» «
אנשים בצורת T
מיהם אנשים בצורת T ולמה הם טובים?



אנשים בצורה של T הוא מונח אמריקאי (T-shaped persons) שמתאר אנשים שהם מומחים בלפחות תחום אחד אבל יש להם ידע או סט מיומנויות היברידי, מעין "יכולות רכות" ומשלימות במיומנויות או בתחומים אחרים.

אנשים אלה נמצאים בין שני קצוות - אנשים בצורת I, שהם מומחים בדבר אחד וזהו. ולאנשים שהם מה שמכונה באנגלית "ג'נרליסטים" (generalizing specialist), או גנרליסטים שמכנים אותם גם "אנשים בצורת -" (לא מינוס אלא מקף, ידע צר).

הגנרליסטים הם מי שיש להם ידע בשלל תחומים, אבל הם לא מעמיקים או מומחים בתחום כלשהו. לפעמים לועגים להם על כך שהם "יודעים הכל אבל לא שולטים בדבר", אבל זה לא תמיד נכון כי לעתים תחום המומחיות שלהם הוא משהו אחר, לא מתחומי העיסוק של הארגון או החברה שבה הם עובדים. לעיתים הגנרליסטים עובדים בארגון שבו הם עדיין לא מומחים, או בסטארטאפ שעדיין אינו מסוגל פיננסית, להעסיק מומחים או אנשים בצורת T.

יש הרואים בצורת ה-T סוג של מודל היברידי שבו העובדים השווים הם הבין-תחומיים. כי אם הגנרליסטים יודעים מעט על הרבה נושאים והמומחים הם בעלי ידע בתחום אחד, אדם בצורת T הוא מומחה בלפחות תחום או מיומנות אחת ולצד זה הוא גם בעל ידע או מיומן בכמה תחומים ומיומנויות אחרים.

אנשים בצורת T הם בדרך כלל מאוד יעילים ומעולים לעבודת צוות. כך למשל, ידוע שצוותי פיתוח מתבקשים לעשות דברים רבים ומגוונים, שכל אחד מהם מחייב סט כישורים שונה. המומחים, או הספציאליסטים (Specialist), הם מי שיוכלו למלא הכי מהר את המשימות בתחום המומחיות שלהם. בהיותם כאלה, המומחים הם בעלי ערך עצום לכל סוג של ארגון או חברה עסקית, שעוסקות בתחום הזה. הם אלו שיפתרו בעיות הכי מהר וישחררו צווארי בקבוק בעייתיים וסביר להניח שמרכזיים להצלחת החברה.

אנשים בצורת ה-T בצוות יאפשרו להשאיר למומחים את צווארי הבקבוק, כי שם אין להם תחליף, כשהם יתרכזו בפיתוח הפחות מחייב את הסופר מומחים ומצד שני יביאו את הערך הרב של מי שיש להם מיומנויות וידע בתחומים מגוונים ורלוונטיים למשימות השונות.

אגב, כדי שלא להתבלבל - טבעו את המושג הזה, בשנות ה-80, ככל הנראה טים בראון, מנכ"ל חברת IDEO Design Consultancy, או אנשי חברת מקינזי. אצלם היה המושג שונה במעט - לצד העמוד האנכי באות T שייצג גם אצלם את עומק הכישורים והמומחיות בתחום אחד, לפס האופקי של ה-T הם התייחסו כאל היכולת לשתף פעולה עם מומחים בתחומים אחרים ובכך להיות מסוגל ליישם ידע בתחומים נוספים, שהם מעבר לתחום המומחיות שלו. הם ראו באנשי ה-T מי שהם מומחים וגם בעלי יכולת שיתוף פעולה עם מומחים מדיסציפלינות אחרות, כלומר תחומים אחרים. היום התפיסה הזו משתלבת במחשבה העסקית על אנשי T כעל העתיד של העובדים המובילים בארגונים ובעסקים מודרניים.


הנה משווקים בצורת T שיכולים לקבל הדרכה מרחוק:

https://youtu.be/kfga5Dk8HWU


אנשים, צוותים ועובדים בצורת T:

https://youtu.be/kxq6spC-olw


מצגת וידאו עליהם:

https://youtu.be/Ld4hJjLzSGM


מעסיקים שמחפשים את האנשים הללו:

https://youtu.be/rtQgDSvo66M


וההשכלה הגבוהה שרוצה גם היא להכשיר אנשים בצורת T (עברית):

https://youtu.be/mWfEoeokIDI
למידה
מה מתרחש במוח כשאנו לומדים?



נוירופלסטיות היא גמישות מוחית. מסתבר שגם כשאנו מתבגרים, המוח אינו קבוע בצורתו, אלא משתנה בהתאם ללמידה ולהתנסויות שלנו. הגמישות המוחית שלנו היא שמאפשרת לנו ללמוד.

איך זה קורה?

על ידי מחשבה ופעולה של המוח, משתנה המבנה שלו והתפקודים שלו טובים יותר. השיפור הזה בתפקודי המוח, הוא בעצם הלמידה. שכן הלמידה היא תוצאת השינויים שמתרחשים, שינויים בעוצמת הקשרים שבין תאי העצב הקיימים במוח, בסינפסות.

סינפסה, בעברית "מיסנף", היא נקודת החיבור, הצומת שבו נפגשים תאי העצב שבמוח, הנוירונים, ומעבירים ביניהם מידע. אנו תופסים ומבינים את המציאות שמסביבנו תודות להתרחשות מטורפת שמתקיימת במוח שלנו כל הזמן. במוח שלנו יש כ-100 מיליארד נוירונים, תאי עצב שכאלה. כל אחד מהנוירונים הללו מעביר עשרות ומאות פעימות חשמליות בכל שנייה!

האמת היא שסינפסות יכולות לקשר לא רק עם תא עצב אחר, אלא גם עם תאים אחרים, דוגמת שרירים ובלוטות.

הלמידה המתמדת אחראית ליכולות הקוגניטיביות שלנו, לחשיבה, ליצירתיות, להתמודדות שלנו עם העולם ועם בעיות שנקרות בדרכנו, באופן שלא יאומן. אדם לומד הוא אדם חי, בריא יותר, מוצלח יותר, חד, מעניין ומאריך חיים - באיכות חיים טובה יותר. למדו תמיד! - בימינו זה קל מתמיד. בטלוויזיה יש שלל ערוצים מעולים והאינטרנט מוצף בידע, הרצאות ואפשרויות ללימוד עצמי, ללא תשלום, מאנשים מדהימים, מכל מקום ובכל מקום.

כבר ציינו שמערכת העצבים, המערכת הנוירולוגית, היא גמישה. תודות לגמישות הזו, הנוירופלסטיות, מסתגלת מערכת העצבים לשינויים הללו, שהם בעצם הלמידה. הנה למדנו משהו חדש!


כך מתבצע החיווט מחדש של תאי העצב במוח:

https://youtu.be/UWvQc-aVLZ8


ואותו סרטון באנגלית - הנה הלמידה והנוירופלסטיות:

http://youtu.be/ELpfYCZa87g


הנה הסבר על מה שקורה במוחנו בזמן הלמידה:

http://youtu.be/8Vo-rcVMgbI


וסרט תיעודי על דרך פעולתו של המוח:

https://youtu.be/vYPMSLPgQvw?long=yes
אוניברסיטה
מהי ההיסטוריה של האוניברסיטאות?



האוּנִיבֶרְסִיטָה (מלטינית: universitas) היא בית ספר למדע ולמחקר - מוסד להשכלה גבוהה, שמעניק תארים אקדמיים ללומדים בו ומכשיר אנשי מדע: חוקרים ומרצים, שבתורם כדוקטורים ופרופסורים יכשירו את הסטודנטים הבאים.

האקדמיה היוונית, שנוסדה ב-387 לפני הספירה, ליד אתונה, נחשבת לאוניברסיטה הראשונה בהיסטוריה. לימדו בה בעיקר פילוסופיה, מתמטיקה וספורט.

הפילוסוף אפלטון, מייסד האוניברסיטה הראשונה, ראה את מטרת החינוך בלימוד האידאות, שכללו את הצדק, האמת, המוסר, החוכמה והיופי.

אגב, ותיקת האוניברסיטאות, שפועלת עד היום, היא אוניברסיטת אל-קרוויין שנמצאת בעיר פס שבמרוקו. היא הוקמה בימי הביניים, בשנת 859. האוניברסיטאות של אירופה נוסדו בימי הביניים, בערים איטלקיות קתוליות, כמו סלרנו, בה נוסד בית ספר לרפואה, בולוניה עם בית ספר למשפטים, ובפריז בה נוסד בית ספר לתאולוגיה ופילוסופיה.

מי שעמדה ברקע כל אלו הייתה הכנסייה שהייתה בעלת החסות והמרות על האוניברסיטאות של ימי הביניים. למעשה, הן נולדו מתוך המנזרים והכנסיות. בהתאם הונהגו באוניברסיטאות כאלה סממנים כמו לימודים בשפה הלטינית, מקצועות כמו דת, פילוסופיה ורפואה והן זכו אפילו לפטור ממיסים עירוניים - ממש כמו זה שנהגו ממנו הכנסיות הקתוליות באותן שנים. הסטודנטים של אותה תקופה אפילו התלבשו והסתפרו כמו כמרים וחוייבו להישאר רווקים...

במהלך מאות השנים הבאות ובסמוך למהפכה המדעית שפרחה בהן, הוביל מאבקן של האוניברסיטאות לאוטונומיה המבוקשת לשחרור מהדת. בניגוד לאינטרסים ולכובד הדת הנוצרית הקתולית, החלה האוניברסיטה לפרוח כמקום המלמד ועוסק במחקר מדעי, בלתי תלוי באמונה דתית ופועל לפי השיטה המדעית ותוך הטלת ספק, מודל שהוא מנוגד לחלוטין לתפיסה הדתית המקובלת באירופה.

לקראת העידן המודרני, הפכה האוניברסיטה למוסד להשכלה גבוהה ולמחקר, המעניק אמנם תארים אקדמיים ומכשיר אנשי מדע, אך עוסק גם בהכשרה של אנשי מקצוע, שאינם מדענים בלבד. מקצועות כמו מנהל עסקים ועבודה סוציאלית החלו לפרוח, כשהמרכיב המחקרי בהם, על אף קיומו, אינו החזק ביותר בפקולטות שכאלה.

כיום, בעידן האינטרנט והבינה המלאכותית, הולכת ודועכת האקסקלוסיביות של האקדמיה בהנחלת הידע הזה. אם במקור נועדו האוניברסיטאית לקבץ את דור העתיד יחד ולהנחיל לו את הידע האוניברסלי הדרוש, כך שיוכל להשתלב בחברה, היום הולכים ומשתנים הצרכים והצריכה הללו. יותר ויותר צעירים לומדים בעצמם וסמוסדות אלטרנטיביים, מכווני מטרה, קריירה וזולים בהרבה - גם בכסף וגם בזמן.

מי שבאים היום בשערי האוניברסיטאות אינם בהכרח בני האליטות. כיום נשברה באופן מסוים החומה שהפרידה בין ההמון לידע. ההשכלה הגבוהה הפכה נגישה מאי-פעם ויותר צעירים הם בעלי תואר אקדמי. לימוד עצמי, למידה מרחוק ושוק עבודה שמחשיב את המקוריות, היצירתיות והניסיון הטכנולוגי של מי שגדל עם הטכנולוגיה ולאו דווקא למד עליה באוניברסיטה - כל אלה מערערים את המודל הקלאסי של השכלה גבוהה כדרך המלך לשוק העבודה האיכותי והמשתלם.

גם תחומי הידע החשובים לקריירה משתנים במהירות וגם התועלת החברתית והכלכלית בלימודים אקדמיים. משמעותי עוד יותר הוא השינוי במשוואה שתופסת לימודים אקדמיים ארוכים, כדרך מובנת מאליה למצוינות בקריירה שאינה מדעית. עולמות ההייטק מדגימים שוב ושוב עד כמה הקיבעון של מי ששהו יותר מדי בין כותלי האקדמיה, אינו עדיף מבחינתם על מי שנסגרו בחדרם בגיל ההתבגרות ופשוט למדו והגיעו לשליטה בתחומים טכנולוגיים שעניינו אותם.


הנה תולדות האוניברסיטאות בימי הביניים:

https://youtu.be/Ly9BPvFJfqo


תפקיד האוניברסיטאות:

https://youtu.be/jFCFqjovH3s


האוניברסיטאות הראשונות בעולם:

https://youtu.be/_rxQD1ENuHo


אוניברסיטאות ליגת הקיסוס - היוקרתיות ביותר באמריקה:

https://youtu.be/IR2kWD1bFOg


ואוניברסיטת סטנפורד, שממנה יצאו מיזמי הייטק מהמצליחים בעולם:

https://youtu.be/x2WDVG0dvnE
מדע
כיצד בנוי המדע מדורות של מדענים?



מדע הוא הידע שנרכש באמצעות המחקר האנושי. הידע המדעי מושג על ידי אנשי מדע, מדענים. במדע יש שיטה. השיטה מבטיחה שהידע שנרכש בה יהיה ידע שניתן יהיה ללמוד ממנו על העולם. זה לא אומר שאין ויכוחים ודעות שונות בין מדענים, אך השיטה המדעית מאפשרת לידע המדעי לגדול ולהשתנות בזכות תגליות ומחקרים חדשים, שמתבצעים כל הזמן ושמתבססים אחד על קודמיו.

ראשית, חשובים האובייקטיביות ומניעת ההטיות הלא רלוונטיות. המדע בכלל והמחקר המדעי בפרט שואפים להיות אובייקטיביים. המדען שואף להגיע למסקנות המבוססות על ממצאים ועל ראיות ככל האפשר. יותר מזה - הרעיון במדע הוא לנטרל ככל האפשר את ההשפעה של אמונות, תפיסות שגויות, דוגמות מדעיות ודעות קדומות, על תהליך החקירה והשיפוט. ככל שהחוקר המדען יהיה פתוח מחד ושיטתי מאידך, ממצאיו יהיו נאמנים יותר למציאות ופחות מוטים.

עקרון חשוב ובסיסי נוסף במדע הוא הספק. הסיסמה השגורה היא "האמן, אך הקפד לוודא". משמעות הדבר היא שתוצאות מדעיות צריכות תמיד לבחון בניסויים. כלומר הניסוי הוא הדרך לבחון השערות מדעיות ולקדם את הידע המדעי בעולם. תודות לרעיון זה נוצר מאז המהפכה המדעית והולדת המדע המודרני, במאה ה-17, ידע מדעי עצום וחשוב. ידע זה קידם את האנושות בצעדי ענק, שאין להם תקדים בהיסטוריה.

יש עוד עניין - של הורשת החכמה המדעית המצטברת. פעמים רבות מחקרים לוקחים על עצמם לבדוק שוב ניסויים ומחקרים שנעשו בעבר, כדי לוודא שאכן ניתן לשחזר את התוצאות שאליהן הגיעו ובכך לאושש את הממצאים שלהם. כך המדע ממצק את הישגיו ומתבסס ככל הניתן על ידע מוצק, שעבר תהליך של וידוא.

כל מחקר גם מתבסס ומשתמש בידע שנרכש במחקרים קודמים ועל ידי חוקרים קודמים ויוצא ממנו לגלות דברים חדשים. אחד מגדולי המדענים, אייזק ניוטון, אמר פעם את המשפט שמגדיר מצוין את עוצמתו של המדע: "אם הרחקתי לראות, הרי זה משום שעמדתי על כתפי נפילים". ואכן, ניוטון התבסס על ידע מדעי שתרמו קודמיו. כך פועלים מדענים טובים וכך השיטה דורשת מהם לחקור.

איך זה עובד?

חוקי הכבידה של ניוטון, לדוגמה, התבססו במידה רבה על ידע של שלושת החוקים של יוהנס קֶפְּלֶר, בנוגע לתנועת גרמי השמיים. קֶפְּלֶר עצמו התבסס בתגליתו, שאיפשרה לו לשרטט את מסלוליהם של כוכבי הלכת, על ידע מדעי שתרמו היוונים הקדמונים על האֶליפּסה. כך נבנית הבנת העולם - מחקר אחרי מחקר, מדען אחרי מדען, עד לדיוק מעורר השתאות, שגם הוא, ואת זה חשוב לזכור, מוטל במדע בספק.


הנה תצוגה יפה ופשוטה של המדע והדברים שעליהם הוא מתבסס:

https://youtu.be/de8OzOmUD7c


סיפורה של המהפכה המדעית שיצרה את המדע המודרני (מתורגם):

http://youtu.be/bx6J2D96mCw?t=44s


משל הפיל ו-6 העיוורים הוא נהדר כדי להבין את ההבדל בין לריב על האמת לעומת לשתף ממצאים ולהגיע לאמת:

https://youtu.be/Vn9BUfUCL4I


כמה מההישגים המדעיים הגדולים בתולדות המדע:

https://youtu.be/cbKH35MqOJc


יתכן שהראשון שהניח את היסודות לשיטה המדעית היה גלן מפרגמון, שניהל רשימות של ניסויים שעשה בריפוי גלדיאטורים:

https://youtu.be/-nAYmCimxhA


ושיעור מצולם על המהפכה המדעית (עברית):

https://youtu.be/-_2Pvr3OKVQ

השכלה

המודל ההליוצנטרי
כיצד הפך המודל ההליוצנטרי את העולם?



במשך אלפי שנים האמינו בני האדם שכדור הארץ הוא מרכז העולם. קופרניקוס הפולני היה הראשון שזיהה שלא כדור הארץ הוא שניצב במרכז היקום ואפילו לא במרכז מערכת השמש. הוא הוטרד מחוסר ההגיון שבתיאוריה הגיאוצנטרית, תיאוריה שהתקבעה והייתה נהוגה במשך אלפי שנים וראתה בכדור הארץ את מרכז היקום. אבל איזה סיכוי יש לנזיר אחד, מול שרשרת של מלומדים מהזמן העתיק ועד זמנו, בראשם אפלטון, אריסטו ותלמי היווניים שתמכו במודל "כדור הארץ הוא המרכז" הגיאוצנטרי, עם תמיכה של הדתות בנות זמנו ובמיוחד הכנסייה הקתולית החזקה, שמשווקות אותה להמונים כאמת אלוהית שהמאמינים חייבים להאמין בה.

אבל קופרניקוס הפולני, גאון ומאמין, פרסם את ספרו ממש לפני מותו. הוא הציב תיאוריה מדעית והגיונית יותר, ששימשה אבן דרך לחוקרים ומדענים שבאו אחריו. ביניהם היה האסטרונום טיכו ברהא, שבהיותו דתי לא קיבל את טענתו של קופרניקוס, אך גם ממצאיו העידו בפירוש שכוכבי הלכת מקיפים את השמש. ברהא פיתח תיאוריה חדשה בה כדור הארץ עדיין במרכז והשמש והירח מקיפים אותו (על פי התיאוריה הגיאוצנטרית), אך שאר כוכבי הלכת מקיפים את השמש (על פי התאוריה ההליוצנטרית של קופרניקוס). זו הייתה שיטה גאונית, שאמנם לא שרדה זמן רב אבל ריככה את ההלם של טיעוניו המרעישים של קופרניקוס.

אבל ספריהם של יורשיו של קופרניקוס כבר לא הותירו מקום לספק. הן יוֹהַאנְס קֶפְּלֵר והן גלילאו גליליי, הוכיחו סופית ומדעי שכדור-הארץ לא נמצא במרכז היקום ואפילו לא במרכז מערכת הכוכבים הקרובה, אלא השמש היא הציר והמרכז, כשמסביבה מקיפים כוכבי הלכת, כולל כדור הארץ, שחזר בזכות קופרניקוס וממשיכיו לגודלו הטבעי, תרתי-משמע..


כך התפתחה הבנת מקומו של כדור הארץ ביקום (מתורגם):

https://youtu.be/rIVkvrEiVm0


התיאוריה הגיאוצנטרית והתפתחותה בימי יוון העתיקה:

https://youtu.be/RsKdoEtZdd8


סקירה של השינויים לאורך השנים בתפיסת מרכז היקום:

https://youtu.be/ZpZ3xY5_4ng


השוואה בין הגישה הגאוצנטרית לגישה ההליוצנטרית:

https://youtu.be/S13Sr-H7TWI


וסרטון תיעודי על שינוי תפיסות אלה עד למודל ההליוצנטרי:

http://youtu.be/UtOEnTiAZlU?long=yes
שינוי הרגלים
מהם הרגלים ולמה צריך להיות מסוגלים לשנותם?



הרגלים (Habits) הם הדרך של המוח לחזור שוב ושוב על מה שלמדנו בעבר ועובד בדרך כלל טוב בשבילנו. הרגלים יומיים למשל, תוכלו לדמיין ככבישים ראשיים שבהם אנו נוסעים בכל יום לעבודה.

ההרגלים שלנו מאפשרים למוחנו להשקיע פחות אנרגיה ביום יום. הרגל הוא הדרך החסכונית של המוח לתפקד היטב - בפחות אנרגיה. בכך מתפנה אנרגיה לדברים חשובים יותר לתפקוד שלנו.

כל זמן שהרגל עובד טוב בשבילנו זה מצוין. המוח משקיע פחות אנרגיה ומשרת אותנו היטב. אבל מה קורה כשהרגל מסוים הוא לא טוב? - מה קורה כשאנו רוצים להפסיק לאכול מתוק ולשמור על הבריאות? מה עם מי שרוצים להתחיל לעשות ספורט, במקום לרבוץ כהרגלם כל ערב מול הטלוויזיה? ועם מי שמכורים לעישון או לאלכוהול ורוצים להפסיק?

דברים כאלה מובילים לעתים לרצון לשנות הרגלים. במוחנו ישנם נוירונים. אלו תאי העצב המפורסמים שמהם המוח מורכב. שינוי הרגלים כרוך בתהליך מוחי של יצירת נוירונים חדשים במוח וחיווט מחדש של הדרכים והצמתים שביניהם, גם בין הנוירונים החדשים וגם בין הוותיקים, שכולם אחראים לתפקוד שקשור בהרגל אותו אנו משנים.

התהליך שבמוח איננו תהליך שאנו מודעים לו. הוא מתרחש עמוק במוח, ככל הנראה באזור מרכזי בו שנקרא "גרעיני הבסיס".

שינוי הרגל כרוך באימוץ של הרגל חדש. במונחים של המוח מדובר בלמידה.

כשאנו מנסים משהו חדש ולא הולכים עם ההרגל המסוים, אנו לומדים משהו חדש ובעצם יוצרים במוחנו דרך חדשה, שתחליף את הדרך שבה הלכנו עד היום, כלומר את ההרגל הישן. כמו הניווט באפליקציית Waze, אנו סוללים כביש חליפי או מנצלים מעבר בתוך שכונות צדדיות, כדי לקצר את הדרך לעבודה או ממנה. האפליקציה מנסה להציע את המסלול הקצר לאחרים ואז מביאה ההצלחה לכך שהמסלול מוצע לרבים כקיצור דרך או זמן. זו בדיוק הסיבה שהאפליקציה הזו כל כך טובה. היא משתמשת באלגוריתם ובלמידת מכונה, כדי לשבור הרגלים ולייעל את הנסיעה. זמן, אנרגיה, חסכון!

מוחית אנו חווים בשינוי ההרגל גם תהליך של יצירת נוירונים חדשים במוח, מה שנקרא "נוירו ג'נסיס", וגם תהליך של חיווט מחדש ביניהם. פעם חשבו שהלמידה מתרחשת רק כשאנו צעירים, אבל מדעני המוח גילו את הנוירופלסטיות, אותה גמישות מוחית שמאפשרת לנו ללמוד, ובמקרה הזה גם לשנות הרגלים - בכל גיל.

כך או כך, ה"חיווט מחדש" הזה מחבר את הנוירונים במוח באופנים חדשים ויוצר צמתים שלא היו בו קודם. הצמתים במוח נקראים סינפסות ובחיווט מחדש הזה נוצרים נוירונים וצמתי חיבור מוחי המחווטים מחדש את כל העניינים.

כך נסללות דרכים חדשות במוח. הבשורה הנהדרת היא שאם נתמיד שבועיים שלושה בהרגלים החדשים, כלומר בדרכים החדשות הללו, השינויים הללו יהפכו די מהר לדרכים הראשיות, כלומר להרגלים שלנו.

גם אם ההרגל החדש יביא אותנו לזנוח הרגל ישן שלא מתקיים, עדיין הישן ממתין עמוק במוח כדי לשוב. לכן כל כך קשה להיגמל מהתמכרויות. ובכל זאת, ההרגל החדש מסייע לנו להשלים את השינוי והלמידה שלנו. כמה כיף לתקן הרגלים רעים ולשפר את חיינו!


שינוי הרגלים הוא חיווט מחדש של תאי העצב במוח (עברית):

https://youtu.be/UWvQc-aVLZ8


מה שמאפשר לנו לשנות הרגלים היא "גמישות המוח" (עברית):

https://youtu.be/OOY3niRvehc


ובאנגלית - הנה הלמידה והנוירופלסטיות:

http://youtu.be/ELpfYCZa87g
המהפכה המדעית
מה הייתה המהפכה המדעית?



הכל החל כשפרסם האסטרונום הפולני קופרניקוס בשנת 1543 את התיאוריה ההליוצנטרית שלו. המילה המסובכת הזו פירושה שהוא כתב לראשונה שהשמש היא מרכז היקום, בעוד שאר הכוכבים, כולל כדור הארץ, סובבים סביבה. הטענה הזו של קופרניקוס פורסמה בספרו "על הסיבובים של גרמי השמיים". היא הייתה מהפכנית והרגיזה את הכנסייה מאד, כי עד אז הטענה הייתה שכדור הארץ הוא מרכז העולם והשמש והכוכבים סובבים סביבו. אבל התאוריה של קופרניקוס הובילה לפרץ של מחקר ותצפיות בחלל, כולל מחקרים של מי שיהפכו לחוקרים חשובים ביותר, כמו ניוטון, לייבניץ וגליליאו גליליי.

זו הייתה תחילתה של המהפכה המדעית, שבתוך 500 שנה תוביל את האדם לתגליות שלא יאומנו. גם לפני קופרניקוס היה מדע. חלק גדול מהידע המדעי הרב שהשיגו היוונים והרומים נשמר. אך מאז התמוטטות האימפריה הרומית במאה ה-5 שקעה אירופה ב"חשכת ימי הביניים" שהאיטה מאד את ההתקדמות המדעית והטכנולוגית. המצאת הדפוס במאה ה-15 סייעה להפצת הידע המדעי מאד, אך המדע עדיין הוגבל על ידי הכנסיה הנוצרית ומותר היה לפרסם רק את מה שתאם את האמונה הנוצרית.

"המהפכה המדעית" תשנה את כל זה. במהלך 500 השנים הבאות, יעבור העולם מהפכת ידע בלתי נתפסת. מכאן תתגבש השיטה המדעית למחקר חופשי ולא מוגבל, כמותי ומתמטי. גם הידע המדעי לא יישמר יותר בסוד, כפי שהיה עד אז, אם מחשש מהשמרנות הדתית ואם בשל תחרות עם אחרים. המהפכה המדעית קידמה מעתה את פרסום והפצת הידע המדעי לכל. חוקרים החלו מעתה להסתמך על תגליות קודמות של חוקרים אחרים, לבחון אם הידע נכון, להציע השערות אחרות ולבחון אותן בכלים מדעיים. העולם, המדע והטכנולוגיה יתקדמו מעתה ויפרצו נתיבים חדשים, לעבר ידע שגדל במהירות עצומה, תגליות מדהימות והמצאות שלא יאמנו.


הנה סיפורה של המהפכה המדעית (מתורגם):

http://youtu.be/bx6J2D96mCw?t=45s


השינוי המדהים שחוללה המהפיכה המדעית בחשיבה האנושית (מתורגם):

http://youtu.be/LxMOW7nGH7E


סיפור המהפכה המדעית באנגלית:

http://youtu.be/9hodYUDDfsY


ועוד אחד ממחוללי המהפכה המדעית, המדען האסטרונום גלילאו גליליי (עברית):

http://youtu.be/sB1doXwTKtc
מארי
מי המציאו את בית הספר?



אחד המוסדות מעוררי המחלוקת ביותר בחיינו הוא בית הספר. בין אם אנו הורים ובין אם ילדים, היחס אליו היא של אהבה ושנאה גם יחד. שיחות הסלון מלאות באנשים שיש להם ביקורת על בתי הספר של ילדיהם וגם התיעוב של התלמידים כלפי בית ספרם היא תופעה שכיחה.

את הביקורת הזו היטיב להמחיש המחזאי השנון ג'ורג' ברנרד שו, שאמר פעם "בילדותי נאלצתי לקטוע את לימודי כדי ללכת לבית הספר."

אבל מתי נולד מוסד בית הספר?

ובכן, כבר בשומר של לפני 5,000 שנה לימדו מורים שומרים את הילדים ובני הנוער את המדעים של התקופה, לצד שיעורים באלגברה, מתמטיקה, אסטרונומיה ורפואה. הם עשו זאת בבית ספר שהיה ככל הנראה הראשון בהיסטוריה.

ללא ספק נהגו ללמד את הילדים גם בתקופות מוקדמות יותר, לפחות את הדברים החשובים לגילם. אבל את בית הספר והלימודים בו מי שהמציאו הם ככל הנראה אותם בני התרבות השומרית.

ההוכחה? - בעיר השומרית מארי, שנמצאת בסוריה של היום, נמצאו ליד המקדשים המקומיים חדרי בית הספר העתיקים ביותר שנמצאו בעולם. בחדרי הלימוד הללו הייתה שורת ספסלים למספר תלמידים.

על פי הממצאים נמצא שבבתי הספר השומריים הללו הכשירו בעיקר פקידים לצורכי הארמון והמקדשים של התרבות הזו. מי שלמד בהם היו ילדי העשירים, בנים בלבד.

מנהל בית הספר, או "אבי בית-הספר", נקרא אְֻמְמִאַ. הסגן שלו נקרא "האח הגדול" (כן, כבר אז היה "אח גדול"...). התלמידים נקראו "בני בית-הספר". אותו "אח גדול" נהג לכתוב על לוחות טאבלטים חדשים לצורכי הלימוד ולבדוק את הרישומים של התלמידים על לוחות הטאבלט שלהם.

אותם טאבלטים היו לוחות חימר שעליהם חרטו את הכתב. "האח הגדול" גם בחן את הדיקלומים של התלמידים.

מאותם טאבלטים, ספרי הלימוד השומריים שנמצאו, נראה שנושאי הלימוד היו ברובם חילוניים. מי שכתב את חומרי הלימוד אז היו משכילים ובעלי ידע רב של אותו הזמן.

הטקסטים שנמצאו משם היו בתחומים כמו גאוגרפיה, בוטניקה, זואולוגיה ועוד. גם לאחר שהאכדים כבשו את שומר, הם שמרו על השפה והספרות של השומרים. המורים אצלם חיברו מעין "מילונים" לשפה השומרית, מה שככל הנראה היו המילונים הראשונים בהיסטוריה האנושית.


הנה השימוש בכתב ושיטת הלימודים שהתפתחה בתרבות השומרית העתיקה:

https://youtu.be/u7JsfwAcCo0


התרבות השומרית
מה המציאה התרבות השומרית ואיך הייתה לאימפריה הראשונה בעולם?



שומר (Sumer) הייתה ממלכה בדרום מסופוטמיה, שהתקיימה לפני יותר מ-5000 שנה ושלה אנו חייבים את הכתב הראשון. השומרים הם התרבות העתיקה ביותר הידועה לנו. בניגוד לעמים השמיים, השומרים אינם בני שם ולא ידוע מהיכן הגיעו למסופוטמיה, אזור הסהר הפורה.

העיר השומרית אור, או אור כשדים, כפי שנקראה בתנ"ך, כעירו של אברהם אבינו, נחשפה על ידי הארכאולוגים ובחפירות בה נמצאו ממצאים רבים. בין השאר בנו השומרים במות ענק לפולחן שנקראות זיקורת. הזיקורות הכילו מדרגות רבות שהובילו למקדש שנבנה בראשן.

התרבות השומרית הייתה מפותחת יחסית לתקופתה. מעריכים שהשומרים הם שהמציאו את הכתב, בסביבות 3,000 לפני הספירה. כתבים שונים של השומרים שנכתבו בכתב היתדות שלהם מעידים על כך.

בנוסף להמצאת הכתב השומרים נחשבים לאחראים להמצאת הגלגל, אולי ההמצאה הטכנולוגית הכי חשובה בעידן הקדום. גם מערכת החינוך שלהם הניחה את היסודות למה שאנו קוראים חינוך והשכלה. כבר לפני כמעט 5,000 שנה, לימדו השומרים מדעים כמו מתמטיקה, אלגברה, רפואה ואסטרונומיה.

סופה של התרבות השומרית היה כשנכבשה על ידי האכדים. בהדרגה הלכו השומרים ונטמעו בעם הכובש, עד שנשארו זיכרון היסטורי בלבד.


הנה התרבות השומרית העתיקה, על הכתב שנולד בה, מערכת החינוך שלה ועוד:

https://youtu.be/u-n84sDBEB4


אתר החפירות של העיר אור והזיקורת שהתגלה בה:

https://youtu.be/pl2TOph_sIk


למעשה שומר הייתה האימפריה הראשונה בהיסטוריה:

https://youtu.be/XBk9KywTIgk


וסרט ארוך על השומרים ותולדות האימפריה שבנו:

https://youtu.be/lESEb2-V1Sg?long=yes


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.