שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מי היו המוּרִים ששלטו בספרד בימי הביניים?
הם הביאו לאירופה את הקוסקוס ואת הלימון, מהם למדו האיטלקים לייבש את הפסטה והם בנו מבנים בעלי יופי עוצר נשימה, כמו ארמון ה"אלהמברה" וה"אלקזר". הם שהביאו לאירופה פיתוחים ותגליות מדעיות והמוסיקה המערבית חבה להם את הגיטרה. השפעתם על התרבות האירופית היא מגוונת ועשירה, אבל מי היו המוּרִים?
המוּרִים (Moors) היו הכובשים המוסלמים שהגיעו מהמרחב של צפון אפריקה, שהיום משתייך למדינות כמו מרוקו, אלג'יר וטוניס. בהנהגתו של טארק בן זיאד הם חצו את מצר גיברלטר בתחילת המאה ה-8 והשתלטו על הממלכה הויזיגותית המתפוררת של רודריק.
20 שנה אחר-כך הם ניסו לכבוש גם את גאליה, בדרום צרפת של היום, ששכנה מעבר להרי הפירנאים, אך הובסו בקרב טור על ידי קרל מרטל.
בהמשך המאה ה-8 נוסדה בקורדובה שושלת אומיה, על ידי עבד אל רחמן הראשון. הנסיכות הזו הייתה עשירה מאד והתפרסמה בחיי תרבות הפעילים שלה.
שלטון המורים הוליד אז מרכזי תרבות פעילים ותוססים, שנוצרו בערי הדרום של מה שתהיה ספרד - קורדובה, סביליה וטולדו. חיי התרבות, האמנות והיצירה של העידן המורי הביאו לספרד אומנים ואמנים מוסלמים רבים וחוואים רבים שהפכו את ספרד לארץ משגשגת.
במרבית הזמן לא היה למורים שלטון מרכזי בספרד המוסלמית ומנהיגים מקומיים הם ששלטו באזורים ובערים שונות. בשלבים שונים, לאורך ימי הביניים, נפלו השליטים הללו ונכבשו על ידי צבאות נוצריים שפלשו מהממלכות הנוצריות שמצפון.
הנסיכות המורית של גרנדה, שנפלה בשנת 1492 בידי פרננדו השני מאראגון ואיזבלה מקסטיליה הייתה המעוז המורי האחרון שנכבש. אמנם נשארו בספרד מוסלמים רבים, אך הם נרדפו וכשניסו להתמרד במאה ה-16, הם הושמדו ללא רחמים על ידי אנשי האינקוויזיציה. כך חוסלה תרבות המורים של ספרד, אך תרומתה האדירה לתרבות המערב-אירופאית נשארה.
מקור הכינוי מוּרִים הוא מהשם "מאורים", שמו של עם נוודים שהתקיים בעת העתיקה ושבא במקור מאזור מאוריטניה של ימינו. לאחר שהללו התאסלמו, במאה ה-8, שמם הפך בשפות אירופאיות רבות לכינוי של המוסלמים מצפון אפריקה ולעתים קרובות בכלל למוסלמים.
הנה סיפורם של המוּרִים מצפון אפריקה:
https://youtu.be/Zs3y-jpY4eI?t=1m30&end=4m58s
סרטון הסבר על אחד מארמונותיהם, ארמון אלהמברה שבגרנדה בספרד:
http://youtu.be/iEseJViidy8
צילומי האדריכלות המורית של ספרד:
https://youtu.be/38kmLyWc2iw
היופי המדהים של אלהמברה:
http://youtu.be/Mfm9RsEYCsk
והארמון המורי "אלקזר" שבסביליה:
https://youtu.be/eUMsJ3d7RWE
מהן תנוחות הערבסק בבאלט?
ראיתם פעם רקדני באלט שעומדים על רגל אחת, רגלם השנייה מורמת לאחור בקו ישר ואלגנטי והיד מונפת קדימה ויוצרת קשת מרהיבה?
זוהי עֲרַבֶּסְק (Arabesque), אחת התנוחות המוכרות ביותר בבאלט הקלאסי.
הרקדנים עומדים על רגל אחת בעוד הרגל השנייה מורמת לאחור במתיחה מלאה ויוצרת קו ארוך ורציף. כל זה כשהזרועות מושטות קדימה בתיאום עם הרגליים, כשהגוף יוצר קשת חיננית - מקצות אצבעות הרגל ועד קצות אצבעות היד.
השם עצמו נלקח מעולם האמנות - המונח מתאר במקור דפוסים מתפתלים וקווים זורמים בעיצוב מורי (Moorish), שהופיעו באדריכלות של צפון אפריקה וספרד.
האיטלקי קרלו בלאסיס (Carlo Blasis) היה הראשון שהחיל את המונח על בלט ב-1820, כשהוא טען שהתנוחה מזכירה דמויות בפסלי תבליט קלאסיים ובפרסקות של רפאל.
#תנוחות הערבסק
בשיטת וגנובה (Vaganova) הרוסית מוכרות ארבע תנוחות ערבסק בסיסיות, כאשר ההבדלים ביניהן נעוצים במיקום הידיים, בכיוון הגוף ביחס לקהל ובגובה הרגל המורמת.
בשיטה של האקדמיה המלכותית לריקוד (Royal Academy of Dance) מקובלות שלוש צורות עיקריות. התנוחה יכולה להתבצע על כל כף הרגל (פַּרְטֶר) או על קצות האצבעות (en pointe). גובה הרגל המורמת נע בין 45 מעלות ל-90 מעלות, כשבתנוחה המתקדמת ערבסק פנשה (arabesque penchée) הרגל מגיעה לזווית גדולה יותר מ-90 מעלות והגוף נוטה קדימה לאיזון.
גלינה קקישבה (Galina Kekisheva), סולנית לשעבר של בלט קירוב שלמדה עם אגריפינה וגנובה, העלתה בשנים האחרונות ביקורת מעניינת על המגמה המודרנית - לדבריה, רקדנים בימינו מתמקדים בגובה הערבסק על חשבון הקו היפה והיכולת לעבור לתנוחות אחרות.
מורים מספרים על רקדנית שתקעה בתנוחת ערבסק על קצות האצבעות במהלך הופעה ונאלצה ללחוש לבן זוגה בחיוך "תוציא אותי מזה, אני לא יכולה לרדת!"
#ממלכת הצללים מהבלט "לה באיאדר"
הערבסק המפורסם ביותר מופיע בסצנת "ממלכת הצללים" (Kingdom of the Shades) מהבלט "לה באיאדר" (La Bayadère) בכוריאוגרפיה של מריוס פטיפה (Marius Petipa) - 32 רקדניות לבושות לבן יורדות אחת אחת במדרון ומבצעות ערבסק חוזר בתנועה מהפנטת שנחשבת לאחת מיצירות המופת של הבאלט הקלאסי.
סדרת הערבסקות המרהיבות ותובעניות מבחינה טכנית מדגימה את עוצמת הקורפוס דה בלט ואת יופיה של הכוריאוגרפיה של פטיפה.
מדובר ברצף של צעדים לתוך ערבסק פליה (arabesque plié), ואז שני צעדים נוספים - תנועה פשוטה לכאורה שחוזרת על עצמה עשרות פעמים ויוצרת אפקט מהפנט המבטא את הנצח.
"לה באיידר" (La Bayadère) הוא בלט רוסי איקוני מהמאה ה-19 שהוצג במקור בתיאטרון הבולשוי בסנט פטרסבורג בשנת 1877. מאז הוא הוצג באופן קבוע בברית המועצות. במערב כמעט ולא הכירו אותו, עד שלהקת הבלט קירוב יצאה לסיבוב הופעות עם סצנת ממלכת הצללים בשנת 1961.
הכל על הערבסק:
https://youtu.be/6h9vlH0sVi4
הנה הערבסק באמנות הבאלט:
https://youtu.be/SmRrfm1ihGg
כך עושים את הערבסק:
https://youtu.be/99dCcB5Unmo
על סצנת הערבסקות ב"לה באיאדר":
https://youtu.be/KH6r4_V6Lfk
"ממלכת הצללים" מתוך הבלט "לה באיאדר":
https://youtu.be/XaD36CvfPFM?long=yes
וכך מתאמנות עליו רקדניות הבלט המלכותי:
https://youtu.be/x5c1Lw_GTao?long=yes
מתי הייתה פורטוגל מעצמה ימית?
פורטוגל היא מדינה קטנה יחסית, השכנה המערבית של ספרד לחצי האי האיברי. כיום היא מדינה אירופית שקטה ונעימה, אך פעם הייתה זו מעצמה ימית מהמובילות בעולם.
העבר המפואר של פורטוגל נבנה בעידן התגליות. זו הייתה תקופה שבה הפכה פורטוגל הקטנה לאימפריה ימית גדולה ועשירה. היא עשתה זאת בזכות מגלי ארצות וחוקרי עולם נועזים כמו וסקו דה גאמה, ברתולומיאו דיאש ואחרים.
מגלי העולם של פורטוגל עתידים להיות האירופאים הראשונים שיציבו במאה ה-15 את רגליהם במקומות כמו איי מדירה, האיים האזורים וקונגו. מכאן יצאו המגלים של כף התקווה הטובה בשנת 1488 ועשור אחר כך ימצא וסקו די גאמה שם, את הדרך הימית להודו. בתחילת המאה ה-16 ייצאו מכאן מגלי וכובשי ברזיל, ניו-פאונלנד ולקראת סוף המאה גם של יפאן.
בתקופה זו יצאו מכאן יורדי ים פורטוגלים למסעות ארוכים בים. הללו הביאו אותם למחוזות חדשים, ביבשות אסיה, אמריקה ואפריקה. מכאן יצאו המגלים הפורטוגזים הגדולים והניחו את היסודות לצמיחת האימפריה הפורטוגזית הקולוניאליסטית, שעתידה לשלוט בזכותם על ארצות רבות מעבר לים. ביניהן נמצאות ברזיל, אנגולה ומוזמביק של היום ואפילו האיים שנמצאים מול חופי סין.
זה לא קרה סתם שפורטוגל עלתה לשליטה בימים. אחת הסיבות לכך הייתה חידושים טכנולוגיים מסעירים שפותחו בה אז. אחד מהם הוא ספינת הקרוול, בעלת המפרשים המשולשים ויכולת הניווט המעולה.
גם ציוד הניווט החדשני שפיתחו הפורטוגלים תרם להצלחת המסעות בימים והמסחר שניהלה פורטוגל עם ארצות רחוקות, כמו הודו ואמריקה. במיוחד תרמו אז להצלחתה המפות הפורטוגזיות הסודיות, שהציגו את מסלולי הניווט הייחודיים שגילו מגלי העולם הפורטוגליים במסעותיהם. המפות הללו היקנו לפורטוגל ידע חשוב, שהיה יתרון על כל שאר הממלכות ובמיוחד על המתחרה הגדולה שלה בעידן התגליות - ספרד.
הנה סרטון על פורטוגל (עברית):
https://youtu.be/yBI6UGejQxk
היופי שלה:
http://youtu.be/13JzhYcS0mw
סיור מצולם בפורטוגל:
http://youtu.be/lm5M8tgvhd8
ההיסטוריה של פורטוגל:
http://youtu.be/mQoAE1emWDE?t=22s
אחד הסמלים של האימפריה הפורטוגלית הוא מגדל בלם שבליסבון:
https://www.youtube.com/watch?v=uD6igDRWpVo
ופורטוגל של היום:
https://youtu.be/qt-T6Zbry98
מהם אריחי אַזוּלֵז’וֹ?
קירותיה של תחנת הרכבת סאו בנטו (Sao Bento) שבפורטוגל, מעוטרים בציורים מרהיבים, המצוירים על אריחי קרמיקה בהירים. את קירות חלל אולם הכניסה לתחנה מקשטים לא פחות מ-20,000 אריחי קרמיקת אַזוּלֵז’וֹ. הציורים שעליהם, המתארים אירועים חשובים בתולדות פורטוגל, הופכים את התחנה הזו, שנבנתה על חורבותיו של מנזר קדום, לאחת היפות ובעיני רבים אף התחנה היפה בעולם.
ממש כמו העיר ההולנדית דלפט, הידועה באריחי הקרמיקה המצוירים והמיוחדים שלה, גם פורטוגל ידועה באַזוּלֵז’וֹש (Azulejos), האריחים המצוירים והאופייניים שלה.
אריחי האַזוּלֵז’וֹש (Azulejos tiles) הם אריחי קרמיקה, מעוטרים להפליא, לרוב בגווני כחול לבן ולא פעם עם ציורי פרחים. שמם של האריחים המצוירים של פורטוגל, נודע בכל העולם כולו. הם נמכרים בכל פינה ודומה שאין מקום בערי פורטוגל, שבו הם לא נוכחים. מכנסיות, מנזרים וארמונות ועד בתים ובנייני ציבור, ישנים וחדשים, מפוארים ופשוטים - כאן תראו תמיד את גווני הכחול שעל הקיר המרוצף בהם.
לפורטוגל הגיעו האריחים הללו במאה ה-15, דרך ספרד והכובשים המוּרִים, שכבשו אותה ואת פורטוגל ובאו היישר מהעולם הערבי של צפון אפריקה, שבו נקראת אבן חלקה אזולאי.
אבל בנוסף למקור הערבי, אריחי האזולז'ו ספגו השפעות תרבותיות וסגנוניות רבות. זאת בזכות היותה של פורטוגל אימפריה, בעלת מושבות וקשרי מסחר ותרבות ברחבי העולם.
ההשפעות הללו גרמו לכך שלאריחי האזולז'ו נוספו אלמנטים רבים. זאת ביחס לסגנון המוסלמי המקורי, שהתבסס על צורות גיאומטריות.
את הצבעוניות הכחולה, למשל, קיבלו אריחי האזולז'ו מהקרמיקה הסינית, ממש כמו שלקחה הקרמיקה המפורסמת של העיר דלפט שבהולנד. מיבשות אמריקה ואסיה נוספו לאזולז'ו הפרחים הרבים ובעלי החיים שמרבים להופיע על האריחים בפורטוגל.
הנה אריחי קרמיקת אזולז'ו
https://youtu.be/ZumdlxujMb0
כך מציירים אותם ביד:
https://youtu.be/47sE4kxXq5s
אריחי קרמיקת אזולז'ו בתחנת סאו בנטו שבעיר פורטו:
https://youtu.be/tUuHGccfdQ0
במוזיאון:
https://youtu.be/YsbBYybf_NY
ציירי הקרמיקה עובדים כך:
https://youtu.be/4877cB_j4ak
וללא מילים:
https://youtu.be/ft30_oVJsuQ
מהי הלאוטה שממנה התפתחה הגיטרה?
לאוּטַה (Lute) היא כלי נגינה שקדם לגיטרה הקלאסית (Classical Guitar). זהו כלי פריטה, שהגיע בימי הביניים אל אירופה והפך בתקופת הרנסאנס פופולארי מאד, הן ככלי סולו והן ככלי ליווי לזמרים ולהרכבים קוליים.
הלאוטה מנוגנת בדרך כלל בעזרת האצבעות. היא הובאה לספרד בעת הכיבוש המוּרי ומשם היא התפזרה לכל רחבי אירופה. ביבשת הזו הפכה הלאוטה בסוף ימי הביניים ועד למאה ה-18, לכלי מרכזי שממנו אף התפתחה במאות שאחרי גם הגיטרה.
הלאוטה התפתחה מהעוּד הערבי. למעשה, השם 'לאוטה' הוא שיבוש של המילים בערבית 'אל-עוּד'. אבל מנגנים בה באצבעות, מה שמאפשר נגינה בקולות ובהרמוניה, כלומר בנגינה של אקורדים. בעוד ונגינה בעוד היא הרי באמצעות מפרט ובנגינה חד-קולית בלבד. הלאוטה גם בנויה מעץ שונה מזה של העוד ומנוגנת בסגנון שונה ממנו, מה שהופך את צליליה לשונים משלו.
במהלך תקופת הבארוק התפתחה "לאוטת בארוק", שנקראת גם ארכילאוטה. היא התווספה לתֵיאוֹרבּוֹ, כלי מרובה מיתרים, שהתפתח בתקופת הרנסאנס. הוא הכיל יותר ויותר מיתרים, הלך וגדל עם השנים והציע מנעד שהלך והתרחב, מה שאפשר לו להשתלב בהרכבים מוסיקליים גדולים ומשמעותיים יותר. הגדול שבהם היה התֵיאוֹרבּוֹ-לאוטה שבו הוארך חלק מצוואר הכלי ונוספו לו מיתרים לצורך ליווי הבאס בו.
הנה "לקרימה" של ג'ון דאולנד בן המאה ה-16:
https://youtu.be/fZYzuIGDYGs
הלאוטה האירופית:
https://youtu.be/7goe9JYZJS8
קטע של באך בתֵיאוֹרבּוֹ-לאוטה:
https://youtu.be/FnpaMm_2QYc
ולאוטה מהרנסאנס:
https://youtu.be/L-YjXBylIUI
מתי היה תור הזהב של האיסלאם?
תור הזהב של האסלאם הוא הכינוי שניתן לתקופת השגשוג התרבותי, המדעי והכלכלי של העולם המוסלמי בימי הביניים. התקופה הזו נמשכה החל משלהי המאה ה-8 ועד המאה ה-14 לספירה, מימי שלטון שושלת בית עבאס במאה ה-8 ועד נפילת בגדאד בידי המונגולים ב-1258.
האיסלאם במאה ה-8 לספירה הוא לאחר כמאה שנה מאז מות מוחמד. אלו היו שנים של מלחמות ירושה של כמה פלגים, שנאבקו על הובלת הדת שהותיר מוחמד במותו. בשנים אלו עברה השליטה במיליוני המוסלמים מיד ליד ובסופה היא עברה לבית עבאס החזק ולח'ליף המנצח אבאסיד.
השנה היא שנת 777 לספירה ואנחנו בבגדד, בירת החליפות האסלאמית החדשה והחזקה. כאן מחליט הח'ליף להשקיע במדעים, פילוסופיה, מתמטיקה, כימיה, רפואה, למידה, הנדסה ואמנות. זו ההחלטה שתוליד את תור הזהב של האיסלאם (Islamic Golden Age).
כי באותם ימים בגדד הופכת למקום של פריחה תרבותית מדהימה. אלה ימי התהילה של תקופת הח'ילאפה של מדינת בני עבאס, הידועים בתור העבאסים.
המרכזים התרבותיים החשובים של התקופה הם בעיר בגדד ולצידה הערים קהיר שבמצרים, קורדובה שבספרד ובערים נוספות שבהן נוצרו עם הזמן מרכזי למידה ותרבות.
בגדד, בתקופתו זו, של הח'ליף הארון אל-רשיד, היא בירת העולם. מתקיימת בה סצנה מדעית וטכנולוגית יוצאת דופן. מדענים רבים מהמון מקומות וארצות מתכנסים בה, כדי ללמוד, ליצור ולחקור במקום בו דומה שמתרכזים המוחות המעולים ביותר.
כל מי שחשק בקריירה מדעית, או רצה ללמוד ולחקור באחד המדעים, רצה להגיע לעיר שהיא באותם ימים המקום הנכון לאנשים עם יכולות שכליות, סקרנות וציפיות מעצמם.
אבל השליט בעיר, הארון אל-ראשיד, לא עודד רק את הידע. הוא אהב גם אמנויות, קירב אליו יוצרים ותמך באמנים. בבגדד עוסקים אז משוררים, סופרים ומוסיקאים בשירה, פיוט ומוסיקה ערבית, שהיום היא קלאסית. מוסיקאים כמו יצחק אל מוסלי, שהקים בעיר בית ספר למוסיקה ותלמידו זריאב. אותו זריאב, עילוי מוסיקלי, לפי האגדה לא רצה להסתכסך עם מורהו בשל קנאת המורה. הוא היגר לאנדלוסיה ושם הקסים את הח'ליף המקומי ופתח בית ספר משלו, שהפך אבן שואבת וחממה למצוינות מוסיקלית מוסלמית באירופה.
באותה תקופה נוצר גם עושר רב, על ידי יצירת רשתות מסחר נרחבות, שהובילו לעושר כלכלי שאפשר הרחבה תרבותית והצלחה רבה.
#הישגי תור הזהב המוסלמי
תור הזהב של האסלאם נחשב לתקופה משמעותית ומכרעת בהיסטוריה העולמית. במהלכו חלה התפתחות אדירה במדע, בפילוסופיה ובתרבות האנושית כולה.
במתמטיקה המלומדים הובילו אז התקדמות משמעותית, כששיפרו את מערכת הספרות העשרונית, פיתחו את האלגברה והעמיקו את הבנת הטריגונומטריה.
בכימיה, פותחו על ידי החוקרים בתחום שיטות זיקוק ומיצוי והונחו היסודות לכימיה המודרנית.
באסטרונומיה שיפרו החוקרים המוסלמים את המכשירים והתצפיות. הם פיתחו תיאוריות מתקדמות על תנועת גרמי השמיים ויצרו מפות כוכבים משופרות ומדויקות מאי-פעם.
במדע הסוציולוגיה הופך אבן ח'לדון לאחד ממייסדי הסוציולוגיה המודרנית.
ברפואה, נערכו מחקרים פורצי דרך ופותחו טכניקות ניתוח חדשות, התגלה מחזור הדם הריאתי והרופא המנתח הדגול א-זהראווי כותב אנציקלופדיה רפואית מקיפה במיוחד, שעתידה לשמש את המזרח ואת אירופה במשך מאות שנים.
גם בתחום הפילוסופיה והמדעים החברתיים, תרמו ההוגים המוסלמים רעיונות חדשים. פילוסופים מוסלמים מרכזיים אז הם אבן סינא ואבן רושד.
הלמדנים תרגמו בהתלהבות טקסטים יווניים, פרסיים והודיים עתיקים ושימרו את הידע העתיק לטובת הדורות הבאים, תוך הוספה של פרשנויות ורעיונות משלהם.
בטכנולוגיה פיתחו מדעני האיסלאם שיטות השקייה מתקדמות, המציאו מכשירים כמו המצפן הימי המשופר ושיפרו את טכניקות ייצור הנייר.
גם האמנות פרחה אז, עם אדריכלים מופלאים כמו סינאן, כשבאדריכלות המוסלמית נבנים מבנים מפוארים ומורכבים, עם פתרונות מבריקים וחדשניים, דוגמת מסגד סולטן אחמד באיסטנבול וארמון אלהמברה המורי בספרד.
האמנות האסלאמית בתקופה זו מפתחת שפה ויזואלית ייחודית וושמה דגש על הקליגרפיה, על עיטורים גיאומטריים במקום תמונות שאסורות לפי הדת ועל ערבסקות מרהיבות. הספרות הערבית מנביטה יצירות סיפורת כמו "אלף לילה ולילה".
תור הזהב האיסלאמי אופיין גם ביותר סובלנות דתית כלפי דתות אחרות, במיוחד יהדות ונצרות. זו עת של חילופי ידע בין תרבויות ואל מרכזי הלמידה השונים, כמו "בית החוכמה" המפורסם בבגדד מגיעים מלומדים רבים, הן מרחבי העולם המוסלמי והן בני דתות אחרות.
במדע, בפילוסופיה, באמנות ובתרבות העולמית - את השפעתם של הישגי תור הזהב המוסלמי ניתן לראות עד ימינו. תקופה זו נולדה והדגישה את חשיבות הפתיחות התרבותית וחילופי הידע לטובת הקדמה האנושית והתוצאות ניכרות וחוצות דורות רבים.
הנה תור הזהב של האיסלאם:
https://youtu.be/mkDat9VMFpY
השחקן הנודע עומר שריף מספר על בית החוכמה שהייתה בגדד:
https://youtu.be/SHSG3-M8vSQ
עלייתה ונפילתה של האימפריה האיסלאמית (מתורגם):
https://youtu.be/rQ0EKiCt6H8
על העיר בגדד בתור הזהב האסלאמי:
https://youtu.be/8EVwWH7hOoY?long=yes
סרט תיעודי על ימי תור הזהב באיסלאם ודברים שנולדו בהם:
https://youtu.be/Hm4Sg086uLg?long=yes
על הנוסע המתמיד של ימי הביניים, איבן בטוטה (עברית):
https://youtu.be/drt-9zKpVMo?long=yes
ותכנית טלוויזיה קצרה על תקופת תור הזהב המוסלמי:
https://youtu.be/KoAND1K2BkE?long=yes
כמה יפה ארמון אלהמברה שבספרד?
אלהמברה הוא מתחם ארמונות ומבצרים קדום, שבעיני רבים נחשב המקום היפה ביותר באירופה. הארמונות נבנו בתקופת שלטון המוּרִים בעיר גרנדה שבדרום ספרד, בימי הביניים, במאה ה-14.
המתחם המפואר והיפה של ארמון אלהמברה הוקם על גבי גבעה על יד העיר גרנדה בתקופה שהייתה בירת הממלכה המוסלמית האחרונה שהיתה בספרד.
ארמון האלהמברה מדגים את האדריכלות האיסלאמית בשיאה. הוא מורכב משלושה חלקים מרשימים: הארמון המלכותי המורי, ארמון החנרליפה שהיה מעון הקיץ של הסולטנים עם הגנים שלו וה"אלקסבה" - המצודה.
מקור השם הוא כנראה מערבית: "אל-חמרא" שפירושו "האדום", רמז למבצר האדום.
הנה סרטון הסבר על ארמון אלהמברה:
http://youtu.be/iEseJViidy8
הנה היופי המדהים של אלהמברה, ארמון המורים בגרנדה:
http://youtu.be/Mfm9RsEYCsk
מי היו הקונקיסטדורים?
הקוֹנְקִיסְטָדוֹר (Conquistador), בספרדית "כובש", היה הכינוי לו זכו כובשי "העולם החדש", האזורים באמריקה הלטינית ובאוקייאנוס השקט שצורפו לאימפריה הספרדית.
הם פעלו בתקופת הקולוניאליזם הספרדי, שהחלה עם גילוי אמריקה בידי כריסטופר קולומבוס בשנת 1492 ונמשכה לאורך תקופת הכיבוש, עד סוף המאה 16.
הקונקיסטדורים הם שהשתמשו בכינוי הזה לעצמם. בנוסף לפעילותם בכיבוש "העולם החדש" הם גם לחמו ב"רקונקיסטה", מאבק ממושך שקיימו הנוצרים לכיבוש מחודש של חצי האי האיברי שבדרום ספרד מידי המורים המוסלמים.
בין הקונקיסטאדורים הידועים ניתן למצוא מגלי עולם רבים, כולל כובשי דרום אמריקה כמו הרנאן קורטס שניצח את האצטקים ופרנסיסקו פיזארו, מחריב אימפריית האינקה. היו שם גם שמות פחות ידועים כמו פדרו דה אלוואראדו, לוקאס וסקס דה איילון, חואן רודריגס קבריו ופדרו דה ואלדיביה.
הנה נצחונו של קורטז הקונקיסטדור על האצטקים:
http://youtu.be/W1-QfatP64Q
סרטון על השתלטות ספרד על דרום אמריקה:
http://youtu.be/V2ZX3eOmFnA?t=26s
השיר קונקיסטדור שהוקדש להם על ידי להקת פרוקול הרום:
https://youtu.be/4Rr9Ys2kXh0
וסרטון על הגירת הקונקיסטדורים לאמריקה (מתורגם):
https://youtu.be/yOMx4Edz3Pk?long=yes
מהו העוד הערבי?
העוּד (Oud) הוא כלי פריטה עתיק שכבר מהמאה ה-7 ידוע על קיומו במזרח התיכון. כיום, העוד פופולארי בכל רחבי העולם המוסלמי, ממרוקו ועד לאיסטנבול. הוא הפך לכלי המרכזי במוסיקה הערבית ובמהלך ההיסטוריה עתיד השפיע רבות גם על כלי נגינה מערביים.
המילה "עוּד" פירושה ענף של עץ.
העוּד עבר מהמזרח התיכון אל ארצות המגרב שבצפון אפריקה. הוא הגיע אל אירופה כשנכבשה ספרד בידי המוּרִים, המוסלמים של צפון אפריקה. במהלך השנים נוצרה ממנו הלָאוּטָה, כלי נגינה שהפך למרכזי במוסיקה העתיקה של אירופה.
למעשה, מקור שמה של ה"לָאוּטָה" הוא בשיבוש המילים "אָלעוּד". אבל בניגוד ללאוטה, לעוד המודרני יש צוואר קצר משלה ואין לו סריגים, מה שמאפשר לו להפיק רבעי טונים. ראשו של העוד נטוי לאחור. על גופו של העוד יש בדרך כלל 3 פיות תהודה.
עד המאה ה-10 לספירה היו לעוד 4 מיתרים. את החמישי הוסיף אז נגן אנדלוּסי מפורסם, זיטיאב, ובמאה ה-15 נוסף מיתר שישי. על כלי מיתר זה, בעל שישה זוגות של מיתרים כיום, פורטים במפרט והוא נחשב מלך הכלים של המוסיקה המזרח תיכונית.
בין נגני העוד המפורסמים בהיסטוריה היו אמנים כמו עבד אל ווהאב, המלחין המצרי הדגול, פריד אל אטרש, צעיר דרוזי מסוריה, שהפך לכוכב גדול במצרים, הן כזמר והן נגן עוד וירטואוז, ומי שהיה אולי גדול המוסיקאים המצריים, סונבטי.
הנה תולדות העוד והדגמה מפי האמן הישראלי העולמי יאיר דלאל:
https://youtu.be/Jwl9QJWq-2o
נגנית עוד מופלאה מדובאי:
https://youtu.be/UUy3y0fqxN0
שילוב עם מוסיקה מערבית ופסנתר:
https://youtu.be/gLuufZ4zO_8
בונה עודים בסדנה שלו:
https://youtu.be/XQNy7wyPuh4
פריד אל אטרש בביצוע של היצירה "אסטוריאס" של אלבניז שנכתבה בהשראת המוסיקה של המורים:
https://youtu.be/bifKRtePVjo
סיפורו של בונה עודים בעבודת יד שאוהב את הצליל שלו (עברית):
https://youtu.be/u5Pbvdu5WnQ?long=yes
וסרט תיעודי קצר על העוד, תפקידו במזרח התיכון של היום ורחוב מוחמד עלי בקהיר, שבו מוצאים את הכלים הטובים ביותר:
https://youtu.be/hUbeFmAQy4E?long=yes
הם הביאו לאירופה את הקוסקוס ואת הלימון, מהם למדו האיטלקים לייבש את הפסטה והם בנו מבנים בעלי יופי עוצר נשימה, כמו ארמון ה"אלהמברה" וה"אלקזר". הם שהביאו לאירופה פיתוחים ותגליות מדעיות והמוסיקה המערבית חבה להם את הגיטרה. השפעתם על התרבות האירופית היא מגוונת ועשירה, אבל מי היו המוּרִים?
המוּרִים (Moors) היו הכובשים המוסלמים שהגיעו מהמרחב של צפון אפריקה, שהיום משתייך למדינות כמו מרוקו, אלג'יר וטוניס. בהנהגתו של טארק בן זיאד הם חצו את מצר גיברלטר בתחילת המאה ה-8 והשתלטו על הממלכה הויזיגותית המתפוררת של רודריק.
20 שנה אחר-כך הם ניסו לכבוש גם את גאליה, בדרום צרפת של היום, ששכנה מעבר להרי הפירנאים, אך הובסו בקרב טור על ידי קרל מרטל.
בהמשך המאה ה-8 נוסדה בקורדובה שושלת אומיה, על ידי עבד אל רחמן הראשון. הנסיכות הזו הייתה עשירה מאד והתפרסמה בחיי תרבות הפעילים שלה.
שלטון המורים הוליד אז מרכזי תרבות פעילים ותוססים, שנוצרו בערי הדרום של מה שתהיה ספרד - קורדובה, סביליה וטולדו. חיי התרבות, האמנות והיצירה של העידן המורי הביאו לספרד אומנים ואמנים מוסלמים רבים וחוואים רבים שהפכו את ספרד לארץ משגשגת.
במרבית הזמן לא היה למורים שלטון מרכזי בספרד המוסלמית ומנהיגים מקומיים הם ששלטו באזורים ובערים שונות. בשלבים שונים, לאורך ימי הביניים, נפלו השליטים הללו ונכבשו על ידי צבאות נוצריים שפלשו מהממלכות הנוצריות שמצפון.
הנסיכות המורית של גרנדה, שנפלה בשנת 1492 בידי פרננדו השני מאראגון ואיזבלה מקסטיליה הייתה המעוז המורי האחרון שנכבש. אמנם נשארו בספרד מוסלמים רבים, אך הם נרדפו וכשניסו להתמרד במאה ה-16, הם הושמדו ללא רחמים על ידי אנשי האינקוויזיציה. כך חוסלה תרבות המורים של ספרד, אך תרומתה האדירה לתרבות המערב-אירופאית נשארה.
מקור הכינוי מוּרִים הוא מהשם "מאורים", שמו של עם נוודים שהתקיים בעת העתיקה ושבא במקור מאזור מאוריטניה של ימינו. לאחר שהללו התאסלמו, במאה ה-8, שמם הפך בשפות אירופאיות רבות לכינוי של המוסלמים מצפון אפריקה ולעתים קרובות בכלל למוסלמים.
הנה סיפורם של המוּרִים מצפון אפריקה:
https://youtu.be/Zs3y-jpY4eI?t=1m30&end=4m58s
סרטון הסבר על אחד מארמונותיהם, ארמון אלהמברה שבגרנדה בספרד:
http://youtu.be/iEseJViidy8
צילומי האדריכלות המורית של ספרד:
https://youtu.be/38kmLyWc2iw
היופי המדהים של אלהמברה:
http://youtu.be/Mfm9RsEYCsk
והארמון המורי "אלקזר" שבסביליה:
https://youtu.be/eUMsJ3d7RWE
ראיתם פעם רקדני באלט שעומדים על רגל אחת, רגלם השנייה מורמת לאחור בקו ישר ואלגנטי והיד מונפת קדימה ויוצרת קשת מרהיבה?
זוהי עֲרַבֶּסְק (Arabesque), אחת התנוחות המוכרות ביותר בבאלט הקלאסי.
הרקדנים עומדים על רגל אחת בעוד הרגל השנייה מורמת לאחור במתיחה מלאה ויוצרת קו ארוך ורציף. כל זה כשהזרועות מושטות קדימה בתיאום עם הרגליים, כשהגוף יוצר קשת חיננית - מקצות אצבעות הרגל ועד קצות אצבעות היד.
השם עצמו נלקח מעולם האמנות - המונח מתאר במקור דפוסים מתפתלים וקווים זורמים בעיצוב מורי (Moorish), שהופיעו באדריכלות של צפון אפריקה וספרד.
האיטלקי קרלו בלאסיס (Carlo Blasis) היה הראשון שהחיל את המונח על בלט ב-1820, כשהוא טען שהתנוחה מזכירה דמויות בפסלי תבליט קלאסיים ובפרסקות של רפאל.
#תנוחות הערבסק
בשיטת וגנובה (Vaganova) הרוסית מוכרות ארבע תנוחות ערבסק בסיסיות, כאשר ההבדלים ביניהן נעוצים במיקום הידיים, בכיוון הגוף ביחס לקהל ובגובה הרגל המורמת.
בשיטה של האקדמיה המלכותית לריקוד (Royal Academy of Dance) מקובלות שלוש צורות עיקריות. התנוחה יכולה להתבצע על כל כף הרגל (פַּרְטֶר) או על קצות האצבעות (en pointe). גובה הרגל המורמת נע בין 45 מעלות ל-90 מעלות, כשבתנוחה המתקדמת ערבסק פנשה (arabesque penchée) הרגל מגיעה לזווית גדולה יותר מ-90 מעלות והגוף נוטה קדימה לאיזון.
גלינה קקישבה (Galina Kekisheva), סולנית לשעבר של בלט קירוב שלמדה עם אגריפינה וגנובה, העלתה בשנים האחרונות ביקורת מעניינת על המגמה המודרנית - לדבריה, רקדנים בימינו מתמקדים בגובה הערבסק על חשבון הקו היפה והיכולת לעבור לתנוחות אחרות.
מורים מספרים על רקדנית שתקעה בתנוחת ערבסק על קצות האצבעות במהלך הופעה ונאלצה ללחוש לבן זוגה בחיוך "תוציא אותי מזה, אני לא יכולה לרדת!"
#ממלכת הצללים מהבלט "לה באיאדר"
הערבסק המפורסם ביותר מופיע בסצנת "ממלכת הצללים" (Kingdom of the Shades) מהבלט "לה באיאדר" (La Bayadère) בכוריאוגרפיה של מריוס פטיפה (Marius Petipa) - 32 רקדניות לבושות לבן יורדות אחת אחת במדרון ומבצעות ערבסק חוזר בתנועה מהפנטת שנחשבת לאחת מיצירות המופת של הבאלט הקלאסי.
סדרת הערבסקות המרהיבות ותובעניות מבחינה טכנית מדגימה את עוצמת הקורפוס דה בלט ואת יופיה של הכוריאוגרפיה של פטיפה.
מדובר ברצף של צעדים לתוך ערבסק פליה (arabesque plié), ואז שני צעדים נוספים - תנועה פשוטה לכאורה שחוזרת על עצמה עשרות פעמים ויוצרת אפקט מהפנט המבטא את הנצח.
"לה באיידר" (La Bayadère) הוא בלט רוסי איקוני מהמאה ה-19 שהוצג במקור בתיאטרון הבולשוי בסנט פטרסבורג בשנת 1877. מאז הוא הוצג באופן קבוע בברית המועצות. במערב כמעט ולא הכירו אותו, עד שלהקת הבלט קירוב יצאה לסיבוב הופעות עם סצנת ממלכת הצללים בשנת 1961.
הכל על הערבסק:
https://youtu.be/6h9vlH0sVi4
הנה הערבסק באמנות הבאלט:
https://youtu.be/SmRrfm1ihGg
כך עושים את הערבסק:
https://youtu.be/99dCcB5Unmo
על סצנת הערבסקות ב"לה באיאדר":
https://youtu.be/KH6r4_V6Lfk
"ממלכת הצללים" מתוך הבלט "לה באיאדר":
https://youtu.be/XaD36CvfPFM?long=yes
וכך מתאמנות עליו רקדניות הבלט המלכותי:
https://youtu.be/x5c1Lw_GTao?long=yes
פורטוגל היא מדינה קטנה יחסית, השכנה המערבית של ספרד לחצי האי האיברי. כיום היא מדינה אירופית שקטה ונעימה, אך פעם הייתה זו מעצמה ימית מהמובילות בעולם.
העבר המפואר של פורטוגל נבנה בעידן התגליות. זו הייתה תקופה שבה הפכה פורטוגל הקטנה לאימפריה ימית גדולה ועשירה. היא עשתה זאת בזכות מגלי ארצות וחוקרי עולם נועזים כמו וסקו דה גאמה, ברתולומיאו דיאש ואחרים.
מגלי העולם של פורטוגל עתידים להיות האירופאים הראשונים שיציבו במאה ה-15 את רגליהם במקומות כמו איי מדירה, האיים האזורים וקונגו. מכאן יצאו המגלים של כף התקווה הטובה בשנת 1488 ועשור אחר כך ימצא וסקו די גאמה שם, את הדרך הימית להודו. בתחילת המאה ה-16 ייצאו מכאן מגלי וכובשי ברזיל, ניו-פאונלנד ולקראת סוף המאה גם של יפאן.
בתקופה זו יצאו מכאן יורדי ים פורטוגלים למסעות ארוכים בים. הללו הביאו אותם למחוזות חדשים, ביבשות אסיה, אמריקה ואפריקה. מכאן יצאו המגלים הפורטוגזים הגדולים והניחו את היסודות לצמיחת האימפריה הפורטוגזית הקולוניאליסטית, שעתידה לשלוט בזכותם על ארצות רבות מעבר לים. ביניהן נמצאות ברזיל, אנגולה ומוזמביק של היום ואפילו האיים שנמצאים מול חופי סין.
זה לא קרה סתם שפורטוגל עלתה לשליטה בימים. אחת הסיבות לכך הייתה חידושים טכנולוגיים מסעירים שפותחו בה אז. אחד מהם הוא ספינת הקרוול, בעלת המפרשים המשולשים ויכולת הניווט המעולה.
גם ציוד הניווט החדשני שפיתחו הפורטוגלים תרם להצלחת המסעות בימים והמסחר שניהלה פורטוגל עם ארצות רחוקות, כמו הודו ואמריקה. במיוחד תרמו אז להצלחתה המפות הפורטוגזיות הסודיות, שהציגו את מסלולי הניווט הייחודיים שגילו מגלי העולם הפורטוגליים במסעותיהם. המפות הללו היקנו לפורטוגל ידע חשוב, שהיה יתרון על כל שאר הממלכות ובמיוחד על המתחרה הגדולה שלה בעידן התגליות - ספרד.
הנה סרטון על פורטוגל (עברית):
https://youtu.be/yBI6UGejQxk
היופי שלה:
http://youtu.be/13JzhYcS0mw
סיור מצולם בפורטוגל:
http://youtu.be/lm5M8tgvhd8
ההיסטוריה של פורטוגל:
http://youtu.be/mQoAE1emWDE?t=22s
אחד הסמלים של האימפריה הפורטוגלית הוא מגדל בלם שבליסבון:
https://www.youtube.com/watch?v=uD6igDRWpVo
ופורטוגל של היום:
https://youtu.be/qt-T6Zbry98
קירותיה של תחנת הרכבת סאו בנטו (Sao Bento) שבפורטוגל, מעוטרים בציורים מרהיבים, המצוירים על אריחי קרמיקה בהירים. את קירות חלל אולם הכניסה לתחנה מקשטים לא פחות מ-20,000 אריחי קרמיקת אַזוּלֵז’וֹ. הציורים שעליהם, המתארים אירועים חשובים בתולדות פורטוגל, הופכים את התחנה הזו, שנבנתה על חורבותיו של מנזר קדום, לאחת היפות ובעיני רבים אף התחנה היפה בעולם.
ממש כמו העיר ההולנדית דלפט, הידועה באריחי הקרמיקה המצוירים והמיוחדים שלה, גם פורטוגל ידועה באַזוּלֵז’וֹש (Azulejos), האריחים המצוירים והאופייניים שלה.
אריחי האַזוּלֵז’וֹש (Azulejos tiles) הם אריחי קרמיקה, מעוטרים להפליא, לרוב בגווני כחול לבן ולא פעם עם ציורי פרחים. שמם של האריחים המצוירים של פורטוגל, נודע בכל העולם כולו. הם נמכרים בכל פינה ודומה שאין מקום בערי פורטוגל, שבו הם לא נוכחים. מכנסיות, מנזרים וארמונות ועד בתים ובנייני ציבור, ישנים וחדשים, מפוארים ופשוטים - כאן תראו תמיד את גווני הכחול שעל הקיר המרוצף בהם.
לפורטוגל הגיעו האריחים הללו במאה ה-15, דרך ספרד והכובשים המוּרִים, שכבשו אותה ואת פורטוגל ובאו היישר מהעולם הערבי של צפון אפריקה, שבו נקראת אבן חלקה אזולאי.
אבל בנוסף למקור הערבי, אריחי האזולז'ו ספגו השפעות תרבותיות וסגנוניות רבות. זאת בזכות היותה של פורטוגל אימפריה, בעלת מושבות וקשרי מסחר ותרבות ברחבי העולם.
ההשפעות הללו גרמו לכך שלאריחי האזולז'ו נוספו אלמנטים רבים. זאת ביחס לסגנון המוסלמי המקורי, שהתבסס על צורות גיאומטריות.
את הצבעוניות הכחולה, למשל, קיבלו אריחי האזולז'ו מהקרמיקה הסינית, ממש כמו שלקחה הקרמיקה המפורסמת של העיר דלפט שבהולנד. מיבשות אמריקה ואסיה נוספו לאזולז'ו הפרחים הרבים ובעלי החיים שמרבים להופיע על האריחים בפורטוגל.
הנה אריחי קרמיקת אזולז'ו
https://youtu.be/ZumdlxujMb0
כך מציירים אותם ביד:
https://youtu.be/47sE4kxXq5s
אריחי קרמיקת אזולז'ו בתחנת סאו בנטו שבעיר פורטו:
https://youtu.be/tUuHGccfdQ0
במוזיאון:
https://youtu.be/YsbBYybf_NY
ציירי הקרמיקה עובדים כך:
https://youtu.be/4877cB_j4ak
וללא מילים:
https://youtu.be/ft30_oVJsuQ
המורים
לאוּטַה (Lute) היא כלי נגינה שקדם לגיטרה הקלאסית (Classical Guitar). זהו כלי פריטה, שהגיע בימי הביניים אל אירופה והפך בתקופת הרנסאנס פופולארי מאד, הן ככלי סולו והן ככלי ליווי לזמרים ולהרכבים קוליים.
הלאוטה מנוגנת בדרך כלל בעזרת האצבעות. היא הובאה לספרד בעת הכיבוש המוּרי ומשם היא התפזרה לכל רחבי אירופה. ביבשת הזו הפכה הלאוטה בסוף ימי הביניים ועד למאה ה-18, לכלי מרכזי שממנו אף התפתחה במאות שאחרי גם הגיטרה.
הלאוטה התפתחה מהעוּד הערבי. למעשה, השם 'לאוטה' הוא שיבוש של המילים בערבית 'אל-עוּד'. אבל מנגנים בה באצבעות, מה שמאפשר נגינה בקולות ובהרמוניה, כלומר בנגינה של אקורדים. בעוד ונגינה בעוד היא הרי באמצעות מפרט ובנגינה חד-קולית בלבד. הלאוטה גם בנויה מעץ שונה מזה של העוד ומנוגנת בסגנון שונה ממנו, מה שהופך את צליליה לשונים משלו.
במהלך תקופת הבארוק התפתחה "לאוטת בארוק", שנקראת גם ארכילאוטה. היא התווספה לתֵיאוֹרבּוֹ, כלי מרובה מיתרים, שהתפתח בתקופת הרנסאנס. הוא הכיל יותר ויותר מיתרים, הלך וגדל עם השנים והציע מנעד שהלך והתרחב, מה שאפשר לו להשתלב בהרכבים מוסיקליים גדולים ומשמעותיים יותר. הגדול שבהם היה התֵיאוֹרבּוֹ-לאוטה שבו הוארך חלק מצוואר הכלי ונוספו לו מיתרים לצורך ליווי הבאס בו.
הנה "לקרימה" של ג'ון דאולנד בן המאה ה-16:
https://youtu.be/fZYzuIGDYGs
הלאוטה האירופית:
https://youtu.be/7goe9JYZJS8
קטע של באך בתֵיאוֹרבּוֹ-לאוטה:
https://youtu.be/FnpaMm_2QYc
ולאוטה מהרנסאנס:
https://youtu.be/L-YjXBylIUI
תור הזהב של האסלאם הוא הכינוי שניתן לתקופת השגשוג התרבותי, המדעי והכלכלי של העולם המוסלמי בימי הביניים. התקופה הזו נמשכה החל משלהי המאה ה-8 ועד המאה ה-14 לספירה, מימי שלטון שושלת בית עבאס במאה ה-8 ועד נפילת בגדאד בידי המונגולים ב-1258.
האיסלאם במאה ה-8 לספירה הוא לאחר כמאה שנה מאז מות מוחמד. אלו היו שנים של מלחמות ירושה של כמה פלגים, שנאבקו על הובלת הדת שהותיר מוחמד במותו. בשנים אלו עברה השליטה במיליוני המוסלמים מיד ליד ובסופה היא עברה לבית עבאס החזק ולח'ליף המנצח אבאסיד.
השנה היא שנת 777 לספירה ואנחנו בבגדד, בירת החליפות האסלאמית החדשה והחזקה. כאן מחליט הח'ליף להשקיע במדעים, פילוסופיה, מתמטיקה, כימיה, רפואה, למידה, הנדסה ואמנות. זו ההחלטה שתוליד את תור הזהב של האיסלאם (Islamic Golden Age).
כי באותם ימים בגדד הופכת למקום של פריחה תרבותית מדהימה. אלה ימי התהילה של תקופת הח'ילאפה של מדינת בני עבאס, הידועים בתור העבאסים.
המרכזים התרבותיים החשובים של התקופה הם בעיר בגדד ולצידה הערים קהיר שבמצרים, קורדובה שבספרד ובערים נוספות שבהן נוצרו עם הזמן מרכזי למידה ותרבות.
בגדד, בתקופתו זו, של הח'ליף הארון אל-רשיד, היא בירת העולם. מתקיימת בה סצנה מדעית וטכנולוגית יוצאת דופן. מדענים רבים מהמון מקומות וארצות מתכנסים בה, כדי ללמוד, ליצור ולחקור במקום בו דומה שמתרכזים המוחות המעולים ביותר.
כל מי שחשק בקריירה מדעית, או רצה ללמוד ולחקור באחד המדעים, רצה להגיע לעיר שהיא באותם ימים המקום הנכון לאנשים עם יכולות שכליות, סקרנות וציפיות מעצמם.
אבל השליט בעיר, הארון אל-ראשיד, לא עודד רק את הידע. הוא אהב גם אמנויות, קירב אליו יוצרים ותמך באמנים. בבגדד עוסקים אז משוררים, סופרים ומוסיקאים בשירה, פיוט ומוסיקה ערבית, שהיום היא קלאסית. מוסיקאים כמו יצחק אל מוסלי, שהקים בעיר בית ספר למוסיקה ותלמידו זריאב. אותו זריאב, עילוי מוסיקלי, לפי האגדה לא רצה להסתכסך עם מורהו בשל קנאת המורה. הוא היגר לאנדלוסיה ושם הקסים את הח'ליף המקומי ופתח בית ספר משלו, שהפך אבן שואבת וחממה למצוינות מוסיקלית מוסלמית באירופה.
באותה תקופה נוצר גם עושר רב, על ידי יצירת רשתות מסחר נרחבות, שהובילו לעושר כלכלי שאפשר הרחבה תרבותית והצלחה רבה.
#הישגי תור הזהב המוסלמי
תור הזהב של האסלאם נחשב לתקופה משמעותית ומכרעת בהיסטוריה העולמית. במהלכו חלה התפתחות אדירה במדע, בפילוסופיה ובתרבות האנושית כולה.
במתמטיקה המלומדים הובילו אז התקדמות משמעותית, כששיפרו את מערכת הספרות העשרונית, פיתחו את האלגברה והעמיקו את הבנת הטריגונומטריה.
בכימיה, פותחו על ידי החוקרים בתחום שיטות זיקוק ומיצוי והונחו היסודות לכימיה המודרנית.
באסטרונומיה שיפרו החוקרים המוסלמים את המכשירים והתצפיות. הם פיתחו תיאוריות מתקדמות על תנועת גרמי השמיים ויצרו מפות כוכבים משופרות ומדויקות מאי-פעם.
במדע הסוציולוגיה הופך אבן ח'לדון לאחד ממייסדי הסוציולוגיה המודרנית.
ברפואה, נערכו מחקרים פורצי דרך ופותחו טכניקות ניתוח חדשות, התגלה מחזור הדם הריאתי והרופא המנתח הדגול א-זהראווי כותב אנציקלופדיה רפואית מקיפה במיוחד, שעתידה לשמש את המזרח ואת אירופה במשך מאות שנים.
גם בתחום הפילוסופיה והמדעים החברתיים, תרמו ההוגים המוסלמים רעיונות חדשים. פילוסופים מוסלמים מרכזיים אז הם אבן סינא ואבן רושד.
הלמדנים תרגמו בהתלהבות טקסטים יווניים, פרסיים והודיים עתיקים ושימרו את הידע העתיק לטובת הדורות הבאים, תוך הוספה של פרשנויות ורעיונות משלהם.
בטכנולוגיה פיתחו מדעני האיסלאם שיטות השקייה מתקדמות, המציאו מכשירים כמו המצפן הימי המשופר ושיפרו את טכניקות ייצור הנייר.
גם האמנות פרחה אז, עם אדריכלים מופלאים כמו סינאן, כשבאדריכלות המוסלמית נבנים מבנים מפוארים ומורכבים, עם פתרונות מבריקים וחדשניים, דוגמת מסגד סולטן אחמד באיסטנבול וארמון אלהמברה המורי בספרד.
האמנות האסלאמית בתקופה זו מפתחת שפה ויזואלית ייחודית וושמה דגש על הקליגרפיה, על עיטורים גיאומטריים במקום תמונות שאסורות לפי הדת ועל ערבסקות מרהיבות. הספרות הערבית מנביטה יצירות סיפורת כמו "אלף לילה ולילה".
תור הזהב האיסלאמי אופיין גם ביותר סובלנות דתית כלפי דתות אחרות, במיוחד יהדות ונצרות. זו עת של חילופי ידע בין תרבויות ואל מרכזי הלמידה השונים, כמו "בית החוכמה" המפורסם בבגדד מגיעים מלומדים רבים, הן מרחבי העולם המוסלמי והן בני דתות אחרות.
במדע, בפילוסופיה, באמנות ובתרבות העולמית - את השפעתם של הישגי תור הזהב המוסלמי ניתן לראות עד ימינו. תקופה זו נולדה והדגישה את חשיבות הפתיחות התרבותית וחילופי הידע לטובת הקדמה האנושית והתוצאות ניכרות וחוצות דורות רבים.
הנה תור הזהב של האיסלאם:
https://youtu.be/mkDat9VMFpY
השחקן הנודע עומר שריף מספר על בית החוכמה שהייתה בגדד:
https://youtu.be/SHSG3-M8vSQ
עלייתה ונפילתה של האימפריה האיסלאמית (מתורגם):
https://youtu.be/rQ0EKiCt6H8
על העיר בגדד בתור הזהב האסלאמי:
https://youtu.be/8EVwWH7hOoY?long=yes
סרט תיעודי על ימי תור הזהב באיסלאם ודברים שנולדו בהם:
https://youtu.be/Hm4Sg086uLg?long=yes
על הנוסע המתמיד של ימי הביניים, איבן בטוטה (עברית):
https://youtu.be/drt-9zKpVMo?long=yes
ותכנית טלוויזיה קצרה על תקופת תור הזהב המוסלמי:
https://youtu.be/KoAND1K2BkE?long=yes
אלהמברה הוא מתחם ארמונות ומבצרים קדום, שבעיני רבים נחשב המקום היפה ביותר באירופה. הארמונות נבנו בתקופת שלטון המוּרִים בעיר גרנדה שבדרום ספרד, בימי הביניים, במאה ה-14.
המתחם המפואר והיפה של ארמון אלהמברה הוקם על גבי גבעה על יד העיר גרנדה בתקופה שהייתה בירת הממלכה המוסלמית האחרונה שהיתה בספרד.
ארמון האלהמברה מדגים את האדריכלות האיסלאמית בשיאה. הוא מורכב משלושה חלקים מרשימים: הארמון המלכותי המורי, ארמון החנרליפה שהיה מעון הקיץ של הסולטנים עם הגנים שלו וה"אלקסבה" - המצודה.
מקור השם הוא כנראה מערבית: "אל-חמרא" שפירושו "האדום", רמז למבצר האדום.
הנה סרטון הסבר על ארמון אלהמברה:
http://youtu.be/iEseJViidy8
הנה היופי המדהים של אלהמברה, ארמון המורים בגרנדה:
http://youtu.be/Mfm9RsEYCsk
הקוֹנְקִיסְטָדוֹר (Conquistador), בספרדית "כובש", היה הכינוי לו זכו כובשי "העולם החדש", האזורים באמריקה הלטינית ובאוקייאנוס השקט שצורפו לאימפריה הספרדית.
הם פעלו בתקופת הקולוניאליזם הספרדי, שהחלה עם גילוי אמריקה בידי כריסטופר קולומבוס בשנת 1492 ונמשכה לאורך תקופת הכיבוש, עד סוף המאה 16.
הקונקיסטדורים הם שהשתמשו בכינוי הזה לעצמם. בנוסף לפעילותם בכיבוש "העולם החדש" הם גם לחמו ב"רקונקיסטה", מאבק ממושך שקיימו הנוצרים לכיבוש מחודש של חצי האי האיברי שבדרום ספרד מידי המורים המוסלמים.
בין הקונקיסטאדורים הידועים ניתן למצוא מגלי עולם רבים, כולל כובשי דרום אמריקה כמו הרנאן קורטס שניצח את האצטקים ופרנסיסקו פיזארו, מחריב אימפריית האינקה. היו שם גם שמות פחות ידועים כמו פדרו דה אלוואראדו, לוקאס וסקס דה איילון, חואן רודריגס קבריו ופדרו דה ואלדיביה.
הנה נצחונו של קורטז הקונקיסטדור על האצטקים:
http://youtu.be/W1-QfatP64Q
סרטון על השתלטות ספרד על דרום אמריקה:
http://youtu.be/V2ZX3eOmFnA?t=26s
השיר קונקיסטדור שהוקדש להם על ידי להקת פרוקול הרום:
https://youtu.be/4Rr9Ys2kXh0
וסרטון על הגירת הקונקיסטדורים לאמריקה (מתורגם):
https://youtu.be/yOMx4Edz3Pk?long=yes
העוּד (Oud) הוא כלי פריטה עתיק שכבר מהמאה ה-7 ידוע על קיומו במזרח התיכון. כיום, העוד פופולארי בכל רחבי העולם המוסלמי, ממרוקו ועד לאיסטנבול. הוא הפך לכלי המרכזי במוסיקה הערבית ובמהלך ההיסטוריה עתיד השפיע רבות גם על כלי נגינה מערביים.
המילה "עוּד" פירושה ענף של עץ.
העוּד עבר מהמזרח התיכון אל ארצות המגרב שבצפון אפריקה. הוא הגיע אל אירופה כשנכבשה ספרד בידי המוּרִים, המוסלמים של צפון אפריקה. במהלך השנים נוצרה ממנו הלָאוּטָה, כלי נגינה שהפך למרכזי במוסיקה העתיקה של אירופה.
למעשה, מקור שמה של ה"לָאוּטָה" הוא בשיבוש המילים "אָלעוּד". אבל בניגוד ללאוטה, לעוד המודרני יש צוואר קצר משלה ואין לו סריגים, מה שמאפשר לו להפיק רבעי טונים. ראשו של העוד נטוי לאחור. על גופו של העוד יש בדרך כלל 3 פיות תהודה.
עד המאה ה-10 לספירה היו לעוד 4 מיתרים. את החמישי הוסיף אז נגן אנדלוּסי מפורסם, זיטיאב, ובמאה ה-15 נוסף מיתר שישי. על כלי מיתר זה, בעל שישה זוגות של מיתרים כיום, פורטים במפרט והוא נחשב מלך הכלים של המוסיקה המזרח תיכונית.
בין נגני העוד המפורסמים בהיסטוריה היו אמנים כמו עבד אל ווהאב, המלחין המצרי הדגול, פריד אל אטרש, צעיר דרוזי מסוריה, שהפך לכוכב גדול במצרים, הן כזמר והן נגן עוד וירטואוז, ומי שהיה אולי גדול המוסיקאים המצריים, סונבטי.
הנה תולדות העוד והדגמה מפי האמן הישראלי העולמי יאיר דלאל:
https://youtu.be/Jwl9QJWq-2o
נגנית עוד מופלאה מדובאי:
https://youtu.be/UUy3y0fqxN0
שילוב עם מוסיקה מערבית ופסנתר:
https://youtu.be/gLuufZ4zO_8
בונה עודים בסדנה שלו:
https://youtu.be/XQNy7wyPuh4
פריד אל אטרש בביצוע של היצירה "אסטוריאס" של אלבניז שנכתבה בהשראת המוסיקה של המורים:
https://youtu.be/bifKRtePVjo
סיפורו של בונה עודים בעבודת יד שאוהב את הצליל שלו (עברית):
https://youtu.be/u5Pbvdu5WnQ?long=yes
וסרט תיעודי קצר על העוד, תפקידו במזרח התיכון של היום ורחוב מוחמד עלי בקהיר, שבו מוצאים את הכלים הטובים ביותר:
https://youtu.be/hUbeFmAQy4E?long=yes
