שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה הובילו מאות שנים על דרך המשי?
דרך המשי (Silk road) היא אוסף דרכים יבשתיות וימיות שקישרה בין סין (העיר שי-אן של ימינו) לבין טורקיה (העיר אנטיוכיה). בדרך המשי עברו נתיבי המסחר העיקריים בין המזרח הרחוק ואירופה.
הדרך החלה לפעול בשנת 35 לפני הספירה ותרמה רבות לעוצמת האימפריות העתיקות של הרומים, הסינים וההודים.
דרך המשי הייתה נתיב המסחר המוכר והמשמעותי ביותר בעולם העתיק. לאורך הדרך עברו כמובן סחורות ומוצרים, כמו בשמים, תבלינים, סחורות ומוצרים. כל אלו נוצרו במזרח הרחוק ובתת-היבשת ההודית והיו מבוקשים באירופה.
אך בדרך המשי עבר גם מגוון רחב של רעיונות תרבותיים, ידע מדעי, המצאות חדשניות ואמונות ומנהגים דתיים. אלה הופצו ושותפו דרכה בין תרבויות שונות, ממלכות שונות ועמים.
שם הדרך נולד מהמסחר במשי, הבד היוקרתי שעבר בדרך זו מהמזרח למערב. את השם מייחסים לגאוגרף הגרמני פרדיננד פון ריכטהופן, שחי במאה ה-19.
הנה סיפורה של דרך המשי (מתורגם):
http://youtu.be/vn3e37VWc0k
תולדות דרך המשי:
https://youtu.be/Ccxl9yigi90
על דרך המשי כיום (עברית):
http://youtu.be/y32skvh-hWc
וסרט תיעודי על דרך המשי מאז ועד ימינו:
https://youtu.be/nXptcteCeqg?long=yes
איך התגלה סוד המשי?
האגדה הסינית מספרת על הקיסרית הסינית הקדומה צ'י לינג שי, שנתקלה בפקעת חוטים קטנה בטבע. גרסה אחרת מספרת שהפקעת נפלה אל כוס התה שלה.
כשפרמה את פקעת החוטים הקטנה הסתבר שהיא בעצם סיב ארוך. הקיסרית חקרה וגילתה שזחלים בטבע הם שאחראים לפקעות הללו, היא התפעלה. כשנגעה בהם, יצא משי מהזחלים והתלפף סביב אצבעה. מגעו היה חם.
כשלופף המשי על אצבעה של הקיסרית היא הבינה שהפקעת הזעירה של חוט המשי היא המפתח לבד חדש ומיוחד. הסינים מספרים שזה הרגע בו חשבה הקיסרית על איסוף החוטים הזעירים לטוויה של אריג נעים למגע ויפה להפליא.
היא הביאה כמה פקעות כאלה לארמון וציוותה להרתיח אותן. מהקורים טוותה חוטים וארגה בד, שממנו תפרה את שמלת המשי הראשונה בעולם. כך נולד המשי בסין.
בין אם האגדה היא הסיפור כולו, או רק אגדה - העובדה ההיסטורית היא שכבר לפני 500 שנה הצליחו הסינים ללמוד לייצר את בד המשי (Satin) מתולעי המשי.
מדובר למעשה לא בתולעים אלא בזחלים של עש. זה מין של עש שהזחל שלו הוא שטווה את הפקעת ממשי.
בסין החלו כמובן לגדל זחלים כאלה לייצור משי ועשו זאת בכמויות גדולות.
המשי הסיני הפך כצפוי להצלחה מסחררת. את סוד המשי החזיקו הסינים בלעדית והוצאת הסוד מחוץ לממלכה נחשבה לעבירה שדינה מוות.
זה לקח זמן רב אבל האגדה מספרת שבסופו של דבר הסוד הזה דלף החוצה. זה קרה בעת שנסיכה סינית נישאה למלך זר והחביאה זחלים בכתר שלה, אותם הביאה איתה בזמן שעברה לגור איתו בארמונו.
סוד המשי, שהעשיר את סין במשך מאות שנים, המשיך בכל זאת להניב לסינים ממון. הם מכרו את אריגי המשי לעמים אחרים באסיה ובאירופה. הובילו את המשי ביחד עם מגוון סחורות השיירות שעשו את דרכן מסין מערבה. באופן לא מקרי, זכתה הדרך ששימשה את השיירות הללו לשם "דרך המשי".
מאז סין של לפני חצי מילניום ועד היום, סין הייתה ונשארה אימפריה של ייצור משי. כך זה היה ונשאר - ודאי בעשורים האחרונים, עם הפיכתה לסין המודרנית ולמה שהיא בימינו - אימפריית הייצור של הכל...
כך, לפי האגדה, התגלה המשי (מתורגם):
https://youtu.be/ktwtGyaQTtk
וייצור המשי במפעל בסין:
http://youtu.be/-wbmEjTvszI
מדוע התבלינים כה חשובים לאדם?
להבדיל מצמחי התבלין (herbs), שרובם גדלים באגן הים התיכון והעלים שלהם הם העניין, תבלינים (Spices) הם חומרי הטעם שמצויים בחלקי הצמח שאינם העלים.
מאילו חלקים בצמח מייצרים תבלינים? - זה משתנה מתבלין לתבלין. הקינמון, למשל, מופק מקליפת העץ, הג'ינג'ר מקורו מהשורשים, הפלפל בא מהפירות החריפים ואת הזעפרן מפיקים מאבקנים.
מרבית התבלינים נועדו להגן, בעצם, על הצמח מפני חרקים. הם מרחיקים אותם ומונעים את אכילת הזרעים וליכוך הפירות או חלקי הצמח.
תבלינים הם מרכיב משמעותי במזון העולמי. הם מוסיפים טעם, ריח וצבע לאוכל. אבל יש להם גם מרכיבים בריאים. כך, למשל, מוסיפים תבלינים נפוצים למרק, כמו ג'ינג'ר, קינמון, בצל, הל, שום, פלפל שחור וכורכום, לא רק טעם, אלא גם יתרונות בריאותיים.
אבל זה לא הכל. רבים סבורים שחשיבותם של התבלינים בעולם העתיק נובע רק מטעמו של האוכל המתובל, אבל האמת היא שהתבלינים בעבר שימשו כדי לשמר את המזון ושמרו על בריאותם של אנשי התקופה.
בהיעדר מקררים ואמצעי שימור דומים, בשר הציד ובשרן של בהמות המשק הגדולות היה תופס תוך זמן קצר חיידקים וגם פטריות היו מתפתחות עליו והופכות אותו לא אכיל ומסוכן. תבלינים שונים, למשל מלח, שימרו או התיימרו לשמר את הבשר ומאכלים נוספים, הרגו חיידקים ומנעו מחלות ומוות.
אז כשהוסיפו לאוכל תבלינים כמו הל, וניל, ציפורן ורבים אחרים, הם שימרו, או חשבו שהם משמרים את מזונם.
למה חשבו? - כי יש שאומרים שלא יכולת שימור יש לתבלין, אלא בעיקר יכולת להעשיר את טעמו של האוכל ובכך להאפיל על הטעם הרע שבמזון מקולקל.
#התבלינים מניעים את הקולוניאליזם
מעבר לתוספת הטעם שלהם למזון ובצד היתרונות הבריאותיים שלהם, מאז ומתמיד היו התבלינים הרבה יותר מאשר אותה תוספת למזון האנושי. למעשה, אם רוצים להבין את ההיסטוריה העתיקה, בת אלפי השנים האחרונות, חייבים להבין כיצד התבלינים הם שהניעו אותה.
אז כן. התבלינים הם המנוע של חלק משמעותי בהיסטוריה העולמית. כי אם מאז הומצא המנוע ונולדה מערכת החשמל היה זה הנפט שהיווה את המשאב הנחשק לאומות השונות, בעבר היו אלה דווקא התבלינים, שאומות וכלכלות חיפשו ואם מצאו כיצד לשלוט ביבוא או ייצור שלהם, אז גם נבנו מהם.
למעשה, התבלינים הם שגרמו לאירופה לחפש את הדרכים הכי קצרות להודו. מאז שהחלה להכתב ההיסטוריה, היה המזרח הרחוק האזור בו פרחו ונולדו מרבית התבלינים, כשהאזור של הודו וסביבתה היה המקור שלהם לעולם.
דורות רבים, מאז אלכסנדר מוקדון והתקופה ההלניסטית, הובילו תבלינים בשיירות - מהודו לאירופה. סוחרים קדמונים עשו זאת בנתיבים יבשתיים שקיבלו את הכינוי הכולל "דרך המשי".
אך השתלטות האימפריה העות'מנית על חלק משמעותי בנתיב היבשתי הזה חסמה את הקשר הזה מאירופה להודו ואילצה את הפורטוגלים לפנות לדרך הים.
בימי קדם נועדו רבים מהמסעות של ספינות גילוי למרחקים, כמו גם כיבושים, כלכלה והסכמים מדיניים למטרות של יבוא תבלינים מהמזרח. אומות וממלכות שהצליחו להגיע למקורות התבלינים ולארצות שבהן גידלו אותם, היו לאימפריות אדירות. אחרות, שלא הגיעו לשם, נאלצו לסחור עימן ולשלם מחירים גבוהים ואף מופקעים על התבלינים הנחשקים שרצו למאכליהן.
הספנים ומגלי הארצות הכי ידועים, כולל מגלן, וסקו דה גאמה, קולומבוס ואחרים - כולם חיפשו את הנתיבים להודו ולמקומות במזרח הרחוק, בעיקר בשל התבלינים שהיו בהם בשפע.
קשה שלא לזכור שאמריקה התגלתה כי קולומבוס הפליג מערבה בתקווה למצוא נתיב מהיר וקל יותר להודו, מולדת התבלינים. מאותה סיבה יצא גם פרדיננד מגלן עם ספינותיו, אל איי התבלינים שבמזרח.
קשה אולי להאמין שהקולוניאליזם נולד מהצורך בתבלינים, אבל הצורך בהם הוא שהוביל להשתלטות ארצות אירופה הימיות של ימי קדם על ארצות רחוקות ולהפיכתן לקולוניות שלהן, בעיקר בכדי ליהנות מהתבלינים שהן גידלו.
הנה ההיסטוריה של התבלינים (מתורגם):
https://youtu.be/2sziIUZgdgk
תבלינים בישראל והמשמעות שלהם כאן (עברית):
https://youtu.be/66qgh5u-yDg?t=8m42s&end=13m36s
היצוא המצטיין של העיר קרלה, בירת עולם התבלינים וספקית תבליני הודו:
https://youtu.be/YP8l8OU3lyU
מטעי התה העצומים של סרי לנקה:
https://youtu.be/4597xrfO1BM
תבלינים בשוק בעיר אסואן שבמצרים:
https://youtu.be/r1RpiukbYsE
וסרטון תיעודי על התבלינים, תפקידם וכיצד הניעו את ההיסטוריה האנושית:
https://youtu.be/E1mMgwp7iaE?long=yes
מהן המומיות של אגן טארים?
המומיות של אגן טארים (Tarim mummies), הנקראות גם המומיות התוכאריות, הן ממצא ארכיאולוגי מדהים של 113 מומיות שהתגלו באגן טארים, בתחומי העיר ש'ינג'יאנג של ימינו, בירת מחוז אורומצ'י.
המומיות התגלו במדבר טקלמקאן חסר הרחמים, שבצפון-מערב סין. אגן טארים, על דרך המשי, ממוקם באזור האוטונומי של שינג'יאנג, מקום בו הצטלבו דרכיהם של עמים עתיקים, כשהם מחליפים ביניהם רעיונות תרבותיים ומשפיעים אלה על אלה.
הגילוי המדהים התרחש בשנת 1978, בתקופה בה הארכאולוג הסיני וואנג בינגוס הסתובב לאורך זרמי הנהרות באזור וחיפש אתרים עתיקים לחקור. באחד מהמפגשים שערך עם תושבים מקומיים, הם סיפרו לו על "הגבעה האדומה" והמסתורית שבאזור.
הגבעה סיקרנה את החוקר הצעיר ולאחר בדיקות מעטות הוא מחליט לחפור בה. בשלב מסוים הוא מגשים את החלום של כל ארכאולוג, כשהוא מאתר את אתר הקבורה המדהים, על 113 המומיות הטמונות בו.
#על המומיות של אנשי הטארים
מספר מומיות תוכאריות ניתן לראות כיום בכמה מוזיאונים במחוז שינג'יאנג. חלקן היו קבורים בו במשך קרוב ל-4,000 שנה.
המומיות הללו הן השרידים האנושיים העתיקים ביותר שהתגלו עד היום באזור שינג'יאנג. זהו אוסף גופות משומרות של מי שככל הנראה היו בעלות תווי פנים אירופאים ושיער בלונדי ארוך.
הלבוש של מומיות הטארים היה שונה מהלבוש הסיני שהיה מקובל בימי קדם באזור. הן היו לבושות בשכמיות צמר ועטורות נוצות יפות. אחת המומיות אפילו לבשה כובע שמזכיר את "כובע המכשפות" המחודד שנראה בציורי האגדות של ימי הביניים.
המתים הללו נקברו ליד אפיק נהר יבש, בתוך ארונות קבורה בצורת סירה, כשמעליהם מוטות ארוכים דמויי משוט.
אגב, השיער הבלונדיני ותווי הפנים האירופאים של המומיות. היו ככל הנראה הסיבה שהגישה אליהן הוגבלה בהתחלה. נראה שקיומן הפריע לטענה, שהייתה אז מקובלת בסין, טענה שהעם הסיני התפתח באופן עצמאי ובלי כל השפעות זרות.
#במה מיוחדות המומיות האלו?
המומיות התוכאריות התפרסמו בצבע עורן ובשיער הבהיר שלהן, שיער המעיד על המקורות המרכז-אסיאתיים ואפילו אירופאים שלהן.
המיוחד במומיות התוכאריות הוא תהליך החניטה הטבעי שהן עברו. החום והיובש המדבריים שימרו אותן במשך אלפי שנים ובזכות תנאי מזג האוויר הללו מצבן היה כה טוב.
ללא חניטה מסובכת הן נשארו עם שיער, עור, קעקועים ואפילו בגדים.
#מי היו אנשי אגן טארים?
לא ברור לחלוטין מהיכן הגיעו אנשי הטארים ומה הסיבה להגעה שלהן לאזור. למרות שהם הותירו סימנים לקיומם ועקבות רבים, ארכיאולוגים לא הצליחו להסכים לגבי המנהגים התרבותיים שלהם והשפות אותן דיברו.
בעבר האמינו החוקרים שהמומיות הללו היו מהגרים הודו-אירופים. ניתוח DNA אחר גילה שהגנים שלהם הכילו תערובת של שושלות סיביריות ואירופאיות.
עוד סימן למורשת המזרח אירופית שלהם קשור בידיעה שתושבי האזור המאוחרים יותר דיברו בשפה הודו-אירופית לא אופיינית לאזור, שפה המכונה טוכרית.
מחקר שניתח את הגנום של 13 מהמומיות של אגן טארים, לעומת זאת, גורס שאנשי אגן טארים היו בעצם אוכלוסייה מקומית שיכולה הייתה להתבסס באזור כבר בסוף עידן הקרח האחרון.
מחקר זה, שפורסם בכתב העת המדעי "Nature", נערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת ג'ילין הסינית בצ'אנגצ'ון. בין ממצאיו מעניין למצוא שאנשי הטארים היו מבודדות גנטית מהקהילות השכנות, אף שאימצו למשל שיטות חקלאיות בהן השתמשו שכניהם, מה שמצביע על קשרים ביניהם.
הנה המומיות באגן טארים:
https://youtu.be/rFvqzbsxYGw
על גילוי המומיות שבאגן טארים:
https://youtu.be/-3Z_8B0EHvY
מצגת וידאו על המומיות הייחודיות הללו:
https://youtu.be/FpxPctzR_2U
וגרסת המסתורין של הגילוי והחידה שלהם:
https://youtu.be/7PixhDmGoqc
מה היה אתר ה"סילק רוד"?
סילק רוד (באנגלית: Silk Road Anonynous Marketplace) היה אתר אינטרנט ששימש מעין "שוק שחור דיגיטלי", זירה אינטרנטית שבה אנשים יכולים היו לרכוש פשוט הכל.
באמצעות האתר הזה אפשר היה לקנות ולמכור את כל הדברים שאסור לסחור בהם בעולם האמיתי. ממסחר בסמים, בכלי נשק ואפילו הזמנת פשעים - הכל מכרו וקנו שם בהתלהבות. זה היה באופן מסוים ה-eBay של "הרשת האפלה".
האתר נקרא על שם "דרך המשי" שהובילה שיירות מסחר מסין אל אירופה בימי קדם.
הסוד שלו היה שזה היה אתר אינטרנט מוצפן, שלא ניתן היה להגיע אליו בדפדפן הרגיל. בשביל להשתמש בו הפעילו המעוניינים תוכנה מיוחדת שמסווה את זהות הגולש. כך יכולים היו אנשים לקנות ולמכור באנונימיות מוחלטת.
את התשלום היו מעבירים באמצעות מטבע הביטקוין, מטבע דיגיטלי, אנונימי לחלוטין (ראו באאוריקה בתגית "ביטקוין") וזהו.
סופו של האתר הבעייתי הזה היה שהבולשת הפדרלית האמריקאית הצליחה לגלות את פרטי בעליו ולא זו בלבד שסגרה אותו, היא גם הצליחה לשים יד על פושעים וסוחרים רבים שפעלו בו.
בעל האתר, רוס אולבריכט, מי שכונה באתר "Dread Pirate Roberts", הואשם בעבירות של סחר בסמים, פריצה למחשבים ועוד.
זמן מה אחרי כן חזר האתר בבעלות אחרת והמשחק נמשך.
הנה אתר הסילק רוד:
https://youtu.be/Hr4vzDWVyik
הסבר על האתר:
https://youtu.be/WEBvVOPesyE
על עלייתו ונפילתו של האתר:
https://youtu.be/LkRhBOZSw38
והאתר כפי שנולד מחדש:
https://youtu.be/4VDbNn84zBs
דרך המשי (Silk road) היא אוסף דרכים יבשתיות וימיות שקישרה בין סין (העיר שי-אן של ימינו) לבין טורקיה (העיר אנטיוכיה). בדרך המשי עברו נתיבי המסחר העיקריים בין המזרח הרחוק ואירופה.
הדרך החלה לפעול בשנת 35 לפני הספירה ותרמה רבות לעוצמת האימפריות העתיקות של הרומים, הסינים וההודים.
דרך המשי הייתה נתיב המסחר המוכר והמשמעותי ביותר בעולם העתיק. לאורך הדרך עברו כמובן סחורות ומוצרים, כמו בשמים, תבלינים, סחורות ומוצרים. כל אלו נוצרו במזרח הרחוק ובתת-היבשת ההודית והיו מבוקשים באירופה.
אך בדרך המשי עבר גם מגוון רחב של רעיונות תרבותיים, ידע מדעי, המצאות חדשניות ואמונות ומנהגים דתיים. אלה הופצו ושותפו דרכה בין תרבויות שונות, ממלכות שונות ועמים.
שם הדרך נולד מהמסחר במשי, הבד היוקרתי שעבר בדרך זו מהמזרח למערב. את השם מייחסים לגאוגרף הגרמני פרדיננד פון ריכטהופן, שחי במאה ה-19.
הנה סיפורה של דרך המשי (מתורגם):
http://youtu.be/vn3e37VWc0k
תולדות דרך המשי:
https://youtu.be/Ccxl9yigi90
על דרך המשי כיום (עברית):
http://youtu.be/y32skvh-hWc
וסרט תיעודי על דרך המשי מאז ועד ימינו:
https://youtu.be/nXptcteCeqg?long=yes
האגדה הסינית מספרת על הקיסרית הסינית הקדומה צ'י לינג שי, שנתקלה בפקעת חוטים קטנה בטבע. גרסה אחרת מספרת שהפקעת נפלה אל כוס התה שלה.
כשפרמה את פקעת החוטים הקטנה הסתבר שהיא בעצם סיב ארוך. הקיסרית חקרה וגילתה שזחלים בטבע הם שאחראים לפקעות הללו, היא התפעלה. כשנגעה בהם, יצא משי מהזחלים והתלפף סביב אצבעה. מגעו היה חם.
כשלופף המשי על אצבעה של הקיסרית היא הבינה שהפקעת הזעירה של חוט המשי היא המפתח לבד חדש ומיוחד. הסינים מספרים שזה הרגע בו חשבה הקיסרית על איסוף החוטים הזעירים לטוויה של אריג נעים למגע ויפה להפליא.
היא הביאה כמה פקעות כאלה לארמון וציוותה להרתיח אותן. מהקורים טוותה חוטים וארגה בד, שממנו תפרה את שמלת המשי הראשונה בעולם. כך נולד המשי בסין.
בין אם האגדה היא הסיפור כולו, או רק אגדה - העובדה ההיסטורית היא שכבר לפני 500 שנה הצליחו הסינים ללמוד לייצר את בד המשי (Satin) מתולעי המשי.
מדובר למעשה לא בתולעים אלא בזחלים של עש. זה מין של עש שהזחל שלו הוא שטווה את הפקעת ממשי.
בסין החלו כמובן לגדל זחלים כאלה לייצור משי ועשו זאת בכמויות גדולות.
המשי הסיני הפך כצפוי להצלחה מסחררת. את סוד המשי החזיקו הסינים בלעדית והוצאת הסוד מחוץ לממלכה נחשבה לעבירה שדינה מוות.
זה לקח זמן רב אבל האגדה מספרת שבסופו של דבר הסוד הזה דלף החוצה. זה קרה בעת שנסיכה סינית נישאה למלך זר והחביאה זחלים בכתר שלה, אותם הביאה איתה בזמן שעברה לגור איתו בארמונו.
סוד המשי, שהעשיר את סין במשך מאות שנים, המשיך בכל זאת להניב לסינים ממון. הם מכרו את אריגי המשי לעמים אחרים באסיה ובאירופה. הובילו את המשי ביחד עם מגוון סחורות השיירות שעשו את דרכן מסין מערבה. באופן לא מקרי, זכתה הדרך ששימשה את השיירות הללו לשם "דרך המשי".
מאז סין של לפני חצי מילניום ועד היום, סין הייתה ונשארה אימפריה של ייצור משי. כך זה היה ונשאר - ודאי בעשורים האחרונים, עם הפיכתה לסין המודרנית ולמה שהיא בימינו - אימפריית הייצור של הכל...
כך, לפי האגדה, התגלה המשי (מתורגם):
https://youtu.be/ktwtGyaQTtk
וייצור המשי במפעל בסין:
http://youtu.be/-wbmEjTvszI
להבדיל מצמחי התבלין (herbs), שרובם גדלים באגן הים התיכון והעלים שלהם הם העניין, תבלינים (Spices) הם חומרי הטעם שמצויים בחלקי הצמח שאינם העלים.
מאילו חלקים בצמח מייצרים תבלינים? - זה משתנה מתבלין לתבלין. הקינמון, למשל, מופק מקליפת העץ, הג'ינג'ר מקורו מהשורשים, הפלפל בא מהפירות החריפים ואת הזעפרן מפיקים מאבקנים.
מרבית התבלינים נועדו להגן, בעצם, על הצמח מפני חרקים. הם מרחיקים אותם ומונעים את אכילת הזרעים וליכוך הפירות או חלקי הצמח.
תבלינים הם מרכיב משמעותי במזון העולמי. הם מוסיפים טעם, ריח וצבע לאוכל. אבל יש להם גם מרכיבים בריאים. כך, למשל, מוסיפים תבלינים נפוצים למרק, כמו ג'ינג'ר, קינמון, בצל, הל, שום, פלפל שחור וכורכום, לא רק טעם, אלא גם יתרונות בריאותיים.
אבל זה לא הכל. רבים סבורים שחשיבותם של התבלינים בעולם העתיק נובע רק מטעמו של האוכל המתובל, אבל האמת היא שהתבלינים בעבר שימשו כדי לשמר את המזון ושמרו על בריאותם של אנשי התקופה.
בהיעדר מקררים ואמצעי שימור דומים, בשר הציד ובשרן של בהמות המשק הגדולות היה תופס תוך זמן קצר חיידקים וגם פטריות היו מתפתחות עליו והופכות אותו לא אכיל ומסוכן. תבלינים שונים, למשל מלח, שימרו או התיימרו לשמר את הבשר ומאכלים נוספים, הרגו חיידקים ומנעו מחלות ומוות.
אז כשהוסיפו לאוכל תבלינים כמו הל, וניל, ציפורן ורבים אחרים, הם שימרו, או חשבו שהם משמרים את מזונם.
למה חשבו? - כי יש שאומרים שלא יכולת שימור יש לתבלין, אלא בעיקר יכולת להעשיר את טעמו של האוכל ובכך להאפיל על הטעם הרע שבמזון מקולקל.
#התבלינים מניעים את הקולוניאליזם
מעבר לתוספת הטעם שלהם למזון ובצד היתרונות הבריאותיים שלהם, מאז ומתמיד היו התבלינים הרבה יותר מאשר אותה תוספת למזון האנושי. למעשה, אם רוצים להבין את ההיסטוריה העתיקה, בת אלפי השנים האחרונות, חייבים להבין כיצד התבלינים הם שהניעו אותה.
אז כן. התבלינים הם המנוע של חלק משמעותי בהיסטוריה העולמית. כי אם מאז הומצא המנוע ונולדה מערכת החשמל היה זה הנפט שהיווה את המשאב הנחשק לאומות השונות, בעבר היו אלה דווקא התבלינים, שאומות וכלכלות חיפשו ואם מצאו כיצד לשלוט ביבוא או ייצור שלהם, אז גם נבנו מהם.
למעשה, התבלינים הם שגרמו לאירופה לחפש את הדרכים הכי קצרות להודו. מאז שהחלה להכתב ההיסטוריה, היה המזרח הרחוק האזור בו פרחו ונולדו מרבית התבלינים, כשהאזור של הודו וסביבתה היה המקור שלהם לעולם.
דורות רבים, מאז אלכסנדר מוקדון והתקופה ההלניסטית, הובילו תבלינים בשיירות - מהודו לאירופה. סוחרים קדמונים עשו זאת בנתיבים יבשתיים שקיבלו את הכינוי הכולל "דרך המשי".
אך השתלטות האימפריה העות'מנית על חלק משמעותי בנתיב היבשתי הזה חסמה את הקשר הזה מאירופה להודו ואילצה את הפורטוגלים לפנות לדרך הים.
בימי קדם נועדו רבים מהמסעות של ספינות גילוי למרחקים, כמו גם כיבושים, כלכלה והסכמים מדיניים למטרות של יבוא תבלינים מהמזרח. אומות וממלכות שהצליחו להגיע למקורות התבלינים ולארצות שבהן גידלו אותם, היו לאימפריות אדירות. אחרות, שלא הגיעו לשם, נאלצו לסחור עימן ולשלם מחירים גבוהים ואף מופקעים על התבלינים הנחשקים שרצו למאכליהן.
הספנים ומגלי הארצות הכי ידועים, כולל מגלן, וסקו דה גאמה, קולומבוס ואחרים - כולם חיפשו את הנתיבים להודו ולמקומות במזרח הרחוק, בעיקר בשל התבלינים שהיו בהם בשפע.
קשה שלא לזכור שאמריקה התגלתה כי קולומבוס הפליג מערבה בתקווה למצוא נתיב מהיר וקל יותר להודו, מולדת התבלינים. מאותה סיבה יצא גם פרדיננד מגלן עם ספינותיו, אל איי התבלינים שבמזרח.
קשה אולי להאמין שהקולוניאליזם נולד מהצורך בתבלינים, אבל הצורך בהם הוא שהוביל להשתלטות ארצות אירופה הימיות של ימי קדם על ארצות רחוקות ולהפיכתן לקולוניות שלהן, בעיקר בכדי ליהנות מהתבלינים שהן גידלו.
הנה ההיסטוריה של התבלינים (מתורגם):
https://youtu.be/2sziIUZgdgk
תבלינים בישראל והמשמעות שלהם כאן (עברית):
https://youtu.be/66qgh5u-yDg?t=8m42s&end=13m36s
היצוא המצטיין של העיר קרלה, בירת עולם התבלינים וספקית תבליני הודו:
https://youtu.be/YP8l8OU3lyU
מטעי התה העצומים של סרי לנקה:
https://youtu.be/4597xrfO1BM
תבלינים בשוק בעיר אסואן שבמצרים:
https://youtu.be/r1RpiukbYsE
וסרטון תיעודי על התבלינים, תפקידם וכיצד הניעו את ההיסטוריה האנושית:
https://youtu.be/E1mMgwp7iaE?long=yes
המומיות של אגן טארים (Tarim mummies), הנקראות גם המומיות התוכאריות, הן ממצא ארכיאולוגי מדהים של 113 מומיות שהתגלו באגן טארים, בתחומי העיר ש'ינג'יאנג של ימינו, בירת מחוז אורומצ'י.
המומיות התגלו במדבר טקלמקאן חסר הרחמים, שבצפון-מערב סין. אגן טארים, על דרך המשי, ממוקם באזור האוטונומי של שינג'יאנג, מקום בו הצטלבו דרכיהם של עמים עתיקים, כשהם מחליפים ביניהם רעיונות תרבותיים ומשפיעים אלה על אלה.
הגילוי המדהים התרחש בשנת 1978, בתקופה בה הארכאולוג הסיני וואנג בינגוס הסתובב לאורך זרמי הנהרות באזור וחיפש אתרים עתיקים לחקור. באחד מהמפגשים שערך עם תושבים מקומיים, הם סיפרו לו על "הגבעה האדומה" והמסתורית שבאזור.
הגבעה סיקרנה את החוקר הצעיר ולאחר בדיקות מעטות הוא מחליט לחפור בה. בשלב מסוים הוא מגשים את החלום של כל ארכאולוג, כשהוא מאתר את אתר הקבורה המדהים, על 113 המומיות הטמונות בו.
#על המומיות של אנשי הטארים
מספר מומיות תוכאריות ניתן לראות כיום בכמה מוזיאונים במחוז שינג'יאנג. חלקן היו קבורים בו במשך קרוב ל-4,000 שנה.
המומיות הללו הן השרידים האנושיים העתיקים ביותר שהתגלו עד היום באזור שינג'יאנג. זהו אוסף גופות משומרות של מי שככל הנראה היו בעלות תווי פנים אירופאים ושיער בלונדי ארוך.
הלבוש של מומיות הטארים היה שונה מהלבוש הסיני שהיה מקובל בימי קדם באזור. הן היו לבושות בשכמיות צמר ועטורות נוצות יפות. אחת המומיות אפילו לבשה כובע שמזכיר את "כובע המכשפות" המחודד שנראה בציורי האגדות של ימי הביניים.
המתים הללו נקברו ליד אפיק נהר יבש, בתוך ארונות קבורה בצורת סירה, כשמעליהם מוטות ארוכים דמויי משוט.
אגב, השיער הבלונדיני ותווי הפנים האירופאים של המומיות. היו ככל הנראה הסיבה שהגישה אליהן הוגבלה בהתחלה. נראה שקיומן הפריע לטענה, שהייתה אז מקובלת בסין, טענה שהעם הסיני התפתח באופן עצמאי ובלי כל השפעות זרות.
#במה מיוחדות המומיות האלו?
המומיות התוכאריות התפרסמו בצבע עורן ובשיער הבהיר שלהן, שיער המעיד על המקורות המרכז-אסיאתיים ואפילו אירופאים שלהן.
המיוחד במומיות התוכאריות הוא תהליך החניטה הטבעי שהן עברו. החום והיובש המדבריים שימרו אותן במשך אלפי שנים ובזכות תנאי מזג האוויר הללו מצבן היה כה טוב.
ללא חניטה מסובכת הן נשארו עם שיער, עור, קעקועים ואפילו בגדים.
#מי היו אנשי אגן טארים?
לא ברור לחלוטין מהיכן הגיעו אנשי הטארים ומה הסיבה להגעה שלהן לאזור. למרות שהם הותירו סימנים לקיומם ועקבות רבים, ארכיאולוגים לא הצליחו להסכים לגבי המנהגים התרבותיים שלהם והשפות אותן דיברו.
בעבר האמינו החוקרים שהמומיות הללו היו מהגרים הודו-אירופים. ניתוח DNA אחר גילה שהגנים שלהם הכילו תערובת של שושלות סיביריות ואירופאיות.
עוד סימן למורשת המזרח אירופית שלהם קשור בידיעה שתושבי האזור המאוחרים יותר דיברו בשפה הודו-אירופית לא אופיינית לאזור, שפה המכונה טוכרית.
מחקר שניתח את הגנום של 13 מהמומיות של אגן טארים, לעומת זאת, גורס שאנשי אגן טארים היו בעצם אוכלוסייה מקומית שיכולה הייתה להתבסס באזור כבר בסוף עידן הקרח האחרון.
מחקר זה, שפורסם בכתב העת המדעי "Nature", נערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת ג'ילין הסינית בצ'אנגצ'ון. בין ממצאיו מעניין למצוא שאנשי הטארים היו מבודדות גנטית מהקהילות השכנות, אף שאימצו למשל שיטות חקלאיות בהן השתמשו שכניהם, מה שמצביע על קשרים ביניהם.
הנה המומיות באגן טארים:
https://youtu.be/rFvqzbsxYGw
על גילוי המומיות שבאגן טארים:
https://youtu.be/-3Z_8B0EHvY
מצגת וידאו על המומיות הייחודיות הללו:
https://youtu.be/FpxPctzR_2U
וגרסת המסתורין של הגילוי והחידה שלהם:
https://youtu.be/7PixhDmGoqc
דרך המשי
סילק רוד (באנגלית: Silk Road Anonynous Marketplace) היה אתר אינטרנט ששימש מעין "שוק שחור דיגיטלי", זירה אינטרנטית שבה אנשים יכולים היו לרכוש פשוט הכל.
באמצעות האתר הזה אפשר היה לקנות ולמכור את כל הדברים שאסור לסחור בהם בעולם האמיתי. ממסחר בסמים, בכלי נשק ואפילו הזמנת פשעים - הכל מכרו וקנו שם בהתלהבות. זה היה באופן מסוים ה-eBay של "הרשת האפלה".
האתר נקרא על שם "דרך המשי" שהובילה שיירות מסחר מסין אל אירופה בימי קדם.
הסוד שלו היה שזה היה אתר אינטרנט מוצפן, שלא ניתן היה להגיע אליו בדפדפן הרגיל. בשביל להשתמש בו הפעילו המעוניינים תוכנה מיוחדת שמסווה את זהות הגולש. כך יכולים היו אנשים לקנות ולמכור באנונימיות מוחלטת.
את התשלום היו מעבירים באמצעות מטבע הביטקוין, מטבע דיגיטלי, אנונימי לחלוטין (ראו באאוריקה בתגית "ביטקוין") וזהו.
סופו של האתר הבעייתי הזה היה שהבולשת הפדרלית האמריקאית הצליחה לגלות את פרטי בעליו ולא זו בלבד שסגרה אותו, היא גם הצליחה לשים יד על פושעים וסוחרים רבים שפעלו בו.
בעל האתר, רוס אולבריכט, מי שכונה באתר "Dread Pirate Roberts", הואשם בעבירות של סחר בסמים, פריצה למחשבים ועוד.
זמן מה אחרי כן חזר האתר בבעלות אחרת והמשחק נמשך.
הנה אתר הסילק רוד:
https://youtu.be/Hr4vzDWVyik
הסבר על האתר:
https://youtu.be/WEBvVOPesyE
על עלייתו ונפילתו של האתר:
https://youtu.be/LkRhBOZSw38
והאתר כפי שנולד מחדש:
https://youtu.be/4VDbNn84zBs
