» «
הרמן גרינג
כיצד הפך הרמן גרינג מטייס גיבור לרוצח המונים?



קראו לו הרמן גרינג (Luftwaffe). בצעירותו הוא נודע בגרמניה כטייס מוצלח, פטריוט, עטור תהילה, גיבור אמיץ ואיש מוכשר - בהמשך חייו הוא יתגלה כשטן נאצי חסר עכבות, אדם מושחת במיוחד וחסר לב, ששירת וחבר למנהיג השטני בהיסטוריה והיה גרוע לפחות כמוהו.

זה מתחיל בשנות המלחמה הגדולה, כשרייכסמרשל הרמן גרינג, מי שבמלחמת העולם הראשונה היה קצין זוטר בחיל הרגלים והפך לטייס מצטיין ומעוטר. הוא ניצח ביותר מעשרים קרבות אוויר וקיבל ב-1918 את העיטור הצבאי הגבוה ביותר של הצבא הגרמני.

ב-1921, כשהרמן גרינג פוגש את אדולף היטלר, הצורר לעתיד, שמקים את המפלגה הנאצית ומנסה לבנות אותה. קשריו הצבאיים והחברתיים של גרינג מסייעים לו לגייס תומכים וכסף. כגיבור מלחמה גרינג הוא ניגוד מושלם ונחוץ להיטלר.

ככזה, הוא מהווה את האיזון והניגוד המושלם לאספסוף הנאצי שמקיף את המנהיג, שבשלב זה גם הוא נמצא בראשית דרכו הפוליטית והוא חסר קשרים עם האליטה הגרמנית. השניים מפתחים חברות משתלמת לשניהם ומעין סימביוזה, שבאה לידי ביטוי באמירה של היטלר אז: "לעולם לא אשאר בבדידות, כל עוד גרינג לצידי".

בשנת 1934, ממנה היטלר, קנצלר גרמניה, את גרינג למפקד הלופטוואפה, חיל האוויר הגרמני. ערב מלחמת העולם השנייה, מצויד חיל האוויר הזה היטב והוא מלא בטייסים מוכשרים, שהוכנו שנים למלחמה.

כל העולם מכיר את שמו של הרמן גרינג.

אך אם בתחילת המלחמה, בניצחונותיו הראשונים של הצבא הגרמני, היה גרינג מפקד יעיל, שהפך את חיל האוויר לגוף צבאי אימתני ומנצח, בהמשך הוא הלך והתמכר לזלילה, לסמים, בזבזנות וביזת אוצרות אמנות מכל רחבי אירופה.

במקביל למעשי הזוועה שעשה כנאצי נלהב וכחברו וסגנו של היטלר, במהלך המלחמה הלכו תפקודו ומעמדו והדרדרו. הלופטוואפה, ממש כמוהו, הלך ונכשל במלחמה.

במאי 1945 הרמן גרינג נעצר באוסטריה, על ידי כוחות בעלות הברית. כמי שהיה סגנו של היטלר, הוא היה הפושע הנאצי הבכיר ביותר שנתפס בחיים. לאורך משפטי נירנברג הוא הגן על רעיונות המשטר הנאצי ומעולם לא התחרט על מעשיו.

בנירנברג מוצא אותו בית המשפט הבינלאומי אשם בפשעי מלחמה וכאחראי לעוולות המשטר הנאצי, לרבות השואה כהשמדת היהודים. השופטים מתארים אותו כאדם רהוט, מבריק וקר רוח במיוחד ותולים בו את ההשפעה הגדולה ביותר על התנהלות היטלר לאורך כל שנות המלחמה.

הטריבונל הבינלאומי, חבר השופטים במשפטי נירנברג, דן את הרמן גרינג למוות בתלייה. אבל כמו לכל בכיר נאצי יש לו גלולת ציאניד שהוטמנה באחת משיניו. ב-15 באוקטובר 1946, שעות ספורות לפני תלייתו, הוא בולע את הציאניד ומתאבד בתאו.


הנה סיפורו של טייס-העל הגרמני שהפך לצורר נאצי (עברית):

https://youtu.be/ZT9C6E0VyyE


גרינג בשבי האמריקאי מיד עם תום המלחמה:

https://youtu.be/qnX5HXbRbcA


והרצאת טד שנפתחת בסיפור התרמית שחווה הרמן גרינג כש"הזדעזע לגלות שיש רוע בעולם" (מתורגם):

https://youtu.be/RPicL1AWrs8?long=yes
חטיפת לינדברג
מה הייתה חטיפת לינדברג?



אחד הפשעים המפורסמים בהיסטוריה הוא חטיפת התינוק של צ'רלס לינדברג (Lindbergh baby Kidnapping).

הכל קרה בשנת 1932, חודש מרץ, כשבנו הבכור של הטייס החלוץ לינדברג נחטף מעריסתו. צ'ארלס אוגוסטוס לינדברג הפעוט נלקח מבית משפחת לינדברג, בגיל שנה וחצי, בעת שההורים סועדים למטה את ארוחת הערב.

לינדברג, הבה נזכור, היה הטייס הראשון שהעז לחצות את האוקיינוס האטלנטי במטוס, בטיסת סולו, ללא עצירה וכשהוא לבדו. זה היה 5 שנים לפני החטיפה, בגיל 25 בלבד, כשצ'רלס לינדברג הצעיר מטיס את מטוסו האגדי "הרוח של סנט לואיס" ומדהים את העולם.

אך באותו לילה, חמש שנים אחר כך, אפילו לינדברג לא יכול היה להגן על בנו מפני הפשע שעתיד להסעיר את אמריקה. בתקשורת האמריקאית החטיפה הזו עתידה לקבל את השם "הפשע של המאה".

החטיפה התרחשה כשכמו בכל ערב, השכיבה המטפלת את צ'רלס לינדברג הפעוט לישון. הוא נם בחדרו שבקומה השנייה של אחוזת לינדברג בניו ג'רסי. שעה אחר כך היא נכנסה לבדוק שהכל כשורה והתינוק ישן שינה עמוקה. אבל בשעה 10 בערב, כשהיא שוב בדקה, כבר לא ישן התינוק במיטתו.

המטפלת נחפזה במדרגות וזעקה שהפעוט איננו. ההורים, שבדיוק סעדו בקומה הראשונה של ביתם, עלו במהירות ומצאו את החלון של חדר ילדם פתוח. על הרצפה נראו עקבות של בוץ.

אן, רעייתו של לינדברג, מצאה בחדר הריק פתק ובו דרישת כופר עבור בנה, על סך של 50,000 דולר.

העיתונות צעקה בכותרות ענק על חטיפתו של לינדברג הקטן, תינוק שמנמן, עם שיער זהוב ומתולתל ובעל עיניים כחולות, שזמן קצר לפני כן החל לדבר ולזחול.

אינספור אמריקאים ניסו לסייע לחיפושים. הם הציפו את המשטרה בחלקי מידע והשתתפו בחיפושים במקומות רבים. אך המידע שמסרו התברר ברובו כלא מבוסס ובחיפושים בסביבה נמצא רק סולם, שבו השתמשו ככל הנראה החוטפים כדי להגיע אל חלון חדרו של הפעוט.

ביום שלאחר החטיפה קיבלו ההורים גלויה, בה הובטח להם שהתינוק בריא. כמה ימים אחר כך הם נדרשו לשלם כבר דמי כופר בסך 70 אלף דולר. ההורים לא היססו והניחו מיד את התיק עם הכסף, במקום שבו דרשו החוטפים.

לינדברג ורעייתו קיבלו הודעה שבנם מונח בסירה ששמה "נלי", במיקום מסוים באזור מסצ'וסטס. אבל הסירה לא הייתה על החוף וכמובן שגם לא התינוק.

כמה ימים אחר כך זמן הסתברה הטרגדיה המלאה, כשנמצא צ'ארלס הקטן מת. גופתו אותרה לא הרחק מאחוזת ההורים. החוקרים קבעו שהוא נרצח בלילה שבו נחטף.

"הפשע של המאה" החריד את אמריקה והזוג לינדברג התקשה להמשיך ולחיות בביתו. לינדברג ואן עזבו די מהר ועברו להתגורר באירופה.

מה שרבים לא ידעו זה שלינדברג היה אנטישמי וחבר של אנטישמי ידוע אחר, יצרן כלי הרכב פורד. באירופה היו מי שהמתינו לו. כי בתור טייס נודע ואמיץ לינדברג זכה לכבוד עצום מהמשטר הנאצי. הוא קיבל אות כבוד מהטייס הגרמני המעוטר ומי שהיה מפקד חיל האוויר הגרמני באותם שנים, הרמן גרינג. מכאן הוא גם תמך ואף התחבר לנאציזם.

פרשת החטיפה המפורסמת נפתרה שנתיים אחר כך, ב-1935. כדאי לדעת שהשטרות שהועברו על ידי ההורים לחוטפים היו מסומנים. אחד מהם, שטר מסומן מדמי הכופר, הוביל את החוקרים אל ברנש בשם ברונו האופטמן. חקירה קצרה העלתה שהאיש היגר לארצות הברית מגרמניה ונזקק לכסף. אך הוא עצמו טען בעקביות שהוא חף מפשע.

על אף שלא נמצאו מספיק ראיות כדי שניתן יהיה להרשיעו, התביעה דרשה עונש מוות. יתכן שהדרישה הייתה גם בעקבות הלחץ הציבורי הרב, שניזון בין השאר מכך שהכופר שולם, אך לחוטפים לא הייתה כוונה מעולם, להשיב את התינוק בריא להוריו.

כך נידון האופטמן למוות ובשנת 1935 הוא הוצא להורג בכסא החשמלי. עד היום לא ידוע במפורש האם היה אכן החוטף או אחד מהחוטפים או שהיה חף מפשע כמו שטען.

ב-1939 נפתחה מלחמת העולם השנייה ולינדברג עצמו שב עם זוגתו לארצות הברית. הוא נתקל בהתנגדות ציבורית עצומה לקשריו עם הנאצים ורבים תבעו ממנו להחזיר את אות הכבוד שקיבל מגרינג.

אבל הטייס הנודע והאנטישמי התנגד לכך ואף הטיף ודרש שארה"ב לא תתערב במלחמה כנגד היטלר, תוך שהוא מאשים את היהודים באמריקה על כך שהם מעודדים מעורבות כזו.

שנים אחר כך, לאחר מותו של לינדברג, טענה אשתו שהוא מעולם לא שנא יהודים וכאב את הדימוי האנטישמי לו הוא זכה בציבוריות האמריקאית, אבל הכתם על דמותו ואהדתו למשטר החושך הנאצי נותר ומעולם לא הוסר באמת.


הנה הסיפור של חטיפת לינדברג:

https://youtu.be/Tg6-_miGVe8


יומן קולנוע מהתקופה:

https://youtu.be/3XX44bVs5H4


כך נתפס החוטף האופטמן:

https://youtu.be/FpwduHFPqHk


וסרטון תיעודי על פרשת "חטיפת התינוק של לינדברג":

https://youtu.be/DZMN8e1Vy8s?long=yes
לופטוואפה
איך נפל הלופטוואפה, חיל האוויר הגרמני?



הלוּפְטְוַואפֶה (Luftwaffe) הוא שמו של חיל האוויר הגרמני. למעשה, זוהי המילה לכל חיל אוויר, אבל מאז מלחמת העולם השנייה מתקשר המושג בעולם לחיל אחד בלבד - לחיל האוויר של גרמניה.

במלחמת העולם השנייה היה לופטוואפה הזרוע האווירית של צבא הקבע של גרמניה הנאצית, הוורמאכט. הוא היה חיל חזק ויעיל, אבל 20 שנה קודם לכן זה לא היה הסיפור.

במאי 1920, פורק הלופטוואפה, על פי התנאים של חוזה ורסאי, שנחתם לאחר תבוסת גרמניה במלחמת העולם הראשונה. החיל הזה לא היה היחיד שפורק אז. כמוהו פוזרו כל הצבא, הצי הקיסרי הגרמני ושאר הכוחות בעלי היכולת הצבאית שהחזיקה אז גרמניה.

אבל כשעלה היטלר לשלטון, הוא החל להכין את גרמניה למלחמה הבאה. ברור היה לו שהיישום של תכניותיו האפלות יהיה מורכב ושמדינות העולם החופשי יילחמו בו, לפחות עד שיובסו, לשיטתו. וכך, בחודש פברואר 1935 החלו אנשי היטלר לעשות בלופטוואפה רפורמה מקיפה שתהפוך אותו, 4 שנים אחר כך, לאחד מכוחות האוויר החזקים באירופה ובעולם.

ב-1 בספטמבר 1939, כשמלחמת העולם השנייה פרצה באירופה, היה הלופטוואפה חיל האוויר החזק באירופה. טייסיו, שרכשו ניסיון רב בקרבות מלחמת האזרחים בספרד, ומטוסים החדשים, פאר ההנדסה והייצור הגרמניים, היו מוכנים למערכה.

כך החל הלופטוואפה למלא משימות הפצצה בבליץ הגרמני על פולין ולפגוש מטוסי קרב של בנות הברית, בקרבות אוויר קשים. החיל שהפך בסתר לאחד מחילות האוויר המנוסים והמתקדמים בעולם, הפתיע את כולם.

מפקדו ברוב שנות המלחמה היה רייכסמרשל הרמן גרינג, מי שבמלחמת העולם הראשונה היה קצין זוטר בחיל הרגלים והפך לטייס מצטיין ומעוטר. הוא ניצח ביותר מעשרים קרבות אוויר וקיבל ב-1918 את העיטור הצבאי הגבוה ביותר של הצבא הגרמני.

אבל אם בתחילת מלחמת העולם השנייה, בניצחונותיו הראשונים של הצבא הגרמני, היה גרינג מפקד יעיל, שהפך את חיל האוויר לגוף צבאי אימתני ומנצח, בהמשך הוא הלך והתמכר לזלילה, לסמים, בזבזנות וביזת אוצרות אמנות מכל רחבי אירופה. במקביל למעשי הזוועה שעשה כנאצי נלהב וחברו סגנו של היטלר, הלכו תפקודו ומעמדו והדרדרו. הלופטוואפה, ממש כמוהו, הלך ונכשל במלחמה.

בקרב על בריטניה, למשל, כשל הלופטוואפה במשימות ההשמדה של חיל האוויר הבריטי וכתישה של ערי בריטניה, כהכנה לפלישה נאצית עתידית לאי הבריטי. מחיל אוויר, שהיה גורם משמעותי בכיבושי הבזק של גרמניה בכל רחבי אירופה, הוא הופך לחיל מביך שלא מצליח להגן אפילו על גרמניה.

בעוד שהמהנדסים הגרמניים מספקים ללופטוואפה מנועי סילון חדישים ומערכות מובילות מסוגן בעולם, כמו מטוס הקרב הסילוני - המסרשמיט Me-262, הטיל המונחה V-1, הטיל הבליסטי V-2 ואפילו מטוס חמקן ראשוני, עסק הלופטוואפה בהישרדות בשדה הקרב ובביצוע של מעשי זוועה ופשעי מלחמה, בין השאר תוך שימוש בפליטים לצורך ניסויים איומים בבני אדם.

הרוע משחית והלוּפְטְוַואפֶה הוא הדוגמה הטובה ביותר לכך שכל התכונות הרעות של האידיאלוגיה והנפשות הפועלות בנאציזם, הרגו גם את מכונת המלחמה היעילה שהייתה בידיהם. למזלנו.


כך הפך הלופטוואפה את טייסיו לתלויים בסמים, כדי לתפקד (עברית):

https://youtu.be/ng1lqqKs2b0


סרטונים אמיתיים של הפצצת לונדון בידי הלופטוואפה, חיל האוויר הגרמני:

https://youtu.be/tEg0XUGukzQ


על היהודי שהקים את הלופטוואפה (עברית):

https://youtu.be/6Zm_l-Z9VE4


ורק במשחקי המחשב הם נראים נהדר כל כך:

https://youtu.be/_htwfzAgX_Q
תרבות
מה זו תרבות?



תרבות (Culture) היא מכלול הנורמות וצורת החיים המיוחדת לחברה אנושית מסוימת.

התרבות כוללת שפה, אמנות, ספרות, אופנה, מסורת, אוכל וסיפורים. תרבות היא תוצר של הערכים, הרעיונות החברתיים או האידיאלים והאמונות של החברה הזו.

מקור המילה הוא ככל הנראה במילה האכדית tarbûtu שפירושה "חניך". ואכן, המושג "בני תרבות" משמש בימינו לתיאור של אנשים משכילים ונאורים, שחונכו בסביבה תרבותית, שהקנתה להם התנהגות מתאימה.

אגב, אותה מילה 'תרבות' משמשת גם לתיאור החברה האנושית המתקדמת שנוצרה לאחר המהפכה החקלאית. במהלכה עבר בני האדם הקדמונים מחברות של ציידים-לקטים לעיסוק בחקלאות ולהתיישבות בישובי קבע. הם החלו להקים יישובים ואף ערים, האוכלוסיה גדלה והחלה להיווצר התרבות האנושית, על חוקיה, אמונותיה כולל הדתיות ומערכות סמלים שונות.

יש המתייחסים ליישוב הניאוליתי צ'טל הויוק (Chatalhoyuk), שהתקיים לפני 8,000 שנה בחבל אנטוליה בטורקיה, כערש התרבות האנושית, אבל זו רק השערה. התרבות השלמה העתיקה ביותר הידועה לנו כיום, היא התרבות השומרית שהתקיימה לפני כ-5,000 שנה.

ואם במרבית שימושיו תרבות הוא מושג חיובי, מי שיצא ל"תרבות רעה" הוא מי שיצא מההתנהגות התרבותית של אותם בני תרבות, אלה שחונכו לנהוג כחלק מהסביבה התרבותית. בהקשר הזה ראוי להזכיר את האמרה הנאצית היהירה והצינית שבה אומר הקלגס הנאצי (יש המייחסים זאת להרמן גרינג) "בכל פעם שאני שומע את המלה תרבות אני שולח את היד לאקדח..."

המושג 'תרבות' גם הושאל למכלול ההתנהגות בהקשרים ספציפיים, כמו מושג "תרבות הגוף", המציין את החיים הכרוכים בטיפוח הגוף ובריאותו, תרבות פנאי, המתייחס להרגלי הפנאי של בני-אדם, או תרבות הצריכה - המתייחס לאופן שבו אנשים מתנהלים בקניות שהם עושים, בבחירות המוצרים, כמויות הקניה, בולמוסי קניות וכדומה.

יש גם את "תרבות האינסטנט" (Instant Culture), מושג המתייחס לתרבות של "מיד" ו"עכשיו", שכל כך התפתחה בעידן העכשווי בו דחיית סיפוקים הופכת נדירה יותר ויותר.


הנה התרבות:

https://youtu.be/yB7WwENGOgw


התרבות הישראלית (עברית):

https://youtu.be/Ih7_PhncrzE


כך הטלוויזיה החינוכית הגדירה את התרבות (עברית):

https://youtu.be/EuM0VdjGhtg


והנה תרבות הצריכה (עברית):

https://youtu.be/rcGD4VBMuW8

הרמן גרינג

הורטן 229
האם להיטלר היה מטוס חמקן?



הפרשה הזו מדהימה בכל קנה מידה ובעיקר קל ללמוד ממנה איזה מזל שהיטלר וגרמניה הנאצית הובסו במלחמת העולם השנייה ולא זכו לעוד כמה שנים.

מסתבר שכבר באמצע שנות ה-40, שנה לפני סיומה של מלחמת העולם השנייה, הצליחו שני האחים הגרמנים הורטן, מהנדסי מטוסים גאונים, לפתח אבטיפוס של מטוס קרב סילוני שהיה בעל תכונות מתקדמות וחסרות תקדים בשדה הקרב האווירי של אותה תקופה.

המטוס הזה הקדים בחצי מאה את המטוסים האמריקאים החמקנים. הוא היה בעל כנף משולשת, עשויה עץ ופלדה, שהקנתה לו יכולת לחמוק מהרדאר הבריטי. היו בו תותחים הרסניים והנעתו הסילונית הייתה חדשנית ופורצת דרך. בעת הנחיתה הופעלו בו מצנחים שבלמו אותו והיה בו גם כיסא מפלט לטייס. הוא היה העתיד של התעופה הצבאית.

הפיתוח של האחים הורטן נענה לאתגר שהציב שנה קודם לכן מפקד הלופטוואפה הרמן גרינג, הסגן של היטלר, מנהל חיל האוויר הגרמני ומבכירי המשטר הנאצי. גרינג רצה במטוס קרב סילוני שיוכל לחמוק מהרדאר הבריטי, להגיע אל מפקדות בעלות הברית עם משקל רב של חומרי נפץ ולהשמידן.

כמו החמקנים המודרניים התבסס המבנה עוצר הנשימה של המטוס החמקני שזכה לשם הורטן 229 (Horten 229) על כנף משולשת, הקונספט של מטוסים בעלי "גוף שלוב כנפיים", שבהמשך ישמש מטוסי לוחמה כמו "המפציץ החמקן", ה-B2 האמריקאי ולא מעט חמקנים נוספים.

ההורטן, מכל מקום, היה עשוי בחלקו מעץ משוח בדבק. כדי שיוכל לחמוק מהרדאר, ערבבו המהנדסים בדבק הזה אבקת פחם, שבולעת גלים אלקטרומגנטיים.

המטוס החמקן הנאצי היה גם מטוס לוחמה מצוין. במבחנים ותרגילים של פעולות אוויר שערך חיל האוויר הגרמני ב-1944 הוא הצליח להביס את מטוסי ה"מסרשמידט" מדגם Me 262, גאוות ההנדסה האווירית הגרמנית.

למזלן של בנות הברית הסתבכו העניינים בתחילת 1945. במקביל לתבוסתם המסתמנת של הגרמנים במלחמה, התרסק גם האבטיפוס הראשון של ההורטן 229 בטיסת ניסוי ועיכב את התהליך בזמן רב. האחים אמנם יבנו אבטיפוס נוסף אבל הנאצים ההולכים ומובסים כבר לא יספיקו להנות מהטכנולוגיה המדהימה הזו.

ההורטן הוחבא עם התכניות בהאנגר סודי ומרוחק, שנתפס בגמר המלחמה על ידי הצבא האמריקאי. האבטיפוס והתכניות שלו הועברו לאמריקה וללא ספק היו חומר לימוד מצוין למהנדסי התעופה שם.

יותר מ-70 שנה אחר כך מככב בשמיים ה-B-2 המודרני, מטוס קרב חמקן ומפציץ אימתני שנראה ופועל ממש כמו ההורטן, אבל עם טכנולוגיות של המאה ה-21. בשנת 2009 סיים צוות חוקרים אמריקאי לבנות את ההורטן 229, על פי התכניות המקוריות שלו.

אמריקה למדה שוב עד כמה הקדימו האחים הורטן את עולם התעופה הצבאי של התקופה. הפרויקט הונצח בסרט תיעודי שנקרא "אצבעו של היטלר" והזכיר שוב את הגאונות הטכנולוגית הגרמנית ועד כמה היה העולם קרוב לגורל אחר לחלוטין מזה שבו זכינו במציאות.


הנה סיפורו של ההורטן 229 או החמקן הנאצי (עברית):

https://youtu.be/sGZkBj70rzQ


זה מה שהיה עלול לקרות אם היו הנאצים מספיקים לייצר אותו:

https://youtu.be/RtNr9mb6CZI


וסיפורה של הקבוצה שבנתה אותו 50 שנה אחרי:

https://youtu.be/KedwbUw6BDk


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.