שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מי הנשיא האמריקני שהקפיץ את תכנית החלל קדימה?
ג'ון קנדי היה הנשיא ה-35 של ארה"ב ואחד הצעירים שבנשיאים, אבל לפני הכל הוא היה ונשאר הנשיא המודרני הראשון. עד אז שלטו בדמוקרטיות אנשים מבוגרים, שלא לומר זקנים. אחריו המנהיגים הצעירים הלכו ותפסו את מקומם בתור מנהיגי הדמוקרטיות והצעירים הפכו למנהיגי ובעלי העולם.
הוא היה בנשיאות משנת 1961 ועד שנרצח בנובמבר 1963 ועל אף שנשיאותו היתה קצרה מאד, הוא נחשב לאחד הנשיאים הגדולים בארה"ב. ילד חולני שהיה לגיבור מלחמה, הנשיא הראשון שניצח בטלוויזיה ובזכותה גם במירוץ לנשיאות, נשיא צעיר ויפה תואר שגבר על אויבים מבחוץ ונלחם בגזענות בארצו ושילם על כך בחייו.
בשנת 1961 הציב קנדי לארצות הברית יעד נועז ושאפתני: להנחית אדם על הירח ולהחזירו בשלום, עד סוף העשור. תכנית החלל האמריקנית הגשימה את היעד ב-20 ביולי 1969, כשחללית משימת אפולו 11 נחתה על פני הירח. תוך כדי פיתוח תחום החלל, קידמה תוכנית החלל פיתוחים בתחומים טכנולוגיים רבים נוספים דוגמת אלקטרוניקה, תקשורת, מיחשוב אווירונאוטיקה. היא השפיעה רבות על החינוך והתרבות האמריקניים והייתה מקור להשראה לעולם כולו.
בעת "משבר הטילים" בקובה, הוכיח קנדי מנהיגות ותבונה בפתרון בדרכי שלום וללא מלחמה, של משבר חמור עם בריה"מ. ניהול אחר של המשבר בין המעצמות עלול היה להביא למלחמת עולם גרעינית וחמורה מכל קודמותיה. בניווט המשבר הוא הראה מנהיגות, יכולת קבלת החלטות וניהול משברים, שהעמידו אותו עם הטובים שבמנהיגי האומות בהיסטוריה.
קנדי גם אחראי למשפט האזרחי הנכון "אל תשאל מה מדינתך יכולה לעשות עבורך, שאל מה אתה יכול לעשות עבור מדינתך!".
הנה הנאום שבו הכריז קנדי שארה"ב לוקחת על עצמה להגיע לירח, לא בגלל שזה קל אלא בגלל שזה קשה:
http://youtu.be/g25G1M4EXrQ
דרכו של קנדי בפוליטיקה:
http://youtu.be/zJeNz0c2xBo
על חייו של ג'ון קנדי:
http://youtu.be/ZMdPtBXX4Ak?t=7s
קנדי היה קרוב מאד למרילין מונרו, כוכבת הקולנוע של התקופה, ששרה לו כאן "יום הולדת שמח":
https://youtu.be/jfQtfw8U06g
הרגע המרגש שבו הזדהה עם תושבי ברלין, על אף שהיו שאמרו שהוא סופגניה...
http://youtu.be/IxAL-M2SdAU
ועד סופו הקשה ברצח אל מול פני האומה כולה:
https://youtu.be/iynPkBEE0wE
סרט תיעודי על ההיסטוריה הטראגית של קנדי ומשפחתו:
https://youtu.be/N-SyvKgRuNA?long=yes
וסרט תיעודי על המנהיג הצעיר ששינה את העולם בזמן קצר כל כך ונרצח:
https://youtu.be/41CYcn2Z2CE?long=yes
מה השינוי הגדול שהביאו שנות השישים?
שנות ה-60 היו עשור מרתק בתולדות העולם המודרני. אם בעשור שלפני הסיקסטיז כולם התנהגו לפי הכללים והשתדלו שלא לצאת מהקווים, בסיסקטיז הכל התהפך.
רוק, ביטלס, סמים ואהבה. המוסיקה מתחילה להיפתח. היא נפתחת לכיוונים שונים אל הרוק האנגלי, לעולם, למזרח הרחוק ולצלילים חדשים.
באו גם הפסיכדליה, גם ווא ווא, דיסטורשן והנדריקס. ג'ופלין צורחת להיטים וצורכת סמים ומוריסון מתדלק את עצמו בשירה ואלכוהול.
מיני, ביקיני, ג'ינס וטריקו - האופנה החדשה לא שמה על עצמה מגבלות וכבר לא רצתה להתלבש כמו ההורים. רזה זה יפה וטוויגי, הדוגמנית הרזה ביותר - יש לה מה לומר ובמקום להיות קולב היא מדברת.
והיה גם "אנטי". נגד המלחמה, נגד ההורים, הקונפורמיזם והשמרנות. הצעירים של ארצות הברית, אותם "בייבי בומרס" שנולדו או גדלו אתרי המלחמה, החלו לדרוש שינוי, חופש ושלום.
המלחמות וההתנקשויות הפוליטיות לא עזרו למתנגדי השינוי. הפגנות, זמרי מחאה, שירים ופסטיבלים של שלום ואהבה עמדו מולם באומץ. בתחילה זה היה המאבק לזכויות האזרח, או אם לדייק אז זכויות השחורים באמריקה. לא עוד הסכימו אנשים בעלי צבע עור שונה להיחשב נחותים ולחיות עם האפליה כתכתיב של מי שהפכו את אבותיהם לעבדים. וגם הצעירים הלבנים זקפו ראש ותמכו בהם בהמוניהם.
בהמשך הפכה המלחמה בווייטנאם למקור החיכוכים העיקרי של הצעירים כנגד דור ההורים, שסיבך את ארצות הברית במלחמה שנראתה ולימים גם התבררה כחסרת סיכוי.
בצד המאבק לזכויות האזרח ולמאבק נגד המלחמה בווייטנאם, שנות השישים האיצו גם את המאבק לזכויות הנשים. במאבק חשוב לזכות בהכרה ובסיכויים שווים אל מול הגברים, החלו הנשים בהפגנות תלת הסיסמה "ידיים לאגרופים" ובדרישות לשוויון.
נשים באמריקה החלו ללמוד באנויברסיטאות היוקרתיות מקצועות שנחשבו גבריים לחלוטין, כולל משפטים.
העשור המסעיר הזה היה נקודת מפנה של ממש בתרבות המערבית. כמעט כל תחום תרבותי השתנה בו. ראו חלק מהם בתגית "שנות ה-60".
הנה קדימון לסרט תיעודי על השנים המסעירות ההן (מתורגם):
https://youtu.be/h92Bt8zrHNU
ההיפים ותרבות הנגד שלהם שינו את הכללים:
https://youtu.be/FJgwGxY37OE
כמה מההתרחשויות החשובות של אותו עשור מסעיר:
https://youtu.be/C4pJru-L_GQ
עשור של שינויים באופנת הצעירים:
https://youtu.be/8-iNPIIsRYo
להיט ענק מהתקופה (מתורגם):
https://youtu.be/HJcoeIVJSU8
אמריקה בסיקסטיז התמכרה למוצרים נוחים:
https://youtu.be/X9gEzDcO4-0
וסרט תיעודי על העשור הכי מעניין במאה ה-20:
https://youtu.be/sXoOh3lJHSA?t=33s?long=yes
מה מיוחד בנאום הירח של הנשיא קנדי?
היה זה זה באוניברסיטת רייס האמריקאית, כשהגיע אליה ב-12 בספטמבר, 1962 נשיא ארצות הברית ג'ון פ. קנדי. הוא בא כדי לקבל את תואר המרצה לשם כבוד שהחליט המוסד להעניק לו. אבל בכיסו היה מונח אחד הנאומים החשובים בהיסטוריה האמריקאית ואולי אף העולמית.
זה קורה באצטדיון הפוטבול הענקי של האוניברסיטה, ביום חם יחסית, בו יישא הנשיא נאום מכונן. הנאום הזה עתיד להניע את האומה האמריקאית למה שהוא אולי המאמץ ההנדסי הקולקטיבי הגדול ביותר שידעה אמריקה ושאינו מלחמה.
הנאום קיבל את הכינוי "נאום הירח" (Moon speech). במילים שאמר קנדי באותו יום, נתן הנשיא הצעיר והנמרץ את האות למה שתהפוך לאחת ההתפתחויות הטכנולוגיות החשובות, המרגשות והמרכזיות בתולדות המין האנושי.
בנאום הציב ג'ון קנדי לארצות הברית יעד נועז ושאפתני: להצליח ולהנחית אדם על הירח עד לסוף העשור... ואז להחזירו לכדור הארץ בשלום.
זה היה עוד שלב ובדיעבד שלב מכריע במירוץ אל החלל שניהלו ארצות הברית וברית המועצות, שתי המעצמות של אותם ימים. חמש שנים לפני כן, הקדימו הסובייטים את אמריקה בשיגור של הספוטניק, הלוויין הראשון וגם את הפתעת האסטרונאוט הראשון בהיסטוריה, יורי גאגרין הסובייטי, לא הצליחו בנאס"א לשכוח.
המרוץ את החלל היה גם חלק משמעותי וסמלי במלחמה הקרה שניהלו שתי המעצמות ביניהן. חשוב להבין שהעליונות הטכנולוגית הייתה מרכיב פסיכולוגי ראשון במעלה, בהחלטה של מי מהמנהיגים הקומוניסטים האם לתקוף ראשונים את אמריקה בטילים גרעיניים או להימנע מכך.
פוליטית הייתה בנאום של קנדי תשובה להתנגדות הרבה לתקציב העצום שהוא כבר הקציב למרוץ של אמריקה לחלל:
#"אומה שמתיימרת להנהיג אומות אחרות... אינה יכולה להישאר מאחור במירוץ הזה."
קנדי גם יודע שרק הגיון לא עובד אז הוא מבקש מאלוהים את ברכתו לאומה, לקראת מה שתיאר בנאום כיציאה אל
#"ההרפתקה הגדולה והמסוכנת ביותר שהאדם ידע מעודו."
אבל מבחינת מנהיגות ורוח המפקד, הנקודה החשובה ואולי שיא הנאום של הנשיא החכם, הייתה ההכרזה של קנדי ש
#"ארה"ב לוקחת על עצמה להגיע לירח... והיא עושה זאת לא בגלל שזה קל, אלא מפני שזה קשה."
“We choose to go to the Moon and do the other things, not because they are easy, but because they are hard."
היה באמירה הזו מסר משמעותי לאמריקאים של אותם ימים. זו אומה שמתגבשת לשינוי חברתי מכריע, עם הסתבכות שכבר מסתמנת בווייטנאם וניצחונות סובייטיים שהעיבו על מצב רוחה. כל זאת בצד החמרת האיום הגרעיני הסובייטי והמלחמה הקרה המאיימת, כשצעירים שמתחילים לדרוש שינוי ואף השכילו לבחור נשיא צעיר שיביא אותו ובום כלכלי שמכניס את ההורים שלהם, בני המעמד הבינוני, לבולמוס של צריכה ובזבוזים שאמריקה מעולם לא הכירה.
בנאום הזה השכיל הנשיא להציב חזון ואתגר חדש לאמריקה. אבל שנה וקצת אחרי הנאום נרצח קנדי בהתנקשות בדאלאס. הוא לא זכה לראות כיצד שמונה שנים אחריו, ב-20 ביולי 1969, תגשים תכנית החלל האמריקנית את היעד שהציב לה בחזונו. היה זה כשהחללית אפולו 11 נחתה על הירח ואף הצליחה לאחר מכן להשיב את שלושת האסטרונאוטים בשלום לכדור הארץ, הישג מדהים כשלעצמו.
בכך הגשימו העם ומהנדסיו את הצוואה והחזון הגדולים של הנשיא שנרצח לעולמו.
אבל בואו נישאר לרגע בעולם הזה, בו תרמה תכנית אפולו לקפיצה הטכנולוגית המטורפת שהביאו המחקר והפיתוח שלה. אינספור פיתוחים וחידושים שנולדו בה יגולגלו בשנים הבאות לתחומים רבים, בעיקר אך לא רק, בעולמות התקשורת, האלקטרוניקה, המיחשוב והאווירונאוטיקה.
הטכנולוגיה החדשה שלה עתידה לחזק את עליונותה של אמריקה ולהביא די מהר לשליטתה המוחלטת בחלל. לצד הקפיצה הטכנולוגית האדירה שהיא תביא לתעשייה, תכנית אפולו שהרים קנדי עתידה גם להשפיע על החינוך והתרבות האמריקנים למשך שנים ותיתן השראה לתכניות דומות בכל העולם.
נאומים איקוניים נוספים בתגית "נאומים מפורסמים".
הנה נאום החלל של קנדי בעיבוד אנימציה שממחיש אותו:
https://youtu.be/G6z-h6faR6o
הנאום המרגש כמו שצולם:
https://youtu.be/th5A6ZQ28pE
הוא עוד הספיק לעודד את נאס"א, אחרי המראת הספוטניק הרוסי:
https://youtu.be/GmN1wO_24Ao
תכנית אפולו שעוצבה ברוח החזון שלו:
https://youtu.be/_T8cn2J13-4
ותכנית חינוכית על המרוץ שהשיק קנדי אל החלל (עברית):
https://youtu.be/eL0MHJngcik?long=yes
האם האמריקאים ביימו את הנחיתה על הירח?
מדובר על אחת מתיאוריות הקונספירציה הידועות ביותר בהיסטוריה. המאמינים בה טוענים שלא נראה שמישהו באמת ביצע את הנחיתה על הירח. חובבי התיאוריה יודעים לספר שמצוידים בנאום החזון של הנשיא קנדי, יצאו האמריקאים לנצח את הסובייטים במירוץ לחלל. רק שלא באמת הייתה להם יכולת להגיע אל הירח ולכן הם בנו אולפן שידמה אותו.
על פי תיאוריית הקונספירציה של תרמית הנחיתה על הירח (The moon landing hoax), באולפן הזה הופקה הנחיתה על הירח והייתה כולה פיקציה, תרמית אחת גדולה. הטענה שלהם היא שהאסטרונאוט ניל ארמסטרונג לא עשה ולו גם צעד אחד קטן על אדמה הירח, אלא פסע על רקע התפאורה שבאולפן.
הוכחות לטענתם יש ויש. הם אומרים שלא נראים כוכבים ברקע באף צילום מ"הירח", מצביעים על הצללים המרובים בשידורי הטלוויזיה משם, על הדגל האמריקאי שנראה כאילו הוא נע, בעוד שבירח אין רוח ואין אפילו אוויר, וכך הלאה.
לטענתם זהו אחד הזיופים הגדולים בהיסטוריה. גם אם מטרתו הייתה טובה ותכליתו הייתה לנצח במירוץ אל החלל את הסובייטים ואת ממשל הרודנות שלהם, הגיע הזמן, הם אומרים, שיספרו לציבור את האמת...
הנה סיפור קונספירציית הנחיתה על הירח (עברית):
https://youtu.be/SzhhpsH6pS4
ה"הוכחות" לזיוף (עברית):
https://youtu.be/vGShiKhl0DI?t=4m58s
המסתורין סביב הנחיתה על הירח מופג:
https://youtu.be/nC7y1HGJWvM
ובאנגלית:
https://youtu.be/H8ZzFemBUJQ
הסבר מפורט על "בימוי הנחיתה על הירח":
https://youtu.be/kipF4aLoYh4
צעירים שמראים כיצד ניתן לזייף את הנחיתה על הירח:
https://youtu.be/JxaYCxY8HAY
וסרט תיעודי על "תרמית הנחיתה על הירח":
https://youtu.be/VsvQDCXWICo?long=yes
מה היה פרויקט אפולו-סויוז שסיים את המרוץ לחלל?
פרויקט אפולו-סויוז (Apollo–Soyuz) היה מיזם חללי של שתי מעצמות העל, ארצות הברית וברית המועצות. במהלכו שוגרו באותו היום החלליות "אפולו" ו"סויוז". החללית הראשונה היא חללית אמריקאית. השנייה - חללית סובייטית.
בחלל נפגשו שתי החלליות, בפעם הראשונה בהיסטוריה. זה היה מפגש מלבב שלפני קיומו קשה היה לדמיין אותו. בטח בעידן של המלחמה הקרה, בו שררה יריבות, חשש הדדי, קנאה וחוסר אמון בסיסי בין מנהיגי שתי המעצמות, העומדות כל אחת בראש גוש מדינות ענקי, חזק מאוד ועד אז גם לעומתי.
יום וחצי לאחר שהמריאו, התחברו החלליות, עגנו האחת בשנייה כשאפולו האמריקאית היא הפעילה בתמרונים ובהשלמת העגינה.
3 שעות אחרי העגינה כבר לחצו ידיים סטאפורד וליאונוב, מפקדי החלליות, בפתח חללית הסויוז. לחיצת היד ההיסטורית הזו הייתה סמל לשיתוף פעולה בחלל ולקיצו של המרוץ היקר, גם אם מוצלח מאוד, אל החלל והירח.
במהלך המפגש, החליפו ביניהם האסטרונאוטים משתי החלליות דגלים ומתנות, שוחחו באנגלית ורוסית, ערכו תמרונים וניסויים משותפים וסעדו ביחד.
אחריו החל עידן של שיתוף פעולה בין תכניות החלל השונות של ברית המועצות וארה"ב. שיאו של שיתוף הפעולה הזה היה בפעילות המשותפת שתתחיל בתחנת החלל הבינלאומית ותימשך עשרות שנים.
משימת ASTP כמו שקראו לה בקיצור הייתה הצלחה מסחררת, שתרמה רבות לצדדים ולהפשרה, גם המדינית ביניהם.
הנה סיפורה של יוזמת אפולו-סויוז:
https://youtu.be/JbaByDcyql8
סרטונים אמיתיים מפרויקט אפולו-סויוז:
https://youtu.be/r2G1BbiDil0
התחברות החלליות:
https://youtu.be/es7Br9kJBbo
המירוץ אל החלל ותרומתו לאנושות (מתורגם):
http://youtu.be/FxpC-8f--xo?t=6s
סקירה על פרויקט שיתוף הפעולה של אפולו-סויוז:
https://youtu.be/hM25uYAQWeo?long=yes
וסרט תיעודי על משימת ASTP לאיחוד ושיתוף פעולה בין גושי בחלל:
https://youtu.be/iUP9X52pjU8?long=yes
מהו המרוץ לחלל ומי ניצחו בו?
המירוץ לחלל התחיל רגע לאחר שהסתיימה מלחמת העולם השנייה. גם ארה"ב וגם ברית המועצות לכדו טכנולוגיה ומהנדסים גרמנים, שהצליחו לפתח את טילי V2 שיצאו אל החלל, בדרכם לעיר לונדון.
העסקת המדענים הללו איפשרה לשתי המעצמות לטוס אל החלל. הראשונים ששיגרו חללית היו הרוסים, עם הספוטניק של שנת 1957.
מיד אחריהם נחלו האמריקאים כישלון חרוץ, אבל שנה לאחר מכן, גם הם שיגרו חללית בהצלחה.
בשנת 1961 יצאה מברית המועצות החללית המאוישת הראשונה ושוב הצליחה ארצות הברית להשוות, שנה לאחר מכן.
אז הכריז הנשיא קנדי שעד סוף העשור ארה"ב תביא אדם אל הירח. תכנית אפולו השיגה את המטרה והנחיתה אסטרונאוטים על הירח ב-1969.
אז ברור היה מי המנצחים במירוץ לחלל.
אבל במקביל הבינו המעצמות שבמשימה כמו כיבוש החלל כדאי יותר לשתף פעולה ופחות להתחרות.
המרוץ לחלל הסתיים רשמית ב-1975, בפרויקט אפולו-סויוז, בו שוגרו באותו היום החלליות "אפולו" ו"סויוז", חללית אמריקאית וחללית סובייטית. אז נפגשו החלליות בחלל והאסטרונאוטים החליפו ביניהם מתנות, ערכו ניסויים משותפים וסעדו יחדיו. מאז החל שיתוף פעולה, ששיאו הנה בפעילות המשותפת בתחנת החלל הבינלאומית.
היסטורית, אגב, מעבר להישגי המעצמות בחלל, היה היתרון הגדול של המירוץ לחלל בפיתוח המדעי, ההנדסי, החינוכי והטכנולוגי העצום שחוו בו המעצמות. הוא הניב הרבה המצאות ופיתוחים שקידמו את העולם ואת איכות החיים של כולנו.
ממזון מיובש ועד GPS, דרך לווייני תקשורת וטלפונים סלולריים ועוד המון המצאות ופיתוחים - שלל טכנולוגיות והמצאות נולדו במהלכו של המרוץ הזה ומי יודע אם היו מתפתחות ללא תכניות החלל של היריבות והתחרות שבין המעצמות על הניצחון בדרך לחלל.
הנה סיפורו של המירוץ לחלל:
https://youtu.be/xvaEvCNZymo
על המירוץ אל החלל ותרומתו לאנושות (מתורגם):
http://youtu.be/FxpC-8f--xo?t=6s
וסקירה על המירוץ שנמשך עד ימינו להגמוניה חללית (עברית):
https://youtu.be/iHp62xs5GBY?long=yes
מה מיוחד בנורת ביצת העין שעיצב פנטון?
"מנורת עציץ הפרחים" (Flowerpot VP9), או בגרסתה התלויה מהתקרה "מנורת ביצת העין" (Fried egg lamp), היא יצירת עיצוב קלאסית שתוכננה בשנת 1968 על ידי המעצב הדני ורנר פנטון (Verner Panton).
שימו לב לכמה נקודות מעניינות על המנורה בולטות בעיצוב החדשני שלה, שמדגיש צורות אורגניות כמו עציץ עם פרח והתאפיין במקור בצבעים נועזים, זוהרים ובוערים (כיום גיוונו אותם - ראו בסרטונים).
"ביצת העין" עוצבה בצורת ביצת עין שרואים כשמביטים בה מכיוון הנורה. גרסת השולחן היא של מעין עציץ מעוגל עם פרח אור המזדקר ממנו. אבל בעצם מדובר על קונספט עיצובי אחד.
הקווים האורגניים והרכים של המנורות הללו הם אחד המאפיינים של סגנונו הייחודי של פנטון. עיצובה, ששיקף את הרוח החדשנית והמהפכנית של הסיקסטיז, לא הציג רק מקור אור אלא פסל חי ומואר של ממש.
"מנורת העציץ הפורח", כפי שכונתה לעתים, עשויה לרוב מפלסטיק קשיח וצבועה בגוונים עזים וטיפוסיים לעבודותיו של פנטון. עם צבעים בוהקים כמו אדום, ירוק, צהוב, כחול וכתום, מנורת ביצת העין היא מייצגת נהדרת של הגישה הקונטור-פופית והפסיכדלית של העיצוב באותו עשור מרהיב ופסיכדלי, בהשראה שבאה בין היתר מפסיכדליה וסמים משני תודעה (LSD, מישהו? - לא!!!) ומעיצוב חללי משהו שנולד בצל המירוץ לחלל של שנות ה-60.
במקור יוצרה מנורת ביצת-העין על ידי חברת "לואי פולסן" (Louis Poulsen) והיא תוכננה כך שניתן להניח אותה על שולחן או לתלות אותה, מה שהפך אותה רב-תכליתית ושימושית מאוד.
מדנמרק לעולם כולו, הפכה מנורת VP9 להצלחה עולמית ולאחד הסמלים המובהקים של העיצוב המודרני של שנות ה-60. בכך היא נעשתה מייצגת אופיינית של הדרך המרהיבה שעשו העיצוב הדני והסקנדינבי כולו במהלך השנים, אל מרכז העיצוב העולמי של המוצרים.
מינימליסטית, יפה ושימושית - עד היום המנורה הזו נחשבת יצירת מופת בעולם עיצוב המוצר ובעיצוב בכלל והיא ממשיכה להיות פריט אספנות מבוקש וסמלו של העיצוב הסקנדינבי החדשני של שנות ה-60.
ורנר פנטון (ראו תגית "ורנר פנטון") זכה גם הוא, לא מעט בזכותה, להיחשב לאחד המעצבים החשובים של המאה ה-20. "ביצת העין" שלו היא ללא ספק אחד הפריטים המזוהים איתו ביותר ומייצגת מעולה של הגישה האמנותית והמודרניסטית שלו לעיצוב.
הנה מנורת הפרח:
https://youtu.be/-HS6luNj3qM
בין הנורות היפהפיות, שיצאו במגוון צבעים, נכללת גם נורת ביצת העין (Fried egg lamp):
https://youtu.be/c--ZAQt1XqU
הצללית השחורה - למחפשים אלגנטיות בשחור לבן:
https://youtu.be/RR7UcPzuDhQ
לואי פולסן מוציאה אותן היום בגוונים חדשים:
https://youtu.be/KJYuUwPD1X4
הגרסה הניידת שגם נטענת:
https://youtu.be/TmsnQ2bp3-4
אנבוקסינג של מנורת עציץ האור העדכנית:
https://youtu.be/Uzg2r_KHTEE
ג'ון קנדי היה הנשיא ה-35 של ארה"ב ואחד הצעירים שבנשיאים, אבל לפני הכל הוא היה ונשאר הנשיא המודרני הראשון. עד אז שלטו בדמוקרטיות אנשים מבוגרים, שלא לומר זקנים. אחריו המנהיגים הצעירים הלכו ותפסו את מקומם בתור מנהיגי הדמוקרטיות והצעירים הפכו למנהיגי ובעלי העולם.
הוא היה בנשיאות משנת 1961 ועד שנרצח בנובמבר 1963 ועל אף שנשיאותו היתה קצרה מאד, הוא נחשב לאחד הנשיאים הגדולים בארה"ב. ילד חולני שהיה לגיבור מלחמה, הנשיא הראשון שניצח בטלוויזיה ובזכותה גם במירוץ לנשיאות, נשיא צעיר ויפה תואר שגבר על אויבים מבחוץ ונלחם בגזענות בארצו ושילם על כך בחייו.
בשנת 1961 הציב קנדי לארצות הברית יעד נועז ושאפתני: להנחית אדם על הירח ולהחזירו בשלום, עד סוף העשור. תכנית החלל האמריקנית הגשימה את היעד ב-20 ביולי 1969, כשחללית משימת אפולו 11 נחתה על פני הירח. תוך כדי פיתוח תחום החלל, קידמה תוכנית החלל פיתוחים בתחומים טכנולוגיים רבים נוספים דוגמת אלקטרוניקה, תקשורת, מיחשוב אווירונאוטיקה. היא השפיעה רבות על החינוך והתרבות האמריקניים והייתה מקור להשראה לעולם כולו.
בעת "משבר הטילים" בקובה, הוכיח קנדי מנהיגות ותבונה בפתרון בדרכי שלום וללא מלחמה, של משבר חמור עם בריה"מ. ניהול אחר של המשבר בין המעצמות עלול היה להביא למלחמת עולם גרעינית וחמורה מכל קודמותיה. בניווט המשבר הוא הראה מנהיגות, יכולת קבלת החלטות וניהול משברים, שהעמידו אותו עם הטובים שבמנהיגי האומות בהיסטוריה.
קנדי גם אחראי למשפט האזרחי הנכון "אל תשאל מה מדינתך יכולה לעשות עבורך, שאל מה אתה יכול לעשות עבור מדינתך!".
הנה הנאום שבו הכריז קנדי שארה"ב לוקחת על עצמה להגיע לירח, לא בגלל שזה קל אלא בגלל שזה קשה:
http://youtu.be/g25G1M4EXrQ
דרכו של קנדי בפוליטיקה:
http://youtu.be/zJeNz0c2xBo
על חייו של ג'ון קנדי:
http://youtu.be/ZMdPtBXX4Ak?t=7s
קנדי היה קרוב מאד למרילין מונרו, כוכבת הקולנוע של התקופה, ששרה לו כאן "יום הולדת שמח":
https://youtu.be/jfQtfw8U06g
הרגע המרגש שבו הזדהה עם תושבי ברלין, על אף שהיו שאמרו שהוא סופגניה...
http://youtu.be/IxAL-M2SdAU
ועד סופו הקשה ברצח אל מול פני האומה כולה:
https://youtu.be/iynPkBEE0wE
סרט תיעודי על ההיסטוריה הטראגית של קנדי ומשפחתו:
https://youtu.be/N-SyvKgRuNA?long=yes
וסרט תיעודי על המנהיג הצעיר ששינה את העולם בזמן קצר כל כך ונרצח:
https://youtu.be/41CYcn2Z2CE?long=yes
שנות ה-60 היו עשור מרתק בתולדות העולם המודרני. אם בעשור שלפני הסיקסטיז כולם התנהגו לפי הכללים והשתדלו שלא לצאת מהקווים, בסיסקטיז הכל התהפך.
רוק, ביטלס, סמים ואהבה. המוסיקה מתחילה להיפתח. היא נפתחת לכיוונים שונים אל הרוק האנגלי, לעולם, למזרח הרחוק ולצלילים חדשים.
באו גם הפסיכדליה, גם ווא ווא, דיסטורשן והנדריקס. ג'ופלין צורחת להיטים וצורכת סמים ומוריסון מתדלק את עצמו בשירה ואלכוהול.
מיני, ביקיני, ג'ינס וטריקו - האופנה החדשה לא שמה על עצמה מגבלות וכבר לא רצתה להתלבש כמו ההורים. רזה זה יפה וטוויגי, הדוגמנית הרזה ביותר - יש לה מה לומר ובמקום להיות קולב היא מדברת.
והיה גם "אנטי". נגד המלחמה, נגד ההורים, הקונפורמיזם והשמרנות. הצעירים של ארצות הברית, אותם "בייבי בומרס" שנולדו או גדלו אתרי המלחמה, החלו לדרוש שינוי, חופש ושלום.
המלחמות וההתנקשויות הפוליטיות לא עזרו למתנגדי השינוי. הפגנות, זמרי מחאה, שירים ופסטיבלים של שלום ואהבה עמדו מולם באומץ. בתחילה זה היה המאבק לזכויות האזרח, או אם לדייק אז זכויות השחורים באמריקה. לא עוד הסכימו אנשים בעלי צבע עור שונה להיחשב נחותים ולחיות עם האפליה כתכתיב של מי שהפכו את אבותיהם לעבדים. וגם הצעירים הלבנים זקפו ראש ותמכו בהם בהמוניהם.
בהמשך הפכה המלחמה בווייטנאם למקור החיכוכים העיקרי של הצעירים כנגד דור ההורים, שסיבך את ארצות הברית במלחמה שנראתה ולימים גם התבררה כחסרת סיכוי.
בצד המאבק לזכויות האזרח ולמאבק נגד המלחמה בווייטנאם, שנות השישים האיצו גם את המאבק לזכויות הנשים. במאבק חשוב לזכות בהכרה ובסיכויים שווים אל מול הגברים, החלו הנשים בהפגנות תלת הסיסמה "ידיים לאגרופים" ובדרישות לשוויון.
נשים באמריקה החלו ללמוד באנויברסיטאות היוקרתיות מקצועות שנחשבו גבריים לחלוטין, כולל משפטים.
העשור המסעיר הזה היה נקודת מפנה של ממש בתרבות המערבית. כמעט כל תחום תרבותי השתנה בו. ראו חלק מהם בתגית "שנות ה-60".
הנה קדימון לסרט תיעודי על השנים המסעירות ההן (מתורגם):
https://youtu.be/h92Bt8zrHNU
ההיפים ותרבות הנגד שלהם שינו את הכללים:
https://youtu.be/FJgwGxY37OE
כמה מההתרחשויות החשובות של אותו עשור מסעיר:
https://youtu.be/C4pJru-L_GQ
עשור של שינויים באופנת הצעירים:
https://youtu.be/8-iNPIIsRYo
להיט ענק מהתקופה (מתורגם):
https://youtu.be/HJcoeIVJSU8
אמריקה בסיקסטיז התמכרה למוצרים נוחים:
https://youtu.be/X9gEzDcO4-0
וסרט תיעודי על העשור הכי מעניין במאה ה-20:
https://youtu.be/sXoOh3lJHSA?t=33s?long=yes
היה זה זה באוניברסיטת רייס האמריקאית, כשהגיע אליה ב-12 בספטמבר, 1962 נשיא ארצות הברית ג'ון פ. קנדי. הוא בא כדי לקבל את תואר המרצה לשם כבוד שהחליט המוסד להעניק לו. אבל בכיסו היה מונח אחד הנאומים החשובים בהיסטוריה האמריקאית ואולי אף העולמית.
זה קורה באצטדיון הפוטבול הענקי של האוניברסיטה, ביום חם יחסית, בו יישא הנשיא נאום מכונן. הנאום הזה עתיד להניע את האומה האמריקאית למה שהוא אולי המאמץ ההנדסי הקולקטיבי הגדול ביותר שידעה אמריקה ושאינו מלחמה.
הנאום קיבל את הכינוי "נאום הירח" (Moon speech). במילים שאמר קנדי באותו יום, נתן הנשיא הצעיר והנמרץ את האות למה שתהפוך לאחת ההתפתחויות הטכנולוגיות החשובות, המרגשות והמרכזיות בתולדות המין האנושי.
בנאום הציב ג'ון קנדי לארצות הברית יעד נועז ושאפתני: להצליח ולהנחית אדם על הירח עד לסוף העשור... ואז להחזירו לכדור הארץ בשלום.
זה היה עוד שלב ובדיעבד שלב מכריע במירוץ אל החלל שניהלו ארצות הברית וברית המועצות, שתי המעצמות של אותם ימים. חמש שנים לפני כן, הקדימו הסובייטים את אמריקה בשיגור של הספוטניק, הלוויין הראשון וגם את הפתעת האסטרונאוט הראשון בהיסטוריה, יורי גאגרין הסובייטי, לא הצליחו בנאס"א לשכוח.
המרוץ את החלל היה גם חלק משמעותי וסמלי במלחמה הקרה שניהלו שתי המעצמות ביניהן. חשוב להבין שהעליונות הטכנולוגית הייתה מרכיב פסיכולוגי ראשון במעלה, בהחלטה של מי מהמנהיגים הקומוניסטים האם לתקוף ראשונים את אמריקה בטילים גרעיניים או להימנע מכך.
פוליטית הייתה בנאום של קנדי תשובה להתנגדות הרבה לתקציב העצום שהוא כבר הקציב למרוץ של אמריקה לחלל:
#"אומה שמתיימרת להנהיג אומות אחרות... אינה יכולה להישאר מאחור במירוץ הזה."
קנדי גם יודע שרק הגיון לא עובד אז הוא מבקש מאלוהים את ברכתו לאומה, לקראת מה שתיאר בנאום כיציאה אל
#"ההרפתקה הגדולה והמסוכנת ביותר שהאדם ידע מעודו."
אבל מבחינת מנהיגות ורוח המפקד, הנקודה החשובה ואולי שיא הנאום של הנשיא החכם, הייתה ההכרזה של קנדי ש
#"ארה"ב לוקחת על עצמה להגיע לירח... והיא עושה זאת לא בגלל שזה קל, אלא מפני שזה קשה."
“We choose to go to the Moon and do the other things, not because they are easy, but because they are hard."
היה באמירה הזו מסר משמעותי לאמריקאים של אותם ימים. זו אומה שמתגבשת לשינוי חברתי מכריע, עם הסתבכות שכבר מסתמנת בווייטנאם וניצחונות סובייטיים שהעיבו על מצב רוחה. כל זאת בצד החמרת האיום הגרעיני הסובייטי והמלחמה הקרה המאיימת, כשצעירים שמתחילים לדרוש שינוי ואף השכילו לבחור נשיא צעיר שיביא אותו ובום כלכלי שמכניס את ההורים שלהם, בני המעמד הבינוני, לבולמוס של צריכה ובזבוזים שאמריקה מעולם לא הכירה.
בנאום הזה השכיל הנשיא להציב חזון ואתגר חדש לאמריקה. אבל שנה וקצת אחרי הנאום נרצח קנדי בהתנקשות בדאלאס. הוא לא זכה לראות כיצד שמונה שנים אחריו, ב-20 ביולי 1969, תגשים תכנית החלל האמריקנית את היעד שהציב לה בחזונו. היה זה כשהחללית אפולו 11 נחתה על הירח ואף הצליחה לאחר מכן להשיב את שלושת האסטרונאוטים בשלום לכדור הארץ, הישג מדהים כשלעצמו.
בכך הגשימו העם ומהנדסיו את הצוואה והחזון הגדולים של הנשיא שנרצח לעולמו.
אבל בואו נישאר לרגע בעולם הזה, בו תרמה תכנית אפולו לקפיצה הטכנולוגית המטורפת שהביאו המחקר והפיתוח שלה. אינספור פיתוחים וחידושים שנולדו בה יגולגלו בשנים הבאות לתחומים רבים, בעיקר אך לא רק, בעולמות התקשורת, האלקטרוניקה, המיחשוב והאווירונאוטיקה.
הטכנולוגיה החדשה שלה עתידה לחזק את עליונותה של אמריקה ולהביא די מהר לשליטתה המוחלטת בחלל. לצד הקפיצה הטכנולוגית האדירה שהיא תביא לתעשייה, תכנית אפולו שהרים קנדי עתידה גם להשפיע על החינוך והתרבות האמריקנים למשך שנים ותיתן השראה לתכניות דומות בכל העולם.
נאומים איקוניים נוספים בתגית "נאומים מפורסמים".
הנה נאום החלל של קנדי בעיבוד אנימציה שממחיש אותו:
https://youtu.be/G6z-h6faR6o
הנאום המרגש כמו שצולם:
https://youtu.be/th5A6ZQ28pE
הוא עוד הספיק לעודד את נאס"א, אחרי המראת הספוטניק הרוסי:
https://youtu.be/GmN1wO_24Ao
תכנית אפולו שעוצבה ברוח החזון שלו:
https://youtu.be/_T8cn2J13-4
ותכנית חינוכית על המרוץ שהשיק קנדי אל החלל (עברית):
https://youtu.be/eL0MHJngcik?long=yes
מדובר על אחת מתיאוריות הקונספירציה הידועות ביותר בהיסטוריה. המאמינים בה טוענים שלא נראה שמישהו באמת ביצע את הנחיתה על הירח. חובבי התיאוריה יודעים לספר שמצוידים בנאום החזון של הנשיא קנדי, יצאו האמריקאים לנצח את הסובייטים במירוץ לחלל. רק שלא באמת הייתה להם יכולת להגיע אל הירח ולכן הם בנו אולפן שידמה אותו.
על פי תיאוריית הקונספירציה של תרמית הנחיתה על הירח (The moon landing hoax), באולפן הזה הופקה הנחיתה על הירח והייתה כולה פיקציה, תרמית אחת גדולה. הטענה שלהם היא שהאסטרונאוט ניל ארמסטרונג לא עשה ולו גם צעד אחד קטן על אדמה הירח, אלא פסע על רקע התפאורה שבאולפן.
הוכחות לטענתם יש ויש. הם אומרים שלא נראים כוכבים ברקע באף צילום מ"הירח", מצביעים על הצללים המרובים בשידורי הטלוויזיה משם, על הדגל האמריקאי שנראה כאילו הוא נע, בעוד שבירח אין רוח ואין אפילו אוויר, וכך הלאה.
לטענתם זהו אחד הזיופים הגדולים בהיסטוריה. גם אם מטרתו הייתה טובה ותכליתו הייתה לנצח במירוץ אל החלל את הסובייטים ואת ממשל הרודנות שלהם, הגיע הזמן, הם אומרים, שיספרו לציבור את האמת...
הנה סיפור קונספירציית הנחיתה על הירח (עברית):
https://youtu.be/SzhhpsH6pS4
ה"הוכחות" לזיוף (עברית):
https://youtu.be/vGShiKhl0DI?t=4m58s
המסתורין סביב הנחיתה על הירח מופג:
https://youtu.be/nC7y1HGJWvM
ובאנגלית:
https://youtu.be/H8ZzFemBUJQ
הסבר מפורט על "בימוי הנחיתה על הירח":
https://youtu.be/kipF4aLoYh4
צעירים שמראים כיצד ניתן לזייף את הנחיתה על הירח:
https://youtu.be/JxaYCxY8HAY
וסרט תיעודי על "תרמית הנחיתה על הירח":
https://youtu.be/VsvQDCXWICo?long=yes
המירוץ לחלל
פרויקט אפולו-סויוז (Apollo–Soyuz) היה מיזם חללי של שתי מעצמות העל, ארצות הברית וברית המועצות. במהלכו שוגרו באותו היום החלליות "אפולו" ו"סויוז". החללית הראשונה היא חללית אמריקאית. השנייה - חללית סובייטית.
בחלל נפגשו שתי החלליות, בפעם הראשונה בהיסטוריה. זה היה מפגש מלבב שלפני קיומו קשה היה לדמיין אותו. בטח בעידן של המלחמה הקרה, בו שררה יריבות, חשש הדדי, קנאה וחוסר אמון בסיסי בין מנהיגי שתי המעצמות, העומדות כל אחת בראש גוש מדינות ענקי, חזק מאוד ועד אז גם לעומתי.
יום וחצי לאחר שהמריאו, התחברו החלליות, עגנו האחת בשנייה כשאפולו האמריקאית היא הפעילה בתמרונים ובהשלמת העגינה.
3 שעות אחרי העגינה כבר לחצו ידיים סטאפורד וליאונוב, מפקדי החלליות, בפתח חללית הסויוז. לחיצת היד ההיסטורית הזו הייתה סמל לשיתוף פעולה בחלל ולקיצו של המרוץ היקר, גם אם מוצלח מאוד, אל החלל והירח.
במהלך המפגש, החליפו ביניהם האסטרונאוטים משתי החלליות דגלים ומתנות, שוחחו באנגלית ורוסית, ערכו תמרונים וניסויים משותפים וסעדו ביחד.
אחריו החל עידן של שיתוף פעולה בין תכניות החלל השונות של ברית המועצות וארה"ב. שיאו של שיתוף הפעולה הזה היה בפעילות המשותפת שתתחיל בתחנת החלל הבינלאומית ותימשך עשרות שנים.
משימת ASTP כמו שקראו לה בקיצור הייתה הצלחה מסחררת, שתרמה רבות לצדדים ולהפשרה, גם המדינית ביניהם.
הנה סיפורה של יוזמת אפולו-סויוז:
https://youtu.be/JbaByDcyql8
סרטונים אמיתיים מפרויקט אפולו-סויוז:
https://youtu.be/r2G1BbiDil0
התחברות החלליות:
https://youtu.be/es7Br9kJBbo
המירוץ אל החלל ותרומתו לאנושות (מתורגם):
http://youtu.be/FxpC-8f--xo?t=6s
סקירה על פרויקט שיתוף הפעולה של אפולו-סויוז:
https://youtu.be/hM25uYAQWeo?long=yes
וסרט תיעודי על משימת ASTP לאיחוד ושיתוף פעולה בין גושי בחלל:
https://youtu.be/iUP9X52pjU8?long=yes
המירוץ לחלל התחיל רגע לאחר שהסתיימה מלחמת העולם השנייה. גם ארה"ב וגם ברית המועצות לכדו טכנולוגיה ומהנדסים גרמנים, שהצליחו לפתח את טילי V2 שיצאו אל החלל, בדרכם לעיר לונדון.
העסקת המדענים הללו איפשרה לשתי המעצמות לטוס אל החלל. הראשונים ששיגרו חללית היו הרוסים, עם הספוטניק של שנת 1957.
מיד אחריהם נחלו האמריקאים כישלון חרוץ, אבל שנה לאחר מכן, גם הם שיגרו חללית בהצלחה.
בשנת 1961 יצאה מברית המועצות החללית המאוישת הראשונה ושוב הצליחה ארצות הברית להשוות, שנה לאחר מכן.
אז הכריז הנשיא קנדי שעד סוף העשור ארה"ב תביא אדם אל הירח. תכנית אפולו השיגה את המטרה והנחיתה אסטרונאוטים על הירח ב-1969.
אז ברור היה מי המנצחים במירוץ לחלל.
אבל במקביל הבינו המעצמות שבמשימה כמו כיבוש החלל כדאי יותר לשתף פעולה ופחות להתחרות.
המרוץ לחלל הסתיים רשמית ב-1975, בפרויקט אפולו-סויוז, בו שוגרו באותו היום החלליות "אפולו" ו"סויוז", חללית אמריקאית וחללית סובייטית. אז נפגשו החלליות בחלל והאסטרונאוטים החליפו ביניהם מתנות, ערכו ניסויים משותפים וסעדו יחדיו. מאז החל שיתוף פעולה, ששיאו הנה בפעילות המשותפת בתחנת החלל הבינלאומית.
היסטורית, אגב, מעבר להישגי המעצמות בחלל, היה היתרון הגדול של המירוץ לחלל בפיתוח המדעי, ההנדסי, החינוכי והטכנולוגי העצום שחוו בו המעצמות. הוא הניב הרבה המצאות ופיתוחים שקידמו את העולם ואת איכות החיים של כולנו.
ממזון מיובש ועד GPS, דרך לווייני תקשורת וטלפונים סלולריים ועוד המון המצאות ופיתוחים - שלל טכנולוגיות והמצאות נולדו במהלכו של המרוץ הזה ומי יודע אם היו מתפתחות ללא תכניות החלל של היריבות והתחרות שבין המעצמות על הניצחון בדרך לחלל.
הנה סיפורו של המירוץ לחלל:
https://youtu.be/xvaEvCNZymo
על המירוץ אל החלל ותרומתו לאנושות (מתורגם):
http://youtu.be/FxpC-8f--xo?t=6s
וסקירה על המירוץ שנמשך עד ימינו להגמוניה חללית (עברית):
https://youtu.be/iHp62xs5GBY?long=yes
"מנורת עציץ הפרחים" (Flowerpot VP9), או בגרסתה התלויה מהתקרה "מנורת ביצת העין" (Fried egg lamp), היא יצירת עיצוב קלאסית שתוכננה בשנת 1968 על ידי המעצב הדני ורנר פנטון (Verner Panton).
שימו לב לכמה נקודות מעניינות על המנורה בולטות בעיצוב החדשני שלה, שמדגיש צורות אורגניות כמו עציץ עם פרח והתאפיין במקור בצבעים נועזים, זוהרים ובוערים (כיום גיוונו אותם - ראו בסרטונים).
"ביצת העין" עוצבה בצורת ביצת עין שרואים כשמביטים בה מכיוון הנורה. גרסת השולחן היא של מעין עציץ מעוגל עם פרח אור המזדקר ממנו. אבל בעצם מדובר על קונספט עיצובי אחד.
הקווים האורגניים והרכים של המנורות הללו הם אחד המאפיינים של סגנונו הייחודי של פנטון. עיצובה, ששיקף את הרוח החדשנית והמהפכנית של הסיקסטיז, לא הציג רק מקור אור אלא פסל חי ומואר של ממש.
"מנורת העציץ הפורח", כפי שכונתה לעתים, עשויה לרוב מפלסטיק קשיח וצבועה בגוונים עזים וטיפוסיים לעבודותיו של פנטון. עם צבעים בוהקים כמו אדום, ירוק, צהוב, כחול וכתום, מנורת ביצת העין היא מייצגת נהדרת של הגישה הקונטור-פופית והפסיכדלית של העיצוב באותו עשור מרהיב ופסיכדלי, בהשראה שבאה בין היתר מפסיכדליה וסמים משני תודעה (LSD, מישהו? - לא!!!) ומעיצוב חללי משהו שנולד בצל המירוץ לחלל של שנות ה-60.
במקור יוצרה מנורת ביצת-העין על ידי חברת "לואי פולסן" (Louis Poulsen) והיא תוכננה כך שניתן להניח אותה על שולחן או לתלות אותה, מה שהפך אותה רב-תכליתית ושימושית מאוד.
מדנמרק לעולם כולו, הפכה מנורת VP9 להצלחה עולמית ולאחד הסמלים המובהקים של העיצוב המודרני של שנות ה-60. בכך היא נעשתה מייצגת אופיינית של הדרך המרהיבה שעשו העיצוב הדני והסקנדינבי כולו במהלך השנים, אל מרכז העיצוב העולמי של המוצרים.
מינימליסטית, יפה ושימושית - עד היום המנורה הזו נחשבת יצירת מופת בעולם עיצוב המוצר ובעיצוב בכלל והיא ממשיכה להיות פריט אספנות מבוקש וסמלו של העיצוב הסקנדינבי החדשני של שנות ה-60.
ורנר פנטון (ראו תגית "ורנר פנטון") זכה גם הוא, לא מעט בזכותה, להיחשב לאחד המעצבים החשובים של המאה ה-20. "ביצת העין" שלו היא ללא ספק אחד הפריטים המזוהים איתו ביותר ומייצגת מעולה של הגישה האמנותית והמודרניסטית שלו לעיצוב.
הנה מנורת הפרח:
https://youtu.be/-HS6luNj3qM
בין הנורות היפהפיות, שיצאו במגוון צבעים, נכללת גם נורת ביצת העין (Fried egg lamp):
https://youtu.be/c--ZAQt1XqU
הצללית השחורה - למחפשים אלגנטיות בשחור לבן:
https://youtu.be/RR7UcPzuDhQ
לואי פולסן מוציאה אותן היום בגוונים חדשים:
https://youtu.be/KJYuUwPD1X4
הגרסה הניידת שגם נטענת:
https://youtu.be/TmsnQ2bp3-4
אנבוקסינג של מנורת עציץ האור העדכנית:
https://youtu.be/Uzg2r_KHTEE
