שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהם המכרסמים?
מְכַרְסְמִים (Rodents) היא סדרה של יונקים קטנים, הכוללת למעלה מ-2,200 מינים, ביניהם עכברים, סנאים, גיריות, נובחניות ועוד.
משפחת המכרסמים והיונקים הקטנים מציגה מגוון מרתק של הסתגלויות הישרדותיות. הבונה, למשל, הוא מהנדס טבע מיומן שמשנה את פני השטח בעזרת הסכרים שהוא בונה.
הקפיבארה היא המכרסם הגדול ביותר בעולם והיא חיה בקהילות חברתיות בתוך המים. הסנאים מטמינים בסתיו אלפי בלוטים באדמה שאותם הם יאכלו בחורף הארוך.
האוגר הוא מכרסם שמצויד בכיסי לחיים ענקיים והם מאפשרים לו לאגור כמות גדולה של מזון. הסנאי הדואה משתמש בקרומי עור מיוחדים כדי לדאות בין צמרות העצים.
הדורבן מתגונן מפני טורפים בעזרת קוצים חדים וקשיחים המכסים את גופו ומשמשים כנשק הרתעה יעיל. הירבוע ניחן ברגליים אחוריות חזקות שמעניקות לו יכולת ניתור מהירה במדבר.
עכברי השדה חיים גם בעיר ובאחו והם חלק בלתי נפרד מהמערכת האקולוגית שבטבע. זה קורה כשהם מפיצים זרעים ממקום למקום ובכך תורמים לבריאות אוכלוסיית הצמחים.
מכרסם מעניין נוסף הוא החולדה (המכונה גם עכברוש) הפוריה במיוחד. יעניין אתכם לדעת שזוג חולדות אחד יכול להוליד עד 15,000 צאצאים, בתוך שנה אחת.
הכירו את כל אלו בתגית "מכרסמים".
הנה המכרסמים - לילדים:
https://youtu.be/5vkVmPHr35U?feature=shared
על העכברושים שכבשו את העולם (מתורגם):
https://youtu.be/puWumt39nak
הנה עולמם של המכרסמים (עברית):
https://youtu.be/Jc_fzM5_jKw?long=yes
וסרטון תיעודי על המכרסמים:
https://youtu.be/pkh_olGW2BQ?long=yes
מי ואיך אוגרים מזון בסתיו?
עם בוא הסתיו מתעוררים בעלי חיים רבים ביער לחפש מזון רב, אך לאו דווקא כדי לאכול אותו. הם רצים ללא הפסקה בין עץ לעץ, מסתירים דברים באדמה ונושאים אוכל בפיהם. התופעה המוזרה לכאורה הזו נקראת אגירה (Caching).
האגירה מתרחשת בעיקר בסתיו, כשהבלוטים (Acorns) בשלים ופירות היער מלאים בסוכר שייתן אנרגיה לגוף - זה הרגע האחרון לפני הקור הגדול ומסתבר שבעלי חיים רבים אוספים אז שפע של מזון, כשהוא זמין. אבל מה הם יעשו עם כמויות עצומות של מזון שלא יוכלו לאכול?
בדיוק אז מסתירים בעלי החיים הללו אוכל, מטמינים אותו במקומות שונים ושומרים לעצמם. ההטמנה מיועדת לקראת ימי החורף הקשים, כשהמזון יהיה נדיר ויהיה קשה מאוד למצוא אותו. הסיבה לכך קשורה לכך שהצמחים בחורף לא פורחים, אין פירות על העצים, החרקים נעלמים והשלג מכסה את האדמה.
#המכרסמים והציפורים
אז מיהם בעלי החיים שאוגרים? - אלה בעיקר מְכַרְסְמִים (Rodents) וציפורים. הסנאי האפור, למשל, מסתיר אלפי בלוטים באדמה. סנאי האדמה המפוספס (chipmunk) ממלא את פיו כל כך, עד שהלחיים שלו מתנפחות.
דוגמה נהדרת מעולם הציפורים היא של ירגזי שחור-כיפה (Black-capped chickadee) שבמהלך עונת האגירה (Caching season) מחביא עד 80,000 זרעים במיקומים שונים. זה מבטיח לו שאם יתגלה מיקומם יאבד רק זרע אחד ולא כל המלאי. החוקרים, אגב, גילו שציפורים רבות נוהגות לעקוב אחרי מיקומי אגירה של ציפורים ובעלי חיים אחרים, בכדי לגנוב להם מהמזון בחורף.
הירגזי הוא ציפור עם יכולות זיכרון מדהימות שמאפשרות לה למצוא את הזרעים בעוד חודשים אחדים ואפילו מתחת לשלג. והממצא הכי מדהים שהתגלה הוא שההיפוקמפוס במוח הציפור, החלק האחראי על זיכרון מרחבי, גדל ב-30% בכל סתיו. זה קורה באמצעות היווצרות של נוירונים חדשים שמגדילים את יכולת הזיכרון שלו. באביב, כשהצורך בזיכרון פוחת, ההיפוקמפוס מתכווץ לו בחזרה.
נקר הבלוטים (acorn woodpecker) מנקב חורים בגזע העץ היבש וטומן בתוכם בלוטים אחד אחד, עד שנוצר לו בגזע ארון מטבח שלם. גם עורבני השיחים (scrub jay) זוכר את המיקום של אלפי מטמוני מזון שהכין לעצמו והוא גם יודע להבחין בין מטמון מלא למטמון שהתרוקן, כך שלא יבזבז זמן על מטמון ריק.
גם קיק אגוזים אמריקאי (Clark's nutcracker) זוכר כשלושים אלף מטמונים של זרעים שפיזר בסתיו על שטח הררי עצום. הסנאים, לעומתו, שוכחים חלק ניכר מהבלוטים שהסתירו. הבלוטים הנשכחים הללו נובטים והופכים לעצי אלון. כך יוצא שמבלי לדעת זאת, מסייעים הסנאים לנטיעות של עצים חדשים ביערות.
יש מכרסמים שפיתחו אפילו אמצעי זהירות מגנבים. מסתבר שסנאי אפור שמבחין שמישהו צופה בו מבצע אגירה מדומה, מחפה באדמה בלי בלוט ביד ומרמה את הצופה.
האמת שלא רק המכרסמים והציפורים אוגרים. בחודשי הקור, גם השועל אוגר שאריות טרף מתחת לעלים, סומך על הקרקע הקרה שמעכבת את הריקבון וחוזר לאכול אותן בתוך ימים ספורים. גם הצחל נועץ את טרפו על קוצים לאורך כל השנה, באגירה שאינה תלויה בעונה.
אז אגירה היא לא טפשות או חזירות של בעלי חיים. נהפוך הוא - מדובר בתכנון, הישרדות והתארגנות לבאות ולא פעם גם תחרות והטעייה זהירה של יריבים. אלפי דורות של אגירה כזו הם שמאפשרים לחלק מבעלי החיים הללו לשרוד, להתרבות ולהמשיך ולהתקיים עד ימינו.
קראו עוד בתגית "מכרסמים" ובתגית "ציפורים".
הנה סנאי ממלא פיו בבלוטים, מטמינם באדמה ונלחם בגנבים:
https://youtu.be/lY0RmSQ5Ado
נקר מטמין בלוטים בנקבי העץ שיצר:
https://youtu.be/yNjJW49qauY
סנאי ממלא את פיו בבוטנים (מסך מלא):
https://youtu.be/amPz-T5LHc4
דוב שודד את הבלוטים שטמן בעץ הנקר האומלל:
https://youtu.be/t31rCHVws2A
סנאי אחר גונב זרעים ממתקן האכלה לציפורים:
https://youtu.be/lKiB9pERh9A
הנה האגירה שמדגים הירגזי שחור-כיפה והחוכמה הטבעית שבה:
https://youtu.be/D7l2dKT6HE4?long=yes
וסרטון תיעודי על המכרסמים:
https://youtu.be/pkh_olGW2BQ?long=yes
מהו לימדו קוצי הדורבן את הרפואה?
דָרְבָּן (Hystrix) הוא מכרסם גדול והכי גדול ביבשת אסיה.
כמו כל קיפוד גם הוא מגן על עצמו מטורפים בעזרת הקוצים שלו. אבל בניגוד לשמועות, הדורבן לא מטיל את קוציו להגנה על עצמו מטורפים.
כי הדורבן מגן על עצמו על ידי הרתעה. הוא פורש את קוצי הזנב החלולים שלו ובאופן כזה מייצר לעצמו מראה גדול יותר ומאיים, כך שמרבית הטורפים נמנעים ממנו.
בנוסף לכך, מייצרת הרעדת הקוצים של הדורבן קול מרתיע, שמפחיד את הטורפים ולרוב מבריח אותם. במקרה הצורך מגן על עצמו הדורבן על ידי הטחת הזנב שלו בתוקף, כך שהקוצים חודרים לבשרו.
המעניין הוא שמהדורבנים לומדים היום לייצר חוטים כירורגיים, מהסוג שמשמש לתפרים אחרי ניתוחים.
כי אדם אחד, מישהו שנדקר פעם מקוץ של דורבן, שם לב ראשון לפרט מעניין. הוא הבחין שהרבה יותר כואב להוציא את הקוץ של הדורבן מהגוף מאשר הכאב המקורי שחש כשהקוץ ננעץ מלכתחילה בבשרו.
כשהוא חשב על זה היטב הוא הבין שיש כאן יתרון רפואי מבטיח. כי אחרי ניתוחים נוהג המנתח לסגור את התפרים באמצעות סוגרי מתכת או חוט כירורגי. הסוגר או חוט צריך להיות נוח לסגירת התפר מצד אחד ומנגד, כזה שלא יפתח בקלות. כי תפרים שנפתחים יוצרים קשיים ולכל הפחות עיכוב בהחלמה.
אז הוא החליט לייצר באופן דומה סוגרים וחוטים כירורגיים שיהיו קל לתפירה ומנגד - שלא ייפתחו בקלות. כך נתנו קוצי הפורקיופיין או הדורבן, השראה לסגירת תפרים באמצעות סוגרים שלא נופלים, כמו גם לחוט הכירורגי הנסגר היטב שמייצרת בהשראת הדרבן חברת "אנגיוסיל" (AngioSeal).
הנה הדרבן (עברית):
https://youtu.be/jrdc4X5cTGk
לדורבן הגנה עצמית כפולה, עם קוצים שנתקעים הטורף וחומר מרפא שמסביבם ומונע זיהום גם ממנו אם בטעות נדקר בעצמו:
https://youtu.be/h2XftIcqQFw
כך נתנו קוצי הפורקיופיין או הדורבן, השראה לסגירת תפרים באמצעות סוגרים שלא נופלים:
https://youtu.be/ZphlCdI2yqA
הסאונד של שקשוק והרעדת הקוצים:
https://youtu.be/9je_89CeKuo
קולו התינוקי של הדורבן:
https://youtu.be/Su-N1O6Nijw
והצרחות כשהוא עצבני:
https://youtu.be/pBBEzsGOq9w
דורבן
מְכַרְסְמִים (Rodents) היא סדרה של יונקים קטנים, הכוללת למעלה מ-2,200 מינים, ביניהם עכברים, סנאים, גיריות, נובחניות ועוד.
משפחת המכרסמים והיונקים הקטנים מציגה מגוון מרתק של הסתגלויות הישרדותיות. הבונה, למשל, הוא מהנדס טבע מיומן שמשנה את פני השטח בעזרת הסכרים שהוא בונה.
הקפיבארה היא המכרסם הגדול ביותר בעולם והיא חיה בקהילות חברתיות בתוך המים. הסנאים מטמינים בסתיו אלפי בלוטים באדמה שאותם הם יאכלו בחורף הארוך.
האוגר הוא מכרסם שמצויד בכיסי לחיים ענקיים והם מאפשרים לו לאגור כמות גדולה של מזון. הסנאי הדואה משתמש בקרומי עור מיוחדים כדי לדאות בין צמרות העצים.
הדורבן מתגונן מפני טורפים בעזרת קוצים חדים וקשיחים המכסים את גופו ומשמשים כנשק הרתעה יעיל. הירבוע ניחן ברגליים אחוריות חזקות שמעניקות לו יכולת ניתור מהירה במדבר.
עכברי השדה חיים גם בעיר ובאחו והם חלק בלתי נפרד מהמערכת האקולוגית שבטבע. זה קורה כשהם מפיצים זרעים ממקום למקום ובכך תורמים לבריאות אוכלוסיית הצמחים.
מכרסם מעניין נוסף הוא החולדה (המכונה גם עכברוש) הפוריה במיוחד. יעניין אתכם לדעת שזוג חולדות אחד יכול להוליד עד 15,000 צאצאים, בתוך שנה אחת.
הכירו את כל אלו בתגית "מכרסמים".
הנה המכרסמים - לילדים:
https://youtu.be/5vkVmPHr35U?feature=shared
על העכברושים שכבשו את העולם (מתורגם):
https://youtu.be/puWumt39nak
הנה עולמם של המכרסמים (עברית):
https://youtu.be/Jc_fzM5_jKw?long=yes
וסרטון תיעודי על המכרסמים:
https://youtu.be/pkh_olGW2BQ?long=yes
עם בוא הסתיו מתעוררים בעלי חיים רבים ביער לחפש מזון רב, אך לאו דווקא כדי לאכול אותו. הם רצים ללא הפסקה בין עץ לעץ, מסתירים דברים באדמה ונושאים אוכל בפיהם. התופעה המוזרה לכאורה הזו נקראת אגירה (Caching).
האגירה מתרחשת בעיקר בסתיו, כשהבלוטים (Acorns) בשלים ופירות היער מלאים בסוכר שייתן אנרגיה לגוף - זה הרגע האחרון לפני הקור הגדול ומסתבר שבעלי חיים רבים אוספים אז שפע של מזון, כשהוא זמין. אבל מה הם יעשו עם כמויות עצומות של מזון שלא יוכלו לאכול?
בדיוק אז מסתירים בעלי החיים הללו אוכל, מטמינים אותו במקומות שונים ושומרים לעצמם. ההטמנה מיועדת לקראת ימי החורף הקשים, כשהמזון יהיה נדיר ויהיה קשה מאוד למצוא אותו. הסיבה לכך קשורה לכך שהצמחים בחורף לא פורחים, אין פירות על העצים, החרקים נעלמים והשלג מכסה את האדמה.
#המכרסמים והציפורים
אז מיהם בעלי החיים שאוגרים? - אלה בעיקר מְכַרְסְמִים (Rodents) וציפורים. הסנאי האפור, למשל, מסתיר אלפי בלוטים באדמה. סנאי האדמה המפוספס (chipmunk) ממלא את פיו כל כך, עד שהלחיים שלו מתנפחות.
דוגמה נהדרת מעולם הציפורים היא של ירגזי שחור-כיפה (Black-capped chickadee) שבמהלך עונת האגירה (Caching season) מחביא עד 80,000 זרעים במיקומים שונים. זה מבטיח לו שאם יתגלה מיקומם יאבד רק זרע אחד ולא כל המלאי. החוקרים, אגב, גילו שציפורים רבות נוהגות לעקוב אחרי מיקומי אגירה של ציפורים ובעלי חיים אחרים, בכדי לגנוב להם מהמזון בחורף.
הירגזי הוא ציפור עם יכולות זיכרון מדהימות שמאפשרות לה למצוא את הזרעים בעוד חודשים אחדים ואפילו מתחת לשלג. והממצא הכי מדהים שהתגלה הוא שההיפוקמפוס במוח הציפור, החלק האחראי על זיכרון מרחבי, גדל ב-30% בכל סתיו. זה קורה באמצעות היווצרות של נוירונים חדשים שמגדילים את יכולת הזיכרון שלו. באביב, כשהצורך בזיכרון פוחת, ההיפוקמפוס מתכווץ לו בחזרה.
נקר הבלוטים (acorn woodpecker) מנקב חורים בגזע העץ היבש וטומן בתוכם בלוטים אחד אחד, עד שנוצר לו בגזע ארון מטבח שלם. גם עורבני השיחים (scrub jay) זוכר את המיקום של אלפי מטמוני מזון שהכין לעצמו והוא גם יודע להבחין בין מטמון מלא למטמון שהתרוקן, כך שלא יבזבז זמן על מטמון ריק.
גם קיק אגוזים אמריקאי (Clark's nutcracker) זוכר כשלושים אלף מטמונים של זרעים שפיזר בסתיו על שטח הררי עצום. הסנאים, לעומתו, שוכחים חלק ניכר מהבלוטים שהסתירו. הבלוטים הנשכחים הללו נובטים והופכים לעצי אלון. כך יוצא שמבלי לדעת זאת, מסייעים הסנאים לנטיעות של עצים חדשים ביערות.
יש מכרסמים שפיתחו אפילו אמצעי זהירות מגנבים. מסתבר שסנאי אפור שמבחין שמישהו צופה בו מבצע אגירה מדומה, מחפה באדמה בלי בלוט ביד ומרמה את הצופה.
האמת שלא רק המכרסמים והציפורים אוגרים. בחודשי הקור, גם השועל אוגר שאריות טרף מתחת לעלים, סומך על הקרקע הקרה שמעכבת את הריקבון וחוזר לאכול אותן בתוך ימים ספורים. גם הצחל נועץ את טרפו על קוצים לאורך כל השנה, באגירה שאינה תלויה בעונה.
אז אגירה היא לא טפשות או חזירות של בעלי חיים. נהפוך הוא - מדובר בתכנון, הישרדות והתארגנות לבאות ולא פעם גם תחרות והטעייה זהירה של יריבים. אלפי דורות של אגירה כזו הם שמאפשרים לחלק מבעלי החיים הללו לשרוד, להתרבות ולהמשיך ולהתקיים עד ימינו.
קראו עוד בתגית "מכרסמים" ובתגית "ציפורים".
הנה סנאי ממלא פיו בבלוטים, מטמינם באדמה ונלחם בגנבים:
https://youtu.be/lY0RmSQ5Ado
נקר מטמין בלוטים בנקבי העץ שיצר:
https://youtu.be/yNjJW49qauY
סנאי ממלא את פיו בבוטנים (מסך מלא):
https://youtu.be/amPz-T5LHc4
דוב שודד את הבלוטים שטמן בעץ הנקר האומלל:
https://youtu.be/t31rCHVws2A
סנאי אחר גונב זרעים ממתקן האכלה לציפורים:
https://youtu.be/lKiB9pERh9A
הנה האגירה שמדגים הירגזי שחור-כיפה והחוכמה הטבעית שבה:
https://youtu.be/D7l2dKT6HE4?long=yes
וסרטון תיעודי על המכרסמים:
https://youtu.be/pkh_olGW2BQ?long=yes
דָרְבָּן (Hystrix) הוא מכרסם גדול והכי גדול ביבשת אסיה.
כמו כל קיפוד גם הוא מגן על עצמו מטורפים בעזרת הקוצים שלו. אבל בניגוד לשמועות, הדורבן לא מטיל את קוציו להגנה על עצמו מטורפים.
כי הדורבן מגן על עצמו על ידי הרתעה. הוא פורש את קוצי הזנב החלולים שלו ובאופן כזה מייצר לעצמו מראה גדול יותר ומאיים, כך שמרבית הטורפים נמנעים ממנו.
בנוסף לכך, מייצרת הרעדת הקוצים של הדורבן קול מרתיע, שמפחיד את הטורפים ולרוב מבריח אותם. במקרה הצורך מגן על עצמו הדורבן על ידי הטחת הזנב שלו בתוקף, כך שהקוצים חודרים לבשרו.
המעניין הוא שמהדורבנים לומדים היום לייצר חוטים כירורגיים, מהסוג שמשמש לתפרים אחרי ניתוחים.
כי אדם אחד, מישהו שנדקר פעם מקוץ של דורבן, שם לב ראשון לפרט מעניין. הוא הבחין שהרבה יותר כואב להוציא את הקוץ של הדורבן מהגוף מאשר הכאב המקורי שחש כשהקוץ ננעץ מלכתחילה בבשרו.
כשהוא חשב על זה היטב הוא הבין שיש כאן יתרון רפואי מבטיח. כי אחרי ניתוחים נוהג המנתח לסגור את התפרים באמצעות סוגרי מתכת או חוט כירורגי. הסוגר או חוט צריך להיות נוח לסגירת התפר מצד אחד ומנגד, כזה שלא יפתח בקלות. כי תפרים שנפתחים יוצרים קשיים ולכל הפחות עיכוב בהחלמה.
אז הוא החליט לייצר באופן דומה סוגרים וחוטים כירורגיים שיהיו קל לתפירה ומנגד - שלא ייפתחו בקלות. כך נתנו קוצי הפורקיופיין או הדורבן, השראה לסגירת תפרים באמצעות סוגרים שלא נופלים, כמו גם לחוט הכירורגי הנסגר היטב שמייצרת בהשראת הדרבן חברת "אנגיוסיל" (AngioSeal).
הנה הדרבן (עברית):
https://youtu.be/jrdc4X5cTGk
לדורבן הגנה עצמית כפולה, עם קוצים שנתקעים הטורף וחומר מרפא שמסביבם ומונע זיהום גם ממנו אם בטעות נדקר בעצמו:
https://youtu.be/h2XftIcqQFw
כך נתנו קוצי הפורקיופיין או הדורבן, השראה לסגירת תפרים באמצעות סוגרים שלא נופלים:
https://youtu.be/ZphlCdI2yqA
הסאונד של שקשוק והרעדת הקוצים:
https://youtu.be/9je_89CeKuo
קולו התינוקי של הדורבן:
https://youtu.be/Su-N1O6Nijw
והצרחות כשהוא עצבני:
https://youtu.be/pBBEzsGOq9w
