» «
אריחי דלפט
מהם אריחי דלפט ומוצרי הקרמיקה שלה?



העיר ההולנדית דלפט ידועה באריחי הקרמיקה המצוירים והמיוחדים שלה. אלו אריחי קרמיקה, מעוטרים להפליא, לרוב בגווני כחול לבן. ההיסטוריה הארוכה של אריחי דלפט משתרעת על פני מאות שנים. האריחים הללו, כמו סוגי כלים מעוטרים נוספים, היו בשימוש רב בארמונות, כנסיות ובבתי עשירים בכל רחבי אירופה.

את אריחי הדלפט המסורתיים יצרו בעיקר בעיר דלפט שבהולנד, במהלך המאות ה־17 וה־18. מקורות ההשראה שלהם היו כלי קרמיקה שהובאו אז על ידי סוחרים מסין ומעט מיפאן. ההולנדים התפעלו אז מכלי החרסינה הסיניים. הם בחנו והחלו לחקות את האגרטלים, הכדים, המגשים וצלחות הפורצלן המעוטרים ומצויירים כל כך יפה. אך הכישרון עשה את שלו ודי מהר קיבלו האריחים והכלים המצויירים סגנון מקומי הולנדי. די מהר הם זכו לשם בכל אירופה ולשלל חיקויים משלהם.

גם נושאי הציורים הפכו לדברים שקשורים בחיים ההולנדיים של אז. ביניהם היו מוטיבים הולנדיים טיפוסיים ותיאורי יום יום. בלטו שם במיוחד ציורים של חיות, פרחים, בעלי מקצוע, משחקי ילדים, חיילים, פרשים, סירות, אוניות, נופים, יצורים מיתולוגיים, מלאכים וסצינות תנ"כיות.

אריחי דלפט זכו להערכה בכל רחבי אירופה. הם היו עשירים בדימויים ויפהפיים בעבודת העיטור הקפדנית של אמני דלפט. לצידם התפתחה תעשייה של כלי חימר לבנים ומזוגגים, המעוטרים בכחול. ואכן כיום, האמנים מייצרים פחות אריחים ויותר מכלי החימר המצויירים. האריחים העתיקים הפכו ליקרי ערך ונסחרים בסכומי כסף גבוהים מאד.


הנה אריחי דלפט בתצוגה קצרה של חברת התעופה ההולנדית KLM:

https://youtu.be/YR75c8mtGjk


כך מציירים את אריחי דלפט:

https://youtu.be/1Xh8HbrkBds


תערוכה של מאות "אריחי דלפט" עתיקים מצוירים במוזיאון תל אביב:

https://youtu.be/EqVZgDMMx9Q


ומעט מהקסם הכללי של דלפט:

https://youtu.be/OtJB_sd8H8Q


ואלה לא רק אריחים שנוצרו בדלפט:

https://youtu.be/U-FwHdAB40Q


כך יוצרים אותם:

https://youtu.be/VkuvDRJOa_o


ולסיום, כך מסבירה חברת התעופה לנוסעים את הוראות הבטיחות:

https://youtu.be/RGVlLZujgA4
אזולז'ו
מהם אריחי אַזוּלֵז’וֹ?


קירותיה של תחנת הרכבת סאו בנטו (Sao Bento) שבפורטוגל, מעוטרים בציורים מרהיבים, המצוירים על אריחי קרמיקה בהירים. את קירות חלל אולם הכניסה לתחנה מקשטים לא פחות מ-20,000 אריחי קרמיקת אַזוּלֵז’וֹ. הציורים שעליהם, המתארים אירועים חשובים בתולדות פורטוגל, הופכים את התחנה הזו, שנבנתה על חורבותיו של מנזר קדום, לאחת היפות ובעיני רבים אף התחנה היפה בעולם.

ממש כמו העיר ההולנדית דלפט, הידועה באריחי הקרמיקה המצוירים והמיוחדים שלה, גם פורטוגל ידועה באַזוּלֵז’וֹש (Azulejos), האריחים המצוירים והאופייניים שלה.

האַזוּלֵז’וֹש הם אריחי קרמיקה, מעוטרים להפליא, לרוב בגווני כחול לבן ולא פעם עם ציורי פרחים. שמם של האריחים המצוירים של פורטוגל, נודע בכל העולם כולו. הם נמכרים בכל פינה ודומה שאין מקום בערי פורטוגל, שבו הם לא נוכחים. מכנסיות, מנזרים וארמונות ועד בתים ובנייני ציבור, ישנים וחדשים, מפוארים ופשוטים - כאן תראו תמיד את גווני הכחול שעל הקיר המרוצף בהם.

לפורטוגל הגיעו האריחים הללו במאה ה-15, דרך ספרד והכובשים המוּרִים, שכבשו אותה ואת פורטוגל ובאו היישר מהעולם הערבי של צפון אפריקה, שבו נקראת אבן חלקה אזולאי. אבל בנוסף למקור הערבי, אריחי האזולז'ו ספגו השפעות תרבותיות וסגנוניות רבות. זאת בזכות היותה של פורטוגל אימפריה, בעלת מושבות וקשרי מסחר ותרבות ברחבי העולם. ההשפעות הללו גרמו לכך שלאריחי האזולז'ו נוספו אלמנטים רבים. זאת ביחס לסגנון המוסלמי המקורי, שהתבסס על צורות גיאומטריות. את הצבעוניות הכחולה, למשל, קיבלו אריחי האזולז'ו מהקרמיקה הסינית, ממש כמו שלקחה הקרמיקה המפורסמת של העיר דלפט שבהולנד. מיבשות אמריקה ואסיה נוספו לאזולז'ו הפרחים הרבים ובעלי החיים שמרבים להופיע על האריחים בפורטוגל.


הנה אריחי קרמיקת אזולז'ו

https://youtu.be/ZumdlxujMb0


כך מציירים אותם ביד:

https://youtu.be/47sE4kxXq5s


אריחי קרמיקת אזולז'ו בתחנת סאו בנטו שבעיר פורטו:

https://youtu.be/tUuHGccfdQ0


במוזיאון:

https://youtu.be/YsbBYybf_NY


ציירי הקרמיקה עובדים כך:

https://youtu.be/4877cB_j4ak


וללא מילים:

https://youtu.be/ft30_oVJsuQ
יוצקת החלב
מה עושה "יוצקת החלב" שצייר יאן ורמיר?



הציור "יוצקת החלב" (The Milkmaid) מאת הצייר ההולנדי יאן וֵרְמִיר, הוא מיצירותיו הידועות ביותר של האמן מהעיר דלפט. הוא נהג ואהב לצייר אנשים עובדים בחדרים סגורים, כשחלק מהעניין שלו היה עבודת האור המופלאה והייחודית שלו ושילוב מופלא של אור וצל.

לשם כך עשה ורמיר שימוש בטכניקת ה'קמרה אובסקורה' שבה יוצרים בחדר חשוך מעין צילום, העתק של הנוף, במקרה הזה הנערה המצוירת, שאותה צייר, על כל הפרטים הקטנים, כולל היטלי האור החודר מבחוץ.

"יוצקת החלב" של ורמיר צויר בערך בשנת 1658. מדובר בציור ריאליסטי שבו השתמש ורמיר בחלון כדי להכניס לתמונה אור רך וטבעי, כשהאור הוא הגורם המאחד של התמונה. האור נשפך מהחלון בקו אלכסוני, כשהצייר ידע להשתמש בו באופן מדויק למציאות ולהטילו לחלל באופן הדרגתי ורך. הפרדה בין שטחים מוארים למוצלים, השתקפויות והטלת אור כמו במציאות, משחקי אור וצל ללא דרמה מיותרת ועוד - כל הטכניקות הללו משמשות אותו ליצור תמונה נטורליסטית.

ציור "יוצקת החלב" בולט בתיאור המהימן של פריטי היום יום והמרקם שלהם. מהחלון, דרך הרצפה המלוכלכת, הקיר המחורר עם המסמרים שעליו, מגש הלחם וכמובן החלב הנשפך מהכד - כולם מתוארים בצורה טבעית ונאמנה למציאות במיוחד.

ורמיר מקנה לציור שלווה בציור בדרך של קומפוזיציה. למעט הטלת האור האלכסונית מהחלון, אין בו אלכסונים שחותכים את התמונה. מרבית קווי הציור הם מאוזנים ומאונכים, מה שיוצר שלווה ושקט.


הנה בחינה מקרוב של הציור:

https://youtu.be/sHo571sxXcs


יוצקת החלב בתלת-ממד:

https://youtu.be/oiQwg2GJhag


הריקסמוזיאום באמסטרדם, שבו היא מוצגת, הוא שיר אהבה לאמנות:

https://youtu.be/AOqdCNjq-x0
נערה עם עגיל פנינה
מיהי "נערה עם עגיל פנינה" של יאן ורמיר?



הציור "נערה עם עגיל פנינה" הוא ציור שמן מאת הצייר ההולנדי החשוב יאן ורמר. זוהי אחת מיצירותיו הגדולות של האמן בן העיר דלפט. הוא צויר בערך בשנת 1665. בתקופתו נקראו הדיוקנאות הללו בהולנד "טרוני".

"הנערה עם עגיל פנינה" נחשב למלאכת מופת ואף זכה לכינוי המחמיא "מונה ליזה של הצפון". כינוי נוסף שמרבים להצמיד ליצירת המופת החשובה הזו של ורמיר הוא "המונה ליזה ההולנדית".

הרקע הכהה ממקד את עיני המתבונן בפניה של הנערה. במבט מקרוב רואים היטב שהברק של הפנינה היא נקודת צבע לבנה. הדגשות בוהקות כאלה ממלאות חיים גם את שפתיה ועיניה.

רק בשנת 1996 נוקה הציור מתוספות זולות שהוסיפו עליו אחרי מות האמן, על מנת "להגדיל את הרגש" שלו. כיום מוצג "הנערה עם עגיל פנינה" בגלריה המלכותית מאוריצהאוס בעיר האג שבהולנד.

על "הנערה עם עגיל פנינה" נעשה גם סרט קולנוע יפה ונוגע ללב. הוא התבסס על הספר "נערה עם עגיל פנינה" מאת טרייסי שבלייה.


מה כל כך מרתק בנערה עם עגיל הפנינה של ורמיר:

https://youtu.be/pM_IzEAv5d4


בחינה מקרוב של הציור:

http://youtu.be/xlSFnOS-u-c


וקטעים מהסרט "נערה עם עגיל פנינה" שמבוסס על הציור:

http://youtu.be/eOoCZgj-tx0

דלפט

יאן ורמיר
איך צייר ורמיר את ציוריו המופלאים?



יותר מציורים רגילים, נראים ציורים המדהימים של יאן ורמיר יותר כמו צילומים. שום טכנולוגיה ידועה במאה ה-17 לא איפשרה דיוק שכזה. לכן נחשב ורמיר גאון ובעיני רבים הצייר הגדול בכל הזמנים. במיוחד הועצם המיתוס שלו, לאחר שבדיקות רנטגן של ציוריו הניבו מסקנה שאין מתחת לצבעים שום רישומי עיפרון או סקיצות של הכנה לציור עצמו.

אבל לאורך שנים רבות מסתובבת השערה שורמיר השתמש בטכנולוגיה סודית כלשהי כדי ליצור את ציוריו המושלמים. ספק של ממש עוררה היכולת שלו לפענח את נפילת האור על עצמים שונים ולשחזר זאת בציור מדויק להפליא של המציאות. רבים חשבו שכדי לצייר בדיוק מופלא שכזה, הוא השתמש בעיקרון ה"קמרה אובסקורה" (לשכה אפלה), הקופסה האפלה ששימשה גם לצילום המוקדם.

ממציא ואיש עסקים אמריקאי בשם טים ג'ניסון, חובב אמנות שהתעשר בעסקי הייטק, החליט לחקור את העניין ולמצוא את הטכנולוגיה ששימשה את האמן המוערך. הוא הצליח לייצר אותה מחדש, בעזרת מראות ועדשות אופטיות ולצייר את הציור המפורסם של האמן "שיעור במוזיקה". הפרויקט שלו תועד בסרט והתוצאה המדהימה שצייר ג'ניסון, אדם שאינו צייר מקצועי, העלתה שאלות מעניינות לגבי מקומה של הטכנולוגיה ביצירת אמנות גדולה - האם אדם הוא פחות גאון כיוון שנעזר במכשירים שאיפשרו לו להעתיק את המציאות או שפיתוח הטכנולוגיה היא חלק מהגאונות שלו. ואם זה בעייתי אצלו אז מה נאמר על לאונרדו דה וינצ'י, שהיה לא פחות ממציא מאמן וששני התחומים הללו פרחו אצלו דווקא משום שעסק בשניהם (ובעוד 10 תחומים לפחות) והם תרמו אלה לאלה.


הנה קדימון לסרט של ג'ניסון, שבו הוא לומד לצייר כמו יאן או יוהנס ורמיר:

http://youtu.be/94pCNUu6qFY


הדגמה של טים מצייר עם המראות והעדשות הללו:

http://youtu.be/foG1NIdak7Y


השערות מוקדמות לסוד של ציורי ורמיר, שבהם השתמש ככל הנראה בסוג של קאמרה אובסקורה:

http://youtu.be/jruwMMT_bc8


כך השתמש ורמיר בקאמרה אובסקורה כדי לצייר חלק מציוריו הגדולים:

https://youtu.be/5SpaJtCv1hI


וסרט תיעודי על יכולותיו המיוחדות של ורמיר לעבוד עם אור בציוריו:

https://youtu.be/DEior-0inxU?long=yes
אנטוני ואן לוונהוק
איך גילה ואן לוונהוק את התאים והחיידקים?



זה קרה כשהחלו להשתמש במיקרוסקופ במאה ה-17. החוקר ההולנדי אנטוני ואן לוונהוק (Antonie van Leeuwenhoek), מי שלימים ייחשב לחלוץ המיקרוסקופיה, החל לחקור במרץ את פלאי הטבע במיקרוסקופ. הוא גילה בעזרת המכשיר החדש, שהגדיל פי 3 בלבד, עולם ומלואו. משהבין שהסוד הוא בליטוש זכוכית לעדשות מגדילות, הוא התמסר לליטוש עדשות ורכש מיומנות רבה בכך. כך הוא שיפר את המיקרוסקופ עד לרמת הגדלה של פי 250 ויותר!

השיפורים שהכניס בעולם המיקרוסקופים היו עצומים. השינוי בסדרי הגודל שניתן לצפות בהם התגלה כדרמטי ואיפשר לו לראות התרחשויות שאיש לא שיער שמתקיימות בטבע. עולמות מופלאים של יצורים זעירים, שאיש לא חלם על קיומם, נגלו לעיניו במלוא קסמם.

חוקר שנשלח מהאגודה המלכותית של אנגליה, המוסד המדעי הנחשב בעולם באותה תקופה, לגלג בהתחלה על "הילד החוקר" מהעיר דלפט. אבל משראה את ממצאיו של הנער ביקש שישלח אליהם דו"חות. הדיווחים שלו היו ילדותיים אבל מרשימים והגאון הצעיר הפך בתוך שנים אחדות לחבר באגודה היוקרתית הזו למחקר.

למי שמעוניין להבין את גודל תגליתו של ואן לוונהוק נסביר שהוא היה הראשון בהיסטוריה שראה מיקרואורגניזמים. מעל 99 אחוז מהיצורים החיים על פני כדור הארץ הם מיקרו-אורגניזמים!

הוא החל פרסם את תוצאות התצפיות שערך, על דבר קיומם של יצורים חד-תאיים, בעלי תא אחד בודד. מתאי זרע ועד תאי דם, לוונהוק תיאר ורשם רבים מהם וניסה להבין אותם. ואן לוונהוק אמנם לא הבין את חשיבותם של היצורים הזעירים הללו ועד כמה גדולה עשויה להיות השפעתם על בעלי חיים גדולים כמו בני האדם, אבל תודות למחקריו תיכתב בהמשך התיאוריה של התא. לו גם חייב העולם את התיעוד הראשון של החיידקים, שגילה לראשונה כשצפה בטיפת גשם. הוא התלהב מהיצורים הארוכים שראה וחיפש היכן הם מופיעים בנוסף. בטיפת רוק שהוציא משיניו הוא מצא הרבה יותר מהם וברוק של קבצנים שלא צחצחו שיניים כלל, הוא איתר המונים מהם. כך הוא תעד והביא אותם למוקד העניין של הביולוגים שהמשיכו לחקור את החייידקים אחריו.


הנה סיפורו של אנטוני ואן לוונהוק:

https://youtu.be/mTzHxNMK0bU?t=14s


וחשיבות תגליתו של אנטוני ואן לוונהוק בתולדות מחקר התא:

https://youtu.be/4OpBylwH9DU?t=14s


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.