מה היה הסרט הציפורים ומה הוא סימל?
הסרט "הציפורים" של אלפרד היצ'קוק, שיצא בשנת 1963, הוא סרט אימה מפורסם המספר על כפר קטן שמותקף שוב ושוב על ידי להקות ציפורים אלימות.
הסרט נולד ב-1961, כשאלפרד היצ'קוק חיפש נושא לסרטו הבא. הוא שומע על תושבי העיר בקליפורניה ששמה קפיטולה, שגילו שאלפי ציפורים ממין "יסעור הפיה" פגעו בגגות בתיהם ומתו.
כל רחובות העיר כוסו אז בציפורים מתות. לפי דיווחי החדשות הגורם לכך היה הרעלת חומצה שפגעה בכושר הניווט שלהם. לפי "סנטה קרוז סנטינל", עיתון מקומי בקליפורניה, היצ'קוק ביקש מהעיתון עותק של הדיווח כחומר לתחקיר לצורך מותחן חדש.
וכך יצא לאקרנים ב-1963, בשיא המלחמה הקרה, סרט האימה המופתי "הציפורים". זה אחד מסרטיו החשובים והמצליחים ביותר, אף שהוא מלא בסצנות אלימות ואימה של ממש. כשהוא מסתיים נשארים מרבית הצופים עם תחושה של פחד וחרדה גדולים.
היצ'קוק, מי שטבע את האימרה "דרמה היא החיים - רק בלי החלקים המשעממים..." ידע למה הוא מכוון. הוא לא נהג להסביר בסרטיו את הסיבות לתופעות שהציג. ההתמקדות שלו באימה ובפחד שנופלים על גיבוריו היא טוטאלית ולא דרשה מבחינתו הסבר. אבל אצל קהל הצופים הותירה החוויה הקולנועית שהוא יצר, ים של מחשבה ורגשות.
הסברה הרווחת היא שסרט האימה הזה, כמו אחרים מסרטיו, עסק בחרדה האמריקאית מפני המלחמה הקרה, אבל נראה שמה שהעסיק את היצ'קוק הייתה דווקא היציאה מכלל שליטה של המציאות.
כי הסרט "הציפורים" מכיל סצנות רבות של אלימות ואימה והוא ידוע במיוחד בזכות השימוש שלו באפקטים מיוחדים פורצי דרך שנועדו ליצור את המרכיבים הללו.
ומובן שהנטייה היא לחשוב, ולא משנה מה היצ'קוק אמר בנושא, שהציפורים הן דימוי למשהו אחר. מכאן שלא חסרות פרשנויות של המבקרים ומומחי הקולנוע לסרט הזה ולמה שהוא מייצג.
אחת הגישות הפופולריות היא הפרשנות הפסיכואנליטית, לפיה הסרט מייצג את הצד האפל של הטבע האנושי. הציפורים הן התגלמות של הלא-מודע ומייצגות את היצרים הפנימיים שלנו כבני אדם, את הפחד מהטבע והחשש מהלא-ידוע.
פרשנות בולטת אחרת היא הפרשנות הפמיניסטית, לפיה הסרט הוא קריאת תיגר על התפקידים המגדריים המסורתיים. מלאני דניאלס, הדמות הראשית בסרט, היא אישה חזקה ומתקדמת שעומדת מול הדמות הגברית המסורתית בבית, מיץ' ברנר. המתקפות של הציפורים יכולות להתפרש כסמל לאלימות הגברית שמופנית כלפי האישה.
וכאמור, הפרשנות הנפוצה מפרשת את עלילת הסרט כמטאפורה, כדימוי לאירועי המלחמה הקרה או המלחמה בווייטנאם. הציפורים מסמלות בה את האיום הגרעיני, או מהוות סמל לאלימות ולמוראות המלחמה.
אז כמובן שהמשמעות של הסרט הזה היא עניין של פרשנות אישית. היצ'קוק עצמו מעולם לא הבהיר למה הוא התכוון.
בין אם הסרט מסמל את הטבע האנושי האלים, או שהוא עוסק ביחסים בין המינים, אולי מרמז באמצעות הציפורים על הדחפים האפלים שבלא-מודע שלנו או שהוא רק מטאפורה לאירועים האקטואליים של התקופה ובעצם של כל זמן, על המלחמות, האיומים והפחד מאויב מאיים כלשהו - הסברים ופרשנויות מלומדות לא חסרים.
אך גם כשהצופים יכולים ומוזמנים באמנות כזו, למצוא בסרט משמעויות כרצונם, ברור שזה יהיה בהתאם לרקע, לערכים ולתפיסת המציאות של כל אחד ואחת מהם. העולם, בניגוד לציפורים שבסרט, אינו מונוליטי וחד ממדי וטוב שכך.
הסרט "הציפורים" של אלפרד היצ'קוק, שיצא בשנת 1963, הוא סרט אימה מפורסם המספר על כפר קטן שמותקף שוב ושוב על ידי להקות ציפורים אלימות.
הסרט נולד ב-1961, כשאלפרד היצ'קוק חיפש נושא לסרטו הבא. הוא שומע על תושבי העיר בקליפורניה ששמה קפיטולה, שגילו שאלפי ציפורים ממין "יסעור הפיה" פגעו בגגות בתיהם ומתו.
כל רחובות העיר כוסו אז בציפורים מתות. לפי דיווחי החדשות הגורם לכך היה הרעלת חומצה שפגעה בכושר הניווט שלהם. לפי "סנטה קרוז סנטינל", עיתון מקומי בקליפורניה, היצ'קוק ביקש מהעיתון עותק של הדיווח כחומר לתחקיר לצורך מותחן חדש.
וכך יצא לאקרנים ב-1963, בשיא המלחמה הקרה, סרט האימה המופתי "הציפורים". זה אחד מסרטיו החשובים והמצליחים ביותר, אף שהוא מלא בסצנות אלימות ואימה של ממש. כשהוא מסתיים נשארים מרבית הצופים עם תחושה של פחד וחרדה גדולים.
היצ'קוק, מי שטבע את האימרה "דרמה היא החיים - רק בלי החלקים המשעממים..." ידע למה הוא מכוון. הוא לא נהג להסביר בסרטיו את הסיבות לתופעות שהציג. ההתמקדות שלו באימה ובפחד שנופלים על גיבוריו היא טוטאלית ולא דרשה מבחינתו הסבר. אבל אצל קהל הצופים הותירה החוויה הקולנועית שהוא יצר, ים של מחשבה ורגשות.
הסברה הרווחת היא שסרט האימה הזה, כמו אחרים מסרטיו, עסק בחרדה האמריקאית מפני המלחמה הקרה, אבל נראה שמה שהעסיק את היצ'קוק הייתה דווקא היציאה מכלל שליטה של המציאות.
כי הסרט "הציפורים" מכיל סצנות רבות של אלימות ואימה והוא ידוע במיוחד בזכות השימוש שלו באפקטים מיוחדים פורצי דרך שנועדו ליצור את המרכיבים הללו.
ומובן שהנטייה היא לחשוב, ולא משנה מה היצ'קוק אמר בנושא, שהציפורים הן דימוי למשהו אחר. מכאן שלא חסרות פרשנויות של המבקרים ומומחי הקולנוע לסרט הזה ולמה שהוא מייצג.
אחת הגישות הפופולריות היא הפרשנות הפסיכואנליטית, לפיה הסרט מייצג את הצד האפל של הטבע האנושי. הציפורים הן התגלמות של הלא-מודע ומייצגות את היצרים הפנימיים שלנו כבני אדם, את הפחד מהטבע והחשש מהלא-ידוע.
פרשנות בולטת אחרת היא הפרשנות הפמיניסטית, לפיה הסרט הוא קריאת תיגר על התפקידים המגדריים המסורתיים. מלאני דניאלס, הדמות הראשית בסרט, היא אישה חזקה ומתקדמת שעומדת מול הדמות הגברית המסורתית בבית, מיץ' ברנר. המתקפות של הציפורים יכולות להתפרש כסמל לאלימות הגברית שמופנית כלפי האישה.
וכאמור, הפרשנות הנפוצה מפרשת את עלילת הסרט כמטאפורה, כדימוי לאירועי המלחמה הקרה או המלחמה בווייטנאם. הציפורים מסמלות בה את האיום הגרעיני, או מהוות סמל לאלימות ולמוראות המלחמה.
אז כמובן שהמשמעות של הסרט הזה היא עניין של פרשנות אישית. היצ'קוק עצמו מעולם לא הבהיר למה הוא התכוון.
בין אם הסרט מסמל את הטבע האנושי האלים, או שהוא עוסק ביחסים בין המינים, אולי מרמז באמצעות הציפורים על הדחפים האפלים שבלא-מודע שלנו או שהוא רק מטאפורה לאירועים האקטואליים של התקופה ובעצם של כל זמן, על המלחמות, האיומים והפחד מאויב מאיים כלשהו - הסברים ופרשנויות מלומדות לא חסרים.
אך גם כשהצופים יכולים ומוזמנים באמנות כזו, למצוא בסרט משמעויות כרצונם, ברור שזה יהיה בהתאם לרקע, לערכים ולתפיסת המציאות של כל אחד ואחת מהם. העולם, בניגוד לציפורים שבסרט, אינו מונוליטי וחד ממדי וטוב שכך.