שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי דיאטה?
דיאטה (Diet), בהגדרה כללית, נוגעת לבחירות המזון והשתייה שאדם עושה במטרה להשיג יעד בריאותי או להגיע למשקל כלשהו.
אז אמנם יש "דיאטת השמנה", בשיח היומיומי הדיאטה מתקשרת בדרך כלל לאכילה מוגבלת או מבוקרת, המכוונת בעיקר למטרות של הרזיה או לשיפור המצב הבריאותי.
המילה עצמה באה מיוונית עתיקה, בה "דיאט" היא אורח חיים. ואכן, הדיאטה הים-תיכונית, למשל, היא בעצם חלק מאורח חיים, של אכילה נכונה ובריאה ולא של עינוי גופני שבמרכזו הימנעות והרעבה עצמית.
ואגב, שתייה מרובה חשובה ומומלצת להרזיה. הסיבה לכך היא שלא פעם אנו טועים ומחליפים תחושת צימאון בתחושת רעב ואוכלים במקום לשתות. שתיית מים תימנע לא פעם אכילה מיותרת והיא גם בריאה.
#דיאטות לדוגמה
ישנם סוגים שונים של דיאטות, ביניהן אלו שמתמקדות בהגבלה של קבוצות מזון מוגדרות. דיאטות כאלה הן למשל דיאטות דלות שומן או דיאטה דלת פחמימות.
יש דיאטות הפוכות, המתעדפות סוגי מזונות מסוימים, דיאטות צמחיות מבוססות צמחים וסיבים תזונתיים, או דיאטות פליאו שמנסות לחזור ולחיות כמו האדם הקדמון, בדגש על הרבה בשר ושומן, במקום פחמימות ומזון מעובד.
דיאטה של הוצאת נוזלים מבוססת על אכילה של פירות וירקות בלבד. אלה מכילים המון אשלגן, שגורם להפרשת נוזלים, יחד עם הפרשת עודפי האשלגן. כך הגוף מאבד עד כ-1.5 קילו ביום, אך זו אינה ירידה ברקמת השומן אלא אובדן נוזלים בלבד, שיש בה גם סכנה של התייבשות הגוף ונזקים שהיא גורמת.
יש גם דיאטות כסאח, שממש לא מומלצות ואינן מאוזנות, הן מבחינה קלורית והן בהרכב של אבות המזון שהגוף צריך.
#חשוב מאוד!
בכל מקרה, לפני דיאטה שווה לפנות לייעוץ מקצועי ומהימן, אפשר אצל דיאטנית בקופת החולים. בכל מקרה חשןב להימנע מדיאטות מוזרות ולא מאוזנות, שעלולות ממש לפגוע בבריאות הגוף ואפילו הנפש, בהפרעות אכילה קשות.
הנה הדיאטה הים תיכונית (עברית):
https://youtu.be/fo1xQWOmZs8
כדאי לדעת מה חווה הגוף שלנו בדיאטה רגילה (עברית):
https://youtu.be/j9NAZkdZ5vc
יש דיאטות מהירות אבל האם הן מומלצות? (מתורגם):
https://youtu.be/P7yM0TKvUm4
אם עליתם קצת במשקל ראו דרך שפויה לרדת (עברית):
https://youtu.be/Nwt4sA4nDNU
שיר נפלא של אפרת גוש על "דיאטה" שאולי באה ממצוקה ופרידה (עברית):
https://youtu.be/_53JXbiqRcA
וכדאי לחשוב טוב טוב על הדיאטות שמציעים לכם ולא לפגוע בבריאות (עברית):
https://youtu.be/JnzvnJaTAZU?long=yes
כמה יעילות זריקות ההרזיה?
להיות רזים ולאכול טוב היא משאת הנפש של דורות רבים. אצילים רומיים נהגו לבלוס אוכל ולהקיא באופן מסודר (משרת היה מביא אליהם כלי אליו הקיאו כשהתמלאו), רק כדי להמשיך לטרוף עוד ועוד אוכל.
זריקות הרזיה (Weight Loss Injections) הן זריקות שמסייעות להרזיה על ידי חיקוי של הורמונים המגבירים את תחושת השובע, מאטים את התרוקנות הקיבה ומפחיתים את התיאבון.
בין זריקות ההרזיה של שנת 2026 בולטות מונג'רו (Mounjaro), וויגובי (Wegovy) ואוזמפיק (Ozempic).
הזריקות הללו מיועדות בדרך כלל למבוגרים, עם BMI מעל 30 או מי שסובלים מיותר מ-27 עם גורמי סיכון נלווים ומומלץ שימוש בהן המשולב יחד עם שילוב של פעילות גופנית ותזונה מופחתת קלוריות.
התרופות נכון ל-2026 מסייעות בתקופת השימוש להורדה במשקל שבממוצע מגיעה לסביבות 15 קילוגרם. יש גם תופעות לוואי פחות או יותר קלות ונוטות לחלוף מעצמן. ביניהן בולטות תופעות לוואי אפשריות של בחילות, שלשולים, הקאות ועצירות.
חשוב לדעת שהחתונה עם זריקות ההרזיה היא תמידית. הסיבה? - מכיוון שהשמנה היא מחלה כרונית, לרוב תוביל הפסקה של הזרקת זריקות ההרזיה לעלייה חוזרת במשקל.
כך פועלות זריקות ההרזיה:
https://youtu.be/DM5cGuddYww
על זריקות ההרזיה בסוף 2025 (עברית):
https://youtu.be/BXo7E_T-R6U
יתכן שהן בריאות לדברים נוספים (עברית):
https://youtu.be/VbHu5eORDqc
אך יש גם סיכונים (עברית):
https://youtu.be/SM4-ebN8ITU
ובישראל פיתחו כמוסות שובע (עברית):
https://youtu.be/HaU94H-3l90
האם הזריקות הללו זמניות? (עברית)
https://youtu.be/5UjBAFnJDDM?long=yes
אילו זריקות טובות יותר ופחות? (עברית)
https://youtu.be/AmM7WpaNdkc?long=yes
איך נכון והאם מומלץ לעשות דיאטה?
דיאטה (Diet) היא בעצם מילה יוונית שמשמעותה "אורח חיים", אבל בימינו מרבית האנשים משתמשים בה כדי לתאר תהליך של הורדה במשקל או שינוי תזונתי מסוים. אך אם נחזור למובנה הרחב, דיאטה מתייחסת לכלל המזון שאדם צורך באופן קבוע, בין אם הוא מנסה להוריד במשקל ובין אם לא.
הרעיון של דיאטות להורדת משקל התפתח במיוחד במאה ה-20, כשהרופא האמריקאי הרמן טרנאוור (Herman Tarnower) פרסם את "דיאטת סקרסדייל" בשנות ה-70 והפך למיליונר. מאז, תעשייה שלמה נבנתה סביב הנושא והיא מגלגלת מיליארדי דולרים מדי שנה בעולם.
מבחינה בריאותית, ירידה מתונה במשקל יכולה להיות מועילה מאוד לאנשים הסובלים מעודף משקל. מחקרים מראים כי ירידה של 5-10% מהמשקל יכולה לשפר משמעותיות את לחץ הדם, רמות הסוכר בדם ואת מצב מערכת הלב וכלי הדם.
הבעיה מתחילה כשאנשים מנסים לרדת במשקל בצורה קיצונית או לא מאוזנת. האמת היא שמחקרים מראים כי רוב הדיאטות נכשלות בטווח הארוך, מה שלא מונע מאנשים לנסות שוב ושוב.
הגישה הבריאה לירידה במשקל מבוססת על עקרון פשוט אבל לא קל יישום - יצירת גירעון קלורי מתון. זה אומר שצריך לאכול פחות קלוריות ממה שהגוף שורף מדי יום. גירעון של 500 קלוריות ביום יוביל לירידה של חצי קילו בשבוע, מה שנחשב לקצב בטוח ובר-קיימא.
המומחית לתזונה מריון נסלה (Marion Nestle) מאוניברסיטת ניו יורק אוהבת לומר שהנוסחה היא פשוטה - "אכול פחות, זוז יותר" - אבל ההקשר החברתי והפסיכולוגי הוא שהופך את זה למורכב.
דרך נכונה לעשות דיאטה כוללת בחירה במזונות מזינים ומשביעים. ירקות, פירות, דגנים מלאים, חלבון רזה ושמנים בריאים, כמו אלו שנמצאים באבוקדו ובאגוזים, הם שצריכים לבנות את הבסיס של התפריט.
חשוב מאוד לשמור על הידרציה נכונה ולשתות מים לפני הארוחות, מה שמסייע ליצירת תחושת שובע.
האספקט הפסיכולוגי של הדיאטה הוא לא פחות חשוב. מחקרים מראים כי דיאטות קיצוניות גורמות לגוף להיכנס למצב של "הישרדות", כשהוא מאט את חילוף החומרים ויוצר תשוקות עזות למזון. זו בדיוק הסיבה שמרבית האנשים חוזרים לעלות במשקל אחרי דיאטה קשה.
הפיזיולוג וחוקר התזונה אנסל קייס (Ancel Keys) ערך בשלהי מלחמת העולם השנייה את הניסוי המפורסם "ניסוי ההרעבה של מינסוטה" ("Minnesota Starvation Experiment") שהראה איך הגבלה קלורית קיצונית משפיעה גם על המצב הנפשי - משתתפי הניסוי המורעבים הפכו עצבניים, דכאוניים ואובססיביים למזון.
הגישה המומלצת כיום היא לראות בשינוי התזונתי תהליך חינוכי ארוך טווח ולא אירוע חד-פעמי. במקום לחשוב על "דיאטה", כדאי לחשוב על יצירת הרגלים בריאים שאפשר לשמור עליהם לכל החיים. זה כולל לימוד לזהות רגשות רעב ושובע, אכילה איטית ומודעת, ויצירת סביבה שמעודדת בחירות בריאות.
לבסוף, חשוב לזכור שמשקל הוא רק אינדיקטור אחד לבריאות, ולא בהכרח הכי חשוב. כושר גופני, רמות אנרגיה, איכות שינה ומצב רוח הם מדדים לא פחות משמעותיים לבריאות כללית. לפעמים הדרך הטובה ביותר להגיע למשקל בריא היא לחדול לחשוב עליו כל הזמן ולהתמקד ביצירת אורח חיים פעיל ומזין.
כדאי לדעת מה חווה הגוף שלנו בדיאטה רגילה (עברית):
https://youtu.be/j9NAZkdZ5vc
יש דיאטות מהירות אבל האם הן מומלצות? (מתורגם):
https://youtu.be/P7yM0TKvUm4
וזו דרך שפויה להורדת משקל אחרי עליה (עברית):
https://youtu.be/Nwt4sA4nDNU
שיר נפלא של אפרת גוש על "דיאטה" שאולי באה ממצוקה ופרידה (עברית):
https://youtu.be/_53JXbiqRcA
וכדאי לחשוב טוב טוב על הדיאטות שמציעים לכם ולא לפגוע בבריאות (עברית):
https://youtu.be/JnzvnJaTAZU?long=yes
מהם שומן ושומנים והאם יש שומן מומלץ?
מה רע בג'אנק פוד?
תזונאים נוהגים לומר ש"אנחנו מה שאנחנו אוכלים". נראה, אם כן, שרבים לא מעריכים את גופם מספיק, בהתחשב במה שהם מכניסים לתוכו.
המונח הסלנגי גַּ'אנְק פוּד (Junk food), בעברית "אוכל זבל" מתייחס למזון שמכיל כמויות גבוהות של מסוכרים, שומן טראנס, או כמויות מועטות של ויטמינים, חלבונים או מינרלים הדרושים לגוף בריא.
רבים מאיתנו אוהבים מזון מהיר כמו המבורגר ונקניקיות, או מאכלים שמטוגנים בשמן עמוק, כמו צ'יפס.
מאכלים כאלה הם אכן מאד אהובים וכיף לאכול אותם, אבל לא פעם הם מכילים כמויות מוגזמות של שומן, סוכר שהוא מיותר לחלוטין, נתרן שיש ביותר מדי מלח ומרכיבים לא בריאים נוספים.
מי שמרבים באכילה של אוכל כזה צורכים מזון משמין ומזיק לבריאות. כי בהמבורגר מרשתות המזון המהיר זה לא רק שומן שבבשר אדום, אלא גם סוכר בכמויות בלתי אפשריות, לא נחוצות מלבד כדי למכר אותנו ולא בריאות באופן חמור.
עוד מזונות שנחשבים לג'אנק פוד הם חטיפים מלוחים, מסטיקים, סוכריות וקינוחים מתוקים ומשקאות מוגזים ומפוצצי סוכר.
גם פיצה, טאקו ומאכלים דומים יכולים להיחשב לא פעם כג'אנק פוד, בהתאם למה שהם מכילים ולדרך הכנתם.
ראו דוגמאות למזון לא בריא בתגית "ג'אנק פוד".
הנה הג'אנק פוד ובעיות הבריאות שהוא יוצר:
https://youtu.be/pLExEUGZMJU
ג'אנק פוד בימי הביניים:
https://youtu.be/190emwcnYJ4
האם גם סלבס אוכלים ג'אנק פוד?
http://youtu.be/Z_1JotYPr50?long=yes
מהי תרופת אוזמפיק?
איך תורם הספורט למוח, לנפש ולגוף?
תרומת הספורט לגוף היא אדירה וכמעט בלתי נתפסת. למעשה, מומחים מעריכים ששגרת פעילות גופנית או אימוני כושר, מעבר לשמירה שלהם על המשקל ולשיפור היכולת הגופנית, היא בריאה וחיונית גם לחיזוק המערכת החיסונית, למוח, לחשיבה, לשיפור מצב הרוח ואף להפחתה של הסיכון לדיכאון.
אבל איך בדיוק משפיעים פעילות גופנית וכושר לטובה ובאופן חיובי ומשמעותי על המוח והקוגניציה?
אז רגע לפני נתחיל בהסבר בסיסי של המושג קוֹגְנִיצְיָה (Cognition), הקשור בידע או במידע המצוי במוחנו ויוצר את הידיעה האנושית. מי שמאפשרים את יצירת הידע והידיעה הם המרכזים במוח שבהם מתרחשים תהליכים של התהוות הידיעה האנושית.
פעילות גופנית מגבירה את זרימת הדם למוח, מה שמוביל לאספקה מוגברת של חמצן וחומרי הזנה אליו. זה תורם לבריאות התאים העצביים ומעודד את יצירתם של תאי מוח חדשים, תהליך הידוע כנוירוגנזה.
הפעילות הגופנית מעודדת גם שחרור של דופמין, סרוטונין ונוראפינפרין. נוירו-טרנסמיטרים אלה משפרים את מצב הרוח, מפחיתים מתח וחרדה, ומשפרים את היכולת הקוגניטיבית של המתאמן.
עוד מעלה אימון גופני את רמות ה-BDNF (קיצור של Brain-Derived Neurotrophic Factor) במוח. BDNF הוא חלבון חיוני לשמירה על בריאות תאי העצב ולעידוד הגמישות העצבית, המהווה את היכולת של המוח ליצור קשרים עצביים חדשים.
פעילות גופנית סדירה יכולה להפחית דלקת כרונית בגוף, כולל במוח. דלקת כרונית נקשרה לירידה קוגניטיבית ולמחלות ניווניות של המוח.
האימון הגופני משפר גם את איכות השינה, שהיא קריטית לתפקוד קוגניטיבי תקין. שינה טובה יותר מאפשרת למוח לעבד מידע ולאחסן זיכרונות ביעילות רבה יותר.
מחקרים הראו שפעילות גופנית סדירה יכולה להגדיל את נפח ההיפוקמפוס, אזור במוח החיוני לזיכרון וללמידה. זה יכול לשפר את היכולת לזכור מידע חדש ולאחזר זיכרונות ישנים.
בנוסף, פעילות גופנית מסייעת בשמירה על משקל גוף בריא ומפחיתה את הסיכון למחלות כרוניות כמו סוכרת וכלי דם, היכולות להשפיע לרעה על תפקוד המוח.
לבסוף, פעילות גופנית, במיוחד פעילויות המערבות תיאום ומיומנויות מוטוריות מורכבות, יכולה לשפר את הקואורדינציה ואת היכולת הקוגניטיבית הכללית.
אז אכן - כל הממצאים מעידים שפעילות גופנית מגבירה את היכולות הגופניות ויכולה גם לשנות את המראה הפיזי. לצד זאת היא גם משפרת את מצב המוח והקוגניציה, רכישת הידע שלנו וההכרה בדברים, ההבנה שלהם.
רוצים רעיונות לספורט - ראו בתגית "פעילות גופנית".
הנה התרומה של הספורט לגוף ולנפש ומדוע ספורט קבוצתי תורם אף יותר (מתורגם):
https://youtu.be/hmFQqjMF_f0
כך תורמת הפעילות הגופנית למוח ולחשיבה:
https://youtu.be/E0ARTVoI18U
מה מתרחש בגוף כשמתחילים לעשות ספורט קבוע?
https://youtu.be/rBUjOY12gJA
מה קורה כשמפסיקים לעשות ספורט? (עברית)
https://youtu.be/mggXGn49J6o
וכמובן שלא תמיד הספורט מצליח (פספוסים):
https://youtu.be/cdmKVXynX3I?long=yes
מהו אימון אירובי, איך עושים ומה תפקיד הזיעה בו?
פעילות אירובית (Aerobic exercise), או אימון אירובי הם אימון על בסיס יומי, שמפתח סיבולת לב-ריאה ושורף קלוריות.
אימון אירובי, או אימון סבולת לב-ריאה, הוא המשתלם מכולם במונחים של כושר ופעילות גופנית בריאה. אפשר לזהות אם ספורט כלשהו או פעילות גופנית ספציפית היא פעילות אירובית, לפי המאמץ שהם גובים מאיתנו, או בפשטות לבחון את הנטייה שלנו להזיע כשאנו מבצעים אותם, מה שאגב מדגיש את שריפת הקלוריות שבו.
פעילויות קלאסיות המפתחות סבולת לב-ריאה הן הליכה, ריצה, חתירה, צעידה, רכיבה על אופניים, אופני כושר, ספינינג, שחייה, מחול אירובי, סקווש, קרוס טריינר, שיעורי מדרגה בסטודיו, הליכה, ריצה או טיפוס במכשיר "סטפר", זומבה וסוגי ריקוד מאומצים. הכירו אותם בתגית "ספורט אירובי".
#הפיזיולוגיה של הפעילות האירובית
אימון אירובי הוא פעילות גופנית המתבססת על תנועה ממושכת בעצימות בינונית, שבה הגוף משתמש בחמצן כדי להפיק אנרגיה מפחמימות ושומנים. מילת המפתח כאן היא "אירובי" (Aerobic) - "עם חמצן". בניגוד לאימונים אנאירוביים (Anaerobic) שמתרחשים ללא חמצן ומייצרים חומצת חלב, האימון האירובי נסמך על נשימה עמוקה וקצב לב מוגבר כדי לספק חמצן לשרירים העובדים.
כשאנו מתחילים בריצה קלה, שחייה, רכיבה על אופניים או אפילו הליכה מהירה, מערכת הלב וכלי הדם שלנו מגבירה את קצב פעילותה. הלב מתחיל לפעום מהר יותר, הנשימה מואצת והדם זורם בקצב מוגבר לשרירים. כך מתחיל תהליך הפקת האנרגיה האירובית.
הגוף שלנו הוא מכונה מופלאה שיודעת לווסת את הטמפרטורה הפנימית שלה. כשאנחנו מתאמנים, הפעילות המטבולית המוגברת יוצרת חום רב, והטמפרטורה של הגוף עולה. כדי למנוע התחממות יתר שעלולה להיות מסוכנת, הגוף מגיב בכמה דרכים, והבולטת שבהן היא הזעה.
בלוטות הזיעה שבעורנו, שמספרן נע בין 2 עד 3 מיליון, מתחילות להפריש נוזל המורכב בעיקר ממים ומלחים. כשהזיעה מגיעה לפני העור ומתאדה, היא גוזלת עמה חום מהגוף. זהו תהליך פיזיקלי מושלם שמכונה "קירור באידוי" (Evaporative cooling). כל גרם של זיעה שמתאדה לוקח עמו כ-0.58 קלוריות של חום.
מעניין לציין שבממוצע, אדם מאבד בין 0.5 עד 2 ליטר של זיעה בשעת אימון אירובי, תלוי בעצימות האימון, בטמפרטורת הסביבה ובלחות. ספורטאי מקצועי יכול לאבד אפילו עד 3 ליטר בשעה בתנאים קיצוניים.
הזיעה אינה רק תוצר לוואי של האימון, אלא מדד חשוב לפעילות הגופנית. היא מסייעת לנו להבין את עצימות האימון ואת התגובה של הגוף שלנו אליו. אולם, חשוב להבין שהזעה מוגברת אינה בהכרח סימן לשריפת קלוריות רבה יותר. זו טעות נפוצה לחשוב שככל שמזיעים יותר, כך שורפים יותר קלוריות. למעשה, הזיעה היא בעיקר מנגנון קירור ולא מדד ישיר לשריפת קלוריות.
מחקר מעניין שנערך באוניברסיטת סטנפורד (Stanford) הראה שאנשים בכושר גופני טוב יותר נוטים להתחיל להזיע מוקדם יותר בתחילת האימון. הסיבה לכך היא שגופם למד להגיב מהר יותר לעלייה בטמפרטורה ולווסת אותה ביעילות. תופעה זו, המכונה "הזעת אקלימציה" (Heat acclimation), מתרחשת כאשר הגוף מתאים את עצמו לסביבה חמה ומזיע ביעילות רבה יותר לאחר מספר ימי חשיפה.
#דגשים
כשמתאמנים באופן אירובי, חשוב להקפיד על שתייה מרובה לפני, במהלך ואחרי האימון כדי להחזיר לגוף את הנוזלים שאבדו בזיעה. התייבשות קלה של 2% ממשקל הגוף כבר עלולה להוביל לירידה של 10-20% ביכולת הביצוע שלנו, תלוי בסוג הפעילות.
אימון אירובי הוא דרך מצוינת לשפר את בריאות הלב וכלי הדם, לחזק את מערכת החיסון ולשרוף קלוריות. הזיעה היא חלק בלתי נפרד מתהליך זה, והבנת תפקידה מאפשרת לנו להתאמן בצורה נכונה ויעילה יותר. כשאנו מרגישים את הזיעה מטפטפת במהלך אימון, כדאי לזכור שזהו סימן לכך שמנגנון הקירור בגופנו עובד כמו שצריך, ושגופנו מגיב בצורה בריאה למאמץ.
הנה היתרונות והתרומה של האימון האירובי:
https://youtu.be/o6GSzoxjJ-c
טיפים לספורט אירובי (עברית):
https://youtu.be/tJ2eEG43vE4
אימון אירובי בבית, ללא ציוד, מתאים למתחילים, 20 דקות כולל חימום ומתיחות (עברית):
https://youtu.be/dFbjgzA0Ya8
אימון אירובי בבית למתחילים - 20 דקות וללא קפיצות (עברית):
https://youtu.be/IZHGH1bI6K8
ותרגילי חיטוב לבטן ללא ציוד (עברית):
https://youtu.be/8I7lfJ3V71A
דיאטה (Diet), בהגדרה כללית, נוגעת לבחירות המזון והשתייה שאדם עושה במטרה להשיג יעד בריאותי או להגיע למשקל כלשהו.
אז אמנם יש "דיאטת השמנה", בשיח היומיומי הדיאטה מתקשרת בדרך כלל לאכילה מוגבלת או מבוקרת, המכוונת בעיקר למטרות של הרזיה או לשיפור המצב הבריאותי.
המילה עצמה באה מיוונית עתיקה, בה "דיאט" היא אורח חיים. ואכן, הדיאטה הים-תיכונית, למשל, היא בעצם חלק מאורח חיים, של אכילה נכונה ובריאה ולא של עינוי גופני שבמרכזו הימנעות והרעבה עצמית.
ואגב, שתייה מרובה חשובה ומומלצת להרזיה. הסיבה לכך היא שלא פעם אנו טועים ומחליפים תחושת צימאון בתחושת רעב ואוכלים במקום לשתות. שתיית מים תימנע לא פעם אכילה מיותרת והיא גם בריאה.
#דיאטות לדוגמה
ישנם סוגים שונים של דיאטות, ביניהן אלו שמתמקדות בהגבלה של קבוצות מזון מוגדרות. דיאטות כאלה הן למשל דיאטות דלות שומן או דיאטה דלת פחמימות.
יש דיאטות הפוכות, המתעדפות סוגי מזונות מסוימים, דיאטות צמחיות מבוססות צמחים וסיבים תזונתיים, או דיאטות פליאו שמנסות לחזור ולחיות כמו האדם הקדמון, בדגש על הרבה בשר ושומן, במקום פחמימות ומזון מעובד.
דיאטה של הוצאת נוזלים מבוססת על אכילה של פירות וירקות בלבד. אלה מכילים המון אשלגן, שגורם להפרשת נוזלים, יחד עם הפרשת עודפי האשלגן. כך הגוף מאבד עד כ-1.5 קילו ביום, אך זו אינה ירידה ברקמת השומן אלא אובדן נוזלים בלבד, שיש בה גם סכנה של התייבשות הגוף ונזקים שהיא גורמת.
יש גם דיאטות כסאח, שממש לא מומלצות ואינן מאוזנות, הן מבחינה קלורית והן בהרכב של אבות המזון שהגוף צריך.
#חשוב מאוד!
בכל מקרה, לפני דיאטה שווה לפנות לייעוץ מקצועי ומהימן, אפשר אצל דיאטנית בקופת החולים. בכל מקרה חשןב להימנע מדיאטות מוזרות ולא מאוזנות, שעלולות ממש לפגוע בבריאות הגוף ואפילו הנפש, בהפרעות אכילה קשות.
הנה הדיאטה הים תיכונית (עברית):
https://youtu.be/fo1xQWOmZs8
כדאי לדעת מה חווה הגוף שלנו בדיאטה רגילה (עברית):
https://youtu.be/j9NAZkdZ5vc
יש דיאטות מהירות אבל האם הן מומלצות? (מתורגם):
https://youtu.be/P7yM0TKvUm4
אם עליתם קצת במשקל ראו דרך שפויה לרדת (עברית):
https://youtu.be/Nwt4sA4nDNU
שיר נפלא של אפרת גוש על "דיאטה" שאולי באה ממצוקה ופרידה (עברית):
https://youtu.be/_53JXbiqRcA
וכדאי לחשוב טוב טוב על הדיאטות שמציעים לכם ולא לפגוע בבריאות (עברית):
https://youtu.be/JnzvnJaTAZU?long=yes
להיות רזים ולאכול טוב היא משאת הנפש של דורות רבים. אצילים רומיים נהגו לבלוס אוכל ולהקיא באופן מסודר (משרת היה מביא אליהם כלי אליו הקיאו כשהתמלאו), רק כדי להמשיך לטרוף עוד ועוד אוכל.
זריקות הרזיה (Weight Loss Injections) הן זריקות שמסייעות להרזיה על ידי חיקוי של הורמונים המגבירים את תחושת השובע, מאטים את התרוקנות הקיבה ומפחיתים את התיאבון.
בין זריקות ההרזיה של שנת 2026 בולטות מונג'רו (Mounjaro), וויגובי (Wegovy) ואוזמפיק (Ozempic).
הזריקות הללו מיועדות בדרך כלל למבוגרים, עם BMI מעל 30 או מי שסובלים מיותר מ-27 עם גורמי סיכון נלווים ומומלץ שימוש בהן המשולב יחד עם שילוב של פעילות גופנית ותזונה מופחתת קלוריות.
התרופות נכון ל-2026 מסייעות בתקופת השימוש להורדה במשקל שבממוצע מגיעה לסביבות 15 קילוגרם. יש גם תופעות לוואי פחות או יותר קלות ונוטות לחלוף מעצמן. ביניהן בולטות תופעות לוואי אפשריות של בחילות, שלשולים, הקאות ועצירות.
חשוב לדעת שהחתונה עם זריקות ההרזיה היא תמידית. הסיבה? - מכיוון שהשמנה היא מחלה כרונית, לרוב תוביל הפסקה של הזרקת זריקות ההרזיה לעלייה חוזרת במשקל.
כך פועלות זריקות ההרזיה:
https://youtu.be/DM5cGuddYww
על זריקות ההרזיה בסוף 2025 (עברית):
https://youtu.be/BXo7E_T-R6U
יתכן שהן בריאות לדברים נוספים (עברית):
https://youtu.be/VbHu5eORDqc
אך יש גם סיכונים (עברית):
https://youtu.be/SM4-ebN8ITU
ובישראל פיתחו כמוסות שובע (עברית):
https://youtu.be/HaU94H-3l90
האם הזריקות הללו זמניות? (עברית)
https://youtu.be/5UjBAFnJDDM?long=yes
אילו זריקות טובות יותר ופחות? (עברית)
https://youtu.be/AmM7WpaNdkc?long=yes
דיאטה (Diet) היא בעצם מילה יוונית שמשמעותה "אורח חיים", אבל בימינו מרבית האנשים משתמשים בה כדי לתאר תהליך של הורדה במשקל או שינוי תזונתי מסוים. אך אם נחזור למובנה הרחב, דיאטה מתייחסת לכלל המזון שאדם צורך באופן קבוע, בין אם הוא מנסה להוריד במשקל ובין אם לא.
הרעיון של דיאטות להורדת משקל התפתח במיוחד במאה ה-20, כשהרופא האמריקאי הרמן טרנאוור (Herman Tarnower) פרסם את "דיאטת סקרסדייל" בשנות ה-70 והפך למיליונר. מאז, תעשייה שלמה נבנתה סביב הנושא והיא מגלגלת מיליארדי דולרים מדי שנה בעולם.
מבחינה בריאותית, ירידה מתונה במשקל יכולה להיות מועילה מאוד לאנשים הסובלים מעודף משקל. מחקרים מראים כי ירידה של 5-10% מהמשקל יכולה לשפר משמעותיות את לחץ הדם, רמות הסוכר בדם ואת מצב מערכת הלב וכלי הדם.
הבעיה מתחילה כשאנשים מנסים לרדת במשקל בצורה קיצונית או לא מאוזנת. האמת היא שמחקרים מראים כי רוב הדיאטות נכשלות בטווח הארוך, מה שלא מונע מאנשים לנסות שוב ושוב.
הגישה הבריאה לירידה במשקל מבוססת על עקרון פשוט אבל לא קל יישום - יצירת גירעון קלורי מתון. זה אומר שצריך לאכול פחות קלוריות ממה שהגוף שורף מדי יום. גירעון של 500 קלוריות ביום יוביל לירידה של חצי קילו בשבוע, מה שנחשב לקצב בטוח ובר-קיימא.
המומחית לתזונה מריון נסלה (Marion Nestle) מאוניברסיטת ניו יורק אוהבת לומר שהנוסחה היא פשוטה - "אכול פחות, זוז יותר" - אבל ההקשר החברתי והפסיכולוגי הוא שהופך את זה למורכב.
דרך נכונה לעשות דיאטה כוללת בחירה במזונות מזינים ומשביעים. ירקות, פירות, דגנים מלאים, חלבון רזה ושמנים בריאים, כמו אלו שנמצאים באבוקדו ובאגוזים, הם שצריכים לבנות את הבסיס של התפריט.
חשוב מאוד לשמור על הידרציה נכונה ולשתות מים לפני הארוחות, מה שמסייע ליצירת תחושת שובע.
האספקט הפסיכולוגי של הדיאטה הוא לא פחות חשוב. מחקרים מראים כי דיאטות קיצוניות גורמות לגוף להיכנס למצב של "הישרדות", כשהוא מאט את חילוף החומרים ויוצר תשוקות עזות למזון. זו בדיוק הסיבה שמרבית האנשים חוזרים לעלות במשקל אחרי דיאטה קשה.
הפיזיולוג וחוקר התזונה אנסל קייס (Ancel Keys) ערך בשלהי מלחמת העולם השנייה את הניסוי המפורסם "ניסוי ההרעבה של מינסוטה" ("Minnesota Starvation Experiment") שהראה איך הגבלה קלורית קיצונית משפיעה גם על המצב הנפשי - משתתפי הניסוי המורעבים הפכו עצבניים, דכאוניים ואובססיביים למזון.
הגישה המומלצת כיום היא לראות בשינוי התזונתי תהליך חינוכי ארוך טווח ולא אירוע חד-פעמי. במקום לחשוב על "דיאטה", כדאי לחשוב על יצירת הרגלים בריאים שאפשר לשמור עליהם לכל החיים. זה כולל לימוד לזהות רגשות רעב ושובע, אכילה איטית ומודעת, ויצירת סביבה שמעודדת בחירות בריאות.
לבסוף, חשוב לזכור שמשקל הוא רק אינדיקטור אחד לבריאות, ולא בהכרח הכי חשוב. כושר גופני, רמות אנרגיה, איכות שינה ומצב רוח הם מדדים לא פחות משמעותיים לבריאות כללית. לפעמים הדרך הטובה ביותר להגיע למשקל בריא היא לחדול לחשוב עליו כל הזמן ולהתמקד ביצירת אורח חיים פעיל ומזין.
כדאי לדעת מה חווה הגוף שלנו בדיאטה רגילה (עברית):
https://youtu.be/j9NAZkdZ5vc
יש דיאטות מהירות אבל האם הן מומלצות? (מתורגם):
https://youtu.be/P7yM0TKvUm4
וזו דרך שפויה להורדת משקל אחרי עליה (עברית):
https://youtu.be/Nwt4sA4nDNU
שיר נפלא של אפרת גוש על "דיאטה" שאולי באה ממצוקה ופרידה (עברית):
https://youtu.be/_53JXbiqRcA
וכדאי לחשוב טוב טוב על הדיאטות שמציעים לכם ולא לפגוע בבריאות (עברית):
https://youtu.be/JnzvnJaTAZU?long=yes
#מה זה שומן בעצם?
איך זה שיש שומן בריא ויש שומן שאינו בריא? ומהו בדיוק השומן?
מה שמזיק לבריאותנו באמת הוא לא כמות השומן שאנו אוכלים, אלא סוג השומן שאנו אוכלים. זה מאד מעניין כי זה מסביר איך כימיה קובעת כמה אנחנו בריאים..
הכל מתחיל ממולקולות שנקראות טריגליצרידים. הרכב המולקולות הללו הוא שקובע האם השומן הזה בריא או לא, נוזלי או מוצק וכן הלאה. מבחינה מדעית, סוג הקשר בין אטומי הפחמן שבמולקולה הוא שקובע עד כמה השומן שלה בריא.
כשהקשר בין חומצות השומן הוא בודד, פירושו של דבר שחומצות השומן רוויות ואלה השומנים שכשהם בעודף, הם אינם בריאים לגופנו!
אבל גם כשהשומנים לא רוויים, יכולה להיות בהם בעיה בריאותית. בסידור האטומים המצטלב שנקרא "שומן טראנס" יש מרכיבים שמזיקים גם הם לבריאותנו. מאד מזיקים. אפילו יותר משומן רווי!
לכן, כשתראו מהיום על רשימת הרכיבים של דבר מאכל את הצירוף "הידרוגנציה חלקית" - הימנעו ממנו, כי הוא מאד מאד מזיק לבריאות!
הנה סרטון שמסביר מהו השומן (מתורגם):
http://youtu.be/QhUrc4BnPgg?t=13s
האם לגוף שלנו יש זיכרון משלו לפחות בענייני דיאטה (עברית):
https://youtu.be/j9NAZkdZ5vc
הייתכן שהשמנה היא דבר מדבק (עברית):
https://youtu.be/K8KQK8N5nQU
מה הכימיה של השומנים (מתורגם):
http://youtu.be/ZA2KJf0ejfE
הנה אימון שריפת שומן וחיטוב נשים לקראת הקיץ (עברית):
https://youtu.be/yDTuNvq57P4?long=yes
ותרגילים לשריפת שומן (עברית):
https://youtu.be/hMq54W6JJZ8?long=yes
איך זה שיש שומן בריא ויש שומן שאינו בריא? ומהו בדיוק השומן?
מה שמזיק לבריאותנו באמת הוא לא כמות השומן שאנו אוכלים, אלא סוג השומן שאנו אוכלים. זה מאד מעניין כי זה מסביר איך כימיה קובעת כמה אנחנו בריאים..
הכל מתחיל ממולקולות שנקראות טריגליצרידים. הרכב המולקולות הללו הוא שקובע האם השומן הזה בריא או לא, נוזלי או מוצק וכן הלאה. מבחינה מדעית, סוג הקשר בין אטומי הפחמן שבמולקולה הוא שקובע עד כמה השומן שלה בריא.
כשהקשר בין חומצות השומן הוא בודד, פירושו של דבר שחומצות השומן רוויות ואלה השומנים שכשהם בעודף, הם אינם בריאים לגופנו!
אבל גם כשהשומנים לא רוויים, יכולה להיות בהם בעיה בריאותית. בסידור האטומים המצטלב שנקרא "שומן טראנס" יש מרכיבים שמזיקים גם הם לבריאותנו. מאד מזיקים. אפילו יותר משומן רווי!
לכן, כשתראו מהיום על רשימת הרכיבים של דבר מאכל את הצירוף "הידרוגנציה חלקית" - הימנעו ממנו, כי הוא מאד מאד מזיק לבריאות!
הנה סרטון שמסביר מהו השומן (מתורגם):
http://youtu.be/QhUrc4BnPgg?t=13s
האם לגוף שלנו יש זיכרון משלו לפחות בענייני דיאטה (עברית):
https://youtu.be/j9NAZkdZ5vc
הייתכן שהשמנה היא דבר מדבק (עברית):
https://youtu.be/K8KQK8N5nQU
מה הכימיה של השומנים (מתורגם):
http://youtu.be/ZA2KJf0ejfE
הנה אימון שריפת שומן וחיטוב נשים לקראת הקיץ (עברית):
https://youtu.be/yDTuNvq57P4?long=yes
ותרגילים לשריפת שומן (עברית):
https://youtu.be/hMq54W6JJZ8?long=yes
הרזייה
תזונאים נוהגים לומר ש"אנחנו מה שאנחנו אוכלים". נראה, אם כן, שרבים לא מעריכים את גופם מספיק, בהתחשב במה שהם מכניסים לתוכו.
המונח הסלנגי גַּ'אנְק פוּד (Junk food), בעברית "אוכל זבל" מתייחס למזון שמכיל כמויות גבוהות של מסוכרים, שומן טראנס, או כמויות מועטות של ויטמינים, חלבונים או מינרלים הדרושים לגוף בריא.
רבים מאיתנו אוהבים מזון מהיר כמו המבורגר ונקניקיות, או מאכלים שמטוגנים בשמן עמוק, כמו צ'יפס.
מאכלים כאלה הם אכן מאד אהובים וכיף לאכול אותם, אבל לא פעם הם מכילים כמויות מוגזמות של שומן, סוכר שהוא מיותר לחלוטין, נתרן שיש ביותר מדי מלח ומרכיבים לא בריאים נוספים.
מי שמרבים באכילה של אוכל כזה צורכים מזון משמין ומזיק לבריאות. כי בהמבורגר מרשתות המזון המהיר זה לא רק שומן שבבשר אדום, אלא גם סוכר בכמויות בלתי אפשריות, לא נחוצות מלבד כדי למכר אותנו ולא בריאות באופן חמור.
עוד מזונות שנחשבים לג'אנק פוד הם חטיפים מלוחים, מסטיקים, סוכריות וקינוחים מתוקים ומשקאות מוגזים ומפוצצי סוכר.
גם פיצה, טאקו ומאכלים דומים יכולים להיחשב לא פעם כג'אנק פוד, בהתאם למה שהם מכילים ולדרך הכנתם.
ראו דוגמאות למזון לא בריא בתגית "ג'אנק פוד".
הנה הג'אנק פוד ובעיות הבריאות שהוא יוצר:
https://youtu.be/pLExEUGZMJU
ג'אנק פוד בימי הביניים:
https://youtu.be/190emwcnYJ4
האם גם סלבס אוכלים ג'אנק פוד?
http://youtu.be/Z_1JotYPr50?long=yes
#
אוזמפיק (Ozempic) היא תרופה לסוכרת שהתגלתה בעשור השלישי של המאה ה-21 כתרופת הרזיה, מה שהפך אותה לשם נרדף לירידה במשקל.
התרופה שפותחה על ידי החברה הדנית נובו נורדיסק (Novo Nordisk) אושרה בשנת 2017 לטיפול בסוכרת מסוג 2, על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA).
החומר הפעיל בתרופה הוא סמגלוטייד (Semaglutide), מולקולה שמחקה הורמון טבעי בגוף הנקרא GLP-1 (פפטיד דמוי גלוקגון 1). הורמון זה מופרש במעי לאחר ארוחה ושולח מסרים למוח והלבלב: "האוכל הגיע". הלבלב מגיב בהפרשת אינסולין (Insulin) שמורידה את רמות הסוכר בדם, בעוד שהמוח מקבל את האות שהגוף שבע.
הבעיה אצל חולי סוכרת מסוג 2 היא שהמנגנון הזה לא עובד כמו שצריך: הלבלב לא מגיב כראוי לאוכל ואינו מפריש אינסולין מה שמעלה את רמות הסוכר ומקשה על הגוף לשלוט בהן. כאן נכנסת אוזמפיק לפעולה כגרסה סינתטית וממושכת של ההורמון GLP-1.
זריקה שבועית מספיקה לשבוע שלם של גירוי הלבלב להפריש אינסולין במקרים שרמות הסוכר גבוהות - פעולה שמפחיתה את סכנת ירידת הסוכר החדה שנקראת "היפוגליקמיה".
אבל לזריקת האוזמפיק עוד פעולות משמעותיות - היא מאיטה את התרוקנות הקיבה ומייצרת תחושת שובע במרכזי השובע שבמוח. משום כך דיווחו מטופלים רבים בה על ירידה ניכרת במשקל.
כך הפכה תופעת הלוואי של התרופה לסוכרת למוצר עצמאי תחת השם וגובי (Wegovy), שזו גרסה של אוזמפיק עם מינון מוגדל של אותה מולקולה "משביעה" וזו אושרה ב-2021 ספציפית לטיפול בהשמנה.
ההשפעה על המשקל היא שהוציאה את אוזמפיק ממעגלי הרפואה אל תרבות הפופ. בחברה המודרנית בה הפך הרזון אצל רבים מהציבור לאובססיה, השתלבו הרפואה המודרנית עם החשש מהשמנה. בהוליווד, רזו כוכבות כמו שרליז ת'רון ושמרו על המראה ה"נכון". שחקנים כמו מתיו מקונוהי או כריסטיאן בייל יכולים עתה להשמין או לרזות לצורך תפקידים ולשוב למשקלם, אחרי שזכו למחמאות המבקרים על התמסרות לתפקידים.
ומה שטוב לשחקניות הוליווד התאים גם לציבור המבוסס שיכול לעמוד במחירי זריקות הרזייה שכאלה. הפופולריות של התרופה הגיעה לממדים כה גדולים שבשנים 2022–2023 נוצר מחסור עולמי חמור. הסיבה: אנשים בריאים לחלוטין רכשו אותה מרופאים פרטיים לשם ירידה במשקל, דבר שגרם לחולי סוכרת שזקוקים לה רפואית להתקשות להשיגה.
אבל כמו כל תרופה רבת עוצמה, גם לאוזמפיק יש מחיר. תופעות הלוואי הנפוצות ביותר שלה הן במערכת העיכול: בחילות, הקאות, שלשולים ועצירות. אצל מרבית המטופלים הן פוחתות עם הזמן, אך על חלק הן מקשות גם בהמשך.
נדירות יותר, אך חמורות הן דלקת בלבלב (פנקריאטיטיס) ובעיות בכליות. מחקרים בבעלי חיים הראו גם שתרופות כאלה מתקשרות לגידולים בבלוטת התריס, בייחוד בסוג נדיר הנקרא קרצינומה מדולרית (Medullary Thyroid Carcinoma).
מכאן איסור השימוש באוזמפיק ודומותיה לבעלי היסטוריה משפחתית של גידולים כאלה. אמנם הקשר התגלה רק בחולדות ולא בבני אדם, אך הוא הספיק כדי לחייב זהירות, לפחות עד שיימצאו תוצאות מובהקות בבני אדם.
נושא נוסף שעלה בשיח הציבורי הוא התסמונת שכינויה "פני אוזמפיק" (Ozempic Face): ירידה מהירה מאוד במשקל עלולה לגרום לרפיון עור פנים ולמראה מוזנח. אין זו תופעת לוואי ישירה של החומר הפעיל, אלא של הירידה החדה בשומן הפנים.
כך שתרופת האוזמפיק מייצגת קפיצת מדרגה אמיתית בטיפול בסוכרת ובהשמנה, אך היא איננה פתרון קסם. מחקרים מראים שהפסקת השימוש בה גוררת לעיתים קרובות עלייה חזרה במשקל, מכיוון שברגע שהמולקולה נעלמת מהדם, חוזר הגוף לדפוסים הישנים.
הנה זריקת האוזמפיק להרזיה:
https://youtu.be/6asOeMd8OQE
האם אוזמפיק היא תרופת פלא? (עברית):
https://youtu.be/SM4-ebN8ITU
דרך הפעולה של האוזמפיק:
https://youtu.be/QO5GHr7vZBU
האוזמפיק:
https://youtu.be/DM5cGuddYww
הנה זריקת ההרזייה (ללא מילים):
https://youtu.be/uPATb4KFQDM
המדריך למזריקה (עברית):
https://youtu.be/rsAoT1iVVmk
היום יש גם כדורי הרזיה? (עברית):
https://youtu.be/G4whGfLwsVE
הסכנות:
https://youtu.be/2LIsLwBSr_c?long=yes
והבעיות של זריקות ההרזיה (עברית):
https://youtu.be/wuBK8DdO9yU?long=yes
אוזמפיק (Ozempic) היא תרופה לסוכרת שהתגלתה בעשור השלישי של המאה ה-21 כתרופת הרזיה, מה שהפך אותה לשם נרדף לירידה במשקל.
התרופה שפותחה על ידי החברה הדנית נובו נורדיסק (Novo Nordisk) אושרה בשנת 2017 לטיפול בסוכרת מסוג 2, על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA).
החומר הפעיל בתרופה הוא סמגלוטייד (Semaglutide), מולקולה שמחקה הורמון טבעי בגוף הנקרא GLP-1 (פפטיד דמוי גלוקגון 1). הורמון זה מופרש במעי לאחר ארוחה ושולח מסרים למוח והלבלב: "האוכל הגיע". הלבלב מגיב בהפרשת אינסולין (Insulin) שמורידה את רמות הסוכר בדם, בעוד שהמוח מקבל את האות שהגוף שבע.
הבעיה אצל חולי סוכרת מסוג 2 היא שהמנגנון הזה לא עובד כמו שצריך: הלבלב לא מגיב כראוי לאוכל ואינו מפריש אינסולין מה שמעלה את רמות הסוכר ומקשה על הגוף לשלוט בהן. כאן נכנסת אוזמפיק לפעולה כגרסה סינתטית וממושכת של ההורמון GLP-1.
זריקה שבועית מספיקה לשבוע שלם של גירוי הלבלב להפריש אינסולין במקרים שרמות הסוכר גבוהות - פעולה שמפחיתה את סכנת ירידת הסוכר החדה שנקראת "היפוגליקמיה".
אבל לזריקת האוזמפיק עוד פעולות משמעותיות - היא מאיטה את התרוקנות הקיבה ומייצרת תחושת שובע במרכזי השובע שבמוח. משום כך דיווחו מטופלים רבים בה על ירידה ניכרת במשקל.
כך הפכה תופעת הלוואי של התרופה לסוכרת למוצר עצמאי תחת השם וגובי (Wegovy), שזו גרסה של אוזמפיק עם מינון מוגדל של אותה מולקולה "משביעה" וזו אושרה ב-2021 ספציפית לטיפול בהשמנה.
ההשפעה על המשקל היא שהוציאה את אוזמפיק ממעגלי הרפואה אל תרבות הפופ. בחברה המודרנית בה הפך הרזון אצל רבים מהציבור לאובססיה, השתלבו הרפואה המודרנית עם החשש מהשמנה. בהוליווד, רזו כוכבות כמו שרליז ת'רון ושמרו על המראה ה"נכון". שחקנים כמו מתיו מקונוהי או כריסטיאן בייל יכולים עתה להשמין או לרזות לצורך תפקידים ולשוב למשקלם, אחרי שזכו למחמאות המבקרים על התמסרות לתפקידים.
ומה שטוב לשחקניות הוליווד התאים גם לציבור המבוסס שיכול לעמוד במחירי זריקות הרזייה שכאלה. הפופולריות של התרופה הגיעה לממדים כה גדולים שבשנים 2022–2023 נוצר מחסור עולמי חמור. הסיבה: אנשים בריאים לחלוטין רכשו אותה מרופאים פרטיים לשם ירידה במשקל, דבר שגרם לחולי סוכרת שזקוקים לה רפואית להתקשות להשיגה.
אבל כמו כל תרופה רבת עוצמה, גם לאוזמפיק יש מחיר. תופעות הלוואי הנפוצות ביותר שלה הן במערכת העיכול: בחילות, הקאות, שלשולים ועצירות. אצל מרבית המטופלים הן פוחתות עם הזמן, אך על חלק הן מקשות גם בהמשך.
נדירות יותר, אך חמורות הן דלקת בלבלב (פנקריאטיטיס) ובעיות בכליות. מחקרים בבעלי חיים הראו גם שתרופות כאלה מתקשרות לגידולים בבלוטת התריס, בייחוד בסוג נדיר הנקרא קרצינומה מדולרית (Medullary Thyroid Carcinoma).
מכאן איסור השימוש באוזמפיק ודומותיה לבעלי היסטוריה משפחתית של גידולים כאלה. אמנם הקשר התגלה רק בחולדות ולא בבני אדם, אך הוא הספיק כדי לחייב זהירות, לפחות עד שיימצאו תוצאות מובהקות בבני אדם.
נושא נוסף שעלה בשיח הציבורי הוא התסמונת שכינויה "פני אוזמפיק" (Ozempic Face): ירידה מהירה מאוד במשקל עלולה לגרום לרפיון עור פנים ולמראה מוזנח. אין זו תופעת לוואי ישירה של החומר הפעיל, אלא של הירידה החדה בשומן הפנים.
כך שתרופת האוזמפיק מייצגת קפיצת מדרגה אמיתית בטיפול בסוכרת ובהשמנה, אך היא איננה פתרון קסם. מחקרים מראים שהפסקת השימוש בה גוררת לעיתים קרובות עלייה חזרה במשקל, מכיוון שברגע שהמולקולה נעלמת מהדם, חוזר הגוף לדפוסים הישנים.
הנה זריקת האוזמפיק להרזיה:
https://youtu.be/6asOeMd8OQE
האם אוזמפיק היא תרופת פלא? (עברית):
https://youtu.be/SM4-ebN8ITU
דרך הפעולה של האוזמפיק:
https://youtu.be/QO5GHr7vZBU
האוזמפיק:
https://youtu.be/DM5cGuddYww
הנה זריקת ההרזייה (ללא מילים):
https://youtu.be/uPATb4KFQDM
המדריך למזריקה (עברית):
https://youtu.be/rsAoT1iVVmk
היום יש גם כדורי הרזיה? (עברית):
https://youtu.be/G4whGfLwsVE
הסכנות:
https://youtu.be/2LIsLwBSr_c?long=yes
והבעיות של זריקות ההרזיה (עברית):
https://youtu.be/wuBK8DdO9yU?long=yes
תרומת הספורט לגוף היא אדירה וכמעט בלתי נתפסת. למעשה, מומחים מעריכים ששגרת פעילות גופנית או אימוני כושר, מעבר לשמירה שלהם על המשקל ולשיפור היכולת הגופנית, היא בריאה וחיונית גם לחיזוק המערכת החיסונית, למוח, לחשיבה, לשיפור מצב הרוח ואף להפחתה של הסיכון לדיכאון.
אבל איך בדיוק משפיעים פעילות גופנית וכושר לטובה ובאופן חיובי ומשמעותי על המוח והקוגניציה?
אז רגע לפני נתחיל בהסבר בסיסי של המושג קוֹגְנִיצְיָה (Cognition), הקשור בידע או במידע המצוי במוחנו ויוצר את הידיעה האנושית. מי שמאפשרים את יצירת הידע והידיעה הם המרכזים במוח שבהם מתרחשים תהליכים של התהוות הידיעה האנושית.
פעילות גופנית מגבירה את זרימת הדם למוח, מה שמוביל לאספקה מוגברת של חמצן וחומרי הזנה אליו. זה תורם לבריאות התאים העצביים ומעודד את יצירתם של תאי מוח חדשים, תהליך הידוע כנוירוגנזה.
הפעילות הגופנית מעודדת גם שחרור של דופמין, סרוטונין ונוראפינפרין. נוירו-טרנסמיטרים אלה משפרים את מצב הרוח, מפחיתים מתח וחרדה, ומשפרים את היכולת הקוגניטיבית של המתאמן.
עוד מעלה אימון גופני את רמות ה-BDNF (קיצור של Brain-Derived Neurotrophic Factor) במוח. BDNF הוא חלבון חיוני לשמירה על בריאות תאי העצב ולעידוד הגמישות העצבית, המהווה את היכולת של המוח ליצור קשרים עצביים חדשים.
פעילות גופנית סדירה יכולה להפחית דלקת כרונית בגוף, כולל במוח. דלקת כרונית נקשרה לירידה קוגניטיבית ולמחלות ניווניות של המוח.
האימון הגופני משפר גם את איכות השינה, שהיא קריטית לתפקוד קוגניטיבי תקין. שינה טובה יותר מאפשרת למוח לעבד מידע ולאחסן זיכרונות ביעילות רבה יותר.
מחקרים הראו שפעילות גופנית סדירה יכולה להגדיל את נפח ההיפוקמפוס, אזור במוח החיוני לזיכרון וללמידה. זה יכול לשפר את היכולת לזכור מידע חדש ולאחזר זיכרונות ישנים.
בנוסף, פעילות גופנית מסייעת בשמירה על משקל גוף בריא ומפחיתה את הסיכון למחלות כרוניות כמו סוכרת וכלי דם, היכולות להשפיע לרעה על תפקוד המוח.
לבסוף, פעילות גופנית, במיוחד פעילויות המערבות תיאום ומיומנויות מוטוריות מורכבות, יכולה לשפר את הקואורדינציה ואת היכולת הקוגניטיבית הכללית.
אז אכן - כל הממצאים מעידים שפעילות גופנית מגבירה את היכולות הגופניות ויכולה גם לשנות את המראה הפיזי. לצד זאת היא גם משפרת את מצב המוח והקוגניציה, רכישת הידע שלנו וההכרה בדברים, ההבנה שלהם.
רוצים רעיונות לספורט - ראו בתגית "פעילות גופנית".
הנה התרומה של הספורט לגוף ולנפש ומדוע ספורט קבוצתי תורם אף יותר (מתורגם):
https://youtu.be/hmFQqjMF_f0
כך תורמת הפעילות הגופנית למוח ולחשיבה:
https://youtu.be/E0ARTVoI18U
מה מתרחש בגוף כשמתחילים לעשות ספורט קבוע?
https://youtu.be/rBUjOY12gJA
מה קורה כשמפסיקים לעשות ספורט? (עברית)
https://youtu.be/mggXGn49J6o
וכמובן שלא תמיד הספורט מצליח (פספוסים):
https://youtu.be/cdmKVXynX3I?long=yes
פעילות אירובית (Aerobic exercise), או אימון אירובי הם אימון על בסיס יומי, שמפתח סיבולת לב-ריאה ושורף קלוריות.
אימון אירובי, או אימון סבולת לב-ריאה, הוא המשתלם מכולם במונחים של כושר ופעילות גופנית בריאה. אפשר לזהות אם ספורט כלשהו או פעילות גופנית ספציפית היא פעילות אירובית, לפי המאמץ שהם גובים מאיתנו, או בפשטות לבחון את הנטייה שלנו להזיע כשאנו מבצעים אותם, מה שאגב מדגיש את שריפת הקלוריות שבו.
פעילויות קלאסיות המפתחות סבולת לב-ריאה הן הליכה, ריצה, חתירה, צעידה, רכיבה על אופניים, אופני כושר, ספינינג, שחייה, מחול אירובי, סקווש, קרוס טריינר, שיעורי מדרגה בסטודיו, הליכה, ריצה או טיפוס במכשיר "סטפר", זומבה וסוגי ריקוד מאומצים. הכירו אותם בתגית "ספורט אירובי".
#הפיזיולוגיה של הפעילות האירובית
אימון אירובי הוא פעילות גופנית המתבססת על תנועה ממושכת בעצימות בינונית, שבה הגוף משתמש בחמצן כדי להפיק אנרגיה מפחמימות ושומנים. מילת המפתח כאן היא "אירובי" (Aerobic) - "עם חמצן". בניגוד לאימונים אנאירוביים (Anaerobic) שמתרחשים ללא חמצן ומייצרים חומצת חלב, האימון האירובי נסמך על נשימה עמוקה וקצב לב מוגבר כדי לספק חמצן לשרירים העובדים.
כשאנו מתחילים בריצה קלה, שחייה, רכיבה על אופניים או אפילו הליכה מהירה, מערכת הלב וכלי הדם שלנו מגבירה את קצב פעילותה. הלב מתחיל לפעום מהר יותר, הנשימה מואצת והדם זורם בקצב מוגבר לשרירים. כך מתחיל תהליך הפקת האנרגיה האירובית.
הגוף שלנו הוא מכונה מופלאה שיודעת לווסת את הטמפרטורה הפנימית שלה. כשאנחנו מתאמנים, הפעילות המטבולית המוגברת יוצרת חום רב, והטמפרטורה של הגוף עולה. כדי למנוע התחממות יתר שעלולה להיות מסוכנת, הגוף מגיב בכמה דרכים, והבולטת שבהן היא הזעה.
בלוטות הזיעה שבעורנו, שמספרן נע בין 2 עד 3 מיליון, מתחילות להפריש נוזל המורכב בעיקר ממים ומלחים. כשהזיעה מגיעה לפני העור ומתאדה, היא גוזלת עמה חום מהגוף. זהו תהליך פיזיקלי מושלם שמכונה "קירור באידוי" (Evaporative cooling). כל גרם של זיעה שמתאדה לוקח עמו כ-0.58 קלוריות של חום.
מעניין לציין שבממוצע, אדם מאבד בין 0.5 עד 2 ליטר של זיעה בשעת אימון אירובי, תלוי בעצימות האימון, בטמפרטורת הסביבה ובלחות. ספורטאי מקצועי יכול לאבד אפילו עד 3 ליטר בשעה בתנאים קיצוניים.
הזיעה אינה רק תוצר לוואי של האימון, אלא מדד חשוב לפעילות הגופנית. היא מסייעת לנו להבין את עצימות האימון ואת התגובה של הגוף שלנו אליו. אולם, חשוב להבין שהזעה מוגברת אינה בהכרח סימן לשריפת קלוריות רבה יותר. זו טעות נפוצה לחשוב שככל שמזיעים יותר, כך שורפים יותר קלוריות. למעשה, הזיעה היא בעיקר מנגנון קירור ולא מדד ישיר לשריפת קלוריות.
מחקר מעניין שנערך באוניברסיטת סטנפורד (Stanford) הראה שאנשים בכושר גופני טוב יותר נוטים להתחיל להזיע מוקדם יותר בתחילת האימון. הסיבה לכך היא שגופם למד להגיב מהר יותר לעלייה בטמפרטורה ולווסת אותה ביעילות. תופעה זו, המכונה "הזעת אקלימציה" (Heat acclimation), מתרחשת כאשר הגוף מתאים את עצמו לסביבה חמה ומזיע ביעילות רבה יותר לאחר מספר ימי חשיפה.
#דגשים
כשמתאמנים באופן אירובי, חשוב להקפיד על שתייה מרובה לפני, במהלך ואחרי האימון כדי להחזיר לגוף את הנוזלים שאבדו בזיעה. התייבשות קלה של 2% ממשקל הגוף כבר עלולה להוביל לירידה של 10-20% ביכולת הביצוע שלנו, תלוי בסוג הפעילות.
אימון אירובי הוא דרך מצוינת לשפר את בריאות הלב וכלי הדם, לחזק את מערכת החיסון ולשרוף קלוריות. הזיעה היא חלק בלתי נפרד מתהליך זה, והבנת תפקידה מאפשרת לנו להתאמן בצורה נכונה ויעילה יותר. כשאנו מרגישים את הזיעה מטפטפת במהלך אימון, כדאי לזכור שזהו סימן לכך שמנגנון הקירור בגופנו עובד כמו שצריך, ושגופנו מגיב בצורה בריאה למאמץ.
הנה היתרונות והתרומה של האימון האירובי:
https://youtu.be/o6GSzoxjJ-c
טיפים לספורט אירובי (עברית):
https://youtu.be/tJ2eEG43vE4
אימון אירובי בבית, ללא ציוד, מתאים למתחילים, 20 דקות כולל חימום ומתיחות (עברית):
https://youtu.be/dFbjgzA0Ya8
אימון אירובי בבית למתחילים - 20 דקות וללא קפיצות (עברית):
https://youtu.be/IZHGH1bI6K8
ותרגילי חיטוב לבטן ללא ציוד (עברית):
https://youtu.be/8I7lfJ3V71A
