מי האישה הראשונה שטסה לחלל?
היא הייתה צעירה רוסית שנולדה בכפר קטן ועבדה במפעל טקסטיל סובייטי בשנות ה-60. אך הגורל הועיד לה תפקיד פורץ דרך והיסטורי, תפקיד שהיא העיזה לחלום והגשימה.
שמה ולנטינה טרשקובה (Valentina Tereshkova) ובלב המלחמה הקרה, בעידן של המרוץ לחלל, מלא במתח מדיני ומדעי, זרקה רוסיה את הקלף המפתיע ביותר: אישה צעירה ולא מוכרת שהופכת מפועלת טקסטיל מהעיר יארוסלבל לאישה הראשונה בהיסטוריה שטסה לחלל.
כמו רבים בארצה, מששמעה שטרשקובה שבן ארצה, יורי גגארין, הפך לאדם הראשון ששהה בחלל, היא התפעלה. בהזדמנות הראשונה היא כתבה לסוכנות החלל שברצונה להיות טייסת חלל. בסוכנות לא נבהלו מחוסר הניסיון שלה ולאחר מבדקים, בהם התחרתה על המקום בטיסה הבאה ומתוך למעלה מ-400 מועמדות, נבחרה טרשקובה לטיסה לחלל.
בוועדה המיוחדת שבחרה אותה השתתפו גם ניקיטה חרושצ'וב, מנהיג ברית המועצות, וגם גגארין עצמו. דרישות הסף היו של מועמדות המשתייכות למעמד הפועלים, ללא השכלה גבוהה ומידות שיתאימו ליכולות החללית וכללו משקל של פחות מ-70 קילוגרם, גובה פחות מ-1.70 מטר וגיל פחות מ-30.
לאחר שנבחרה לתוכנית, גויסה לחיל האוויר הסובייטי כקוסמונאוטית ועם תום ההכשרה היא מקבלת דרגה של סגן משנה.
סיפורה של טרשקובה אינו סיפור של מזל אלא של חתירה עיקשת למטרה. כך נבחרת ומצטרפת לתוכנית החלל הסובייטית אישה צעירה, בת 26 בלבד, מי שלמדה הנדסאות תעשייה קלה ועסקה בצניחה במועדון טיס מקומי.
כי אכן, יתרון משמעותי בבחירתה הקנו לה הרקע והאימונים שלה כצנחנית, שלמדה מרצונה הפרטי עוד לפני כן את אמנות הצניחה. לא הזיקו לה, אגב, גם העובדה שאביה היה גיבור מלחמה והיותה בעצמה חברת המפלגה.
וכך עולה טרשקובה, ב-16 ביוני 1963, לחללית ווסטוק 6. הכינוי שהיא מקבלת במשימה הוא "צ'איקה", שמשמעותו ברוסית "שחף". תוך רגעים ספורים היא הופכת לטייסת והאסטרונאוטית הראשונה בחלל.
וכך טסה ולנטינה, בטיסה בת 71 שעות אל מעבר לאטמוספרה. במהלך 3 ימים בחלל, מבצעת טרשקובה 48 סיבובים סביב כדור הארץ. שנים רבות לאחר מכן, היא מספרת בראיון שבניגוד לגאגרין, היא מוצאת את עצמה ממש שולטת בחללית. זה קורה לאחר שהיא מזהה שתקלת ניווט מכוונת את החללית להתרחק מכדור הארץ באופן שגוי ומסוכן. בתגובה להודעתה על כך, משודרים לה מהקרקע נתונים מתקנים לטייס האוטומטי. היא מזינה אותם למערכת ובכך מצילה את עצמה ואת החללית כולה.
בחלל היא לא רק שהתה וטסה. היא תיעדה תצפיות מדעיות והוכיחה שנשים מסוגלות להתמודד עם משימות מורכבות, לפחות ברמה של גברים. הטיסה שלה היתה הישג לכל דבר, לא רק מדעי וטכנולוגי, אלא גם פוליטי ותודעתי, תוך שהיא מציגה את עליונות הטכנולוגיה הסובייטית.
עם חזרתה לכדור הארץ, הפכה טרשקובה לגיבורת לאומית. היא מקבלת את אות גיבורת ברית המועצות, אות הכבוד הגבוה ביותר של המעצמה הרוסית. בבת אחת הופכת עובדת מפעל הטקסטיל הפשוטה לדמות מופת עבור צעירות ונשים בכל העולם.
בשנים שלאחר הטיסה ההיסטורית שלה ולמרות שלא תחזור לחלל, ממשיכה טרשקובה לשמש כפעילה פוליטית וחברתית. הסיפור שלה הוא סיפור של אומץ, שאפתנות ויכולת ורצון להוכיח שהמגבלות הנשיות אינן אמיתיות. בתור האשה הראשונה בחלל הראתה ולנטינה שהחלל עצמו לא מבדיל בין מגדרים והוא פתוח לכל מי שמסוגלת להגיע אליו.
היא הייתה צעירה רוסית שנולדה בכפר קטן ועבדה במפעל טקסטיל סובייטי בשנות ה-60. אך הגורל הועיד לה תפקיד פורץ דרך והיסטורי, תפקיד שהיא העיזה לחלום והגשימה.
שמה ולנטינה טרשקובה (Valentina Tereshkova) ובלב המלחמה הקרה, בעידן של המרוץ לחלל, מלא במתח מדיני ומדעי, זרקה רוסיה את הקלף המפתיע ביותר: אישה צעירה ולא מוכרת שהופכת מפועלת טקסטיל מהעיר יארוסלבל לאישה הראשונה בהיסטוריה שטסה לחלל.
כמו רבים בארצה, מששמעה שטרשקובה שבן ארצה, יורי גגארין, הפך לאדם הראשון ששהה בחלל, היא התפעלה. בהזדמנות הראשונה היא כתבה לסוכנות החלל שברצונה להיות טייסת חלל. בסוכנות לא נבהלו מחוסר הניסיון שלה ולאחר מבדקים, בהם התחרתה על המקום בטיסה הבאה ומתוך למעלה מ-400 מועמדות, נבחרה טרשקובה לטיסה לחלל.
בוועדה המיוחדת שבחרה אותה השתתפו גם ניקיטה חרושצ'וב, מנהיג ברית המועצות, וגם גגארין עצמו. דרישות הסף היו של מועמדות המשתייכות למעמד הפועלים, ללא השכלה גבוהה ומידות שיתאימו ליכולות החללית וכללו משקל של פחות מ-70 קילוגרם, גובה פחות מ-1.70 מטר וגיל פחות מ-30.
לאחר שנבחרה לתוכנית, גויסה לחיל האוויר הסובייטי כקוסמונאוטית ועם תום ההכשרה היא מקבלת דרגה של סגן משנה.
סיפורה של טרשקובה אינו סיפור של מזל אלא של חתירה עיקשת למטרה. כך נבחרת ומצטרפת לתוכנית החלל הסובייטית אישה צעירה, בת 26 בלבד, מי שלמדה הנדסאות תעשייה קלה ועסקה בצניחה במועדון טיס מקומי.
כי אכן, יתרון משמעותי בבחירתה הקנו לה הרקע והאימונים שלה כצנחנית, שלמדה מרצונה הפרטי עוד לפני כן את אמנות הצניחה. לא הזיקו לה, אגב, גם העובדה שאביה היה גיבור מלחמה והיותה בעצמה חברת המפלגה.
וכך עולה טרשקובה, ב-16 ביוני 1963, לחללית ווסטוק 6. הכינוי שהיא מקבלת במשימה הוא "צ'איקה", שמשמעותו ברוסית "שחף". תוך רגעים ספורים היא הופכת לטייסת והאסטרונאוטית הראשונה בחלל.
וכך טסה ולנטינה, בטיסה בת 71 שעות אל מעבר לאטמוספרה. במהלך 3 ימים בחלל, מבצעת טרשקובה 48 סיבובים סביב כדור הארץ. שנים רבות לאחר מכן, היא מספרת בראיון שבניגוד לגאגרין, היא מוצאת את עצמה ממש שולטת בחללית. זה קורה לאחר שהיא מזהה שתקלת ניווט מכוונת את החללית להתרחק מכדור הארץ באופן שגוי ומסוכן. בתגובה להודעתה על כך, משודרים לה מהקרקע נתונים מתקנים לטייס האוטומטי. היא מזינה אותם למערכת ובכך מצילה את עצמה ואת החללית כולה.
בחלל היא לא רק שהתה וטסה. היא תיעדה תצפיות מדעיות והוכיחה שנשים מסוגלות להתמודד עם משימות מורכבות, לפחות ברמה של גברים. הטיסה שלה היתה הישג לכל דבר, לא רק מדעי וטכנולוגי, אלא גם פוליטי ותודעתי, תוך שהיא מציגה את עליונות הטכנולוגיה הסובייטית.
עם חזרתה לכדור הארץ, הפכה טרשקובה לגיבורת לאומית. היא מקבלת את אות גיבורת ברית המועצות, אות הכבוד הגבוה ביותר של המעצמה הרוסית. בבת אחת הופכת עובדת מפעל הטקסטיל הפשוטה לדמות מופת עבור צעירות ונשים בכל העולם.
בשנים שלאחר הטיסה ההיסטורית שלה ולמרות שלא תחזור לחלל, ממשיכה טרשקובה לשמש כפעילה פוליטית וחברתית. הסיפור שלה הוא סיפור של אומץ, שאפתנות ויכולת ורצון להוכיח שהמגבלות הנשיות אינן אמיתיות. בתור האשה הראשונה בחלל הראתה ולנטינה שהחלל עצמו לא מבדיל בין מגדרים והוא פתוח לכל מי שמסוגלת להגיע אליו.
