שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה רע בהימורים וכיצד אנשים מתמכרים להם?
הימור (Gambling) הוא פעולה שבה אדם מסכן את כספו או משהו שברשותו, למול יכולתו לחזות או לנחש תוצאה של דבר מה, שקשור במזל או בפעולה של אדם אחר.
הימורים מתקיימים מאז ימי קדם, לרוב בין אנשים שמתחרים על ניחוש תוצאות של תחרויות ספורט, אירועים חדשותיים ועוד. החוקרים מצאו סימנים עוד מימי האדם הקדמון, בזמנים פרה-היסטוריים, לקיומם של הימורים. בתרבויות העתיקות התקיימו הימורים מסוגים שונים, כשהמוכר שבהם הוא ההימור בהטלת מטבע, המוכר לנו כ"עץ או פלי".
רבים מתייחסים לפעילויות בסיכון גבוה, שבהן הידע שלנו לא מספק ולא שלם, כהימור. כך למשל, ניתן להתייחס להשקעה בבורסה, ללא ידע מספיק וללא לימוד מעמיק של ההשקעות, כסוג של הימור בסיכון גבוה. רבים מפסידים שם סכומי עתק, כי אינם מקפידים ללמוד את השוק, את מצבן האמיתי של החברות שאת ניירות הערך שלהן הם רוכשים וכדומה.
ישנם מקומות שבהם מתקיימים הימורים באופן קבוע ופתוח לקהל הרחב. הם נקראים "קזינו". בקזינו מנחשים אנשים תוצאות של קלפים, מהמרים על מספר שעליו יעצור גלגל מסתובב שנקרא "רולטה", מפעילים מכונות מזל שיוצרות הרכבי סמלים, שאולי יעניקו זכייה וכדומה.
רבים רואים בהימורים צורת בילוי ומהמרים על כספם, כדי לזכות בכסף. יש אף המתפרנסים מכך ומהמרים על סכומי כסף גדולים. הסיכון בהימורים כאלה יכול להיות גדול ואף הרסני. רבים מהמהמרים כך, הולכים ומגדילים את סכומי ההימורים ונמצאים בסכנה של התמכרות להימורים.
מצב זה של התמכרות להימורים ומשחקי מזל הוא מצב שבו נפגעים החיים התקינים של המהמרים ושל האנשים שבסביבתם. לא פעם הם מפסידים את כל רכושם ונגררים לפשע, כדי לממן את חובות ההימורים שצברו.
גם משחקי המזל של הלוטו והטוטו הם סוג של הימורים. הללו באים בצורות שונות, מהימורי ספורט שמנחשים תוצאות של משחקי ספורט, דוגמת כדורגל, כדורסל ומרוצי סוסים, דרך משחקי מזל שמאורגנים באישור ואף על ידי המדינה, כמו הלוטו.
הממשלות טוענות שמשחקי המזל הללו מממנים מפעלי חינוך ותרבות. כולם מבינים שהנזק שנגרם לחברה ולמדינה, בשל משחקי המזל וההימורים שבהם, הוא עצום. מה שעצוב הוא שהפגיעה העיקרית היא לא רק במכורים, אלא גם במשפחות המכורים להימורים. המשפחות הללו הן בעיקר מהמעמד הנמוך.
הנה מכור להימורים:
https://youtu.be/F5XLmCb3y3o
שיחה על התמכרות להימורים:
https://youtu.be/nRLbvXMFKtc
על התמכרות של ילדים להימורים:
https://youtu.be/kTSBQQ47PPQ
ויש דמיון מילולי בין הימור להומור, לא?
https://youtu.be/lAy8QMGZCgA
מהי מטלת ההימורים של איווה?
האם יתכן שגופכם חש סכנה לפני שמוחכם קולט אותה? האם יתכן שבתת מודע אנו קולטים דברים שמוחנו לא עוסק בהם?
לפי ניסויים, נראה שכן. מטלת ההימורים של איווה (Iowa gambling task) היא ניסוי שמראה שהלא מודע שלנו הוא חכם יותר וזריז מהמודע שלנו.
בשנת 1997 נערך באוניברסיטת איווה שבארה"ב הניסוי המדעי הזה, שבו הוצגו למשתתפים 4 חפיסות קלפים: 2 כחולות ו-2 אדומות. כל משתתף בתורו קיבל 2,000 דולר במזומן והובהר לו שהוא עתיד לשחק במשחק הימור. שבסופו יזכה לקבל את כל הכסף שיישאר ברשותו בסוף המשחק.
במשחק התבקשו המשתתפים להפוך בכל תור קלף מאחת החפיסות שיבחר. כל קלף שהפכו זיכה אותם בכסף או קנס אותם בחלק מהכסף שהיה ברשותם. החוקר הסביר להם שיש הבדל בין החבילות: קלף מהחבילות הכחולות יכול לזכות אותם ב-100 דולר, בעוד שקלף מהחבילה האדומה מזכה רק ב-50 דולר. עם זאת הובהר להם שבחבילות הכחולות הסיכון גדול יותר להפסיד מאשר בחבילה האדומה, שכן חלק מהקלפים שבחבילה הכחולה יגרמו להם להפסד של סכומי כסף גדולים יותר, שינועו בין 200 ל-1,200 דולרים, בעוד שבחבילה האדומה ההפסד המירבי יהיה עד 100 דולר.
מה שהחוקרים לא סיפרו למשתתפים הוא שסך הרווח הצפוי מהחבילה הכחולה הוא יותר קטן מזה שבחבילה האדומה. המשתתפים החלו להפוך קלפים באופן אקראי ובתוך זמן קצר הם הבינו שהחפיסה הכחולה מכניסה יותר כסף ורווח. כמובן שהם החלו ליטול ממנה יותר קלפים. אבל אחרי כמה עשרות קלפים הסתבר שהמשתתפים החלו להפוך יותר קלפים מהחבילה האדומה והתמידו בכך, עד סוף המשחק. החוקרים ניסו מדי פעם במהלך הניסוי לתחקר את הנבדקים ולברר אם הם הבינו את החוקיות של המשחק. במקביל תיעדה מכונה את קצב לבם, לאורך המשחק.
מה שהתגלה בניסוי הוא שהרבה לפני שהנבדקים הבינו את חוקיות המשחק, גילתה מכונת האמת, אותה מכונה לזיהוי של ריגוש ופחד, שהם חששו בעת שנגעו בחפיסות הכחולות...
נראה שעמוק במוח הם חשו את המשמעות, או החוקיות של המשחק. זה קרה הרבה לפני שהנבדקים עצמם היו מודעים לכך. המדהים הוא שחלק מהנבדקים, בסביבות 30 אחוז מהם, השתמשו משלב מסוים רק בחפיסות האדומות מבלי שהצליחו להסביר את החוקיות של המשחק עד סופו! - הנימוק של רבים מהם היה משהו כמו: "יש לי הרגשה שזאת החפיסה שכדאי לבחור".
המשמעות הפשוטה של תוצאות הניסוי היא שהאינטואיציה שלנו, אותו חלק תת-מודע בחשיבה האנושית, לא פחות משמעותית ומעת לעת אף יותר מהחשיבה המודעת שלנו. במקרים רבים תחושות בטן לא מאכזבות וגם אם הצפת המידע גורמת למוחנו להתרכז בדברים החשובים שהם ורק הם מגיעים למודעות שלנו, גם הדברים הדברים שנשארים בתת מודע משמשים אותנו להישרדות וקבלת החלטות משמעותיות.
הנה הדגמת מטלת ההימורים של איווה והסברים בספרדית:
https://youtu.be/W3XiJW8KSK4
וכך מזהה התת-מודע לפני המודע את סכנת ההפסד ומטלת ההימורים של איווה:
https://youtu.be/8IXVikvg0Jk
מהו ה"מס על טיפשות"?
הסיכויים הנמוכים לזכות בהימורים לא מפריעים לרבים להתחבר להימורים. אפילו מי שלומדים סטטיסטיקה ומבינים שהתוחלת לזכייה בהימורים היא נמוכה מהסכום שמושקע בהם, לא משתכנעים ומפסיקים. זו הסיבה שהימורים כמו הלוטו זכו כבר מזמן לכינוי "מס על טיפשות".
האם הכינוי המעליב הזה הוא מוצדק?
שניהם, גם מיסים וגם הימורים דוגמת הלוטו, מהווים מנגנונים יעילים ליצירת הכנסות ממשלתיות מהאזרח. אבל בעוד מסים הם לא עניין של החלטה אישית וכל אזרח מחויב לשלמם לשלטון, ההימורים הם וולנטריים - כל אחד מחליט אם הוא מעוניין או לא.
מצד שני, רק מי שלא מצליחים להשתכנע שמשחקי ההימורים הם עסקה כלכלית גרועה במיוחד הם משתתפי המשחק. מחקרים מצאו שוב ושוב שרובם הם מהשכבות הפחות מבוססות בחברה ומהעשירונים התחתונים. רבים מעידים שבימי התשלום של קצבאות הביטוח הלאומי, המהמרים מגיעים יותר, כדי להמר בתחנות מפעל הפיס.
אז זה אומר שהעניים הם טיפשים?
לא. זה אומר שגם אם אינם מבינים שהסיכויים לזכות קטנים מאד ושבסך הכל סיכוייהם להפסיד את כספם גדולים משמעותית מסיכויים להרוויח, יש שם משהו נוסף שמושך אותם לזה ויתכן שבדיוק את המשהו הזה מפסידים מי שלא מהמרים.
המשהו הזה שווה כסף ולפעמים לא מעט. מי שזוכרים את "קלפני המרפסת", אותם אנשים שהתכנסו בבית של אחד מהם למשחקי קלפים, "על כסף". זה היה נפוץ בעשורים הראשונים למדינה. רבים זוכרים שגם מי שהפסיד, מאד נהנה מהאירועים הללו. הסיבה היא חברתית והיא גם עובדת בהקשר של הימורי הלוטו, הטוטו ושאר הגרלות. הדיבור על כך, החלפת הדעות, ההימורים, החדשות על "ההם שזכו" ו"ההוא שהתעשר" - כל אלו מספקים הרבה עניין, רכילות ודיונים חברתיים. זה שווה קצת, לא?
והמשהו הנוסף הזה, שאיש לא מדבר עליו, הוא שמי שיש לו פחות כסף - חולם לזכות בהגרלה. התקווה הזו ש"השבוע זה יקרה לי!" היא משהו שלרבים, במיוחד מקרב מי שהחיים לא מפנקים אותם ביום יום, היא יקרה מפז. עדיף לא להמר ולהשקיע בדברים חשובים כמו חינוך הילדים, שיפור היכולות המקצועיות ואיכות החיים, אבל עדיין - לכל אחד יש את הבחירות שהוא עושה.
אז אולי רציונלית להשתתף בהגרלות ולזרוק כסף עליהן זה נראה טיפשי, אבל לעתים ה"טיפשות" הזו ממלאת אותך בשמחה וחברה וגם "החכמים" משלמים לא מעט על הדברים האלה. זאת כל עוד ההימור הוא בסכום סביר, לא הופך להתמכרות להימורים, למכונות מזל או למרוצי סוסים ולא פוגע במשפחה ובתפקוד היומיומי של המהמר.
הנה החלום - שיתקשרו אליך עם הפרס (עברית):
https://youtu.be/YzJwXm4goKo
הסיכויים הנמוכים לזכות בהגרלות כאלה לא מפריעה לאנשים להתמכר להימורים (עברית):
https://youtu.be/nRLbvXMFKtc
רבים מאלה שכן זוכים לא יודעים לנהל את הכסף שבו זכו ומתרוששים שוב:
https://youtu.be/0t3k5yh9Dh8
והסיפור המדהים על האיש שאיבד את הטופס הזוכה בהמון מיליונים של שקלים (עברית):
https://youtu.be/Q-luW5Nmqe8
מהי תרמית שלושת הקלפים?
טריק שלושת הקלפים (Three card monte), או כמו שאנו אוהבים לקרוא לו "תרמית שלושת הקלפים", הוא טריק שרמאים בפינת רחוב עושים כבר מאות שנים. הם מצליחים להונות עוברים ושבים תמימים במשפט המסעיר "אס זוכה, קינג בוכה!".
הקלפן משתמש ב-3 קלפים, 2 הם מלכים ואס אחד. שלושת הקלפים נזרקים על השולחן כשפניהם למטה. הסובבים עוקבים אחרי הקלפים ומנסים להמר היכן נמצא האס, מבין שלושת הקלפים.
לרוב תראו שמישהו או יותר מאחד מהסובבים משחק במשחק ואף זוכה בו ואז מפסיד ואז זוכה ושוב זוכה... מדובר בנוכל או נוכלים המשתפים פעולה עם הקלפן. תפקידו של השותף הסמוי הוא לגרום לכם לרצות להשתתף. העניין הוא, אגב, שכשאתם צופים, לא פעם תצליחו לזהות את האס. מתי לא תצליחו? - כשתנסו את מזלכם עם כסף אמיתי. אם תנסו להמר ולהצביע על הקלף של האס, הקלפן יהפוך את פניו ויתגלה לכם ה... מלך! - כך תפסידו בבת אחת את ההימור והנוכלים יתפנו לאסוף קורבן חדש...
הטריק הוא של זריזות הידיים. כשהקלפן זורק את הקלפים על השולחן, הוא מחליף אותם במהירות, מבלי שתבחינו. גם אם תנסו להצביע בניגוד לצפוי, יוכל הקלפן לגרום לך להפסיד, על ידי החלפה במהירות הבזק של האס שעליו הצבעת, בקלף המלך...
יש לטריק הזה כל מיני וריאציות, החל מזו של קלף מלכה, תרגיל שזכה לכינוי "מצא את הגברת" ועד לטריק הכדור בכוסות.
הנה טריק שלושת הקלפים:
https://youtu.be/bRyJlVzs2L4
מתי נולד המשחק בסביבון?
על אף שהמשחק בסביבון (dreidel) בחג החנוכה כל כך אהוב אצלנו היהודים, מסתבר שהוא בכלל לא נולד ביהדות.
מדובר במשחק עתיק, משחק מזל שכבר ברומא העתיקה נהגו לשחק בו. בחפירות ארכאולוגיות שנעשו באי סרדינה שליד איטליה, נמצאו סביבוני משחק רומיים מן העת העתיקה.
מאז העת העתיקה המשיך הסביבון להיות משחק פופולארי באירופה. משהגיע עד גרמניה "גילו" אותו יהודי אשכנז ושם הוא ככל הנראה נוסף למשחקי החנוכה האחרים - קלפים, שחמט ודמקה.
הסביבון היה אז כאמור סוג של משחק מזל, שעל כל אחד מארבעת צדדיו צוינה אות של הפסד או זכייה, כל משתתף היה מסובב אז את הסביבון, שעליו היו חרותות האותיות N,G, H, S. הן היו קיצור של המילים הגרמניות שאמרו במה זוכה המסובב. ניכסט (כלום), גאנץ (הכול), האלב (חצי) ושטאל (שים), שבו גם מפסידים וגם שמים כסף נוסף אל הקופה.
היהודים נהגו לשחק בו על אגוזים וסוכריות ומדי פעם גם על דמי החנוכה שקיבלו הילדים. האותיות הלטיניות הומרו באותיות עבריות מקבילות ונמצא להן פירוש יהודי שהתאים היטב לחנוכה. כך הפכו האותיות N,G, H, S לאותיות המקבילות: נ, ג, ה, ש - קיצור של "נס גדול היה שם". כמובן שה"שם" התייחס לארץ ישראל ולנס פך השמן.
כך הפך משחק ההימורים האירופי, אם תרצו מעין סוג של רוֹלֶטָה עתיקה, לסמל בחג החנוכה המאזכר את... ניצחון המכבים היהודים על היוונים.
עם השנים נולדה הציונות וצעירים רבים החלו לעלות בעליות לארץ ישראל. לא ברור מי ומתי בדיוק, אבל בשלב כלשהו הוחלט לשנות את האות האחרונה בסביבון לאות פ'. כך הובהר גם על גבי הסביבון המעבר ההיסטורי, מ"שם" ל"פה" והודגש שהנס הגדול של חנוכה התרחש בארץ ישראל, ממש פה.
על שם התנועה הסיבובית שלו זכה הסביבון אז ביידיש לשם "דריידל". זה יהפוך גם לשמו באנגלית. גם שמו הערבי "פוֹרְפֶרָה" מציין את תנועתו הסיבובית של הסביבון.
הנה ההיסטוריה של הסביבונים (עברית):
https://youtu.be/_AAucUJHsqM
ירעם מרעים בסיפור ההיסטורי (עברית):
https://youtu.be/gt6bUyrHbfQ
עוד מעט על הסביבון:
https://youtu.be/anFASWNNjs8
והנה משחק בסביבונים - מי יהיה הראשון שמצליח להפיל את הסביבון שלו לפני הסדר - נ ג ה פ (עברית):
https://youtu.be/km5Xs6iUSc4
מתי נולדו מרוצי הסוסים?
אנגליה היא ערש מרוצי הסוסים. כבר בשנת 1174 תועדו בממלכה מרוצי סוסים (Horse race), כמו מרוץ הסוסים שאורכו 4 מייל והתקיים בסמית'פילד שבלונדון. מרוצי הסוסים הללו התקיימו בצורה המוכרת לנו, כלומר במסלול שטוח ולמרחק שנקבע מראש. היסטורית יתחילו מרוצי משוכות להתקיים מאוחר יותר.
מרוצי הסוסים המשיכו להתקיים לאורך כל ימי הביניים. לרוב נהגו לערוך מירוצי סוסים מקומיים, במקביל לימי שוק וירידים אזוריים. כל איכר ובעלים של סוס מהיר הביא אותו והתחרה באחרים.
מאוחר יותר החלו להשוות את סיכויי הסוסים לנצח, על ידי הוספת משקל לסוסים לחלק מהם, לעומת סוסים אחרים.
בתקופת מלך אנגליה צ'ארלס השני, החל המלך, חובב מרוצי סוסים והבעלים של סוסי מרוץ איכותיים, לתמוך במרוצי סוסים. המלך אף דאג לתמיכה כספית, מטעם בית המלוכה, בהרבעה של סוסי מרוץ.
כך הפך ענף הספורט הזה לפופולרי בקרב הציבור, בתחילה באנגליה ובהמשך במקומות נוספים שבהם שלטה האימפריה הבריטית. החל מהמאה ה-18 החלו לצאת עיתונים שהוקדשו למרוצי הסוסים. בדרך כלל התפרסמו בהם תוצאות המרוצים ופורסמו מרוצים עתידיים, חדשות, מוצרים ואירועים בתחום.
כשנוספו הימורים על תוצאות המרוצים, הפכו מרוצי סוסים עוד יותר פופולריים והתפשטו לארצות הברית ולמדינות נוספות.
הנה ההיסטוריה של מרוצי הסוסים:
https://youtu.be/n-Z7dxPiUGk
מרוץ סוסים מודרני:
https://youtu.be/VlI7NcPv1Hs
תכנית חינוכית על מרוצי הסוסים (עברית):
https://youtu.be/5foAhLrI1_g?long=yes
וסרט תיעודי על עולם מרוצי הסוסים:
https://youtu.be/wgsniD4BuKU?long=yes
מהו מרוץ סוסים?
מרוץ הסוסים (Horse race) הוא אחד מסוגי הספורט המצליחים באי הבריטי ובאמריקה. המרוץ אומר שמתחרים בו סוסים ורוכביהם, המעוניינים להגיע ראשונים לקו הסיום.
סוסי המרוץ הם סוסים גדולים, חזקים ומהירים. מצטיינים ביניהם במיוחד גזע הסוסים הערבי בעל הכוח והסיבולת הגבוהה וגזע הת'ורוברד, שהוא בעל יכולת לרוץ מעל 100 קילומטרים ללא מנוחה. רוכב הסוס נקרא ג'וקי. בעת המרוץ הוא מתכופף, כדי שלא ליצור התנגדות למול הרוח ולבלום את הסוס בדהירתו.
עלות סוס מרוץ, גידולו ואחזקתו היא גבוהה מאד. כדי להצטיין במרוצים יש להחזיק את סוסי המרוץ בתנאים מצוינים. לכן מחזיקים בסוסי מרוץ בעיקר אנשים עשירים או אנשי מקצוע, שמממנים את האחזקה היקרה באמצעות הימורים.
המקומות שבהם נערכים מרוצי הסוסים נקראים היפודרום. ישנם היפודרומים שמסלוליהם מעגליים, מסולסלים או ישרים. לעתים יש בהיפודרום משוכות קפיצה, שעל הסוסים לעבור בעת הריצה.
ענף מרוצי הסוסים הוא פופולארי מאד באנגליה ואירלנד. בין אוהבי המרוצים הללו נמצאת גם מלכת אנגליה, אליזבת' השנייה. היא חובבת מושבעת של מרוצי הסוסים ובעלת סוסים אלופים שונים, שהניבו לה לאורך השנים אלפי נצחונות במרוצי סוסים.
גם בארצות הברית תעשיית הסוסים היא חזקה במיוחד. מומחים מעריכים שכ-40 מיליארד דולר עוברים בה בכל שנה ומאות אלפי אנשים מוצאים בה את פרנסתם. רבים מהם עוסקים בתעשיית ההימורים על מירוצי סוסים, אחת השיטות להרוויח סכומי עתק על גבם של אנשים שחולמים להתעשר מהימורים ומפסידים כסף רב.
הנה מרוץ סוסים באינדונזיה שהרוכבים הם ילדים צעירים:
https://youtu.be/ApAdpT9WRMQ
סוס מרוץ בשם "Mine that Bird" מנצח באופן מדהים תוך מעבר מהמקום האחרון לניצחון:
https://youtu.be/ifHilc9Wb3w
זה מה שרואה הרוכב במירוץ סוסים:
https://youtu.be/i-nIAYVn-to
כך מטפלים בסוס מרוץ:
https://youtu.be/KYRzfqhKqsw
מרוץ של סוסים ערביים אציליים ברשות הפלשתינית (עברית):
https://youtu.be/L8II_GDGCUQ
ותכנית חינוכית על מרוצי הסוסים (עברית):
https://youtu.be/5foAhLrI1_g?long=yes
באיזה קזינו מעולם לא הימרו?
הרי המילה "קזינו" מתכוונת למקום שמהמרים בו, אבל יש קזינו שאיש מעולם לא הימר בו.. הקזינו הזה היה פעם מקום המפגש המפורסם בחיפה, החיילים הבריטים בילו בו בזמן שהבריטים שלטו בארץ, הם רקדו, שתו, דיברו ושרו, אבל הימורים לא נערכו בו מעולם!
אתם שואלים איפה הוא נמצא? - ובכן, בשכונת בת גלים שבחיפה. אפשר לראות את השלד שלו, שכבר עשרות שנים הוא נראה כך, אחרי שניסו לשפץ אותו ונתקעו באמצע..
הנה סיפורו של הקזינו שלא היה קזינו בבת גלים:
http://youtu.be/TZKiANiP6U8
מהו ציור הכלבים המשחקים פוקר?
רבים רואים ב"כלבים משחקים פוקר" (Dogs Playing Poker) ציור מוכר ואהוב מאד. הציור שצויר על ידי הצייר האמריקאי קסיוס קולידג' עושה "האנשה" לכלבים ומציג אותם כבני-אדם. ולא סתם האנשה, כמו סרטים מצוירים וכאלה - בציור הזה משחקים מספר כלבים במשחק הקלפים פוקר, כשהם מעשנים סיגרים ושותים וויסקי.
לא רבים יודעים שהציור הוא אחד מ-16 ציורים שהוזמנו על ידי חברת סיגרים. החברה רצתה בציורים, עבור לוח שנה שנועד לפרסום הסיגרים של החברה. הוא ידוע בשמו "חבר בצרה" (A Friend in Need). השם הלא-קשור הוא רמז לתדמית הירודה של משחק הפוקר, כמשחק הימורים שאנשים מאבדים בו את נכסיהם ולא פעם גם יותר מכך. גברים שקרו לא פעם לנשותיהם וסיפרו שהם "אצל חברים", בזמן ששיחקו פוקר. ציור אחר בסדרה נקרא "יושבים עם חבר חולה" (Sitting Up with a Sick Friend) ובו רואים חבורת כלבות שהתפרצו למפגש של הגברים, בני זוגם. הפנים הכועסות של הכלבות שמגלות את סיבת הפגישה האמתית אומרות הכל...
הצייר הציג ב-9 מתוך הציורים הללו סצנות של כלבים משחקים פוקר, מסביב לשולחן הביתי. ציורים אחרים בסדרה הציגו פעילויות משפחתיות אחרות, כמו משחק סנוקר, צפייה במשחק בייסבול, תיקון המכונית המשפחתית ועוד.
כנראה שהציור הזה היה נשאר עוד אחד מציורי הפרסומות שלא מעוררים עניין מיוחד, אלא שהחברה ביקשה ממנו במפורש לצייר את הכלבים במצבים יומיומיים, בבתים פרטיים. קולידג' הציג את משחק הפוקר שהתקיים אז בדרך כלל במסבאות, כמשחק שטבעי שיתקיים בבית הפרטי.
כך הפך הציור לאחד הציורים שזכה להכי הרבה חיקויים בתרבות הפופולארית. שוב ושוב הוא מצוטט וזוכה לאיזכורים ומומחים מנתחים אותו ואת התוכן שלו. כך למשל לומדים עליו בהקשר לטעם העיצובי של בתיהם של בני המעמד העובד בתחילת המאה ה-20... כיום תמונת הכלבים המשחקים בפוקר היא אחת התמונות המוכרות ביותר בעולם.
הנה סיפור הציור "כלבים המשחקים פוקר":
http://youtu.be/uNhNp20iCQE
אמן משחזר את הציור המפורסם מהסדרה בציור קיר:
http://youtu.be/rmxNVR3fRVU
כמה מהתמונות האחרות בסדרה שצייר קולידג':
http://youtu.be/PQvdZ0Ts_ug
הומר סימפסון לוקח את זה קשה:
http://youtu.be/cOgo0N62ByM
ולא מעט פרודיות ורעיונות צמחו מהציורים המפורסמים הללו:
http://youtu.be/HaAVZ2yXDBo
הימור (Gambling) הוא פעולה שבה אדם מסכן את כספו או משהו שברשותו, למול יכולתו לחזות או לנחש תוצאה של דבר מה, שקשור במזל או בפעולה של אדם אחר.
הימורים מתקיימים מאז ימי קדם, לרוב בין אנשים שמתחרים על ניחוש תוצאות של תחרויות ספורט, אירועים חדשותיים ועוד. החוקרים מצאו סימנים עוד מימי האדם הקדמון, בזמנים פרה-היסטוריים, לקיומם של הימורים. בתרבויות העתיקות התקיימו הימורים מסוגים שונים, כשהמוכר שבהם הוא ההימור בהטלת מטבע, המוכר לנו כ"עץ או פלי".
רבים מתייחסים לפעילויות בסיכון גבוה, שבהן הידע שלנו לא מספק ולא שלם, כהימור. כך למשל, ניתן להתייחס להשקעה בבורסה, ללא ידע מספיק וללא לימוד מעמיק של ההשקעות, כסוג של הימור בסיכון גבוה. רבים מפסידים שם סכומי עתק, כי אינם מקפידים ללמוד את השוק, את מצבן האמיתי של החברות שאת ניירות הערך שלהן הם רוכשים וכדומה.
ישנם מקומות שבהם מתקיימים הימורים באופן קבוע ופתוח לקהל הרחב. הם נקראים "קזינו". בקזינו מנחשים אנשים תוצאות של קלפים, מהמרים על מספר שעליו יעצור גלגל מסתובב שנקרא "רולטה", מפעילים מכונות מזל שיוצרות הרכבי סמלים, שאולי יעניקו זכייה וכדומה.
רבים רואים בהימורים צורת בילוי ומהמרים על כספם, כדי לזכות בכסף. יש אף המתפרנסים מכך ומהמרים על סכומי כסף גדולים. הסיכון בהימורים כאלה יכול להיות גדול ואף הרסני. רבים מהמהמרים כך, הולכים ומגדילים את סכומי ההימורים ונמצאים בסכנה של התמכרות להימורים.
מצב זה של התמכרות להימורים ומשחקי מזל הוא מצב שבו נפגעים החיים התקינים של המהמרים ושל האנשים שבסביבתם. לא פעם הם מפסידים את כל רכושם ונגררים לפשע, כדי לממן את חובות ההימורים שצברו.
גם משחקי המזל של הלוטו והטוטו הם סוג של הימורים. הללו באים בצורות שונות, מהימורי ספורט שמנחשים תוצאות של משחקי ספורט, דוגמת כדורגל, כדורסל ומרוצי סוסים, דרך משחקי מזל שמאורגנים באישור ואף על ידי המדינה, כמו הלוטו.
הממשלות טוענות שמשחקי המזל הללו מממנים מפעלי חינוך ותרבות. כולם מבינים שהנזק שנגרם לחברה ולמדינה, בשל משחקי המזל וההימורים שבהם, הוא עצום. מה שעצוב הוא שהפגיעה העיקרית היא לא רק במכורים, אלא גם במשפחות המכורים להימורים. המשפחות הללו הן בעיקר מהמעמד הנמוך.
הנה מכור להימורים:
https://youtu.be/F5XLmCb3y3o
שיחה על התמכרות להימורים:
https://youtu.be/nRLbvXMFKtc
על התמכרות של ילדים להימורים:
https://youtu.be/kTSBQQ47PPQ
ויש דמיון מילולי בין הימור להומור, לא?
https://youtu.be/lAy8QMGZCgA
האם יתכן שגופכם חש סכנה לפני שמוחכם קולט אותה? האם יתכן שבתת מודע אנו קולטים דברים שמוחנו לא עוסק בהם?
לפי ניסויים, נראה שכן. מטלת ההימורים של איווה (Iowa gambling task) היא ניסוי שמראה שהלא מודע שלנו הוא חכם יותר וזריז מהמודע שלנו.
בשנת 1997 נערך באוניברסיטת איווה שבארה"ב הניסוי המדעי הזה, שבו הוצגו למשתתפים 4 חפיסות קלפים: 2 כחולות ו-2 אדומות. כל משתתף בתורו קיבל 2,000 דולר במזומן והובהר לו שהוא עתיד לשחק במשחק הימור. שבסופו יזכה לקבל את כל הכסף שיישאר ברשותו בסוף המשחק.
במשחק התבקשו המשתתפים להפוך בכל תור קלף מאחת החפיסות שיבחר. כל קלף שהפכו זיכה אותם בכסף או קנס אותם בחלק מהכסף שהיה ברשותם. החוקר הסביר להם שיש הבדל בין החבילות: קלף מהחבילות הכחולות יכול לזכות אותם ב-100 דולר, בעוד שקלף מהחבילה האדומה מזכה רק ב-50 דולר. עם זאת הובהר להם שבחבילות הכחולות הסיכון גדול יותר להפסיד מאשר בחבילה האדומה, שכן חלק מהקלפים שבחבילה הכחולה יגרמו להם להפסד של סכומי כסף גדולים יותר, שינועו בין 200 ל-1,200 דולרים, בעוד שבחבילה האדומה ההפסד המירבי יהיה עד 100 דולר.
מה שהחוקרים לא סיפרו למשתתפים הוא שסך הרווח הצפוי מהחבילה הכחולה הוא יותר קטן מזה שבחבילה האדומה. המשתתפים החלו להפוך קלפים באופן אקראי ובתוך זמן קצר הם הבינו שהחפיסה הכחולה מכניסה יותר כסף ורווח. כמובן שהם החלו ליטול ממנה יותר קלפים. אבל אחרי כמה עשרות קלפים הסתבר שהמשתתפים החלו להפוך יותר קלפים מהחבילה האדומה והתמידו בכך, עד סוף המשחק. החוקרים ניסו מדי פעם במהלך הניסוי לתחקר את הנבדקים ולברר אם הם הבינו את החוקיות של המשחק. במקביל תיעדה מכונה את קצב לבם, לאורך המשחק.
מה שהתגלה בניסוי הוא שהרבה לפני שהנבדקים הבינו את חוקיות המשחק, גילתה מכונת האמת, אותה מכונה לזיהוי של ריגוש ופחד, שהם חששו בעת שנגעו בחפיסות הכחולות...
נראה שעמוק במוח הם חשו את המשמעות, או החוקיות של המשחק. זה קרה הרבה לפני שהנבדקים עצמם היו מודעים לכך. המדהים הוא שחלק מהנבדקים, בסביבות 30 אחוז מהם, השתמשו משלב מסוים רק בחפיסות האדומות מבלי שהצליחו להסביר את החוקיות של המשחק עד סופו! - הנימוק של רבים מהם היה משהו כמו: "יש לי הרגשה שזאת החפיסה שכדאי לבחור".
המשמעות הפשוטה של תוצאות הניסוי היא שהאינטואיציה שלנו, אותו חלק תת-מודע בחשיבה האנושית, לא פחות משמעותית ומעת לעת אף יותר מהחשיבה המודעת שלנו. במקרים רבים תחושות בטן לא מאכזבות וגם אם הצפת המידע גורמת למוחנו להתרכז בדברים החשובים שהם ורק הם מגיעים למודעות שלנו, גם הדברים הדברים שנשארים בתת מודע משמשים אותנו להישרדות וקבלת החלטות משמעותיות.
הנה הדגמת מטלת ההימורים של איווה והסברים בספרדית:
https://youtu.be/W3XiJW8KSK4
וכך מזהה התת-מודע לפני המודע את סכנת ההפסד ומטלת ההימורים של איווה:
https://youtu.be/8IXVikvg0Jk
הסיכויים הנמוכים לזכות בהימורים לא מפריעים לרבים להתחבר להימורים. אפילו מי שלומדים סטטיסטיקה ומבינים שהתוחלת לזכייה בהימורים היא נמוכה מהסכום שמושקע בהם, לא משתכנעים ומפסיקים. זו הסיבה שהימורים כמו הלוטו זכו כבר מזמן לכינוי "מס על טיפשות".
האם הכינוי המעליב הזה הוא מוצדק?
שניהם, גם מיסים וגם הימורים דוגמת הלוטו, מהווים מנגנונים יעילים ליצירת הכנסות ממשלתיות מהאזרח. אבל בעוד מסים הם לא עניין של החלטה אישית וכל אזרח מחויב לשלמם לשלטון, ההימורים הם וולנטריים - כל אחד מחליט אם הוא מעוניין או לא.
מצד שני, רק מי שלא מצליחים להשתכנע שמשחקי ההימורים הם עסקה כלכלית גרועה במיוחד הם משתתפי המשחק. מחקרים מצאו שוב ושוב שרובם הם מהשכבות הפחות מבוססות בחברה ומהעשירונים התחתונים. רבים מעידים שבימי התשלום של קצבאות הביטוח הלאומי, המהמרים מגיעים יותר, כדי להמר בתחנות מפעל הפיס.
אז זה אומר שהעניים הם טיפשים?
לא. זה אומר שגם אם אינם מבינים שהסיכויים לזכות קטנים מאד ושבסך הכל סיכוייהם להפסיד את כספם גדולים משמעותית מסיכויים להרוויח, יש שם משהו נוסף שמושך אותם לזה ויתכן שבדיוק את המשהו הזה מפסידים מי שלא מהמרים.
המשהו הזה שווה כסף ולפעמים לא מעט. מי שזוכרים את "קלפני המרפסת", אותם אנשים שהתכנסו בבית של אחד מהם למשחקי קלפים, "על כסף". זה היה נפוץ בעשורים הראשונים למדינה. רבים זוכרים שגם מי שהפסיד, מאד נהנה מהאירועים הללו. הסיבה היא חברתית והיא גם עובדת בהקשר של הימורי הלוטו, הטוטו ושאר הגרלות. הדיבור על כך, החלפת הדעות, ההימורים, החדשות על "ההם שזכו" ו"ההוא שהתעשר" - כל אלו מספקים הרבה עניין, רכילות ודיונים חברתיים. זה שווה קצת, לא?
והמשהו הנוסף הזה, שאיש לא מדבר עליו, הוא שמי שיש לו פחות כסף - חולם לזכות בהגרלה. התקווה הזו ש"השבוע זה יקרה לי!" היא משהו שלרבים, במיוחד מקרב מי שהחיים לא מפנקים אותם ביום יום, היא יקרה מפז. עדיף לא להמר ולהשקיע בדברים חשובים כמו חינוך הילדים, שיפור היכולות המקצועיות ואיכות החיים, אבל עדיין - לכל אחד יש את הבחירות שהוא עושה.
אז אולי רציונלית להשתתף בהגרלות ולזרוק כסף עליהן זה נראה טיפשי, אבל לעתים ה"טיפשות" הזו ממלאת אותך בשמחה וחברה וגם "החכמים" משלמים לא מעט על הדברים האלה. זאת כל עוד ההימור הוא בסכום סביר, לא הופך להתמכרות להימורים, למכונות מזל או למרוצי סוסים ולא פוגע במשפחה ובתפקוד היומיומי של המהמר.
הנה החלום - שיתקשרו אליך עם הפרס (עברית):
https://youtu.be/YzJwXm4goKo
הסיכויים הנמוכים לזכות בהגרלות כאלה לא מפריעה לאנשים להתמכר להימורים (עברית):
https://youtu.be/nRLbvXMFKtc
רבים מאלה שכן זוכים לא יודעים לנהל את הכסף שבו זכו ומתרוששים שוב:
https://youtu.be/0t3k5yh9Dh8
והסיפור המדהים על האיש שאיבד את הטופס הזוכה בהמון מיליונים של שקלים (עברית):
https://youtu.be/Q-luW5Nmqe8
טריק שלושת הקלפים (Three card monte), או כמו שאנו אוהבים לקרוא לו "תרמית שלושת הקלפים", הוא טריק שרמאים בפינת רחוב עושים כבר מאות שנים. הם מצליחים להונות עוברים ושבים תמימים במשפט המסעיר "אס זוכה, קינג בוכה!".
הקלפן משתמש ב-3 קלפים, 2 הם מלכים ואס אחד. שלושת הקלפים נזרקים על השולחן כשפניהם למטה. הסובבים עוקבים אחרי הקלפים ומנסים להמר היכן נמצא האס, מבין שלושת הקלפים.
לרוב תראו שמישהו או יותר מאחד מהסובבים משחק במשחק ואף זוכה בו ואז מפסיד ואז זוכה ושוב זוכה... מדובר בנוכל או נוכלים המשתפים פעולה עם הקלפן. תפקידו של השותף הסמוי הוא לגרום לכם לרצות להשתתף. העניין הוא, אגב, שכשאתם צופים, לא פעם תצליחו לזהות את האס. מתי לא תצליחו? - כשתנסו את מזלכם עם כסף אמיתי. אם תנסו להמר ולהצביע על הקלף של האס, הקלפן יהפוך את פניו ויתגלה לכם ה... מלך! - כך תפסידו בבת אחת את ההימור והנוכלים יתפנו לאסוף קורבן חדש...
הטריק הוא של זריזות הידיים. כשהקלפן זורק את הקלפים על השולחן, הוא מחליף אותם במהירות, מבלי שתבחינו. גם אם תנסו להצביע בניגוד לצפוי, יוכל הקלפן לגרום לך להפסיד, על ידי החלפה במהירות הבזק של האס שעליו הצבעת, בקלף המלך...
יש לטריק הזה כל מיני וריאציות, החל מזו של קלף מלכה, תרגיל שזכה לכינוי "מצא את הגברת" ועד לטריק הכדור בכוסות.
הנה טריק שלושת הקלפים:
https://youtu.be/bRyJlVzs2L4
הימורים
על אף שהמשחק בסביבון (dreidel) בחג החנוכה כל כך אהוב אצלנו היהודים, מסתבר שהוא בכלל לא נולד ביהדות.
מדובר במשחק עתיק, משחק מזל שכבר ברומא העתיקה נהגו לשחק בו. בחפירות ארכאולוגיות שנעשו באי סרדינה שליד איטליה, נמצאו סביבוני משחק רומיים מן העת העתיקה.
מאז העת העתיקה המשיך הסביבון להיות משחק פופולארי באירופה. משהגיע עד גרמניה "גילו" אותו יהודי אשכנז ושם הוא ככל הנראה נוסף למשחקי החנוכה האחרים - קלפים, שחמט ודמקה.
הסביבון היה אז כאמור סוג של משחק מזל, שעל כל אחד מארבעת צדדיו צוינה אות של הפסד או זכייה, כל משתתף היה מסובב אז את הסביבון, שעליו היו חרותות האותיות N,G, H, S. הן היו קיצור של המילים הגרמניות שאמרו במה זוכה המסובב. ניכסט (כלום), גאנץ (הכול), האלב (חצי) ושטאל (שים), שבו גם מפסידים וגם שמים כסף נוסף אל הקופה.
היהודים נהגו לשחק בו על אגוזים וסוכריות ומדי פעם גם על דמי החנוכה שקיבלו הילדים. האותיות הלטיניות הומרו באותיות עבריות מקבילות ונמצא להן פירוש יהודי שהתאים היטב לחנוכה. כך הפכו האותיות N,G, H, S לאותיות המקבילות: נ, ג, ה, ש - קיצור של "נס גדול היה שם". כמובן שה"שם" התייחס לארץ ישראל ולנס פך השמן.
כך הפך משחק ההימורים האירופי, אם תרצו מעין סוג של רוֹלֶטָה עתיקה, לסמל בחג החנוכה המאזכר את... ניצחון המכבים היהודים על היוונים.
עם השנים נולדה הציונות וצעירים רבים החלו לעלות בעליות לארץ ישראל. לא ברור מי ומתי בדיוק, אבל בשלב כלשהו הוחלט לשנות את האות האחרונה בסביבון לאות פ'. כך הובהר גם על גבי הסביבון המעבר ההיסטורי, מ"שם" ל"פה" והודגש שהנס הגדול של חנוכה התרחש בארץ ישראל, ממש פה.
על שם התנועה הסיבובית שלו זכה הסביבון אז ביידיש לשם "דריידל". זה יהפוך גם לשמו באנגלית. גם שמו הערבי "פוֹרְפֶרָה" מציין את תנועתו הסיבובית של הסביבון.
הנה ההיסטוריה של הסביבונים (עברית):
https://youtu.be/_AAucUJHsqM
ירעם מרעים בסיפור ההיסטורי (עברית):
https://youtu.be/gt6bUyrHbfQ
עוד מעט על הסביבון:
https://youtu.be/anFASWNNjs8
והנה משחק בסביבונים - מי יהיה הראשון שמצליח להפיל את הסביבון שלו לפני הסדר - נ ג ה פ (עברית):
https://youtu.be/km5Xs6iUSc4
אנגליה היא ערש מרוצי הסוסים. כבר בשנת 1174 תועדו בממלכה מרוצי סוסים (Horse race), כמו מרוץ הסוסים שאורכו 4 מייל והתקיים בסמית'פילד שבלונדון. מרוצי הסוסים הללו התקיימו בצורה המוכרת לנו, כלומר במסלול שטוח ולמרחק שנקבע מראש. היסטורית יתחילו מרוצי משוכות להתקיים מאוחר יותר.
מרוצי הסוסים המשיכו להתקיים לאורך כל ימי הביניים. לרוב נהגו לערוך מירוצי סוסים מקומיים, במקביל לימי שוק וירידים אזוריים. כל איכר ובעלים של סוס מהיר הביא אותו והתחרה באחרים.
מאוחר יותר החלו להשוות את סיכויי הסוסים לנצח, על ידי הוספת משקל לסוסים לחלק מהם, לעומת סוסים אחרים.
בתקופת מלך אנגליה צ'ארלס השני, החל המלך, חובב מרוצי סוסים והבעלים של סוסי מרוץ איכותיים, לתמוך במרוצי סוסים. המלך אף דאג לתמיכה כספית, מטעם בית המלוכה, בהרבעה של סוסי מרוץ.
כך הפך ענף הספורט הזה לפופולרי בקרב הציבור, בתחילה באנגליה ובהמשך במקומות נוספים שבהם שלטה האימפריה הבריטית. החל מהמאה ה-18 החלו לצאת עיתונים שהוקדשו למרוצי הסוסים. בדרך כלל התפרסמו בהם תוצאות המרוצים ופורסמו מרוצים עתידיים, חדשות, מוצרים ואירועים בתחום.
כשנוספו הימורים על תוצאות המרוצים, הפכו מרוצי סוסים עוד יותר פופולריים והתפשטו לארצות הברית ולמדינות נוספות.
הנה ההיסטוריה של מרוצי הסוסים:
https://youtu.be/n-Z7dxPiUGk
מרוץ סוסים מודרני:
https://youtu.be/VlI7NcPv1Hs
תכנית חינוכית על מרוצי הסוסים (עברית):
https://youtu.be/5foAhLrI1_g?long=yes
וסרט תיעודי על עולם מרוצי הסוסים:
https://youtu.be/wgsniD4BuKU?long=yes
מרוץ הסוסים (Horse race) הוא אחד מסוגי הספורט המצליחים באי הבריטי ובאמריקה. המרוץ אומר שמתחרים בו סוסים ורוכביהם, המעוניינים להגיע ראשונים לקו הסיום.
סוסי המרוץ הם סוסים גדולים, חזקים ומהירים. מצטיינים ביניהם במיוחד גזע הסוסים הערבי בעל הכוח והסיבולת הגבוהה וגזע הת'ורוברד, שהוא בעל יכולת לרוץ מעל 100 קילומטרים ללא מנוחה. רוכב הסוס נקרא ג'וקי. בעת המרוץ הוא מתכופף, כדי שלא ליצור התנגדות למול הרוח ולבלום את הסוס בדהירתו.
עלות סוס מרוץ, גידולו ואחזקתו היא גבוהה מאד. כדי להצטיין במרוצים יש להחזיק את סוסי המרוץ בתנאים מצוינים. לכן מחזיקים בסוסי מרוץ בעיקר אנשים עשירים או אנשי מקצוע, שמממנים את האחזקה היקרה באמצעות הימורים.
המקומות שבהם נערכים מרוצי הסוסים נקראים היפודרום. ישנם היפודרומים שמסלוליהם מעגליים, מסולסלים או ישרים. לעתים יש בהיפודרום משוכות קפיצה, שעל הסוסים לעבור בעת הריצה.
ענף מרוצי הסוסים הוא פופולארי מאד באנגליה ואירלנד. בין אוהבי המרוצים הללו נמצאת גם מלכת אנגליה, אליזבת' השנייה. היא חובבת מושבעת של מרוצי הסוסים ובעלת סוסים אלופים שונים, שהניבו לה לאורך השנים אלפי נצחונות במרוצי סוסים.
גם בארצות הברית תעשיית הסוסים היא חזקה במיוחד. מומחים מעריכים שכ-40 מיליארד דולר עוברים בה בכל שנה ומאות אלפי אנשים מוצאים בה את פרנסתם. רבים מהם עוסקים בתעשיית ההימורים על מירוצי סוסים, אחת השיטות להרוויח סכומי עתק על גבם של אנשים שחולמים להתעשר מהימורים ומפסידים כסף רב.
הנה מרוץ סוסים באינדונזיה שהרוכבים הם ילדים צעירים:
https://youtu.be/ApAdpT9WRMQ
סוס מרוץ בשם "Mine that Bird" מנצח באופן מדהים תוך מעבר מהמקום האחרון לניצחון:
https://youtu.be/ifHilc9Wb3w
זה מה שרואה הרוכב במירוץ סוסים:
https://youtu.be/i-nIAYVn-to
כך מטפלים בסוס מרוץ:
https://youtu.be/KYRzfqhKqsw
מרוץ של סוסים ערביים אציליים ברשות הפלשתינית (עברית):
https://youtu.be/L8II_GDGCUQ
ותכנית חינוכית על מרוצי הסוסים (עברית):
https://youtu.be/5foAhLrI1_g?long=yes
הרי המילה "קזינו" מתכוונת למקום שמהמרים בו, אבל יש קזינו שאיש מעולם לא הימר בו.. הקזינו הזה היה פעם מקום המפגש המפורסם בחיפה, החיילים הבריטים בילו בו בזמן שהבריטים שלטו בארץ, הם רקדו, שתו, דיברו ושרו, אבל הימורים לא נערכו בו מעולם!
אתם שואלים איפה הוא נמצא? - ובכן, בשכונת בת גלים שבחיפה. אפשר לראות את השלד שלו, שכבר עשרות שנים הוא נראה כך, אחרי שניסו לשפץ אותו ונתקעו באמצע..
הנה סיפורו של הקזינו שלא היה קזינו בבת גלים:
http://youtu.be/TZKiANiP6U8
רבים רואים ב"כלבים משחקים פוקר" (Dogs Playing Poker) ציור מוכר ואהוב מאד. הציור שצויר על ידי הצייר האמריקאי קסיוס קולידג' עושה "האנשה" לכלבים ומציג אותם כבני-אדם. ולא סתם האנשה, כמו סרטים מצוירים וכאלה - בציור הזה משחקים מספר כלבים במשחק הקלפים פוקר, כשהם מעשנים סיגרים ושותים וויסקי.
לא רבים יודעים שהציור הוא אחד מ-16 ציורים שהוזמנו על ידי חברת סיגרים. החברה רצתה בציורים, עבור לוח שנה שנועד לפרסום הסיגרים של החברה. הוא ידוע בשמו "חבר בצרה" (A Friend in Need). השם הלא-קשור הוא רמז לתדמית הירודה של משחק הפוקר, כמשחק הימורים שאנשים מאבדים בו את נכסיהם ולא פעם גם יותר מכך. גברים שקרו לא פעם לנשותיהם וסיפרו שהם "אצל חברים", בזמן ששיחקו פוקר. ציור אחר בסדרה נקרא "יושבים עם חבר חולה" (Sitting Up with a Sick Friend) ובו רואים חבורת כלבות שהתפרצו למפגש של הגברים, בני זוגם. הפנים הכועסות של הכלבות שמגלות את סיבת הפגישה האמתית אומרות הכל...
הצייר הציג ב-9 מתוך הציורים הללו סצנות של כלבים משחקים פוקר, מסביב לשולחן הביתי. ציורים אחרים בסדרה הציגו פעילויות משפחתיות אחרות, כמו משחק סנוקר, צפייה במשחק בייסבול, תיקון המכונית המשפחתית ועוד.
כנראה שהציור הזה היה נשאר עוד אחד מציורי הפרסומות שלא מעוררים עניין מיוחד, אלא שהחברה ביקשה ממנו במפורש לצייר את הכלבים במצבים יומיומיים, בבתים פרטיים. קולידג' הציג את משחק הפוקר שהתקיים אז בדרך כלל במסבאות, כמשחק שטבעי שיתקיים בבית הפרטי.
כך הפך הציור לאחד הציורים שזכה להכי הרבה חיקויים בתרבות הפופולארית. שוב ושוב הוא מצוטט וזוכה לאיזכורים ומומחים מנתחים אותו ואת התוכן שלו. כך למשל לומדים עליו בהקשר לטעם העיצובי של בתיהם של בני המעמד העובד בתחילת המאה ה-20... כיום תמונת הכלבים המשחקים בפוקר היא אחת התמונות המוכרות ביותר בעולם.
הנה סיפור הציור "כלבים המשחקים פוקר":
http://youtu.be/uNhNp20iCQE
אמן משחזר את הציור המפורסם מהסדרה בציור קיר:
http://youtu.be/rmxNVR3fRVU
כמה מהתמונות האחרות בסדרה שצייר קולידג':
http://youtu.be/PQvdZ0Ts_ug
הומר סימפסון לוקח את זה קשה:
http://youtu.be/cOgo0N62ByM
ולא מעט פרודיות ורעיונות צמחו מהציורים המפורסמים הללו:
http://youtu.be/HaAVZ2yXDBo
מה קורה לנו במוח כשאנו מתמכרים?
ההתמכרות בחברה המודרנית היא אחת הצרות המסוכנות לכולנו. אין מי שמוגן בפני התמכרות לסמים, אלכוהול ותרופות, לצד הימורים, קניות, אינטרנט, ספורט, שוקולד ועוד. מספיק שננסה מהם ואנו נופלים במהירות למלכודת.
הדברים הממכרים האלה משתלטים עלינו והופכים במהירות מהרגל ומבחירה להתמכרות של ממש. כך, עד שלא נהמר, נעשה "שופינג" או נחסל חבילת שוקולד שלמה - לא נהיה מסופקים.
אבל מה קורה למתמכרים כשהם מתמכרים ואינם מסוגלים לעצור?
אז ככה - בהתמכרות מתרגלים המתמכרים לחומר הממכר ומפתחים סוג של סבילות אליו. משום כך חשים המתמכרים צורך מתמיד להגדיל את כמות החומר הזה, כדי שיוכלו להמשיך ו"ליהנות ממנו"...
שינויים כימיים במוח של המכור הם שיוצרים את ההתמכרות. תחושת העונג, הקטנת המתח והפחתת החרדה שמביאים אתם הסמים בהתחלה, משפיעים על הפרשת חומר בשם דופמין במוחנו. התוצאה של ריבוי הדופאמין הזה היא שבמוחנו מופעלת בצורה לא מבוקרת רשת עצבית שנועדה להבטיח את ההישרדות שלנו ונקראת "מערכת התגמול".
זו הסיבה לתחושת ה"היי" שחש מי שצורך סמים ושכל כך ממכרת. זו אשליה כמובן, אבל לא מעט נופלים בה ומשחזרים את התחושה הזו בצריכה הולכת וגוברת של החומרים ההרסניים הללו.
סמים ממכרים כמו אלכוהול, קוקאין, הרואין וגם ניקוטין מפעילים בדיוק את המערכת הזו ויוצרים התמכרות.
כי המכורים הולכים ומפתחים תלות בסם, במשקה או בחומר הממכר ונזקקים לכמויות גדולות יותר ויותר ממנו. לא זו בלבד שהם אינם יכולים להפסיק לצרוך את החומר - הם הופך שבויים בידיו ונזקקים לכמויות הולכות וגדלות ממנו.
אגב, מחקרים שונים גילו שלהתמכרות הזו חשופים בעיקר אנשים שמצויים בתקופה קשה בחייהם. כן, זה אולי מפתיע ומנוגד לכל מה ששמעתם בעבר, אבל אלה לא הסמים, הפורנוגרפיה או האלכוהול שמובילים אוטומטית להתמכרות להם, אלא התפקיד שהם ממלאים בחייו של אדם שמצוי בתקופה לא טובה, למשל של בדידות, של משבר, ריקנות גדולה, דיכאון וכדומה.
הם פשוט מוציאים אותו זמנית משם ומעניקים לו את תחושת העונג, דרך הדופמין והאנדורפינים שהמוח מפריש. הם עושים לו טוב והוא רוצה עוד.
כך, על אף שהם יודעים את הנזק שההתמכרות גורמת להם, בשלב מסוים המכורים אינם יכולים לעצור את התלות וההגדלה שהגוף המכור כופה עליהם לצרוך. כשהחומרים הולכים ושואבים ממנו את הכוח, אותו גוף הולך ונהרס.
בהתמכרות המחמירה גם הנפש של המכור אינה שולטת יותר בחייו. הסם, האלכוהול או התאווה הלא נשלטת להמר, לשתות, לעשן ולצרוך עוד מהדברים הממכרים הללו - כל אלו עומדים במרכז חייו. עד כדי כך הם שולטים בו עד שרגע אחרי שסיפק את הצורך שלו בהם, הוא מתעורר מחדש ומתחיל את המירוץ אל הפעם הבאה, למנה הבאה, לבקבוק הבא...
אגב, מי שיודעים את זה הכי טוב הם סוחרי סמים. הם נותנים לנו לא פעם את המנות הראשונות בחינם. הסיבה היא שהם יודעים שאחרי פעמיים-שלוש של "כיף" ו"היי" כאלו, מי שחווה אותם, במיוחד מי שחייו תלושים, דכאוניים, או ריקניים כרגע, ירצה עוד ועוד מהחומר המרגש שחווה. הוא הופך למכור ויצטרך סכומי כסף רבים לממן את מתנות הסם שקיבל בחינם בהתחלה. מכאן הדרך פתוחה לפשע ולהסתבכויות רבות אחרות. אבל מה אכפת ל"דילר"(סוחר הסמים) - כל מה שהוא צריך לעשות עכשיו הוא לאסוף את הכסף שהמכור ממטיר עליו, כדי לקבל את מה שהוא מוכרח.
כשמדובר בחומרים נרקוטיים, כמו סמים למשל, תהליך הגמילה מחומרים כאלה יהפוך לקשה יותר ויותר, ככל שההתמכרות קשה.
לא זו בלבד שלרבים מהמכורים קשה להיגמל והם חוזרים שוב ושוב אל החומר שהתמכרו אליו, בכל פעם שהם מנסים להיגמל, הם סובלים מתסמונת של נסיגה שזכתה לכינויים כמו "קריז", "קולד טורקי" או שגעון. הקריז הזה, לא עלינו, גורם לקשיים רבים בגמילה ולמגוון של בעיות גופניות ונפשיות במהלכה.
כך סמים משחקים לנו עם המוח (מתורגם):
https://youtu.be/8qK0hxuXOC8
מכורים לקנאביס שמספקים על מה שעברו בהיותם מכורים (עברית):
https://youtu.be/CFu73hT9ssE
החיבה שלנו לסוכר מדגימה איך נוצרת התמכרות (מתורגם):
https://youtu.be/lEXBxijQREo
מה המדע יודע לומר על הדופמין והתלות שלנו בחומרים הממכרים:
https://youtu.be/JVQy-LUE9Ss
הסבר על ההתמכרות וכיצד המוח עובד בה:
https://youtu.be/gGROBb43l0A
כך מתחילה ההתמכרות (מתורגם):
https://youtu.be/-mFGyhWMLV0
הגמילה היא קשה כי המוח שלנו עובד אחרת:
https://youtu.be/ElEHTxGFdxk
והרצאת טד מרתקת ומסעירה על התמכרויות ועל הדרך היפה להילחם בהם ב... אהבה (מתורגם):
https://youtu.be/PY9DcIMGxMs?long=yes
ההתמכרות בחברה המודרנית היא אחת הצרות המסוכנות לכולנו. אין מי שמוגן בפני התמכרות לסמים, אלכוהול ותרופות, לצד הימורים, קניות, אינטרנט, ספורט, שוקולד ועוד. מספיק שננסה מהם ואנו נופלים במהירות למלכודת.
הדברים הממכרים האלה משתלטים עלינו והופכים במהירות מהרגל ומבחירה להתמכרות של ממש. כך, עד שלא נהמר, נעשה "שופינג" או נחסל חבילת שוקולד שלמה - לא נהיה מסופקים.
אבל מה קורה למתמכרים כשהם מתמכרים ואינם מסוגלים לעצור?
אז ככה - בהתמכרות מתרגלים המתמכרים לחומר הממכר ומפתחים סוג של סבילות אליו. משום כך חשים המתמכרים צורך מתמיד להגדיל את כמות החומר הזה, כדי שיוכלו להמשיך ו"ליהנות ממנו"...
שינויים כימיים במוח של המכור הם שיוצרים את ההתמכרות. תחושת העונג, הקטנת המתח והפחתת החרדה שמביאים אתם הסמים בהתחלה, משפיעים על הפרשת חומר בשם דופמין במוחנו. התוצאה של ריבוי הדופאמין הזה היא שבמוחנו מופעלת בצורה לא מבוקרת רשת עצבית שנועדה להבטיח את ההישרדות שלנו ונקראת "מערכת התגמול".
זו הסיבה לתחושת ה"היי" שחש מי שצורך סמים ושכל כך ממכרת. זו אשליה כמובן, אבל לא מעט נופלים בה ומשחזרים את התחושה הזו בצריכה הולכת וגוברת של החומרים ההרסניים הללו.
סמים ממכרים כמו אלכוהול, קוקאין, הרואין וגם ניקוטין מפעילים בדיוק את המערכת הזו ויוצרים התמכרות.
כי המכורים הולכים ומפתחים תלות בסם, במשקה או בחומר הממכר ונזקקים לכמויות גדולות יותר ויותר ממנו. לא זו בלבד שהם אינם יכולים להפסיק לצרוך את החומר - הם הופך שבויים בידיו ונזקקים לכמויות הולכות וגדלות ממנו.
אגב, מחקרים שונים גילו שלהתמכרות הזו חשופים בעיקר אנשים שמצויים בתקופה קשה בחייהם. כן, זה אולי מפתיע ומנוגד לכל מה ששמעתם בעבר, אבל אלה לא הסמים, הפורנוגרפיה או האלכוהול שמובילים אוטומטית להתמכרות להם, אלא התפקיד שהם ממלאים בחייו של אדם שמצוי בתקופה לא טובה, למשל של בדידות, של משבר, ריקנות גדולה, דיכאון וכדומה.
הם פשוט מוציאים אותו זמנית משם ומעניקים לו את תחושת העונג, דרך הדופמין והאנדורפינים שהמוח מפריש. הם עושים לו טוב והוא רוצה עוד.
כך, על אף שהם יודעים את הנזק שההתמכרות גורמת להם, בשלב מסוים המכורים אינם יכולים לעצור את התלות וההגדלה שהגוף המכור כופה עליהם לצרוך. כשהחומרים הולכים ושואבים ממנו את הכוח, אותו גוף הולך ונהרס.
בהתמכרות המחמירה גם הנפש של המכור אינה שולטת יותר בחייו. הסם, האלכוהול או התאווה הלא נשלטת להמר, לשתות, לעשן ולצרוך עוד מהדברים הממכרים הללו - כל אלו עומדים במרכז חייו. עד כדי כך הם שולטים בו עד שרגע אחרי שסיפק את הצורך שלו בהם, הוא מתעורר מחדש ומתחיל את המירוץ אל הפעם הבאה, למנה הבאה, לבקבוק הבא...
אגב, מי שיודעים את זה הכי טוב הם סוחרי סמים. הם נותנים לנו לא פעם את המנות הראשונות בחינם. הסיבה היא שהם יודעים שאחרי פעמיים-שלוש של "כיף" ו"היי" כאלו, מי שחווה אותם, במיוחד מי שחייו תלושים, דכאוניים, או ריקניים כרגע, ירצה עוד ועוד מהחומר המרגש שחווה. הוא הופך למכור ויצטרך סכומי כסף רבים לממן את מתנות הסם שקיבל בחינם בהתחלה. מכאן הדרך פתוחה לפשע ולהסתבכויות רבות אחרות. אבל מה אכפת ל"דילר"(סוחר הסמים) - כל מה שהוא צריך לעשות עכשיו הוא לאסוף את הכסף שהמכור ממטיר עליו, כדי לקבל את מה שהוא מוכרח.
כשמדובר בחומרים נרקוטיים, כמו סמים למשל, תהליך הגמילה מחומרים כאלה יהפוך לקשה יותר ויותר, ככל שההתמכרות קשה.
לא זו בלבד שלרבים מהמכורים קשה להיגמל והם חוזרים שוב ושוב אל החומר שהתמכרו אליו, בכל פעם שהם מנסים להיגמל, הם סובלים מתסמונת של נסיגה שזכתה לכינויים כמו "קריז", "קולד טורקי" או שגעון. הקריז הזה, לא עלינו, גורם לקשיים רבים בגמילה ולמגוון של בעיות גופניות ונפשיות במהלכה.
כך סמים משחקים לנו עם המוח (מתורגם):
https://youtu.be/8qK0hxuXOC8
מכורים לקנאביס שמספקים על מה שעברו בהיותם מכורים (עברית):
https://youtu.be/CFu73hT9ssE
החיבה שלנו לסוכר מדגימה איך נוצרת התמכרות (מתורגם):
https://youtu.be/lEXBxijQREo
מה המדע יודע לומר על הדופמין והתלות שלנו בחומרים הממכרים:
https://youtu.be/JVQy-LUE9Ss
הסבר על ההתמכרות וכיצד המוח עובד בה:
https://youtu.be/gGROBb43l0A
כך מתחילה ההתמכרות (מתורגם):
https://youtu.be/-mFGyhWMLV0
הגמילה היא קשה כי המוח שלנו עובד אחרת:
https://youtu.be/ElEHTxGFdxk
והרצאת טד מרתקת ומסעירה על התמכרויות ועל הדרך היפה להילחם בהם ב... אהבה (מתורגם):
https://youtu.be/PY9DcIMGxMs?long=yes
