שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו חיתוך עץ?
חיתוך עץ (Woodcut), או הדפס עץ, היא טכניקת הדפסה של ציורים הנחרטים אל תוך משטח עץ. בטכניקה זו מסירים בעזרת מפסלת את החלקים שלא יודפסו ומשאירים את הציור בולט. יש גם שיטה אחרת, של כיסוי הציור בחומר מגן ואז שטיפת המשטח בזרם חול. התהליך משאיר את הציור שלם, בעוד שחלק שנשטף בחול "נחתך" פנימה בשחיקה.
לאחר מכן, כשהחריטה מוכנה, מגלגלים מעל הציור גלגלת דיו וכשמניחים נייר על חיתוך העץ ולוחצים עליו, עובר הדיו מהציור אל הנייר ומתקבל עליו הדפס.
ניתן גם ליצור תמונות בצבעים. עושים זאת על ידי צביעה והדפסה כזו, בנפרד לכל צבע.
היסטורית, הדפסי העץ העתיקים ביותר שהתגלו הם מסין של מהמאה ה-8. השתמשו בהם אז ליצירת בדים מעוטרים ורק בהמשך להדפסה על נייר. בתחילת המאה ה-15, עם החשיפה האירופית לסין וליכולותיה, החלו להשתמש בהדפסי עץ גם באירופה. כשנולד הדפוס, באמצע המאה ה-15, החלו להוסיף הדפסי העץ לספרים ועיתונים, כטכניקה משלימה להדפסת הכתב.
זו הייתה תקופת הרנסאנס והאמנים פיתחו את חיתוך העץ לצרכים אמנותיים. השכלולים שהוסיפו בחיתוכי העץ, הפכו את הדפסי העץ לטכניקה אמנותית חשובה. מהוספת גוני שחור-אפור ומרקמים חדשים שהוסיפו אשליה של צבע, צל ותלת-ממד, שיצר בסוף המאה ה-15 הצייר הגרמני אלברכט דירר, דרך אפקטים המדמים תנועה שפיתח הצייר טיציאן. במאה ה-19 נוצרו ביפאן חיתוכי עץ מתקדמים מאד, ועבודות מרשימות הפכו את חיתוכי העץ היפאניים לשם דבר.
כך יוצרים חיתוך עץ:
https://youtu.be/BAaR9UHsUA0
שלבי חיתוך העץ:
https://youtu.be/2UJ7C2cF-PE
ואמן עובד על חיתוך עץ:
https://youtu.be/GfjIyq74TmM
במה התפרסם צייר הכרזות הננסי טולוז לוטרק?
בירת צרפת, פריז של סוף המאה ה-19 הייתה אחת הערים החשובות באמנות העולמית. אחד האמנים המיוחדים והמרתקים בה היה אנרי דה טולוז-לוטרק (Henry De Toulouse-Lautrec), צייר שאינו דומה בדבר לאף אמן אחר בתולדות האמנות.
הוא צייר שעסק בעיקר באמנות שהנציחה את החצר האחורית של חיי הלילה של פריז. לא מעט מציוריו הנציחו נשים לא צנועות במועדונים ובבתי בושת של רובע האמנים של פריז, באזור הסקרה-קר שעל גבעת מונמרטר.
לעיסוק זה הגיע מתוך מראהו הננסי והנלעג, רק 1.50 מטר גובהו, הילוכו המקרטע ואפו העבה. זה לא מראה מצודד מדי, בעיר שמהלכים בה אנשים מהיפים באירופה.
העיוות הגופני שלו הוא לא מקרי. אנרי הצעיר נולד להורים שהיו בני דודים, הרוזן אלפונס והרוזנת אדל דה טולוז-לוטרק, שניהם ממשפחת אצילים מהעיר טולוז.
הם נישאו זה לזו כדי לשמור על הכסף והרכוש בתוך המשפחה.
ביג מיסטייק... הוא נולד עם התאחות לא תקינה של עצמותיו וסבל מפריכות בהן. בילדותו אהב לצייר ולרכוב על סוסים. שני שברים ברגליו גרמו לעצירה של התפתחות פלג גופו התחתון, בעוד הפלג העליון ממשיך להתפתח נורמלית ומעוות בכך את גופו.
בגיל 17 ולאחר שנכשל בבחינות הבגרות, אנרי נוטש את לימודיו ועובר לגור בפריז. בתחילה הוא מושפע מציורי הנשים והרקדניות של אדגר דגה שהעריץ, אבל עם הזמן מסתבר לו שמראהו ונכותו לא אפשרו לו ליהנות כראוי מחיי האמנות התוססים של פריז ולהשתלב בקהילת האמנים.
הזמן הוא סוף המאה ה-19, זמן שבו חיי הלילה של פריז עמוסי אפשרויות. אז די מהר מוצא את עצמו אנרי מבלה במקומות זולים, מרבה באלכוהול ומצייר מראות מחיי הלילה המפוקפקים שמסביבו. הוא רוכש לו שם של מי שמתעד את חיי הבוהמה של פריז ומפרסם איורים נהדרים במגזין הומור וסאטירה בשם "לה ריר", בעברית "הצחוק".
גופו אולי פגום, אבל ראשו מכיל מוח מהיר, חד ורגיש להפליא לאמנות. הוא מהציירים המשכילים והחכמים של התקופה, בעל השכלה ממשית של בן אצילים ותבונה של מי שיודע להתבונן ולקלוט, כי הוא עצמו לא ממש לוקח חלק בקלחת החברתית עצמה.
מושפע מהדפסים יפניים שנתלו כאותה תקופה ברחובות פריז והשפיעו מאוד בחוגים האמנותיים של הבירה הצרפתית, לוטרק מתחיל לצייר את הכרזות הפרסומיות שלו, אלה שמזוהות איתו עד היום ונשארו אופנתיות גם היום, בעידן אמנות הפופולרית העכשווית.
אם את ציורי השמן והאקרילי חווים בעיקר בורגנים ואצילים עשירים, הכרזות שלו מביאות את האמנות לרחוב הפריזאי. טולוז-לוטרק נהנה מזה והפריזאים, מסתבר, אוהבים את הפוסטרים שלו, עם סגנון האר-נובו האופנתי שלהם.
זה לא הופך אותו למאושר. מצבו הבריאותי של האמן האומלל, תוצאה של בילויים ליליים לא שמרניים במיוחד, הלך והחמיר. הרי ריבוי של אפשרויות רומנטיות בעיר האורות לא היו לננס עם גוף מעוות, שסבל כבר מאלכוהוליזם ומעגבת, מחלת מין לא פשוטה.
בשלב מסוים הוא אושפז בבית חולים לחולי רוח וסיים את חייו, בן 36 בלבד, באחוזת משפחתו שבדרום צרפת.
כיום אנרי טולוז לוטרק תופס את אחד המקומות המשמעותיים בתנועה האמנותית של שלהי המאה ה-19. הוא נחשב לאחד מחשובי הציירים הפוסט-אימפרסיוניסטים והוא ככל הנראה מאייר האר נובו המפורסם ביותר. אבל הישגו האמיתי הוא בכך שהכרזות שלו עדיין מתנוססות גם בימינו, לא רק במוזיאונים וגלריות, אלא גם בבתי הצעירים, במועדונים, בסלונים ובמרכזי הבילוי של פריז שלו.
הנה סיפור חייו העצוב של אנרי טולוז-לוטרק:
https://youtu.be/2kb1atN-w5Q
כך נהג לצייר הנרי דה טולוז-לוטרק במועדונים כמו המולין רוז':
https://youtu.be/TqpJs_hfBQg
רבים מציוריו של אנרי דה טולוז לוטרק בפריז:
https://youtu.be/3fO0GL_XhLA
מעבודותיו של אנרי דה טולוז-לוטרק:
https://youtu.be/OQfJNf5uRFM
תערוכה של ציוריו במוזיאון המטרופוליטן בניו-יורק:
https://youtu.be/7KEtcIWk0OY
סרטון תיעודי על חייו של הנרי טולוז-לוטרק:
https://youtu.be/cp2kZeX5Sd4?long=yes
ותכנית חינוכית על לוטרק (עברית):
https://youtu.be/_lweGstzgOQ?long=yes
מיהו הצייר היפני הנודע הוקוסאי?
העולם הכיר אותו בתור הוקוסאי, אך שמו המלא היה קצושיקה הוקוסאי (Katsushika Hokusai). הוא נחשב לאחד האמנים המפורסמים והמשפיעים ביותר ביפן, ניהל קריירה שנמשכה 70 שנה והפך לאמן היפני הראשון שזכה להכרה בינלאומית.
הוקוסאי הוא מחלוצי אמנות הדפסי העץ שנקראת ביפן "אוקיו-אה". במהלך הקריירה שלו הוא יצר אלפי הדפסים בשיטה זו, חלקם זכו לתהילה בינלאומית ובמקום של כבוד בתולדות האמנות.
בעולם המערבי הוקוסאי ידוע בעיקר בזכות יצירת המופת שלו "מתחת לגלים מול קנגאווה" (הגל הגדול)" ולקוחה מתוך הסדרה האגדית של "שלושים ושש מראות של הר פוג'י". הציור הזה הוא הכי ידוע שלו, אך הוא יצר עוד כמה מהתמונות המפורסמות ביותר באמנות היפנית.
בין היצירות הידועות הנוספות שלו הציור הצבעוני והמבריק של עוף החול (1835), ציורי פוג'י בעלי הנופים הדרמטיים והטבע העוצמתי מהסדרה שעליה נמנה "הגל הגדול" והפכה אותו לכוכב עולמי, כמו גם "חלומה של אשת הדייג" עם התמנונים, 15 כרכי הסקיצות "הוקוסאי מנגה" וסדרת הדפסי "מאה סיפורי רוחות" שהוקוסאי יצר בזקנתו.
הוקוסאי נודע בלמעלה מ-30 השמות השונים שהיו לו במהלך חייו, מה שככל הנראה היה נוהג נפוץ בקרב אמני התקופה היפניים, אם כי נראה שאיש בקיסרות לא התלהב ממנו כמוהו.
באמצע המאה ה-19 הסעירה האמנות שלו את אירופה ויצרה תופעת הערצה של ממש, שקיבלה את השם "ג'פוניזם".
את מרבית יצירותיו הידועות ביותר יצר קצושיקה הוקוסאי לאחר שעבר את גיל 60. בתקופה זו, שנקראת "תקופת אאיצו" והחלה בשנת 1820, הוא יצר בין השאר את סדרת הציורים הנודעת "36 המראות של הר פוג'י".
עוד דוגמה מצוינת ליצירותיו משנותיו המתקדמות הללו היא סדרת איורי הרוחות המפחידים שלו שכללה הדפסי מפלצות שידועים גם כ"יוקאי" ונלקחו מהפולקלור היפני.
הוא גם היה חדשן לא קטן, מהראשונים להשתמש בכחול הפרוסי (Prussian Blue), צבע כימי שהגיע מאירופה, וממנו נוצר אותו גוון עז שהפך לסמל. בהזדמנות אחרת ביצע הדגמה פומבית בחצר מקדש גוקוקו-ג'י (Gokoku-ji) באדו. הוקוסאי שטח על הרצפה נייר בגודל של כ-180 מטר רבוע, ובאמצעות פחי צבע ומטאטאים כמכחולים צייר פני אדם ענקיים לפני קהל ובנוכחות שוגון.
לאחר מכן לקח מכחול דק וצייר ציפור קטנה בכמה קווים - להמחיש שהוא שולט באותה מידה בקטן כמו בגדול. בהזדמנות אחרת, כשנקרא לצייר בפני השוגון, צייר גלים כחולים על הנייר, טבל תרנגול בצבע אדום ושחרר אותו לרוץ על הנייר, והציג את התוצאה כ"נהר טאמה באביב" (Tama River in Spring).
עד מותו בגיל 90 יצר הוקוסאי שלל עבודות באיכות מדהימה ובכמות לא נתפסת של כ-30 אלף ציורים ואיורים מרהיבים. הוא הכשיר עשרות תלמידים, כולל בתו אואי שהמשיכה את דרכו כציירת.
כשנפתחה יפן למסחר עם המערב באמצע המאה ה-19, החלו יצירותיו לזרום לאירופה. קלוד מונה (Claude Monet) אסף כמעט 250 הדפסים יפניים ותלה רבים מהם בביתו בז'יברני (Giverny).
וינסנט ואן גוך (Vincent van Gogh) כתב לאחיו תיאו על ההשפעה העמוקה שהייתה לאמנות היפנית עליו. גם ז'ורז' סרה (Georges Seurat) ספג מהאסתטיקה הזאת. התופעה כולה קיבלה את השם ז'פוניזם (Japonisme) ובהמשך השפיעה גם על אנרי מאטיס.
ואף שבמהלך הקריירה שלו הוא יצר עשרות אלפי הדפסים וציורים שזכו להצלחה ענקית והערצה בכל העולם ולצד כל שמו והצלחתו כאמן מוערך, קצושיקה הוקוסאי מעולם לא יצא את גבולות יפן.
במותו קצושיקה הוקוסאי לא נשכח ונותר אחד מאמני ההדפסים והאמנים הגדולים בכל הזמנים - לא רק ביפן אלא בתולדות האמנות העולמית בכלל. עד היום הוא ממשיך לעורר השראה באמנים רבים ברחבי העולם וכיום מציגים את יצירותיו במוזיאון הוקוסאי שבעיר אובוסה ביפן.
הוא נפטר בגיל 88. לפי האגדה היו מילותיו האחרונות של מי שנחשב מהאמנים המשפיעים ביותר בהיסטוריה: "אילו נתנו לי עוד חמש שנים - הייתי הופך לצייר אמיתי."
הנה סיפורו של הצייר היפני קצושיקה הוקוסאי:
https://youtu.be/kpHdCHThuzU
אנימציה על כמה מעבודותיו שהוכנה לקראת תערוכה (ללא מילים):
https://youtu.be/q6G7J8UW9kk
הגל הגדול וציורים נוספים שלו קמים לתחייה:
https://youtu.be/EvqtgOVjVKo
ציורי" הרוחות" המאוחרים של הוקוסאי:
https://youtu.be/KnnalxXPE-s
ספר האיורים שלו (ללא מילים):
https://youtu.be/vyawR9mmraI
הרצאת וידאו על קצושיקה הוקוסאי:
https://youtu.be/I8plOyOaxyo?long=yes
וסרט תיעודי על האמן היפני המפורסם:
https://youtu.be/dFuCs7AgDy4?long=yes
מהו ציור הגל הגדול בקנגאווה?
הגל הגדול בקנגאווה (Great Wave at Kanagawa) הוא הדפס מפורסם שייצר אמן יפאני בשם קָאטסוּשִיקַה הוֹקוּסָאי (Katsushika Hokusai), אי-שם בתחילת המאה ה-19.
את הציור הנודע, ששמו הרשמי "מתחת לגלים מול קנגאווה", הוא צייר בסביבות השנים 1830–1831. זהו הדפס ראשון בסדרה האגדית של "36 מראות של הר פוג'י", שיצר הוקוסאי בין השנים 1826 ל-1833.
בציור רואים גל גדול שהיפאנים מכנים "אוקינאמי", המאיים להטביע את הר פוג'י, שממש נראה כאילו הגל הגדול עומד להטביעו. עוד רואים בציור 3 סירות קטנות ועליהן דמויות זעירות. יש הסבורים בטעות שהדמויות הללו הן תיאורים של רוחות המתים, מה שאינו נכון - אם כי בהתחשב בגודלו של הגל, ייתכן שבהמשך העלילה המתוארת בציור הן היו ודאי הופכות לכאלה.
איך יצר הוקוסאי את ההדפס? - מלבני עץ מגולפים עם צבעים שונים שמרח האמן עליהם, אפשרו לו ליצור את ההדפס ב-7 צבעים, כשאחד מהם הוא הצבע הלבן, צבעו של הנייר. תדפיסי עץ צבעוניים על נייר היו אז נפוצים ביפאן ואפשרו לאמנים להפיץ את יצירותיהם בעותקים רבים.
בצד הציור רשם האמן את שם היצירה במסגרת ולידה חתם את השם שבחר לו באותה תקופה "ליטְסוּ", חלק ממנהגו להחליף עשרות פעמים את שמו לאורך חייו.
משימת בילוש:
==========
צורת הגל וצבעיו מציגים את הר פוג'י בתוכם פעם נוספת. מיצאו איפה הוא מופיע בתמונה.
הנה ציור הגל הגדול של קנגאווה:
https://youtu.be/dbPHPfVw6zQ
הגל הגדול וציורים נוספים שלו קמים לתחייה (ללא מילים):
https://youtu.be/EvqtgOVjVKo
יצירה מוסיקלית בהשראת הגל הגדול:
https://youtu.be/sZMsmv7PrVc
וגם אם המקור נמצא במוזיאון האקון שביפאן, אפשר לצייר אותו על ג'ינס:
https://youtu.be/tdHhdz9Hg5s
למה צייר אֶשֶר דברים בלתי אפשריים?
הצייר ההולנדי מאוריץ קורנליס אֶשֶר (M. C. Escher) היה אמן הולנדי מהזרם הסוריאליסטי, שהתפרסם בעבודות הגרפיות שיצר, בעיקר בטכניקות של הדפסים מאבן, חיתוכי עץ ותחריטי עץ.
על אף שלא היה מתמטיקאי, ביצירותיו של אשר מופיעים פעמים רבות מבנים מדהימים שמבוססים על עקרונות מתמטיים. ביצירותיו הסוריאליסטיות הופיעו שינויי צורה מוזרים ומופלאים, תבניות שחוזרות על עצמן ובהדרגה משתנות, אשליות אופטיות מבלבלות, דברים שלא ייתכנו במציאות וכאלה שסותרים את ההיגיון שלנו. יש בציוריו של אשר יצורים בצד אחד של הדף שהופכים בצד השני ליצורים אחרים, יש ידיים שמציירות את עצמן ועוד ועוד.
וכך, מבלי להיות מתמטיקאי, מלאים ציוריו בהמחשות ויזואליות לרעיונות מתמטיים שונים, כמו רעיון הרקורסיה. הרקורסיה, ההפניה העצמית או דברים שפונים אל עצמם, העסיק מאד גם את המתמטיקאי קורט גדל. על הדמיון והרעיונות הדומים של השניים, ביחד עם שיטות ההלחנה האופייניות של המלחין יוהאן סבסטיאן באך, נכתב אחד הספרים המשפיעים והמעניינים בספרות המדע הפופולארי "גדל, אשר, באך" מאת דאגלס הופשטטר.
הנה סיפורו של הגאון המבריק אם סי אשר (עברית):
https://youtu.be/9a1vwQfj7Uc
סרטון שמציג את הגאונות של אשר:
http://youtu.be/Kcc56fRtrKU
גלריית וידאו של ציוריו המופלאים של אשר:
http://youtu.be/RO1kBTCSIqo
אנימציה המבוססת על יצירתו "עלייה וירידה" והסבר כיצד היא בנויה:
http://youtu.be/Xf9QwQ3JM3Q
שיטה דומה להבין את היצירה "מפל מים" של אשר:
http://youtu.be/Z6OeQtnultc
הסבר על ציוריו המתמטיים:
http://youtu.be/t-Gcz9FIB4w
סרט ארוך על אשר ויצירתו:
http://youtu.be/zCbS6D-y0do?long=yes
על חייו והקריירה של אשר:
http://youtu.be/g4VAxilTRGs?long=yes
ומי המקביל המוסיקלי שלו - באך או אולי...
https://youtu.be/N5yF44IlmzU?long=yes
מהי סדרת הדפסי מרילין?
כוכבת הקולנוע המפורסמת מרילין מונרו (Marylin Monroe) העסיקה לא מעט את אמן הפופ ארט אנדי וורהול. במהלך השנים הוא יצר עבודות שונות עם דיוקנה והחליף בהדפסים הללו גוונים וצבעים לפניה. וורהול הפך את פניה לאייקון מוכר בכל העולם והעצים את המיתוס שלה כאישה המפורסמת בתבל.
את ההדפסים המפורסמים שלו בסדרת "מרילין" יצר וורהול ב-1967. כבר ב-1962 הוא עשה עבודות עם פניה, אבל עכשיו הוא השתמש בטכנולוגיה שרכש לשם כך.
ההדפסים עצמם נעשו כמו תמיד מאותו צילום בשחור לבן של השחקנית. הם הוכנו במעבדת ההדפסה שבנה וורהול באותה שנה. כל הדפס נוצר מ-5 לוחות, לוח אחד שהדפיס את הצילום ועוד לוח לכל צבע שהודפס מעליו. הסדרה כללה עבודות שנעשו בצירופי צבעים שונים ומעניינים.
וורהול אמר על החזרות המרובות שיצר לכל צילום ש"ככל שאתה מביט יותר, אתה מרגיש פחות והמשמעות המקורית מתרוקנת ממנו". אולי זה העניין בלהפוך משהו לאייקון.
על אף שקדמו להם לא מעט עבודות שעשה וורהול לדיוקנה של מרילין, גודלם ויופיים של ההדפסים הגדולים הללו הפכו אותם לעבודות המפורסמות ביותר של האמן הזה, המוביל והחשוב כל כך בזרם הפופ-ארט.
בשנת 2022 עתיד להציע בית מכירות פומביות כריסטי'ס את היצירה Shot Sage Blue Marilyn. זהו אחד מהדפסי המשי הראשונים של "מרילין מונרו" של אנדי וורהול, משנת 1964, מחיר הפתיחה שהוצג הוא כ-200 מיליון דולר. אם וכאשר הוא יימכר במחיר זה, ההדפס עתיד להפוך ליצירת האמנות המודרנית, מהמאה ה-20, היקרה ביותר שנמכרה אי פעם במכירה פומבית.
הנה סקירה על הדפסי "מרילין" משנת 1967 ובמיוחד על הדפס 10 שמוצג כאן:
https://youtu.be/mp_yuJENii4
הסבר על "מרילין" בשפת הסימנים:
https://youtu.be/Kn-hCoYj1PQ
סדרת הדיפטיך שיצר וורהול ב-1962 לאחר מותה של מונרו:
https://youtu.be/zkCOEFr2bNs
עבודה קודמת של וורהול בשם "4 מריליניות":
http://youtu.be/WBJtVrdFncM
הדפסה בסגנון וורהול:
https://youtu.be/O8HB2cQm_Ag
והסבר מעמיק על הדיפטיך:
https://youtu.be/bu9Bm8aw_lI?long=yes
חיתוך עץ (Woodcut), או הדפס עץ, היא טכניקת הדפסה של ציורים הנחרטים אל תוך משטח עץ. בטכניקה זו מסירים בעזרת מפסלת את החלקים שלא יודפסו ומשאירים את הציור בולט. יש גם שיטה אחרת, של כיסוי הציור בחומר מגן ואז שטיפת המשטח בזרם חול. התהליך משאיר את הציור שלם, בעוד שחלק שנשטף בחול "נחתך" פנימה בשחיקה.
לאחר מכן, כשהחריטה מוכנה, מגלגלים מעל הציור גלגלת דיו וכשמניחים נייר על חיתוך העץ ולוחצים עליו, עובר הדיו מהציור אל הנייר ומתקבל עליו הדפס.
ניתן גם ליצור תמונות בצבעים. עושים זאת על ידי צביעה והדפסה כזו, בנפרד לכל צבע.
היסטורית, הדפסי העץ העתיקים ביותר שהתגלו הם מסין של מהמאה ה-8. השתמשו בהם אז ליצירת בדים מעוטרים ורק בהמשך להדפסה על נייר. בתחילת המאה ה-15, עם החשיפה האירופית לסין וליכולותיה, החלו להשתמש בהדפסי עץ גם באירופה. כשנולד הדפוס, באמצע המאה ה-15, החלו להוסיף הדפסי העץ לספרים ועיתונים, כטכניקה משלימה להדפסת הכתב.
זו הייתה תקופת הרנסאנס והאמנים פיתחו את חיתוך העץ לצרכים אמנותיים. השכלולים שהוסיפו בחיתוכי העץ, הפכו את הדפסי העץ לטכניקה אמנותית חשובה. מהוספת גוני שחור-אפור ומרקמים חדשים שהוסיפו אשליה של צבע, צל ותלת-ממד, שיצר בסוף המאה ה-15 הצייר הגרמני אלברכט דירר, דרך אפקטים המדמים תנועה שפיתח הצייר טיציאן. במאה ה-19 נוצרו ביפאן חיתוכי עץ מתקדמים מאד, ועבודות מרשימות הפכו את חיתוכי העץ היפאניים לשם דבר.
כך יוצרים חיתוך עץ:
https://youtu.be/BAaR9UHsUA0
שלבי חיתוך העץ:
https://youtu.be/2UJ7C2cF-PE
ואמן עובד על חיתוך עץ:
https://youtu.be/GfjIyq74TmM
בירת צרפת, פריז של סוף המאה ה-19 הייתה אחת הערים החשובות באמנות העולמית. אחד האמנים המיוחדים והמרתקים בה היה אנרי דה טולוז-לוטרק (Henry De Toulouse-Lautrec), צייר שאינו דומה בדבר לאף אמן אחר בתולדות האמנות.
הוא צייר שעסק בעיקר באמנות שהנציחה את החצר האחורית של חיי הלילה של פריז. לא מעט מציוריו הנציחו נשים לא צנועות במועדונים ובבתי בושת של רובע האמנים של פריז, באזור הסקרה-קר שעל גבעת מונמרטר.
לעיסוק זה הגיע מתוך מראהו הננסי והנלעג, רק 1.50 מטר גובהו, הילוכו המקרטע ואפו העבה. זה לא מראה מצודד מדי, בעיר שמהלכים בה אנשים מהיפים באירופה.
העיוות הגופני שלו הוא לא מקרי. אנרי הצעיר נולד להורים שהיו בני דודים, הרוזן אלפונס והרוזנת אדל דה טולוז-לוטרק, שניהם ממשפחת אצילים מהעיר טולוז.
הם נישאו זה לזו כדי לשמור על הכסף והרכוש בתוך המשפחה.
ביג מיסטייק... הוא נולד עם התאחות לא תקינה של עצמותיו וסבל מפריכות בהן. בילדותו אהב לצייר ולרכוב על סוסים. שני שברים ברגליו גרמו לעצירה של התפתחות פלג גופו התחתון, בעוד הפלג העליון ממשיך להתפתח נורמלית ומעוות בכך את גופו.
בגיל 17 ולאחר שנכשל בבחינות הבגרות, אנרי נוטש את לימודיו ועובר לגור בפריז. בתחילה הוא מושפע מציורי הנשים והרקדניות של אדגר דגה שהעריץ, אבל עם הזמן מסתבר לו שמראהו ונכותו לא אפשרו לו ליהנות כראוי מחיי האמנות התוססים של פריז ולהשתלב בקהילת האמנים.
הזמן הוא סוף המאה ה-19, זמן שבו חיי הלילה של פריז עמוסי אפשרויות. אז די מהר מוצא את עצמו אנרי מבלה במקומות זולים, מרבה באלכוהול ומצייר מראות מחיי הלילה המפוקפקים שמסביבו. הוא רוכש לו שם של מי שמתעד את חיי הבוהמה של פריז ומפרסם איורים נהדרים במגזין הומור וסאטירה בשם "לה ריר", בעברית "הצחוק".
גופו אולי פגום, אבל ראשו מכיל מוח מהיר, חד ורגיש להפליא לאמנות. הוא מהציירים המשכילים והחכמים של התקופה, בעל השכלה ממשית של בן אצילים ותבונה של מי שיודע להתבונן ולקלוט, כי הוא עצמו לא ממש לוקח חלק בקלחת החברתית עצמה.
מושפע מהדפסים יפניים שנתלו כאותה תקופה ברחובות פריז והשפיעו מאוד בחוגים האמנותיים של הבירה הצרפתית, לוטרק מתחיל לצייר את הכרזות הפרסומיות שלו, אלה שמזוהות איתו עד היום ונשארו אופנתיות גם היום, בעידן אמנות הפופולרית העכשווית.
אם את ציורי השמן והאקרילי חווים בעיקר בורגנים ואצילים עשירים, הכרזות שלו מביאות את האמנות לרחוב הפריזאי. טולוז-לוטרק נהנה מזה והפריזאים, מסתבר, אוהבים את הפוסטרים שלו, עם סגנון האר-נובו האופנתי שלהם.
זה לא הופך אותו למאושר. מצבו הבריאותי של האמן האומלל, תוצאה של בילויים ליליים לא שמרניים במיוחד, הלך והחמיר. הרי ריבוי של אפשרויות רומנטיות בעיר האורות לא היו לננס עם גוף מעוות, שסבל כבר מאלכוהוליזם ומעגבת, מחלת מין לא פשוטה.
בשלב מסוים הוא אושפז בבית חולים לחולי רוח וסיים את חייו, בן 36 בלבד, באחוזת משפחתו שבדרום צרפת.
כיום אנרי טולוז לוטרק תופס את אחד המקומות המשמעותיים בתנועה האמנותית של שלהי המאה ה-19. הוא נחשב לאחד מחשובי הציירים הפוסט-אימפרסיוניסטים והוא ככל הנראה מאייר האר נובו המפורסם ביותר. אבל הישגו האמיתי הוא בכך שהכרזות שלו עדיין מתנוססות גם בימינו, לא רק במוזיאונים וגלריות, אלא גם בבתי הצעירים, במועדונים, בסלונים ובמרכזי הבילוי של פריז שלו.
הנה סיפור חייו העצוב של אנרי טולוז-לוטרק:
https://youtu.be/2kb1atN-w5Q
כך נהג לצייר הנרי דה טולוז-לוטרק במועדונים כמו המולין רוז':
https://youtu.be/TqpJs_hfBQg
רבים מציוריו של אנרי דה טולוז לוטרק בפריז:
https://youtu.be/3fO0GL_XhLA
מעבודותיו של אנרי דה טולוז-לוטרק:
https://youtu.be/OQfJNf5uRFM
תערוכה של ציוריו במוזיאון המטרופוליטן בניו-יורק:
https://youtu.be/7KEtcIWk0OY
סרטון תיעודי על חייו של הנרי טולוז-לוטרק:
https://youtu.be/cp2kZeX5Sd4?long=yes
ותכנית חינוכית על לוטרק (עברית):
https://youtu.be/_lweGstzgOQ?long=yes
העולם הכיר אותו בתור הוקוסאי, אך שמו המלא היה קצושיקה הוקוסאי (Katsushika Hokusai). הוא נחשב לאחד האמנים המפורסמים והמשפיעים ביותר ביפן, ניהל קריירה שנמשכה 70 שנה והפך לאמן היפני הראשון שזכה להכרה בינלאומית.
הוקוסאי הוא מחלוצי אמנות הדפסי העץ שנקראת ביפן "אוקיו-אה". במהלך הקריירה שלו הוא יצר אלפי הדפסים בשיטה זו, חלקם זכו לתהילה בינלאומית ובמקום של כבוד בתולדות האמנות.
בעולם המערבי הוקוסאי ידוע בעיקר בזכות יצירת המופת שלו "מתחת לגלים מול קנגאווה" (הגל הגדול)" ולקוחה מתוך הסדרה האגדית של "שלושים ושש מראות של הר פוג'י". הציור הזה הוא הכי ידוע שלו, אך הוא יצר עוד כמה מהתמונות המפורסמות ביותר באמנות היפנית.
בין היצירות הידועות הנוספות שלו הציור הצבעוני והמבריק של עוף החול (1835), ציורי פוג'י בעלי הנופים הדרמטיים והטבע העוצמתי מהסדרה שעליה נמנה "הגל הגדול" והפכה אותו לכוכב עולמי, כמו גם "חלומה של אשת הדייג" עם התמנונים, 15 כרכי הסקיצות "הוקוסאי מנגה" וסדרת הדפסי "מאה סיפורי רוחות" שהוקוסאי יצר בזקנתו.
הוקוסאי נודע בלמעלה מ-30 השמות השונים שהיו לו במהלך חייו, מה שככל הנראה היה נוהג נפוץ בקרב אמני התקופה היפניים, אם כי נראה שאיש בקיסרות לא התלהב ממנו כמוהו.
באמצע המאה ה-19 הסעירה האמנות שלו את אירופה ויצרה תופעת הערצה של ממש, שקיבלה את השם "ג'פוניזם".
את מרבית יצירותיו הידועות ביותר יצר קצושיקה הוקוסאי לאחר שעבר את גיל 60. בתקופה זו, שנקראת "תקופת אאיצו" והחלה בשנת 1820, הוא יצר בין השאר את סדרת הציורים הנודעת "36 המראות של הר פוג'י".
עוד דוגמה מצוינת ליצירותיו משנותיו המתקדמות הללו היא סדרת איורי הרוחות המפחידים שלו שכללה הדפסי מפלצות שידועים גם כ"יוקאי" ונלקחו מהפולקלור היפני.
הוא גם היה חדשן לא קטן, מהראשונים להשתמש בכחול הפרוסי (Prussian Blue), צבע כימי שהגיע מאירופה, וממנו נוצר אותו גוון עז שהפך לסמל. בהזדמנות אחרת ביצע הדגמה פומבית בחצר מקדש גוקוקו-ג'י (Gokoku-ji) באדו. הוקוסאי שטח על הרצפה נייר בגודל של כ-180 מטר רבוע, ובאמצעות פחי צבע ומטאטאים כמכחולים צייר פני אדם ענקיים לפני קהל ובנוכחות שוגון.
לאחר מכן לקח מכחול דק וצייר ציפור קטנה בכמה קווים - להמחיש שהוא שולט באותה מידה בקטן כמו בגדול. בהזדמנות אחרת, כשנקרא לצייר בפני השוגון, צייר גלים כחולים על הנייר, טבל תרנגול בצבע אדום ושחרר אותו לרוץ על הנייר, והציג את התוצאה כ"נהר טאמה באביב" (Tama River in Spring).
עד מותו בגיל 90 יצר הוקוסאי שלל עבודות באיכות מדהימה ובכמות לא נתפסת של כ-30 אלף ציורים ואיורים מרהיבים. הוא הכשיר עשרות תלמידים, כולל בתו אואי שהמשיכה את דרכו כציירת.
כשנפתחה יפן למסחר עם המערב באמצע המאה ה-19, החלו יצירותיו לזרום לאירופה. קלוד מונה (Claude Monet) אסף כמעט 250 הדפסים יפניים ותלה רבים מהם בביתו בז'יברני (Giverny).
וינסנט ואן גוך (Vincent van Gogh) כתב לאחיו תיאו על ההשפעה העמוקה שהייתה לאמנות היפנית עליו. גם ז'ורז' סרה (Georges Seurat) ספג מהאסתטיקה הזאת. התופעה כולה קיבלה את השם ז'פוניזם (Japonisme) ובהמשך השפיעה גם על אנרי מאטיס.
ואף שבמהלך הקריירה שלו הוא יצר עשרות אלפי הדפסים וציורים שזכו להצלחה ענקית והערצה בכל העולם ולצד כל שמו והצלחתו כאמן מוערך, קצושיקה הוקוסאי מעולם לא יצא את גבולות יפן.
במותו קצושיקה הוקוסאי לא נשכח ונותר אחד מאמני ההדפסים והאמנים הגדולים בכל הזמנים - לא רק ביפן אלא בתולדות האמנות העולמית בכלל. עד היום הוא ממשיך לעורר השראה באמנים רבים ברחבי העולם וכיום מציגים את יצירותיו במוזיאון הוקוסאי שבעיר אובוסה ביפן.
הוא נפטר בגיל 88. לפי האגדה היו מילותיו האחרונות של מי שנחשב מהאמנים המשפיעים ביותר בהיסטוריה: "אילו נתנו לי עוד חמש שנים - הייתי הופך לצייר אמיתי."
הנה סיפורו של הצייר היפני קצושיקה הוקוסאי:
https://youtu.be/kpHdCHThuzU
אנימציה על כמה מעבודותיו שהוכנה לקראת תערוכה (ללא מילים):
https://youtu.be/q6G7J8UW9kk
הגל הגדול וציורים נוספים שלו קמים לתחייה:
https://youtu.be/EvqtgOVjVKo
ציורי" הרוחות" המאוחרים של הוקוסאי:
https://youtu.be/KnnalxXPE-s
ספר האיורים שלו (ללא מילים):
https://youtu.be/vyawR9mmraI
הרצאת וידאו על קצושיקה הוקוסאי:
https://youtu.be/I8plOyOaxyo?long=yes
וסרט תיעודי על האמן היפני המפורסם:
https://youtu.be/dFuCs7AgDy4?long=yes
הגל הגדול בקנגאווה (Great Wave at Kanagawa) הוא הדפס מפורסם שייצר אמן יפאני בשם קָאטסוּשִיקַה הוֹקוּסָאי (Katsushika Hokusai), אי-שם בתחילת המאה ה-19.
את הציור הנודע, ששמו הרשמי "מתחת לגלים מול קנגאווה", הוא צייר בסביבות השנים 1830–1831. זהו הדפס ראשון בסדרה האגדית של "36 מראות של הר פוג'י", שיצר הוקוסאי בין השנים 1826 ל-1833.
בציור רואים גל גדול שהיפאנים מכנים "אוקינאמי", המאיים להטביע את הר פוג'י, שממש נראה כאילו הגל הגדול עומד להטביעו. עוד רואים בציור 3 סירות קטנות ועליהן דמויות זעירות. יש הסבורים בטעות שהדמויות הללו הן תיאורים של רוחות המתים, מה שאינו נכון - אם כי בהתחשב בגודלו של הגל, ייתכן שבהמשך העלילה המתוארת בציור הן היו ודאי הופכות לכאלה.
איך יצר הוקוסאי את ההדפס? - מלבני עץ מגולפים עם צבעים שונים שמרח האמן עליהם, אפשרו לו ליצור את ההדפס ב-7 צבעים, כשאחד מהם הוא הצבע הלבן, צבעו של הנייר. תדפיסי עץ צבעוניים על נייר היו אז נפוצים ביפאן ואפשרו לאמנים להפיץ את יצירותיהם בעותקים רבים.
בצד הציור רשם האמן את שם היצירה במסגרת ולידה חתם את השם שבחר לו באותה תקופה "ליטְסוּ", חלק ממנהגו להחליף עשרות פעמים את שמו לאורך חייו.
משימת בילוש:
==========
צורת הגל וצבעיו מציגים את הר פוג'י בתוכם פעם נוספת. מיצאו איפה הוא מופיע בתמונה.
הנה ציור הגל הגדול של קנגאווה:
https://youtu.be/dbPHPfVw6zQ
הגל הגדול וציורים נוספים שלו קמים לתחייה (ללא מילים):
https://youtu.be/EvqtgOVjVKo
יצירה מוסיקלית בהשראת הגל הגדול:
https://youtu.be/sZMsmv7PrVc
וגם אם המקור נמצא במוזיאון האקון שביפאן, אפשר לצייר אותו על ג'ינס:
https://youtu.be/tdHhdz9Hg5s
הדפסי עץ
הצייר ההולנדי מאוריץ קורנליס אֶשֶר (M. C. Escher) היה אמן הולנדי מהזרם הסוריאליסטי, שהתפרסם בעבודות הגרפיות שיצר, בעיקר בטכניקות של הדפסים מאבן, חיתוכי עץ ותחריטי עץ.
על אף שלא היה מתמטיקאי, ביצירותיו של אשר מופיעים פעמים רבות מבנים מדהימים שמבוססים על עקרונות מתמטיים. ביצירותיו הסוריאליסטיות הופיעו שינויי צורה מוזרים ומופלאים, תבניות שחוזרות על עצמן ובהדרגה משתנות, אשליות אופטיות מבלבלות, דברים שלא ייתכנו במציאות וכאלה שסותרים את ההיגיון שלנו. יש בציוריו של אשר יצורים בצד אחד של הדף שהופכים בצד השני ליצורים אחרים, יש ידיים שמציירות את עצמן ועוד ועוד.
וכך, מבלי להיות מתמטיקאי, מלאים ציוריו בהמחשות ויזואליות לרעיונות מתמטיים שונים, כמו רעיון הרקורסיה. הרקורסיה, ההפניה העצמית או דברים שפונים אל עצמם, העסיק מאד גם את המתמטיקאי קורט גדל. על הדמיון והרעיונות הדומים של השניים, ביחד עם שיטות ההלחנה האופייניות של המלחין יוהאן סבסטיאן באך, נכתב אחד הספרים המשפיעים והמעניינים בספרות המדע הפופולארי "גדל, אשר, באך" מאת דאגלס הופשטטר.
הנה סיפורו של הגאון המבריק אם סי אשר (עברית):
https://youtu.be/9a1vwQfj7Uc
סרטון שמציג את הגאונות של אשר:
http://youtu.be/Kcc56fRtrKU
גלריית וידאו של ציוריו המופלאים של אשר:
http://youtu.be/RO1kBTCSIqo
אנימציה המבוססת על יצירתו "עלייה וירידה" והסבר כיצד היא בנויה:
http://youtu.be/Xf9QwQ3JM3Q
שיטה דומה להבין את היצירה "מפל מים" של אשר:
http://youtu.be/Z6OeQtnultc
הסבר על ציוריו המתמטיים:
http://youtu.be/t-Gcz9FIB4w
סרט ארוך על אשר ויצירתו:
http://youtu.be/zCbS6D-y0do?long=yes
על חייו והקריירה של אשר:
http://youtu.be/g4VAxilTRGs?long=yes
ומי המקביל המוסיקלי שלו - באך או אולי...
https://youtu.be/N5yF44IlmzU?long=yes
כוכבת הקולנוע המפורסמת מרילין מונרו (Marylin Monroe) העסיקה לא מעט את אמן הפופ ארט אנדי וורהול. במהלך השנים הוא יצר עבודות שונות עם דיוקנה והחליף בהדפסים הללו גוונים וצבעים לפניה. וורהול הפך את פניה לאייקון מוכר בכל העולם והעצים את המיתוס שלה כאישה המפורסמת בתבל.
את ההדפסים המפורסמים שלו בסדרת "מרילין" יצר וורהול ב-1967. כבר ב-1962 הוא עשה עבודות עם פניה, אבל עכשיו הוא השתמש בטכנולוגיה שרכש לשם כך.
ההדפסים עצמם נעשו כמו תמיד מאותו צילום בשחור לבן של השחקנית. הם הוכנו במעבדת ההדפסה שבנה וורהול באותה שנה. כל הדפס נוצר מ-5 לוחות, לוח אחד שהדפיס את הצילום ועוד לוח לכל צבע שהודפס מעליו. הסדרה כללה עבודות שנעשו בצירופי צבעים שונים ומעניינים.
וורהול אמר על החזרות המרובות שיצר לכל צילום ש"ככל שאתה מביט יותר, אתה מרגיש פחות והמשמעות המקורית מתרוקנת ממנו". אולי זה העניין בלהפוך משהו לאייקון.
על אף שקדמו להם לא מעט עבודות שעשה וורהול לדיוקנה של מרילין, גודלם ויופיים של ההדפסים הגדולים הללו הפכו אותם לעבודות המפורסמות ביותר של האמן הזה, המוביל והחשוב כל כך בזרם הפופ-ארט.
בשנת 2022 עתיד להציע בית מכירות פומביות כריסטי'ס את היצירה Shot Sage Blue Marilyn. זהו אחד מהדפסי המשי הראשונים של "מרילין מונרו" של אנדי וורהול, משנת 1964, מחיר הפתיחה שהוצג הוא כ-200 מיליון דולר. אם וכאשר הוא יימכר במחיר זה, ההדפס עתיד להפוך ליצירת האמנות המודרנית, מהמאה ה-20, היקרה ביותר שנמכרה אי פעם במכירה פומבית.
הנה סקירה על הדפסי "מרילין" משנת 1967 ובמיוחד על הדפס 10 שמוצג כאן:
https://youtu.be/mp_yuJENii4
הסבר על "מרילין" בשפת הסימנים:
https://youtu.be/Kn-hCoYj1PQ
סדרת הדיפטיך שיצר וורהול ב-1962 לאחר מותה של מונרו:
https://youtu.be/zkCOEFr2bNs
עבודה קודמת של וורהול בשם "4 מריליניות":
http://youtu.be/WBJtVrdFncM
הדפסה בסגנון וורהול:
https://youtu.be/O8HB2cQm_Ag
והסבר מעמיק על הדיפטיך:
https://youtu.be/bu9Bm8aw_lI?long=yes
