» «
אודיסיאה
מהי האודיסיאה בה שב אודיסיאוס לביתו?



האוֹדִיסֵיאָה (Odyssey) היא אפוס, סיפור ארוך שנכתב על ידי הומרוס היווני, ב-24 ספרי קלף בתקופת הזוהר של יוון העתיקה, שהחוקרים ממקמים בסביבות המאה ה-8 לפני הספירה.

באודיסיאה מתואר מסעו הביתה של גנרל יווני בשם אודיסיאוס, לאחר הקרב שבו כבש הצבא היווני את העיר טרויה. המסע בחזרה הביתה ארך 10 שנים שלמות ובמהלכו חווה אודיסאוס חוויות רבות.

לאחר תום הקרב בטרויה, חייב אודיסאוס למצוא את דרכו לאיתקה שביוון, שם ממתינה לו פלופוני אשתו. בדרך עם אנשיו, הם חווים חוויות אינספור, ביניהן מאבק בקיקלופים, עמידה בפיתוי של הסירנות המזמרות, לכידה על ידי הנימפה קליפסו והיסחפות על גבי דוברה בלב ים.

בתום מסעו הארוך ועתיר ההרפתקאות של אודיסאוס הביתה, הוא מגלה שאשתו פנלופי עדיין ממתינה לו ושהיא דחתה 108 מחזרים שניסו במהלך השנים לשכנע אותה במות בעלה ובקשו לשאתה לאשה.

סיפור האודיסיאה שלקוח מהעולם הפגאני, של עבודת האלילים היוונית, חלחל לעולם הנוצרי והפך לאחד החשובים בתרבות המערבית.

האודיסיאה והתיאורים העשירים והנועזים שבו, הציתו את דמיונם של סופרים לאורך מאות שנים ושל תסריטאים במאה האחרונה. הם הרבו להדהד אותה בסיפוריהם ולקחו אותה לכל תקופה אפשרית ולכל פינה בתבל, כולל החלל החיצון (בסרט "אודיסיאה בחלל 2001" של סטנלי קובריק).


הנה סיפור האודיסאה (מתורגם):

https://youtu.be/8Z9FQxcCAZ0


תקציר האודיסאה מהמיתולוגיה היוונית:

http://youtu.be/xAj2KVSpQKM


דיון על המסע וכיצד ניתן לבדוק לפיו את האודיסיאה (מתורגם):

http://youtu.be/CVo225pUaSA


האודיסיאה באנימציה פשוטה:

http://youtu.be/PglAFdKSJ_M


הסבר על האודיסיאה:

http://youtu.be/Hjq31Xk1MZ8?t=2m43s&end=3m51s


על הומרוס, כותב האיליאדה (עברית):

https://youtu.be/BQPu9qVh_WM


סיפור האודיסאה כולה:

http://youtu.be/kSRucHuNHP4?long=yes


והרצאת וידאו על האודיסאה (מתורגם):

https://youtu.be/MS4jk5kavy4?long=yes
קיקלופ
מהם הקיקלופים?



הקיקְלוֹפּים (Cyclops), או הצִיקְלוֹפּים, הם יצורים מיתולוגיים (דימיוניים) בצורת אדם ענקי, בעלי עין אחת במרכז הפנים.

באודיסיאה מתוארים הקיקלופים כניגוד לעולם בני האדם. הם חסרי תרבות וחוק, לא שטים בים כמו היוונים ולא עובדים בחקלאות, זאת על אף שאדמתם פוריה והם נהנים משפע תבואה ופירות וחלב מעזי הבר.

הקיקלופים חיים בבדידותם, כל אחד במערתו, על פי החוקים שקבע. הם צאצאיהם של אורנוס וגאיה. אין להם עניין באמנות, בחוק ובמשפט והם עושים ככל העולה על רוחם.

במיתולוגיה היוונית הקיקלופ נחשב למפלצת שהמפגש איתה מסתיים בזה שהיא טורפת אותך.

הומרוס סיפר שאת חבריו של אודיסיאוס למסע האוֹדִיסֵיאָה, זלל הקיקלופ פוליפמוס, בנו של אל הים פוסידון, בצמדים. הוא איים שיאכל גם את אודיסיאוס, אבל האחרון ניקר את עינו היחידה של הקיקלופ. הקיקלופ מנוקר העין הטיל על ספינתו של אודיסאוס סלע ענקי, שכמעט וניפץ את ספינתו. לבקשתו של הקיקלופ הפגוע, היקשה אביו פוסידון על אודיסאוס לשוב בספינתו הביתה.


הנה הקיקלופים:

https://youtu.be/9zgBfW2UZrs?t=10m29s&end=11m43s


מתוך סרט, מאבק אכזרי נגד הקיקלופים (לא מומלץ לבעלי לב רגיש):

http://youtu.be/wGeL2mLeQ7I


והזואולוגים כבר יודעים שגנטיקה משובשת יכולה ליצור קיקלופים (מתורגם):

https://youtu.be/Fzz-Pblbvqw
סקילה וכריבדיס
מהי מפלצת הסְקִילָה המטביעה אוניות?



סְקִילָה (Scylla) היא מפלצת בעלת זרועות כשל תמנון שעליה מספרת המיתולוגיה היוונית. הסקילה השוכנת בים ופוגעת באוניות ובמלחים שעליהן. הסקילה נוהגת לשבור את האוניות בזרועותיה העצומות ולהטביע את הספנים שעליהן.

הגיבור המיתולוגי אודיסאוס הצליח לחמוק מהסקילה במהלך מסעות האודיסאה שלו. על פי ה"אודיסאה" של הומרוס ישבו שתי מפלצות, סקילה וכריבדיס (Scylla and Charybdis), במיצר מסינה. הן מנעו מספינות לעבור במיצר. אודיסיאוס ואנשיו שעברו במיצר, נאבקו במים השוצפים שהטיחה בהם כריבדיס, בעוד סקילה חטפה שישה מהמלחים.

כיום נחשבים שני סלעי ענק במיצר מסינה, כסלעי המפלצות המיתולוגיות הללו. בשפות שונות משמש הביטוי "בין סקילה וכריבדיס", כמקביל לביטוי העברי "בין הפטיש לסדן".


הנה מפלצת הסקילה:

https://youtu.be/xF3gVMM8RZI


מצגת וידאו של המאבק במפלצות:

http://youtu.be/M5k_9ExodS8


וכך ממחיזים ילדים את הסיפור המיתולוגי:

http://youtu.be/_jJTKOeNll4
טים באקלי
במה הצטיין טים באקלי עם ה"שיר לסירנה"?



ה"שיר לסירנה" (Song to the Siren), מתוך "Starsailor", אלבומו השישי מ-1970 של טים באקלי, הוא אחד השירים העצובים והמרים ביותר בתולדות הפופ.

כתיבת השיר לא רמזה על הדרמה הגדולה שהוא תורם לעולם. איך שבאקלי קיבל את מילות השיר החדש מלארי בקט, שותפו הנאמן, הוא מיד מתיישב ליד שולחן המטבח ומלחין אותו.

השיר הזה מפוצץ בכאב, סבל וכמיהה. זו קינת אהבה נואשת ועצובה שיופיה מתעתע ומתחרה רק באפילתו. הגאונות של בקט, בדמותו את האהבה הנואשת להתרסקות ספינת המלחים, כשהמלחים מהמיתולוגיה היוונית מתקרבים אל האי בו שרות הסירנות המיתולוגיות. האהובה הטרופה, כמו הספינה הטרופה במיתולוגיה, היא דימוי מרתק שהופך את השיר היפה הזה לעמוק ודרמתי במיוחד.

באקלי מוסיף על הטקסט הנהדר של בקט את המלודיה המלנכולית שלו וזועק לכוכבים.

טים באקלי היה רק בן 28, כשמת ממנת יתר של סם ההירואין. כך איבד העולם מוסיקאי ומבצע מצוין שהקליט 9 תקליטים משמעותיים ואף חלוציים מבחינה אמנותית. המיתוס שלו נשאר, אבל אתם - הייו חכמים ואל תעשו סמים!

הביצוע של להקת "This Mortal coil" יצא 10 שנים אחר מותו של היוצר. שם הלהקה באנגלית לקוח משייקספיר. פירושו המילולי של הביטוי "הפתיל בן האלמוות", אבל משמעותו היא בעצם "עול החיים הזה". הביצוע שלהם נפלא בדרכו המסתורית ובשירה המצמררת וקסומה של הסולנית אליזבת פרייזר.

את הגרסה של "דיס מורטל קויל", אגב, בחר דיוויד לינץ' לסרטו "כביש אבוד".

במשך השנים יצאו עוד כמה גרסאות של "השיר לסירנה". עוד אחת מהמיוחדות שבהן היא זו של רוברט פלנט, סולנה של להקת "לד זפלין" עליה השלום.


הנה טים באקלי שר את "שיר לסירנה" בביצוע מרטיט:

https://youtu.be/vMTEtDBHGY4


הביצוע של This Mortal Coil בהופעה חיה:

https://youtu.be/SuwfsS5-iM8


והביצוע המרטיט של רוברט פלנט ל"6666":

https://youtu.be/sqOHGXyajxM

האודיסיאה היוונית

סירנה
למה גרמה שירת הסירנות במיתולוגיה למות המלחים?



באודיסיאה היוונית אהבו יצורים אגדיים שמחברים בין איברים של בעלי חיים שונים.

סירנות, למשל, הן בנות ים השוכנות בים. יש להן גוף של ציפור וראש של אשה. הן בעלות קול נעים ומראֶה של אשה, אבל קולותיהן הנפלאים משמשים אותן למטרה רעה, כיוון שמי שצולל בעקבות שירתן היפה של הסירנות, לא נשאר בחיים.

הסירנות נהגו לשבת על אי שהיה מוקף בסלעים ובצוקים גבוהים. הן ישבו על סלע והירבו לזמר בקולן המופלא שירים יפים להפליא.

אך שירת הסירנה הייתה קטלנית. מלחים ששטו בים ושמעו את שירת הפיתוי הזכה והמיוחדת שלהן, התפתו לא פעם לשוט לעבר הסירנות. הסלעים שעל החוף גרמו תמיד לספינות לטבוע במעמקי הים. המלחים היו טובעים עם הספינות ומי שהעדיפו לקפוץ מהן ולשחות אל החוף, מתו בדרכם אליו.

על שם הסירנות המיתולוגיות נקראים צופרי האזעקות "סירנות". ממש כמו הסירנות מהאיים שבמיתולוגיה, מסמנות הצפירות הללו בימינו סכנה.

אגב, לפי המיתוס היו 3 סירנות. אבל הומרוס סיפר באודיסאה, סיפור המסע של אודיסאוס הביתה, על שתיים בלבד.


הנה בקצרה סיפורן של הסירנות:

https://youtu.be/9zgBfW2UZrs?t=1m26s&end=2m14s


הסיפור של הסירנות והקשר לסירנות המודרניות, שמחוללות אזעקות במלחמה:

https://youtu.be/aUBNj60iH84


שיר שמנסה להציג את מה שהסירנות שרו לאודיסאוס:

https://youtu.be/LtiPgvTRrdk


הסירנות מהסרט של האחים כהן "אחי, איפה אתה?" שסיפורו מתבסס על האודיסיאה:

https://youtu.be/dVi3wU8oEiM


וטים באקלי שר את "שיר לסירנה" המפורסם שכתב ושזכה להרבה ביצועים יפים:

https://youtu.be/vMTEtDBHGY4
סוס טרויאני
איך טרויה נכבשה?



אם אינך יכול לשבור את החומה, כנראה שתצטרך להפעיל את הראש... כך סברו היוונים בעת המצור על העיר טרויה. כך הם כבשו את העיר בעזרת סוס טרויאני (Trojan horse). זה היה סוס עץ ענקי, שהוכנס לטרויה על ידי תושביה, לאחר שפותו התושבים להכניסו. זה סיפור של יוזמה ותחכום, ניצול חולשות כדי להיכנס בדלת הקדמית אל עיר במצור, במקום שיצטרכו היוונים לפרוץ אליה דרך החומות.

זה הסיפור המיתולוגי על מלחמת טרויה, כפי שסיפר אותו הומרוס באודיסאה שכתב. לפי הסיפור השתמשו היוונים בתכסיס כדי לכבוש את העיר טרויה, לאחר כשלון של עשר שנים בכיבוש העיר.

הומרוס מספר שהיוונים רצו לנצח את טרויה, כדי לשחרר את הלנה היפה שהנסיך פאריס חטף מבעלה, המלך היווני מנלאוס. לאחר שנכשלו שוב ושוב, היוונים קיבלו את הרעיון שהציע אודיסאוס.

לפי הרעיון, הם בנו סוס עץ חלול בגודל ענק והשאירו אותו ליד חומות טרויה, תוך שהם מעמידים פנים שהם נסוגים מהמצור על העיר.

הטרויאנים, אנשי טרויה, התפתו להאמין שהיוונים נסוגו ושהסוס הוא מתנה לאלים. הם הכניסו את סוס העץ בשערי העיר. עם רדת הלילה, יצאו אודיסאוס ומספר לוחמים שהתחבאו בתוך סוס העץ ופתחו את שערי העיר לצבאות היוונים ובראשם אגממנון, שנצחו כך את טרויה וכבשו אותה.

מאז קיבל הביטוי "סוס טרויאני" משמעות של משהו הנראה תמים, אך למעשה הוא גורם לנזק משמעותי וזה מתגלה מאוחר מדי, אחרי שהנזק כבר נגרם במלוא חומרתו. יש, למשל, סוסים טרויאניים שהושתלו במחשבים שלנו, על ידי נוכלים, האקרים ובעלי עניין.

העיר טרויה נמצאת באסיה הקטנה, בטורקיה של היום.


הנה סיפורה של מלחמת טרויה:

https://youtu.be/eP2P3yA3Uac


כך התגלתה טרויה העתיקה, שאכן נכבשה ונשרפה (מתורגם):

https://youtu.be/gQbZX9JEQsQ


על כיבוש טרויה:

https://youtu.be/TOAraslCkgU


לילדים - הסיפור על סוס העץ המיתולוגי שכבש את טרויה:

https://youtu.be/LK1wBygkV1M


קטע מתוך סרט שמספר את עלילות הסוס הטרויאני:

https://youtu.be/YbiR6IMf5KQ


והמחקר נמשך:

https://youtu.be/_36-H0-Vsps
היינריך שלימן
מי היה היינריך שלימן, שגילה את טרויה?



אז האם טרויה הייתה אכן קיימת? - התשובה היא כן. האם כל התיאור של הומרוס באיליאדה מדויק? - כנראה שלא, אבל זה בעיקר מכיוון שבתקופתו לא ממש כתבו היסטוריה אלא סיפרו סיפורים. התיעוד ההיסטורי המדעי והמפורט, המחויב לדיוק קפדני של תיעוד, זה שאנו מכירים בימינו, הוא עניין צעיר הרבה יותר.

מכל מקום, עד לסיומה של המאה ה-19, רבים האמינו שטרויה ומלחמת טרויה היו סיפור טוב, פרי דמיונו של הומרוס. למעשה, זו הייתה הדעה המקובלת.

היינריך שלימן היה סוחר גרמני, פיקח, ערמומי ומי שראה בעצמו ארכיאולוג, אך לכל היותר היה חובב ארכיאולוגיה, ניסה בשלהי אותה מאה לבחון אם טרויה אכן היתה קיימת.

מי שגדל בבית עני וכבר בגיל 14 הפך לשוליה של חנווני, שימש בחייו הצעירים גם מלח באונייה באוקיינוס האטלנטי, נער שליח ובהמשך מנהל חשבונות באמסטרדם. אך את עיקר הונו הוא עשה ברוסיה, בספסרות בלתי חוקית לתעשיית המלחמה של רוסיה במלחמת קרים.

נחזור לטרויה.

שלימן, בעל כשרון מופלא לשפות, קרא בקפדנות את ה"איליאדה", האפוס הארוך והמרהיב שכתב הומרוס על המלחמה בה. הוא האמין שהתיאורים באיליאדה אפשרו לו לשחזר את מיקומה המשוער של העיר, בה נערכה המלחמה המתוארת בכתביו של הומרוס.

עם יוזמה רבה, לא מעט מזל והרבה שכל והגיון בריא, שלימן הצליח לחפור ולגלות במקום לא פחות מ-9 שכבות של טרויה. זו הייתה ללא ספק טרויה. כל שכבה בה הייתה מתקופה אחרת בתולדות העיר.

באחת מהשכבות, זו שהייתה קרוב לוודאי מתקופת מלחמת טרויה, הוא מצא אוצר ענקי, מאגר מוטמן, עתיר זהב ותכשיטים, כמעט חסר תקדים בתולדות הארכיאולוגיה עד אותם ימים.

החפירות המוצלחות של שלימן בטרויה היו לתגלית דרמטית שזכתה לפרסום אדיר. שלימן פרסם בעיתונות שלל סיפורים מהמבצע. לא פעם הוא תיבל את האמת בלא מעט גוזמה, בדיות ועלילות מדמיונו העשיר. אבל אלה לא זו בלבד שלא הפריעו, אלא הלהיבו את הקוראים ברחבי אירופה והקסימו אותם.

כך הפך שלימן את התגלית שלו לנושא שיחה מרכזי באותם ימים. בקרב הציבור השתוו חשיפת טרויה וגילוי האוצר לפחות לחשיפתה של העיר פומפיי. יש אומרים שגילוי טרויה האפיל אפילו על גילוי קבר תות אנך אמון במצרים, עם האוצרות שבו.

כי בואו נזכור שטרויה נקשרה עם מלחמה מפורסמת ועתירת דמיון, המערבת רומנטיקה, יצרים וגבורה - על הלנה היפה, על אכילס ועל סוס העץ המפורסם. תוכלו לקרוא עליה בתגית "מלחמת טרויה".

אגב, לסקרנות הציבורית סביב גילויי טרויה והפרסומים הרבים בעיתונות האירופית, תרמו גם צילומים של סופיה שלימן, אשתו היפהפיה הרוסית של שלימן, כשהיא עוטה את מה שהוא מיתג בתור "תכשיטי הלנה היפה".

אז היה שם אוצר והייתה טרויה והיה גרמני שמצא אותם. לאחר שקיבל אזרחות כבוד של בירת גרמניה, העביר שלימן את האוצר למוזיאון ברלין והוא הוצג בו כחצי מאה.

מכל מקום, את המוזיאון הציפו מאז מבקרים רבים. לא רק סיפורם של גיבורי מלחמת טרויה, אכילס, הקטור והלנה היפה, נגע לליבם. הם הוקסמו לא מעט גם מהסיפורים של שלימן, אמן המילים והפרסום העצמי ומהעובדה שגרמני חדור אמונה, הצליח לפצח תעלומה בת אלפי שנים ולהגיע אל העיר האבודה מהאגדות.

אגב, במהלך מלחמת העולם השנייה נעלם האוצר. כיום הוא נמצא במוזיאון סנט פטרבורג ברוסיה. נחשו מי לקחו אותו לשם? - כי מאז ומתמיד רוסיה טענה שאוצרות טרויה שייכים לה. הנימוק הרוסי מעניין - בזכות האזרחות הלאומית שנתנה לשלימן בשהותו בה, עת נישא ובנה בה משפחה, עם אשתו הרוסיה ושלושת ילדיו.


כך גילה היינריך שלימן את טרויה העתיקה, שאכן נכבשה ונשרפה (מתורגם):

https://youtu.be/gQbZX9JEQsQ


סיפור החפירות שלו בטרויה ומפעל חייו:

https://youtu.be/4kMQs2ALA94


המסכה של אגממון - מתגליותיו הגדולות:

https://youtu.be/1PKOiYY9SPA


מלחמת טרויה שהתרחשה בה ושממצאיו של שלימן חיזקו:

https://youtu.be/DtzNby7PB9k


והסיפור המלא של טרויה ושלימן:

https://youtu.be/j8BxPJLE5RA?long=yes


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.