שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי השרשה ואיך משרישים צמחים?
השרשה היא אחת הטכניקות החקלאיות העתיקות ביותר בעולם ובמהותה פשוטה להפליא: לוקחים חלק מצמח אחד וגורמים לו להצמיח שורשים משלו, כך שהוא הופך לצמח עצמאי לחלוטין.
הרומאים השתמשו בשיטה זו לפני אלפי שנים כדי להרבות גפנים, אגסים ותאנים. הם, ככל הידוע, מהראשונים שהבינו שאפשר "לשכפל" עץ מוצלח מבלי להמתין לזרע.
הצלחת ההשרשה תלויה בתא צמחי מיוחד בשם מריסטם (meristem), רקמה שנמצאת בנקודות גדילה של הצמח ומסוגלת להתפתח לכל סוג תא אחר. כשגוזמים ענף ומכניסים אותו לאדמה, תאי המריסטם מזהים שחסרים שורשים ומתחילים לייצר אותם.
בפועל, הדרך הנפוצה ביותר היא השרשת גבעול (stem cutting) שנעשית כך: חותכים ענף בריא באורך 10 עד 15 סנטימטרים, ממש מתחת לעלה. מסירים את העלים התחתונים וטובלים את הקצה בהורמון השרשה (rooting hormone) שמכיל חומר בשם אוקסין (auxin) - הורמון צמחי טבעי שמאיץ את היווצרות השורשים.
לאחר מכן נועצים את הגבעול באדמה לחה או בחול גס ושומרים על לחות גבוהה. בתוך שבועות ספורים, לרוב 3 עד 8, מתחילים להופיע שורשים.
יש גם שיטת השרשה בהנחת ענפים (layering), בה הענף לא מנותק מהצמח המקורי אלא מעוגן לאדמה תוך כדי גדילה, עד שהוא מפתח שורשים עצמאיים. שיחי דמדמניות (currant) ויסמין (jasmine) מושרשים כך לעיתים קרובות.
דוגמה יפה להשרשה יש בגנים הבוטניים של קיו גרדן (Kew Gardens) בלונדון. שם שמורים ענפים מושרשים של עצים היסטוריים שכבר אינם קיימים. ביניהם ניתן למצוא עצים שנטע בחצרו צ'רלס דרווין (Charles Darwin), הוגה תורת האבולוציה. ההשרשה, במובן מסוים, מאפשרת לצמחים כאלו לנצח את הזמן.
#אילו צמחים קל להשריש:
צמחים שקל להשריש אותם הם לרוב
כאלו שיש להם בעלי גזע מעוצה אך בשרני ומלא נוזלים, מה שהופך אותו קל להשרשה. ביניהם גרניום, יהודי נודד, בזיליקום, נענע, ליפופית הבטטה, ירקה, קולאוס, בת שבע, פוטוס, גזניה, ניצנית, ביגוניה, פסיפלורה, היביסקוס וכל הסוקולנטים.
משימה בוטנית
============
נסו להשריש צמח במים. הביאו מזמרה, כוס זכוכית, מים פושרים ואת הצמח שממנו תרצו לחתוך ענף.
אפשר להשריש ישירות באדמה או לשתול אותו בעציץ פלסטיק מלא באדמה עם דשן, תערובת שתילה.
הנה השרשה של נענע (עברית):
https://youtu.be/OI0YL732Q-M
הסבר ושיעור פרטי על השרשת צמחים בקלות (עברית):
https://youtu.be/lv8YCh_nqC0?long=yes
מה הופך את הגרניום לצמח כל כך ים תיכוני?
הגרניום (Geranium), או בשמו המדויק והנכון פֵּלַרְגּוֹנְיוּם, הוא צמח רב שנתי שנמנה על צמחי הגינה והבית הנפוצים באזורי הים התיכון ומיועד למרפסת או לגינה.
הודות לפרחיו השופעים של הגרניום ולצבעיו העזים, הוא מציע בכל שנותיו מראה מרהיב ביופיו.
צמח הגרניום הססגוני גדל בשמש חזקה מלאה, הוא עמיד מאוד וצמח יפה, הפורח במגוון צבעים רחב ולאורך מרבית ימות השנה. צבעיו האופייניים הם ורוד, סגול, אדום, לבן וצבע ארגמן.
הגרניום נחשב עמיד במיוחד ובישראל הוא אחד מהצמחים החסכוניים ביותר במים ולכן מומלץ בישראל במיוחד. למעשה, ברוב המקרים בהם הוא מת, זה יקרה בשל עודף מים ולא בגלל מחסור בהם, מה שנכון בעיקר בחודשים החמים בשנה.
פירוש המילה "פלרגוס" ביוונית הוא חסידה ומכאן שמו פלרגוניום. הוא קיבל אותו בזכות הפרי שלו, שמזכיר את מקור החסידה.
בנוסף לגרניום הזוחל, נפוץ בישראל גם הגרניום הזקוף, עוד אחד מהאהובים ומוכרים בארץ ובאיזורי הים התיכון. הוא פורח רוב השנה, בתנאים מגוונים
#טיפ
את הגרניום מומלץ לשתול בעונת הסתיו. לשיא פריחתו הוא יגיע בדרך כלל במהלך עונת האביב.
הנה הגרניום וכיצד הוא יצליח אצלנו (עברית):
https://youtu.be/9Ki_qgjvoU4
צבעי הגרניום הרבים:
https://youtu.be/7D-tt1Ia8-0
כך מטפחים את הפרחים החדשים (עברית):
https://youtu.be/xhtGEDZWBg8
וזו הדרך להשריש גרניום:
https://youtu.be/Lg1rmkhQ2y0
מהו השעון של פרח השעונית?
אתם מכירים אותו בכינוי העממי כפסיפלורה, אותו פרי חמצמץ-מתוק, טעים כל כך, בריא ללב, נוגד סרטן ומלא ויטמינים A ו-C. אבל "השְעוֹנִית הנאכלת" המוכרת לרובנו כפסיפלורה (Passiflora) הוא צמח שגם פרחיו היפים הם מרשימים ביותר.
פרחים סגולים אלו מפורסמים בין חובבי הפרחים בזכות צורתם המורכבת, שמזכירה שעון עם מחוגים. מכאן, אם תהיתם, השם שעונית.
הפסיפלורה ופרחי השעון שלה באים במקור מאמריקה הלטינית, ליתר דיוק מהג'ונגלים של האמזונס שבאמריקה הדרומית, באזור של ברזיל, פרגוואי וצפון ארגנטינה של ימינו.
שמו הלטיני של הצמח, פסיפלורה, "פרי הפסיון" (Passion Fruit), ניתן לו אז, אך בניגוד למה שרבים חושבים, משמעותו היא "פרי הסבל והייסורים" ולא "פרי התאווה". פרטים בתגית "פסיפלורה, שמות".
הצמח הועבר אל העולם הישן שבאירופה, עם ספינות הקונקיסטדורים, מגלי וכובשי אמריקה הדרומית. במהרה הוא הפך לפרי נפוץ ומשמעותי גם במטבחי האזורים הטרופיים והסוב-טרופיים של דרום מזרח אסיה וגם באפריקה. כיום מגדלים זנים מסחריים של הפסיפלורה גם בהודו, בארצות הברית, בסין, אוסטרליה, דרום אפריקה ואפילו בישראל.
בזכות היותו צמח מטפס, מגדלים אותו כיום במדינות רבות, כולל בישראל שבה הוא מופיע כצמח מפריד וגדר חיה הגדלה במהירות רבה, בגינות פרטיות רבות.
את פרי הפסיפלורה לא כדאי לאכול כשהוא מלא ויפה. הוא הכי טעים, כשמחכים עד שהקליפה שלו מתחילה להתקמט. אבל גם אז - לא טוב לתת לו להתקמט לגמרי, כי אז הפרי החמצמץ והנפלא הזה מתייבש בפנים לגמרי.
ואכן, בשיאו יש לפרי הפסיפלורה הבשל טעם מתוק-חמצמץ, עם ארומה חזקה. כדי לאכול אותו כל שצריך לעשות הוא לחצות אותו בכפית ולאכול את תוכנו, על הגרעינים הקטנים שלו. ניתן גם להוסיף אותו לשייק חלב או יוגורט, או ליצור ממנו סירופ לקינוחים, רטבים, קוקטיילים, ציפוי לעוגות או מרק פירות קר.
הנה השעונית הנאכלת ופרחיה (עברית):
http://youtu.be/RCmvWmNIjN8
על הפסיפלורה בכלל:
http://youtu.be/ko7p6lk1xjc
והאבקה שלו על ידי דבורה:
https://youtu.be/fzYcE2Z9l-k
למה טובה הנענע?
נענע (Mentha), או מינתה, הוא ללא ספק צמח התה, התבלין והמרפא הפופולרי ואולי המוכר ביותר, שקל לגדל, אוהב מים וקל לגידול.
אין מי שלא טעם פעם תה עם נענע ים-תיכוני ורבים אוהבים מאוד את חליטת עלי הנענע הטריים, בתוך מים רותחים, עם או בלי תיון.
ואכן, בהיותה עשב תבלין ותה, בריא וטעים, הנענע ידועה בריחה המרענן ובשימושיה הרבים במטבח.
#סיפור הנענע
האגדה מספרת על נערה ששמה מינתה. היא חייתה בארץ השדים והמתים שמתחת לאדמה. מינתה הייתה אהובתו הראשונה של מלך השדים והמתים ואהבה אותו מאוד. אבל המלך לא ממש אהב אותה ובעצם רצה להתחתן עם פרספונה, שהייתה יפה ממנה.
יום אחד הזמין מלך המתים את פרספונה לארמונו. מינתה צעקה לעברו: "מי זו המכשפה המכוערת? אני כבר לא טובה בשבילך?" - היא נסתה לגרש את פרספונה היפה, שנעלבה מהעלבונות שמינתה הטיחה בה והרגה אותה.
מלך השדים והמתים הצטער כל כך על מה שעשה והחליט להעניק למינתה חיי נצח, בתור צמח בעל ריח נהדר. ומאז ועד היום הצמח הזה נקרא מינתה.
#גינון
נענע קל לגדל, בגינה או בעציץ גדול, עם אדמה מאווררת והרבה מים. היא אינה דורשת טיפול רב ויכולה לגדול בתנאים שונים ומגוונים.
אפשר להשריש נענע במים ואפילו לגדל אותה בהם. הפריחה שלה לרוב לבנה-סגולה ומגיעה לגובה של חצי מטר.
מוכרים במיוחד הזנים שלה - הפפרמינט, הספרמינט והנענע הרגילה. יש גם את הנענע המשובלת (Mentha spicata) ונענע חריפה (Mentha piperita) ונענע מרוקאית-ערבית, שאפשר לגוון בהן.
הנענע זקוקה להרבה מים בהשקיה ואוהבת שמש, עד שמש חלקית, הנענע בכל הזנים שלה מעולה לגידול באדנית. אבל חשוב לתת לנענע עציץ, אדנית או מיכל נפרד, כי היא נוטה להשתלט על שורשים של הצמחים האחרים והם לא ישרדו איתה.
#מטבח
הנענע מוכרת כצמח תבלין שניתן להוסיף לסלט וכמובן לתה עם נענע.
לצד התה היא מתאימה גם לתבשילים שונים במטבח. הנענע מעניק את הטאץ' המרענן שלו גם ללימונדה, לשייקים, או כתבלין וקישוט למנות שונות.
ישנם גם מתכוני בשר המשלבים נענע, רטבים ואפילו דגים, במיוחד הנענע המשובלת.
#בריאות
צמח התבלין נענע מרחיק יתושים, אם בגינה ואם בעציץ על החלון.
ברפואה העממית הנענע יכולה לתרום לא מעט. מדובר בצמח בעל יכולות אנטי דלקתיות וגם אנטי אלרגני, מה שייקל על האלרגים שבינינו, במיוחד בעונות המעבר.
חליטת נענע תקל על כאבי ראש ובחילות. בזכות המנטול שבה, הנענע גם פותחת את דרכי הנשימה ומקלה מאוד על הצטטנות וצינון.
הנענע מנטה המרוקאית-ערבית תמנע ריח רע מהפה, תסייע כשיש נפיחות בבטן. תקל על דלקת גרון ותעזור לסובלים מבעיות עיכול.
הנענע מנטה, החריפה יחסית, מציעה תרופה לא רעה לכאבי ראש ואפילו למיגרנות. גם היא מסייעת לפתיחת דרכי הנשימה ומקלה על מערכת העיכול.
#טיפ
כדי לשמור על הטריות של הנענע, מסירים את הגבעולים העבים, שוטפים את הנענע, מייבשים בעדינות עם מגבת נייר, עוטפים בנייר מגבת, מכניסים לשקית אטומה ומוציאים ממנה את האוויר מהשקית לפני סגירתה. שומרים את השקית במקרר.
הנה צמח הנענע (עברית):
https://youtu.be/WvRyOSYd6xM
כך משרישים נענע שקניתם בסופר (עברית):
https://youtu.be/4yiO7sl6vEM
הנענע המשובלת:
https://youtu.be/qdWrQKLe8dg
השקייה של צמחים בעציצים בקיץ (עברית):
https://youtu.be/VqbkHckWy8s
כך שומרים על נענע טריה לאורך זמן (עברית):
https://youtu.be/-55dw8M23C8
השרשה
השרשה היא אחת הטכניקות החקלאיות העתיקות ביותר בעולם ובמהותה פשוטה להפליא: לוקחים חלק מצמח אחד וגורמים לו להצמיח שורשים משלו, כך שהוא הופך לצמח עצמאי לחלוטין.
הרומאים השתמשו בשיטה זו לפני אלפי שנים כדי להרבות גפנים, אגסים ותאנים. הם, ככל הידוע, מהראשונים שהבינו שאפשר "לשכפל" עץ מוצלח מבלי להמתין לזרע.
הצלחת ההשרשה תלויה בתא צמחי מיוחד בשם מריסטם (meristem), רקמה שנמצאת בנקודות גדילה של הצמח ומסוגלת להתפתח לכל סוג תא אחר. כשגוזמים ענף ומכניסים אותו לאדמה, תאי המריסטם מזהים שחסרים שורשים ומתחילים לייצר אותם.
בפועל, הדרך הנפוצה ביותר היא השרשת גבעול (stem cutting) שנעשית כך: חותכים ענף בריא באורך 10 עד 15 סנטימטרים, ממש מתחת לעלה. מסירים את העלים התחתונים וטובלים את הקצה בהורמון השרשה (rooting hormone) שמכיל חומר בשם אוקסין (auxin) - הורמון צמחי טבעי שמאיץ את היווצרות השורשים.
לאחר מכן נועצים את הגבעול באדמה לחה או בחול גס ושומרים על לחות גבוהה. בתוך שבועות ספורים, לרוב 3 עד 8, מתחילים להופיע שורשים.
יש גם שיטת השרשה בהנחת ענפים (layering), בה הענף לא מנותק מהצמח המקורי אלא מעוגן לאדמה תוך כדי גדילה, עד שהוא מפתח שורשים עצמאיים. שיחי דמדמניות (currant) ויסמין (jasmine) מושרשים כך לעיתים קרובות.
דוגמה יפה להשרשה יש בגנים הבוטניים של קיו גרדן (Kew Gardens) בלונדון. שם שמורים ענפים מושרשים של עצים היסטוריים שכבר אינם קיימים. ביניהם ניתן למצוא עצים שנטע בחצרו צ'רלס דרווין (Charles Darwin), הוגה תורת האבולוציה. ההשרשה, במובן מסוים, מאפשרת לצמחים כאלו לנצח את הזמן.
#אילו צמחים קל להשריש:
צמחים שקל להשריש אותם הם לרוב
כאלו שיש להם בעלי גזע מעוצה אך בשרני ומלא נוזלים, מה שהופך אותו קל להשרשה. ביניהם גרניום, יהודי נודד, בזיליקום, נענע, ליפופית הבטטה, ירקה, קולאוס, בת שבע, פוטוס, גזניה, ניצנית, ביגוניה, פסיפלורה, היביסקוס וכל הסוקולנטים.
משימה בוטנית
============
נסו להשריש צמח במים. הביאו מזמרה, כוס זכוכית, מים פושרים ואת הצמח שממנו תרצו לחתוך ענף.
אפשר להשריש ישירות באדמה או לשתול אותו בעציץ פלסטיק מלא באדמה עם דשן, תערובת שתילה.
הנה השרשה של נענע (עברית):
https://youtu.be/OI0YL732Q-M
הסבר ושיעור פרטי על השרשת צמחים בקלות (עברית):
https://youtu.be/lv8YCh_nqC0?long=yes
הגרניום (Geranium), או בשמו המדויק והנכון פֵּלַרְגּוֹנְיוּם, הוא צמח רב שנתי שנמנה על צמחי הגינה והבית הנפוצים באזורי הים התיכון ומיועד למרפסת או לגינה.
הודות לפרחיו השופעים של הגרניום ולצבעיו העזים, הוא מציע בכל שנותיו מראה מרהיב ביופיו.
צמח הגרניום הססגוני גדל בשמש חזקה מלאה, הוא עמיד מאוד וצמח יפה, הפורח במגוון צבעים רחב ולאורך מרבית ימות השנה. צבעיו האופייניים הם ורוד, סגול, אדום, לבן וצבע ארגמן.
הגרניום נחשב עמיד במיוחד ובישראל הוא אחד מהצמחים החסכוניים ביותר במים ולכן מומלץ בישראל במיוחד. למעשה, ברוב המקרים בהם הוא מת, זה יקרה בשל עודף מים ולא בגלל מחסור בהם, מה שנכון בעיקר בחודשים החמים בשנה.
פירוש המילה "פלרגוס" ביוונית הוא חסידה ומכאן שמו פלרגוניום. הוא קיבל אותו בזכות הפרי שלו, שמזכיר את מקור החסידה.
בנוסף לגרניום הזוחל, נפוץ בישראל גם הגרניום הזקוף, עוד אחד מהאהובים ומוכרים בארץ ובאיזורי הים התיכון. הוא פורח רוב השנה, בתנאים מגוונים
#טיפ
את הגרניום מומלץ לשתול בעונת הסתיו. לשיא פריחתו הוא יגיע בדרך כלל במהלך עונת האביב.
הנה הגרניום וכיצד הוא יצליח אצלנו (עברית):
https://youtu.be/9Ki_qgjvoU4
צבעי הגרניום הרבים:
https://youtu.be/7D-tt1Ia8-0
כך מטפחים את הפרחים החדשים (עברית):
https://youtu.be/xhtGEDZWBg8
וזו הדרך להשריש גרניום:
https://youtu.be/Lg1rmkhQ2y0
אתם מכירים אותו בכינוי העממי כפסיפלורה, אותו פרי חמצמץ-מתוק, טעים כל כך, בריא ללב, נוגד סרטן ומלא ויטמינים A ו-C. אבל "השְעוֹנִית הנאכלת" המוכרת לרובנו כפסיפלורה (Passiflora) הוא צמח שגם פרחיו היפים הם מרשימים ביותר.
פרחים סגולים אלו מפורסמים בין חובבי הפרחים בזכות צורתם המורכבת, שמזכירה שעון עם מחוגים. מכאן, אם תהיתם, השם שעונית.
הפסיפלורה ופרחי השעון שלה באים במקור מאמריקה הלטינית, ליתר דיוק מהג'ונגלים של האמזונס שבאמריקה הדרומית, באזור של ברזיל, פרגוואי וצפון ארגנטינה של ימינו.
שמו הלטיני של הצמח, פסיפלורה, "פרי הפסיון" (Passion Fruit), ניתן לו אז, אך בניגוד למה שרבים חושבים, משמעותו היא "פרי הסבל והייסורים" ולא "פרי התאווה". פרטים בתגית "פסיפלורה, שמות".
הצמח הועבר אל העולם הישן שבאירופה, עם ספינות הקונקיסטדורים, מגלי וכובשי אמריקה הדרומית. במהרה הוא הפך לפרי נפוץ ומשמעותי גם במטבחי האזורים הטרופיים והסוב-טרופיים של דרום מזרח אסיה וגם באפריקה. כיום מגדלים זנים מסחריים של הפסיפלורה גם בהודו, בארצות הברית, בסין, אוסטרליה, דרום אפריקה ואפילו בישראל.
בזכות היותו צמח מטפס, מגדלים אותו כיום במדינות רבות, כולל בישראל שבה הוא מופיע כצמח מפריד וגדר חיה הגדלה במהירות רבה, בגינות פרטיות רבות.
את פרי הפסיפלורה לא כדאי לאכול כשהוא מלא ויפה. הוא הכי טעים, כשמחכים עד שהקליפה שלו מתחילה להתקמט. אבל גם אז - לא טוב לתת לו להתקמט לגמרי, כי אז הפרי החמצמץ והנפלא הזה מתייבש בפנים לגמרי.
ואכן, בשיאו יש לפרי הפסיפלורה הבשל טעם מתוק-חמצמץ, עם ארומה חזקה. כדי לאכול אותו כל שצריך לעשות הוא לחצות אותו בכפית ולאכול את תוכנו, על הגרעינים הקטנים שלו. ניתן גם להוסיף אותו לשייק חלב או יוגורט, או ליצור ממנו סירופ לקינוחים, רטבים, קוקטיילים, ציפוי לעוגות או מרק פירות קר.
הנה השעונית הנאכלת ופרחיה (עברית):
http://youtu.be/RCmvWmNIjN8
על הפסיפלורה בכלל:
http://youtu.be/ko7p6lk1xjc
והאבקה שלו על ידי דבורה:
https://youtu.be/fzYcE2Z9l-k
נענע (Mentha), או מינתה, הוא ללא ספק צמח התה, התבלין והמרפא הפופולרי ואולי המוכר ביותר, שקל לגדל, אוהב מים וקל לגידול.
אין מי שלא טעם פעם תה עם נענע ים-תיכוני ורבים אוהבים מאוד את חליטת עלי הנענע הטריים, בתוך מים רותחים, עם או בלי תיון.
ואכן, בהיותה עשב תבלין ותה, בריא וטעים, הנענע ידועה בריחה המרענן ובשימושיה הרבים במטבח.
#סיפור הנענע
האגדה מספרת על נערה ששמה מינתה. היא חייתה בארץ השדים והמתים שמתחת לאדמה. מינתה הייתה אהובתו הראשונה של מלך השדים והמתים ואהבה אותו מאוד. אבל המלך לא ממש אהב אותה ובעצם רצה להתחתן עם פרספונה, שהייתה יפה ממנה.
יום אחד הזמין מלך המתים את פרספונה לארמונו. מינתה צעקה לעברו: "מי זו המכשפה המכוערת? אני כבר לא טובה בשבילך?" - היא נסתה לגרש את פרספונה היפה, שנעלבה מהעלבונות שמינתה הטיחה בה והרגה אותה.
מלך השדים והמתים הצטער כל כך על מה שעשה והחליט להעניק למינתה חיי נצח, בתור צמח בעל ריח נהדר. ומאז ועד היום הצמח הזה נקרא מינתה.
#גינון
נענע קל לגדל, בגינה או בעציץ גדול, עם אדמה מאווררת והרבה מים. היא אינה דורשת טיפול רב ויכולה לגדול בתנאים שונים ומגוונים.
אפשר להשריש נענע במים ואפילו לגדל אותה בהם. הפריחה שלה לרוב לבנה-סגולה ומגיעה לגובה של חצי מטר.
מוכרים במיוחד הזנים שלה - הפפרמינט, הספרמינט והנענע הרגילה. יש גם את הנענע המשובלת (Mentha spicata) ונענע חריפה (Mentha piperita) ונענע מרוקאית-ערבית, שאפשר לגוון בהן.
הנענע זקוקה להרבה מים בהשקיה ואוהבת שמש, עד שמש חלקית, הנענע בכל הזנים שלה מעולה לגידול באדנית. אבל חשוב לתת לנענע עציץ, אדנית או מיכל נפרד, כי היא נוטה להשתלט על שורשים של הצמחים האחרים והם לא ישרדו איתה.
#מטבח
הנענע מוכרת כצמח תבלין שניתן להוסיף לסלט וכמובן לתה עם נענע.
לצד התה היא מתאימה גם לתבשילים שונים במטבח. הנענע מעניק את הטאץ' המרענן שלו גם ללימונדה, לשייקים, או כתבלין וקישוט למנות שונות.
ישנם גם מתכוני בשר המשלבים נענע, רטבים ואפילו דגים, במיוחד הנענע המשובלת.
#בריאות
צמח התבלין נענע מרחיק יתושים, אם בגינה ואם בעציץ על החלון.
ברפואה העממית הנענע יכולה לתרום לא מעט. מדובר בצמח בעל יכולות אנטי דלקתיות וגם אנטי אלרגני, מה שייקל על האלרגים שבינינו, במיוחד בעונות המעבר.
חליטת נענע תקל על כאבי ראש ובחילות. בזכות המנטול שבה, הנענע גם פותחת את דרכי הנשימה ומקלה מאוד על הצטטנות וצינון.
הנענע מנטה המרוקאית-ערבית תמנע ריח רע מהפה, תסייע כשיש נפיחות בבטן. תקל על דלקת גרון ותעזור לסובלים מבעיות עיכול.
הנענע מנטה, החריפה יחסית, מציעה תרופה לא רעה לכאבי ראש ואפילו למיגרנות. גם היא מסייעת לפתיחת דרכי הנשימה ומקלה על מערכת העיכול.
#טיפ
כדי לשמור על הטריות של הנענע, מסירים את הגבעולים העבים, שוטפים את הנענע, מייבשים בעדינות עם מגבת נייר, עוטפים בנייר מגבת, מכניסים לשקית אטומה ומוציאים ממנה את האוויר מהשקית לפני סגירתה. שומרים את השקית במקרר.
הנה צמח הנענע (עברית):
https://youtu.be/WvRyOSYd6xM
כך משרישים נענע שקניתם בסופר (עברית):
https://youtu.be/4yiO7sl6vEM
הנענע המשובלת:
https://youtu.be/qdWrQKLe8dg
השקייה של צמחים בעציצים בקיץ (עברית):
https://youtu.be/VqbkHckWy8s
כך שומרים על נענע טריה לאורך זמן (עברית):
https://youtu.be/-55dw8M23C8
