האוּנִיבֶרְסִיטָה (מלטינית: universitas) היא בית ספר למדע ולמחקר - מוסד להשכלה גבוהה, שמעניק תארים אקדמיים ללומדים בו ומכשיר אנשי מדע: חוקרים ומרצים, שבתורם כדוקטורים ופרופסורים יכשירו את הסטודנטים הבאים.

האקדמיה היוונית, שנוסדה ב-387 לפני הספירה, ליד אתונה, נחשבת לאוניברסיטה הראשונה בהיסטוריה. לימדו בה בעיקר פילוסופיה, מתמטיקה וספורט.

הפילוסוף אפלטון, מייסד האוניברסיטה הראשונה, ראה את מטרת החינוך בלימוד האידאות, שכללו את הצדק, האמת, המוסר, החוכמה והיופי.

אגב, ותיקת האוניברסיטאות, שפועלת עד היום, היא אוניברסיטת אל-קרוויין שנמצאת בעיר פס שבמרוקו. היא הוקמה בימי הביניים, בשנת 859. האוניברסיטאות של אירופה נוסדו בימי הביניים, בערים איטלקיות קתוליות, כמו סלרנו, בה נוסד בית ספר לרפואה, בולוניה עם בית ספר למשפטים, ובפריז בה נוסד בית ספר לתאולוגיה ופילוסופיה.

מי שעמדה ברקע כל אלו הייתה הכנסייה שהייתה בעלת החסות והמרות על האוניברסיטאות של ימי הביניים. למעשה, הן נולדו מתוך המנזרים והכנסיות. בהתאם הונהגו באוניברסיטאות כאלה סממנים כמו לימודים בשפה הלטינית, מקצועות כמו דת, פילוסופיה ורפואה והן זכו אפילו לפטור ממיסים עירוניים - ממש כמו זה שנהגו ממנו הכנסיות הקתוליות באותן שנים. הסטודנטים של אותה תקופה אפילו התלבשו והסתפרו כמו כמרים וחוייבו להישאר רווקים...

במהלך מאות השנים הבאות ובסמוך למהפכה המדעית שפרחה בהן, הוביל מאבקן של האוניברסיטאות לאוטונומיה המבוקשת לשחרור מהדת. בניגוד לאינטרסים ולכובד הדת הנוצרית הקתולית, החלה האוניברסיטה לפרוח כמקום המלמד ועוסק במחקר מדעי, בלתי תלוי באמונה דתית ופועל לפי השיטה המדעית ותוך הטלת ספק, מודל שהוא מנוגד לחלוטין לתפיסה הדתית המקובלת באירופה.

לקראת העידן המודרני, הפכה האוניברסיטה למוסד להשכלה גבוהה ולמחקר, המעניק אמנם תארים אקדמיים ומכשיר אנשי מדע, אך עוסק גם בהכשרה של אנשי מקצוע, שאינם מדענים בלבד. מקצועות כמו מנהל עסקים ועבודה סוציאלית החלו לפרוח, כשהמרכיב המחקרי בהם, על אף קיומו, אינו החזק ביותר בפקולטות שכאלה.

כיום, בעידן האינטרנט והבינה המלאכותית, הולכת ודועכת האקסקלוסיביות של האקדמיה בהנחלת הידע הזה. אם במקור נועדו האוניברסיטאית לקבץ את דור העתיד יחד ולהנחיל לו את הידע האוניברסלי הדרוש, כך שיוכל להשתלב בחברה, היום הולכים ומשתנים הצרכים והצריכה הללו. יותר ויותר צעירים לומדים בעצמם וסמוסדות אלטרנטיביים, מכווני מטרה, קריירה וזולים בהרבה - גם בכסף וגם בזמן.

מי שבאים היום בשערי האוניברסיטאות אינם בהכרח בני האליטות. כיום נשברה באופן מסוים החומה שהפרידה בין ההמון לידע. ההשכלה הגבוהה הפכה נגישה מאי-פעם ויותר צעירים הם בעלי תואר אקדמי. לימוד עצמי, למידה מרחוק ושוק עבודה שמחשיב את המקוריות, היצירתיות והניסיון הטכנולוגי של מי שגדל עם הטכנולוגיה ולאו דווקא למד עליה באוניברסיטה - כל אלה מערערים את המודל הקלאסי של השכלה גבוהה כדרך המלך לשוק העבודה האיכותי והמשתלם.

גם תחומי הידע החשובים לקריירה משתנים במהירות וגם התועלת החברתית והכלכלית בלימודים אקדמיים. משמעותי עוד יותר הוא השינוי במשוואה שתופסת לימודים אקדמיים ארוכים, כדרך מובנת מאליה למצוינות בקריירה שאינה מדעית. עולמות ההייטק מדגימים שוב ושוב עד כמה הקיבעון של מי ששהו יותר מדי בין כותלי האקדמיה, אינו עדיף מבחינתם על מי שנסגרו בחדרם בגיל ההתבגרות ופשוט למדו והגיעו לשליטה בתחומים טכנולוגיים שעניינו אותם.


הנה תולדות האוניברסיטאות בימי הביניים:

https://youtu.be/Ly9BPvFJfqo


תפקיד האוניברסיטאות:

https://youtu.be/jFCFqjovH3s


האוניברסיטאות הראשונות בעולם:

https://youtu.be/_rxQD1ENuHo


אוניברסיטאות ליגת הקיסוס - היוקרתיות ביותר באמריקה:

https://youtu.be/IR2kWD1bFOg


אוניברסיטת סטנפורד, שממנה יצאו מיזמי הייטק מהמצליחים בעולם:

https://youtu.be/x2WDVG0dvnE


ובחיוך - אם אתם באים ללמוד אז תבואו עם הנתונים הנכונים, טוב? (עברית)

https://youtu.be/sqZWYKPhN34

אנשים בצורה של T הוא מונח אמריקאי (T-shaped persons) שמתאר אנשים שהם מומחים בלפחות תחום אחד אבל יש להם ידע או סט מיומנויות היברידי, מעין "יכולות רכות" ומשלימות במיומנויות או בתחומים אחרים.

אנשים אלה נמצאים בין שני קצוות - אנשים בצורת I, שהם מומחים בדבר אחד וזהו. ולאנשים שהם מה שמכונה באנגלית "ג'נרליסטים" (generalizing specialist), או גנרליסטים שמכנים אותם גם "אנשים בצורת -" (לא מינוס אלא מקף, ידע צר).

הגנרליסטים הם מי שיש להם ידע בשלל תחומים, אבל הם לא מעמיקים או מומחים בתחום כלשהו. לפעמים לועגים להם על כך שהם "יודעים הכל אבל לא שולטים בדבר", אבל זה לא תמיד נכון כי לעתים תחום המומחיות שלהם הוא משהו אחר, לא מתחומי העיסוק של הארגון או החברה שבה הם עובדים. לעיתים הגנרליסטים עובדים בארגון שבו הם עדיין לא מומחים, או בסטארטאפ שעדיין אינו מסוגל פיננסית, להעסיק מומחים או אנשים בצורת T.

יש הרואים בצורת ה-T סוג של מודל היברידי שבו העובדים השווים הם הבין-תחומיים. כי אם הגנרליסטים יודעים מעט על הרבה נושאים והמומחים הם בעלי ידע בתחום אחד, אדם בצורת T הוא מומחה בלפחות תחום או מיומנות אחת ולצד זה הוא גם בעל ידע או מיומן בכמה תחומים ומיומנויות אחרים.

אנשים בצורת T הם בדרך כלל מאוד יעילים ומעולים לעבודת צוות. כך למשל, ידוע שצוותי פיתוח מתבקשים לעשות דברים רבים ומגוונים, שכל אחד מהם מחייב סט כישורים שונה. המומחים, או הספציאליסטים (Specialist), הם מי שיוכלו למלא הכי מהר את המשימות בתחום המומחיות שלהם. בהיותם כאלה, המומחים הם בעלי ערך עצום לכל סוג של ארגון או חברה עסקית, שעוסקות בתחום הזה. הם אלו שיפתרו בעיות הכי מהר וישחררו צווארי בקבוק בעייתיים וסביר להניח שמרכזיים להצלחת החברה.

אנשים בצורת ה-T בצוות יאפשרו להשאיר למומחים את צווארי הבקבוק, כי שם אין להם תחליף, כשהם יתרכזו בפיתוח הפחות מחייב את הסופר מומחים ומצד שני יביאו את הערך הרב של מי שיש להם מיומנויות וידע בתחומים מגוונים ורלוונטיים למשימות השונות.

אגב, כדי שלא להתבלבל - טבעו את המושג הזה, בשנות ה-80, ככל הנראה טים בראון, מנכ"ל חברת IDEO Design Consultancy, או אנשי חברת מקינזי. אצלם היה המושג שונה במעט - לצד העמוד האנכי באות T שייצג גם אצלם את עומק הכישורים והמומחיות בתחום אחד, לפס האופקי של ה-T הם התייחסו כאל היכולת לשתף פעולה עם מומחים בתחומים אחרים ובכך להיות מסוגל ליישם ידע בתחומים נוספים, שהם מעבר לתחום המומחיות שלו. הם ראו באנשי ה-T מי שהם מומחים וגם בעלי יכולת שיתוף פעולה עם מומחים מדיסציפלינות אחרות, כלומר תחומים אחרים. היום התפיסה הזו משתלבת במחשבה העסקית על אנשי T כעל העתיד של העובדים המובילים בארגונים ובעסקים מודרניים.


הנה משווקים בצורת T שיכולים לקבל הדרכה מרחוק:

https://youtu.be/kfga5Dk8HWU


אנשים, צוותים ועובדים בצורת T:

https://youtu.be/kxq6spC-olw


מצגת וידאו עליהם:

https://youtu.be/Ld4hJjLzSGM


מעסיקים שמחפשים את האנשים הללו:

https://youtu.be/rtQgDSvo66M


וההשכלה הגבוהה שרוצה גם היא להכשיר אנשים בצורת T (עברית):

https://youtu.be/mWfEoeokIDI

נוירופלסטיות היא גמישות מוחית. מסתבר שגם כשאנו מתבגרים, המוח אינו קבוע בצורתו, אלא משתנה בהתאם ללמידה ולהתנסויות שלנו. הגמישות המוחית שלנו היא שמאפשרת לנו ללמוד.

איך זה קורה?

על ידי מחשבה ופעולה של המוח, משתנה המבנה שלו והתפקודים שלו טובים יותר. השיפור הזה בתפקודי המוח, הוא בעצם הלמידה. שכן הלמידה היא תוצאת השינויים שמתרחשים, שינויים בעוצמת הקשרים שבין תאי העצב הקיימים במוח, בסינפסות.

סינפסה, בעברית "מיסנף", היא נקודת החיבור, הצומת שבו נפגשים תאי העצב שבמוח, הנוירונים, ומעבירים ביניהם מידע. אנו תופסים ומבינים את המציאות שמסביבנו תודות להתרחשות מטורפת שמתקיימת במוח שלנו כל הזמן. במוח שלנו יש כ-100 מיליארד נוירונים, תאי עצב שכאלה. כל אחד מהנוירונים הללו מעביר עשרות ומאות פעימות חשמליות בכל שנייה!

האמת היא שסינפסות יכולות לקשר לא רק עם תא עצב אחר, אלא גם עם תאים אחרים, דוגמת שרירים ובלוטות.

הלמידה המתמדת אחראית ליכולות הקוגניטיביות שלנו, לחשיבה, ליצירתיות, להתמודדות שלנו עם העולם ועם בעיות שנקרות בדרכנו, באופן שלא יאומן. אדם לומד הוא אדם חי, בריא יותר, מוצלח יותר, חד, מעניין ומאריך חיים - באיכות חיים טובה יותר. למדו תמיד! - בימינו זה קל מתמיד. בטלוויזיה יש שלל ערוצים מעולים והאינטרנט מוצף בידע, הרצאות ואפשרויות ללימוד עצמי, ללא תשלום, מאנשים מדהימים, מכל מקום ובכל מקום.

כבר ציינו שמערכת העצבים, המערכת הנוירולוגית, היא גמישה. תודות לגמישות הזו, הנוירופלסטיות, מסתגלת מערכת העצבים לשינויים הללו, שהם בעצם הלמידה. הנה למדנו משהו חדש!


כך מתבצע החיווט מחדש של תאי העצב במוח:

https://youtu.be/UWvQc-aVLZ8


ואותו סרטון באנגלית - הנה הלמידה והנוירופלסטיות:

http://youtu.be/ELpfYCZa87g


הנה הסבר על מה שקורה במוחנו בזמן הלמידה:

http://youtu.be/8Vo-rcVMgbI


והרצאת וידאו על דרך פעולתן של הסינפסות (עברית):

https://youtu.be/ae2-Slo_0bE?long=yes

מדע הוא הידע שנרכש באמצעות המחקר האנושי. הידע המדעי מושג על ידי אנשי מדע, מדענים. במדע יש שיטה. השיטה מבטיחה שהידע שנרכש בה יהיה ידע שניתן יהיה ללמוד ממנו על העולם. זה לא אומר שאין ויכוחים ודעות שונות בין מדענים, אך השיטה המדעית מאפשרת לידע המדעי לגדול ולהשתנות בזכות תגליות ומחקרים חדשים, שמתבצעים כל הזמן ושמתבססים אחד על קודמיו.

ראשית, חשובים האובייקטיביות ומניעת ההטיות הלא רלוונטיות. המדע בכלל והמחקר המדעי בפרט שואפים להיות אובייקטיביים. המדען שואף להגיע למסקנות המבוססות על ממצאים ועל ראיות ככל האפשר. יותר מזה - הרעיון במדע הוא לנטרל ככל האפשר את ההשפעה של אמונות, תפיסות שגויות, דוגמות מדעיות ודעות קדומות, על תהליך החקירה והשיפוט. ככל שהחוקר המדען יהיה פתוח מחד ושיטתי מאידך, ממצאיו יהיו נאמנים יותר למציאות ופחות מוטים.

עקרון חשוב ובסיסי נוסף במדע הוא הספק. הסיסמה השגורה היא "האמן, אך הקפד לוודא". משמעות הדבר היא שתוצאות מדעיות צריכות תמיד לבחון בניסויים. כלומר הניסוי הוא הדרך לבחון השערות מדעיות ולקדם את הידע המדעי בעולם. תודות לרעיון זה נוצר מאז המהפכה המדעית והולדת המדע המודרני, במאה ה-17, ידע מדעי עצום וחשוב. ידע זה קידם את האנושות בצעדי ענק, שאין להם תקדים בהיסטוריה.

יש עוד עניין - של הורשת החכמה המדעית המצטברת. פעמים רבות מחקרים לוקחים על עצמם לבדוק שוב ניסויים ומחקרים שנעשו בעבר, כדי לוודא שאכן ניתן לשחזר את התוצאות שאליהן הגיעו ובכך לאושש את הממצאים שלהם. כך המדע ממצק את הישגיו ומתבסס ככל הניתן על ידע מוצק, שעבר תהליך של וידוא.

כל מחקר גם מתבסס ומשתמש בידע שנרכש במחקרים קודמים ועל ידי חוקרים קודמים ויוצא ממנו לגלות דברים חדשים. אחד מגדולי המדענים, אייזק ניוטון, אמר פעם את המשפט שמגדיר מצוין את עוצמתו של המדע: "אם הרחקתי לראות, הרי זה משום שעמדתי על כתפי נפילים". ואכן, ניוטון התבסס על ידע מדעי שתרמו קודמיו. כך פועלים מדענים טובים וכך השיטה דורשת מהם לחקור.

איך זה עובד?

חוקי הכבידה של ניוטון, לדוגמה, התבססו במידה רבה על ידע של שלושת החוקים של יוהנס קֶפְּלֶר, בנוגע לתנועת גרמי השמיים. קֶפְּלֶר עצמו התבסס בתגליתו, שאיפשרה לו לשרטט את מסלוליהם של כוכבי הלכת, על ידע מדעי שתרמו היוונים הקדמונים על האֶליפּסה. כך נבנית הבנת העולם - מחקר אחרי מחקר, מדען אחרי מדען, עד לדיוק מעורר השתאות, שגם הוא, ואת זה חשוב לזכור, מוטל במדע בספק.


הנה תצוגה יפה ופשוטה של המדע והדברים שעליהם הוא מתבסס:

https://youtu.be/de8OzOmUD7c


סיפורה של המהפכה המדעית שיצרה את המדע המודרני (מתורגם):

http://youtu.be/bx6J2D96mCw?t=44s


משל הפיל ו-6 העיוורים הוא נהדר כדי להבין את ההבדל בין לריב על האמת לעומת לשתף ממצאים ולהגיע לאמת:

https://youtu.be/Vn9BUfUCL4I


כמה מההישגים המדעיים הגדולים בתולדות המדע:

https://youtu.be/cbKH35MqOJc


יתכן שהראשון שהניח את היסודות לשיטה המדעית היה גלן מפרגמון, שניהל רשימות של ניסויים שעשה בריפוי גלדיאטורים:

https://youtu.be/-nAYmCimxhA


ושיעור מצולם על המהפכה המדעית (עברית):

https://youtu.be/-_2Pvr3OKVQ

במשך אלפי שנים האמינו בני האדם שכדור הארץ הוא מרכז העולם. זו גישה שהתבססה על הרעיון שהאדמה שעליה אנו עומדים מרגישה יציבה ולכן, לא היא נעה, אלא הכוכבים שמעליה.

בניסיון להבין את השמיים הגיע אליה המדע של אותם זמנים, עם הכלים שהיו בידי החוקרים הקדומים.

היה זה המודל הגיאוצנטרי, שלראשונה הצליח להסביר באופן מוצלח יחסית את תנועת כוכבי הלכת.

המודל אמר שמערכת השמש מורכבת מכדור הארץ חסר התנועה שבמרכז היקום ומסביבו נעים כל הכוכבים וגרמי השמיים.

המודל הגיאוצנטרי היה המודל המדעי הראשון של מערכת השמש. הוא היה האופן בו ראה העולם העתיק את מערכת השמש והיקום. המודל הזה משל במדע העתיק, החל מזמנם של אריסטו, שחי במאה ה-4 לפני הספירה, ועד אמצע המאה ה-16.

בגיאוצנטריות הזו, שלפיה כדור הארץ הוא מרכז היקום, תמכה אלפי שנים הכנסייה הקתולית, הגוף החזק והשולט באירופה. היא הענישה את כול מי שפרסם ספר או מחקר האומר אחרת.

כדי להפריך את התפיסה הזו היה צריך להגיע חוקר, שיהיה גם מיומן ומדויק בניתוח הנתונים שהצטברו לגבי תנועות הכוכבים, גם אסטרונום בעל להט וסקרנות אמיתיים, גם איש אמיץ במיוחד שלא חושש להתעמת עם הנצרות הקתולית, הגוף הכי עוצמתי באירופה, וגם אדם ספקן מיסודו, המסוגל לבחון את הממצאים באופן ביקורתי.

כל התכונות הללו התגלמו באדם אחד, שלמרבה הפליאה היה בעצמו כומר נוצרי, בשר מבשרה של הכנסייה הקתולית. קראו לו קופרניקוס.


#הפרכת המודל הגאוצנטרי
קופרניקוס ניתח את הנתונים מאז אריסטו, שחלק משמעותי מתשובותיו והסבריו המנומקים התבררו כשגויים. במיוחד פגמו בהסבריו של אריסטו שתי עובדות שהחכם היווני לא מצא להן הסברים מוצלחים. הראשונה היא שמזמן לזמן כוכבי הלכת נעים בחלקם לאחור בכיפת השמיים והשנייה - שהבהירות של כוכבי הלכת בשמיים היא לא קבועה.

קופרניקוס הפריך גם הסברים מאוחרים יותר, בעיקר של תלמי היווני, מי שלכאורה הראה בוודאות שכדור הארץ הוא מרכז היקום. כך למשל הוא העמיד את התצפיות הנקיות שעשה הוא עצמו, על חישוביו הפשוטים, אל מול הסירבול המשמעותי של המודל הגיאוצנטרית. הסירבול הזה נבע מהוספה של אפיציקלים, מעגלי משנה שנועדו להתאים בין התצפיות האסטרונומיות שסתרו את התפיסה הגיאוצנטרית, זו שבמקור כללה מעגלים מושלמים של כוכבי הלכת סביב כדור הארץ, מעגלים שסתרו גם את המדידות הפשוטות ביותר שנעשו אז.


מגיאוצנטריות להליוצנטריות - כך התפתחה הבנת מקומו של כדור הארץ ביקום (מתורגם):

https://youtu.be/rIVkvrEiVm0


התיאוריה הגיאוצנטרית והתפתחותה בימי יוון העתיקה:

https://youtu.be/RsKdoEtZdd8


סקירה של השינויים לאורך השנים בתפיסת מרכז היקום:

https://youtu.be/ZpZ3xY5_4ng


השוואה בין הגישה הגאוצנטרית לגישה ההליוצנטרית:

https://youtu.be/S13Sr-H7TWI


וסרטון תיעודי על שינוי תפיסות אלה עד למודל ההליוצנטרי:

http://youtu.be/UtOEnTiAZlU?long=yes

תַלְמַי (Ptolemy) היה מדען קדום, יווני שחי בעיר אלכסנדריה שבמצרים. הוא הצליח במאה ה-2 לספירה לאסוף הרבה נתונים שהראו שכדור הארץ הוא מרכז היקום כולו.

כדור הארץ לפיו הוא במרכז היקום, כשמסביב לו חגים גרמי השמיים השונים.

למעשה, פטולמאיוס קלאודיוס (שמו המדויק) לא היה סתם מדען. מדובר באסטרונום יווני, שהוא גם מתמטיקאי, גאוגרף ואפילו אסטרולוג, איש נודע שנחשב בעת העתיקה לאסטרונום החשוב ביותר בעולם.

הגישה שלו ידועה בתור תיאוריית כדור הארץ כמרכז היקום והיא לא הייתה חדשה. קדמו לתלמי בטענה זו מדענים יווניים, בראשם אריסטו, הפילוסוף בן המאה ה-4 לפני הספירה שהיה גם אסטרונום נודע.

אבל תלמי חקר והחליט לספק נתונים והוכחות לגישה הזו. בספר החשוב מבין ספריו "אלמגסט", הוא הציג ונימק את תורתו האסטרונומית, שבמרכזה התיאוריה לפיה כדור הארץ הוא מרכז היקום. זו קיבלה את השם "המודל הגאוצנטרי". "גיאו" פירושו כדור הארץ ו"צנטר" כלומר במרכז.

בהיעדר שיטה מדעית כמו זו של ימינו, הספיקו נתונים אלו כדי ש"המודל הגאוצנטרי", שלכאורה הוכח על ידו, יהפוך בכ-1,500 השנים הבאות מקובל על הכל.

אבל אז, הספיקה תצפית אחת של קופרניקוס כדי להפריך את הגישה הזו ולהראות שכדור הארץ רחוק מלהיות מרכז היקום או אפילו מרכז מערכת השמש. קופרניקוס יטען טענה נועזת ואפילו אמיצה באותה תקופה - דווקא השמש היא מרכז מערכת השמש וכדור הארץ הוא שמקיף אותה. ושניהם, גם השמש וגם כדור הארץ, רחוקים מלהיות מרכז היקום. אבל זה כבר עניין אחר.

בום!

מזל שתלמי כבר לא היה בחיים מילניום וחצי, כדי לראות איך פסגת יצירתו המדעית מופרכת בספר אחד בלבד.

אבל בצד הפרכת התיאוריה שלו, תלמי שימש לקופרניקוס כבסיס למהפכה הרבה יותר גדולה. כי קופרניקוס לא רק הפריך את התיאוריה של תלמי, הוא גם הביא הוכחות לכל טענותיו כנגדה. לכן הוא נחשב למבשר של השיטה המדעית, בה הפרכת השערה היא הוכחה לאי תקפותה ואז מתפנים החוקרים למצוא תיאוריות חדשות, מה שיוצר את הקידמה.

אז מקופרניקוס נבעה אותה מהפכה מדעית שתעשה פלאים בחצי האלף האחרון, בכל תחום מדעי אפשרי. ובצד זה גם תקף מאז "המודל ההליוצנטרי". מדעית, הוא לא הופרך מעולם ומעשית, נתגלו מאז אינספור תצפיות ונתונים שתומכים בו, בעיקר של מדענים כמו קפלר, גלילאו ואייזק ניוטון.


הנה התאוריה של תלמי:

https://youtu.be/EpSy0Lkm3zM


מודל של תמונת היקום שראה תלמי בעיני רוחו:

https://youtu.be/wGjlT3XHb9A


מצגת וידאו של תפיסת תלמי את היקום:

https://youtu.be/7mEn4mdMAxA


והשוואת התיאוריות של תלמי וקופרניקוס:

https://youtu.be/XnciW3QLRbA

במשך אלפי שנים האמינו בני האדם שכדור הארץ הוא מרכז העולם.

קופרניקוס הפולני היה הראשון שזיהה שלא כדור הארץ הוא שניצב במרכז היקום ואפילו לא במרכז מערכת השמש. הוא הוטרד מחוסר ההגיון שבתיאוריה הגיאוצנטרית, תיאוריה שהתקבעה והייתה נהוגה במשך אלפי שנים וראתה בכדור הארץ את מרכז היקום.

אבל איזה סיכוי יש לנזיר אחד, מול שרשרת של מלומדים מהזמן העתיק ועד זמנו, בראשם אפלטון, אריסטו ותלמי היווניים שתמכו במודל "כדור הארץ הוא המרכז" הגיאוצנטרי, עם תמיכה של הדתות בנות זמנו ובמיוחד הכנסייה הקתולית החזקה, שמשווקות אותה להמונים כאמת אלוהית שהמאמינים חייבים להאמין בה.

אבל קופרניקוס הפולני, גאון ומאמין, פרסם את ספרו ממש לפני מותו. הוא הציב תיאוריה מדעית והגיונית יותר, ששימשה אבן דרך לחוקרים ומדענים שבאו אחריו. ביניהם היה האסטרונום טיכו ברהא, שבהיותו דתי לא קיבל את טענתו של קופרניקוס, אך גם ממצאיו העידו בפירוש שכוכבי הלכת מקיפים את השמש.

ברהא פיתח תיאוריה חדשה בה כדור הארץ עדיין במרכז והשמש והירח מקיפים אותו (על פי התיאוריה הגיאוצנטרית), אך שאר כוכבי הלכת מקיפים את השמש (על פי התאוריה ההליוצנטרית של קופרניקוס).

זו הייתה שיטה גאונית, שאמנם לא שרדה זמן רב אבל ריככה את ההלם של טיעוניו המרעישים של קופרניקוס.

אבל ספריהם של יורשיו של קופרניקוס כבר לא הותירו מקום לספק. הן יוֹהַאנְס קֶפְּלֵר והן גלילאו גליליי, הוכיחו סופית ומדעית שכדור-הארץ לא נמצא במרכז היקום ואפילו לא במרכז מערכת הכוכבים הקרובה, אלא השמש היא הציר והמרכז שלה, כשמסביב מקיפים אותה כוכבי הלכת, כולל כדור הארץ.

התיאוריה הזו לא פגעה במעמדו של כדור הארץ אצל בני האדם, אך בזכות קופרניקוס וממשיכיו הוא מצא באופן מדעי את מקומו הצנוע והטבעי, במערכת השמש וביקום.


כך התפתחה הבנת מקומו של כדור הארץ ביקום (מתורגם):

https://youtu.be/rIVkvrEiVm0


התיאוריה הגיאוצנטרית והתפתחותה בימי יוון העתיקה:

https://youtu.be/RsKdoEtZdd8


סקירה של השינויים לאורך השנים בתפיסת מרכז היקום:

https://youtu.be/ZpZ3xY5_4ng


השוואה בין הגישה הגאוצנטרית לגישה ההליוצנטרית:

https://youtu.be/S13Sr-H7TWI


וסרטון תיעודי על שינוי תפיסות אלה עד למודל ההליוצנטרי:

http://youtu.be/UtOEnTiAZlU?long=yes

הרגלים (Habits) הם הדרך של המוח לחזור שוב ושוב על מה שלמדנו בעבר ועובד בדרך כלל טוב בשבילנו. הרגלים יומיים למשל, תוכלו לדמיין ככבישים ראשיים שבהם אנו נוסעים בכל יום לעבודה.

ההרגלים שלנו מאפשרים למוחנו להשקיע פחות אנרגיה ביום יום. הרגל הוא הדרך החסכונית של המוח לתפקד היטב - בפחות אנרגיה. בכך מתפנה אנרגיה לדברים חשובים יותר לתפקוד שלנו.

כל זמן שהרגל עובד טוב בשבילנו זה מצוין. המוח משקיע פחות אנרגיה ומשרת אותנו היטב. אבל מה קורה כשהרגל מסוים הוא לא טוב? - מה קורה כשאנו רוצים להפסיק לאכול מתוק ולשמור על הבריאות? מה עם מי שרוצים להתחיל לעשות ספורט, במקום לרבוץ כהרגלם כל ערב מול הטלוויזיה? ועם מי שמכורים לעישון או לאלכוהול ורוצים להפסיק?

דברים כאלה מובילים לעתים לרצון לשנות הרגלים. במוחנו ישנם נוירונים. אלו תאי העצב המפורסמים שמהם המוח מורכב. שינוי הרגלים כרוך בתהליך מוחי של יצירת נוירונים חדשים במוח וחיווט מחדש של הדרכים והצמתים שביניהם, גם בין הנוירונים החדשים וגם בין הוותיקים, שכולם אחראים לתפקוד שקשור בהרגל אותו אנו משנים.

התהליך שבמוח איננו תהליך שאנו מודעים לו. הוא מתרחש עמוק במוח, ככל הנראה באזור מרכזי בו שנקרא "גרעיני הבסיס".

שינוי הרגל כרוך באימוץ של הרגל חדש. במונחים של המוח מדובר בלמידה.

כשאנו מנסים משהו חדש ולא הולכים עם ההרגל המסוים, אנו לומדים משהו חדש ובעצם יוצרים במוחנו דרך חדשה, שתחליף את הדרך שבה הלכנו עד היום, כלומר את ההרגל הישן. כמו הניווט באפליקציית Waze, אנו סוללים כביש חליפי או מנצלים מעבר בתוך שכונות צדדיות, כדי לקצר את הדרך לעבודה או ממנה. האפליקציה מנסה להציע את המסלול הקצר לאחרים ואז מביאה ההצלחה לכך שהמסלול מוצע לרבים כקיצור דרך או זמן. זו בדיוק הסיבה שהאפליקציה הזו כל כך טובה. היא משתמשת באלגוריתם ובלמידת מכונה, כדי לשבור הרגלים ולייעל את הנסיעה. זמן, אנרגיה, חסכון!

מוחית אנו חווים בשינוי ההרגל גם תהליך של יצירת נוירונים חדשים במוח, מה שנקרא "נוירו ג'נסיס", וגם תהליך של חיווט מחדש ביניהם. פעם חשבו שהלמידה מתרחשת רק כשאנו צעירים, אבל מדעני המוח גילו את הנוירופלסטיות, אותה גמישות מוחית שמאפשרת לנו ללמוד, ובמקרה הזה גם לשנות הרגלים - בכל גיל.

כך או כך, ה"חיווט מחדש" הזה מחבר את הנוירונים במוח באופנים חדשים ויוצר צמתים שלא היו בו קודם. הצמתים במוח נקראים סינפסות ובחיווט מחדש הזה נוצרים נוירונים וצמתי חיבור מוחי המחווטים מחדש את כל העניינים.

כך נסללות דרכים חדשות במוח. הבשורה הנהדרת היא שאם נתמיד שבועיים שלושה בהרגלים החדשים, כלומר בדרכים החדשות הללו, השינויים הללו יהפכו די מהר לדרכים הראשיות, כלומר להרגלים שלנו.

גם אם ההרגל החדש יביא אותנו לזנוח הרגל ישן שלא מתקיים, עדיין הישן ממתין עמוק במוח כדי לשוב. לכן כל כך קשה להיגמל מהתמכרויות. ובכל זאת, ההרגל החדש מסייע לנו להשלים את השינוי והלמידה שלנו. כמה כיף לתקן הרגלים רעים ולשפר את חיינו!


שינוי הרגלים הוא חיווט מחדש של תאי העצב במוח (עברית):

https://youtu.be/UWvQc-aVLZ8


מה שמאפשר לנו לשנות הרגלים היא "גמישות המוח" (עברית):

https://youtu.be/OOY3niRvehc


באנגלית - הנה הלמידה והנוירופלסטיות:

http://youtu.be/ELpfYCZa87g


והרצאת טד על שינוי הרגלים (מתורגם):

https://youtu.be/-moW9jvvMr4?long=yes

הכל החל כשפרסם האסטרונום הפולני קופרניקוס בשנת 1543 את התיאוריה ההליוצנטרית שלו. המילה המסובכת הזו פירושה שהוא הראה לראשונה מדעית שהשמש היא מרכז מערכת השמש, בעוד שאר הכוכבים, כולל כדור הארץ, סובבים סביבה.

הטענה הזו של קופרניקוס פורסמה בספרו "על הסיבובים של גרמי השמיים". היא הייתה מהפכנית והרגיזה את הכנסייה מאד, כי עד אז הטענה הייתה שכדור הארץ הוא מרכז העולם, כשהשמש והכוכבים סובבים סביבו. איכשהו נחלץ קופרניקוס מגורלם של "כופרים", שכתבו דברים דומים אחריו. עזרה לו העובדה שהוא עצמו היה איש דת נוצרי...

התאוריה של קופרניקוס הובילה לפרץ של מחקר ותצפיות בחלל, כולל מחקרים של חוקרים שיהפכו לאסטרונומים חשובים ביותר, כמו ניוטון, לייבניץ וגליליאו גליליי.

אבל מעבר לשינוי שהמדען הפולני הכניס בתפיסת היקום ומערכת השמש שלנו, המשמעות של המחקר שלו הייתה הרבה יותר גדולה ואפילו מהפכנית למדע כולו.

לראשונה התנהל חוקר כמדען ספקן והסיק מסקנות באופן מדעי ועל בסיס נתונים. כי קופרניקוס עשה את מה שאחריו יהפוך לעיקרון הבסיסי של המדע. הוא הטיל ספק.

אם עד אז מספיק היה שמדען יראה שתמיד קרה משהו כדי לקבוע שהוא גם יקרה מחר, הספק שהטיל קופרניקוס שינה את השיטה המדעית - מעתה מספיק שתמצא שיש פגם אפילו באחד מהממצאים או ההנחות שבתיאוריה, כדי שהיא תופרך מדעית.

לאחר שבחן את הנתונים לגבי מערכת השמש, שנאספו במהלך השנים בידיו ובידי דורות של מדענים, הוא הבין שהתפיסה המדעית המקובלת לא מסתדרת איתם. לאור הסתירות והבעיות שהוא מצא, הוא עדכן את התאוריה המדעית כך שתסתדר עם הנתונים - קופרניקוס קבע מבלי למצמץ שהשמש היא המרכז שסביבו נעים כוכבי הלכת, כולל כדור הארץ.

מה שקופרניקוס עשה נשמע אולי פשוט. אבל זה היה מהפכני, מנומק ובעיקר אמיץ. זה גם היה מדעי יותר מהשיטה הקודמת. לכן נחשב קופרניקוס למי שהזניק את המהפכה המדעית, שבתוך 500 שנה תוביל את האדם לתגליות, פיתוחים, טכנולוגיות והישגים שלא יאומנו.

גם לפני קופרניקוס היה מדע. את חלקו הגדול של הידע המדעי שנשמר השיגו היוונים והרומים. אך מאז התמוטטות האימפריה הרומית במאה ה-5 שקעה אירופה ב"חשכת ימי הביניים". זו האטה מאד את ההתקדמות המדעית והטכנולוגית. המצאת הדפוס במאה ה-15 אמנם סייעה להפצת הידע המדעי, אך המדע עדיין הוגבל על ידי הכנסיה הנוצרית ומותר היה לפרסם רק את מה שתאם את האמונה הנוצרית.

"המהפכה המדעית" תשנה את כל זה. במהלך 500 השנים הבאות, יעבור העולם מהפכת ידע בלתי נתפסת. מכאן תתגבש השיטה המדעית למחקר חופשי ולא מוגבל, כמותי ומתמטי. גם הידע המדעי לא יישמר יותר בסוד, כפי שהיה עד אז, בעיקר מחשש מהשמרנות הדתית, אך לעתים גם בשל התחרות עם אחרים.

המהפכה המדעית קידמה מעתה את פרסום והפצת הידע המדעי לכל. חוקרים החלו להסתמך על תגליות קודמות של חוקרים אחרים, לבחון אם הידע נכון, להטיל ספק ולהפריך מחקרים במחקר חוזר, להציע השערות אחרות ולבדוק אותן בכלים מדעיים.

הכנסייה הלכה ואיבדה את סמכותה כמי שקובעת איך מתנהל העולם. המדע מחליף אותה בכך. קידמה והשכלה נותנות עבודה במקום אמונה עיוורת.

המדע והטכנולוגיה יתקדמו מכאן ויפרצו נתיבים חדשים, לעבר ידע שמשתבח ומתחדד וגדל במהירות עצומה. תגליות מדהימות והמצאות שלא יאמנו. אלה מייצרים מאז הישגים בלתי נתפסים למין האנושי, לא מעט בזכות איש הדת שהעז לחשוב אחרת מכל העולם ובמיוחד מהבוסים במקום העבודה שלו.


הנה סיפורה של המהפכה המדעית (מתורגם):

http://youtu.be/bx6J2D96mCw?t=45s


השינוי המדהים שחוללה המהפיכה המדעית בחשיבה האנושית (מתורגם):

http://youtu.be/LxMOW7nGH7E


סיפור המהפכה המדעית באנגלית:

http://youtu.be/9hodYUDDfsY


ועוד אחד ממחוללי המהפכה המדעית, המדען האסטרונום גלילאו גליליי (עברית):

http://youtu.be/sB1doXwTKtc

הסיור הגדול (The Grand Tour), או המסע הגדול, היה מסע חינוכי פופולרי, סיור תיירותי ארוך ומנהג אצולה בקרב בני המעמד הגבוה במאה ה-18 וה-19, שהתחיל בפריז, משם לאיטליה, דרום אירופה ולא פעם גם למזרח התיכון ולעתים נדירות בארצות הברית.

לסיור הזה, טקס מעבר לא רשמי אבל סופר יוקרתי, שיכלול את האתרים התרבותיים העיקריים של אירופה, יצאו בעיקר בני אצילים וצעירים ממשפחות עשירות בתקופה הוויקטוריאנית.

במאה ה-19, מאה שנה לפני שתיירות וטיולים בעולם יהפכו לפופולריים ורווחים בכל שדרות הציבור, יכולים היו רק המבוססים שבצעירים לצאת לטיול של שנתיים שלוש, ארוך ויקר.


#מטרות המסע הגדול
המסע או הסיור הגדול נועד מבחינה חברתית לחשוף את המטיילים לתרבות הקלאסית ולהיסטוריה של העולם, לפתח טעם אמנותי ואת הכישורים החברתיים והלימודיים שלהם.

הטיול סבב סביב מקומות שונים וידועים, בגדר אתרי החובה למטיילים והמסיירים בסיור הגדול הזה. היו בו אפילו שורשים קדומים וספרותיים של "מסע הגיבור" ולא מעט מהמטיילים אף ינציחו בספרים ויומנים את תגליותיהם מהסיור הגדול שעשו.

היסטורית החל הסיור הגדול עוד באמצע המאה ה-18. לשיאו הוא הגיע במאה ה-19, כשהפך לפופולרי במיוחד בקרב בני האצולה והבורגנות. בתקופה בה נולדים עשירים חדשים, בניגוד למשפחות האצולה המסורתיות, רבים מהמטיילים כך והוריהם ראו במסע היקר והממושך אמצעי להפגין את מעמדם החברתי והתרבותי הנבדל מה"עמך".

השפעתו של הסיור הגדול על החברה האירופית הייתה משמעותית. במיוחד הוא עזר להפיץ את הידע על תרבויות ותקופות אחרות, על היסטוריה, אמנות ופילוסופיה.


#גם היום
באופן מסוים, הסיור הגדול נמשך עד היום. אם זה בטיול הגדול של צעירים מכל העולם, שעובדים לפניו כדי לממן אותו. או בטיול אחרי הצבא של משוחררי ישראל מצה"ל, רגע לפני שהם נכנסים למרוץ החיים - של הרשמה ולימודים גבוהים, עבודה, זוגיות, משכנתא, משפחה וכמובן - משבר גיל הארבעים...

כאז גם היום, המסע הגדול היה ונשאר חוויה מעצבת עבור רבים מהמטיילים הצעירים. הוא סיפק להם הזדמנות להתבגר מעט, אך גם ללמוד על תרבויות אחרות ולהעשיר את השכלתם והיכרותם עם העולם. המסע גם סייע להם לפתח כישורים חברתיים ולימודיים, שהיו ונשארו חשובים להצלחה בחיים הבוגרים של כל אדם.


#מה כלל הסיור הגדול?
המסע החל בדרך כלל באיטליה, בה ביקרו המטיילים הצעירים באתרים ההיסטוריים דוגמת רומא, ונציה ופירנצה. הם נהנו וחוו את האמנות והתרבות האיטלקית, הן החזותית, עם ציורים ופסלים) והן את המוזיקה הקלאסית, האופרה והתיאטרון.

משם המשיכו המטיילים ההיסטוריים הצעירים ליוון. כאן הם פקדו אתרים היסטוריים כמו האקרופוליס, חורבות אתונה העתיקה, כף סוניון ועוד. בהם הם למדו והעשירו את ידיעותיהם על ההיסטוריה והתרבות היוונית הקלאסית.

המסע כלל לא פעם גם ביקור במצרים, בה פקדו המטיילים את המוזיאון הבריטי בקהיר ואת הפירמידה הגדולה של גיזה והספינקס המפורסם. הם למדו על התרבות וההיסטוריה של מצרים העתיקה.

לא פעם הסתיים המסע בירושלים, העיר הקדושה לשלושת הדתות האברהמיות. כאן ביקרו המטיילים באתרים היסטוריים כמו הר הבית, הכותל המערבי והרובעים של העיר העתיקה.


הנה הסיור הגדול של המאה ה-18 וה-19 בתקופה הווקטוריאנית:

https://youtu.be/kGu4eQ65h60


הסבר על הסיור הגדול:

https://youtu.be/BF3SJ6qkCJc


ושחזור עדכני של צעירה אירופית את הגרנד טור:

https://youtu.be/Loaylp03CsI

עם עשרות מיליוני עותקים שנמכרו ממנו, ספרו של רוברט קיוסאקי "אבא עשיר, אבא עני" (Rich Dad Poor Dad) הוא אחד מרבי המכר הגדולים ביותר בתחום הפיננסי.

מכאן דוגל הספר "אבא עשיר אבא עני" בחינוך פיננסי ורכישת ידע לגבי הכסף והעבודה בעולם האולטרה-מודרני שלנו, במקום לנהל חיים כלכליים וקריירה לפי המלצות ההורים ואנשי הדורות הקודמים.


#סיפור המסגרת
הסיפור שבלב הספר הוא על שני האבות שהיו לרוברט קיוסאקי. אביו האמיתי החזיק בתואר דוקטור מאוניברסיטה נחשבת, בעוד אביו של חברו, מי שיהיה אביו השני והמנטור שלו לכלכלה, לא סיים שמונה שנות לימוד. הראשון נאבק כל חייו על ענייניו הכספיים, בעוד השני הפך לאחד מעשירי הוואי. הראשון הותיר אחריו חובות וחשבונות לשלם כשמת, בעוד השני מוריש למשפחתו ולצדקה מיליוני דולרים.

הכותב מעמיד זה מול זה את אביו, "האב העני", מי שהיה משכיל ועבד כל חייו קשה, אך נאבק כלכלית. מולו הוא מציב את "האב העשיר", אביו של חברו הטוב, שהיה יזם והתעשר באמצעות המיזמים העסקיים שלו.


#הבעיה
מכיוון שהמורים בבתי הספר ובהשכלה הפורמלית שבויים בעצמם במירוץ העכברים, הם לא יודעים איך להתנהל עם כסף ולכן לא באמת יכולים ללמד איך להיות עשירים ומתווים לתלמידים את הדרך לחיים של קושי כלכלי.

וכך, מכיוון שלא קיבלו השכלה פיננסית, התלמידים האלה בבגרותם רוצים כסף, רק כדי לרכוש נוחות ותענוגות. בניגוד לעשירים, שקונים נכסים ומתעשרים עוד יותר, העניים קונים התחייבויות ודברים שדורשים כסף לממן אותם וחושבים בטעות שמדובר בנכסים..


#הפתרון
ברוח "אביו העשיר", קיוסאקי ממליץ לצעירים שאם הם מעוניינים בעושר וחיים נוחים מבחינה כלכלית, שיחפשו עבודה שתאפשר להם ללמוד בה, מה שלדעתו חשוב הרבה יותר מאשר השכר שיקבלו בה. הוא מזמין אותם לשאול את עצמם מהם הכישורים שעליהם לרכוש בכדי שלא לרוץ במירוץ העכברים שמאפיין בימינו את השכירים.

ואז הם ישקיעו את. הכסף. שהם מרוויחים בדברים שמכניסים כסף ולא בדברים שמוציאים כסף, כמו פינוקים ומותרות.


#חוכמת הספר
הספר "אבא עשיר, אבא עני" מלמד בפשטות מדהימה כיצד להיות חופשיים מבחינה כלכלית, שלא לומר עשירים. יש בו עצות מנומקות ומוסברות יפה, עם דוגמאות מחייו ומחיי חברו הטוב, המדגימים כמה כדאי להפוך ליזמים עסקיים, במקום לשכירים, או במילים אחרות כיצד לגרום לכסף לעבוד בשבילנו - במקום שנעבוד בשבילו.

זהו ספר פורץ דרך, במיוחד בהסבר הפשוט שהוא נתן לאנשים רבים, לגבי הדרך האפשרית להביט על הכלכלה האישית וגם במבט שהוא מלמד להביט על קריירה בצורה שונה מהמקובל.

חשובה גם הדחיפה שקיוסאקי נותן לאנשים לחשוב ולחקור את החיים הכלכליים שלהם במקום להסתמך על מה שהם שמעו פעם או על מה שכולם מסביבם עושים.

עוד הוא מטעים שהגישה הכללית באקדמיה היא להתמקד, כלומר לדעת המון על מעט, על נישה או תחום תוכן או מיומנות צרים, שעליהם כל הקריירה שלכם מתבססת. העניין הזה, הוא מסביר, מאוד בעייתי מבחינה כלכלית, שלא לומר מסוכן.

עדיף לו לאדם שלא יהיה תלוי בנישה ספציפית מדי, בתחום כה מצומצם עד שפיטורין או משבר בתחום שבו הוא מומחה יקשו עליו למצוא תעסוקה או תחליף אחר.

ראוי שמי שרוצה להיות עשיר, הוא גורס, ילמד וירכוש ידע בהרבה תחומים.


#ההמלצות שבספר
בין ההמלצות הפיננסיות ועצות היזמות העסקית החכמות שמופיעות בספר תמצאו טיפים חשובים כמו:

להיות יזמים היכולים לשלוט בעתיד הפיננסי של עצמכם.

ללמוד על כסף ולצבור אוריינות וידע פיננסי.

לא לפחד לקחת סיכונים מחושבים.

לצמצם חובות ולהימנע מאורח חיים בזבזני.

לגוון את ההשקעות.

לא לעבוד בשביל כסף, אלא לגרום לזה שהכסף יעבוד בשבילכם.

להשקיע בנכסים המייצרים הכנסה, כמו דירות להשכרה, או נכסים בעלי שווי שאפשר למכור בעתיד ברווח, במקום לקנות התחייבויות שצורכות כסף, דוגמת אוטו חדש או שעון יקר.

להעדיף רכישה של נכסים, תוך שימוש במינוף ובכסף של אחרים.

לגוון את ההשקעות, כדי שלא תשימו את כל הביצים בסל אחד.

ליצור מקורות הכנסה מגוונים ומרובים.

להקיף את עצמכם באנשים בעלי ידע ומצליחים.

להבין שייעוץ פיננסי הוא לא פתרון זהה לכולם והכרחי לבצע מחקר משלכם ולקבל ייעוץ מקצועי לפני שמקבלים החלטות פיננסיות.


הנה קיצור התורה של הספר "אבא עשיר אבא עני" (עברית):

https://youtu.be/qfu9QcJjV-I


סיפורו המפורט יותר של רוברט קיוסאקי שמסביר איך להיות עשירים (מתורגם):

https://youtu.be/TcNpoc-lF0M


כאן מסביר המחבר כיצד שיווק רשתי יכול לסייע בשינוי הדרגתי של התפיסה (מתורגם):

https://youtu.be/kC1boUKk77o


בקצרה ובאנגלית איך להיות עשיר:

http://youtu.be/CV7hAAcApnE


סרטון הסבר מפורט על "אבא עשיר אבא עני" (עברית):

https://youtu.be/WI_aBemZxcI?long=yes


וראיון עם קיוסאקי בו הוא מסביר שהממשלה לא מעוניינת ללמד חינוך פיננסי כזה בבית הספר:

https://youtu.be/azq0S0DKS50?long=yes

אחד המוסדות מעוררי המחלוקת ביותר בחיינו הוא בית הספר. בין אם אנו הורים ובין אם ילדים, היחס אליו היא של אהבה ושנאה גם יחד. שיחות הסלון מלאות באנשים שיש להם ביקורת על בתי הספר של ילדיהם וגם התיעוב של התלמידים כלפי בית ספרם היא תופעה שכיחה.

את הביקורת הזו היטיב להמחיש המחזאי השנון ג'ורג' ברנרד שו, שאמר פעם "בילדותי נאלצתי לקטוע את לימודי כדי ללכת לבית הספר."

אבל מתי נולד מוסד בית הספר?

ובכן, כבר בשומר של לפני 5,000 שנה לימדו מורים שומרים את הילדים ובני הנוער את המדעים של התקופה, לצד שיעורים באלגברה, מתמטיקה, אסטרונומיה ורפואה. הם עשו זאת בבית ספר שהיה ככל הנראה הראשון בהיסטוריה.

ללא ספק נהגו ללמד את הילדים גם בתקופות מוקדמות יותר, לפחות את הדברים החשובים לגילם. אבל את בית הספר והלימודים בו מי שהמציאו הם ככל הנראה אותם בני התרבות השומרית.

ההוכחה? - בעיר השומרית מארי, שנמצאת בסוריה של היום, נמצאו ליד המקדשים המקומיים חדרי בית הספר העתיקים ביותר שנמצאו בעולם. בחדרי הלימוד הללו הייתה שורת ספסלים למספר תלמידים.

על פי הממצאים נמצא שבבתי הספר השומריים הללו הכשירו בעיקר פקידים לצורכי הארמון והמקדשים של התרבות הזו. מי שלמד בהם היו ילדי העשירים, בנים בלבד.

מנהל בית הספר, או "אבי בית-הספר", נקרא אְֻמְמִאַ. הסגן שלו נקרא "האח הגדול" (כן, כבר אז היה "אח גדול"...). התלמידים נקראו "בני בית-הספר". אותו "אח גדול" נהג לכתוב על לוחות טאבלטים חדשים לצורכי הלימוד ולבדוק את הרישומים של התלמידים על לוחות הטאבלט שלהם.

אותם טאבלטים היו לוחות חימר שעליהם חרטו את הכתב. "האח הגדול" גם בחן את הדיקלומים של התלמידים.

מאותם טאבלטים, ספרי הלימוד השומריים שנמצאו, נראה שנושאי הלימוד היו ברובם חילוניים. מי שכתב את חומרי הלימוד אז היו משכילים ובעלי ידע רב של אותו הזמן.

הטקסטים שנמצאו משם היו בתחומים כמו גאוגרפיה, בוטניקה, זואולוגיה ועוד. גם לאחר שהאכדים כבשו את שומר, הם שמרו על השפה והספרות של השומרים. המורים אצלם חיברו מעין "מילונים" לשפה השומרית, מה שככל הנראה היו המילונים הראשונים בהיסטוריה האנושית.


הנה השימוש בכתב ושיטת הלימודים שהתפתחה בתרבות השומרית העתיקה:

https://youtu.be/u7JsfwAcCo0


והיום? - אל תצפו! (עברית)

https://youtu.be/Uj3R_gqUfJA

שומר (Sumer) הייתה ממלכה בדרום מסופוטמיה, שהתקיימה לפני יותר מ-5000 שנה ושלה אנו חייבים את הכתב הראשון. השומרים הם התרבות העתיקה ביותר הידועה לנו. בניגוד לעמים השמיים, השומרים אינם בני שם ולא ידוע מהיכן הגיעו למסופוטמיה, אזור הסהר הפורה.

העיר השומרית אור, או אור כשדים, כפי שנקראה בתנ"ך, כעירו של אברהם אבינו, נחשפה על ידי הארכאולוגים ובחפירות בה נמצאו ממצאים רבים. בין השאר בנו השומרים במות ענק לפולחן שנקראות זיקורת. הזיקורות הכילו מדרגות רבות שהובילו למקדש שנבנה בראשן.

התרבות השומרית הייתה מפותחת יחסית לתקופתה. מעריכים שהשומרים הם שהמציאו את הכתב, בסביבות 3,000 לפני הספירה. כתבים שונים של השומרים שנכתבו בכתב היתדות שלהם מעידים על כך.

בנוסף להמצאת הכתב השומרים נחשבים לאחראים להמצאת הגלגל, אולי ההמצאה הטכנולוגית הכי חשובה בעידן הקדום. גם מערכת החינוך שלהם הניחה את היסודות למה שאנו קוראים חינוך והשכלה. כבר לפני כמעט 5,000 שנה, לימדו השומרים מדעים כמו מתמטיקה, אלגברה, רפואה ואסטרונומיה.

סופה של התרבות השומרית היה כשנכבשה על ידי האכדים. בהדרגה הלכו השומרים ונטמעו בעם הכובש, עד שנשארו זיכרון היסטורי בלבד.


הנה סיפורה של שומר - האימפריה הראשונה בהיסטוריה (מתורגם):

https://youtu.be/XBk9KywTIgk


התרבות השומרית העתיקה, על הכתב שנולד בה, מערכת החינוך שלה ועוד:

https://youtu.be/u-n84sDBEB4


ואתר החפירות של העיר אור והזיקורת שהתגלה בה:

https://youtu.be/pl2TOph_sIk