שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי קרן הון סיכון?
דמיינו מיזם שהוא חברת הזנק, סטארטאפ צעיר. החברים מפתחים בו אפליקציה מהפכנית או שירות מדהים, אבל זקוקים למיליוני דולרים כדי לכבוש את השוק ולהפוך את המוצר הראשוני שלהם להצלחה עולמית, מציאות מסחרית.
זה בדיוק השלב שבו החבר'ה מהמיזם יחפשו השקעה מקרן הון סיכון (Venture Capital Fund). קרן הון הסיכון היא מנגנון פיננסי שהפך למנוע הצמיחה והמאיץ של עולם הטכנולוגיה המודרני.
קרנות הון הסיכון הן קרנות השקעות שמתמחות בהשקעה בחברות צעירות בעלות פוטנציאל צמיחה גבוה. בניגוד לבנקים, הנזהרים מלהעניק הלוואות לחברות לא מבוססות, קרנות הון הסיכון מוכנות לקחת סיכונים ואפילו גדולים, תמורת הסיכוי לרווח עצום.
המטרה העיקרית של קרן הון סיכון היא לזהות את החברה הבאה שתוכל לשנות שוק שלם, או בלשון המקצועית "לשבש שוק" שמתנהל בצורה מיושנת ולה יש סיכוי לחדש בו ולקחת אותו לעידן חדש, משופר, שחוסך זמן וכסף ועל הדרך מכניס גם לה הרבה כסף.
קרן טיפוסית משקיעה ב-20-30 חברות, כשברור לה שרובן ייכשלו. אבל היא תמיד מקווה שעל כל 10 שייכשלו יהיה מיזם אחד, חברת סטארטאפ אחת שתניב רווחים עצומים ותפצה את הקרן ואת המשקיעים שלה על כל ההפסדים, תוך שהיא מכניסה לכיסם רווח ענקי בשורה התחתונה.
מודל הרווח של קרנות הון הסיכון מבוסס על 2 מרכיבים עיקריים: דמי ניהול מכספי המשקיעים שלהם ורווחי הון על רווחיהם. דמי הניהול מהווים בסביבות 2% מהקרן השנתית ומשולמים במהלך כל תקופת הקרן. רווחי ההון נקראים "carried interest" ובהם הקרן נוטלת 20% מכל הרווח שמחולק למשקיעים, לאחר שמוחזרת להם השקעתם המקורית.
את העוצמה הכלכלית של התחום מדגים היטב הסיפור המפורסם של פיטר תיל (Peter Thiel). השקעתו הראשונית ברשת החברתית "פייסבוק" ב-2004 הניבה לו רווחים של מיליארדי דולרים. באופן דומה, ההשקעה ב-1999 של קרן ההון סיכון סקויה (Sequoia Capital) בחברה צעירה בשם "גוגל" הניבה לה רווח של הרבה מיליארדי דולרים, מהשקעה ראשונית קטנה יחסית.
#מאיפה יש לקרנות הון סיכון כסף?
בדיוק כמו הסטארטאפים, גם הן מגייסות כסף. גיוס ההון שלהם יהיה מגופים גדולים כמו קרנות פנסיה וקרנות נאמנות. הכסף בכל סיבוב השקעה יאפשר להן להשקיע בכל מיזם שיבחרו במשך 7 עד 10 שנים, כשהן מקפידות להשקיע בחברות שנמצאות בשלבים ראשוניים.
#איך קרנות משקיעות את הכסף?
תהליך ההשקעה של קרנות הון סיכון הוא כזה: הקרן בוחנת מאות הצעות עסקיות, בודקת בקפידה את הטכנולוגיה, הצוות והשוק שלהן ולבסוף היא משקיעה רק באחוז אחד או 2% מהן. מרגע ההשקעה מלווים השותפים בקרן את החברות הצעירות, מייעצים להן ומובילים אותן בסיבובי גיוס נוספים, עד למכירה או ההנפקה בבורסה, שאותם תוכלו להכיר בתגית "אקזיט".
#מה עם חברות בוטסטראפ?
יש מודל שהוא מנוגד לגיוס הון מקרנות הון סיכון שכאלה. הוא נקרא "בוטסטראפ" וכרוך בהתנהלות מהון עצמי והכנסות החברה עצמה. חברת בוטסטראפ, בעולמות היזמות והסטארטאפים, היא חברה שנבנית וממומנת אך ורק מההון העצמי של היזמים, מחברים ומשפחה או מהכנסות ראשוניות וללא השקעות חיצוניות.
יזמי בוטסטראפ "מרוויחים" את היתרון של פיתוח מוצר ללא לחץ מהקרנות והמשקיעים או תלות בהם. אך מנגד, הם נאלצים להתמודד עם אתגרי צמיחה איטית יותר מאשר סטארטאפ שיש לו מימון נדיב מקרנות הון הסיכון ומהמחוייבות להתנהל באופן יעיל, רזה וזהיר במיוחד.
הנה הרעיון של קרן הון הסיכון:
https://youtu.be/ufZyv1BIG8Q
משקיעי קרן הון הסיכון עונים לשאלות (עברית):
https://youtu.be/NegjMRxtmZ0
איך לספר סיפור בגיוס הון:
https://youtu.be/xr1PKaoflLo
מתי הם מסרבים להשקיע בך:
https://youtu.be/IK7HkSp1KBI
כך פועלות קרנות הון סיכון (עברית):
https://youtu.be/N6N0713SISU?long=yes
כך מגייסים כסף מקרן הון סיכון, או מאנג'ל (מתורגם):
https://youtu.be/lzDBrMisLm0?long=yes
איך מגייסים כסף לסטארטאפ?
סטארטאפים רבים מגייסים השקעות למימון הצמיחה שלהם מאנשים עשירים, או קבוצות אנשים כאלה, שרוצים להשקיע בחברה שיכולה לגדול ולהניב להם בעתיד רווחים משמעותיים.
גיוס של הון למיזם צומח יתחיל לרוב מאנג'ל, אדם בודד בעל כסף שמעוניין להשקיע ולתמוך במיזמים בתחילת הדרך. רק בסיבוב השני נוהגים לנסות ולגייס בקרנות הון סיכון (Venture capital fund).
מגייסים בדרך כלל כשמספרים סיפור. למשל: אנחנו מטיילים הרבה בעולם ושמנו לב שמדריכי הטיולים, הספרים ואתרי האינטרנט מתמקדים רק במקומות מפורסמים או במעין צ'ק ליסט של מקומות ש"חייבים להיות בהם". את החוויות נותנים לך לחפש לבד. זו בעיה גדולה, כי אתה במקום זר והסיכוי שתגלה את הדברים המיוחדים וכל מה שבאמת מרגש אותך, בזמן הקצר שיש לך, הוא כמעט אפסי.
אבל אחרי שבדקנו את זה הסתבר לנו שיש המון כמונו, שמחפשים חוויות ולא לסמן V. למעשה יש דור שלם כזה. גם לנו וגם לרבים אחרים זה לא הטיול שאנחנו רוצים לעשות וגם לא החופשה שעליה אנחנו חולמים. אנחנו רוצים לאסוף חוויות, לטייל וליהנות ממה שמעניין ונעים לנו. לנפוש ולטייל בדרך שלנו, תרתי משמע.
אז בונים צוות, עוזבים את מרבית העבודות שלנו, נפטרים מרוב המחוייבויות האחרות ובונים את המיזם הראשוני, POC (הוכחת היתכנות) שנועד להיות מודל שיראה שהקונספט, הרעיון, עובד.
משיקים את הגרסה הבסיסית. אם היא מתקבלת טוב או נהדר רואים את הנתונים שלנו. נראה לנו שהם נראים ממש טוב. התפוצה והשימוש עולים כל הזמן, הביקורות נהדרות, המדיה מאד אוהבת אותנו והמשתמשים, אפילו על המודל הראשוני שלנו, מדרגים נהדר וכותבים רוויוז נהדרים.
אנחנו פונים לשוק של המילניאלס. זה שוק נהדר שתופס xx (למצוא נתון) אחוזים מעולם התיירות והוא הולך וגדל משנה לשנה. עולם התיירות משתנה והוא מאפשר לאנשים צעירים לצאת לחו"ל הרבה יותר מבעבר. התיירות הזו וחלק מתיירות הלואו קוסט היא תיירות של חוויות שהן פחות פורמליות וכלליות ויותר אישיות, במובן הכי ספציפי. האנשים הצעירים האלה כבר הראו שהם אחרים. הם פחות "אנחנו" ויותר "אני". פחות "תן לי אלבום שלם" או רואים סדרה עם פרק שבועי, ויותר לכיוון של "אני מרכיב פלייליסט וצופה בבינג' מרתוני". גם הטיול שלהם הוא כזה. הוא רוצה להשתלב בחוויות של המקומיים, להכיר פינות ואנשים ייחודיים, לחוות חוויות אקזוטיות ואפילו קיצוניות שלא חווה בעבר. זו תיירות של גילוי ולא של השתתפות בלפקוד מקומות שאחרים היו בהם.
אנחנו חושבים שזה שינוי תרבותי של ממש. אולי הוא לעולם לא יהיה המיינסטרים אבל יש בו כלכלה נהדרת שמחכה לנו. הנישה הזו היא היום קטנה יחסית. אבל היא לא מטופלת ובעתיד הקרוב הנישה הזאת תגדל ותוכל להיות שוק של מיליארדים.
לנו יש חזון שמאמין ומכוון לעמוד במרכז המקום החדש הזה. אנחנו רוצים לייצר את הספוטיפיי של החוויות. כלי שיאפשר טיול אישי, חווייתי, ספונטני, תזזיתי, מתערה באוכלוסיה, טיול עם חוויות מסעירות וכל זה במחיר נגיש מאד ותוך יצירה של אקו סיסטם וכלכלה של מציעי חוויות ותיירים שנהנים מהן.
מעולם בעבר לא היה היה מפגש כל כך טוב בין הכלים הטכנולוגיים שניתן לייצר ובין הביקוש הזה, שניצניו נראים כבר אצל מתחרים שונים כמו החוויות המקומיות שמציע airbnb לשוכריו ביעד, או אפליקציות שמציעות לטייל בין מקומיים ייחודיים, או אפילו מיזמי אירוח כמו EatWith ו-Airbnb, שמאפשרים להיכנס למפגש בתשלום עם מקומי מעניין או חווייתי.
הצוות שלנו רוצה להקדים את הגורילות בתחום התיירות, שכרגע עושות כסף מהמיינסטרים ולא מתעסקות בחתך המסוים הזה. אנחנו מאמינים שהרב תחומיות שלנו, המקצועיות בניהול קהילות אונליין, ההבנה במדיה ובריגוש, היצירתיות שבאה לידי ביטוי בפתרונות טובים לארגון מידע ויצירת תוכן נגיש ומהנה, ההבנה הטכנולוגית והמידענית וכמובן ניתוח המשתמשים שלנו, בצד הבנה של מודלים עסקיים ויכולת לימוד מהירה ואיכותית של תחומים חדשים - כל אלה מקנים לנו את היכולת כצוות להוביל את התחום הזה בשנים הקרובות ובעתיד כחברה גדולה.
היום ברור לנו שהמימון העצמי שלנו, שהספיק עד היום ולא היה קטן, לא יאפשר לנו לעשות את זה מהר מספיק כדי להוביל את התחום הזה. אנחנו מחפשים שותפים שיצטרפו אלינו לעתיד של תיירות מדהימה, שבה גאידול היא הדלת לחוויות הכי מיוחדות שאני אוהב ושאינן שלך או שלך. לכם יהיו החוויות הכי מיוחדות שלכם וגאידול יידע אותן ילמד אותן ויחשוף אתכם כל הזמן לעוד ועוד כאלה בחופשות. הוא גם יידע לגלות מה מהדברים שעוד לא חוויתם תרצו ותהנו לחוות. במובן הזה אנחנו פותחים פתח לעתיד של התיירות החדשה.
#עצות לפיץ'
בפיץ', הנאום שלעם למשקיעים, חשוב לרגש - שכל הריגושים, ההצלחות, העדויות על האיכות שלכם, צריך שיבואו כבר בחלקים הראשונים של הפיץ'. את ההיסוסים תכניסו בהמשך, אחרי שהמשקיעים כבר איתכם. אחרת ההיסוסים והספקות יישבו בראש המשקיע ויאמרו לו כל הזמן לא.
להבליט את המיוחד - במקום להיות "מומחה" חשוב להיות ספציפיים במה מיוחד בנו. מה חד פעמי בדניאל (שדרך מאות סרטים מכל הסוגים גילתה מה מייצר התרגשות), באסף (שפיתח מערכת לנגישות בשביל הדור של סבתא שלו וזכה בפרס), או בנדב (שלמד בכתיבת האנציקלופדיה היחידה שעומדת היום מול ויקיפדיה בכבוד איך בנוייה הסקרנות האנושית וכיצד לעבוד איתה ביצירת חווייה).
לצמצם - בלי חשש. להשאיר רק את הדברים הכי בולטים. כל דבר נוסף, גם אם הוא חיובי, יכול להוסיף ספקות וסימני שאלה.
#לפני קביעת פגישה
ודאו מראש שהמשקיע מתאים לתחום, לשלב, או לגאוגרפיה שלכם.
נסו למצוא מישהו שימליץ למשקיעים לפגוש אתכם, יעשה אינטרודקשן,
בחרו בזמן נכון, לא בקיץ לפני החופשה, לא כשיש סערה בשוק,
לא להיות מוזרים, שונים באופן קיצוני מהמצופה וכדומה. נקו את הפייסבוק שלכם מסימנים בעייתיים של אישיותכם...
לא למכור או לייצר משהו שטוב מדי מכדי להיות אמיתי. יש לכם מתחרים, כי מי שאין לו מתחרים פשוט לא מצא אותם.
אל תבקשו השקעה שתשלם לכם משכורות ענק, תסגור חובות של המיזם וכדומה.
הדגישו מה מחבר בין המשקיע לביניכם, שאינו הכסף. כך תסבירו למה הקשר הזה יעבוד. כסף לא יכול להיות הדבר היחיד שמחבר.
שימו לב לא רק לפיץ' אלא גם לשיחה שאחרי. תנו תשובות טובות ויצרו שיחה טובה, שתשאיר רושם טוב.
תנו להם תחושה של כמה טובים אתם, כמה המומנטום נהדר והאנשים המעולים שבאדווייזורי בורד שלכם. תנו תחושה של FOMO ושכדאי להם.
הראו טרקשן ולא רק רעיון. ספרו על שותפים ראויים (רצוי כאלה שהוציאו מכיסם), לקוחות מדהימים, accolades ואנליטיקות שמחזקות את הביצועים שלכם.
אל תפנו לשוק נישתי מדי. הם רוצים שוק גדול אבל לא שוק של גדולים, שבו אין לכם סיכוי.
שליטה במספרים - חובה! לא ישקיעו בכם אם לא תשלטו בצד הפיננסי ותראו שהוא תומך בסיפור שלכם. דעו את ההכנסות (Revenues), שולי רווח גולמי (gross margins), מדדים (metrics) ורווחיות (profitability).
הנה יזם ישראלי שהקים חברת סטארטאפ ומגייס סכומי ענק לפיתוחה (עברית):
https://youtu.be/uVXsgpCGszo
כך מגייסים כסף מקרן הון סיכון, או מאנג'ל:
https://youtu.be/lzDBrMisLm0
צריך לספר נכון את הסיפור בגיוס הון:
https://www.youtube.com/watch?v=xr1PKaoflLo
כך נמנעים מסירוב להשקיע:
https://youtu.be/IK7HkSp1KBI
כך גדלים ומתפתחים להיות ענקים:
https://youtu.be/6EqCkE5Tu7I
לא לכולם היה קל לגייס כסף למיזם שלהם:
https://youtu.be/fWVQgOjDQuY
ובחיוך - יש כרישים אלופים שעושים הכל מבית הקפה:
https://youtu.be/f-owJlYPB6k
הון סיכון
דמיינו מיזם שהוא חברת הזנק, סטארטאפ צעיר. החברים מפתחים בו אפליקציה מהפכנית או שירות מדהים, אבל זקוקים למיליוני דולרים כדי לכבוש את השוק ולהפוך את המוצר הראשוני שלהם להצלחה עולמית, מציאות מסחרית.
זה בדיוק השלב שבו החבר'ה מהמיזם יחפשו השקעה מקרן הון סיכון (Venture Capital Fund). קרן הון הסיכון היא מנגנון פיננסי שהפך למנוע הצמיחה והמאיץ של עולם הטכנולוגיה המודרני.
קרנות הון הסיכון הן קרנות השקעות שמתמחות בהשקעה בחברות צעירות בעלות פוטנציאל צמיחה גבוה. בניגוד לבנקים, הנזהרים מלהעניק הלוואות לחברות לא מבוססות, קרנות הון הסיכון מוכנות לקחת סיכונים ואפילו גדולים, תמורת הסיכוי לרווח עצום.
המטרה העיקרית של קרן הון סיכון היא לזהות את החברה הבאה שתוכל לשנות שוק שלם, או בלשון המקצועית "לשבש שוק" שמתנהל בצורה מיושנת ולה יש סיכוי לחדש בו ולקחת אותו לעידן חדש, משופר, שחוסך זמן וכסף ועל הדרך מכניס גם לה הרבה כסף.
קרן טיפוסית משקיעה ב-20-30 חברות, כשברור לה שרובן ייכשלו. אבל היא תמיד מקווה שעל כל 10 שייכשלו יהיה מיזם אחד, חברת סטארטאפ אחת שתניב רווחים עצומים ותפצה את הקרן ואת המשקיעים שלה על כל ההפסדים, תוך שהיא מכניסה לכיסם רווח ענקי בשורה התחתונה.
מודל הרווח של קרנות הון הסיכון מבוסס על 2 מרכיבים עיקריים: דמי ניהול מכספי המשקיעים שלהם ורווחי הון על רווחיהם. דמי הניהול מהווים בסביבות 2% מהקרן השנתית ומשולמים במהלך כל תקופת הקרן. רווחי ההון נקראים "carried interest" ובהם הקרן נוטלת 20% מכל הרווח שמחולק למשקיעים, לאחר שמוחזרת להם השקעתם המקורית.
את העוצמה הכלכלית של התחום מדגים היטב הסיפור המפורסם של פיטר תיל (Peter Thiel). השקעתו הראשונית ברשת החברתית "פייסבוק" ב-2004 הניבה לו רווחים של מיליארדי דולרים. באופן דומה, ההשקעה ב-1999 של קרן ההון סיכון סקויה (Sequoia Capital) בחברה צעירה בשם "גוגל" הניבה לה רווח של הרבה מיליארדי דולרים, מהשקעה ראשונית קטנה יחסית.
#מאיפה יש לקרנות הון סיכון כסף?
בדיוק כמו הסטארטאפים, גם הן מגייסות כסף. גיוס ההון שלהם יהיה מגופים גדולים כמו קרנות פנסיה וקרנות נאמנות. הכסף בכל סיבוב השקעה יאפשר להן להשקיע בכל מיזם שיבחרו במשך 7 עד 10 שנים, כשהן מקפידות להשקיע בחברות שנמצאות בשלבים ראשוניים.
#איך קרנות משקיעות את הכסף?
תהליך ההשקעה של קרנות הון סיכון הוא כזה: הקרן בוחנת מאות הצעות עסקיות, בודקת בקפידה את הטכנולוגיה, הצוות והשוק שלהן ולבסוף היא משקיעה רק באחוז אחד או 2% מהן. מרגע ההשקעה מלווים השותפים בקרן את החברות הצעירות, מייעצים להן ומובילים אותן בסיבובי גיוס נוספים, עד למכירה או ההנפקה בבורסה, שאותם תוכלו להכיר בתגית "אקזיט".
#מה עם חברות בוטסטראפ?
יש מודל שהוא מנוגד לגיוס הון מקרנות הון סיכון שכאלה. הוא נקרא "בוטסטראפ" וכרוך בהתנהלות מהון עצמי והכנסות החברה עצמה. חברת בוטסטראפ, בעולמות היזמות והסטארטאפים, היא חברה שנבנית וממומנת אך ורק מההון העצמי של היזמים, מחברים ומשפחה או מהכנסות ראשוניות וללא השקעות חיצוניות.
יזמי בוטסטראפ "מרוויחים" את היתרון של פיתוח מוצר ללא לחץ מהקרנות והמשקיעים או תלות בהם. אך מנגד, הם נאלצים להתמודד עם אתגרי צמיחה איטית יותר מאשר סטארטאפ שיש לו מימון נדיב מקרנות הון הסיכון ומהמחוייבות להתנהל באופן יעיל, רזה וזהיר במיוחד.
הנה הרעיון של קרן הון הסיכון:
https://youtu.be/ufZyv1BIG8Q
משקיעי קרן הון הסיכון עונים לשאלות (עברית):
https://youtu.be/NegjMRxtmZ0
איך לספר סיפור בגיוס הון:
https://youtu.be/xr1PKaoflLo
מתי הם מסרבים להשקיע בך:
https://youtu.be/IK7HkSp1KBI
כך פועלות קרנות הון סיכון (עברית):
https://youtu.be/N6N0713SISU?long=yes
כך מגייסים כסף מקרן הון סיכון, או מאנג'ל (מתורגם):
https://youtu.be/lzDBrMisLm0?long=yes
סטארטאפים רבים מגייסים השקעות למימון הצמיחה שלהם מאנשים עשירים, או קבוצות אנשים כאלה, שרוצים להשקיע בחברה שיכולה לגדול ולהניב להם בעתיד רווחים משמעותיים.
גיוס של הון למיזם צומח יתחיל לרוב מאנג'ל, אדם בודד בעל כסף שמעוניין להשקיע ולתמוך במיזמים בתחילת הדרך. רק בסיבוב השני נוהגים לנסות ולגייס בקרנות הון סיכון (Venture capital fund).
מגייסים בדרך כלל כשמספרים סיפור. למשל: אנחנו מטיילים הרבה בעולם ושמנו לב שמדריכי הטיולים, הספרים ואתרי האינטרנט מתמקדים רק במקומות מפורסמים או במעין צ'ק ליסט של מקומות ש"חייבים להיות בהם". את החוויות נותנים לך לחפש לבד. זו בעיה גדולה, כי אתה במקום זר והסיכוי שתגלה את הדברים המיוחדים וכל מה שבאמת מרגש אותך, בזמן הקצר שיש לך, הוא כמעט אפסי.
אבל אחרי שבדקנו את זה הסתבר לנו שיש המון כמונו, שמחפשים חוויות ולא לסמן V. למעשה יש דור שלם כזה. גם לנו וגם לרבים אחרים זה לא הטיול שאנחנו רוצים לעשות וגם לא החופשה שעליה אנחנו חולמים. אנחנו רוצים לאסוף חוויות, לטייל וליהנות ממה שמעניין ונעים לנו. לנפוש ולטייל בדרך שלנו, תרתי משמע.
אז בונים צוות, עוזבים את מרבית העבודות שלנו, נפטרים מרוב המחוייבויות האחרות ובונים את המיזם הראשוני, POC (הוכחת היתכנות) שנועד להיות מודל שיראה שהקונספט, הרעיון, עובד.
משיקים את הגרסה הבסיסית. אם היא מתקבלת טוב או נהדר רואים את הנתונים שלנו. נראה לנו שהם נראים ממש טוב. התפוצה והשימוש עולים כל הזמן, הביקורות נהדרות, המדיה מאד אוהבת אותנו והמשתמשים, אפילו על המודל הראשוני שלנו, מדרגים נהדר וכותבים רוויוז נהדרים.
אנחנו פונים לשוק של המילניאלס. זה שוק נהדר שתופס xx (למצוא נתון) אחוזים מעולם התיירות והוא הולך וגדל משנה לשנה. עולם התיירות משתנה והוא מאפשר לאנשים צעירים לצאת לחו"ל הרבה יותר מבעבר. התיירות הזו וחלק מתיירות הלואו קוסט היא תיירות של חוויות שהן פחות פורמליות וכלליות ויותר אישיות, במובן הכי ספציפי. האנשים הצעירים האלה כבר הראו שהם אחרים. הם פחות "אנחנו" ויותר "אני". פחות "תן לי אלבום שלם" או רואים סדרה עם פרק שבועי, ויותר לכיוון של "אני מרכיב פלייליסט וצופה בבינג' מרתוני". גם הטיול שלהם הוא כזה. הוא רוצה להשתלב בחוויות של המקומיים, להכיר פינות ואנשים ייחודיים, לחוות חוויות אקזוטיות ואפילו קיצוניות שלא חווה בעבר. זו תיירות של גילוי ולא של השתתפות בלפקוד מקומות שאחרים היו בהם.
אנחנו חושבים שזה שינוי תרבותי של ממש. אולי הוא לעולם לא יהיה המיינסטרים אבל יש בו כלכלה נהדרת שמחכה לנו. הנישה הזו היא היום קטנה יחסית. אבל היא לא מטופלת ובעתיד הקרוב הנישה הזאת תגדל ותוכל להיות שוק של מיליארדים.
לנו יש חזון שמאמין ומכוון לעמוד במרכז המקום החדש הזה. אנחנו רוצים לייצר את הספוטיפיי של החוויות. כלי שיאפשר טיול אישי, חווייתי, ספונטני, תזזיתי, מתערה באוכלוסיה, טיול עם חוויות מסעירות וכל זה במחיר נגיש מאד ותוך יצירה של אקו סיסטם וכלכלה של מציעי חוויות ותיירים שנהנים מהן.
מעולם בעבר לא היה היה מפגש כל כך טוב בין הכלים הטכנולוגיים שניתן לייצר ובין הביקוש הזה, שניצניו נראים כבר אצל מתחרים שונים כמו החוויות המקומיות שמציע airbnb לשוכריו ביעד, או אפליקציות שמציעות לטייל בין מקומיים ייחודיים, או אפילו מיזמי אירוח כמו EatWith ו-Airbnb, שמאפשרים להיכנס למפגש בתשלום עם מקומי מעניין או חווייתי.
הצוות שלנו רוצה להקדים את הגורילות בתחום התיירות, שכרגע עושות כסף מהמיינסטרים ולא מתעסקות בחתך המסוים הזה. אנחנו מאמינים שהרב תחומיות שלנו, המקצועיות בניהול קהילות אונליין, ההבנה במדיה ובריגוש, היצירתיות שבאה לידי ביטוי בפתרונות טובים לארגון מידע ויצירת תוכן נגיש ומהנה, ההבנה הטכנולוגית והמידענית וכמובן ניתוח המשתמשים שלנו, בצד הבנה של מודלים עסקיים ויכולת לימוד מהירה ואיכותית של תחומים חדשים - כל אלה מקנים לנו את היכולת כצוות להוביל את התחום הזה בשנים הקרובות ובעתיד כחברה גדולה.
היום ברור לנו שהמימון העצמי שלנו, שהספיק עד היום ולא היה קטן, לא יאפשר לנו לעשות את זה מהר מספיק כדי להוביל את התחום הזה. אנחנו מחפשים שותפים שיצטרפו אלינו לעתיד של תיירות מדהימה, שבה גאידול היא הדלת לחוויות הכי מיוחדות שאני אוהב ושאינן שלך או שלך. לכם יהיו החוויות הכי מיוחדות שלכם וגאידול יידע אותן ילמד אותן ויחשוף אתכם כל הזמן לעוד ועוד כאלה בחופשות. הוא גם יידע לגלות מה מהדברים שעוד לא חוויתם תרצו ותהנו לחוות. במובן הזה אנחנו פותחים פתח לעתיד של התיירות החדשה.
#עצות לפיץ'
בפיץ', הנאום שלעם למשקיעים, חשוב לרגש - שכל הריגושים, ההצלחות, העדויות על האיכות שלכם, צריך שיבואו כבר בחלקים הראשונים של הפיץ'. את ההיסוסים תכניסו בהמשך, אחרי שהמשקיעים כבר איתכם. אחרת ההיסוסים והספקות יישבו בראש המשקיע ויאמרו לו כל הזמן לא.
להבליט את המיוחד - במקום להיות "מומחה" חשוב להיות ספציפיים במה מיוחד בנו. מה חד פעמי בדניאל (שדרך מאות סרטים מכל הסוגים גילתה מה מייצר התרגשות), באסף (שפיתח מערכת לנגישות בשביל הדור של סבתא שלו וזכה בפרס), או בנדב (שלמד בכתיבת האנציקלופדיה היחידה שעומדת היום מול ויקיפדיה בכבוד איך בנוייה הסקרנות האנושית וכיצד לעבוד איתה ביצירת חווייה).
לצמצם - בלי חשש. להשאיר רק את הדברים הכי בולטים. כל דבר נוסף, גם אם הוא חיובי, יכול להוסיף ספקות וסימני שאלה.
#לפני קביעת פגישה
ודאו מראש שהמשקיע מתאים לתחום, לשלב, או לגאוגרפיה שלכם.
נסו למצוא מישהו שימליץ למשקיעים לפגוש אתכם, יעשה אינטרודקשן,
בחרו בזמן נכון, לא בקיץ לפני החופשה, לא כשיש סערה בשוק,
לא להיות מוזרים, שונים באופן קיצוני מהמצופה וכדומה. נקו את הפייסבוק שלכם מסימנים בעייתיים של אישיותכם...
לא למכור או לייצר משהו שטוב מדי מכדי להיות אמיתי. יש לכם מתחרים, כי מי שאין לו מתחרים פשוט לא מצא אותם.
אל תבקשו השקעה שתשלם לכם משכורות ענק, תסגור חובות של המיזם וכדומה.
הדגישו מה מחבר בין המשקיע לביניכם, שאינו הכסף. כך תסבירו למה הקשר הזה יעבוד. כסף לא יכול להיות הדבר היחיד שמחבר.
שימו לב לא רק לפיץ' אלא גם לשיחה שאחרי. תנו תשובות טובות ויצרו שיחה טובה, שתשאיר רושם טוב.
תנו להם תחושה של כמה טובים אתם, כמה המומנטום נהדר והאנשים המעולים שבאדווייזורי בורד שלכם. תנו תחושה של FOMO ושכדאי להם.
הראו טרקשן ולא רק רעיון. ספרו על שותפים ראויים (רצוי כאלה שהוציאו מכיסם), לקוחות מדהימים, accolades ואנליטיקות שמחזקות את הביצועים שלכם.
אל תפנו לשוק נישתי מדי. הם רוצים שוק גדול אבל לא שוק של גדולים, שבו אין לכם סיכוי.
שליטה במספרים - חובה! לא ישקיעו בכם אם לא תשלטו בצד הפיננסי ותראו שהוא תומך בסיפור שלכם. דעו את ההכנסות (Revenues), שולי רווח גולמי (gross margins), מדדים (metrics) ורווחיות (profitability).
הנה יזם ישראלי שהקים חברת סטארטאפ ומגייס סכומי ענק לפיתוחה (עברית):
https://youtu.be/uVXsgpCGszo
כך מגייסים כסף מקרן הון סיכון, או מאנג'ל:
https://youtu.be/lzDBrMisLm0
צריך לספר נכון את הסיפור בגיוס הון:
https://www.youtube.com/watch?v=xr1PKaoflLo
כך נמנעים מסירוב להשקיע:
https://youtu.be/IK7HkSp1KBI
כך גדלים ומתפתחים להיות ענקים:
https://youtu.be/6EqCkE5Tu7I
לא לכולם היה קל לגייס כסף למיזם שלהם:
https://youtu.be/fWVQgOjDQuY
ובחיוך - יש כרישים אלופים שעושים הכל מבית הקפה:
https://youtu.be/f-owJlYPB6k
