוני הוא המילה היוונית "גרפאין" שמשמעותה "לכתוב". כדאי לציין שהגרפיטי הוא עניין עתיק יומין וכתובות וציורים כאלה הופיעו מציורי מערות של האדם הקדמון, דרך ציורים על קירות בערי האימפריה הרומית ועד לכתובות של חיילים צרפתיים מצבא נפוליאון, שמופיעות באתרים מתקופת מצרים העתיקה.


הנה סרטון על תולדות הגרפיטי:

http://youtu.be/4Ul4mhho03M


על השאלה החשובה אם גרפיטי היא אמנות או ונדליזם:

http://youtu.be/9xEfXptrprA


המרדף של החוק אחרי גאון הגרפיטי מלונדון בנקסי:

http://youtu.be/pqp03X8zwfI


וקבוצת גרפיטי ישראלית שמציירת על קירות בערים הגדולות:

http://youtu.be/cXY9UNGsKaw
5pointz
מי הרס את 5pointz?



ברובע קווינס שבניו יורק שכן בעבר אחד המתחמים המדהימים של גרפיטי בעולם. קראו לו 5pointz והוא היה קיר גרפיטי עצום, של מפעל ישן שהפך לחללי סטודיו לאמנים ומאז נהרס. את הקירות הללו, בשטח כולל של כ-18,000 מטר מרובע, כיסו אמני גרפיטי ניו-יורקיים במגוון מדהים ומרהיב של גרפיטיז צבעוניים ומהממים ביופיים. הם יצרו תערוכת גרפיטי פתוחה וגלויה אל הרחוב, שכולה מצויירת על קירות המפעל לשעבר. 

אבל דווקא בניו-יורק, ערש הגרפיטי המודרני, לא ידעו לשמור על מה שהיה אולי הכותל, בית המקדש או ה"מכה" של אמנות הרחוב החתרנית הזו. כדי שלא תהיה התנגדות שתאלץ אותם לשמר אותם, בעלי ההון שקנו את המתחם כולו מיהרו לסייד את כל הציורים שעל הקירות. בכך הכינו את המבנה והמתחם כולו להריסה, מבלי לאפשר התנגדויות בשם האמנות.

וכך נותר מתחם הגרפיטי היפה והחשוב בעולם רק זיכרון מתוק של ימים אחרים, שבהם האמת של "התפוח הגדול" הייתה קצת פחות ביזמות עסקית רודפת בצע, וקצת יותר בידיהם של אמנים רודפי צדק חברתי ואמירה פוליטית אמיצה ומלאת כישרון.


הנה מתחם ה-5pointz בניו-יורק:

https://youtu.be/cUgtZp6brpk


ועוד אחד:

https://youtu.be/sIHr9JYRHqU


סיור בו:

https://youtu.be/ZY6E4J9YcnA


והנה הריסת המתחם האהוב:

https://youtu.be/kqXeCbOwPVc
ז'אן-מישל בסקיה
מי היה הילד הגאון של האמנות המודרנית?



זה נשמע כמו אגדה שנגמרת רע. באגדה הזו הופך נער ניו יורקי שמצייר גרפיטי על הקירות, ישן ברחובות וחי מהיד אל הפה ובתוך זמן קצר, הופך לאחד המצליחים והעשירים שבציירים של תקופתו, מוכר ציורים במיליונים ואז מת בגיל 28 מצריכת יתר של סמים.

ז'אן מישל בסקיאט (Jean-Michel Basquiat), או ז'אן מישל בסקייה, היה צעיר אמריקני חצי קובני וחצי פורטוריקני, אוטודידקט (לומד לבד), שמאמן גרפיטי שחי בשוליים, הפך למרכז סצנת האמנות של ניו־יורק והפך בגיל 20 לכוכב הגדול ביותר שידע עולם האמנות של העיר המוצפת בכשרונות מטורפים. דווקא בשל חוסר ההשכלה האמנותית שלו, הוא לא הפסיק לחדש ולרענן את האמנות המודרנית והפתיע את כולם ביצירתיות וחדשנות בלתי נגמרות.

ידידה שלו סיפרה פעם שהוא ישן תקופה על הספה בסלון ביתה. כשהיא ביקשה ממנו שישתתף בשכר הדירה, הוא הדפיס גלויות מציוריו וניגש במסעדה אל אנדי וורהול, כדי למכור לו כמה מהגלויות הללו. הוא היה בעל ביטחון עצמי עצום ולרגע לא חשש מזלזול של אמנים "מוכרים". כמו מוסיקת הביבופ ג'אז המהפכנית שנהג לצייר לצליליה, הצליח בסקיאט הצעיר ליצור את הביבופ המהפכני של הציור - אמנות גאונית מהבטן ולאו דווקא מהראש. אבל לא לטעות - האמנות שלו הייתה רלוונטית לתקופה כי הוא הבין בהיסטוריה, פילוסופיה, תולדות האמנות ומוסיקה. כל אלה הדהדו בציוריו עמוסי הדמויות והפנים בסגנון הנאיבי, כמו גם במשפטים ומילים ששאב מהספרות והטלוויזיה שמהם קיבל השראה.

החוצפה והכישרון המדהים שלו השתלמו לו מיד. הוא החל לעבוד עם אנדי וורהול, שהיה ממש מאוהב בו. הם ציירו יחד, כשוורהול מצייר אייקון או לוגו ראשוני ובסקיאט מצייר מעליו בתורו, ושוב וורהול מוסיף משלו וכך הלאה. השילוב של שני גאוני הציור, העלם הצעיר בסקיאט והמאסטר המזדקן וורהול, יצר יצירות אמנות מרתקות. רובן אגב, שוות היום עשרות מיליוני דולרים..


הנה סיפורו הקצר של ז'אן מישל בסקיאט:

https://youtu.be/Z2ytkFDzdbk


והנה שיר שהוקדש לו, בצירוף תמונות של ציוריו:

https://youtu.be/DqW8t9dT5Lw


הנה סרטון קצר עם וורהול ובשלל מצבים בשנת 1986:

https://youtu.be/1gSnGdiGkqY


קדימון של סרט עם ראיון שערך לפני מותו:

https://youtu.be/eXjR-y0WH-I


מצגת וידאו מעבודותיו הגדולות:

https://youtu.be/P0sR9YYl_1k


ועבודותיו בגלריה:

https://youtu.be/k4CYl_icbGM
בנקסי
מיהו בנקסי?



אפילו בעולם העמוס באמנים מודרניים, מקוריים, נועזים ומעוררי עניין, השם בנקסי כבר מזמן הפך לאגדה. כבר זמן רב שבנקסי הוא אמן המעורר עניין חריג. והעניין בו הוא לא רק כאמן הגרפיטי המפורסם בעולם, אלא בשל העובדה הפשוטה שאיש לא יודע מיהו והוא מצליח לשמור על אנונימיות מוחלטת. בעולם של מצלמות בכל מקום ואובדן הפרטיות, מדובר בהישג יוצא דופן לידוען בינלאומי כה מסקרן.

האמן המצליח התפרסם בזכות ציורי הרחוב היצירתיים והמושקעים שהוא מותיר בין לילה על קירות מקריים ברחבי העולם. אבל העובדה שציורי הקיר שהוא מותיר הופכים מיידית לבעלי ערך כספי עצום, הופכת את האמנות שלו למתנה לכל מי שהאמן הנעלם צייר על הקיר שלו. וכך הפך האמן, שמבהיר דרך אמנותו את דעותיו בנושאים חברתיים ופוליטיים, למי שמצייר על קירות שהם לא רק מעוררי עניין, אלא גם תורמים לבעלי הקיר תרומה כספית חשובה.

בנקסי מציג אמנות דעתנית, רצופת ביקורת חברתית-אנושית. את חיציו הוא נוהג לכוון אל העולם השבע, החזק והמסואב, שמעודד תרבות צריכה מטורפת ויוצר קיטוב חברתי קשה. כך הוא נוהג לצייר על קירות בעלי משמעות חברתית, ממוסדות סעד ורווחה, כמו בתי יתומים וסוכנויות לעזרה לנזקקים, ועד מוקדי מחלוקת בעלי משמעות פוליטית, כמו חומת ההפרדה בין ישראל לשטחי יהודה ושומרון או קירות של חורבות והריסות בעזה. כל קיר כזה הופך מיד לבעל ערך עצום ולרוב נמכר לגלריות שמציגות ומוכרות לבעלי הון המעוניינים ב"בנקסי בבית". צדק חברתי או רובין הוד בגרסת האמנים.

לאחרונה הועלתה הסברה שבנקסי הוא רוברט דל נג'ה, חבר בלהקת "מאסיב אטאק". עיתונאי בריטי בחן את העובדות ושם לב שעבודות של בנקסי צצו פעמים רבות בערים ובזמנים שבהן הופיעה הלהקה בהן.


הנה בנקסי:

https://youtu.be/Xoe3Nn5vuBg


הדיונים על מי הוא בדיוק:

http://youtu.be/EPDpBfGNSgg


סיפורו:

http://youtu.be/WKXcsg3uRkw


הנה חלק מהעבודות הידועות שלו:

http://youtu.be/HViUIh-lSLo


כך הוא צולם בעבודה:

http://youtu.be/UgdHeac4bsM

גרפיטי

גלריית איסט סייד
איך נולדה גלריה מחומת ברלין?



עם 1300 מטרים מחומת ברלין, גלריית איסט סייד (East Side Gallery) היא השריד של חומת ברלין הידועה לשמצה. על החומה שנותרה בגלריה הפתוחה הזו ציירו אמנים מכל העולם מעל 100 ציורי קיר. היא נמצאת ברחוב מולנשטרסה שברובע פרידריכסהיין, במרכז ברלין.

האיסט סייד גלרי מהווה זיכרון תמידי לחומה שקרעה את גרמניה בכלל ואת ברלין בפרט, לאחר מלחמת העולם השנייה והשתלטות המעצמות, ברית המועצות מחד וארצות הברית מאידך, על העיר.


הנה איסט סייד גלרי שבברלין:

https://youtu.be/CCCbsztMAlk


הנה מבחר מהציורים שיש בה:

https://youtu.be/ZmetSpcU3Yc


הגלריה הפתוחה של חומת ברלין היא אתר מסקרן לתיירים:

https://youtu.be/cEs-MGQ9UZk


האמנים היוצרים בגלריה:

https://youtu.be/JM6uH1Z667c


וכל העבודות שעל החומה (בשנת 2013):

https://youtu.be/-gXwf_cz8I4
הילדה עם הבלון האדום
מהו הציור של בנקסי שנגרס והפך יקר יותר?



העולם משתאה בכל פעם שבנקסי עושה מעשים יצירתיים של אמנות ומחאה, מה שכבר זכה לכינוי "בינקסוס" של הממסד. אבל המעשה האחרון הוא אחד היצירתיים שבהם ואחד המושקעים והמחושבים של אמן מתריס ומתוחכם, שהפך כבר מזמן מעוד אמן רחוב לתופעה תרבותית בינלאומית.

הסיפור נראה בהתחלה כמתיחה, או עוד משהו משעשע ותו לא, שעושה האמן וגאון השיווק הבריטי בנקסי. אבל האיש הכין את האקט האמנותי-הצהרתי הזה במשך שנים רבות.

האירוע התמצה בכך שבדיוק ברגע שבו הסתיימה מכירה פומבית של גרסת הקנווס של אחד הציורים המוכרים שלו, "הנערה עם הבלון האדום", בסכום של 1.4 מיליון דולר, התחיל לפתע הציור המדובר להיגרס אל תוך המסגרת שלו. המגרסה הותקנה במסגרת שנים לפני כן ופשוט "המתינה" להוראה בשלט רחוק. הציור היקר הפך לפיסות נייר גרוסות היטב...

ההלם על פני הנוכחים באולם המכירות הפומביות היה עצום. מבחינתם מדובר בחילול הקודש. כשיצירת אמנות יקרה כל כך, מחוללת באופן כה בוטה ולעגני - לכסף ולקהילת המחזיקים בו, זה כבר יותר מדי. החתרנות היא עניין אחד, אבל הלעג והבוז שרוחש האמן הסודי הזה כבר שנים לכסף, לממסד, לעשירים ולסוחרי האמנות, כולם הגיעו כאן לשיא.

רבים שאלו מה יקרה עם המכירה. האם היא תבוטל, כמו שכל קונה לא מרוצה היה עושה? - אבל הקונה הודיעה שלא זו בלבד שהיא אינה נסוגה מהקנייה, אלא שהיא שמחה בה מאד. מדובר בקונה חכמה מאד. שוויו של הציור הגרוס, לאחר הגריסה, לא זו בלבד שלא ירד אלא להיפך. השווי שלו גדל בעוד 7 מיליון דולר וזה ודאי ימשיך כך גם בעתיד. הסיפור, אתם כבר יודעים, שווה לעתים יותר מהדבר עצמו. גם באמנות.


הנה סיפורו של הוונדליזם היקר בהיסטוריה של האמנות:

https://youtu.be/2kTwpOxEgzM


דיווח בטלוויזיה על הציור הנגרס של בנקסי:

https://youtu.be/GM4s_VdHJxE


וההקשר של הציור הזה:

https://youtu.be/X-6jMi4e-0Q
קית הרינג
איך הפך קית הרינג מצייר גרפיטי לאחד האמנים החשובים בזרם הפופ?



הפופ ארט, זרם הפופ האמריקאי, כלל אמנים שהושפעו מתרבות הפופ וממוצרי תרבות וצריכה יומיומיים שסבבו אותם. קית הרינג היה אמן אמריקני ופעיל חברתי שהתפרסם כשצייר ברכבת התחתית של ניו-יורק והושפע מאד תרבות הגרפיטי המפותחת של ניו-יורק.

הוא למד שנתיים עיצוב גרפי אבל די מהר החל לצייר דווקא גרפיטי ברחובות. הרינג למד אמנות חזותית בניו יורק וצייר ברחובות וברכבת התחתית של ניו יורק. הוא שילב בציוריו הרבה מהנושאים של לידה, מלחמה ומוות.

גם אח"כ המשיך להתפרסם בציוריו התמימים והמיוחדים בפשטותם ובמיוחד בלטה בהם דמותו של "התינוק הזוהר", שהופיעה ברבים מציוריו. שפתו הוויזואלית הפכה למוכרת בכל רחבי העולם וחלק מהתרבות של המחצית השנייה של המאה ה-20 והוא עצמו הפך לחלק בלתי נפרד מאמני הפופ ארט. בגיל 36 מת קית הרינג ממחלה.

אם אתם ממש אוהבים את הראש היצירתי והמיוחד של קית הרינג וציוריו, בקשו ליום ההולדת שלכם משהו משלו, כמו את ספר "הדברים הקטנים של נינה" שכתב ואייר הרינג לילדה בשם נינה. זהו ספר יצירתי וכיפי לילדים, שמותר לצייר עליו, לכתוב, לנעוץ ולעשות בו כל אמנות שרק תרצו.. ספר מיוחד!


הנה תחילת הקריירה של קית הרינג, כצייר גרפיטי:

http://youtu.be/W04j0Je01wQ


והנה על האמנות של הרינג:

http://youtu.be/SDs7cUAynOk


הנה תערוכת ציורים של קית הרינג בתחנת ברוקלין של הרכבת התחתית בניו יורק:

http://youtu.be/tFyRmmWL9Q0


ועוד מעבודותיו:

http://youtu.be/Rw_WTFyag4I
בנקסי
איפה נמכרו בגרושים ברחוב ציורים יקרים להחריד?



בנקסי הוא אמן הגרפיטי החשוב והמוכר בעולם. יצירותיו נמכרות בעשרות ומאות אלפי דולרים. הוא נערץ מאד בניו-יורק ורבים מחשיבים את עבודות הגרפיטי שלו כיצירות חשובות ומזדרזים להנציחן בצילומים, לפני שיימחקו על ידי בעלי הנכסים שעליהם הוא מצייר את הגרפיטי שלו (בעלי הנכסים החכמים באמת משאירים את נכסי האמנות הללו, שמעלים מיד את שווי הבניין שלהם, או מפרקים את הקיר ומוכרים אותו עם הציור במאות אלפי דולרים).

אבל כשבנקסי פתח בחשאי דוכן ברחוב בניו יורק ולמכור את יצירותיו ב-60 דולרים בלבד, מבלי לספר מיהו ומה שווי היצירות שהוא מוכר, הוא עורר את הדיון הקבוע על מקומו של הכסף באמנות והשווי האמיתי של היצירה האמנותית, כשלא יודעים מי יצר אותה.

בנקסי, שם העט של הצייר ואמן הרחוב, שהוא גם פעיל חברתי, הוא שם שמוכר יצירות לאספנים, על אף שזהותו האמיתית לא ידועה. כשאמן בסדר גודל כזה מחליט למכור בסכומים זעומים את יצירותיו ורק 6 אנשים רוכשים אותן, הוא מצליח להראות עד כמה שווי האמנות תלוי בשמו של היוצר ובמה שאנו יודעים עליו, על הצלחתו ועל שווי עבודותיו.


הנה הבסטה עם הרישומים החתומים של בנקסי וכמה מעט מהם נמכרו:

http://youtu.be/7mxJT2uXtrE


ברי המזל שקנו תמונות של בנקסי באוץה מכירה:

https://youtu.be/D0ajKa5GGy0


הנה עבודות נבחרות של בנקסי, רובן עבודות מחאה עם ביקורת חברתית נוקבת:

http://youtu.be/HViUIh-lSLo


קליגרפיה
מהי קליגרפיה?



קליגרפיה (Calligraphy), או כתיבה תמה, היא אמנות הכתיבה ובדרך כלל היא מתייחסת לכתיבה מסוגננת. זוהי אמנות הכתיבה הקישוטית.

מקורה של אמנות הקליגרפיה הוא באמנות קדומה של סין ומזרח אסיה במאה ה-4 לספירה. משם היא התפתחה והתפשטה לפרס ולארצות האיסלאם, שבה תופס הכתב המסוגנן מקום מקודש והתפתחה מסורת קליגרפית עשירה. גם ביהדות התייחסו לסופרי הסת"ם, מי שכתבו את ספרי התורה, בכבוד רב. בצד מעמדם הדתי, הם נחשבו גם בעלי סגנון אישי ואמנותי.

גם בעולם המערבי התפתחה הקליגרפיה, בתוך המעבר מאותיות יווניות לאותיות לטיניות וכתיבה של כתבי-דת לטיניים מעוטרים ומאוירים. בימי הביניים פותחו סגנונות כתיבה, כמו האותיות האוּנקִייליוֹת שהיו נהוגות באי האנגלי, המינוסקול הקרולינגי והכתב הגותי שפותחו בגרמניה והכתב הנטוי שפותח באיטליה.

במאה ה-19, לאחר שמאז המצאת הדפוס ירדה קרנה של הקליגרפיה, חזרו אמני קליגרפיה לפעול. במאה ה-20 חזרה הקליגרפיה לפרוח בציורי גרפיטי ובעולם המחשבים. זה קרה בעיקר מאז המצאת המחשב האישי ומעבדי התמלילים, על מגוון הגופנים (פונטים) שפותחו בשבילם.

דמות מרכזית בקידום הנושא היה סטיב ג'ובס, מנכ"ל אפל האגדי, שבצעירותו קיבל קורס קליגרפיה באוניברסיטה והושפע מהיופי של עולם האותיות והעיצוב. כשפיתח ג'ובס את מחשב המקינטוש, הוא הפך אותו למחשב גרפי שגופנים מעוצבים ומעוררי השראה ויופי תפסו בו מקום מרכזי.

קליגרפיה נקראת לעיתים בעברית "כתיבה תמה". מקור המילה בשפה היוונית: המלה "קאלוס" פירושה ביוונית "יופי" ו"גראפוס" היא ביוונית "כתיבה".


הנה הקליגרפיה הסינית הקדומה:

https://youtu.be/ppZWIwZsRdU


אוסף קליגרפיות מרהיבות:

https://youtu.be/zg7QLW0KrQw


וקליגרפיה במחשב המקינטוש - הראשון שהעמיד במרכז את העיצוב הגרפי והקליגרפיה:

http://youtu.be/2B-XwPjn9YY?t=1m15s


סרטון על יופייה של הקליגרפיה ביפאן:

http://youtu.be/cUI9PPeUCmI


הדגמה של הקליגרפיה היפאנית:

http://youtu.be/geQtLi66W-A


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.