שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה זה בוטוקס ומה הוא עושה?
זה סיפור מדהים על רעל מסוכן שהפך תרופה ובמאה ה-21 לתכשיר קוסמטיקה שמזריקים למיליוני נשים וגם גברים כדי להחליק קמטים.
בוטוקס (Botox) הוא שם המסחרי של רעלן הבוטולינום (Botulinum Toxin), חלבון שמייצר את חיידקי הקלוסטרידיום בוטולינום (Clostridium botulinum).
בטבע, הרעלן הזה אחראי לבוטוליזם (Botulism), הרעלת מזון חמורה שיכולה לשתק שרירים ובמינונים גבוהים אף להיות קטלנית.
הרפואה האסתטית גילתה ממש במקרה (ראו בהמשך) שבמינון זעיר ומבוקר הבוטולינום יכול לעשות פלאים, במקום הנכון להפחתת קמטי פנים, מקומות בהם רעלן הבוטולינום נחשב מצד אחד בטוח לשימוש ובו בזמן יעיל ליישומים קוסמטיים.
כשמזריקים בוטוקס לשרירי פנים, הוא חוסם את שחרור האצטילכולין (Acetylcholine), מוליך עצבי שמפעיל שרירים. התוצאה: השריר נרגע ומפסיק להתכווץ.
הקמטים שנוצרים מתנועות חוזרות ונשנות, כמו הרמת גבות, קימוט המצח ועצימת עיניים, נעלמים כי שריר שאינו מתכווץ אינו מתקמט.
הבוטוקס פועל בעיקר על קמטי הבעה, כלומר קמטים שנוצרים מתנועה, ולא על קמטים סטטיים הנגרמים מאובדן הגמישות של העור. לכן הוא אפקטיבי במיוחד בשליש העליון של הפנים, בין הגבות, במצח ובפינות העיניים, אך פחות יעיל בקמטי הלחיים או הסנטר.
ההשפעה בכל מקרה אינה מיידית. היא מתפתחת בתוך 3 עד 7 ימים, מגיעה לשיאה אחרי כשבועיים ומתפוגגת לרוב תוך 3 עד 6 חודשים, עד שהגוף מפתח קצוות עצביים חדשים שמחדשים את הקשר עם השריר.
#איך הבוטוקס התגלה?
הגילוי הקוסמטי של הבוטוקס נולד בשוגג ב-1987, כשרופאת העיניים הקנדית ג'ין קאראת'רס (Jean Carruthers) הזריקה לאחת ממטופלותיה בוטוקס לטיפול בעווית עפעפיים בלתי רצונית (Blepharospasm). בשלב מסוים המטופלת התפרצה ואמרה לקאראת'רס שהיא לא הזריקה לה את המצח, וכשהאחרונה שאלה מדוע היא ענתה לה: "כשאת מזריקה לי שם, הקמטים נעלמים".
באותו ערב חזרה ג'ין הביתה ואמרה לבעלה, הדרמטולוג אלסטר קאראת'רס (Alastair Carruthers): "אני חושבת שיש לי משהו למטופלים שלך עם קמטי ההבעה". למחרת שכנעה ג'ין את המזכירה שלה להיות הנבדקת הראשונה לשימוש הקוסמטי בבוטולינום טוקסין.
לאחר מכן נכנסה ג'ין עצמה לניסוי, כשאלסטר הזריק לה כדי להוכיח שהתהליך בטוח ואפקטיבי. מכאן נולד אחד הציטוטים המפורסמים ברפואה הקוסמטית: "לא היו לי קמוטי מצח מאז 1987".
אותו מחקר ראשון על הבוטוקס החל ב-1987 ולא פורסם עד 1992. לקח לבני הזוג 5 שנים למצוא 18 מטופלים שהסכימו להשתתף. בהמשך, כשהציגו את ממצאיהם בכינוס האגודה האמריקאית לניתוחי עור (American Society for Dermatologic Surgery) ב-1991, אמרו להם קולגות מהתחום שזה "רעיון מטורף שלא יגיע לשום מקום".
ב-2002 אישר ה-FDA (מינהל המזון והתרופות האמריקאי) את הבוטוקס לשימוש קוסמטי. אלסטר קאראת'רס נפטר באוגוסט 2024 לאחר מחלה ממושכת. בימינו הזרקות בוטוקס הן מטיפולי האנטי-אייג'ינג הפופולריים ביותר בעולם.
הטיפול בבוטוקס:
https://youtu.be/UCLcnIlq8DM
יופי של בוטוקס (עברית):
https://youtu.be/RmLzrKBfg6M
על איסור הבוטוקס על צעירות (עברית):
https://youtu.be/S7U1RQzRL9A
בוטוקס מחליק קמטים גם לגברים (עברית):
https://youtu.be/G2xQH_NVUsE
וכך פועל רעלן הבוטולינום והבוטוקס:
https://youtu.be/78_ZAtHcsF0
כיצד פועלים החיסונים נגד מחלות?
מרבית החיסונים (Vaccines) עובדים על עיקרון הנגיף המוחלש. מזריקים למתחסנים חיידקים מוחלשים של המחלה. כשלגוף מוזרק נגיף מוחלש, הוא מפתח נוגדנים המאפשרים לו לעמוד בפני הנגיף הרגיל, במידה שהוא תוקף אותו.
בלעדי החיסון הזה, לא הייתה מסוגלת מערכת ההגנה שבגופנו להגן עליו מהווירוסים והחיידקים שתוקפים אותו כל העת.
החיסון באמצעות חיידקים מוחלשים התגלה במקרה. עוזרו של החוקר הנודע לואי פסטר הזריק לעופות בטעות תרבית ישָנה של חיידקי כולרה, במקום החיידקים האלימים שפסטר הורה לו להזריק. כשהזריק העוזר לאחר מכן את החיידקים האלימים, גילה פסטר שהעופות שקיבלו את החיידקים המוחלשים לא מתו מחיידקי הכולרה האלימים שהוזרקו להם. העופות שקיבלו רק את החיידקים האלימים, דווקא מתו.
פסטר הבין שגוף שמקבל נגיף מוחלש, מפתח נוגדנים שמאפשרים לו לעמוד בפני הנגיף הרגיל, כשהוא תוקף אותו.
התגלית של לואי פסטר לא הייתה היחידה שגילתה כך חיסונים. רופא כפרי בשם ג'נר גילה תגלית דומה לגבי מחלת האבעבועות השחורות. הוא הבחין שילדים שנדבקו במחלה דומה שנקראת "אבעבועות הפרות", פיתחו עמידות לא רק בפני אבעבועות הפרות, אלא גם כנגד אבעבועות שחורות. הסיבה דומה - מחלות קרובות, כשהראשונה לא פוגעת בילדים, אבל מאפשרת למערכת החיסונית שלהם לפתח עמידות טובה יותר לאבעבועות שחורות.
אגב, חיסוני הקורונה פועלים בשיטה אחרת לחלוטין. בקרוב נסביר אותה.
איך התגלה החיסון הראשון וכיצד חיסונים עובדים? (מתורגם)
https://youtu.be/rb7TVW77ZCs
כך נלחם הגוף שלנו ומגן על עצמו מווירוסים למשל (מתורגם):
https://youtu.be/oqGuJhOeMek
על פעילות המערכת החיסונית נגד תאים סרטניים (עברית):
https://youtu.be/3mTqsoQCsPw
*זהו זה" בחיוך על תופעות הלוואי של חיסוני הקורונה (עברית):
https://youtu.be/5oOKddpcWno
ויש רבים שמתנגדים לחיסונים - האם הם צודקים או מתעלמים מהעובדה שתופעות לוואי יש לכל תרופה? (מתורגם)
https://youtu.be/zBkVCpbNnkU?long=yes
מהו הסיפור היצרי של גילוי האינסולין?
יצרים, אגו, כסף וכבוד - כל אלה שימשו בתולדות המדע לא פעם והביאו אנשים למקומות גבוהים ולהישגים על-זמניים ומשני-עולם, אך גם לתחתיות ולהתנהגות מכוערת, יצרית ואפילו לא אנושית.
סיפור גילוי האינסולין (insulin) הוא אחד מהסיפורים המדעיים היצריים והמכוערים בתולדות המדע.
השנה היא 1922 וזריקת האינסולין הראשונה בהיסטוריה ניתנת ללאונרד תומפסון, חולה בן 14 שהיה עתיד למות מסוכרת בתוך זמן קצר. הוא חי מאז חייבים טובים והמשיך לחיות בזכות האינסולין.
עד אותם ימים מחלת הסוכרת הייתה תלויה באינסולין, הורמון חשוב שמייצר הגוף ושאחראי בגוף לאיזון רמות הסוכר בדם. למעשה, הפגיעה בייצור האינסולין הטבעי, מה שאנו קוראים "סוכרת", הייתה מחלה חשוכת מרפא שהסתיימה בדרך כלל במוות, תוך זמן קצר.
אבל שנה קודם, ב-1921, הצליחו שני חוקרים צעירים מאוניברסיטת טורונטו בקנדה, לבודד לראשונה את האינסולין.
השניים, פרדריק בנטינג וצ'רלס בסט, עשו את המחקר במעבדה באוניברסיטה, שנוהלה בידי הפיסיולוג ג'ון מקלאוד. אותו מקלאוד היה ראש המעבדה שבה עבדו השניים על המחקר, אבל הקשר שלו למחקר עצמו היה קלוש.
קלוש, אלא אם מחשיבים את העובדה שהוא לא האמין במחקר של השניים, לא עזר להם ואף התנגד למחקר כולו. רק משהתברר לו שבנטינג גילה תגלית חשובה, תגלית המקדמת אותם לעבר בידוד האינסולין, הוא ניצל את כוחו לתרמית של ממש.
רופא צעיר בשם קוליפ מונה בסודיות על ידי מקלאוד, כדי שישיג את בנטינג ובסט. כך תכנן מקלאוד להצליח לעקוף את בנטינג ולהיחשב לבעל התגלית הגדולה של בידוד האינסולין.
אבל הצדק ניצח ובנטינג ועוזרו בסט השלימו את המחקר ויצרו את טיפול האינסולין. הטיפול הזה החל להציל חולי סוכרת וחולל סערה של אופטימיות באשר לעתיד הניצחון על המחלה.
ההישג היה כביר. בנטינג, שלא היה רופא, קיבל בזכות התגלית את הדוקטורט שלו גם ברפואה. בסט היה ונשאר סטודנט לרפואה, אבל ישלים די מהר את לימודיו ויהפוך לרופא מעוטר ונערץ.
בנטינג ומקלאוד זכו על התגלית המדהימה
בפרס נובל לרפואה ולפיסיולוגיה בשנת 1923.
רגע, מה?
קראתם נכון. בנטינג ומקלאוד הם שזכו על התגלית בפרס נובל לרפואה ולפיסיולוגיה.
כן. ההחלטה של ועדת הפרס, לחלק את הנובל בין בנטינג ומקלאוד, במקום בין צמד החוקרים האמיתיים בנטינג ובסט, חוללה סערה. למעשה, עד היום היא מעוררת מחלוקת שאינה נגמרת. החוקרים הצעירים וכל מי שמסביבם הרגישו כמה הדבר לא צודק אבל ההחלטה בוועדת נובל נותרה ללא שינוי.
ד"ר בנטינג יצא גבר. בזכות תגליתו הוא הפך לאדם הצעיר ביותר בהיסטוריה מבין זוכי פרס הנובל לרפואה. אבל הוא היה לא רק גאון אלא גם בן אדם, חוקר וחבר טוב. את כספי חצי הפרס שבהם זכה הוא חלק עם בסט, עוזרו ושותפו לתגלית ששינתה את העולם. מקלאוד, בניגוד לו, לקח את המחצית שלו לעצמו.
אגב, על אף פרס הנובל שהוענק למקלאוד, הקהילה המדעית מכירה כמגלי האינסולין רק בבנטינג ובבסט. במין צדק פואטי וחד משמעי, לא מוזכר בפרסומים מדעיים אותו מנהל מעבדה, האיש שלא האמין בשניים ואף ניסה להכשילם. מקלאוד מוזכר בקושי בפרסומים הרשמיים והלא נחשבים, אלה העוסקים בפרס הנובל עצמו.
את סיפור הגילוי והמאבק בין הרופאים ניתן לראות בסרט הקולנוע "די תהילה לכל" (Glory Enough for All).
ואגב, כל הניסיונות שנעשו באותה תקופה לייצר אינסולין באופן מלאכותי, בכמויות שנדרשו כדי לטפל בחולים, נכשלו. עד לשנות ה-80 של המאה ה-20 המשיכו להפיק אותו מלבלבים של חזירים וכלבים.
רק לקראת סוף המאה הקודמת הצליחו לפתח אינסולין בהנדסה גנטית. השיטה, אגב, מעוררת הערצה לכשעצמה. חוקרים חיברו את הגן שאחראי לייצור האינסולין לחיידקים ואלו מייצרים כמויות גדולות של אינסולין. שיטה זו מייצרת היום חלק ניכר מהאינסולין שמזריקים חולי סוכרת וכיום נבחנות גם כמוסות אינסולין, לבליעה במקום הזרקה.
הנה סיפורה של תרופת האינסולין והגילוי המסעיר של השניים (מתורגם):
https://youtu.be/k_3hbrqLZ5U
על גילוי התרופה בידי בנטינג ובסט:
https://youtu.be/TOKlH7C41M8
היחיד שאין עליו ויכוח הוא ד"ר בנטינג, צעיר זוכי פרס הנובל לרפואה בהיסטוריה:
https://youtu.be/5Nt9RKg2vPU
סרטון לילדים המתאר את הרגע בו הכריעו את מחלת הסוכרת:
https://youtu.be/JXKXobieDKs
על גילוי האינסולין:
https://youtu.be/Gk1D4VgM8jY
מצגת וידאו:
https://youtu.be/FfMgBnvK_xY
וגלולת האינסולין שפותחה 100 שנה אחר כך:
https://youtu.be/ORqsnxxcyBY
כיצד פועלים חיסוני הקורונה?
כבר בימים הראשונים להתפשטות נגיף הקורונה בעולם, היה ברור לחוקרים ולמפתחי החיסונים שפיתוח חיסון נגד וירוס הקורונה בקצב הרגיל ייקח 10 שנים. הגאוניות בהחלטה שהם קבלו היא בכך שהם קבעו שמי שלמעשה ייקח את האחריות לפיתוח החיסון נגד קורונה יהיה שחקן בלתי צפוי.
הם העבירו את פיתוח החיסון נגד קורונה אל... הגוף!
החיסון נגד הקורונה (COVID-19 Vaccine), או חיסוני הקורונה, פותחו בשיטה שונה גם משום אופיו של נגיף הקורונה. כשחקרו אותו צוותי הפיתוח של חברות תרופות שונות, די מהר הסתבר שווירוס הקוביד 19, שמו הרשמי של הקורונה, נוטה להיות נגיף הרבה יותר אגרסיבי ומתפשט במהירות מאחרים. היו מהם מי שגם העריכו שמוטציות אלימות צפויות להיווצר די מהר. הם צדקו, אגב. בכל מקרה, היה ברור שהזרקת נגיף מוחלש לא תהיה יעילה כמו במחלות אחרות.
כי בחיסונים נגד מחלות אחרות, דוגמת השפעת או הכולרה, מזריקים למתחסנים חיידקים מוחלשים של המחלה, או וירוסים בכמות קטנה וכדומה. כתוצאה מכך הגוף מפתח נוגדנים וזיכרון חיסוני, המאפשרים לו לעמוד בפני הנגיף הרגיל, אם וכאשר הוא תוקף אותו. אלה פיתוחים שלוקחים המממממון זמן... אה, כבר כתבנו את זה...
לכן, בניגוד למרבית החיסונים (Vaccines), הפועלים על עיקרון הנגיף המוחלש, שיטת הפעולה של חיסוני הקורונה מתייחסת ל-RNA שבגופנו.
לטובת המפתחים עמד כלי נהדר וחדשני - ריצוף גנטי של הדנ"א של הווירוס. הם ידעו שאם יצליחו ליצור בעזרתו מצב שהגוף האנושי יפתח לאחר ההזרקה את החיסון נגד הווירוס שתוקף אותו, זה ייקח הרבה פחות זמן לפתח ולהוציא את החיסון לשוק.
הם צדקו.
#שיטת הפעולה של החיסון לקורונה
הסוד של החיסון הזה הוא שבמקום להילחם בנגיף, על ידי "משאית עמוסה בחלבון חיסוני שפותח במעבדה", הוא קורא לשליח וולט זריז שמביא אל הגוף "מתכון פשוט שמלמד אותו ליצור את החלבון הדרוש למלחמה בנגיף".
איך זה קורה? - לתוך התאים בגוף מזריקים מולקולות mRNA מלאכותי, קיצור של Messanger RNA. זה חומר המשמש מעין תבנית או מתכון לבניה של הפרוטאין (Protein), החלבון הנגיפי שיפעיל את מערכת החיסון של המחוסן.
זמן קצר לאחר הכנסת ה-mRNA לתאים, מתחילות המולקולות שלו להניע בכל אחד מהתאים תהליך של ייצור חלבונים חיסוניים. לחלבונים הללו זקוקים התאים כדי להתחסן.
האחראי לייצור החלבונים הללו בתאים הוא מפעל החלבונים שנמצא בכל תא - הריבוזום. לאחר שקיבל את ה"מתכון" מה-DNA, מייצר הריבוזום לפיו, את החלבונים האיכותיים והיעילים שיפעלו בעתיד כנגד הווירוס.
#במקור פותחה בכלל הטכנולוגיה של mRNA לצורך טיפולים במחלת הסרטן
מדובר בשיטה שמביאה את התאים בגוף ליצור חלבון נגיפי של הקורונה. החלבון הזה הוא שגורם בהמשך לתגובה חיסונית של הגוף. היא אמורה, ולפי הניסויים הקליניים גם מצליחה, לגרום לגוף המתחסנים להגיב בנוגדנים שמנטרלים את הנגיף, במקרה של חשיפה אליו.
#הטכנולוגיה הזו תובענית למדי
לפחות חלק מהחיסונים מבוססי ה-mRNA שפותחו מציבים כרגע אתגר אמיתי. הסיבה היא הצורך באחסון קבוע קר מאוד, המגיע לטמפרטורה של מינוס 80 מעלות צלזיוס.
שום מקפיא ביתי או כזה שמבוסס על חנקן נוזלי לא מציע תנאי אחסון קיצוניים כאלה. זה אכן מחייב ניוד מורכב הרבה יותר מהמפעל אל מוקדי החיסון ברחבי העולם ומייקר את החיסונים.
כך פועל החיסון המבוסס על mRNA (עברית):
https://youtu.be/SnpXMVMGw1Y
על הפיתוח הגאוני והמהיר כל כך של החיסון המיוחד הזה:
https://youtu.be/mvA9gs5gxNY
המסע אל השלמת פיתוח חיסון הקורונה (עברית):
https://youtu.be/Qdnf7zRJ0sQ
הניסויים בחיסון הישראלי (עברית):
https://youtu.be/fRbbwd7_V80
עוד על חיסון הקוביד 19 (עברית):
https://youtu.be/uppgdDGwRb8
ומותר גם לחייך על החיסון הרוסי שהתיימר לעשות פלאים (עברית):
https://youtu.be/cYnGCCTmF2I
מהם הסמים בעצם?
סמים (Drugs) הם מוצרים מהטבע או שפותחו במעבדה ומשנים את מצבם הפיזיולוגי של בני אדם ובעלי חיים אחרים.
בין אם מסניפים, שותים או מעשנים אותם, לעתים אוכלים או מזריקים במזרק אל הגוף, הסמים ידועים ככאלו שמשנים את התודעה של המשתמש, גורמים לו לתופעות כמו עונג קצר והזיות ובמקרים רבים עלולה ליצור תלות בסם ואף התמכרות לו.
אנשים עצובים עלולים להשתמש בסמים כדי לזכות בתחושת אושר רגעית וכוזבת. אבל זה ממש לא זה ולעולם לא ממש עובד, ודאי לא לטווח ארוך. כי סמים, במיוחד סמים קשים כמו הירואין וקוקאין, מרימים את המכור (ולהתמכר להם זה עניין מהיר וודאי) למצב של שמחה ואושר מזויפים. כי תמיד, כשהשפעת הסם מתפוגגת, הם צונחים למצב נמוך מאשר קודם ונזקקים לעוד סמים ובכמות גדולה יותר, כדי להשיג את האפקט המוקדם.
המשתמשים בסמים שחשבו בתחילה שתהיה להם שליטה על חייהם, מצאו את עצמם כשבהדרגה חייהם הולכים ונהרסים. היום יום שלהם סובב סביב דבר אחד בלבד: איך להשיג כסף למנה הבאה של הסם.
רבים מהם מנתקים קשרים עם חברים שאינם משתמשים בסמים וממשפחותיהם ונותרים רק עם חברים שמכורים בעצמם לסמים. כולם עסוקים בדבר היחיד בחייהם - השגת הסם שהם חייבים כדי להרגיע לשעות אחדות את ההתמכרות.
אחד השקרים והבלבולים של הסמים הוא שאפשר להפסיק מתי שרוצים. בסמים הקשים, כמו הרואין או קוקאין כבר יודעים שנים רבות שזה לא המצב, אבל במריחואנה, חשיש וכל מה שקרוי "הסמים הקלים", יש הרבה פנטזיות על שליטה בסם ובהדרגה יותר ויותר מהם לומדים על בשרם עד כמה הגמילה לא קלה.
#סוגים
ישנם סמים, כמו מורפיום, המשמשים לשיכוך כאבים עזים. אחרים נועד לטיפול במחלות.
יש אנשים הצורכים "סמים רכים", כגון וויד, קנאביס, מריחואנה, חשיש, אקסטזי או פופרס. אחרים צורכים "סמים קשים", שמהם קשה הרבה יותר להגמל, ביניהם הרואין, קוקאין, מורפיום, אופיום ועוד.
יש חלוקת של סמים לפי מה שהם גורמים. סמי מרץ, כגון קוקאין, הם ממריצים מאוד ונותנים אנרגיה ותחושת מסוגלות.
יש סמים נרקוטיים, ביניהם אופיום, אתר, אצטט ונילין שמצוי בדבק ועוד. יש את סמי ההזיה, כגון אל-אס-די (LSD) ומריחואנה.
וישנם סמי שינה, כמו גם אלכוהול וטבק שמוגדרים כסמים, אך הם חוקיים.
הכירו את הסמים השונים בתגית "סמים".
#איך הם משפיעים?
הסמים פועלים ומעוררים בעוצמה את הכימיה של מסלול הגמול וההנאה במוח. הם משנים לחלוטין את תפקוד המוח וצריכתם עושה זאת שוב ושוב, באופן חוזר ונשנה, תוך שהשפעת הסמים משבשת את טווח פעילותו הביולוגית של המוח.
מכאן מתרחשים במוחו של המכור לסמים שינויים והתאמות, המתבטאים בשינויים כימיים ומבניים בתאי העצב שבו ובקשרים ביניהם. זה קורה כחלק ממנגנון ביולוגי טבעי שקיים במוחנו ומאפשר לו להגיב ולהתאים את עצמו לשינויים.
ובעוד חלק מהשינויים הללו עוברים וחולפים, חלקם האחר מטביע את רישומו במוח, באופן בלתי הפיך. השינויים הללו יוצרים הרס תפקודי מתמשך וקשה לתיקון. חלק מהשפעת הסם ימשיך להכתיב את התנהגותו של משתמש הסמים המכור ולשמר את השינויים באישיותו למשך שארית חייו.
לפיכך, חשוב לדעת שהשינויים הכימיים והמבניים שיוצרים בנו הסמים דומים לאלו שמתרחשים בלמידה ובזיכרון. לעתים קרובות השפעתם תתמיד ותיוותר לאורך זמן ואפילו שנים רבות אחרי שהחומר כבר יצא לחלוטין מהגוף והמשתמש כבר שכח שבעבר הוא צרך את הסם.
#נזקים
הסמים נוטים לטשטוש של הזיכרון ולהקטין את הסיכוי לקלוט מידע כשאנו עמוסי שכחה ותחושת אסון. כמעט תמיד הסמים גורמים לאדם לחוש איטי, מעט טיפש ולגרום לו כישלונות בחיים. וככל שיש לנו יותר כישלונות והחיים נעשים קשים יותר, נאלצים המכורים לסמים לקחת עוד ועוד סמים, כדי לנסות ולהתמודד עם הבעיה - מה שלעולם לא יצליח לקרות.
הנה הסמים:
https://youtu.be/Up_qu1lT_UA
כך מבריחים סמים (עברית):
https://youtu.be/FILmzH_sugA
כך מגדלים את הסמים (עברית):
https://youtu.be/4KT5KwJyBno
וכך עושים מיליונים מהם (עברית):
https://youtu.be/tgFiYspr7ng
הנזק של סמים קלים כמו מריחואנה או קנאביס על המוח:
https://youtu.be/t6FWHNNFzww
נגמל סמים מספר על סם ה-LSD (עברית):
https://youtu.be/TvBXH3VvcT8
ההשפעה של הקוקאין (עברית):
https://youtu.be/i1Ch967aa8o
דברים ששווה לדעת על כל סם וסם (מתורגם):
https://youtu.be/fAigPJVbagY?long=yes
על הכישלון של המאבק בסמים (מתורגם):
https://youtu.be/wJUXLqNHCaI?long=yes
והסמים ש"דופקים" את המוח אך חלקם יכולים לסייע בריפוי (עברית):
https://youtu.be/yS9FBB19Ws0?long=yes
וההיסטוריה של הסמים:
https://youtu.be/AYBcbtiBVeI?long=yes
מה זה חיסון?
החיסונים הם חומרים שמגנים על הגוף שלנו מחיידקים או מוירוסים שעלולים לתקוף אותו ולגרום לו למחלות. יש חיסון פעיל, שמגן עלינו לפני שנחשפנו לגורם המחלה וייגן עלינו ממנו בעת הצורך, ויש חיסון סביל - נוגדנים שמגנים עלינו אם כבר נתקפנו בגורם המחלה.
חיסונים רבים מתבססים על "זיכרון חיסוני" - מערכת שגורמת לגוף ללמוד להילחם בנגיף שתקף אותו בעבר ואם הנגיף הזה הוא וירוס מוחלש, העיקרון של חיסונים רבים, אז הגוף למעשה לומד להשמידו בטרם יפגע בו.
את החיסון הראשון קיבלנו כבר ביום שנולדנו ואחריהם קיבלנו חיסונים רבים בשנת החיים הראשונה שלנו.
יש מחלות שמספיק לחסן פעם בחיים נגדן, כמו חזרת או אדמת, בעוד שמחלת השפעת, המתפתחת כל הזמן, מחייבת כל שנה חיסון חדש ושונה, שהותאם למאפיינים החדשים והעדכניים של הווירוס שמפיץ את המחלה, במצבו העדכני.
יש אנשים שחוששים מחיסונים ונוטים שלא לחסן את גופם או את גוף ילדיהם. אין להתערב בשיקולים שלהם אבל חשוב לומר שחיסונים שיש מידה סבירה של סיכון בהם, לא מקבלים אישור לשימוש במערכת הבריאות.
חשוב לדעת שמעבר לתיאוריות קונספירציה, התעלמות מהעובדה שתופעות לוואי יש לכל תרופה וחששות טבעיים ומובנים לחלות דווקא ממה שאמור להגן עלינו, אין ממצאים מחקריים אמיתיים שמצאו שחיסונים שעברו אישור בעשורים האחרונים גרמו נזק רפואי למתחסנים.
הנה תולדות החיסונים הרפואיים (מתורגם):
https://youtu.be/rb7TVW77ZCs
על חיסון השפעת השנתי לעומת חיסונים לכל החיים (מתורגם):
https://youtu.be/FZ_jNGKCIWs
סרטון שמסביר על עולם החיסונים (עברית):
http://youtu.be/KTZEnPdjnRE?t=6s
ופרק של "היה היה" על החיסון ותרומתו לגוף (עברית):
https://youtu.be/R5DupUCybB8?long=yes
מהי תרופת הקופקסון לטרשת נפוצה?
אחת ההמצאות הישראליות המצליחות בעולם היא תרופת הקופקסון לטרשת נפוצה. זוהי תרופה שפותחה בישראל ונחשבת התרופה הישראלית המצליחה בכל הזמנים. היא מגלגלת בכל שנה כמה מיליארדי דולרים לחברת "טבע", מפתחת הקופקסון. התרופה אמנם אינה מרפאת את המחלה, אלא רק מעכבת אותה, אך היא משפרת את חייהם של חולים בכל רחבי העולם.
המדהים ביותר שהקופקסון פותחה על סמך מחקר שנערך במכון ויצמן בשנות ה-60, מחקר שבו חיפשו משהו הפוך. מה שהמדענים ביקשו למצוא במחקר ההוא היה דווקא חומר שיגרום לטרשת נפוצה. המחקר הזה, בתחום מדעי-רפואי שנקרא אימונולוגיה, ניסה לבדוק איך עובדת מערכת החיסון ולשם כך ניסו החוקרים, הפרופסורים מיכאל סלע ורות ארנון, לפתח את המחלה.
זה מה שנקרא "מחקר בסיסי" - מחקר מדעי שאינו למטרות מעשיות או לצורכי יישום, אלא לשם צבירת ידע מדעי והבנה של הדרך שבה פועל העולם. מה שיצא מהמחקר הבסיסי הזה, שלרוב אין בו תועלת מיידית או הכנסה כספית כלשהי, הוא אחד החיסונים הטובים והרווחיים בהיסטוריה של הרפואה.
הנה סיפורה של תרופת הקופקסון:
https://youtu.be/VIigdq4q88M?t=8s
סרטון לילדים על מחלת הטרשת הנפוצה:
https://youtu.be/PkVzXxp943c
הנה סיפורה של חולה בטרשת הנפוצה:
https://youtu.be/1kWbeDgR904?t=10s
והחולה המפורסמת ביותר, שגם מתה מהמחלה, הצ'לנית האגדית ז'קלין דה פרה:
https://youtu.be/ptsZHqB22sg
זה סיפור מדהים על רעל מסוכן שהפך תרופה ובמאה ה-21 לתכשיר קוסמטיקה שמזריקים למיליוני נשים וגם גברים כדי להחליק קמטים.
בוטוקס (Botox) הוא שם המסחרי של רעלן הבוטולינום (Botulinum Toxin), חלבון שמייצר את חיידקי הקלוסטרידיום בוטולינום (Clostridium botulinum).
בטבע, הרעלן הזה אחראי לבוטוליזם (Botulism), הרעלת מזון חמורה שיכולה לשתק שרירים ובמינונים גבוהים אף להיות קטלנית.
הרפואה האסתטית גילתה ממש במקרה (ראו בהמשך) שבמינון זעיר ומבוקר הבוטולינום יכול לעשות פלאים, במקום הנכון להפחתת קמטי פנים, מקומות בהם רעלן הבוטולינום נחשב מצד אחד בטוח לשימוש ובו בזמן יעיל ליישומים קוסמטיים.
כשמזריקים בוטוקס לשרירי פנים, הוא חוסם את שחרור האצטילכולין (Acetylcholine), מוליך עצבי שמפעיל שרירים. התוצאה: השריר נרגע ומפסיק להתכווץ.
הקמטים שנוצרים מתנועות חוזרות ונשנות, כמו הרמת גבות, קימוט המצח ועצימת עיניים, נעלמים כי שריר שאינו מתכווץ אינו מתקמט.
הבוטוקס פועל בעיקר על קמטי הבעה, כלומר קמטים שנוצרים מתנועה, ולא על קמטים סטטיים הנגרמים מאובדן הגמישות של העור. לכן הוא אפקטיבי במיוחד בשליש העליון של הפנים, בין הגבות, במצח ובפינות העיניים, אך פחות יעיל בקמטי הלחיים או הסנטר.
ההשפעה בכל מקרה אינה מיידית. היא מתפתחת בתוך 3 עד 7 ימים, מגיעה לשיאה אחרי כשבועיים ומתפוגגת לרוב תוך 3 עד 6 חודשים, עד שהגוף מפתח קצוות עצביים חדשים שמחדשים את הקשר עם השריר.
#איך הבוטוקס התגלה?
הגילוי הקוסמטי של הבוטוקס נולד בשוגג ב-1987, כשרופאת העיניים הקנדית ג'ין קאראת'רס (Jean Carruthers) הזריקה לאחת ממטופלותיה בוטוקס לטיפול בעווית עפעפיים בלתי רצונית (Blepharospasm). בשלב מסוים המטופלת התפרצה ואמרה לקאראת'רס שהיא לא הזריקה לה את המצח, וכשהאחרונה שאלה מדוע היא ענתה לה: "כשאת מזריקה לי שם, הקמטים נעלמים".
באותו ערב חזרה ג'ין הביתה ואמרה לבעלה, הדרמטולוג אלסטר קאראת'רס (Alastair Carruthers): "אני חושבת שיש לי משהו למטופלים שלך עם קמטי ההבעה". למחרת שכנעה ג'ין את המזכירה שלה להיות הנבדקת הראשונה לשימוש הקוסמטי בבוטולינום טוקסין.
לאחר מכן נכנסה ג'ין עצמה לניסוי, כשאלסטר הזריק לה כדי להוכיח שהתהליך בטוח ואפקטיבי. מכאן נולד אחד הציטוטים המפורסמים ברפואה הקוסמטית: "לא היו לי קמוטי מצח מאז 1987".
אותו מחקר ראשון על הבוטוקס החל ב-1987 ולא פורסם עד 1992. לקח לבני הזוג 5 שנים למצוא 18 מטופלים שהסכימו להשתתף. בהמשך, כשהציגו את ממצאיהם בכינוס האגודה האמריקאית לניתוחי עור (American Society for Dermatologic Surgery) ב-1991, אמרו להם קולגות מהתחום שזה "רעיון מטורף שלא יגיע לשום מקום".
ב-2002 אישר ה-FDA (מינהל המזון והתרופות האמריקאי) את הבוטוקס לשימוש קוסמטי. אלסטר קאראת'רס נפטר באוגוסט 2024 לאחר מחלה ממושכת. בימינו הזרקות בוטוקס הן מטיפולי האנטי-אייג'ינג הפופולריים ביותר בעולם.
הטיפול בבוטוקס:
https://youtu.be/UCLcnIlq8DM
יופי של בוטוקס (עברית):
https://youtu.be/RmLzrKBfg6M
על איסור הבוטוקס על צעירות (עברית):
https://youtu.be/S7U1RQzRL9A
בוטוקס מחליק קמטים גם לגברים (עברית):
https://youtu.be/G2xQH_NVUsE
וכך פועל רעלן הבוטולינום והבוטוקס:
https://youtu.be/78_ZAtHcsF0
מרבית החיסונים (Vaccines) עובדים על עיקרון הנגיף המוחלש. מזריקים למתחסנים חיידקים מוחלשים של המחלה. כשלגוף מוזרק נגיף מוחלש, הוא מפתח נוגדנים המאפשרים לו לעמוד בפני הנגיף הרגיל, במידה שהוא תוקף אותו.
בלעדי החיסון הזה, לא הייתה מסוגלת מערכת ההגנה שבגופנו להגן עליו מהווירוסים והחיידקים שתוקפים אותו כל העת.
החיסון באמצעות חיידקים מוחלשים התגלה במקרה. עוזרו של החוקר הנודע לואי פסטר הזריק לעופות בטעות תרבית ישָנה של חיידקי כולרה, במקום החיידקים האלימים שפסטר הורה לו להזריק. כשהזריק העוזר לאחר מכן את החיידקים האלימים, גילה פסטר שהעופות שקיבלו את החיידקים המוחלשים לא מתו מחיידקי הכולרה האלימים שהוזרקו להם. העופות שקיבלו רק את החיידקים האלימים, דווקא מתו.
פסטר הבין שגוף שמקבל נגיף מוחלש, מפתח נוגדנים שמאפשרים לו לעמוד בפני הנגיף הרגיל, כשהוא תוקף אותו.
התגלית של לואי פסטר לא הייתה היחידה שגילתה כך חיסונים. רופא כפרי בשם ג'נר גילה תגלית דומה לגבי מחלת האבעבועות השחורות. הוא הבחין שילדים שנדבקו במחלה דומה שנקראת "אבעבועות הפרות", פיתחו עמידות לא רק בפני אבעבועות הפרות, אלא גם כנגד אבעבועות שחורות. הסיבה דומה - מחלות קרובות, כשהראשונה לא פוגעת בילדים, אבל מאפשרת למערכת החיסונית שלהם לפתח עמידות טובה יותר לאבעבועות שחורות.
אגב, חיסוני הקורונה פועלים בשיטה אחרת לחלוטין. בקרוב נסביר אותה.
איך התגלה החיסון הראשון וכיצד חיסונים עובדים? (מתורגם)
https://youtu.be/rb7TVW77ZCs
כך נלחם הגוף שלנו ומגן על עצמו מווירוסים למשל (מתורגם):
https://youtu.be/oqGuJhOeMek
על פעילות המערכת החיסונית נגד תאים סרטניים (עברית):
https://youtu.be/3mTqsoQCsPw
*זהו זה" בחיוך על תופעות הלוואי של חיסוני הקורונה (עברית):
https://youtu.be/5oOKddpcWno
ויש רבים שמתנגדים לחיסונים - האם הם צודקים או מתעלמים מהעובדה שתופעות לוואי יש לכל תרופה? (מתורגם)
https://youtu.be/zBkVCpbNnkU?long=yes
יצרים, אגו, כסף וכבוד - כל אלה שימשו בתולדות המדע לא פעם והביאו אנשים למקומות גבוהים ולהישגים על-זמניים ומשני-עולם, אך גם לתחתיות ולהתנהגות מכוערת, יצרית ואפילו לא אנושית.
סיפור גילוי האינסולין (insulin) הוא אחד מהסיפורים המדעיים היצריים והמכוערים בתולדות המדע.
השנה היא 1922 וזריקת האינסולין הראשונה בהיסטוריה ניתנת ללאונרד תומפסון, חולה בן 14 שהיה עתיד למות מסוכרת בתוך זמן קצר. הוא חי מאז חייבים טובים והמשיך לחיות בזכות האינסולין.
עד אותם ימים מחלת הסוכרת הייתה תלויה באינסולין, הורמון חשוב שמייצר הגוף ושאחראי בגוף לאיזון רמות הסוכר בדם. למעשה, הפגיעה בייצור האינסולין הטבעי, מה שאנו קוראים "סוכרת", הייתה מחלה חשוכת מרפא שהסתיימה בדרך כלל במוות, תוך זמן קצר.
אבל שנה קודם, ב-1921, הצליחו שני חוקרים צעירים מאוניברסיטת טורונטו בקנדה, לבודד לראשונה את האינסולין.
השניים, פרדריק בנטינג וצ'רלס בסט, עשו את המחקר במעבדה באוניברסיטה, שנוהלה בידי הפיסיולוג ג'ון מקלאוד. אותו מקלאוד היה ראש המעבדה שבה עבדו השניים על המחקר, אבל הקשר שלו למחקר עצמו היה קלוש.
קלוש, אלא אם מחשיבים את העובדה שהוא לא האמין במחקר של השניים, לא עזר להם ואף התנגד למחקר כולו. רק משהתברר לו שבנטינג גילה תגלית חשובה, תגלית המקדמת אותם לעבר בידוד האינסולין, הוא ניצל את כוחו לתרמית של ממש.
רופא צעיר בשם קוליפ מונה בסודיות על ידי מקלאוד, כדי שישיג את בנטינג ובסט. כך תכנן מקלאוד להצליח לעקוף את בנטינג ולהיחשב לבעל התגלית הגדולה של בידוד האינסולין.
אבל הצדק ניצח ובנטינג ועוזרו בסט השלימו את המחקר ויצרו את טיפול האינסולין. הטיפול הזה החל להציל חולי סוכרת וחולל סערה של אופטימיות באשר לעתיד הניצחון על המחלה.
ההישג היה כביר. בנטינג, שלא היה רופא, קיבל בזכות התגלית את הדוקטורט שלו גם ברפואה. בסט היה ונשאר סטודנט לרפואה, אבל ישלים די מהר את לימודיו ויהפוך לרופא מעוטר ונערץ.
בנטינג ומקלאוד זכו על התגלית המדהימה
בפרס נובל לרפואה ולפיסיולוגיה בשנת 1923.
רגע, מה?
קראתם נכון. בנטינג ומקלאוד הם שזכו על התגלית בפרס נובל לרפואה ולפיסיולוגיה.
כן. ההחלטה של ועדת הפרס, לחלק את הנובל בין בנטינג ומקלאוד, במקום בין צמד החוקרים האמיתיים בנטינג ובסט, חוללה סערה. למעשה, עד היום היא מעוררת מחלוקת שאינה נגמרת. החוקרים הצעירים וכל מי שמסביבם הרגישו כמה הדבר לא צודק אבל ההחלטה בוועדת נובל נותרה ללא שינוי.
ד"ר בנטינג יצא גבר. בזכות תגליתו הוא הפך לאדם הצעיר ביותר בהיסטוריה מבין זוכי פרס הנובל לרפואה. אבל הוא היה לא רק גאון אלא גם בן אדם, חוקר וחבר טוב. את כספי חצי הפרס שבהם זכה הוא חלק עם בסט, עוזרו ושותפו לתגלית ששינתה את העולם. מקלאוד, בניגוד לו, לקח את המחצית שלו לעצמו.
אגב, על אף פרס הנובל שהוענק למקלאוד, הקהילה המדעית מכירה כמגלי האינסולין רק בבנטינג ובבסט. במין צדק פואטי וחד משמעי, לא מוזכר בפרסומים מדעיים אותו מנהל מעבדה, האיש שלא האמין בשניים ואף ניסה להכשילם. מקלאוד מוזכר בקושי בפרסומים הרשמיים והלא נחשבים, אלה העוסקים בפרס הנובל עצמו.
את סיפור הגילוי והמאבק בין הרופאים ניתן לראות בסרט הקולנוע "די תהילה לכל" (Glory Enough for All).
ואגב, כל הניסיונות שנעשו באותה תקופה לייצר אינסולין באופן מלאכותי, בכמויות שנדרשו כדי לטפל בחולים, נכשלו. עד לשנות ה-80 של המאה ה-20 המשיכו להפיק אותו מלבלבים של חזירים וכלבים.
רק לקראת סוף המאה הקודמת הצליחו לפתח אינסולין בהנדסה גנטית. השיטה, אגב, מעוררת הערצה לכשעצמה. חוקרים חיברו את הגן שאחראי לייצור האינסולין לחיידקים ואלו מייצרים כמויות גדולות של אינסולין. שיטה זו מייצרת היום חלק ניכר מהאינסולין שמזריקים חולי סוכרת וכיום נבחנות גם כמוסות אינסולין, לבליעה במקום הזרקה.
הנה סיפורה של תרופת האינסולין והגילוי המסעיר של השניים (מתורגם):
https://youtu.be/k_3hbrqLZ5U
על גילוי התרופה בידי בנטינג ובסט:
https://youtu.be/TOKlH7C41M8
היחיד שאין עליו ויכוח הוא ד"ר בנטינג, צעיר זוכי פרס הנובל לרפואה בהיסטוריה:
https://youtu.be/5Nt9RKg2vPU
סרטון לילדים המתאר את הרגע בו הכריעו את מחלת הסוכרת:
https://youtu.be/JXKXobieDKs
על גילוי האינסולין:
https://youtu.be/Gk1D4VgM8jY
מצגת וידאו:
https://youtu.be/FfMgBnvK_xY
וגלולת האינסולין שפותחה 100 שנה אחר כך:
https://youtu.be/ORqsnxxcyBY
כבר בימים הראשונים להתפשטות נגיף הקורונה בעולם, היה ברור לחוקרים ולמפתחי החיסונים שפיתוח חיסון נגד וירוס הקורונה בקצב הרגיל ייקח 10 שנים. הגאוניות בהחלטה שהם קבלו היא בכך שהם קבעו שמי שלמעשה ייקח את האחריות לפיתוח החיסון נגד קורונה יהיה שחקן בלתי צפוי.
הם העבירו את פיתוח החיסון נגד קורונה אל... הגוף!
החיסון נגד הקורונה (COVID-19 Vaccine), או חיסוני הקורונה, פותחו בשיטה שונה גם משום אופיו של נגיף הקורונה. כשחקרו אותו צוותי הפיתוח של חברות תרופות שונות, די מהר הסתבר שווירוס הקוביד 19, שמו הרשמי של הקורונה, נוטה להיות נגיף הרבה יותר אגרסיבי ומתפשט במהירות מאחרים. היו מהם מי שגם העריכו שמוטציות אלימות צפויות להיווצר די מהר. הם צדקו, אגב. בכל מקרה, היה ברור שהזרקת נגיף מוחלש לא תהיה יעילה כמו במחלות אחרות.
כי בחיסונים נגד מחלות אחרות, דוגמת השפעת או הכולרה, מזריקים למתחסנים חיידקים מוחלשים של המחלה, או וירוסים בכמות קטנה וכדומה. כתוצאה מכך הגוף מפתח נוגדנים וזיכרון חיסוני, המאפשרים לו לעמוד בפני הנגיף הרגיל, אם וכאשר הוא תוקף אותו. אלה פיתוחים שלוקחים המממממון זמן... אה, כבר כתבנו את זה...
לכן, בניגוד למרבית החיסונים (Vaccines), הפועלים על עיקרון הנגיף המוחלש, שיטת הפעולה של חיסוני הקורונה מתייחסת ל-RNA שבגופנו.
לטובת המפתחים עמד כלי נהדר וחדשני - ריצוף גנטי של הדנ"א של הווירוס. הם ידעו שאם יצליחו ליצור בעזרתו מצב שהגוף האנושי יפתח לאחר ההזרקה את החיסון נגד הווירוס שתוקף אותו, זה ייקח הרבה פחות זמן לפתח ולהוציא את החיסון לשוק.
הם צדקו.
#שיטת הפעולה של החיסון לקורונה
הסוד של החיסון הזה הוא שבמקום להילחם בנגיף, על ידי "משאית עמוסה בחלבון חיסוני שפותח במעבדה", הוא קורא לשליח וולט זריז שמביא אל הגוף "מתכון פשוט שמלמד אותו ליצור את החלבון הדרוש למלחמה בנגיף".
איך זה קורה? - לתוך התאים בגוף מזריקים מולקולות mRNA מלאכותי, קיצור של Messanger RNA. זה חומר המשמש מעין תבנית או מתכון לבניה של הפרוטאין (Protein), החלבון הנגיפי שיפעיל את מערכת החיסון של המחוסן.
זמן קצר לאחר הכנסת ה-mRNA לתאים, מתחילות המולקולות שלו להניע בכל אחד מהתאים תהליך של ייצור חלבונים חיסוניים. לחלבונים הללו זקוקים התאים כדי להתחסן.
האחראי לייצור החלבונים הללו בתאים הוא מפעל החלבונים שנמצא בכל תא - הריבוזום. לאחר שקיבל את ה"מתכון" מה-DNA, מייצר הריבוזום לפיו, את החלבונים האיכותיים והיעילים שיפעלו בעתיד כנגד הווירוס.
#במקור פותחה בכלל הטכנולוגיה של mRNA לצורך טיפולים במחלת הסרטן
מדובר בשיטה שמביאה את התאים בגוף ליצור חלבון נגיפי של הקורונה. החלבון הזה הוא שגורם בהמשך לתגובה חיסונית של הגוף. היא אמורה, ולפי הניסויים הקליניים גם מצליחה, לגרום לגוף המתחסנים להגיב בנוגדנים שמנטרלים את הנגיף, במקרה של חשיפה אליו.
#הטכנולוגיה הזו תובענית למדי
לפחות חלק מהחיסונים מבוססי ה-mRNA שפותחו מציבים כרגע אתגר אמיתי. הסיבה היא הצורך באחסון קבוע קר מאוד, המגיע לטמפרטורה של מינוס 80 מעלות צלזיוס.
שום מקפיא ביתי או כזה שמבוסס על חנקן נוזלי לא מציע תנאי אחסון קיצוניים כאלה. זה אכן מחייב ניוד מורכב הרבה יותר מהמפעל אל מוקדי החיסון ברחבי העולם ומייקר את החיסונים.
כך פועל החיסון המבוסס על mRNA (עברית):
https://youtu.be/SnpXMVMGw1Y
על הפיתוח הגאוני והמהיר כל כך של החיסון המיוחד הזה:
https://youtu.be/mvA9gs5gxNY
המסע אל השלמת פיתוח חיסון הקורונה (עברית):
https://youtu.be/Qdnf7zRJ0sQ
הניסויים בחיסון הישראלי (עברית):
https://youtu.be/fRbbwd7_V80
עוד על חיסון הקוביד 19 (עברית):
https://youtu.be/uppgdDGwRb8
ומותר גם לחייך על החיסון הרוסי שהתיימר לעשות פלאים (עברית):
https://youtu.be/cYnGCCTmF2I
הזרקה
סמים (Drugs) הם מוצרים מהטבע או שפותחו במעבדה ומשנים את מצבם הפיזיולוגי של בני אדם ובעלי חיים אחרים.
בין אם מסניפים, שותים או מעשנים אותם, לעתים אוכלים או מזריקים במזרק אל הגוף, הסמים ידועים ככאלו שמשנים את התודעה של המשתמש, גורמים לו לתופעות כמו עונג קצר והזיות ובמקרים רבים עלולה ליצור תלות בסם ואף התמכרות לו.
אנשים עצובים עלולים להשתמש בסמים כדי לזכות בתחושת אושר רגעית וכוזבת. אבל זה ממש לא זה ולעולם לא ממש עובד, ודאי לא לטווח ארוך. כי סמים, במיוחד סמים קשים כמו הירואין וקוקאין, מרימים את המכור (ולהתמכר להם זה עניין מהיר וודאי) למצב של שמחה ואושר מזויפים. כי תמיד, כשהשפעת הסם מתפוגגת, הם צונחים למצב נמוך מאשר קודם ונזקקים לעוד סמים ובכמות גדולה יותר, כדי להשיג את האפקט המוקדם.
המשתמשים בסמים שחשבו בתחילה שתהיה להם שליטה על חייהם, מצאו את עצמם כשבהדרגה חייהם הולכים ונהרסים. היום יום שלהם סובב סביב דבר אחד בלבד: איך להשיג כסף למנה הבאה של הסם.
רבים מהם מנתקים קשרים עם חברים שאינם משתמשים בסמים וממשפחותיהם ונותרים רק עם חברים שמכורים בעצמם לסמים. כולם עסוקים בדבר היחיד בחייהם - השגת הסם שהם חייבים כדי להרגיע לשעות אחדות את ההתמכרות.
אחד השקרים והבלבולים של הסמים הוא שאפשר להפסיק מתי שרוצים. בסמים הקשים, כמו הרואין או קוקאין כבר יודעים שנים רבות שזה לא המצב, אבל במריחואנה, חשיש וכל מה שקרוי "הסמים הקלים", יש הרבה פנטזיות על שליטה בסם ובהדרגה יותר ויותר מהם לומדים על בשרם עד כמה הגמילה לא קלה.
#סוגים
ישנם סמים, כמו מורפיום, המשמשים לשיכוך כאבים עזים. אחרים נועד לטיפול במחלות.
יש אנשים הצורכים "סמים רכים", כגון וויד, קנאביס, מריחואנה, חשיש, אקסטזי או פופרס. אחרים צורכים "סמים קשים", שמהם קשה הרבה יותר להגמל, ביניהם הרואין, קוקאין, מורפיום, אופיום ועוד.
יש חלוקת של סמים לפי מה שהם גורמים. סמי מרץ, כגון קוקאין, הם ממריצים מאוד ונותנים אנרגיה ותחושת מסוגלות.
יש סמים נרקוטיים, ביניהם אופיום, אתר, אצטט ונילין שמצוי בדבק ועוד. יש את סמי ההזיה, כגון אל-אס-די (LSD) ומריחואנה.
וישנם סמי שינה, כמו גם אלכוהול וטבק שמוגדרים כסמים, אך הם חוקיים.
הכירו את הסמים השונים בתגית "סמים".
#איך הם משפיעים?
הסמים פועלים ומעוררים בעוצמה את הכימיה של מסלול הגמול וההנאה במוח. הם משנים לחלוטין את תפקוד המוח וצריכתם עושה זאת שוב ושוב, באופן חוזר ונשנה, תוך שהשפעת הסמים משבשת את טווח פעילותו הביולוגית של המוח.
מכאן מתרחשים במוחו של המכור לסמים שינויים והתאמות, המתבטאים בשינויים כימיים ומבניים בתאי העצב שבו ובקשרים ביניהם. זה קורה כחלק ממנגנון ביולוגי טבעי שקיים במוחנו ומאפשר לו להגיב ולהתאים את עצמו לשינויים.
ובעוד חלק מהשינויים הללו עוברים וחולפים, חלקם האחר מטביע את רישומו במוח, באופן בלתי הפיך. השינויים הללו יוצרים הרס תפקודי מתמשך וקשה לתיקון. חלק מהשפעת הסם ימשיך להכתיב את התנהגותו של משתמש הסמים המכור ולשמר את השינויים באישיותו למשך שארית חייו.
לפיכך, חשוב לדעת שהשינויים הכימיים והמבניים שיוצרים בנו הסמים דומים לאלו שמתרחשים בלמידה ובזיכרון. לעתים קרובות השפעתם תתמיד ותיוותר לאורך זמן ואפילו שנים רבות אחרי שהחומר כבר יצא לחלוטין מהגוף והמשתמש כבר שכח שבעבר הוא צרך את הסם.
#נזקים
הסמים נוטים לטשטוש של הזיכרון ולהקטין את הסיכוי לקלוט מידע כשאנו עמוסי שכחה ותחושת אסון. כמעט תמיד הסמים גורמים לאדם לחוש איטי, מעט טיפש ולגרום לו כישלונות בחיים. וככל שיש לנו יותר כישלונות והחיים נעשים קשים יותר, נאלצים המכורים לסמים לקחת עוד ועוד סמים, כדי לנסות ולהתמודד עם הבעיה - מה שלעולם לא יצליח לקרות.
הנה הסמים:
https://youtu.be/Up_qu1lT_UA
כך מבריחים סמים (עברית):
https://youtu.be/FILmzH_sugA
כך מגדלים את הסמים (עברית):
https://youtu.be/4KT5KwJyBno
וכך עושים מיליונים מהם (עברית):
https://youtu.be/tgFiYspr7ng
הנזק של סמים קלים כמו מריחואנה או קנאביס על המוח:
https://youtu.be/t6FWHNNFzww
נגמל סמים מספר על סם ה-LSD (עברית):
https://youtu.be/TvBXH3VvcT8
ההשפעה של הקוקאין (עברית):
https://youtu.be/i1Ch967aa8o
דברים ששווה לדעת על כל סם וסם (מתורגם):
https://youtu.be/fAigPJVbagY?long=yes
על הכישלון של המאבק בסמים (מתורגם):
https://youtu.be/wJUXLqNHCaI?long=yes
והסמים ש"דופקים" את המוח אך חלקם יכולים לסייע בריפוי (עברית):
https://youtu.be/yS9FBB19Ws0?long=yes
וההיסטוריה של הסמים:
https://youtu.be/AYBcbtiBVeI?long=yes
החיסונים הם חומרים שמגנים על הגוף שלנו מחיידקים או מוירוסים שעלולים לתקוף אותו ולגרום לו למחלות. יש חיסון פעיל, שמגן עלינו לפני שנחשפנו לגורם המחלה וייגן עלינו ממנו בעת הצורך, ויש חיסון סביל - נוגדנים שמגנים עלינו אם כבר נתקפנו בגורם המחלה.
חיסונים רבים מתבססים על "זיכרון חיסוני" - מערכת שגורמת לגוף ללמוד להילחם בנגיף שתקף אותו בעבר ואם הנגיף הזה הוא וירוס מוחלש, העיקרון של חיסונים רבים, אז הגוף למעשה לומד להשמידו בטרם יפגע בו.
את החיסון הראשון קיבלנו כבר ביום שנולדנו ואחריהם קיבלנו חיסונים רבים בשנת החיים הראשונה שלנו.
יש מחלות שמספיק לחסן פעם בחיים נגדן, כמו חזרת או אדמת, בעוד שמחלת השפעת, המתפתחת כל הזמן, מחייבת כל שנה חיסון חדש ושונה, שהותאם למאפיינים החדשים והעדכניים של הווירוס שמפיץ את המחלה, במצבו העדכני.
יש אנשים שחוששים מחיסונים ונוטים שלא לחסן את גופם או את גוף ילדיהם. אין להתערב בשיקולים שלהם אבל חשוב לומר שחיסונים שיש מידה סבירה של סיכון בהם, לא מקבלים אישור לשימוש במערכת הבריאות.
חשוב לדעת שמעבר לתיאוריות קונספירציה, התעלמות מהעובדה שתופעות לוואי יש לכל תרופה וחששות טבעיים ומובנים לחלות דווקא ממה שאמור להגן עלינו, אין ממצאים מחקריים אמיתיים שמצאו שחיסונים שעברו אישור בעשורים האחרונים גרמו נזק רפואי למתחסנים.
הנה תולדות החיסונים הרפואיים (מתורגם):
https://youtu.be/rb7TVW77ZCs
על חיסון השפעת השנתי לעומת חיסונים לכל החיים (מתורגם):
https://youtu.be/FZ_jNGKCIWs
סרטון שמסביר על עולם החיסונים (עברית):
http://youtu.be/KTZEnPdjnRE?t=6s
ופרק של "היה היה" על החיסון ותרומתו לגוף (עברית):
https://youtu.be/R5DupUCybB8?long=yes
אחת ההמצאות הישראליות המצליחות בעולם היא תרופת הקופקסון לטרשת נפוצה. זוהי תרופה שפותחה בישראל ונחשבת התרופה הישראלית המצליחה בכל הזמנים. היא מגלגלת בכל שנה כמה מיליארדי דולרים לחברת "טבע", מפתחת הקופקסון. התרופה אמנם אינה מרפאת את המחלה, אלא רק מעכבת אותה, אך היא משפרת את חייהם של חולים בכל רחבי העולם.
המדהים ביותר שהקופקסון פותחה על סמך מחקר שנערך במכון ויצמן בשנות ה-60, מחקר שבו חיפשו משהו הפוך. מה שהמדענים ביקשו למצוא במחקר ההוא היה דווקא חומר שיגרום לטרשת נפוצה. המחקר הזה, בתחום מדעי-רפואי שנקרא אימונולוגיה, ניסה לבדוק איך עובדת מערכת החיסון ולשם כך ניסו החוקרים, הפרופסורים מיכאל סלע ורות ארנון, לפתח את המחלה.
זה מה שנקרא "מחקר בסיסי" - מחקר מדעי שאינו למטרות מעשיות או לצורכי יישום, אלא לשם צבירת ידע מדעי והבנה של הדרך שבה פועל העולם. מה שיצא מהמחקר הבסיסי הזה, שלרוב אין בו תועלת מיידית או הכנסה כספית כלשהי, הוא אחד החיסונים הטובים והרווחיים בהיסטוריה של הרפואה.
הנה סיפורה של תרופת הקופקסון:
https://youtu.be/VIigdq4q88M?t=8s
סרטון לילדים על מחלת הטרשת הנפוצה:
https://youtu.be/PkVzXxp943c
הנה סיפורה של חולה בטרשת הנפוצה:
https://youtu.be/1kWbeDgR904?t=10s
והחולה המפורסמת ביותר, שגם מתה מהמחלה, הצ'לנית האגדית ז'קלין דה פרה:
https://youtu.be/ptsZHqB22sg
