סין נקראת על שם הקיסר הראשון בשושלת צ'ין, הקיסר צ'ין שה-חואנג. הוא גם זה שאחראי גם לצבא המפורסם של מאות חיילי הטרקוטה הארכאולוגיים שנמצאו בקברו.

הקיסר צ'ין הוביל שלטון חוק קשוח ואכזרי, שנועד לייצר שלטון מסודר וברור ולבנות את האומה הסינית. הוא ארגן את הקיסרות הסינית בנוקשות ובסדר מופתי, אך דיכא חשיבה מדעית ויצירתית בה. הקיסר צ'ין אסר על שימוש בספרי מדע והשכלה והיה האחראי לשריפת הספרים הראשונה בהיסטוריה. הוא השאיר אחריו מורשת ששרדה 2000 שנה וממלכה עצומה במידותיה ובמספר נתיניה.

בסוף חייו הוא כפה על מאות אלפי נתינים לבנות במשך עשרות שנים מוזוליאום תת קרקעי, ארמון לעולם הבא, שבו יוכל לבלות את הזמן אחרי מותו. הוא גם דאג שכל צבאו, עשרות אלפי לוחמים, יפוסל כולו, לוחם אחרי לוחם, כך שיוכלו להילחם לצידו בעולם הבא.

האגדה מספרת שבמותו של צ'ין, הוא היה האיש החזק בעולם.


הנה סרטון על קיסר סין הראשון והגדול מכולם:

http://youtu.be/pIlYczRIE1A


כך התגלה קברו הבלתי יאומן של הקיסר הסיני הראשון צ'ין:

https://youtu.be/aePjTYVKHuA


וסרט ארוך על כל חייו ופעילותו של קיסר סין הראשון ומייסד האימפריה הסינית:

https://youtu.be/Yb1CcvqJ0gc?long=yes

מלחמות האופיום (Opium wars) היו סדרת עימותים צבאיים בין סין לאירופה, שהתנהלו על אדמת סין. תחילתה בהחלטת האימפריה הבריטית לכפות את כוחה על סין ולהגיע לשליטה מוחלטת במסחר בסמים לא חוקיים ואפילו בתה.

למעשה, מלחמות האופיום, בין סין לבריטניה (ובהמשך בין סין לברית מדינות סביב בריטניה), היו שתי התנגשויות צבאיות משמעותיות שניהלו שתי האימפריות, הבריטית והסינית, בשנים 1839-1860. חשיבותן של המלחמות הללו נובעת מהעובדה שהן עתידות להשפיע באופן דרמטי על מהלך ההיסטוריה הסינית.

נסביר אותן בכמה חלקים:


#הסיבה
סיפורן של מלחמות האופיום מתחיל בתשוקה האירופית במאה ה-19 לסחורות סיניות. מוצרים מסין כמו תה, משי וחרסינה מבוקשים מאוד באירופה. אך הם יקרים להפליא ועולים כסף רב. תאוות הכסף של סין באותם ימים הלכה ובססה את מעמדה הכלכלי האדיר.

בריטניה, שבאותה תקופה היא המעצמה הגדולה בעולם, מחפשת דרך להפחית את הגירעון המסחרי שלה מול סין - אימפריה חלשה יחסית שהולכת ומתעשרת מהכסף האירופי והבריטי במיוחד והופכת חזקה יותר ויותר.

הפתרון שהבריטים מוצאים הוא סם האופיום.

האופיום הוא סם נרקוטי שצומח בהודו, מושבה בריטית באותם ימים. במאה ה-19 מתחילים סוחרים בריטים למכור את האופיום לסין בכמויות עצומות. הסינים הפשוטים מתלהבים מהאופיום ודי מהר נוצר דור של מכורים סיניים לאופיום.

כשמכירות האופיום מטות את מאזן הסחר לטובת בריטניה, מבינה הממשלה הסינית בראשות שושלת צ'ינג (Qing) את הסכנה העצומה. האיום של סם האופיום הממכר על החברה והכלכלה הסינית הוא לא רק כלכלי אלא גם חברתי.

בשנת 1839 שלחה ממשלת סין את הנציב לין צ'ה-שו (Lin Zexu) לקנטון כדי להפסיק את הסחר. לין צ'ה-שו פועל בנחישות. הוא מחרים ומשמיד יותר מ-20 אלף תיבות של אופיום. במקביל הוא גם כותב לממשלה הבריטית מכתב ובו הוא מבקש להפסיק את הסחר הלא מוסרי בסמים.


#המלחמות
התגובה הבריטית למכתב היא מהירה, קשוחה ומוחצת. האימפריה הגדולה בעולם שולחת צי מלחמתי לסין ב-1840 ומתחילה מלחמת האופיום הראשונה.

הפער הטכנולוגי בין הצדדים היה עצום. ספינות הקרב הבריטיות מצוידות בתותחים חדישים והן מביסות בקלות את הצי הסיני המיושן. ב-1842, אחרי שנתיים של קרבות, סין נכנעת וחותמת על אמנת ננג'ינג (Treaty of Nanjing). זו תהיה האמנה הלא שוויונית הראשונה מבין כמה שייכפו עליה בהמשך.

על פי אמנת ננג'ינג, סין נאלצת להעביר את הונג קונג לשליטה בריטית. במשך מאות שנים הייתה סין מבודדת ולאירופים הייתה גישה אליה דרך נמל אחד בלבד. במסגרת ההסכם של "Treaty Port System" סין מחויבת עתה לפתוח 5 נמלים לסחר זר, לשלם פיצויים עצומים לבריטניה בסך 21 מיליון דולר כסף ולהעניק לזרים חסינות מפני החוק הסיני. האמנה לא מתייחסת ישירות לנושא האופיום, מה שיאפשר את המשך הסחר בו ואף את הרחבתו.

המלחמה תמה אך המתחים המשיכו להתגבר. בשנת 1856 פורצת מלחמת האופיום השנייה. הפעם חוברות לבריטניה גם צרפת, ארה"ב ומדינות אירופיות נוספות. ב-1860 משתלטים הכוחות המשולבים על בייג'ינג (Beijing).

בתגובה לעינויים ולהריגתם של שליחים מערביים, שורפים הכוחות הזרים את ארמון הקיץ (Yuan Ming Yuan). שריפת הארמון היא פעולת נקמה מכוונת ואירוע שנחשב בסין עד היום לסמל להשפלה הלאומית שלה באותם ימים.

בשנת 1858 נחתמת אמנת טיינג'ין (Treaty of Tianjin), אך המלחמה ממשיכה ותסתיים רשמית רק עם אמנת בייג'ינג ב-1860. אמנות אלו עתידות להרחיב עוד יותר את ההשפעה הזרה בסין. נמלים נוספים ייפתחו לסחר, הדת הנוצרית תותר בסין וסחר האופיום יוכשר רשמית.


#התוצאה
ההשפעות של מלחמות האופיום העקובות מדם על סין והתבוסה בהן היו מרחיקות לכת. הן עתידות להותיר חותם בל יימחה על ההיסטוריה של המדינה הענקית ועל מעמדה העולמי. הן חשפו את חולשת השלטון האימפריאלי בסין ותוצאתם הייתה ניצחון אירופי ברור.

המלחמות הללו החלישו מאוד את שושלת צ'ינג והאיצו את התפוררותה. הן גם עוררו תנועות לאומיות סיניות כמו מרד הטאיפינג (Taiping Rebellion) ומהפכת 1911 שעתידה להפיל את המשטר הקיסרי.

המלחמות שפתחו את הדלת להשפעה מערבית בסין, יצרו בסין טראומה לאומית עמוקה ותחושת עוינות כלפי המערב. תחושה זו תמשיך ולמעשה היא ממשיכה עד היום להדהד במדינה הענקית.

אירועי מלחמות האופיום מהווים את תחילתה של תקופה שהסינים מכנים "מאה שנות ההשפלה", תקופה שהחלה ב-1839 עם מלחמת האופיום הראשונה והסתיימה רק עם הקמת הרפובליקה העממית של סין ב-1949.

סיפור מלחמות האופיום מהווה עד היום חלק חשוב בזהות הלאומית של סין. המלחמות הללו שבות ומזכירות לסינים את הסכנות שבחולשה צבאית ופוליטית. הן מחזקות את נחישותם של הסינים להבטיח שסין לעולם לא תהיה שוב פגיעה להתערבות זרה.

ההשפעה של אירועים אלה על יחסי סין עם המערב נותרה משמעותית גם במאה ה-21. וזו, כולנו יודעים, מאה בה סין הופכת לכוח אדיר שקשה לראות כיצד הוא לא מתממש בעתיד והופך אותה לאחת המעצמות השולטות בעולם.


הנה סיפורן של מלחמות האופיום:

https://youtu.be/f32MPPBJOjU


כך פרצו המלחמות על האופיום:

https://youtu.be/8sWCLIoGv6c


הסבר של מלחמות האופיום:

https://youtu.be/DTTJmSyJw60?long=yes


סרטון תיעודי על מלחמת האופיום הראשונה (עברית):

https://youtu.be/Xcy7gXXwjrI?long=yes


והרס האימפריה הסינית שנגרם מהמלחמות הללו:

https://youtu.be/62BABCgJSO8?long=yes

מה הייתה האימפריה המונגולית?
מי שלטו בעבר במחצית תושבי העולם?


האימפריה המונגולית (Mongol Empire) הייתה האימפריה שהחזיקה בשטח רציף הגדול ביותר בתולדות האנושות. בשיאה היא השתרעה על מרבית יבשת אסיה, מאזור שבין סין ורוסיה של היום ועד לאירופה.

במהלך כיבושי האימפריה בנו המונגולים את אימפריה השנייה בגודלה בהיסטוריה, אחרי האימפריה הבריטית העצומה.

תחילתה של האימפריה המונגולית היא בשליט המונגולי המבריק ג'ינגיס חאן. תחת שליטתו של חאן היה הצבא המונגולי לשם דבר בכוח, תחכום ואכזריות. חילות הפרשים שלו נהגו לדהור אל ערי האויב, להציתן במהירות ולהיעלם. אפילו החומה הסינית העצומה שנועדה לחסום פולשים, גם היא לא עמדה בפני צבאו הכובש של ג'ינג'יס חאן.

במאה ה-13 שלטה האימפריה המונגולית בכמעט מחצית מאוכלוסיית העולם. לקראת סוף המאה ה-13, לאחר שבניו של חאן המשיכו להגדיל ולהעצים את האימפריה, החלה האימפריה המונגולית להתפרק ונחלשה לאיטה, עד שהתפוררה לחלוטין.


הנה סיפורה של האימפריה הגדולה בהיסטוריה (מתורגם):

https://youtu.be/wUVvTqvjUaM


עוד על האימפריה המונגולית:

http://youtu.be/SZmx7eb6ldA


היתרונות שאפשרו למונגולים לנוע כל כך מהר בכיבושיהם:

https://youtu.be/DGfiv3QPrpE


מה היה קורה בהיסטוריה ללא האימפריה הזו:

http://youtu.be/LHcrOd55GX0


וסרט תיעודי על תולדות האימפריה המונגולית ומייסדה ג'ינגיס חאן:

https://youtu.be/SCsHyp9JJsw?long=yes

המונגולים, שפירוש שמם הוא "העם הגיבור", הם נוודים קשוחים שעוסקים בגידול צאן ובקר, כמו יאקים, גמלים דו-דבשתיים, איילים מבוייתים וסוסים, ציד ואילוף של עיטים ועוד. המונגולי הנודד גר ביורט, שמגן עליו מהחום הקשה שבקיץ המונגולי הדרומי ומהקור המקפיא של החורף במונגוליה.

חבל הארץ הקרוי מונגוליה הוא אזור מבודד בין סין לרוסיה, שמדבריות והרים גבוהים סוגרים עליו מכל עבר. האנשים בו קשוחים ומורגלים בחיים לא פשוטים, באקלים קיצוני ובצרכי קיום שהם לא פעם על גבול ההישרדות.

בעבר היו המונגולים אימפריה חזקה, ששלטה בחצי העולם של אז. במאה ה-13 איחד ג'ינגיס חאן את השבטים המונגולים והצליח להקים את האימפריה הרצופה הגדולה ביותר בתולדות האדם. בשיאה היא השתרעה על מרבית אסיה וחלק מאירופה!


הנה סרטון על המונגולים:

http://youtu.be/p9Ol0IJkU7c

הספר "אמנות המלחמה" (The Art of War) הוא
ספר שנכתב לפני יותר מ-2,500 שנה, בידי סון זו (אפשר גם סון דזה, או סון טסו כמו שכותבים רבים בטעות).

זהו מחבר סיני, שמעט מאוד ידוע עליו ולכן הוא מוגדר כ"מצביא ופילוסוף". אין הרבה ספרים שאלפי שנים אחרי שנכתבו מצליחים להישאר רלוונטיים וממשיכים ללמד אותם באקדמיות לניהול, בבתי ספר צבאיים לפיקוד ובפקולטות שונות באוניברסיטה.

מטרת הספר, על 13 הפרקים שלו, היא להציע כללים לניהול מלחמה מוצלחת. בכל פרק עוסק המחבר בצד אחר של הפיקוד וההובלה, מלחימה, מודיעין, טקטיקה, אסטרטגיה ועד פוליטיקה וארגון.

הטענה של סון היא שאם מפקד או מנהיג ימלא את הכללים שלו - הוא ינצח במלחמה.

בספר העתיק הזה סון זו מציע רעיונות בתחומים שונים, שכולם נועדו לניצחון מהיר וברור במלחמה. את ההשפעות שלו ניתן לראות עד היום ובתחומים רבים.

הספר, שב-1974 התגלה עותק במבוק שלו, מימי הקיסר צ'יינלונג, נחשב קלאסי. במהלך השנים אימצו עקרונות ממנו מפקדי צבא, מנהיגים היסטוריים, מנהלים בתחום העסקי ומובילי מאבקים חברתיים בעולם. ציטוטים ממנו נפוצים עד היום גם במשחקי אסטרטגיה ומשחקי מחשב.


#מהמלצות סון זו
יש בספר המון חוכמה, אך נציין כמה דברים מהם. סון כותב שעל מנהיגים לשאוף לכך שהניצחון יושג מבלי שיצטרכו להילחם כלל.

הוא ממליץ למנהיג לבחון מלחמה כתהליך בלתי צפוי, שלאורך זמן יהיה קשה לשלוט בו. לכן מטרתו של המנהיג הריאלי צריכה להיות חתירה להכרעה מהירה, עד כמה שניתן.

לאורך הספר סון מדגיש חמש תכונות שהן הכרחיות לניצחון במלחמה. את היכולות:

לאחד את כל הלוחמים למטרה אחת משותפת.

לפעול בהתאם לכוח ולגודל של היריב.

לזהות מתי יש להילחם ומתי לא.

להתכונן בעצמך, אך בה בעת למצוא את הרגע הנכון כדי לתקוף את היריב בהפתעה.

לאפשר לאנשים מוכשרים לפעול, מבלי להידחף ולהתערב להם.

סון גם מציין 5 תכונות אופי הכרחיות למנהיגים:
אחריות - כי פזיזותנו תוביל לשגיאות.
אומץ לב - כי פחד מנקיטת יוזמה לא יקדם אותנו.
קור רוח - כי היריב ינצל רגשנות מצידנו.
צניעות - כי התעקשות על כבוד, תוביל לשגיאות.
אכזריות - כי רחמנותנו תנוצל בידי היריב.


על סאן זו וספרו "אמנות המלחמה":

https://youtu.be/brV2hz5vnfU


על הספר המפורסם (עברית):

https://youtu.be/kwblPOB64zM


העקרונות שלו באנימציה:

https://youtu.be/BOLXv3nqDkI


הסבר העקרונות שכתב סון טסו ב"אמנות המלחמה":

https://youtu.be/Hz4FNBj1APA


וסרט תיעודי על הספר "אמנות המלחמה":

https://youtu.be/cWq4WI3ca_M?long=yes

את אבק השריפה (Gun powder) אנו "חייבים" לסינים. תודות להמצאה הזו יש לנו מלחמות הרסניות ופצצות שהרוסות והורגות בכוח הרס עצום.

כבר בשנת 300 לפני הספירה עסקו הסינים בפיצוצים להנאתם, כשנהגו לחמם קני במבוק ובכך לפוצץ אותם. את אבק השריפה עצמו הם פיתחו בסביבות המאה ה-9 לספירה. מאה שנים אחר-כך, במאה ה-10 לספירה, החלו הסינים לירות מעין פגזים קדומים, או יותר נכון רומחי-אש, על אויביהם.

לאירופה הגיעה אבקת השריפה בסביבות המאה ה-13. אז החלו האירופים להשתמש בה בשדה הקרב. תותחים החלו לירות פגזים עם אבק שרפה ורובים הוטענו בכדורים מתפוצצים. מאירופה ואסיה החל התפשט אבק השרפה למזרח התיכון ולארצות ערב והחל לשמש כחומר נפץ. כוח ההרס וההרג המשמעותי שלו הפך למרכיב החשוב במלחמות השונות שהתקיימו מאז בעולם כולו.


הנה אבק השריפה, המצאתו ושימושיו (מתורגם):

http://youtu.be/mqHVRgCkCDE?t=8s


וסיפורו של אבק השריפה שנולד בסין:

https://youtu.be/1vYqF9P0ieo

את החומה הסינית (Great Wall of China) בנתה שושלת מינג שהשתלטה על סין והוציאה אותה משליטת המונגולים. החומה בכללותה נועדה למנוע כיבוש מונגולי מחודש של סין.

זו החומה הארוכה ביותר בעולם והיא למעשה חיבור של כמה חומות שנבנו בידי מיליוני עבדים, במהלך 2,000 שנה.

אורכה המלא של החומה הסינית הוא כ-6,500 קילומטרים. הסינים בנו לאורכה 10 אלפים מגדלים, שנועדו להכיל 10 חיילים כל אחד.

עוד על החומה המדהימה הזו בתגית "החומה הסינית".


כך נולדה החומה הסינית (מתורגם):

https://youtu.be/23oHqNEqRyo


הנה קיצור תולדות בניית החומה הגדולה של סין:

https://youtu.be/m68zyXyeYG0


מי בנה את החומה הסינית הגדולה?

https://youtu.be/95bnzxzSaso


הסיפור ההיסטורי של הקמת החומה הגדולה בסין:

http://youtu.be/dTY7yJ7JWFU


וסרט תיעודי על חומת סין הגדולה:

https://youtu.be/VjlydnRqcmw?long=yes

קונפוציוס (Confucius) היה מגדולי ההוגים של סין. הוא פעל במאה ה-6 לספירה, אך רעיונותיו, המתקדמים לתקופתו, הפכו ברבות הימים ליסודות הפילוסופיה הסינית ולאבני יסוד בחינוך המודרני.

הוא גדל בבית עני, בית שהיה אריסטוקרטי ועשיר וירד מנכסיו לאחר מות האב, כשקונפוציוס היה בן 3 בלבד. מחוסר ברירה, שיהפוך לדרך חיים, למד הילד העני בכוחות עצמו, כאוטודידקט, והפך לידען ולמורה נערץ. כבר בגיל 22 הוא יסד בית ספר פרטי ואסף סביבו תלמידים, שלהם הנחיל את רעיונותיו לגבי דרכי ההתנהגות המוסרית.

הוא לא היה מורה שגרתי, בטח לא לתקופתו. במקום ללמד מנהגים דתיים או לייסד דת משלו, עם מצוות, חוקים וטקסים קבועים, שם קונפוציוס את הדגש על למידה עצמית וחשיבה עצמאית של תלמידיו. זה היה חידוש מסעיר בימיו ואחת הסיבות שהוא עתיד להיתפס כרלוונטי עד ימינו אנו.

כמי שחי בתקופה של התדרדרות מוסרית בסין ושחיתות שלטונית, מאבקים בין שליטים שונים ששלטו במדינות שונות, מסוכסכות ומפולגות, התרכז קונפוציוס בחידוש משנתם הפילוסופית והרעיונות של חכמי העבר הסיניים. "אל תעשה לאחרים את מה שלא היית עושה לעצמך" היה אחד מיסודות התורה של קונפוציוס. הוא קרא למוסר, לאהבת האחר, לפשטות וכבוד לאחרים. קונפוציוס חלם על חינוך והשכלה לכולם, שיפתחו אופי טוב ויקנו מוסר ללומדים.

בגיל מבוגר, לאחר שנכשל בנסיונותיו לאחד את המדינות שיהפכו בעתיד לסין ולא הצליח לגרום לשליטיהן לאמץ מדינאות מוסרית, צודקת ויציבה, חזר קונפוציוס להתרכז בגיבוש משנתו ובתיעוד הפילוסופיה הסינית העתיקה.

כמורה שהיקנה לתלמידיו חינוך בעל-פה, קונפוציוס לא השאיר אחריו כתבים. עם זאת, הוא הותיר אחריו תורה שלמה שתיקרא "הקונפוציוניזם" ומשפטי חוכמה רבים. בין השאר הוא אמר "רק החכם ביותר והטיפש ביותר אינם משתנים" וגם "שכח את הפגיעה, אך לעולם אל תשכח את הטובה" או "מי שאינו עוסק בעתיד הרחוק, דן את עצמו לבעיות מיידיות". לאחר מות המורה שלהם, בגיל 73, אספו תלמידיו את עיקרי דבריו של קונפוציוס והפכו אותם לספר שנקרא "האנלקטים" (בעברית "מאמרות"). בזכות מעשה זה הפכה תורתו של קונפוציוס ידועה לכל והוא עצמו ייזכר כמורה דרך לסין העתידית ולאנשים מוסריים בכל העולם.


הנה סיפורו של קונפוציוס (מתורגם):

https://youtu.be/wFt_VGG0kJU


תולדות חייו של קונפוציוס:

https://youtu.be/lDHRHBxONlo


הנה כמה מהדברים שקונפוציוס יכול ללמד אותנו:

https://youtu.be/bxzPp_Fh1nA


ו-10 ציטטות מדברים שאמר:

https://youtu.be/i-GXWxDbMXQ