פינגווינים קיסריים באנטארקטיקה שורדים על ידי התגודדות משותפת, שמקטינה את אובדן החום מגופם ומאפשרת להם לשרוד. ההיצמדות זה לזה מקטינה את שטח המגע של גופם עם הקור העז ומחממת אותם. כך גם שומרים הזכרים המתגודדים בין רגליהם, על הביצים והפינגווינים הצעירים שבוקעים מהן.

למעשה הפינגווין הקיסרי הוא בעל החיים היחידי הנשאר לחיות באנטרטיקה גם בחורף הקפוא. הטמפרטורות בחורף באנטרטיקה נמוכות ביותר ויכולות לרדת עד למינוס 50 מעלות צלזיוס. למרות הקור העז מצליחים הפינגווינים הקיסריים לשמור על חום גופם סביב 37 מעלות צלזיוס באמצעות שיטת ההתגודדות המשותפת. החורף הוא תקופת הרבייה של הפינגווינים הקיסריים, והעובדה שאין עוד בעלי חיים סביבם בתקופה זו, מהווה עבורם יתרון הישרדותי, ומאפשרת להם להתרבות בסביבה נטולת טורפים.


הנה הפינגווינים המתגודדים ונצמדים בקור:

http://youtu.be/MfstYSUscBc


הביצים שבוקעות:

http://youtu.be/RYvachfdpPI


וכך הם מתאחדים עם האמהות ששבות לאחר הקור הגדול:

http://youtu.be/EiQzls8YQcw

דובוני המים (Tardigrade) המיקרוסקופיים, הם יצורים מופלאים ומכונות הישרדות של ממש. למעשה, אם היו משתתפים בתכנית "הישרדות" בטלוויזיה, די סביר שהם היו לוקחים את הפרס הגדול בקלות רבה...

שכן דובוני המים, בלועזית "טרדיגראדה", הם השורדים הגדולים של כדור הארץ. שום יצור אחר לא יכול לשרוד את מה שהם שורדים ושרדו בעבר, כולל קרינה, חום, יובש וקור קיצוניים, 10 שנים ללא מזון, או לחץ בלתי נתפס במעמקי האוקיינוסים.

דובוני המים הזעירים הם בגודל של פחות מראש סיכה. אבולוציונית הם בני חצי מיליארד שנים! - במהלך השנים התגלה שחוץ מיכולתם לשרוד כל טמפרטורה ואת התנאים הקשים ביותר וחוץ מיכולתם לחיות ללא מים מעל 100 שנה ואף לבטל לחלוטין את חילוף החומרים שלהם לתקופות ארוכות, הם מסוגלים לשרוד אפילו בחלל וללא חמצן לפחות כמה ימים!

היסטורית, דובוני המים שרדו את כל האסונות שקרו בעולם, כולל האסון העולמי שנגרם מהאסטרואיד שככל הנראה חיסל את הדינוזאורים.


הנה השרידות המדהימה של דובון המים (מתורגם):

https://youtu.be/IxndOd3kmSs


דובוני המים (עברית):

https://youtu.be/EXn1gmY5ep0?t=1m6s&end=2m01s


דובוני המים מציגים את עצמם בסרטון אנימציה מרהיב ביופיו:

http://youtu.be/cjV2WP0wkvo


כך דובוני המים היו מנצחים ודאי, בכל תחרות הישרדות בעולם:

http://youtu.be/SUC0_HjNFBs


שיעור ושיר על היצורים הזעירים והמרתקים הללו:

http://youtu.be/_yIuN2XL31w


הסברים על השרידות המדהימה של דובוני המים:

http://youtu.be/6H0E77TdYnY


וההשראה שמקבל מהם אדריכל בבניית בתים שעמידים לרעידות אדמה:

https://youtu.be/Hrl5WY8cdHo

דגי הדאון, או דאוניים הם מינים של דגים שמתעופפים אל מחוץ למי הים. הדגים המעופפים הם בעלי מנגנון הישרדות יחודי - כשטורף רודף אחריהם, הם יכולים לנתר אל מחוץ למים ולדאות באוויר למרחקים של מעל ל-10 מטרים!

הסוד של דגי הדאון הוא בסנפירים הגדולים שלהם, שהופכים לכנפיים כשהדגים דואים באוויר. בעזרתם הם יכול להגיע למהירות של יותר מ-70 קילומטרים לשעה! - במהירות זו קשה יהיה לדג חרב או לדג טונה להשיג אותם וברוב המקרים הם יחמקו מהם.


הנה סרטון על דגי הדאון - הדגים המעופפים:

http://youtu.be/9uFjmeWnFZ4


הזמן הארוך שלהם באוויר מאפשר לציפורים לא פעם לצוד אותם בעודם מעופפים:

https://youtu.be/szuchBiLrEM


והנה דגים מעופפים שאינם דאוניים שעפים מבהלה בגלל הגלים של הסירות שנדמים להם כטורפים מתקרבים:

http://youtu.be/tLmJjRqXDCo

דג האַמְנוּן (Tilapia), בערבית מוּשְט, הוא דג הדגל של בריכות הדגים בישראל. בטח חשבתם שמדובר בדג משעמם כזה, שבדרך כלל ניזון מהצומח, למעט מספר מינים הניזונים מן החי, כלומר שטורפים.

אבל אחד הדברים המעניינים באמנון באמת הוא היותו דג דוגר פֶּה. כלומר ההורים, לרוב האימא, מגדלים את הדגיגונים בתוך פיהם.

כן כן. הורי האמנון ממש דוגרים, אבל במקום לדגור על הביצים, כמו בעופות, הדגיגונים לעתיד מודגרים אצלם עוד בהיותם בביצים, בתוך הפה.

הרבייה של האמנון מתחילה בהטלה, כשנקבות דגי האמנון מטילות את ביציהן על הסלע. הזכר מגיע מיד ומטיל על הביצים את הזרעים שלו. זו תחילתו של תהליך ההפרייה, בו כל זרע מפרה ביצית.

אבל אין זמן. הנקבה ממהרת ושואבת לתוך פיה את הביצים, כדי להגן עליהן מטורפים. מעתה היא תשמור עליהם בפה, במשך תקופה בה הם יבקעו מהביצים, יתחזקו ויגדלו.

המעניין במושטים הוא שבחלק מהמינים לא רק האימהות של האמנון אוספות את הביצים המופרות אל פיהן, אלא גם האבות המאושרים. הם עצמם, הרגע שפכו את הזרע על הביצים וממהרים מיד לאסוף את הביצים אל תוך פיהם ולשמור עליהם לתקופה הראשונה של חייהם.


#כמה זמן יאחסנו ההורים את הדגיגונים בפה?
כל דגירת הפֶּה של דגי האמנון יכולה להגיע עד חודש שלם. גם לאחר שהדגיגים בוקעים בפה של הוריהם, הם ממשיכים לחיות בו מספר ימים נוספים ואז שולחים ההורים את הדגיגונים הצעירים מפיותיהם ולא נותנים להם לשוב פנימה.

מחוץ לפה של אימא או אבא יהפכו הדגיגים הקטנטנים ללהקת דגים חדשה. חלקם ייטרפו בהמשך על ידי דגים גדולים וחלקם יתבגרו ויהפכו לדגי אמנון בוגרים.

למעשה, השם העברי של האמנון נובע מהמחסה בתוך פיה של האם שהיא נותמת לביצים שהופרו מזרע האב במים, מחסה שימשיך עד שיגדלו הדגיגים שיבקעו מהביצים. השם בא מהמילה "אם" כלומר אימא, ו"נון" שפירושו "דג" בשפה הארמית. כלומר אמנון הוא "הדג של אמא", המגדלת אותן בפיה.


הנה סרטון על האמנונים והביצים שבפיהם (עברית):

https://youtu.be/iQF_BAvOzgs


הטלת הביצים, הזרע של האב ואיסוף הביצים המורות לדגירת הפֶּה של נקבת האמנון:

https://youtu.be/zZ6pI6AOYtc


פליטת הדגיגים שגדלו בפה:

https://youtu.be/9KsWGj_0k7s


כל תהליך הרבייה והגידול שלהם בפֶּה עד לפליטה:

https://youtu.be/D19H1INYkzY


בארץ הצליחו לקצר את משך הגדילה של דגי האמנון ב-60% (עברית):

https://youtu.be/XXstRKUBPLU

מערבולת (Whirlpool) היא מצב שבו חומר נוזלי מסתובב במהירות ונוצר בו סחרור מסוכן למי ששוחים בו.

אם חלילה שחיתם בים ונקלעתם לתוך מערבולת, זה יכול להיות מסוכן. אבל מסתבר שיש דרכים להתמודד עם מערבולת ולהישאר בחיים. הדרך הנכונה לעשות זאת היא לא להיאבק נגד הזרם.

אם אתם במערבולת בים, נסו לשחות החוצה בצורה אלכסונית לחוף, בעוד שכדי להימלט ממערבולת בנהר מומלץ לעזוב את הזרם בנקודה שבה הוא הכי חלש.

ורגע אזהרה - אין לנסות את זה בעצמכם!


הנה מבט לתוך מערבולת, שבתוך המים נראית כמו טורנדו:

https://youtu.be/I7n7zmUoHVg


לאווזים יש כנראה דרך להתגבר על מערבולות:

https://youtu.be/dfX4ChluGro


ושחיין שקפץ לתוך מערבולת בים וצילם אותה מבפנים:

https://youtu.be/8sU9JFUIzfQ

יש אמנם מחקרים החולקים על הנתון הזה, אבל מקובל עדיין לומר שהדג הכי מהיר בטבע הוא המפרשן (Sailfish). הוא מסוגל, לפי המסורת המחקרית, להגיע למהירות של לא פחות מ-70 קילומטרים לשעה!

כן, גם אם המחקרים הללו צודקים שמהירות כזאת איננה אפשרית לבעלי חיים ימיים, עדיין המפרשן הוא אחד המהירים בים. המפרשניים הם דגים שנחשבים לשחיינים מהירים במיוחד.

הם כה מהירים עד שדיג שלהם נחשב להישג אדיר לדייגים. מי שמחשיבים דייג של מפרשניים באזורים טרופיים, הם דייגי הספורט. הדייגים התחרותיים הללו מתהדרים בתפיסת מפרשן גדול ומי שעושה זאת נחשב לדיג מעולה.

אחד הדייגים החובבים שעסקו בדיג מפרשנים היה הסופר האמריקאי ארנסט המינגוויי. בספרו הנודע "הזקן והים" מ-1952, הוא מפליא לתאר את סנטיאגו, דייג קובני זקן, שזה 84 ימים לא הצליח להעלות שלל בחכתו. בספר הוא יוצא בפעם האחרונה אל הים, כדי לשבור את המזל הרע. אז מצליח הדייג הזקן, ביום ה-85, לתפוס מפרשן גדול. הוא נאבק בדג, מאבק איתנים, כדי שלא יברח מחכתו. המאבק הזה הוא משל למאבק של המין האנושי באיתני הטבע וההשרדות בעולם, כנגד כוחות ויצורים חזקים בהרבה מהאדם.

אגב, הדגים המרשימים הללו, מכונים באנגלית גם "מרלין" (Marlin). מקור השם הנפוץ הזה הוא בדמיון של הלסת העליונה שלהם לדוקרן מלחים שנקרא כך.


הנה המפרשנים:

https://youtu.be/pRyFGSTaQ_Y


מפרשנים בשעת ציד מתואם בלהקות דגים:

https://youtu.be/spkjQ3c_AjU


בעריכה נכונה ומוסיקה זה יכול להיות מחול מקברי של ציד:

https://youtu.be/zdk7VNz22PQ


נדידה בחורף דרומה על זרם הגולף:

https://youtu.be/ZeiTr6b8tlQ


ודייגי הספורט בציד של מפרשנים:

https://youtu.be/EcVaGgGIeRI

חול טובעני (Quicksand) הוא חול רווי במים, ההופך לבוץ טובעני שיכול להיות מלכודת למי שמהלכים בו ושוקעים.

תופעת החול הטובעני נוצרת כשהמים עולים ממאגר תת-קרקעי כלשהו ומעלים את גרגירי החול, גורמים להם לצוף.

בסרטי קולנוע רבים מתואר החול הטובעני הזה כמסוכן ורואים בו אנשים הטובעים ונעלמים בבוץ, אלא אם מדובר בגיבור הסרט, שמין הסתם ייחלץ תמיד בשנייה האחרונה.

אז נכון שהחול הרטוב הזה מגיב בקלות ללחץ ומשקל ומהווה מלכודת מסוימת למי ש"טובעים" בו, אבל האמת היא שהחול הטובעני צפוף מגופו של בן אדם, מה שעקרונית יסייע לו לצוף בו.

ובכל זאת - אם יש סכנה בחול טובעני אז הסכנה הגדולה ביותר היא זו של תזוזה ותנועה חסרת אונים של מי שתקוע בו. תנועות ותזוזות רבות כאלה, הנובעות מהמצוקה והפחד, יעייפו את האיש השקוע בחול ויגרמו לו להתחפר עמוק ולבסוף אף לעתים לטבוע בבוץ.

את הקוויק סנד מוצאים בדרך כלל ליד נהרות ובחופים של ים. אחד המקומות בעולם שקל למצוא בהם חול טובעני כזה הוא החול שבמפרץ מורקאם (Morecambe Bay) האנגלי. חופו של המפרץ הוא צר ורדוד. הסכנה בשקיעה בחוף הזה היא לא מטביעה מוחלטת בבוץ, אלא מכך שמי שנתקע בחול טובעני עלול למצוא את עצמו טובע כשהמים גואים, בגאות מהירה מאוד, בעוד הוא לא מצליח להיחלץ בזמן.


הנה הבוץ הטובעני:

https://youtu.be/snTNnCPNSUk


בקולנוע ובחיים:

https://youtu.be/jYlZyO62V7A


כמה זמן עד ששוקעים בו:

https://youtu.be/a2VJqud3Ls8


אל תנסו את זה...

https://youtu.be/LpMsKX-iLOQ


כך נחלצים:

https://youtu.be/yg88Tw8oAbk


וחיוך מעולם הראליטי והבוץ (עברית):

https://youtu.be/GFM1N3TT_TU

רובנו שמענו על נמלי אש (Fire ants) בקשר לעקיצות המכאיבות שלהן ולהגעה הרשלנית אל מדינת ישראל במשלוח אחד של עצים נגועים בהן. מה שאיננו בהכרח יודעים זה עד כמה נמלי האש הן נאמנות ושורדות וכיצד הטבע העניק להן את היכולת לבנות מבני הצלה, שבהם הנמלים הן גם הבנאיות וגם חומר הבנייה.

כשיורד גשם במיוחד ונוצרים שטפונות המאיימים על קיומן של מושבות נמלי האש, הן אינן נבהלות.. כדי להציל את המלכה ואת המושבת הנמלים שלהן, נמלי האש של המושבה מתקבצות כולן ביחד ויוצרות מבנה שמזכיר רפסודה, שבעזרתו הן שטות על פני המים, עד שהן מגיעות לאזור יבש. גוף הנמלים משמש ככלונסאות בנייה, כשנמלי האש מחברות את הגפיים שלהן ומתחברות לגוף אחד, קל וחזק.

אבל לא מדובר בהפלגת נופש, אלא בהישרדות המושבה כולה. ה"רפסודה" עשויית הנמלים נועדה להשיט למקום יבש את המלכה ואת הגלמים של המושבה שניצבים איתה במרכז הרפסודה. רק כך תינצל המושבה ותמשיך לשרוד, שכן במהלך חייה המלכה תלד מיליוני נמלים חדשות שיאפשרו למושבה להמשיך להתקיים.

הדרך בתחתית הרפסודה מלאה בסכנות. מכיוון שבמים לא יכולות נמלי האש האכזריות לתקוף בחזרה, ייאכלו רוב הנמלים שבצידה התחתון על ידי הדגים ולא ישרדו את המסע ההירואי להצלת המושבה. אך במסע הקבוצתי הזה הנמלה הבודדת מקריבה את עצמה לטובת הקבוצה והשורדות ייבנו את המושבה מחדש.


הנה פלא ההצלה של מלכת נמלי האש על ידי הפועלות של המושבה (מתורגם):

https://youtu.be/l_JypQmoL4I


רפסודת נמלי האש:

http://youtu.be/L2ZysgGAABw


הן מהדקות את אחיזתן זן בזו כדי לחזק את ה"רפסודה":

http://youtu.be/0kijgfV86do


כך שומרת הדוברה של הנמלים את המלכה יבשה:

http://youtu.be/x6dXgPHMvu0


כך הן משלימות את המסע על פני השלוליות הגדולות:

http://youtu.be/A042J0IDQK4


או שלעתים הרפסודה של הנמלים נתקעת ולא זזה וזו בעיה:

http://youtu.be/x6dXgPHMvu0

אחד מגורמי הטביעה האיומים הוא זֶרֶם סַחַף ( Rip current) או זרם חוזר. זהו זֶרֶם נָסוֹג, האוסף את המים שנשטפו עם הגלים אל החוף ומחזיר אותם לים. מימים ואגמים גדולים ועד אוקיינוסים ענקיים - הזרמים הללו קיימים בכל חוף עם גלים.

הזרם הזה מתחיל באשליה של אזור רגוע במים, אזור ליד החוף, שמפתה להיכנס אליו, במקום לאזורים הסמוכים לו, שאותם שוטפים גלים מאיימים.

אבל הזרם החוזר שמאפיין את האזור השקט הזה, סוחף למעשה את השוחים בו, אל עומק הים, למקום בו הוא עמוק. הוא מאיים להכניע את הנסחפים מתשישות, כי כשהם מתנגדים לו ומנסים לחתור אל החוף, הם נחלשים וניגפים בפני הזרם החזק שמושך אותם אל תוך הים פנימה, הרחק מהחוף, למקום בו ייחלשו ולא יצליחו לשחות יותר.

ודאי לא תאמינו ש-80% מהטובעים שהמצילים רצים להציל הם מי שנקלעו לזרמים כאלה.

לזרם הזה שמות מגוונים. יש המכירים אותו בתור זרם פריצה, אחרים מכנים אותו זרם הסחף ויש המשתמשים בכינוי "הבור".

על פניו הוא נראה כיותר בטוח ויותר שקט, כמעט ללא גלים ועם גוון מים כהה יותר. אבל מדובר באזור הים המסוכן ביותר ליד החוף. במהירות של כחצי מטר בשנייה, עד ל-2.5 מטרים לשנייה, זהו זרם שהוא מהיר יותר ממהירות השחייה של בני-אדם.


#לפני הכניסה למים
ההמלצה היא קודם כל לשחות רק בחופים מוכרזים, תחת עיני המצילים. בשום אופן אל תתפתו להיכנס לאזור המים שנראה רגוע, שצבע המים בו שונה ואין בו גלים.

זה אסור סכנה. אפילו אם אתם מתכוונים רק לעמוד בתוך המים. אם כבר אז היכנסו, לעמוד או לשחות באזור עם הגלים, ליד הזרם החוזר ובניגוד לאינסטינקט שלכם.

בהנחה שאין דגל שחור או אדום ואם אתם רוצים לשחות, אז קחו שנייה, התבוננו במים וזהו את זרמי פריצה שאליהם לא תרצו להיכנס. אם כבר, אז שחו באזורי המים שיש בהם גלים. הם לא יסחפו אתכם אל הים, אלא דווקא אל החוף.


#איך להינצל, אם נקלעתם לסחיפה?
במקרה בו אתם נסחפים אל עומק הים, הריק מהחוף, התחילו בלהירגע ולא להיכנס ללחץ. אל תנסו לשחות אל החוף ונגד הזרם החזק. זה רק יתיש אתכם ויסכן אתכם בטביעה. זכרו שהזרם הזה לא מושך אתכם אל מתחת למים, אלא מרחיק מהחוף.

ולכן, במקום להתנגד ולשחות אל החוף, שחו במקביל לחוף, אל האזור בו יש גלים, עד שתצאו אל מחוץ לזרם. היתרון באזור שיש בו גלים נשברים, שתמצאו את עצמכם נעים לכיוון החוף, עם המים ולא כנגדם.

אם אתם עייפים מדי לשחות הצידה, אל מחוץ לזרם החוזר, הסתובבו לשכיבה על הגב ותצופו על המים. זכרו שמרבית מקרי הטביעה הם תוצאה של עייפות, בליעת מים, שרירים תפוסים ולחץ של מי שנאבק בזרמים החזקים הללו.


#איך נוצר זרם הסחיפה?
זרם הסחף הוא לרוב זרם צר, שעובר בערוץ העובר במעין תעלה תת-ימית, תעלה שנוצרת בין תילי חול, שנוצרו וקיימים מתחת לפני המים.

הזרם נוצר מרוח שיוצרת גלים חזקים. הגלים הללו דוחפים את המים לעבר החוף. הגלים המתקרבים הודפים את המים שנדחפו אל החוף והמים הללו זורמים לאורך החוף, עד שהם מגיעים לאזור השקט, אזור בו אין גלים.

זהו אזור הזרם החוזר. באזור זה אין גלים ולכן המים בו יכולים לזרום בחזרה אל הים. את זה הם עושים בכוח רב ומכאן הסכנה שבהם.


#ובקשה מהמציל...
מצילים וגולשים מנוסים יודעים לזהות בקלות את הזרמים הללו. גם להם הם נראים כיותר בטוחים ושקטים, אבל לא. להם ברור שזרמי הפריצה החוזרים הם המסוכנים יותר.

לכן כדאי שהמצילים יזהו ויסמנו בדגלים, בתחילת המשמרת שלהם, את זרמי הסחף הללו. הכל כדי להרחיק מהם מתרחצים.


הנה הזרם המסוכן הסוחף למעמקים (עברית):

https://youtu.be/ERbWL7H53ZQ


הסבר באנגלית:

https://youtu.be/M9OMIKsTuqY


הבור שמושך אליו במראהו השקט (עברית):

https://youtu.be/QACherGdhLU


המלצות ותיאור מדויק של ההיחלצות הנכונה מטביעה בזרם (עברית):

https://youtu.be/o0XRtQCt07Q


עיריית אשדוד מסבירה את זה יפה (עברית):

https://youtu.be/9wLTHp0d2Qs


וכתבה על התוצאות העגומות של הזרם החוזר והקטלני (עברית):

https://youtu.be/uEcEBMn0pyw

רבים מבעלי החיים ישנים שינה עמוקה בחורף. תרדמת החורף היא מצב שבו בעל החיים יורד בפעילותו כמעט לחלוטין. גם חילוף החומרים של גופו קטן משמעותית במהלך שנת החורף.

בזכות תרדמת החורף יכולים בעלי החיים לשרוד תקופות מזג אוויר קשה ותנאים קשים בסביבה, שבהם המזון מועט ביותר. על ידי המעבר למצב של תרדמה, מתגוננים בעלי החיים טוב יותר ויכולים לשרוד את העונות הקשות.

מרבית בעלי החיים צורכים לפני המעבר לשנת חורף מזון רב. כך הם צוברים שומן שמסייע לגופם לעבור את התרדמה בשלום. משך שנת החורף משתנה בין חיות קטנות, הישנות ימים אחדים, וחיות גדולות בתנאי סביבה מתאימים, שישנות במשך חצי שנה.


הנה הסבר תרדמת החורף של בעלי החיים שמהם מנסים כיום ללמוד להטיס אסטרונאוטים לכוכבים רחוקים מאוד בתרדמת (מתורגם):

https://youtu.be/xptpXSTtgSY


הכנות לתרדמת החורף אצל הדובים:

http://youtu.be/TpY4frpheWw


מי ישנים? - מכרסמים, עטלפים ועד דובים, כולם ישנים בחורף:

http://youtu.be/3hSGuYMOe3E


סוף שנת החורף של הנחשים:

http://youtu.be/lUup6AdcKLw


האביב של דובי הקוטב:

http://youtu.be/OwZH_aT0FGI


והסבר על תרדמת החורף (עברית):

https://youtu.be/AgURvB6Jgzs

מנהג הים (Custom of the sea) הוא שמו של מנהג לא קל ששרר בעולם הימאות, אחד הקיצוניים בעולם התרבותי, אבל כזה שמיושם במצב של אין ברירה.

מדובר במצב שבו ניצולי ספינה שורדים בלב ים, ללא כל מזון או במצב שבו המזון פשוט נגמר. כדי לשרוד עושים ביניהם הגרלה והמנצחים אוכלים את בשרו של המפסיד.

אצל הימאים מנהג הים הוא די נדיר. בוודאי שהפנייה לקניבליזם אינה פשוטה, קשה מאוד מבחינה מוסרית וחברתית והיא גם מעשה פלילי. אבל הם מיישמים אותה בלית ברירה, בתנאים של הגרלה הוגנת ועל מנת להציל את שאר חברי הקבוצה ממוות בטוח של כולם.


#מנהג הים אצל ציידי הלווייתנים של "אסקס"
בשנת 1820, לאחר שצוות מיומן של ציידי לווייתנים ניסה לצוד חברים מלהקתו, נגח ופגע לווייתן אימתני בספינתם של ציידי הלווייתנים "אסקס" והטביע אותה.

סיפורה של הספינה האומללה הזו, אגב, יהיה לימים אחד ממקורות ההשראה לספר "מובי דיק", שיכתוב הסופר הרמן מלוויל.

הספינה שקעה די מהר וכ-20 מלחים נטשו אותה ומצאו את עצמם מתנודדים על גלי הים, כשהם ישובים ב-3 סירות הצלה, במרחק של כ-4,000 קילומטרים מהחוף הקרוב.

הם החלו לשוט ללא מטרה מוגדרת ובשלב מסוים הם הגיעו ועלו על אי קטן ונטוש, האי הנדרסון. היום האי הזה הוא אחד מאיי פיטקרן השייכים לבריטניה.

די מהר המזון על האי נגמר והניצולים החלו לסבול רעב שכלל והחמיר מיום ליום. בשלב מסוים המלחים החלו למות בזה אחר זה. לאחר שהגיעו למסקנה שהמוות כך בטוח, הם החליטו בלא ברירה אחרת, להטיל גורל ביניהם מי ייאכל בידי האחרים. הגרלה נוספת נועדה לקבוע מי יהרוג את המלח שהפסיד ויהפוך בכך למזונם של חבריו.

עד שניצלו, על ידי ספינה שעברה במקום, באפריל 1821, הספיקו הניצולים לאכול את בשרם של 7 מחבריהם המלחים.


הנה מנהג הים כפי שניצלו אנשים ששטו בסירה וחבריהם מתו ונאכלו כדי לשרוד:

http://youtu.be/XZ_r4RfShK8?t=2m29s


ואמן המצייר את מנהג הים המזעזע:

http://youtu.be/pOdjOT4iVQU

קניבליזם (Cannibalism) הוא תופעה מצויה בטבע, שבה פרטים הורגים וטורפים פרטים אחרים בני מינם, אך בתרבות האנושית היא מהתופעות הקשות והאסורות ביותר.

הקניבליזם האנושי, אכילה של אדם אחר, היה נפוץ בקרב שבטים רבים בעבר וגם בשלבים רבים בהיסטוריה, כמו בצבא המונגולי והטטארי. אך במרבית התרבויות הוא נחשב לתופעה חברתית דחויה ואסורה ובמאה האחרונה אף יותר מתמיד.

קניבליזם שבטי היה נפוץ בקרב שבטים באפריקה, פולינזיה, גיניאה החדשה ועוד. אכילת בשר אדם אצלם היה חלק מפולחן ומהמלחמות בבני שבטים יריבים. יש אפילו מחלות אופייניות וקטלניות שהתגלו אצל בני שבט הפור בפפואה גיניאה החדשה, שאוכלים את מוחו של המת, עם תסמינים דומים ל"מחלת הפרה המשוגעת".

קניבליזם של חיילים מוכר בהיסטוריה, ממקרים כמו צבא נפוליאון שנסוג לאחר התבוסה ברוסיה, בשנת 1812. אז אכלו החיילים הצרפתים את חבריהם שמתו מקור. גם חיילים יפנים אכלו במהלך מלחמת העולם השנייה אזרחים, שבויים ואפילו חיילים אחרים. יש סיפורים שלא ניתן להוכיח שגם במסעי הצלב היו מקרים של קניבליזם.

קניבליזם הוא לעיתים עניין של הישרדות. רוב המקרים לא תועדו באופן רשמי ולעיתים אף הוכחשו על ידי המעורבים, אך כאלו אכן קרו. כמו במקרה של אסון מפורסם מתחילת המאה ה-19, שבו ניצולי הספינה הצרפתית "מדוזה" שרדו בעזרת קניבליזם על רפסודה במשך 12 יום.

במקרה אחר מ-1972 נחת מטוס נוסעים נחיתת אונס באזור מבודד על הרי האנדים. במטוס שהתרסק הייתה קבוצת רגבי מאורוגוואי והפמליה שלה. הניצולים שרדו 72 יום בשלג הנצחי, שבמהלכם נאלצו לאכול את גופות הנוסעים שקפאו, כולל חברים ובני משפחה שלהם.

לעיתים אוכלוסיות גדולות נלחמו ברעב באמצעות אכילת בשר-אדם. כמו המקרה של הרעב הגדול באוקראינה ובדרום רוסיה, בשנות ה-30 של המאה ה-20. אז נאלצו האזרחים לאכול זה את זה כדי לשרוד. השלטונות הסובייטיים האשימו אז את מדינות העולם בניסיון לחנוק את המהפכה הקומוניסטית, על ידי הרעבה למוות של 20 מיליון איש.


הנה סרטון על תולדות הקניבליזם (מתורגם):

https://youtu.be/Y2ODPFiksBE


שבט שנוהג בקניבליזם (אין מראות קשים):

https://youtu.be/wv3VCLMSOg0


קניבליזם בפרסומת משעשעת:

https://youtu.be/kriq9SmBwRg


ומסתבר שיש קניבליזם גם בעולם החי (מתורגם):

https://youtu.be/bVMVxJJ7P8M

מה עושה דג שאת רוב זמנו נאלץ לבלות כשהים בשפל? - היבשתנים (mudskipper) הם דגים שבזמן השפל גוררים את עצמם על הבוץ. זוהי כמעט הליכה, כשהסנפירים דמויי הרגליים שלהם משמשים לתנועה ומאפשרים להם לצוד סרטנים וחרקים.

תאי הזימים של היבשתן מלאים במים וכך הם מאפשרים לו לנשום גם כשאינו במים. זה אינו סוג של דו-חיים, שיכול לחיות גם על היבשה וגם במים, אבל זה סוג של אמצעי הישרדות לדג, שמאפשר לו לשרוד גם בבוץ ומעט מים.

פרצופם מעיד משהו על יכולותיהם של היבשתנים. פניהם נעים במראה בין צפרדע למפלצת קדומה. מן הסתם מובן שהדג הזה זכה לשמו, "יבשתן", בזכות יכולתו להתקיים ביבשה.


הנה היבשתנים מגיחים מהבוץ ומהלכים עליו:

https://youtu.be/CAQuoH_fOWM


הסבר על תכונותיו המיוחדות של היבשתן:

https://youtu.be/EdzQ9wEOElw


טריטוריאלי וממש לא פראייר - היבשתן הוא בעל הבית של האזור ולא רק בהישרדות:

https://youtu.be/aAz7iMcC8e0


והילוך איטי של מאבק בין יבשתנים על טריטוריה מדגים את היכולת התנועתית המעולה שלהם:

https://youtu.be/NdpDNx2p67E

אצל רוב היונקים הצמחונים העיניים ממוקמות בצדי הראש. הדבר נועד כדי להגדיל את שדה הראייה ולאפשר לבעל החיים להבחין מוקדם ככל האפשר בבעל חיים טורף שמתקרב אליו ולהיזהר ממנו.

מדובר ביתרון שהתפתח במהלך האבולוציה, כשיונקים בעלי עיניים בצד שרדו והתרבו במהלך הדורות, כיוון שהיה להם יתרון אבולוציוני על אלו שלא הבחינו בטורף המתגנב אליהם ונטרפו.

עיני הטורפים לעומת זאת, נמצאות בקדמת הראש, כך שיוכלו להמתמקד על טרף ולאמוד את המרחק ממנו, לקראת הציד.


הנה זווית הראיה ואפשרויות הראיה של בעלי החיים השונים למול האדם:

http://youtu.be/XbZ9xJUyIWY

התְּמָנוּן (Octopus) ידוע בתור בעל חיים אינטליגנטי במיוחד, הלומד ומפתח בצורה מעוררת השתאות אסטרטגיות של ציד, הישרדות ועוד.

אבל לא רבים מודעים לכך שמדובר גם באמן הסוואה לא קטן. התמנון יודע להגן על עצמו מטורפים באמצעות הסוואה מעולה ובצד זה הוא גם מסתתר היטב, כדי לטרוף בעצמו יצורי ים אחרים שבשרם הוא ניזון.

להסוואה שלו נעזר התמנון בכ-2,000 כריות ההצמדה (Suckers) העגולים שעל זרועותיו. כריות הצמדה אלה יכולות להיצמד לכל דבר, במעין מציצה שיוצרת ואקום.

לשם הסוואה מסייעות כריות ההצמדה לתמנון להיאחז בעצמים שונים ולבצע פעולות שונות. אחת מהן היא, למשל, לעטוף את עצמו בצדפים, קונכיות ובעלי חיים קטנים מסביבתו, כדי להסתתר מפני טורפיו, שאחדים מהם הם כרישים מהירים ובעלי חוש ריח מצוין.

בתור מאורה יכול התמנון להסתתר בכל מרווח בין סלע לקרקעית הים, בין אבנים וסלעים תת ימיים וכדומה. כדי להתמזג במרקם הסלע, הוא יודע לשנות את צבעיו ואת המרקם שלהם.

לעיתים מסתתר התמנון בין האצות ולמעשה עוטף את עצמו בהן. טריק מצוין כי הן גם מסתירות אותו וגם סופחות את הריח שלו, מה שמבלבל עוד יותר את הכרישים.


הנה תמנון מסווה את עצמו בסלעים ועושה עוד פעולות מדהימות:

https://youtu.be/6QCF2MeUnKY


כריות ההצמדה של התמנון המדהים:

https://youtu.be/XXMxihOh8ps


כך הוא מסווה את עצמו בתוך קוקוס ומתגנב באמצעותו לציד:

https://youtu.be/Y2EboVOcikI


האם יצליח להשתחל אל תוך בקבוק כדי לאכול:

https://youtu.be/ZWJ2C4vkdkA


וקדימון הסרט הנפלא "מורתי התמנונית" שנעשה בנטפליקס על הקשר עם תמנונית ב"כף הסערות" שבדרום אפריקה:

https://youtu.be/3s0LTDhqe5A

נמלי צבא (Army ants) ידועות בהיותן טורפות נחושות. ביס או צביטה מהן זה דבר כואב מאד. בג'ונגלים של דרום אמריקה מתרחקים הילידים בדרך כלל מהנמלים הללו ומנסים להימנע מכאבים מיותרים שהן גורמות להם.

אבל דבר אחד נוהגים המקומיים כבר אלפי שנים להשתמש בנמלים הללו. דווקא התכונה הכואבת של נמלי הצבא, הופכת אותן לנמלים שימושיות ברפואה השבטית שלהם. מדובר בדרך שלהן לשמש לחבישת פצעים וחתכים.

כל אימת שמישהו נפצע, נוהגים הילידים בדרום אמריקה לקרב את פינות הפצע ולהצמיד נמלה אליהן. הנמלה לופתת את שתי הפינות ומצמידה אותן זו לזו בחוזקה. אז תולשים הילידים את גוף הנמלה ומשאירים רק את הראש, המשמש כמעין תפר נעול על הפצע, מעין מנעול טבעי שמצמיד את שני הצדדים זה לזה. זה עובד אפילו כשהפצע גדול יחסית, או במקרה של חתך ארוך - אז נוהגים בני השבטים להשתמש בכמה נמלים צבאיות לסגירה טובה של הפצעים שלהם!

כואב אבל מגליד - כך שימשה הנמלה הטורפת והכואבת הזו כאחות רחמניה המטפלת בפצע ומרפאת אותו בהצלחה... היא אפילו זכתה לכינוי - "הנמלה המנתחת"...


הנה נמלי צבא המאחות פצעים:

https://youtu.be/Yd1BpY34ze8


חוקר מנסה לבחון איך זה עובד:

https://youtu.be/YqLwc56lRFU


הסבר של השיטה לאיחוי פצעים עם נמלים:

https://youtu.be/EK65_PpEVzA


ומצגת וידאו מפורטת של השיטה:

https://youtu.be/WrTRPLLAIhU