האם דיאטה היא דבר טוב?
דיאטה (Diet) היא בעצם מילה יוונית שמשמעותה "אורח חיים", אבל בימינו מרבית האנשים משתמשים בה כדי לתאר תהליך של הורדה במשקל או שינוי תזונתי מסוים. אך אם נחזור למובנה הרחב, דיאטה מתייחסת לכלל המזון שאדם צורך באופן קבוע, בין אם הוא מנסה להוריד במשקל ובין אם לא.
הרעיון של דיאטות להורדת משקל התפתח במיוחד במאה ה-20, כשהרופא האמריקאי הרמן טרנאוור (Herman Tarnower) פרסם את "דיאטת סקרסדייל" בשנות ה-70 והפך למיליונר. מאז, תעשייה שלמה נבנתה סביב הנושא והיא מגלגלת מיליארדי דולרים מדי שנה בעולם.
מבחינה בריאותית, ירידה מתונה במשקל יכולה להיות מועילה מאוד לאנשים הסובלים מעודף משקל. מחקרים מראים כי ירידה של 5-10% מהמשקל יכולה לשפר משמעותיות את לחץ הדם, רמות הסוכר בדם ואת מצב מערכת הלב וכלי הדם.
הבעיה מתחילה כשאנשים מנסים לרדת במשקל בצורה קיצונית או לא מאוזנת. האמת היא שמחקרים מראים כי רוב הדיאטות נכשלות בטווח הארוך, מה שלא מונע מאנשים לנסות שוב ושוב.
הגישה הבריאה לירידה במשקל מבוססת על עקרון פשוט אבל לא קל יישום - יצירת גירעון קלורי מתון. זה אומר שצריך לאכול פחות קלוריות ממה שהגוף שורף מדי יום. גירעון של 500 קלוריות ביום יוביל לירידה של חצי קילו בשבוע, מה שנחשב לקצב בטוח ובר-קיימא.
המומחית לתזונה מריון נסלה (Marion Nestle) מאוניברסיטת ניו יורק אוהבת לומר שהנוסחה היא פשוטה - "אכול פחות, זוז יותר" - אבל ההקשר החברתי והפסיכולוגי הוא שהופך את זה למורכב.
דרך נכונה לעשות דיאטה כוללת בחירה במזונות מזינים ומשביעים. ירקות, פירות, דגנים מלאים, חלבון רזה ושמנים בריאים, כמו אלו שנמצאים באבוקדו ובאגוזים, הם שצריכים לבנות את הבסיס של התפריט.
חשוב מאוד לשמור על הידרציה נכונה ולשתות מים לפני הארוחות, מה שמסייע ליצירת תחושת שובע.
האספקט הפסיכולוגי של הדיאטה הוא לא פחות חשוב. מחקרים מראים כי דיאטות קיצוניות גורמות לגוף להיכנס למצב של "הישרדות", כשהוא מאט את חילוף החומרים ויוצר תשוקות עזות למזון. זו בדיוק הסיבה שמרבית האנשים חוזרים לעלות במשקל אחרי דיאטה קשה.
הפיזיולוג וחוקר התזונה אנסל קייס (Ancel Keys) ערך בשלהי מלחמת העולם השנייה את הניסוי המפורסם "ניסוי ההרעבה של מינסוטה" ("Minnesota Starvation Experiment") שהראה איך הגבלה קלורית קיצונית משפיעה גם על המצב הנפשי - משתתפי הניסוי המורעבים הפכו עצבניים, דכאוניים ואובססיביים למזון.
הגישה המומלצת כיום היא לראות בשינוי התזונתי תהליך חינוכי ארוך טווח ולא אירוע חד-פעמי. במקום לחשוב על "דיאטה", כדאי לחשוב על יצירת הרגלים בריאים שאפשר לשמור עליהם לכל החיים. זה כולל לימוד לזהות רגשות רעב ושובע, אכילה איטית ומודעת, ויצירת סביבה שמעודדת בחירות בריאות.
לבסוף, חשוב לזכור שמשקל הוא רק אינדיקטור אחד לבריאות, ולא בהכרח הכי חשוב. כושר גופני, רמות אנרגיה, איכות שינה ומצב רוח הם מדדים לא פחות משמעותיים לבריאות כללית. לפעמים הדרך הטובה ביותר להגיע למשקל בריא היא לחדול לחשוב עליו כל הזמן ולהתמקד ביצירת אורח חיים פעיל ומזין.
דיאטה (Diet) היא בעצם מילה יוונית שמשמעותה "אורח חיים", אבל בימינו מרבית האנשים משתמשים בה כדי לתאר תהליך של הורדה במשקל או שינוי תזונתי מסוים. אך אם נחזור למובנה הרחב, דיאטה מתייחסת לכלל המזון שאדם צורך באופן קבוע, בין אם הוא מנסה להוריד במשקל ובין אם לא.
הרעיון של דיאטות להורדת משקל התפתח במיוחד במאה ה-20, כשהרופא האמריקאי הרמן טרנאוור (Herman Tarnower) פרסם את "דיאטת סקרסדייל" בשנות ה-70 והפך למיליונר. מאז, תעשייה שלמה נבנתה סביב הנושא והיא מגלגלת מיליארדי דולרים מדי שנה בעולם.
מבחינה בריאותית, ירידה מתונה במשקל יכולה להיות מועילה מאוד לאנשים הסובלים מעודף משקל. מחקרים מראים כי ירידה של 5-10% מהמשקל יכולה לשפר משמעותיות את לחץ הדם, רמות הסוכר בדם ואת מצב מערכת הלב וכלי הדם.
הבעיה מתחילה כשאנשים מנסים לרדת במשקל בצורה קיצונית או לא מאוזנת. האמת היא שמחקרים מראים כי רוב הדיאטות נכשלות בטווח הארוך, מה שלא מונע מאנשים לנסות שוב ושוב.
הגישה הבריאה לירידה במשקל מבוססת על עקרון פשוט אבל לא קל יישום - יצירת גירעון קלורי מתון. זה אומר שצריך לאכול פחות קלוריות ממה שהגוף שורף מדי יום. גירעון של 500 קלוריות ביום יוביל לירידה של חצי קילו בשבוע, מה שנחשב לקצב בטוח ובר-קיימא.
המומחית לתזונה מריון נסלה (Marion Nestle) מאוניברסיטת ניו יורק אוהבת לומר שהנוסחה היא פשוטה - "אכול פחות, זוז יותר" - אבל ההקשר החברתי והפסיכולוגי הוא שהופך את זה למורכב.
דרך נכונה לעשות דיאטה כוללת בחירה במזונות מזינים ומשביעים. ירקות, פירות, דגנים מלאים, חלבון רזה ושמנים בריאים, כמו אלו שנמצאים באבוקדו ובאגוזים, הם שצריכים לבנות את הבסיס של התפריט.
חשוב מאוד לשמור על הידרציה נכונה ולשתות מים לפני הארוחות, מה שמסייע ליצירת תחושת שובע.
האספקט הפסיכולוגי של הדיאטה הוא לא פחות חשוב. מחקרים מראים כי דיאטות קיצוניות גורמות לגוף להיכנס למצב של "הישרדות", כשהוא מאט את חילוף החומרים ויוצר תשוקות עזות למזון. זו בדיוק הסיבה שמרבית האנשים חוזרים לעלות במשקל אחרי דיאטה קשה.
הפיזיולוג וחוקר התזונה אנסל קייס (Ancel Keys) ערך בשלהי מלחמת העולם השנייה את הניסוי המפורסם "ניסוי ההרעבה של מינסוטה" ("Minnesota Starvation Experiment") שהראה איך הגבלה קלורית קיצונית משפיעה גם על המצב הנפשי - משתתפי הניסוי המורעבים הפכו עצבניים, דכאוניים ואובססיביים למזון.
הגישה המומלצת כיום היא לראות בשינוי התזונתי תהליך חינוכי ארוך טווח ולא אירוע חד-פעמי. במקום לחשוב על "דיאטה", כדאי לחשוב על יצירת הרגלים בריאים שאפשר לשמור עליהם לכל החיים. זה כולל לימוד לזהות רגשות רעב ושובע, אכילה איטית ומודעת, ויצירת סביבה שמעודדת בחירות בריאות.
לבסוף, חשוב לזכור שמשקל הוא רק אינדיקטור אחד לבריאות, ולא בהכרח הכי חשוב. כושר גופני, רמות אנרגיה, איכות שינה ומצב רוח הם מדדים לא פחות משמעותיים לבריאות כללית. לפעמים הדרך הטובה ביותר להגיע למשקל בריא היא לחדול לחשוב עליו כל הזמן ולהתמקד ביצירת אורח חיים פעיל ומזין.
