שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מיהו הרודוטוס אבי ההיסטוריה וכיצד תרם להבנת הדמוקרטיה?
הֶרוֹדוֹטוֹס (Herodotus), הידוע כ"אבי ההיסטוריה", הוא פילוסוף יווני בן המאה ה-5 לפני הספירה. האיש נחשב ל"אבי ההיסטוריה", על שום היותו הראשון שנקט בשיטות מחקריות לתיעוד וניתוח של אירועים שקרו בימיו.
מאז פרסום ספרו היחיד של האיש, שחי בהליקרנאסוס, שהייתה באזור בדרום התורכית של ימינו, הוא זוכה להערכה רבה ואף לפופולריות. בספר, שנקרא "היסטוריוֹת" תיאר הרודוטוס את הפלישה הפרסית ליוון של התקופה.
מאז ימי העת העתיקה ועד לימי הביניים לא חדלו להעתיק בכתב יד את ספרו של הרודוטוס, על גבי פפירוסים ומגילות קלף. גם בעת החדשה הרבו להדפיסו והוא תורגם לשפות רבות.
חשיבותו הגדולה של הרודוטוס נובעת מהעובדה שהוא חולל מהפכה חשיבתית, בהיותו הראשון שהבדיל בין המחקר השיטתי של מאורעות העבר לבין מיתוסים וסיפורים שנוהגים היו אז לספר על אירועים שהיום היינו מכנים כאירועים היסטוריים.
כך שלמעשה הרודוטוס היה ההיסטוריון הידוע הראשון ומי שניסח עקרונות בסיס של מה שייוודע לימים כתחום מדעי, שייקרא כשם ספרו היחיד "היסטוריה".
בזכותו של הרודוטוס וברוח כתיבתו, המשיכו אנשים בתקופות שאחריו, לתעד ולשמר עדויות על האירועים שקרו בתקופתם. בכך הוא יצר מסורת מחקרית של עשיית סדר בידע האנושי על העבר או במילים אחרות - של ההִיסְטוֹרְיָה (History).
מאז "אבי ההיסטוריה" נוהגים ההיסטוריונים, כאנשי המדע, לעשות סדר שיטתי בידע שלנו על העבר. במקביל, מהמילה "היסטוריה" תיוולד עם השנים גם המילה האנגלית "Story", לסיפורים. ואגב, מעניין לציין שהניגוד וההשלמה בין התיעוד ההיסטורי והסיפורים המלווים את האירועים מלווים מאז את התחום. זאת משום שידוע שההיסטוריה נרשמת לרוב על ידי המנצחים וגרסתם לאירועים היא זו שנתפסת שנים רבות אחר כך לגרסה המקובלת, מה שלא פעם מעלה בעיה אמיתית לגבי אמינות המחקר ההיסטורי ומוביל היסטוריונים בעת החדשה לעודד כתיבת גרסאות שונות לאותן התרחשויות.
כך הוליד הרודוטוס את ההיסטוריה (מתורגם):
https://youtu.be/A542ixwyBhc
וציר זמן לילדים המתאר את ההיסטוריה האנושית עד אז ומאז (מתורגם):
https://youtu.be/8POXvpQ31Uc
מהו מדע הגאוגרפיה ומי המציא אותו?
אם תהיתם מי החליט שהמילה "גאוגרפיה" תתאר את מדע כדור הארץ הרי שהתשובה נמצאת ככל הנראה בספריית אלכסנדריה שבמצרים, במאה ה-3 לפני הספירה, אצל מלומד יווני בשם ארטוסתנס (Eratosthenes).
הוא הראשון שהרכיב את המונח משתי מילים יווניות פשוטות: geo שפירושה ארץ, ו-graphia שפירושה כתיבה או תיאור. בקיצור, תיאור הארץ.
מאז עוסק מדע הגאוגרפיה בתיאור כדור הארץ, בחקר המרחב הפיזי, בתופעות טבע ובהתיישבות האנושית שבו.
אבל ארטוסתנס לא הסתפק במתן שם לתחום המדעי הזה. בתור הספרן הראשי של הספרייה המפורסמת, הוא החליט לבצע ניסוי מרתק. הוא שמע שבצהריים של יום קיץ מסוים בעיר סיינה (Syene, היום אסואן שבמצרים) השמש זורחת ישירות ואפילו לא יוצרת צללים בבארות עמוקות.
באותו יום ושעה באלכסנדריה, הוא מדד את זווית הצל של עמוד ומצא שהיא כ-7.2 מעלות, שזה בדיוק 1/50 ממעגל שלם. הוא הכפיל את המרחק בין שתי הערים ב-50, וקיבל את היקף כדור הארץ - בדיוק מדהים לאותה תקופה, של - כ-250,000 סטדיות. כשמתרגמים את שלו למדידות מודרניות, התוצאה קרובה להפליא למציאות.
בנוסף, האיש גם יצר את אחת המפות הראשונות של העולם הידוע, שחילקה את כדור הארץ לאזורי אקלים שונים.
המדע הגאוגרפי מתפתח אז בעיקר ביוון העתיקה ובמרכזים ההלניסטיים, כשאלכסנדריה היא הלב הפועם של החשיבה המדעית באותם ימים.
אמנם תרבויות קדומות כמו הבבלים, המצרים והסינים כבר עסקו במיפוי ובתיאור נהרות, אבל היוונים הפכו את העיסוק הזה למדע של ממש, עם שיטות מחקר ודיסציפלינה שיטתית הכוללת תצפיות, מדידות וניתוח.
כבר אז תיארו מלומדים שונים, הזכור מביניהם הוא הרודוטוס (Herodotus), עמים ואזורים רבים במסעותיהם. תלמי (Ptolemy) יצר במאה ה-2 לספירה מערכת קואורדינטות גיאוגרפית שתתרום ותשפיע על המיפוי למשך מאות שנים קדימה.
בימינו מתפצלת הגאוגרפיה לשני ענפים גדולים. הגאוגרפיה הפיזית חוקרת תופעות טבע כמו אקלים, קרקע, הידרולוגיה וגיאומורפולוגיה, בעוד שהגאוגרפיה האנושית בוחנת את האינטראקציה בין בני אדם לסביבתם, כלומר איך בני אדם מתיישבים ומשתלבים בה, ביחד עם דפוסי התיישבות, עיור, כלכלה ותרבות.
המדע המודרני משתמש בלוויינים, תצלומי אוויר ומערכות מידע גיאוגרפיות (GIS), אך השאלות הבסיסיות לא השתנו במיוחד מאז ארטוסתנס: איפה, מדוע ומה המשמעות של המקום בחיינו.
הנה הסבר של מדע הגאוגרפיה (עברית):
https://youtu.be/MsCoIMs288k
מה שאנשים חושבים על חשיבותה לבני האדם:
https://youtu.be/ri0_ijyFni4
וסרטון לילדים המלמד על ערי בירה בעולם (עברית):
https://youtu.be/lzkn1kW5Ib0
הרודוטוס
הֶרוֹדוֹטוֹס (Herodotus), הידוע כ"אבי ההיסטוריה", הוא פילוסוף יווני בן המאה ה-5 לפני הספירה. האיש נחשב ל"אבי ההיסטוריה", על שום היותו הראשון שנקט בשיטות מחקריות לתיעוד וניתוח של אירועים שקרו בימיו.
מאז פרסום ספרו היחיד של האיש, שחי בהליקרנאסוס, שהייתה באזור בדרום התורכית של ימינו, הוא זוכה להערכה רבה ואף לפופולריות. בספר, שנקרא "היסטוריוֹת" תיאר הרודוטוס את הפלישה הפרסית ליוון של התקופה.
מאז ימי העת העתיקה ועד לימי הביניים לא חדלו להעתיק בכתב יד את ספרו של הרודוטוס, על גבי פפירוסים ומגילות קלף. גם בעת החדשה הרבו להדפיסו והוא תורגם לשפות רבות.
חשיבותו הגדולה של הרודוטוס נובעת מהעובדה שהוא חולל מהפכה חשיבתית, בהיותו הראשון שהבדיל בין המחקר השיטתי של מאורעות העבר לבין מיתוסים וסיפורים שנוהגים היו אז לספר על אירועים שהיום היינו מכנים כאירועים היסטוריים.
כך שלמעשה הרודוטוס היה ההיסטוריון הידוע הראשון ומי שניסח עקרונות בסיס של מה שייוודע לימים כתחום מדעי, שייקרא כשם ספרו היחיד "היסטוריה".
בזכותו של הרודוטוס וברוח כתיבתו, המשיכו אנשים בתקופות שאחריו, לתעד ולשמר עדויות על האירועים שקרו בתקופתם. בכך הוא יצר מסורת מחקרית של עשיית סדר בידע האנושי על העבר או במילים אחרות - של ההִיסְטוֹרְיָה (History).
מאז "אבי ההיסטוריה" נוהגים ההיסטוריונים, כאנשי המדע, לעשות סדר שיטתי בידע שלנו על העבר. במקביל, מהמילה "היסטוריה" תיוולד עם השנים גם המילה האנגלית "Story", לסיפורים. ואגב, מעניין לציין שהניגוד וההשלמה בין התיעוד ההיסטורי והסיפורים המלווים את האירועים מלווים מאז את התחום. זאת משום שידוע שההיסטוריה נרשמת לרוב על ידי המנצחים וגרסתם לאירועים היא זו שנתפסת שנים רבות אחר כך לגרסה המקובלת, מה שלא פעם מעלה בעיה אמיתית לגבי אמינות המחקר ההיסטורי ומוביל היסטוריונים בעת החדשה לעודד כתיבת גרסאות שונות לאותן התרחשויות.
כך הוליד הרודוטוס את ההיסטוריה (מתורגם):
https://youtu.be/A542ixwyBhc
וציר זמן לילדים המתאר את ההיסטוריה האנושית עד אז ומאז (מתורגם):
https://youtu.be/8POXvpQ31Uc
אם תהיתם מי החליט שהמילה "גאוגרפיה" תתאר את מדע כדור הארץ הרי שהתשובה נמצאת ככל הנראה בספריית אלכסנדריה שבמצרים, במאה ה-3 לפני הספירה, אצל מלומד יווני בשם ארטוסתנס (Eratosthenes).
הוא הראשון שהרכיב את המונח משתי מילים יווניות פשוטות: geo שפירושה ארץ, ו-graphia שפירושה כתיבה או תיאור. בקיצור, תיאור הארץ.
מאז עוסק מדע הגאוגרפיה בתיאור כדור הארץ, בחקר המרחב הפיזי, בתופעות טבע ובהתיישבות האנושית שבו.
אבל ארטוסתנס לא הסתפק במתן שם לתחום המדעי הזה. בתור הספרן הראשי של הספרייה המפורסמת, הוא החליט לבצע ניסוי מרתק. הוא שמע שבצהריים של יום קיץ מסוים בעיר סיינה (Syene, היום אסואן שבמצרים) השמש זורחת ישירות ואפילו לא יוצרת צללים בבארות עמוקות.
באותו יום ושעה באלכסנדריה, הוא מדד את זווית הצל של עמוד ומצא שהיא כ-7.2 מעלות, שזה בדיוק 1/50 ממעגל שלם. הוא הכפיל את המרחק בין שתי הערים ב-50, וקיבל את היקף כדור הארץ - בדיוק מדהים לאותה תקופה, של - כ-250,000 סטדיות. כשמתרגמים את שלו למדידות מודרניות, התוצאה קרובה להפליא למציאות.
בנוסף, האיש גם יצר את אחת המפות הראשונות של העולם הידוע, שחילקה את כדור הארץ לאזורי אקלים שונים.
המדע הגאוגרפי מתפתח אז בעיקר ביוון העתיקה ובמרכזים ההלניסטיים, כשאלכסנדריה היא הלב הפועם של החשיבה המדעית באותם ימים.
אמנם תרבויות קדומות כמו הבבלים, המצרים והסינים כבר עסקו במיפוי ובתיאור נהרות, אבל היוונים הפכו את העיסוק הזה למדע של ממש, עם שיטות מחקר ודיסציפלינה שיטתית הכוללת תצפיות, מדידות וניתוח.
כבר אז תיארו מלומדים שונים, הזכור מביניהם הוא הרודוטוס (Herodotus), עמים ואזורים רבים במסעותיהם. תלמי (Ptolemy) יצר במאה ה-2 לספירה מערכת קואורדינטות גיאוגרפית שתתרום ותשפיע על המיפוי למשך מאות שנים קדימה.
בימינו מתפצלת הגאוגרפיה לשני ענפים גדולים. הגאוגרפיה הפיזית חוקרת תופעות טבע כמו אקלים, קרקע, הידרולוגיה וגיאומורפולוגיה, בעוד שהגאוגרפיה האנושית בוחנת את האינטראקציה בין בני אדם לסביבתם, כלומר איך בני אדם מתיישבים ומשתלבים בה, ביחד עם דפוסי התיישבות, עיור, כלכלה ותרבות.
המדע המודרני משתמש בלוויינים, תצלומי אוויר ומערכות מידע גיאוגרפיות (GIS), אך השאלות הבסיסיות לא השתנו במיוחד מאז ארטוסתנס: איפה, מדוע ומה המשמעות של המקום בחיינו.
הנה הסבר של מדע הגאוגרפיה (עברית):
https://youtu.be/MsCoIMs288k
מה שאנשים חושבים על חשיבותה לבני האדם:
https://youtu.be/ri0_ijyFni4
וסרטון לילדים המלמד על ערי בירה בעולם (עברית):
https://youtu.be/lzkn1kW5Ib0
