הרגלים (Habits) הם הדרך של המוח לחזור שוב ושוב על מה שלמדנו בעבר ועובד בדרך כלל טוב בשבילנו. הרגלים יומיים למשל, תוכלו לדמיין ככבישים ראשיים שבהם אנו נוסעים בכל יום לעבודה.

ההרגלים שלנו מאפשרים למוחנו להשקיע פחות אנרגיה ביום יום. הרגל הוא הדרך החסכונית של המוח לתפקד היטב - בפחות אנרגיה. בכך מתפנה אנרגיה לדברים חשובים יותר לתפקוד שלנו.

כל זמן שהרגל עובד טוב בשבילנו זה מצוין. המוח משקיע פחות אנרגיה ומשרת אותנו היטב. אבל מה קורה כשהרגל מסוים הוא לא טוב? - מה קורה כשאנו רוצים להפסיק לאכול מתוק ולשמור על הבריאות? מה עם מי שרוצים להתחיל לעשות ספורט, במקום לרבוץ כהרגלם כל ערב מול הטלוויזיה? ועם מי שמכורים לעישון או לאלכוהול ורוצים להפסיק?

דברים כאלה מובילים לעתים לרצון לשנות הרגלים. במוחנו ישנם נוירונים. אלו תאי העצב המפורסמים שמהם המוח מורכב. שינוי הרגלים כרוך בתהליך מוחי של יצירת נוירונים חדשים במוח וחיווט מחדש של הדרכים והצמתים שביניהם, גם בין הנוירונים החדשים וגם בין הוותיקים, שכולם אחראים לתפקוד שקשור בהרגל אותו אנו משנים.

התהליך שבמוח איננו תהליך שאנו מודעים לו. הוא מתרחש עמוק במוח, ככל הנראה באזור מרכזי בו שנקרא "גרעיני הבסיס".

שינוי הרגל כרוך באימוץ של הרגל חדש. במונחים של המוח מדובר בלמידה.

כשאנו מנסים משהו חדש ולא הולכים עם ההרגל המסוים, אנו לומדים משהו חדש ובעצם יוצרים במוחנו דרך חדשה, שתחליף את הדרך שבה הלכנו עד היום, כלומר את ההרגל הישן. כמו הניווט באפליקציית Waze, אנו סוללים כביש חליפי או מנצלים מעבר בתוך שכונות צדדיות, כדי לקצר את הדרך לעבודה או ממנה. האפליקציה מנסה להציע את המסלול הקצר לאחרים ואז מביאה ההצלחה לכך שהמסלול מוצע לרבים כקיצור דרך או זמן. זו בדיוק הסיבה שהאפליקציה הזו כל כך טובה. היא משתמשת באלגוריתם ובלמידת מכונה, כדי לשבור הרגלים ולייעל את הנסיעה. זמן, אנרגיה, חסכון!

מוחית אנו חווים בשינוי ההרגל גם תהליך של יצירת נוירונים חדשים במוח, מה שנקרא "נוירו ג'נסיס", וגם תהליך של חיווט מחדש ביניהם. פעם חשבו שהלמידה מתרחשת רק כשאנו צעירים, אבל מדעני המוח גילו את הנוירופלסטיות, אותה גמישות מוחית שמאפשרת לנו ללמוד, ובמקרה הזה גם לשנות הרגלים - בכל גיל.

כך או כך, ה"חיווט מחדש" הזה מחבר את הנוירונים במוח באופנים חדשים ויוצר צמתים שלא היו בו קודם. הצמתים במוח נקראים סינפסות ובחיווט מחדש הזה נוצרים נוירונים וצמתי חיבור מוחי המחווטים מחדש את כל העניינים.

כך נסללות דרכים חדשות במוח. הבשורה הנהדרת היא שאם נתמיד שבועיים שלושה בהרגלים החדשים, כלומר בדרכים החדשות הללו, השינויים הללו יהפכו די מהר לדרכים הראשיות, כלומר להרגלים שלנו.

גם אם ההרגל החדש יביא אותנו לזנוח הרגל ישן שלא מתקיים, עדיין הישן ממתין עמוק במוח כדי לשוב. לכן כל כך קשה להיגמל מהתמכרויות. ובכל זאת, ההרגל החדש מסייע לנו להשלים את השינוי והלמידה שלנו. כמה כיף לתקן הרגלים רעים ולשפר את חיינו!


שינוי הרגלים הוא חיווט מחדש של תאי העצב במוח (עברית):

https://youtu.be/UWvQc-aVLZ8


מה שמאפשר לנו לשנות הרגלים היא "גמישות המוח" (עברית):

https://youtu.be/OOY3niRvehc


באנגלית - הנה הלמידה והנוירופלסטיות:

http://youtu.be/ELpfYCZa87g


והרצאת טד על שינוי הרגלים (מתורגם):

https://youtu.be/-moW9jvvMr4?long=yes

מאותגרי מקלדת ה-QWERTY, סידור המקלדת שבו כולנו משתמשים, לא ישמחו אולי לדעת שהייתה אפשרות אחרת, אפשרות שנפסלה לחלוטין, על אף שהייץה טובה ונוחה בהרבה מהראשונה. איך זה קרה?

קראו לה מקלדת ה-Dvorak, על שום סידור קלידיה. הסיפור שלה מתחיל בדוקטור אוגוסט דבוראק (Dvorak), איש שחקר לא מעט מכונות כתיבה ואנשים שהקלידו עליהן. לאחר שהגיע למסקנה שסידור האותיות המקובל, של מקלדת ה-QWERTY, רחוק מלהיות אופטימלי לשפה האנגלית, פיתח דבוראק מערך מקשים משלו.

הוא ניסה לייצר מקלדת מוצלחת יותר, גם מבחינת נוחות ההקלדה וגם לשם יעילות מירבית ומהירות הקלדה. דבוראק הצליח במשימתו. המקלדת שלו התגלתה כנוחה, מהירה, קלה ללימוד ובריאה יותר להקלדה.

אבל על אף תכונותיה המעולות, לא הצליחה לחדור לעולם המחשבים. הרי מי יהיה מוכן להרגיל את עצמו למקלדת שאף אחד אחר לא משתמש בה? אנשים דבקו בהמוניהם במקלדת ה-QWERTY הישנה והלא טובה.

אמנם נראה שהיתרון שנתנה מקלדת ה-Dvorak, על-פני QWERTY, היה קטן מכדי להצדיק את המאמץ לשנות את הרגלי ההקלדה שלנו, אבל נראה שלא פחות מזה, שוב התגלה הטבע האנושי של "מי מעיז להזיז את הגבינה שלי?". קבעון, הרגלים, או לפחות חוסר גמישות מצידנו בני האדם, מביאים את האנושות כולה להמשיך ולהשתמש בסידור מקלדת שתוכנן מראש כדי להאיט את ההקלדה, גם בעידן שבו המהירות ושטף ההקלדה נתפסים כחשובים ביותר.

אגב, יש טענה שסידור ה-QWERTY של שולס, שנועד מלכתחילה להאט אותנו בהקלדה, כדי שזרועות מכונת הכתיבה לא ייתקעו, דווקא גרם לאנשים, כמו קלדניות ועיתונאים ובהמשך לכולנו, ללמוד להקליד במהירות ולעתים קרובות בשיטה עיוורת. דווקא מה שנועד להאט אותה, החיש את ההקלדה ובסופו של דבר גם קיבע את השיטה הזו.


הנה סיפור ההתמודדות של מקלדת ה-Dvorak:

https://youtu.be/tIJNusYZXMA


תבוסתה של מקלדת ה-Dvorak:

https://youtu.be/ZnUBl90tayI


והבדלי סידור הקלידים בהסבר פשוט:

https://youtu.be/iZZmczt4MxA

יתכן ששום חברה עסקית לפניה לא חוותה את משבר הקוקה קולה הקלאסי, שאיים בשנת 1985 על עסקיה של יצרנית המשקה האהוב בעולם.

זה התחיל בנסיון של ענקית המשקאות הקלים לשנות את המתכון המקורי של המשקה האייקוני, מעשה שעתיד להרגיז מאד את הלקוחות המכורים שלה... למשקה החדש הם קראו "קוקה קולה החדשה"

לא זו בלבד שחברת קוקה-קולה הבטיחה לצרכניה שלמשקה ה-New Coke שלה טעם משופר ושיווקה אותו באגרסיביות, היא גם הסירה מהמדפים את הקולה הישנה והאהובה עליהם.

מחאת הצרכנים שהתפתחה כנגד הקמפיין והמשקה החדש התגברה במהירות. בתוך ימים מספר היא הפכה למחאת הקונים הגדולה ביותר בתולדות ארה"ב.

הנהלת החברה שנדהמה מהמחאה ומעוצמת הרגשות שהפגינו צרכני הקולה הישנה, נכנעה בתוך זמן קצר והחזירה את הקולה הקלסית אל המדפים, לשביעות רצונם של הלקוחות הנאמנים שסרבו שיגעו להם בטעם של המשקה הפופולרי באמריקה ובעולם.

אגב, יש תיאוריית קונספירציה שטוענת שכל המשבר היה מבוים ותוכנן כדי לחזק את שליטתה של קוקה קולה בשוק, למול התחזקותה של המתחרה הגדולה שלה "פפסי קולה".


הנה סיפור הפיאסקו של הקולה החדשה:

https://youtu.be/TqvTMPY8Q_8


כך זה התחיל:

https://youtu.be/a8j97dOLsyk


המשבר שלא נגמר:

https://youtu.be/W6t7deaplgY


וטענות על כך שהמשבר בוים על ידי קוקה קולה:

https://youtu.be/-K_w5W4SJgg?long=yes