» «
טסטוסטרון
מהו ההורמון הגברי טסטוסטרון?


הורמון המין טסטוסטרון (Testosterone). הוא אולי הורמון המין הזכרי הכי מוכר, אם כי אינו היחיד. הוא שאחראי ליצירת תאי זרע אצל הגברים. יש לו תפקיד מפתח בדחף המיני הגברי ואגב, הוא אחראי לכך גם אצל הנשים.

רמות גבוהות של ההורמון הזה מובילות לתחרותיות ולאגרסיביות אצל גברים. הוא גם נוטה לעודד אצלם חשדנות, אגרסיביות ותפיסה מרחבית. אחראי לשיער הפנים והחזה, לקול העבה של הגבר, לעיבוי העצם ולהעלאת מסת השרירים הגברית.

אצל הגברים הטסטוסטרון מיוצר בכמויות גבוהות באשכים. אולי יפתיע אתכם שגם אצל האישה מיוצר הטסטוסטרון, אם כי בכמויות קטנות וכמובן שבשחלות כי אין לה אשכים.

ההורמון הזה הוא הסיבה שממש כמו נשים, גם אצל גברים מדברים כיום על גיל המעבר. הוא אחת הסיבות שגורמות לגברים להשמין, לאבד חלק מכושרם המיני ולהפוך מלנכוליים ויש האומרים שגם פחות יצירתיים.

וזה לא סתם שירידה בייצור הטסטוסטרון מובילה לא פעם לדיכאון של ממש, כמו גם לעייפות וגם לפגיעה בזיכרון.

מגיל 30 ואילך יש להורמון הגברי הזה נטייה לרדת, כשהפרשת ההורמון הולכת ופוחתת עד שמגיל 50 הירידה בייצורו הופכת עוד יותר משמעותית.

כדאי לדעת שהשמנה וצריכה גבוהה של אלכוהול או סמים פוגעים בייצור הטסטוסטרון. אבל יפתיע אתכם לגלות שגם ספורט תחרותי מוגזם יחולל נזק דומה. אגב, חומר זה אסור לשימוש בספורט.


הנה הטסטוסטרון:

https://youtu.be/JyLaWFeNR6s


כך הוא נוצר בגוף:

https://youtu.be/djqqao2Uebo


מאכלים מסוימים וזמינים מגדילים את כמותו בגוף:

https://youtu.be/GeqRmhSENk0


הסבר של מומחה:

https://youtu.be/ss-YBBCRoeQ


והטסטוסטרון פועל לאורך כל חיינו ובשלל היבטים בהם:

https://youtu.be/CDEuRSOFDwU
מלטונין
מהו המלטונין, "הורמון החושך" שמרדים אותנו?


האם שמעתם פעם על הורמון שנקרא מלטונין (Melatonin) שאחראי לוויסות מחזור השינה והעירות?

המלטונין הוא הורמון שהגוף שלנו מפריש עם חשיכה ובכך מסמן למוח שהגיע הזמן ללכת לישון. לכן המדענים מכנים את המלטונין "הורמון החושך", "הורמון הלילה". יש גם ליצנים שאף נתנו לו את הכינוי המשעשע "הפיג'מה של המוח".

למעשה, זהו נוגד חמצון טבעי שיש לו תפקיד מרכזי בשיקוף שעות החשיכה ועונות השנה למוחנו.

בעקבות הפרשת המלטונין, מוציא המוח פקודות לגוף, להתכונן לשינה. זו הסיבה שבטיסות אנשים שמים מסכת עיניים כהה שמחשיכה להם הכל ונרדמים די מהר.

זו גם הסיבה שבימינו חברות של מערכות הפעלה לטלפונים חכמים הוסיפו אפשרות של שינוי עוצמת ואפילו צבע התאורה, לקראת החשיכה. כך הן מעוניינות לסייע למשתמש לישון טוב ומספיק, כי אחרת האור החזק הבוקע מהמסך רק יעורר אותו עד שעות מאוחרות.

הדלקת האור במהלך הלילה, מעבירה למוח מידע שגוי והאדם נוטה להתעורר. הסיבה היא שמבחינת המוח האור אומר שהגיע היום וייצור המלטונין מופסק. לכן, יודעים כול מי שקמים במהלך הלילה "לעשות פיפי", שלא כדאי להדליק אורות בדרך.

בכל בוקר, או כשיש אור חזק מסביב, נוצרת תופעה הפוכה למה שקורה לנו עם חשיכה. אור הבוקר, או תאורה חזקה כלשהי, גורמים לנו לחוש שהגיע יום חדש. מבחינת המוח זה מחייב פעולה והגוף שלנו מפסיק מיידית לייצר מלטונין, כדי לגרום לנו להתעורר.

אגב, המלטונין הוא גם ההסבר לעייפות שלנו בחורף. הרי בחורף הימים קצרים הרבה יותר ולכן שעות האור מעטות והשמש שוקעת מוקדם. התוצאה? - במוח נקלטת השמש השוקעת מוקדם, מתחיל ייצור המלטונין, שהוא "הפיג'מה של המוח", ואנו חשים עייפות מוקדם יותר מאשר בקיץ.

"שעון הקיץ", הטכניקה בה מזיזים את השעות כדי לאפשר לאנשים ליהנות משעות אור מאוחרות יותר בקיץ, גם היא מתבססת על כך שהפרשת המלטונין תתאחר בשעה. כך, אנו נרדמים מאוחר יותר ונהנים מעוד שעה של בילויי קיץ, בים או בהליכה נעימה על הטיילת.

ומה לעשות אם לא נרדמים ולא מצליחים להירדם? - כשאנו מתהפכים במיטה ולא מצליחים להירדם, קומו וצאו מחדר השינה למקום ולפעילות אחרת. שובו לחדר השינה רק כשתחושו עייפים. זו הפעולה הנכונה כי אסור שהמוח יקשר בין חדר השינה למצב של ערות. עדיף לנו שהאסוציאציה שלנו לחדר השינה תהיה אכן שינה.


כך משפיעה עוצמת התאורה על ייצור המלטונין (עברית):

https://youtu.be/lzwkyItqgtk


החוסר במלטונין הוא גם ההסבר לעייפות שלנו בחורף (עברית):

https://youtu.be/bQglXjtAK_s


ומזונות שמחזקים את כמות המלטונין בגופנו (מתורגם):

https://youtu.be/5DeTN-fci_4
אוקסיטוצין
מהו אוקסיטוצין "הורמון האהבה"?


ישנו הורמון בגופנו שנקרא אוקסיטוצין (oxytocin). ההורמון המיוחד הזה זכה כבר מזמן לכינוי "הורמון האהבה".

כשההורמון הזה מופרש הוא משפיע על אהבה וקשרים חברתיים. האוקסיטוצין גם מגדיל אצל אנשים דברים כמו אמון, נדיבות ואמפתיה ושאר התנהגותיות פרו-חברתיות, כלומר התנהגויות התורמות לחברה.

האוקסיטוצין הוא זה שמסביר, למשל, את הקשר המופלא והאוטומטי שבין אם לתינוק שלה שרק נולד. למעשה, הוא מופרש במוח כבר בשעת הלידה וממשיך להתגבר ולהיות מופרש שוב ושוב בזמני ההנקה.

מחקרים מגלים שהאוקסיטוצין גם מופרש במוח בהתלהבות כשאנו רוקדים בזוג. מסתבר שסנכרון התנועות המשותפות עם בני הזוג לריקוד עושה לנו טוב ומחזק את הקשר.

אבל המשמעות של האוקסיטוצין היא רבה יותר גדולה מאשר רק ענייני זוגיות, אהבה או הורות בגיל הרך. כיום עוסקים כבר ביצירת טיפולים לשיפור הקשרים החברתיים, כמו למשל חיזוק היכולת החברתית של מי שזקוקים לכך ונמצאים על הספקטרום האוטיסטי.


הנה הסבר על ההורמון המופלא של האהבה וטוב הלב (עברית):

https://youtu.be/wzpQQ2HAdz0


על האוקסיטוצין - מרכיב האהבה בגופנו:

https://youtu.be/s1BRediZRJM


כך פועלים החומרים כבר מרגע שהבחור פוגש בחורה:

https://youtu.be/G4NfXEuF_cs


גם כאן הוא מופרש המון - ריקוד זוגי:

https://youtu.be/kC6DtiiIvzs


ושיפור היכולת החברתית של מי שנמצאים על הרצף (עברית):

https://youtu.be/dIuMBPpoRIY
קורטיזול
מהו ריבוי המשימות והאם הוא מגביר את ייצור הקורטיזול המלחיץ?



הורמון הלחץ בגופנו הוא הקורטיזול (Cortisol). הוא לא היחיד שנחשב הורמון לחץ, אבל מדובר בהורמון תמים, שאחראי לבלגן לא קטן בתחושות שלנו וללא מעט גורמי מתח נפשי ואפילו חרדה.

ההורמון הזה בחיים המודרניים, הקרייריסטיים והאורבניים שבתוכם אנו אצים ורצים, הוא הכוכב המעיק שלנו.

אבל נתחיל בדְּחָק, או עָקָה, מילים יפות שכולנו מכירים בתור "לחץ", מתח נפשי, או סטרס (Stress). הם מייצגים את תחושת המצוקה שנובעת אצלנו מפגיעה באיזון שלנו.

המועקה הזו לרוב נגרמת כתוצאה מגירוי חיצוני, מוחשי ופיזי או פסיכולוגי.

אחד הגורמים המוכרים לנו היטב הוא המולטי-טסקינג, ריבוי המשימות של האדם המודרני. אנשים נדרשים היום לנהל המון דברים במקביל - גם בחיים הפרטיים וגם בקריירה, בעבודה, בלימודים וזו רק רשימה חלקית.

ריבוי המשימות המטורף שחווים אנשים יכול להיות בקריירה או בחיים בתפקוד גבוה. נא לא לצקצק אם לא הזכרתי את עקר או עקרת הבית. ללא ספק גם בבית יש אינספור משימות שמוטלות על כתפיים צרות והניסיון המתמיד לנהל את אינספור המשימות שמוטלות בבית, לא פעם מתלווה לצורך לתפקד במקביל בעבודה.

הרבה נשים מכירות את זה היטב. גברים רבים רק מתחילים להיחשף ומתחילים לדווח על מלאכה כמעט בלתי אפשרית.

מכל מקום, ריבוי המשימות הזה הוא מקור בלתי נדלה ללחץ, או סטרס. הדרך מכמות המשימות הגדולה שאנו מנסים לנהל בו-זמנית אל הלחץ והסטרס עוברת בקורטיזול, ההורמון שאחראי לאותה עקה שאנו חווים לא פעם בחיינו.

וכשגופנו מפריש את הקורטיזול, ביחד עם האדרנלין והנוראדרנאלין, הוא מייצר הורמונים שמעלים את קצב הלב, ההזעה וקצב הנשימה שלנו, ביחד עם עייפות, התשה נפשית, תחושה שאנו מוצפים ועוד.

הפרשת הקורטיזול גם מגדילה את העירנות ולא פעם התוצאה של כל אלה תהיה חרדה, על כל המתלווה אליה. מה מתלווה אליה? - חוסר ודאות ואי נוחות, תחושה שיכולה להתבטא גם פיזית בכאבי בטן, לחץ בחזה ועוד.

גם במוח מחולל הקורטיזול שמות. רמות קורטיזול גבוהות לאורך זמן פוגעות במוח מאוד. כי לחץ לאורך זמן מגדיל את הפעילות באמיגדלה, שהיא מרכז הפחד במוחנו, ואת מספר הקשרים העצביים שבה. העליה ברמות הקורטיזול משבשת ומדרדרת גם את פעילות ההיפוקמפוס, החלק במוחנו שקשור בזיכרון, למידה ושליטה בלחצים.

וזו לא רק בריאות הנפש שלנו והסימפטומים שלה, שמושפעים מקצב ייצור הקורטיזול המשתולל בנו - יש אפילו טענות שהפרשת קורטיזול משפיעה על צפיפות השרירים שלנו.

יש אמצעים להקטין את הפרשת הקורטיזול. אחד היעילים שבהם הוא השקט. קחו שעה של שקט, בלי הצפות של רעש, כמו רדיו, טלוויזיה, טלפונים וכאלה, ותראו איך אתם נרגעים. זה הקורטיזול שלא מציק פתאום וזה חלק מהקסם של המדיטציה והוויפאסאנה, למשל.


הנה הקורטיזול, הורמון הלחץ ואיך להוריד את הפרשתו לגוף:

https://youtu.be/hwh8XEh0k9A


לחץ וסטרס. כך הוא נוצר בגוף והנה ההשפעות הגופניות שלו, שלא נרצה לפגוש (מתורגם):

https://youtu.be/v-t1Z5-oPtU


מה לאכול עם קורטיזול? (עברית)

https://youtu.be/38voz9ep3oI


וגם טראומות ואפילו טראומות מהילדות מייצרות אותו ומשפיעות על הבריאות הפיזית מאוד (מתורגם):

https://youtu.be/95ovIJ3dsNk?long=yes

הורמונים

נשיקה
מדוע בני אדם מתנשקים ומה זה נותן לנו?



הנשיקות נולדו עוד בפרהיסטוריה ונראה שהמקור שלהן הוא עתיק הרבה יותר. לידתן של הנשיקות הייתה ככל הנראה עוד כשהיינו קופים. כן, הנשיקות הגיעו אלינו בני האדם עוד מהעידן הקופי שלנו. אצל הקופים והציפורים, למשל, היו הנשיקות דרך להעביר מזון לעוס מאחד לשני, מאם לבנה או מציפור לגוזלים. עד לפני האוכל המתועש היו נשים לועסות מזון קשה לפעוטות.

אבל המין האנושי הפך את הנשיקות גם לדרך של הבעת חיבה וקרבה בין גבר לאישה. יש תיאוריה של חוקרים שטוענים שאנשי המערות התנשקו כדי לזהות לפי טעם הרוק, אם הם מתאימים...

ההיסטוריה האנושית כבר אימצה את הנשיקה בין אוהבים. לפחות 3500 שנה מתועדות נשיקות רומנטיות באופן היסטורי בספר הודי עתיק שנכתב בשפה הספרותית הקדומה של ההודים שנקראה "סנסקריט". משום כך הסברה היא שהנשיקה כנשיקה הומצאה בהודו. משם סבורים החוקרים שהרומאים הפיצו את מנהג הנשיקה ברחבי אירופה וצפון אפריקה. נשיקה על השפתיים כונתה אצלם "סביום".

כיום לפחות 90% מתרבויות העולם מתנשקות. הנשיקה משחררת לנו שלל אנדורפינים, סוגי הורמונים כמו אדרנלין, דופמין, סרוטונין ואוקסיטוצין, שמייצרים בהתאמה תחושות של הנאה, עונג, ביטחון וקשר.

הנשיקה יוצרת ומשקפת את הקרבה בין אנשים. זו הסיבה שיותר ויותר אנשים מתנשקים גם בלי קשר לרומנטיקה, אלא כאקט של ידידות.

סטטיסטיקות? - נשיקה שורפת 2-3 קלוריות בכל דקה, הנשיקה הארוכה בהיסטוריה נמשכה מעל 58 שעות והאדם הממוצע יבלה בחייו מעל 20 אלף דקות בנשיקות!


זו הסיבה שאנו מתנשקים:

https://youtu.be/zwRbeGXuv98


הנה הסברים לנשיקה:

https://youtu.be/HZKvYbR3S9c


מצגת וידאו על המקורות של הנשיקה:

https://youtu.be/aaUVR4_16gM


והרצאה קצרה על תולדות הנשיקות:

https://youtu.be/ixQbCXLUUj8?long=yes
פצעונים
האם מתח יכול לגרום לפצעונים?



הפצעונים יכולים להיגרם ממתח או לחץ גדול. הפחד או הלחץ הוא תגובה גופנית לסכנה. כשאנו פוחדים או חוששים מאד, גורמים לנו הורמוני לחץ להתמודד מול הסכנה, בלחימה נגדה או בבריחה ממנה.

אבל כשאיננו יכולים להילחם או לברוח מקשיים שאנו חווים, אותו הורמון לחץ שנקרא קורטיזול, מצטבר בגוף ומשפיע על בריאותנו. הורמוני הלחץ מגבירים את הדלקות בגוף, מחלישים את המערכת החיסונית והופכים אותנו רגישים לזיהומים. כך גופנו מתקשה יותר להילחם בחיידקים שגורמים לנו לפצעונים בעור ומגבירים את ייצור השומן בעורנו.

כך שכן - לחץ ומתח מגדילים את הסיכוי לפצעונים בפנים ובגוף.


הנה האקנה:

https://youtu.be/ue0uX-Eq19E


הקשר בין מתח ולחץ לפצעונים (מתורגם):

http://youtu.be/qz1FKi6z4Fc?t=14s


הכימיה של האקנה:

https://youtu.be/vy6KX5bZOg0


ויש כל מיני שיטות שמתיימרות לפתור את בעיית פצעוני האקנה:

https://youtu.be/dEJo4Bq6100
אפיגנטיקה
מה זו אפיגנטיקה והתכונות שעוברות בה?



בשנות התשעים מצא מחקר אמריקאי ממצא מדהים. הסתבר שילדיהם של מי שחוו טראומה סבלו גם הם, ממש כמו הוריהם הטראומטיים, מייצור נמוך של קוֹרְטִיזוֹל, הורמון מגביר תוקפנות, שמסייע לתפקד בשעת לחץ, סכנה או כעס.

החוקרים החלו להבין שהדנ"א, אותו סליל ייחודי שמכיל בכל תא ממיליארדי תאי הגוף את מפרט התכונות של כל יצור וצמח, הוא לא סתם קוד שמועבר מהורים לילדיהם. יש שם עוד משהו.

במחקרים נוספים הלכה והתחזקה תופעת "ההידבקות בטראומה", שלפיה כבר ברחם הועברו לתינוקות תכונות פיזיות שפיתחו הוריהם. בניגוד לסברה המקובלת מסתבר שהגנים משתנים במהירות. לא פעם זה קורה בתוך דור אחד. כל חוויה בדור ההורים יכולה להשפיע על התכונות של ילדיהם.

וכך נולדה ה"אפיגנטיקה" (Epigenetics), תיאוריה שזעזעה באופן מסוים את תורת האבולוציה. היא קובעת שהדנ"א שלנו מגיב לשינויים שהסביבה מותירה בגופנו ומשתנה בעקבותיהם. כל טראומה שאנו חווים, שינויים בתזונה שמשנים את גופנו ומגוון אירועים גדולים וקטנים בחיים, יכולים להותיר בגנום שלנו חותם ולשנות את המטען הגנטי שנעביר לדור הבא.

מחקרים מצאו בהמשך שעל אף שהורשה אפיגנטית היא הורשה לאורך הדורות שלא דרך שינויים ברצף ה-DNA, היא נוטה להיעלם אחרי כמה דורות.

מחקרים שונים הלכו וחזקו את האפיגנטיקה. מעכברים ששינוי תזונה שלהם השפיע על צבע הפרווה והגודל של הצאצאים שלהם ועד לתאומים שהמטען הגנטי שלהם השתנה בשל מקרי אלימות שחוו.


הנה הסבר על הורשה של תכונות נרכשות (עברית):

https://youtu.be/CPalwbil2fQ


על רעיון האפיגנטיקה (מתורגם):

https://youtu.be/_aAhcNjmvhc


כך יכולים זיכרונות לעבור בדנ"א:

https://youtu.be/tbPwzII_g6o


והרצאה של ד"ר עודד רכבי חוקר אפיגנטיקה ישראלי (עברית):

https://youtu.be/TeXmzbnOo2g?long=yes
גובה
איך לגבוה וכיצד נוצרים הורמוני הגדילה?



אחד הפתרונות הכי פשוטים הוא לישון טוב ומספיק. אומרים, ולא סתם, שבזמן שאנו ישנים הגוף מתפתח וגובה.

ואכן, שינה טובה ומספקת מאפשרת לנו לגדול. כי כשאנו ישנים מייצר הגוף הורמוני גדילה טבעיים והוא גדל וצומח. זו הסיבה שילדים שלא ישנים מספיק גדלים פחות.

גם תזונה מאוזנת שמורכבת מחלבונים, פחמימות ושומנים טובה לגדילה. ולא צריך לחשוש משילוב של שומנים בתזונה. בכמות סבירה, השומנים יעילים לבניית מסת העצם.

אם אינכם אוכלים בצורה מאוזנת מכל סיבה שהיא, ניתן לקבל תוספת של מינרלים וויטמינים שתסייע בחומרים הבונים את העצם.

ובמקרים קיצוניים, למי שיש להם גובה נמוך במיוחד, נותנים הרופאים הורמוני גדילה מתאימים.


הנה סרטון על תזונה טובה לגביהה נורמלית לילדים:

http://youtu.be/xDUzadMDz8s


וכך העובר גדל בבטן:

http://youtu.be/P6UiIuYgqrU


משככי כאבים
איך פועלים משככי הכאבים?



הכאב הוא צורה שבה הגוף החי מפנה את תשומת הלב לבעיה חמורה כלשהי בו. לא פעם הגוף מתקשה להפחית או להפסיק את רמת הכאב ולכן השתמש המין האנושי מאז ומתמיד בשיטות ותרופות שנועדו להפחית את רמת הכאב שאנו חשים.

בימי קדם היו אלה בעיקר עשבי מרפא ורקיחות של חומרים טבעיים שהתגלו כיעילים בהפחתת כאב. בהמשך, נעשה לא פעם שימוש באלכוהול, בחומרי הרדמה או בסמים, בכדי להביא לעירפול חושים, עד למצב של חוסר הכרה.

בסין השתמשו בדיקור במחטים, שיטה שנקראת אקופונקטורה, לשיכוך הכאב. במערב היה גם שימוש בהיפנוזה רפואית לשם כך. שיטה טבעית מודרנית היא הליצנות הרפואית, שבה משתמשים בכוחם של ההומור והצחוק להפחתת כאב, לאחר שהתגלה שהם מייצרים הורמוני אנדורפין, הידועים כמשככי כאבים טבעיים שנוצרים בגוף.

בעולם התרופות המודרניות מיוצרים כיום משככי כאבים (Painkillers) משוכללים, שמחקר רב התבצע בכדי לפתחם. משככי הכאבים הללו הם ללא ספק סוג התרופות הנפוץ והשימושי ביותר. בעידן המודרני הפכנו במידה כזו או אחרת לתלויים בהם, בכדי להתמודד עם כאב. לצערנו, יש גם מי שמתמכרים להם, אבל זה כבר סיפור אחר.

איך באמת עובדים משככי הכאבים הללו?

מאז אמצע המאה ה-20, לאחר שהתגלו תופעות לוואי קשות שגרמו משככי כאבים מוקדמים יותר, התרכזו היצרנים בשימוש בפרצטמול, שלא נמצאו בו תופעות לוואי. עובדה זו הפכה אותו מאז למשכך הכאבים הפופולארי ביותר בעולם, בעיקר אגב, להורדת החום. מרבית משככי הכאבים הנפוצים כיום, כמו אקמול, או דקסמול, מתבססים על פרצטמול ויש ויכוחים כיצד בדיוק הוא עובד.

ההשערה המרכזית היא שהפרצטמול נכנס לשימוש בדרך כלל, כשאנו חשים כאב ולא פעם כזה המלווה בעליית חום. זה קורה לרוב כשאנו סובלים מזיהום, דלקת או כאב ראש. הגורמים לכל אלה הם פרוסטגלנדינים, הורמונים שמצויים ברקמות שבאיברי גופנו.

הפרוסטגלנדינים שבמוח נוטים להתפרק, כל אימת שאנו סובלים מזיהום או דלקת. הם מתפרקים לחומצה ארכיונית, שהיא מה שיוצר אצלנו את הכאב.

הכאב הוא תחושה טבעית, שללא משכך כאבים גורמת לנו סבל רב. נטילת פרצטמול עושה פעולה הפוכה לפירוק הפרוסטגלנדינים לאותה חומצה ארכיונית. בפעולתו, "מתלבש" החומר הפעיל שבמשכך הכאבים הזה על הפרוסטגלנדינים ומונע את פירוקם לאותה חומצה. באופן זה הוא מונע את התפשטות תחושת הכאב ומפחית את הכאב. גם תרופות חזקות יותר, כמו אספירין ואיבופרופן, פועלות על הפרוסטגלנדינים, אך בשיטות שונות.


הנה הסבר כימי מתורגם לפעולת משככי הכאבים (מתורגם):

https://youtu.be/9mcuIc5O-DE


אבל איך משככי הכאבים מגיעים למקום בגוף שבו הם צריכים לפעול? (מתורגם)

https://youtu.be/uOcpsXMJcJk


כך פועל האספירין, משכך הכאבים הכי מפורסם:

https://youtu.be/cptI2ec1I44


והכי קדום (מתורגם):

https://youtu.be/uRhkDN2WjzI
מיהם הפיגמים, האנשים הנמוכים בעולם?



בני שבט האפה מזאיר שבאפריקה הם פיגמים (Pygmy). מדובר בגזע של האנשים הנמוכים ביותר בעולם. גובהם הממוצע הוא של 142 סנטימטרים והם אינם עולים על מטר וחצי בגובהם. הנשים נמוכות עוד יותר וגובהן הממוצע הוא של 135 ס"מ. הסיבה לגובהם הנמוך של שבט האפה לא ברורה. חוקרים שבדקו את הפיגמים גילו שלמרות שהורמון הגדילה שבגופם הוא ברמות תקינות, ההורמון לא נקלט בגוף.

יש סברות שונות בקשר לסיבות שהפיגמים נמוכים, אך אף אחת מהן לא קשורה באב קדמון, שכן הקבוצות התפתחו בנפרד במקומות שונים בעולם. מזג האוויר הקשה, קשיים בהשגת מזון ועוד אפשרויות אחרות מועלות כסיבות אפשריות לבעיית הגדילה שלהם, לאורך האבולוציה.

המפגש הראשון עם הפיגמים נוצר בעת שהובא למלך המצרי פרעה נפריקר לפני 4500 שנה "גמד מרקד" ממרכז אפריקה.


הנה שבט הפיגמים במרכז אפריקה (עברית):

https://youtu.be/Cl6nLDbiNeg?t=24s


סיפורם של הפיגמים:

https://youtu.be/Q_ndHZ5Mb2U


וממצאים מסתוריים של גולגולות באי מאוחר שמראים ששבטים נוספים כאלה התקיימו בעבר:

https://youtu.be/_FEa_8eArnU
מהו סם האושר הטבעי אנדורפין?



אנדורפין, או אנדורפינים (Endorphin) הוא שמו של מה שנחשב לסם האושר הטבעי של הגוף שלנו. מדובר בכימיקלים טבעיים דמויי אופיאואידים, המשתחררים במוח באופן טבעי, משככים כאב, משפרים את מצב הרוח ויוצרים הרגשה טובה, אפילו תחושת אופוריה.

האנדורפינים הם חלק ממערכת התגמול במוחנו ויש להם במנגנוני ההישרדות שלנו. הם משתחררים בעת פעילות גופנית מאומצת כמו ריצה, או בעת פעילות ספורטיבית מסוכנת וכשעוסקים בפעילות מינית. כל אלה חשובים להישרדות ולכן הגוף מעודד אותנו באמצעותם לברוח, להסתתר ולהתרבות - פעולות של הישרדות המין שלנו.

בשנים האחרונות נמצא שגם אכילת שוקולד, האזנה למוסיקה או אכילה של מאכלים חריפים מייצרים במוח אנדורפינים.

מעניין הוא תפקידם של האנדורפינים כמשככי כאבים טבעיים שנוצרים בגוף. בעידן המודרני זיהו את כוחם של הצחוק וההומור, למשל, בהפחתת כאב. זוהי תוצאה של ייצור הורמוני האנדורפין שמתרחש בגוף תודות לצחוק וההומור. מתגליות כאלה נולדה והתפתחה הליצנות הרפואית, המשתמשת בהומור והצחוק שיוצרים ליצנים בבתי חולים, לצורך ייצור האנדורפינים שמקלים על כאב החולים והפצועים.

כאמור, האנדורפינים הם שאחראים גם לתחושה הנפלאה של מי שמבצעים פעולות קשות, מסוכנות ועמוסות אדרנלין. הם נוצרים מיד לאחר ביצוע של דברים מפחידים, הישרדותיים ונועזים. אז מתפוגג המתח של הספורטאי ובמוחו משתחררים אנדורפינים. זו הסיבה שלא פעם אנו מביטים בתדהמה בספורטאים שמסיימים משהו מפרך אך מתחילים לרקוד, לשמוח ולבלות בהתלהבות אין קץ.

אז האנדורפינים הם מרכיב מרכזי במערכת הנוירוכימית של מערכת התגמול במוחנו. הם אחראים לעונג ולהישרדות, אך לצערנו בעידן המודרני לא פחות גם להתמכרויות ההרסניות לעונג, התמכרויות שהן בדרך כלל הרסניות, כמו סמים, אלכוהול ודומיהם.


הנה האנדורפין:

https://youtu.be/lc_dILVgrD8


האנדורפין כאחד המרכיבים של מערכת התגמול שבמוחנו:

https://youtu.be/ldPuBk7a9V4


ספורטאים שרצו 15 שעות מצטרפים למסיבה ומאושרים (עברית):

https://youtu.be/3Gak7jUc-9s


והסוכר המשחרר לנו אנדורפינים במוח (מתורגם):

http://youtu.be/lEXBxijQREo?t=6s
למה אנשים נהנים מדברים מסוכנים ומפחידים?



באנג'י, קפיצות מצוקים, נסיעה ברכבת הרים וספורט אתגרי ומסוכן - כל אלה גורמים לאנשים הנאה רבה. בני אדם מוכנים לשלם הרבה כסף כדי ליהנות מהפחד והסיפוק שבצליחתו. כיצד זה מושך אותם כל כך?

גורם הקסם בסכנה הוא האדרנלין. ככל שאנו פוחדים ומתרגשים מהעניין המפחיד שאנו עומדים לבצע, משתחרר הורמון האדרנלין באופן מואץ בגופנו. בזכותו אנו נדרכים ומתרכזים בהישרדות. לכן כל כך הרבה ספורטאים שעושים תרגילים מפחידים שלא יאומנו, צריכים להתרכז לפני הביצוע.

רגע אחרי ביצוע ה"תרגיל", מתפוגג המתח של הספורטאי או האדם שעשה אותו ומשתחרר בגוף הורמונים אחרים שנקראים אנדורפינים. הם גורמים להרגשה הנפלאה של אחרי ביצוע משהו נועז, מפחיד, הישרדותי. כך מספק האדם לעצמו חוויות עמוסות אנדורפינים ועתירות הנאה מהפחד ומהתעוזה ללכת על הסכנה, ללא חשש וללא מורא.

איזה כיף לפחד, לא?!?


הנה הסבר לכיף שאנו מוצאים בפחד (מתורגם):

https://youtu.be/oetVvR5RQUs


הנה הסכנה שבספורט האתגרי ואנשים שמכורים לה:

https://youtu.be/7kJQ_H2G-ro


האדרנלין מאפשר לנו לעשות דברים שלא יאומנו:

https://youtu.be/ra-9ioNWCdU


הסכנה גם היא מחזקת את היכולת והאדרנלין בשמיים:

https://youtu.be/tQlv5bxsVcE
למה מתרחש הג'ט לג?



ג'ט לג (Jet lag), "פער הסילון", בעברית "יַעֶפֶת", היא תופעה המוכרת לכל מי שעבר בטיסה בין אזורי זמן שונים, כלומר עבר מספר קווי אורך על פני כדור הארץ. נניח שטסנו לארצות הברית. אנו נוחתים ודי מהר מגלים שבניגוד לשעון האמריקאי, גופנו ממשיך להתנהל על פי השעון שלנו. אנו צריכים לישון כשכולם שם מתעוררים בבוקר ואז מתעוררים, כשהאמריקאים נערכים לערב ולקראת שינה.

מסתבר שיש לנו קושי של ממש להסתגל לשעון החדש של המקום שאליו הגענו. הנטייה הגופנית שלנו לעירות (עירנות) ביום ולשינה בלילה היא לא תוצאה של אור-יום או חשיכה, אלא נובעת משעון פנימי שהגוף שלנו משמר גם כשאנו מגיעים למקום שבו זמני היום והלילה שונים משמעותית מאלה של הארץ ממנה באנו.

השעון הפנימי הזה, אגב, נוצר מהורמון שנקרא מלטונין (Melatonin). את החומר הזה מפריש הגוף בזמן חשיכה ובכך מסמן למוח שהגיע הזמן ללכת לישון. אולי משום כך המדענים מכנים את המלטונין "הפיג'מה של המוח". בכל מקרה, מהמוח "יוצאות פקודות לגוף" להתכונן לשינה. בבוקר, או כשיש אור מסביב, מפסיק הגוף לייצר מלטונין, כדי לגרום לנו להתעורר. פשששש... איזה גאון הגוף שלנו!

משום מה הטיסה לכיוון מזרח קשה לנו יותר מטיסה לכיוון מערב. הסיבה לכך לפי המחקר, היא שטיסה מזרחה "מקצרת" את הימים שלנו ומוציאה אותנו מהקצב הטבעי של הגוף. טיסה לכיוון מערב, לעומתה, "מאריכה" את הימים, באופן שתואם יותר את המחזור או השעון הפנימי של גופנו ולכן היא קלה יותר.

הבלבול שמתרחש בשעון הביולוגי שלנו, בשל הג'ט לג, מוביל במרבית המקרים לבלבול במערכות הגוף, שהבולט בסממניה הוא עניין השינה. אך בדרך כלל מסתנכרן בתוך ימים אחדים השעון הפיזיולוגי שלנו עם אזור הזמן החדש וזמני האור והחושך שבו. כך נגלה שהתנהגותנו מתאימה את עצמה מחדש לנסיבות הגאוגרפיות שאליהן הגענו.


הנה תופעת הג'ט-לג:

https://youtu.be/CoR1bWi8QC4


הצד המדעי של תופעת הג'ט לג:

https://youtu.be/g5H9f3nGHw0


כך נמנע מהמוח ומהשעון הביולוגי שלנו להתבלבל:

https://youtu.be/tGKWbqixWSg


וכך מונעים את היעפת, הג'ט לג:

https://youtu.be/zu6E_68YFUw


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.