שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה היה הרייך הראשון?
"האימפריה הרומית הקדושה" (Holy Roman Empire) הייתה שריד עמום של האימפריה הרומית הגדולה והיא שזכתה לכינוי "רייך הראשון". הלא-ממש-אימפריה הזו התקיימה במשך כ-1000 שנים, החל מימי הביניים ועד המאה ה-19. גוף מדיני זה נשלט על ידי גרמנים והתפרק רק בשנת 1806 בעקבות קרב אוסטרליץ.
בעצם מי ששלט אז ללא עוררין בתושבי אירופה ודרכם במלכים של האימפריה הזו, היו בכירי הכנסייה הקתולית. כאשר ניסה מי מהמלכים לערער על כך, כמו במקרה שהסתיים ב"הליכה לקנוסה", נאלץ מלך האימפריה הקדושה לחזור בו ולהתרפס בפני האפיפיור, כדי לשמור על שלטונו.
הפילוסוף הצרפתי וולטייר היטיב לתאר אותה כמדינה "חילונית - ולא קדושה, גרמנית - ולא רומית, וממלכה - ולא אימפריה". להיטלר, אגב, זה לא הפריע לראות בה מודל לשלטון שהוא קיווה לבנות בתור "הרייך השלישי בן 1000 השנים"..
הנה סיפורה של "האימפריה הרומית הקדושה" ששרדה כאלף שנה:
http://youtu.be/MRYzW3BSj0I?t=1m01s
והאימפריות לאורך התקופות. "האימפריה הרומית הקדושה" לא מוזכרת כמובן:
http://youtu.be/_lTduTwqtjY
במה נודע פרידריך ברברוסה?
פרידריך הראשון ברברוסה (Frederick I Barbarossa), בעברית "פרידריך אדום הזקן", היה קיסר האימפריה הרומית הקדושה. מספרים עליו שהיה לו זקן אדום ואדיר, באורך של חצי מטר וכך הוא גם מתואר בפסלים שלו.
הוא נולד ב-1122 בעיר הגרמנית הוהנשטאופן - להיינריך החמישי, מלך גרמניה, ולבריטה, בתו של מלך דנמרק. שתי המשפחות של הוריו של פרידריך היו מהחשובות והחזקות בגרמניה והיו יריבות זו לזו.
פרידריך היה נסיך נמרץ ותאב תהילה, שהוכשר ללחימה מאז ילדותו עתיד להיות קיסר גרמניה. הוא השתתף במספר מסעות צלב. בשנת 1147 הצטרף למסע הצלב השני, אך השתחרר משבי המוסלמים לאחר שנה.
בשנת 1152 הפך פרידריך למלך גרמניה ו-3 שנים אחר כך הוכתר לקיסר האימפריה הרומית הקדושה. בכך הוא היה לראשון הקיסרים לבית שטאופן, שושלת שתשלוט באימפריה במשך כ-300 שנה.
פרידריך היה מנהיג חזק וערמומי. הוא ניסה לאחד את האימפריה הרומית הקדושה תחת שלטונו, אך נתקל בהתנגדות מצד הנסיכים הגרמנים. הוא גם ניהל מלחמות נגד ערי איטליה, שסירבו להכיר בשלטונו.
בשנת 1187 יצא פרידריך למסע הצלב השלישי. הוא הגיע לארץ ישראל בשנת 1190, אך תוך כדי הובלת הצבא במסע הצלב, הוא מת בטביעה בנהר סאלף שבאסיה הקטנה. אמרו שהוא טבע כשניסה לחצות את הנהר, אחרים אמרו שרצה לרחוץ בו ויש שגרסו כי סוסו הפיל אותו ברכיבה.
מותו זרע מבוכה וחוסר אונים בצבאו. חיילים רבים התאבדו, נהרגו או ערקו בחזרה לגרמניה. בנו פרידריך ה-6 ניסה לשמר את גופתו בחומץ ולהביאו לקבורה בירושלים, אך זה לא צלח והוא נטמן כשגופו בכנסיית פטרוס הקדוש ביוון, עצמותיו בכנסייה של העיר צור וליבו והאברים הפנימיים שלו בעיר טרסוס.
אחרי מותו של ברברוסה ובלעדיו נחלש מסע הצלב השלישי, כשהצרפתים עושים מצור כושל על עכו והאנגלים מובסים בשערי ירושלים בידי צלאח א-דין.
#הישגיו של פרידריך ברברוסה
כמי שנחשב הן לגיבור והן לרודן, פרידריך ברברוסה היה דמות שנויה במחלוקת. מצד אחד, הוא נחשב בגרמניה לגיבור לאומי. זאת בזכות מאמציו לאחד את האימפריה תחת שלטונו. בנוסף, הוא גם נתפס כמנהיג חזק וערמומי, שהצליח להגדיל את כוחה של האימפריה הרומית הקדושה באופן משמעותי מאוד.
מנגד, פרידריך, "אדום הזקן", נחשב גם לרודן. זאת בשל יחסו לנסיכים הגרמנים ולערי איטליה. הוא אף נכנס למלחמות רבות, כשניסה להרחיב את כוחו, על חשבון מדינות שכנות.
כמנהיג חזק וכריזמאטי, שהשפיע רבות על התפתחות האימפריה הרומית הקדושה, פרידריך עתיד להפוך לדמות חשובה בהיסטוריה של אירופה.
בין הישגיו הבולטים של פרידריך אפשר למנות את הרחבת שטחי האימפריה הרומית הקדושה. הוא המלך שהוסיף לה את שטחי שווייץ, אוסטריה וחלקים מאיטליה. פרידריך גם יזם רפורמות משמעותיות במנהל הציבורי של האימפריה והפך אותה ליעילה יותר ולא פחות מכך - הוא תמך רבות באמנות ובתרבות ואף הקים מספר מוסדות תרבותיים חשובים.
ועדיין, בסופו של דבר, השפעתו של פרידריך "אדום הזקן" ברברוסה הייתה גדולה. השפעתו באירופה ניכרת עד היום ולא פלא שהוא היה לדמות מפתח בהיסטוריה שלה.
#האגדה על פרידריך אדום הזקן
אגדות רבות נקשרו בשמו של פרידריך ברברוסה "אדום הזקן". אחת הבולטות שבהן היא זו של הגיבור הנרדם, אגדה מקבילה לאגדות בריטיות וקלטיות קדומות שסופרו על המלך ארתור ואביריו, אבירי השולחן העגול ואגדות מקבילות מפורטוגל שנקשרו בשמו של המלך סבשטיאו הראשון.
לפי האגדה "אדום הזקן" לא מת, אלא ישן עם אביריו במערה שבהר קיפהאוזר (Kyffhäuser) בתורינגיה, או בהר אונטרסברג (Untersberg) שבבוואריה. לפי האמונה, כשיפסיקו העורבים לעוף מעל ההר יקום פרידריך משנתו ויחזיר את גרמניה לגדולתה מימיה הגדולים.
זקנו האדום של פרידריך, מספרת האגדה, צומח מבעד לשולחן שלידו יושב המלך הישן. עיניו אמנם עצומות למחצה, אך מעת לעת הוא מרים את ראשו ומבקש שולח מאחד הילדים לצאת החוצה ולבדוק האם הפסיק מעופם של העורבים מעל פסגת ההר.
הנה סיפורו של פרידריך ברברוסה:
https://youtu.be/FXCnY9AkGOI
קטע ממשחק מחשב שמוקדש לו:
https://youtu.be/RgvfU-1ycUs
קדימון הסרט שהוקדש לו:
https://youtu.be/lD8Q1-9Z0lQ
וסיפורו המלא של פרידריך ברברוסה:
https://youtu.be/vdkJM3XPb2s?long=yes
מהי ההליכה לקנוסה ומי המלך שהתרפס לפני האפיפיור?
במרכזה של שרשרת טירות וביצורים, על השיפולים של הרי האפנינים, בטוסקנה שבצפון איטליה, נמצאת טירת קנוסה (באיטלקית: castello di Canossa). זו הייתה יכולה להיות עוד טירה לא חשובה, כמו אלפי טירות אחרות שנבנו בימי הביניים באירופה כולה, אבל בקנוסה נערכה בשנת 1077 אחת הפגישות ההיסטוריות והדרמתיות, ששינו את פני אירופה לשנים רבות ולמעשה את ההיסטוריה האנושית כולה.
זה החל ב"מחלוקת האינבסטיטורה" שעסקה במחלוקת על הזכות למנות אנשי דת לכהונות כנסייתיות. לכאורה דבר טכני ולא חשוב, אבל למעשה עניין מהותי בשליטה על אירופה כולה. המחלוקת הביאה לתקרית קנוסה ולהמחשה של עוצמתה ושליטתה של הכנסייה בפוליטיקה של אירופה וביחסי הכוחות שבין הכנסייה לשליטים.
היינריך הרביעי לא היה קיסר רומי כמו שאנו מכירים מההיסטוריה. למעשה, הוא היה קיסר של מה שכונה "האימפריה הרומית הקדושה", מעין שריד עמום של האימפריה הרומית, שהמשיך להתקיים במהלך ימי הביניים. בגרמניה כינו אותו גם הרייך הראשון.
העימות שהוביל להליכה לקנוסה התנהל כמשחק דמקה עצבני בן 4 שנים. הוא החל כשהיינריך הרביעי, גרמניה וקיסר האימפריה הרומית הקדושה באותו זמן, מינה לעיר מילאנו ארכיבישוף, מבלי שקיבל את אישור האפיפיור. מששמע זאת האפיפיור, הוא איים לנדות את המלך, שמצדו הודיע לבישופים של גרמניה שהוא מדיח את האפיפיור.
בצעד הבא במשחק הדמקה וכיפופי הידיים הדיח האפיפיור את המלך ואת כל בישופי גרמניה והודיע על שחרור הווסאלים של היינריך ה-4 מחובת הנאמנות למלך. בכך התיר האפיפיור לווסאלים למרוד בקיסר. זה היה השלב שבו הבין המלך שיחסי הכוחות אינם לטובתו ושהוא עלול לאבד את מלכותו. מהחשש לגורלו הוא חזר בו מהדחת האפיפיור והחליט ללכת אליו, לטירת קנוסה שבה שהה האפיפיור ראש הכנסיה באותו הזמן.
לפני שנפגשו השניים, נאלץ המלך-קיסר להמתין בשלג שלפני שערי הטירה, במשך 3 ימים, כשהוא יחף ולבוש שק, תוך שהוא מבקש סליחה ורחמים מהאפיפיור. רק אז, כשהמלך הושפל, סלח לו האפיפיור. בכך הוגדרו מחדש יחסי הכוחות שבין הכנסיה והאצולה באירופה הנוצרית.
מאז, מתאר הביטוי "הליכה לקנוסה" אדם המוותר על כבודו, או נכנע ללחצים ומסכים להשפיל את עצמו ולחזור בו מהחלטות קודמות שהחליט, רק כדי לשמור על מעמדו, תפקידו, או על התמיכה בו.
הנה ההמתנה המשפילה בשלג ליד שערי טירת קנוסה:
https://youtu.be/6iwNJPkgE2A
טירת קנוסה ההיסטורית:
http://youtu.be/feS9bOW7XS8
מצגת וידאו של הטירה הנישאת שעל ההר:
http://youtu.be/mB12DC0t-OA
ותכנית רדיו של ההיסטוריון פרופסור הרסגור על סיפור קנוסה (עברית):
https://youtu.be/P4kX6iusmdY?long=yes
איך נוצחו מצביאי אירופה במסע הצלב השלישי?
מסע הצלב השלישי ( Third Crusade), בסוף המאה ה-12, היה עימות אגדי בין אחדים מהמנהיגים המשמעותיים והידועים ביותר בימי הביניים.
מסע זה שהתרחש בין השנים 1189 ו-1192 נולד כתגובה דרמטית לאירוע שזעזע את אירופה הנוצרית עד היסוד: אובדן ירושלים לידי המצביא המוסלמי המבריק צלאח א-דין (Saladin) בעקבות קרב קרני חיטין (Horns of Hattin) ב-1187.
היה זה האפיפיור גרגוריוס השמיני (Gregory VIII) שנזעק לעזרה ופנה למלכי אירופה בקריאה נרגשת לצאת למסע צלב חדש שישיב את העיר הקדושה לידיים נוצריות.
המסע שנולד מנפילת ירושלים לידי צלאח א-דין המוסלמי ב-1187, הוציא לדרך כוח נוצרי מאוחד של שלושה מנהיגים אירופאים מרכזיים שנענו לקריאה והתגייסו למשימה. מהמצור על עכו ועד לעימות השיא המדהים בארסוף, בו תפגוש הגאונות הטקטית של ריצ'רד לב הארי בחשיבה האסטרטגית המרשימה של המצביא הכורדי הגדול צלאח א-דין - במסע הצלב השלישי עתידים להתרחש כמה מהקרבות הגדולים והמונומנטליים של מסעי הצלב.
את המסע השלישי הובילו מלך אנגליה האמיץ והנועז ריצ'רד הראשון (Richard I), הידוע בכינויו ריצ'רד "לב הארי" (Lionheart). לידו המלך הצרפתי הצעיר והשאפתן פיליפ השני (Philip II) וראשון היה הקיסר האגדי של האימפריה הרומית הקדושה (לימים גרמניה) פרידריך ברברוסה (Frederick Barbarossa).
כל אחד מהמצביאים הללו הגיע עם אביריו הרבים והמוני חייליו והם יצאו למסע ארוך ונועז למזרח הקדום ולפלשתינה, מסע צלב שכוונתנו הייתה להחזיר את עיר הקודש ירושלים לידי הנוצרים.
הראשון לצאת לדרך היה פרידריך ברברוסה, המנהיג המנוסה ביותר מביניהם. עם צבא מרשים של כ-15,000 לוחמים הוא חצה את הבלקן והאימפריה הביזנטית, נתיב שהתברר כרצוף סכנות ומכשולים. קשיים לוגיסטיים, התקפות גרילה, יחסים מתוחים עם השליטים הביזנטיים ועימותים עם הסלג'וקים (Seljuks) ליוו את הכוח הגרמני.
למרות ההצלחה בכיבוש קוניה (Iconium) במאי 1190, גורלו של המסע נחתם באופן טרגי כאשר הקיסר הזקן טבע בנהר סלף (Saleph) בדרום אנטוליה. מותו הפתאומי של המנהיג הנערץ גרם להתפוררות מהירה של הצבא הגרמני, כאשר מרבית הלוחמים בחרו לשוב לאירופה, ורק קבוצה קטנה המשיכה לעבר עכו (Acre).
במקביל, פיליפ השני וריצ'רד לב הארי בחרו במסלול ימי בטוח יותר. הם הובילו את צבאותיהם למצור על עכו, שהפך לאחד המצורים הארוכים והמתישים בתקופה. לאחר מאמץ משותף ממושך, כבשו הצלבנים את העיר ב-1191, במה שיהיה להישג הצבאי הגדול של המסע. אך השמחה לא נמשכה זמן רב: המלך הצרפתי פיליפ, שסבל ממתיחות גוברת עם ריצ'רד ומדאגה לענייניו בממלכתו, החליט לשוב עם חייליו לצרפת.
ריצ'רד לב הארי נותר לבדו להוביל את המסע והפגין יכולות צבאיות מרשימות. בקרב ארסוף (Arsuf) המפורסם ב-1191 הוא השיג ניצחון טקטי מבריק על צלאח א-דין, אך לא הצליח לנצל את התנופה להתקדמות מהירה לעבר ירושלים (Jerusalem). למרות מספר ניסיונות להגיע לעיר הקדושה, הם כשלו בשל שילוב של אתגרים לוגיסטיים, חילוקי דעות פנימיים בקרב המנהיגות הצלבנית ואי-יציבות פוליטית.
בסופו של דבר, ריצ'רד מגיע למסקנה המפוכחת שכיבוש ירושלים אינו בר-השגה בתנאים הקיימים. ב-1192 הוא חותם על הסכם שביתת נשק עם צלאח א-דין. ההסכם מותיר את ירושלים בשליטה מוסלמית, אך מבטיח לנוצרים גישה חופשית למקומות הקדושים. מעתה, ממלכת ירושלים (Kingdom of Jerusalem) הצלבנית תצטמצם לרצועת חוף צרה וקשה להגנה.
מסע הצלב השלישי, שהחל בתקוות גדולות ובשאיפות נשגבות, יסתיים בהישגים צנועים ומאכזבים. כישלונם של מצביאי אירופה להשיג את המטרה העיקרית, של השבת ירושלים לידיים נוצריות, נבע משילוב של נסיבות טרגיות. ביניהן מותו של ברברוסה, החלטות פוליטיות שגויות כמו זו שהובילה לעזיבתו המוקדמת של פיליפ הצרפתי ומגבלות אסטרטגיות שמנעו מריצ'רד לנצל את הצלחותיו הטקטיות.
כישלון זה עתיד לחזק את הביקורת באירופה כלפי רעיון מסעי הצלב ולשחוק את האמונה ביכולתם להחזיר את המקומות הקדושים לשליטה נוצרית. עם זאת, הוא מסע הצלב הזה גם הפגין את יכולותיהם הצבאיות המרשימות של הצלבנים, בדגש על ריצ'רד לב הארי, שזכרו כמצביא מבריק עתיד להשמר גם בהיסטוריה האירופית וגם בזו הערבית. מעניין לציין שצלאח א-דין עצמו הביע הערכה רבה לריצ'רד ואף שלח לו סוסים טריים כאשר סוסו נהרג בקרב, במה שהייתה מחווה נדירה של כבוד בין יריבים.
הנה סיפורו בקצרה של מסע הצלב השלישי (עברית):
https://youtu.be/R1rIudKUjRQ
כך ניצח צלאח א-דין לבסוף את הצלבנים בפיקודו של המלך ריצ'ארד לב הארי:
https://youtu.be/XQkYcMOzgG0
קיצור מסע הצלב השלישי, הניצחונות בהתחלה והסיום המאכזב נגד צלאח א-דין:
https://youtu.be/GGBDAzCbkwU??long=yes
סרט תיעודי על מסע הצלב השלישי וכמה מהניצחונות הגדולים בקרבות מסעי הצלב:
https://youtu.be/vpWOexKYMjA?long=yes
ומסעי הצלב, מהראשון ועד לשלישי, וכיצד הם סיימו את הנוכחות הצלבנית בארץ ישראל (עברית):
https://youtu.be/Wfo_so5MiwM?long=yes
האימפריה הרומית הקדושה
"האימפריה הרומית הקדושה" (Holy Roman Empire) הייתה שריד עמום של האימפריה הרומית הגדולה והיא שזכתה לכינוי "רייך הראשון". הלא-ממש-אימפריה הזו התקיימה במשך כ-1000 שנים, החל מימי הביניים ועד המאה ה-19. גוף מדיני זה נשלט על ידי גרמנים והתפרק רק בשנת 1806 בעקבות קרב אוסטרליץ.
בעצם מי ששלט אז ללא עוררין בתושבי אירופה ודרכם במלכים של האימפריה הזו, היו בכירי הכנסייה הקתולית. כאשר ניסה מי מהמלכים לערער על כך, כמו במקרה שהסתיים ב"הליכה לקנוסה", נאלץ מלך האימפריה הקדושה לחזור בו ולהתרפס בפני האפיפיור, כדי לשמור על שלטונו.
הפילוסוף הצרפתי וולטייר היטיב לתאר אותה כמדינה "חילונית - ולא קדושה, גרמנית - ולא רומית, וממלכה - ולא אימפריה". להיטלר, אגב, זה לא הפריע לראות בה מודל לשלטון שהוא קיווה לבנות בתור "הרייך השלישי בן 1000 השנים"..
הנה סיפורה של "האימפריה הרומית הקדושה" ששרדה כאלף שנה:
http://youtu.be/MRYzW3BSj0I?t=1m01s
והאימפריות לאורך התקופות. "האימפריה הרומית הקדושה" לא מוזכרת כמובן:
http://youtu.be/_lTduTwqtjY
פרידריך הראשון ברברוסה (Frederick I Barbarossa), בעברית "פרידריך אדום הזקן", היה קיסר האימפריה הרומית הקדושה. מספרים עליו שהיה לו זקן אדום ואדיר, באורך של חצי מטר וכך הוא גם מתואר בפסלים שלו.
הוא נולד ב-1122 בעיר הגרמנית הוהנשטאופן - להיינריך החמישי, מלך גרמניה, ולבריטה, בתו של מלך דנמרק. שתי המשפחות של הוריו של פרידריך היו מהחשובות והחזקות בגרמניה והיו יריבות זו לזו.
פרידריך היה נסיך נמרץ ותאב תהילה, שהוכשר ללחימה מאז ילדותו עתיד להיות קיסר גרמניה. הוא השתתף במספר מסעות צלב. בשנת 1147 הצטרף למסע הצלב השני, אך השתחרר משבי המוסלמים לאחר שנה.
בשנת 1152 הפך פרידריך למלך גרמניה ו-3 שנים אחר כך הוכתר לקיסר האימפריה הרומית הקדושה. בכך הוא היה לראשון הקיסרים לבית שטאופן, שושלת שתשלוט באימפריה במשך כ-300 שנה.
פרידריך היה מנהיג חזק וערמומי. הוא ניסה לאחד את האימפריה הרומית הקדושה תחת שלטונו, אך נתקל בהתנגדות מצד הנסיכים הגרמנים. הוא גם ניהל מלחמות נגד ערי איטליה, שסירבו להכיר בשלטונו.
בשנת 1187 יצא פרידריך למסע הצלב השלישי. הוא הגיע לארץ ישראל בשנת 1190, אך תוך כדי הובלת הצבא במסע הצלב, הוא מת בטביעה בנהר סאלף שבאסיה הקטנה. אמרו שהוא טבע כשניסה לחצות את הנהר, אחרים אמרו שרצה לרחוץ בו ויש שגרסו כי סוסו הפיל אותו ברכיבה.
מותו זרע מבוכה וחוסר אונים בצבאו. חיילים רבים התאבדו, נהרגו או ערקו בחזרה לגרמניה. בנו פרידריך ה-6 ניסה לשמר את גופתו בחומץ ולהביאו לקבורה בירושלים, אך זה לא צלח והוא נטמן כשגופו בכנסיית פטרוס הקדוש ביוון, עצמותיו בכנסייה של העיר צור וליבו והאברים הפנימיים שלו בעיר טרסוס.
אחרי מותו של ברברוסה ובלעדיו נחלש מסע הצלב השלישי, כשהצרפתים עושים מצור כושל על עכו והאנגלים מובסים בשערי ירושלים בידי צלאח א-דין.
#הישגיו של פרידריך ברברוסה
כמי שנחשב הן לגיבור והן לרודן, פרידריך ברברוסה היה דמות שנויה במחלוקת. מצד אחד, הוא נחשב בגרמניה לגיבור לאומי. זאת בזכות מאמציו לאחד את האימפריה תחת שלטונו. בנוסף, הוא גם נתפס כמנהיג חזק וערמומי, שהצליח להגדיל את כוחה של האימפריה הרומית הקדושה באופן משמעותי מאוד.
מנגד, פרידריך, "אדום הזקן", נחשב גם לרודן. זאת בשל יחסו לנסיכים הגרמנים ולערי איטליה. הוא אף נכנס למלחמות רבות, כשניסה להרחיב את כוחו, על חשבון מדינות שכנות.
כמנהיג חזק וכריזמאטי, שהשפיע רבות על התפתחות האימפריה הרומית הקדושה, פרידריך עתיד להפוך לדמות חשובה בהיסטוריה של אירופה.
בין הישגיו הבולטים של פרידריך אפשר למנות את הרחבת שטחי האימפריה הרומית הקדושה. הוא המלך שהוסיף לה את שטחי שווייץ, אוסטריה וחלקים מאיטליה. פרידריך גם יזם רפורמות משמעותיות במנהל הציבורי של האימפריה והפך אותה ליעילה יותר ולא פחות מכך - הוא תמך רבות באמנות ובתרבות ואף הקים מספר מוסדות תרבותיים חשובים.
ועדיין, בסופו של דבר, השפעתו של פרידריך "אדום הזקן" ברברוסה הייתה גדולה. השפעתו באירופה ניכרת עד היום ולא פלא שהוא היה לדמות מפתח בהיסטוריה שלה.
#האגדה על פרידריך אדום הזקן
אגדות רבות נקשרו בשמו של פרידריך ברברוסה "אדום הזקן". אחת הבולטות שבהן היא זו של הגיבור הנרדם, אגדה מקבילה לאגדות בריטיות וקלטיות קדומות שסופרו על המלך ארתור ואביריו, אבירי השולחן העגול ואגדות מקבילות מפורטוגל שנקשרו בשמו של המלך סבשטיאו הראשון.
לפי האגדה "אדום הזקן" לא מת, אלא ישן עם אביריו במערה שבהר קיפהאוזר (Kyffhäuser) בתורינגיה, או בהר אונטרסברג (Untersberg) שבבוואריה. לפי האמונה, כשיפסיקו העורבים לעוף מעל ההר יקום פרידריך משנתו ויחזיר את גרמניה לגדולתה מימיה הגדולים.
זקנו האדום של פרידריך, מספרת האגדה, צומח מבעד לשולחן שלידו יושב המלך הישן. עיניו אמנם עצומות למחצה, אך מעת לעת הוא מרים את ראשו ומבקש שולח מאחד הילדים לצאת החוצה ולבדוק האם הפסיק מעופם של העורבים מעל פסגת ההר.
הנה סיפורו של פרידריך ברברוסה:
https://youtu.be/FXCnY9AkGOI
קטע ממשחק מחשב שמוקדש לו:
https://youtu.be/RgvfU-1ycUs
קדימון הסרט שהוקדש לו:
https://youtu.be/lD8Q1-9Z0lQ
וסיפורו המלא של פרידריך ברברוסה:
https://youtu.be/vdkJM3XPb2s?long=yes
במרכזה של שרשרת טירות וביצורים, על השיפולים של הרי האפנינים, בטוסקנה שבצפון איטליה, נמצאת טירת קנוסה (באיטלקית: castello di Canossa). זו הייתה יכולה להיות עוד טירה לא חשובה, כמו אלפי טירות אחרות שנבנו בימי הביניים באירופה כולה, אבל בקנוסה נערכה בשנת 1077 אחת הפגישות ההיסטוריות והדרמתיות, ששינו את פני אירופה לשנים רבות ולמעשה את ההיסטוריה האנושית כולה.
זה החל ב"מחלוקת האינבסטיטורה" שעסקה במחלוקת על הזכות למנות אנשי דת לכהונות כנסייתיות. לכאורה דבר טכני ולא חשוב, אבל למעשה עניין מהותי בשליטה על אירופה כולה. המחלוקת הביאה לתקרית קנוסה ולהמחשה של עוצמתה ושליטתה של הכנסייה בפוליטיקה של אירופה וביחסי הכוחות שבין הכנסייה לשליטים.
היינריך הרביעי לא היה קיסר רומי כמו שאנו מכירים מההיסטוריה. למעשה, הוא היה קיסר של מה שכונה "האימפריה הרומית הקדושה", מעין שריד עמום של האימפריה הרומית, שהמשיך להתקיים במהלך ימי הביניים. בגרמניה כינו אותו גם הרייך הראשון.
העימות שהוביל להליכה לקנוסה התנהל כמשחק דמקה עצבני בן 4 שנים. הוא החל כשהיינריך הרביעי, גרמניה וקיסר האימפריה הרומית הקדושה באותו זמן, מינה לעיר מילאנו ארכיבישוף, מבלי שקיבל את אישור האפיפיור. מששמע זאת האפיפיור, הוא איים לנדות את המלך, שמצדו הודיע לבישופים של גרמניה שהוא מדיח את האפיפיור.
בצעד הבא במשחק הדמקה וכיפופי הידיים הדיח האפיפיור את המלך ואת כל בישופי גרמניה והודיע על שחרור הווסאלים של היינריך ה-4 מחובת הנאמנות למלך. בכך התיר האפיפיור לווסאלים למרוד בקיסר. זה היה השלב שבו הבין המלך שיחסי הכוחות אינם לטובתו ושהוא עלול לאבד את מלכותו. מהחשש לגורלו הוא חזר בו מהדחת האפיפיור והחליט ללכת אליו, לטירת קנוסה שבה שהה האפיפיור ראש הכנסיה באותו הזמן.
לפני שנפגשו השניים, נאלץ המלך-קיסר להמתין בשלג שלפני שערי הטירה, במשך 3 ימים, כשהוא יחף ולבוש שק, תוך שהוא מבקש סליחה ורחמים מהאפיפיור. רק אז, כשהמלך הושפל, סלח לו האפיפיור. בכך הוגדרו מחדש יחסי הכוחות שבין הכנסיה והאצולה באירופה הנוצרית.
מאז, מתאר הביטוי "הליכה לקנוסה" אדם המוותר על כבודו, או נכנע ללחצים ומסכים להשפיל את עצמו ולחזור בו מהחלטות קודמות שהחליט, רק כדי לשמור על מעמדו, תפקידו, או על התמיכה בו.
הנה ההמתנה המשפילה בשלג ליד שערי טירת קנוסה:
https://youtu.be/6iwNJPkgE2A
טירת קנוסה ההיסטורית:
http://youtu.be/feS9bOW7XS8
מצגת וידאו של הטירה הנישאת שעל ההר:
http://youtu.be/mB12DC0t-OA
ותכנית רדיו של ההיסטוריון פרופסור הרסגור על סיפור קנוסה (עברית):
https://youtu.be/P4kX6iusmdY?long=yes
מסע הצלב השלישי ( Third Crusade), בסוף המאה ה-12, היה עימות אגדי בין אחדים מהמנהיגים המשמעותיים והידועים ביותר בימי הביניים.
מסע זה שהתרחש בין השנים 1189 ו-1192 נולד כתגובה דרמטית לאירוע שזעזע את אירופה הנוצרית עד היסוד: אובדן ירושלים לידי המצביא המוסלמי המבריק צלאח א-דין (Saladin) בעקבות קרב קרני חיטין (Horns of Hattin) ב-1187.
היה זה האפיפיור גרגוריוס השמיני (Gregory VIII) שנזעק לעזרה ופנה למלכי אירופה בקריאה נרגשת לצאת למסע צלב חדש שישיב את העיר הקדושה לידיים נוצריות.
המסע שנולד מנפילת ירושלים לידי צלאח א-דין המוסלמי ב-1187, הוציא לדרך כוח נוצרי מאוחד של שלושה מנהיגים אירופאים מרכזיים שנענו לקריאה והתגייסו למשימה. מהמצור על עכו ועד לעימות השיא המדהים בארסוף, בו תפגוש הגאונות הטקטית של ריצ'רד לב הארי בחשיבה האסטרטגית המרשימה של המצביא הכורדי הגדול צלאח א-דין - במסע הצלב השלישי עתידים להתרחש כמה מהקרבות הגדולים והמונומנטליים של מסעי הצלב.
את המסע השלישי הובילו מלך אנגליה האמיץ והנועז ריצ'רד הראשון (Richard I), הידוע בכינויו ריצ'רד "לב הארי" (Lionheart). לידו המלך הצרפתי הצעיר והשאפתן פיליפ השני (Philip II) וראשון היה הקיסר האגדי של האימפריה הרומית הקדושה (לימים גרמניה) פרידריך ברברוסה (Frederick Barbarossa).
כל אחד מהמצביאים הללו הגיע עם אביריו הרבים והמוני חייליו והם יצאו למסע ארוך ונועז למזרח הקדום ולפלשתינה, מסע צלב שכוונתנו הייתה להחזיר את עיר הקודש ירושלים לידי הנוצרים.
הראשון לצאת לדרך היה פרידריך ברברוסה, המנהיג המנוסה ביותר מביניהם. עם צבא מרשים של כ-15,000 לוחמים הוא חצה את הבלקן והאימפריה הביזנטית, נתיב שהתברר כרצוף סכנות ומכשולים. קשיים לוגיסטיים, התקפות גרילה, יחסים מתוחים עם השליטים הביזנטיים ועימותים עם הסלג'וקים (Seljuks) ליוו את הכוח הגרמני.
למרות ההצלחה בכיבוש קוניה (Iconium) במאי 1190, גורלו של המסע נחתם באופן טרגי כאשר הקיסר הזקן טבע בנהר סלף (Saleph) בדרום אנטוליה. מותו הפתאומי של המנהיג הנערץ גרם להתפוררות מהירה של הצבא הגרמני, כאשר מרבית הלוחמים בחרו לשוב לאירופה, ורק קבוצה קטנה המשיכה לעבר עכו (Acre).
במקביל, פיליפ השני וריצ'רד לב הארי בחרו במסלול ימי בטוח יותר. הם הובילו את צבאותיהם למצור על עכו, שהפך לאחד המצורים הארוכים והמתישים בתקופה. לאחר מאמץ משותף ממושך, כבשו הצלבנים את העיר ב-1191, במה שיהיה להישג הצבאי הגדול של המסע. אך השמחה לא נמשכה זמן רב: המלך הצרפתי פיליפ, שסבל ממתיחות גוברת עם ריצ'רד ומדאגה לענייניו בממלכתו, החליט לשוב עם חייליו לצרפת.
ריצ'רד לב הארי נותר לבדו להוביל את המסע והפגין יכולות צבאיות מרשימות. בקרב ארסוף (Arsuf) המפורסם ב-1191 הוא השיג ניצחון טקטי מבריק על צלאח א-דין, אך לא הצליח לנצל את התנופה להתקדמות מהירה לעבר ירושלים (Jerusalem). למרות מספר ניסיונות להגיע לעיר הקדושה, הם כשלו בשל שילוב של אתגרים לוגיסטיים, חילוקי דעות פנימיים בקרב המנהיגות הצלבנית ואי-יציבות פוליטית.
בסופו של דבר, ריצ'רד מגיע למסקנה המפוכחת שכיבוש ירושלים אינו בר-השגה בתנאים הקיימים. ב-1192 הוא חותם על הסכם שביתת נשק עם צלאח א-דין. ההסכם מותיר את ירושלים בשליטה מוסלמית, אך מבטיח לנוצרים גישה חופשית למקומות הקדושים. מעתה, ממלכת ירושלים (Kingdom of Jerusalem) הצלבנית תצטמצם לרצועת חוף צרה וקשה להגנה.
מסע הצלב השלישי, שהחל בתקוות גדולות ובשאיפות נשגבות, יסתיים בהישגים צנועים ומאכזבים. כישלונם של מצביאי אירופה להשיג את המטרה העיקרית, של השבת ירושלים לידיים נוצריות, נבע משילוב של נסיבות טרגיות. ביניהן מותו של ברברוסה, החלטות פוליטיות שגויות כמו זו שהובילה לעזיבתו המוקדמת של פיליפ הצרפתי ומגבלות אסטרטגיות שמנעו מריצ'רד לנצל את הצלחותיו הטקטיות.
כישלון זה עתיד לחזק את הביקורת באירופה כלפי רעיון מסעי הצלב ולשחוק את האמונה ביכולתם להחזיר את המקומות הקדושים לשליטה נוצרית. עם זאת, הוא מסע הצלב הזה גם הפגין את יכולותיהם הצבאיות המרשימות של הצלבנים, בדגש על ריצ'רד לב הארי, שזכרו כמצביא מבריק עתיד להשמר גם בהיסטוריה האירופית וגם בזו הערבית. מעניין לציין שצלאח א-דין עצמו הביע הערכה רבה לריצ'רד ואף שלח לו סוסים טריים כאשר סוסו נהרג בקרב, במה שהייתה מחווה נדירה של כבוד בין יריבים.
הנה סיפורו בקצרה של מסע הצלב השלישי (עברית):
https://youtu.be/R1rIudKUjRQ
כך ניצח צלאח א-דין לבסוף את הצלבנים בפיקודו של המלך ריצ'ארד לב הארי:
https://youtu.be/XQkYcMOzgG0
קיצור מסע הצלב השלישי, הניצחונות בהתחלה והסיום המאכזב נגד צלאח א-דין:
https://youtu.be/GGBDAzCbkwU??long=yes
סרט תיעודי על מסע הצלב השלישי וכמה מהניצחונות הגדולים בקרבות מסעי הצלב:
https://youtu.be/vpWOexKYMjA?long=yes
ומסעי הצלב, מהראשון ועד לשלישי, וכיצד הם סיימו את הנוכחות הצלבנית בארץ ישראל (עברית):
https://youtu.be/Wfo_so5MiwM?long=yes
