שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מי היה מלך סרטי המתח אלפרד היצ'קוק?
אלפרד היצ'קוק היה אחד מבמאי הקולנוע המפורסמים והטובים בעולם. בסרטי המתח שיצר היצ'קוק הוא הציג כמה מהחוויות המותחות והחזקות שנראו אי-פעם בקולנוע. היצ'קוק הוא האחראי העיקרי להכנסת האלימות לקולנוע והסרטים שיצר, במיוחד הסרט "פסיכו" מ-1960, שינו את אמנות הקולנוע לעד.
סרטיו עסקו בפחד, מתח ואימה אך נעשו בכשרון רב, יצירתיות ושליטה מוחלטת באמנות הקולנוע. בין הטובים שבהם הסרטים פסיכו, ורטיגו (שלאחרונה נבחר כסרט הטוב בכל הזמנים ועקף לראשונה את האזרח קיין), הציפורים, מזימות בינלאומיות ועוד.
הנה סיפורו של היצ'קוק וסצנת המקלחת המפורסמת מהסרט "פסיכו":
https://youtu.be/WNYpzpNA_AE
סצינה מהסרט "הציפורים" שבו רואים את האימה שבמתקפת הציפורים על העיירה:
https://youtu.be/hplpQt424Ls
המרדף מהסרט "מזימות בינלאומיות" שצולם בהר ראשמור:
https://youtu.be/4zr_zL_T3g8
סצנת המטוס המפורסמת מהסרט "מזימות בינלאומיות":
https://youtu.be/GbpUcAI86MY
סצנת המגדל המפורסמת מסרטו "ורטיגו":
https://youtu.be/GnpZN2HQ3OQ
קטע מראיון שבו מסביר היצ'קוק מהו בעיניו האושר:
http://youtu.be/14dOICbwSIs
הקדימון של סרט שנעשה על היצ'קוק ואשתו, יוצרי הסרט האגדי "פסיכו" (מתורגם):
http://youtu.be/3ZQTlFhe8XY
סקירה קצרה מביקור של אלפרד היצ'קוק בירושלים בשנת 1967 (מתורגם):
http://youtu.be/s_6bqmBi7ZY?t=5s
קטעי מתח מסרטיו הרבים:
https://youtu.be/X3BUZBnDS74
הרצאת וידאו על מלך סרטי המתח אלפרד היצ'קוק:
https://youtu.be/s-QVHJDmD6A?long=yes
וסרטון על 10 מסרטיו הגדולים:
https://youtu.be/fVoVdKOLP04?long=yes
מה סימל הסרט "הציפורים"?
הסרט "הציפורים" (The Birds) של אלפרד היצ'קוק, שיצא בשנת 1963, הוא סרט אימה מפורסם המספר על כפר קטן שמותקף שוב ושוב על ידי להקות ציפורים אלימות.
הרעיון לסרט נולד ב-1961, כשאלפרד היצ'קוק חיפש נושא לסרטו הבא. הוא שומע על תושבי העיר בקליפורניה ששמה קפיטולה, שגילו שאלפי ציפורים ממין "יסעור הפיה" פגעו בגגות בתיהם ומתו.
כל רחובות העיר כוסו אז בציפורים מתות. לפי דיווחי החדשות הגורם לכך היה הרעלת חומצה שפגעה בכושר הניווט שלהם. לפי "סנטה קרוז סנטינל", עיתון מקומי בקליפורניה, היצ'קוק ביקש מהעיתון עותק של הדיווח כחומר לתחקיר לצורך מותחן חדש.
וכך יצא לאקרנים ב-1963, בשיא המלחמה הקרה, סרט האימה המופתי "הציפורים". זה אחד מסרטיו החשובים והמצליחים ביותר, אף שהוא מלא בסצנות אלימות ואימה של ממש. כשהוא מסתיים נשארים מרבית הצופים עם תחושה של פחד וחרדה גדולים.
היצ'קוק, מי שטבע את האימרה "דרמה היא החיים - רק בלי החלקים המשעממים..." ידע למה הוא מכוון. הוא לא נהג להסביר בסרטיו את הסיבות לתופעות שהציג. ההתמקדות שלו באימה ובפחד שנופלים על גיבוריו היא טוטאלית ולא דרשה מבחינתו הסבר. אבל אצל קהל הצופים הותירה החוויה הקולנועית שהוא יצר, ים של מחשבה ורגשות.
הסברה הרווחת היא שסרט האימה הזה, כמו אחרים מסרטיו, עסק בחרדה האמריקאית מפני המלחמה הקרה, אבל נראה שמה שהעסיק את היצ'קוק הייתה דווקא היציאה מכלל שליטה של המציאות.
כי הסרט "הציפורים" מכיל סצנות רבות של אלימות ואימה והוא ידוע במיוחד בזכות השימוש שלו באפקטים מיוחדים פורצי דרך שנועדו ליצור את המרכיבים הללו.
ומובן שהנטייה היא לחשוב, ולא משנה מה היצ'קוק אמר בנושא, שהציפורים הן דימוי למשהו אחר. מכאן שלא חסרות פרשנויות של המבקרים ומומחי הקולנוע לסרט הזה ולמה שהוא מייצג.
אחת הגישות הפופולריות היא הפרשנות הפסיכואנליטית, לפיה הסרט מייצג את הצד האפל של הטבע האנושי. הציפורים הן התגלמות של הלא-מודע ומייצגות את היצרים הפנימיים שלנו כבני אדם, את הפחד מהטבע והחשש מהלא-ידוע.
פרשנות בולטת אחרת היא הפרשנות הפמיניסטית, לפיה הסרט הוא קריאת תיגר על התפקידים המגדריים המסורתיים. מלאני דניאלס, הדמות הראשית בסרט, היא אישה חזקה ומתקדמת שעומדת מול הדמות הגברית המסורתית בבית, מיץ' ברנר. המתקפות של הציפורים יכולות להתפרש כסמל לאלימות הגברית שמופנית כלפי האישה.
וכאמור, הפרשנות הנפוצה מפרשת את עלילת הסרט כמטאפורה, כדימוי לאירועי המלחמה הקרה או המלחמה בווייטנאם. הציפורים מסמלות בה את האיום הגרעיני, או מהוות סמל לאלימות ולמוראות המלחמה.
אז כמובן שהמשמעות של הסרט הזה היא עניין של פרשנות אישית. היצ'קוק עצמו מעולם לא הבהיר למה הוא התכוון.
בין אם הסרט מסמל את הטבע האנושי האלים, או שהוא עוסק ביחסים בין המינים, אולי מרמז באמצעות הציפורים על הדחפים האפלים שבלא-מודע שלנו או שהוא רק מטאפורה לאירועים האקטואליים של התקופה ובעצם של כל זמן, על המלחמות, האיומים והפחד מאויב מאיים כלשהו - הסברים ופרשנויות מלומדות לא חסרים.
אך גם כשהצופים יכולים ומוזמנים באמנות כזו, למצוא בסרט משמעויות כרצונם, ברור שזה יהיה בהתאם לרקע, לערכים ולתפיסת המציאות של כל אחד ואחת מהם. העולם, בניגוד לציפורים שבסרט, אינו מונוליטי וחד ממדי וטוב שכך.
הנה קדימון הסרט "הציפורים":
https://youtu.be/0fJh2gIBOto
יצירת המתח ע"י היצ'קוק בסרט:
https://youtu.be/iCeAxAJ5sts
סצנת אימה אמיתית - הציפורים תוקפות ילדים:
https://youtu.be/kkz9HI75R2c
ועוד סצנה הפעם קלסטרופובית משהו מהסרט:
https://youtu.be/bCV6rkZu7A0
איך ציור בית המסילה השפיע על היצ'קוק?
ציורו של אדוארד הופר "הבית ליד המסילה" משנת 1925 הוא ציור ריאליסטי קודר ועצוב, על בית אמריקאי הניצב בצד מסילת רכבת.
הבית בנוי בסגנון ויקטוריאני, שהיה פופולארי באמריקה בעידן של מלחמת האזרחים. תחושת הנטישה מעבירה את המסר של עולם שבו ננטשים בתי כפר, כשבעליהם עוברים אל העיר, בתהליך המודרני של העיור.
הציור מעביר תחושה חזקה של הצצה בבית נטוש ומסתורי, כאילו המתבונן מביט בו לרגע וממשיך בדרכו. פסי הרכבת העוברים לפניו מסמלים את היותו עוד מקום שכוח-אל ולא חשוב בדרך.
הציור והאווירה שהוא יצר התקבלו בתחילה בלי התלהבות אצל חובבי האמנות בארצות הברית. לקח זמן עד שהציור הפך לאחד החשובים והנודעים בציורים המודרניים בסגנון האמריקאי. במיוחד תרמה לכך העובדה שהוא השפיע על גאון הקולנוע אלפרד היצ'קוק ביצירת סרט המתח פורץ הדרך שלו "פסיכו" ובבית הוויקטוריאני שכיכב בו.
"הבית על המסילה" השפיע גם על יוצר סדרת הטלוויזיה משפחת אדאמס, הקריקטוריסט צ'ארלי אדמס. הוא צייר אותו בקריקטורה שיצר, של המשפחה המציקה לעוברי אורח.
הנה סיפור הציור הנודע "הבית ליד המסילה":
https://youtu.be/34EhOGRS_dw
הסבר הציור עם הבית הוויקטוריאני:
https://youtu.be/04a37OnzNQI
הבית הויקטוריאני האמיתי שהיה ההשראה לציור ובהמשך גם לסרט פסיכו:
https://youtu.be/TAXEmP83OIM
ולמה בתים ויקטוריאניים רבים הפכו מפחידים:
https://youtu.be/2xvNhN1PsRw
מי היה מלחין הקולנוע הגאוני ברנרד הרמן?
ברנרד הרמן (Bernard Herrmann) היה מלחין קולנוע ידוע שהלחין את המוסיקה לעשרות סרטים. במיוחד זוכרים לו את המוסיקה המצוינת שכתב לסרטי אלפרד היצ'קוק, אבל הוא כתב גם לסרטים דגולים כמו "האזרח קיין" ו"נהג מונית".
ברוב הסרטים הוא עשה עבודה גאונית של הצמדת מוסיקה מגוונת ברגשות ובאפשרויות שלה, להמון סוגים של סצינות, החל ממתח, רגש, אהבה, התלהבות, אימה ועוד.
הרמן נחשב לאחד מענקי המוסיקה בקולנוע, בעיקר בזכות היכולת האמנותית והטכנית שלו בהלחנת מוסיקה מגוונת מאד - שקטה, נוגעת או מותחת ועד למוסיקה עתירת דרמה וכלי נשיפה. יכולתו המצוינת להתאים בצורה מעולה בין התמונה לצליל נחשבת אחת מהסיבות שסרטי היצ'קוק כל כך מוצלחים.
הנה המוסיקה מתוך סצנת המקלחת המפורסמת מתוך הסרט "פסיכו":
https://youtu.be/XuMpt2Q0cS0
המוסיקה של ברנרד הרמן לסרטים מהגדולים בתולדות הקולנוע:
http://youtu.be/226TtyMrJH8
מרטין סקורסזה מספר על העבודה איתו:
https://youtu.be/LZG-wvlPRjk
וסוויטת "פסיכו" שלו, בביצוע תזמורת סימפונית:
https://youtu.be/fQwzJ6VvUD0
מי היה סרגיי אייזנשטיין שהכניס את המונטאז' לקולנוע?
סרגיי אייזנשטיין (Sergei Eisenstein) הוא מהבימאים הגדולים בתולדות הקולנוע. זה גאון קולנוע מוקדם, יהודי רוסי שעושה סרטים מתקדמים לתקופתם, מסתבך עם סטלין, משלים איתו ופוגש שוב ושוב את ההיסטוריה - גם בסרטיו וגם בחייו שלו.
כבר בתחילת המאה ה-20 היה אייזנשטיין, במאי קולנוע רוסי, לפורץ דרך שחולל מהפכה באמנות הקולנוע הכל כך צעירה.
האיש, שנולד ב-1898 בריגה שבלטביה (אז חלק מהאימפריה הרוסית), התפרסם כמי שהפך את הקולנוע מבידור פשוט לאמנות מורכבת ובעלת שפה ויזואלית ייחודית.
לפני שהוא פונה לקולנוע, הוא לומד אדריכלות, דבר שעתיד להשפיע על הקומפוזיציה החזותית והכל כך מדויקת שמאפיינת את סרטיו. ידוע שחלק מהתיאוריות הקולנועיות שלו נוצרו בהשראת הפואטיקה והאמנות היפנית שהוא אהב, אם זה תיאטרון הקבוקי שאליו נחשף ואם הקליגרפיה היפנית שהוא העריץ.
חידושו המשמעותי ביותר היה פיתוח תיאוריית המונטאז' (Montage), טכניקת עריכה מהפכנית שהדגישה את החיבור בין שוטים נפרדים ולא רצופים בזמן, ליצירת משמעות חדשה. ראו בתגית "מונטאז'".
בניגוד לקולנוע המערבי של אותה תקופה, שהתמקד בזרימה חלקה של התמונות, אייזנשטיין האמין בעריכה מתנגשת ומפתיעה. בסרטו המפורסם "אוניית הקרב פוטיומקין" (Battleship Potemkin) משנת 1925, הוא יוצר את סצנת "מדרגות אודסה" המפורסמת, שבה מעצימה עריכה מהירה וקצבית את האימה והדרמה של טבח אזרחים. הכירו אותה בתגית "מדרגות אודסה".
אייזנשטיין גם חידש בתחום הסמליות החזותית. בסרטיו הוא משתמש באובייקטים ודימויים כמטאפורות ויזואליות - למשל, השימוש באריה אבן שמתעורר לחיים בסרטו "אוקטובר" (October) כסמל למהפכה הרוסית המתעוררת. כאמן ויזואלי מאוד הוא מבין בשלב מוקדם של הקולנוע את הכוח הפסיכולוגי של התמונה הנעה ואת יכולתה להשפיע על רגשות הצופים.
דוגמה נוספת לדימויים הגאוניים שבהם הוא השתמש בכדי להעביר מסרים היא בסרטו הראשון "שביתה" (Strike) משנת 1925. אייזנשטיין יצר בסרט סצנה של שחיטת פרה כמטאפורה לדיכוי המפגינים. הדימוי או המטאפורה היא טכניקה נוספת שלו שהייתה מהפכנית לזמנה ופרצה דרך ליוצרים רבים בקולנוע לעשות כמוהו.
עוד תרומה של אייזנשטיין הייתה בשילוב אידיאולוגיה ופוליטיקה באמנות. סרטיו שירתו את המהפכה הסובייטית, אך בה בעת אתגרו את הקהל לחשיבה מורכבת. בסרט "אלכסנדר נייבסקי" (Alexander Nevsky) משנת 1938, משתלבת המוסיקה של סרגיי פרוקופייב (Sergei Prokofiev) עם התמונה בצורה שהייתה חדשנית לזמנה ויוצרת מה שאייזנשטיין כינה "קולנוע אנכי".
בשנים 1930-1932 שוהה אייזנשטיין במקסיקו, שם הוא מנסה ליצור את סרטו האפי "תחי מקסיקו" (Que Viva Mexico). זה פרויקט שמעולם לא הושלם - בשל קשיים כלכליים והתערבות פוליטית. אך חומרי הגלם שלו השפיעו רבות על הקולנוע העולמי.
אגב, כשהוא מבקר אז בהוליווד, אייזנשטיין מתיידד עם ענק הקומדיה צ'ארלי צ'פלין (Charlie Chaplin). הוא חולם על שיתוף פעולה עם צ'פלין, אך לצערו ולצער אוהבי הקולנוע זה מעולם לא יצא לפועל.
למרות שסבל מהתערבות הצנזורה הסובייטית ואף ראה חלק מיצירותיו נאסרות להקרנה, השפעתו של אייזנשטיין על שפת הקולנוע נמשכת עד היום. במאים כמו פרנסיס פורד קופולה (Francis Ford Coppola), מרטין סקורסזה (Martin Scorsese) ואלפרד היצ'קוק (Alfred Hitchcock) הושפעו עמוקות מטכניקות העריכה והחשיבה הקולנועית שלו.
כשנפטר ב-1948 בגיל 50, אייזנשטיין השאיר אחריו לא רק סרטים פורצי דרך, אלא גם תיאוריות ורעיונות גאוניים. הם עתידים לעצב את ההבנה שלנו על מהות הקולנוע כאמנות המשלבת זמן, תנועה, צליל ותמונה.
הנה המצאתו הגדולה - המונטאז' הקולנועי:
https://youtu.be/g5WbeoP_B8E
סיפורו של הבמאי הנודע סרגיי אייזנשטיין (עברית):
https://youtu.be/3erJ213t-SQ
על המונטאז' שהביא אייזנשטיין לקולנוע
https://youtu.be/vBdxi7-_HKw
5 טכניקות המונטאז' שהוא פיתח:
https://youtu.be/NtnTs90knro
כך מציג איינשטיין את הגרמנים בסרט "אלכסנדר נייבסקי". הקרנתו הופסקה כדי שהיטלר לא יייפגע...
https://youtu.be/FMOBmbS0lLk
אפקט קולשוב:
https://youtu.be/65EGTtOklJ4
ומונטאז'ים מעולים שיצרו ממשיכיו של אייזנשטיין בתולדות הקולנוע:
https://youtu.be/DhQHlCaSR_w?long=yes
אלפרד היצ'קוק היה אחד מבמאי הקולנוע המפורסמים והטובים בעולם. בסרטי המתח שיצר היצ'קוק הוא הציג כמה מהחוויות המותחות והחזקות שנראו אי-פעם בקולנוע. היצ'קוק הוא האחראי העיקרי להכנסת האלימות לקולנוע והסרטים שיצר, במיוחד הסרט "פסיכו" מ-1960, שינו את אמנות הקולנוע לעד.
סרטיו עסקו בפחד, מתח ואימה אך נעשו בכשרון רב, יצירתיות ושליטה מוחלטת באמנות הקולנוע. בין הטובים שבהם הסרטים פסיכו, ורטיגו (שלאחרונה נבחר כסרט הטוב בכל הזמנים ועקף לראשונה את האזרח קיין), הציפורים, מזימות בינלאומיות ועוד.
הנה סיפורו של היצ'קוק וסצנת המקלחת המפורסמת מהסרט "פסיכו":
https://youtu.be/WNYpzpNA_AE
סצינה מהסרט "הציפורים" שבו רואים את האימה שבמתקפת הציפורים על העיירה:
https://youtu.be/hplpQt424Ls
המרדף מהסרט "מזימות בינלאומיות" שצולם בהר ראשמור:
https://youtu.be/4zr_zL_T3g8
סצנת המטוס המפורסמת מהסרט "מזימות בינלאומיות":
https://youtu.be/GbpUcAI86MY
סצנת המגדל המפורסמת מסרטו "ורטיגו":
https://youtu.be/GnpZN2HQ3OQ
קטע מראיון שבו מסביר היצ'קוק מהו בעיניו האושר:
http://youtu.be/14dOICbwSIs
הקדימון של סרט שנעשה על היצ'קוק ואשתו, יוצרי הסרט האגדי "פסיכו" (מתורגם):
http://youtu.be/3ZQTlFhe8XY
סקירה קצרה מביקור של אלפרד היצ'קוק בירושלים בשנת 1967 (מתורגם):
http://youtu.be/s_6bqmBi7ZY?t=5s
קטעי מתח מסרטיו הרבים:
https://youtu.be/X3BUZBnDS74
הרצאת וידאו על מלך סרטי המתח אלפרד היצ'קוק:
https://youtu.be/s-QVHJDmD6A?long=yes
וסרטון על 10 מסרטיו הגדולים:
https://youtu.be/fVoVdKOLP04?long=yes
הסרט "הציפורים" (The Birds) של אלפרד היצ'קוק, שיצא בשנת 1963, הוא סרט אימה מפורסם המספר על כפר קטן שמותקף שוב ושוב על ידי להקות ציפורים אלימות.
הרעיון לסרט נולד ב-1961, כשאלפרד היצ'קוק חיפש נושא לסרטו הבא. הוא שומע על תושבי העיר בקליפורניה ששמה קפיטולה, שגילו שאלפי ציפורים ממין "יסעור הפיה" פגעו בגגות בתיהם ומתו.
כל רחובות העיר כוסו אז בציפורים מתות. לפי דיווחי החדשות הגורם לכך היה הרעלת חומצה שפגעה בכושר הניווט שלהם. לפי "סנטה קרוז סנטינל", עיתון מקומי בקליפורניה, היצ'קוק ביקש מהעיתון עותק של הדיווח כחומר לתחקיר לצורך מותחן חדש.
וכך יצא לאקרנים ב-1963, בשיא המלחמה הקרה, סרט האימה המופתי "הציפורים". זה אחד מסרטיו החשובים והמצליחים ביותר, אף שהוא מלא בסצנות אלימות ואימה של ממש. כשהוא מסתיים נשארים מרבית הצופים עם תחושה של פחד וחרדה גדולים.
היצ'קוק, מי שטבע את האימרה "דרמה היא החיים - רק בלי החלקים המשעממים..." ידע למה הוא מכוון. הוא לא נהג להסביר בסרטיו את הסיבות לתופעות שהציג. ההתמקדות שלו באימה ובפחד שנופלים על גיבוריו היא טוטאלית ולא דרשה מבחינתו הסבר. אבל אצל קהל הצופים הותירה החוויה הקולנועית שהוא יצר, ים של מחשבה ורגשות.
הסברה הרווחת היא שסרט האימה הזה, כמו אחרים מסרטיו, עסק בחרדה האמריקאית מפני המלחמה הקרה, אבל נראה שמה שהעסיק את היצ'קוק הייתה דווקא היציאה מכלל שליטה של המציאות.
כי הסרט "הציפורים" מכיל סצנות רבות של אלימות ואימה והוא ידוע במיוחד בזכות השימוש שלו באפקטים מיוחדים פורצי דרך שנועדו ליצור את המרכיבים הללו.
ומובן שהנטייה היא לחשוב, ולא משנה מה היצ'קוק אמר בנושא, שהציפורים הן דימוי למשהו אחר. מכאן שלא חסרות פרשנויות של המבקרים ומומחי הקולנוע לסרט הזה ולמה שהוא מייצג.
אחת הגישות הפופולריות היא הפרשנות הפסיכואנליטית, לפיה הסרט מייצג את הצד האפל של הטבע האנושי. הציפורים הן התגלמות של הלא-מודע ומייצגות את היצרים הפנימיים שלנו כבני אדם, את הפחד מהטבע והחשש מהלא-ידוע.
פרשנות בולטת אחרת היא הפרשנות הפמיניסטית, לפיה הסרט הוא קריאת תיגר על התפקידים המגדריים המסורתיים. מלאני דניאלס, הדמות הראשית בסרט, היא אישה חזקה ומתקדמת שעומדת מול הדמות הגברית המסורתית בבית, מיץ' ברנר. המתקפות של הציפורים יכולות להתפרש כסמל לאלימות הגברית שמופנית כלפי האישה.
וכאמור, הפרשנות הנפוצה מפרשת את עלילת הסרט כמטאפורה, כדימוי לאירועי המלחמה הקרה או המלחמה בווייטנאם. הציפורים מסמלות בה את האיום הגרעיני, או מהוות סמל לאלימות ולמוראות המלחמה.
אז כמובן שהמשמעות של הסרט הזה היא עניין של פרשנות אישית. היצ'קוק עצמו מעולם לא הבהיר למה הוא התכוון.
בין אם הסרט מסמל את הטבע האנושי האלים, או שהוא עוסק ביחסים בין המינים, אולי מרמז באמצעות הציפורים על הדחפים האפלים שבלא-מודע שלנו או שהוא רק מטאפורה לאירועים האקטואליים של התקופה ובעצם של כל זמן, על המלחמות, האיומים והפחד מאויב מאיים כלשהו - הסברים ופרשנויות מלומדות לא חסרים.
אך גם כשהצופים יכולים ומוזמנים באמנות כזו, למצוא בסרט משמעויות כרצונם, ברור שזה יהיה בהתאם לרקע, לערכים ולתפיסת המציאות של כל אחד ואחת מהם. העולם, בניגוד לציפורים שבסרט, אינו מונוליטי וחד ממדי וטוב שכך.
הנה קדימון הסרט "הציפורים":
https://youtu.be/0fJh2gIBOto
יצירת המתח ע"י היצ'קוק בסרט:
https://youtu.be/iCeAxAJ5sts
סצנת אימה אמיתית - הציפורים תוקפות ילדים:
https://youtu.be/kkz9HI75R2c
ועוד סצנה הפעם קלסטרופובית משהו מהסרט:
https://youtu.be/bCV6rkZu7A0
ציורו של אדוארד הופר "הבית ליד המסילה" משנת 1925 הוא ציור ריאליסטי קודר ועצוב, על בית אמריקאי הניצב בצד מסילת רכבת.
הבית בנוי בסגנון ויקטוריאני, שהיה פופולארי באמריקה בעידן של מלחמת האזרחים. תחושת הנטישה מעבירה את המסר של עולם שבו ננטשים בתי כפר, כשבעליהם עוברים אל העיר, בתהליך המודרני של העיור.
הציור מעביר תחושה חזקה של הצצה בבית נטוש ומסתורי, כאילו המתבונן מביט בו לרגע וממשיך בדרכו. פסי הרכבת העוברים לפניו מסמלים את היותו עוד מקום שכוח-אל ולא חשוב בדרך.
הציור והאווירה שהוא יצר התקבלו בתחילה בלי התלהבות אצל חובבי האמנות בארצות הברית. לקח זמן עד שהציור הפך לאחד החשובים והנודעים בציורים המודרניים בסגנון האמריקאי. במיוחד תרמה לכך העובדה שהוא השפיע על גאון הקולנוע אלפרד היצ'קוק ביצירת סרט המתח פורץ הדרך שלו "פסיכו" ובבית הוויקטוריאני שכיכב בו.
"הבית על המסילה" השפיע גם על יוצר סדרת הטלוויזיה משפחת אדאמס, הקריקטוריסט צ'ארלי אדמס. הוא צייר אותו בקריקטורה שיצר, של המשפחה המציקה לעוברי אורח.
הנה סיפור הציור הנודע "הבית ליד המסילה":
https://youtu.be/34EhOGRS_dw
הסבר הציור עם הבית הוויקטוריאני:
https://youtu.be/04a37OnzNQI
הבית הויקטוריאני האמיתי שהיה ההשראה לציור ובהמשך גם לסרט פסיכו:
https://youtu.be/TAXEmP83OIM
ולמה בתים ויקטוריאניים רבים הפכו מפחידים:
https://youtu.be/2xvNhN1PsRw
ברנרד הרמן (Bernard Herrmann) היה מלחין קולנוע ידוע שהלחין את המוסיקה לעשרות סרטים. במיוחד זוכרים לו את המוסיקה המצוינת שכתב לסרטי אלפרד היצ'קוק, אבל הוא כתב גם לסרטים דגולים כמו "האזרח קיין" ו"נהג מונית".
ברוב הסרטים הוא עשה עבודה גאונית של הצמדת מוסיקה מגוונת ברגשות ובאפשרויות שלה, להמון סוגים של סצינות, החל ממתח, רגש, אהבה, התלהבות, אימה ועוד.
הרמן נחשב לאחד מענקי המוסיקה בקולנוע, בעיקר בזכות היכולת האמנותית והטכנית שלו בהלחנת מוסיקה מגוונת מאד - שקטה, נוגעת או מותחת ועד למוסיקה עתירת דרמה וכלי נשיפה. יכולתו המצוינת להתאים בצורה מעולה בין התמונה לצליל נחשבת אחת מהסיבות שסרטי היצ'קוק כל כך מוצלחים.
הנה המוסיקה מתוך סצנת המקלחת המפורסמת מתוך הסרט "פסיכו":
https://youtu.be/XuMpt2Q0cS0
המוסיקה של ברנרד הרמן לסרטים מהגדולים בתולדות הקולנוע:
http://youtu.be/226TtyMrJH8
מרטין סקורסזה מספר על העבודה איתו:
https://youtu.be/LZG-wvlPRjk
וסוויטת "פסיכו" שלו, בביצוע תזמורת סימפונית:
https://youtu.be/fQwzJ6VvUD0
היצ'קוק
סרגיי אייזנשטיין (Sergei Eisenstein) הוא מהבימאים הגדולים בתולדות הקולנוע. זה גאון קולנוע מוקדם, יהודי רוסי שעושה סרטים מתקדמים לתקופתם, מסתבך עם סטלין, משלים איתו ופוגש שוב ושוב את ההיסטוריה - גם בסרטיו וגם בחייו שלו.
כבר בתחילת המאה ה-20 היה אייזנשטיין, במאי קולנוע רוסי, לפורץ דרך שחולל מהפכה באמנות הקולנוע הכל כך צעירה.
האיש, שנולד ב-1898 בריגה שבלטביה (אז חלק מהאימפריה הרוסית), התפרסם כמי שהפך את הקולנוע מבידור פשוט לאמנות מורכבת ובעלת שפה ויזואלית ייחודית.
לפני שהוא פונה לקולנוע, הוא לומד אדריכלות, דבר שעתיד להשפיע על הקומפוזיציה החזותית והכל כך מדויקת שמאפיינת את סרטיו. ידוע שחלק מהתיאוריות הקולנועיות שלו נוצרו בהשראת הפואטיקה והאמנות היפנית שהוא אהב, אם זה תיאטרון הקבוקי שאליו נחשף ואם הקליגרפיה היפנית שהוא העריץ.
חידושו המשמעותי ביותר היה פיתוח תיאוריית המונטאז' (Montage), טכניקת עריכה מהפכנית שהדגישה את החיבור בין שוטים נפרדים ולא רצופים בזמן, ליצירת משמעות חדשה. ראו בתגית "מונטאז'".
בניגוד לקולנוע המערבי של אותה תקופה, שהתמקד בזרימה חלקה של התמונות, אייזנשטיין האמין בעריכה מתנגשת ומפתיעה. בסרטו המפורסם "אוניית הקרב פוטיומקין" (Battleship Potemkin) משנת 1925, הוא יוצר את סצנת "מדרגות אודסה" המפורסמת, שבה מעצימה עריכה מהירה וקצבית את האימה והדרמה של טבח אזרחים. הכירו אותה בתגית "מדרגות אודסה".
אייזנשטיין גם חידש בתחום הסמליות החזותית. בסרטיו הוא משתמש באובייקטים ודימויים כמטאפורות ויזואליות - למשל, השימוש באריה אבן שמתעורר לחיים בסרטו "אוקטובר" (October) כסמל למהפכה הרוסית המתעוררת. כאמן ויזואלי מאוד הוא מבין בשלב מוקדם של הקולנוע את הכוח הפסיכולוגי של התמונה הנעה ואת יכולתה להשפיע על רגשות הצופים.
דוגמה נוספת לדימויים הגאוניים שבהם הוא השתמש בכדי להעביר מסרים היא בסרטו הראשון "שביתה" (Strike) משנת 1925. אייזנשטיין יצר בסרט סצנה של שחיטת פרה כמטאפורה לדיכוי המפגינים. הדימוי או המטאפורה היא טכניקה נוספת שלו שהייתה מהפכנית לזמנה ופרצה דרך ליוצרים רבים בקולנוע לעשות כמוהו.
עוד תרומה של אייזנשטיין הייתה בשילוב אידיאולוגיה ופוליטיקה באמנות. סרטיו שירתו את המהפכה הסובייטית, אך בה בעת אתגרו את הקהל לחשיבה מורכבת. בסרט "אלכסנדר נייבסקי" (Alexander Nevsky) משנת 1938, משתלבת המוסיקה של סרגיי פרוקופייב (Sergei Prokofiev) עם התמונה בצורה שהייתה חדשנית לזמנה ויוצרת מה שאייזנשטיין כינה "קולנוע אנכי".
בשנים 1930-1932 שוהה אייזנשטיין במקסיקו, שם הוא מנסה ליצור את סרטו האפי "תחי מקסיקו" (Que Viva Mexico). זה פרויקט שמעולם לא הושלם - בשל קשיים כלכליים והתערבות פוליטית. אך חומרי הגלם שלו השפיעו רבות על הקולנוע העולמי.
אגב, כשהוא מבקר אז בהוליווד, אייזנשטיין מתיידד עם ענק הקומדיה צ'ארלי צ'פלין (Charlie Chaplin). הוא חולם על שיתוף פעולה עם צ'פלין, אך לצערו ולצער אוהבי הקולנוע זה מעולם לא יצא לפועל.
למרות שסבל מהתערבות הצנזורה הסובייטית ואף ראה חלק מיצירותיו נאסרות להקרנה, השפעתו של אייזנשטיין על שפת הקולנוע נמשכת עד היום. במאים כמו פרנסיס פורד קופולה (Francis Ford Coppola), מרטין סקורסזה (Martin Scorsese) ואלפרד היצ'קוק (Alfred Hitchcock) הושפעו עמוקות מטכניקות העריכה והחשיבה הקולנועית שלו.
כשנפטר ב-1948 בגיל 50, אייזנשטיין השאיר אחריו לא רק סרטים פורצי דרך, אלא גם תיאוריות ורעיונות גאוניים. הם עתידים לעצב את ההבנה שלנו על מהות הקולנוע כאמנות המשלבת זמן, תנועה, צליל ותמונה.
הנה המצאתו הגדולה - המונטאז' הקולנועי:
https://youtu.be/g5WbeoP_B8E
סיפורו של הבמאי הנודע סרגיי אייזנשטיין (עברית):
https://youtu.be/3erJ213t-SQ
על המונטאז' שהביא אייזנשטיין לקולנוע
https://youtu.be/vBdxi7-_HKw
5 טכניקות המונטאז' שהוא פיתח:
https://youtu.be/NtnTs90knro
כך מציג איינשטיין את הגרמנים בסרט "אלכסנדר נייבסקי". הקרנתו הופסקה כדי שהיטלר לא יייפגע...
https://youtu.be/FMOBmbS0lLk
אפקט קולשוב:
https://youtu.be/65EGTtOklJ4
ומונטאז'ים מעולים שיצרו ממשיכיו של אייזנשטיין בתולדות הקולנוע:
https://youtu.be/DhQHlCaSR_w?long=yes
