שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה הבעיה עם עישון?
כשמעשנים סיגריות מרגישים לעיתים שאנחנו כמו גדולים וחזקים ומגניבים. נדמה לנו שכולם מקנאים בנו ורוצים להיות כמונו..
אבל האמת שמי שמעשן פוגע ומזיק לגוף שלו מאד. אמנם לא מרגישים בזה מיד, אבל עם הזמן הנשימה קשה, הריח רע מהפה, השיניים נפגעות, נחירות בשינה גוברות, השיעולים הופכים בלתי נסבלים ואיכות החיים נפגעת קשות.
העובדות מראות שמעישון סיגריות צעירים רבים מגיעים גם לסמים, בהתחלה "סמים קלים" שנראים לא מזיקים ולא ממכרים אבל הם בהחלט ממכרים, מה גם שמהם המורד החלקלק לסמים קשים הוא די טבעי ורבים, כולל אנשים מעולים ואינטליגנטים, נופלים בו.
אבל בסופו של דבר גם הניקוטין שבסיגריות והעישון עצמו מביאים מחלות קשות. ביניהן יהיו סרטן הריאות, מחלה קטלנית, שמי שלא מת ממנה מתקשה לחיות איתה.
ואגב, אפשר לדבר גם סטטיסטיקה ולציין שבכל שנה מתים 4 מיליון איש בגלל העישון לבדו.
שווה לכם?
על נזקי העישון לבריאותנו (מתורגם):
https://youtu.be/Y18Vz51Nkos
העישון אצל בני נוער (עברית):
http://youtu.be/kNpTFU6sHL0
יש גם עישון פסיבי, כזה שפוגע באחרים (עברית):
https://youtu.be/By99YhwUVHY
וחייו של בריאן קרטיס שהתחיל בגיל 13 ותמיד רצה להפסיק לעשן, עד מותו בגיל 33 מסרטן הריאות:
http://youtu.be/dVLtNgAhPRg
מהי התמכרות למסכים ואיך נגמלים ממנה?
כמו כל התמכרות (Addiction), גם ההתמכרות למסכים היא תהליך שמתרחש במוחנו. הנאשמת העיקרית בה היא מערכת ההנאה שבמוח. יותר ויותר מחקרים מצאו שאנדורפינים, מרכיבי העונג שבו, הם שמייצרים חלק משמעותי מההתמכרויות הללו ובכללן גם את ההצמדות של המכורים למסכים השונים.
אין בהתמכרות למסכים ולטלפונים החכמים שום דבר חדש. למעשה, יש להתמכרות הזו שורשים שמגיעים עד לימי הטלוויזיה. זוכרים את הימים ההם, כשהורים דאגו כי ילדיהם בילו שעות ארוכות בכל יום מול הטלוויזיה ודי פיתחו התמכרות לנוחות בה הכל זורם אליהם מבלי שצריך להתאמץ?
כבר אז נולדו גם משחקי הטלוויזיה הראשונים, בהם המירו הילדים את משחקי השכונה והקופסה בהזזה של פיקסלים מצד לצד ולהשמדה של חלליות חייזרים מפוקסלות לא פחות...
ואז בא האינטרנט. הוא הקצין את התופעה, כי אם בימי המחשב הביתי היה עדיין ריסון מסוים, שנבע מעצם העובדה שבבית ממוצע היה מחשב אחד ששימש את כל בני הבית, עם הזמן הגיע שלב בו היה מחשב ששימש את הילדים, בעוד שלהורים היה מחשב או מחשבים משלהם.
זה היה האות לכניסתם בגדול של משחקי המחשב לחדר הילדים. המשחקים האלה מוטטו אז אצל הילדים הרבה מהסייגים, מהמגבלות והאיסורים שהטיל עד אז דור ההורים.
ובימי הסמארטפון - לכל איש יש שן... כחולה, כן? - הרי הטלפון החכם, למעשה מחשב לכל דבר והרבה יותר ממכר מהמחשב. הוא איתנו כל היום, כל יום, עם מיליארדי אפליקציות, רובן חינמיות וחלקן מדהימות וממכרות כהלכה.
איזה סיכוי יש למי שצוללים ונבלעים מנטלית בתוך המכשיר הזעיר והכל כך חכם הזה, שצמוד אליך כל היום וממלא כל כך הרבה תפקידים?
אצל ילדים כבר הוכחו מדעית ההשפעות על מוחם של מי שמשתמשים שעות רבות במחשב או בטלפון ויש להן השפעה רעה גם על ציוניהם במבחני חשיבה ושפה.
ועדיין - עוד הרים גדולים לפני המשתמשים. עם השנים יגיע ויתפתח הסם הדיגיטלי החדש. זה היה כשמאות מיליוני אנשים בעולם צללו לרשתות החברתיות, שהחלו לצוץ. בהתחלה הן עוד היו במחשב והכל נשמר איכשהו בשליטה. אבל כמו כל התמכרות אחרת, גם ההתמכרות הזו הלכה והשתלטה והחלה מדרדרת בהדרגה - מאובדן של זמן וקשר חברתי פיזי, לפגיעה ביכולת החשיבה ובהמשך למצבי רוח, תחושת בדידות, ל-FOMO ולדיכאון.
וכשהרשת החברתית התחברה לטלפון החכם והבוהק, אז הגיע השלב הנוכחי והדי קריטי, חשוב לומר. כשאנחנו שואבים כל כך הרבה עונג מעוד לייקים לתמונות שלנו, מעוד עוקב בטיק טוק, מתגובות לפוסט שהעלינו, מהתלהבות שנרשמת מול עינינו לסטורי שהעלינו ומכל שאר מחזקי הדופמין והאנדורפינים - אנחנו בסכנת התמכרות. בצידה יש גם נטישה של קשרים חברתיים אמיתיים ועוד המון תופעות לוואי.
וכשכמות הזמן והאנרגיה שאנו משקיעים ברשתות הללו הולכת וגוברת, הסכנה הזו די מהר הופכת לעובדה. מצד מפתחי הרשתות החברתיות והאפליקציות הממכרות הללו, אגב, מדובר באלמנט שהם מעודדים ומתדלקים בממון אדיר. הוא נקרא אנגייג'מנט (Engagement) ובפשטות ניתן לומר שככל שיהיו יותר זמן ומגע בינינו לבין הפלטפורמה שלהם, ההכנסות שלהם יגדלו.
וידוע שאנחנו מקבלים ברשתות החברתיות את הכל בחינם, מה שאומר בקלישאה המודרנית שאנחנו הסחורה.
ובל נשכח שגם משחקי המחשב לא ממש נעלמו. בסמרטפונים שלנו רצים משחקים מדהימים, בכל רגע פנוי. משחקי המחשב הופכים לענף ספורט ובקרוב במשחקים האולימפיים. באולמות הפצ'ינקו ביפן, שורצים ערב ערב עשרות אלפי צעירים, הבאים לשחק במכונות המשחקים הרבות. חלקם הגדול מכור למשחקים האלה. גם בתום יום עבודה מפרך, הם לא יכולים שלא להגיע ולשבת אל מול המסכים, עד שעיניהם נעצמות מעייפות ולא פעם גם אחרי זה.
הקצה של התופעה הם כמובן ה"היקי קומורי", המכורים הקשים שגם הם מיפן. אלו בני נוער וצעירים שכלל לא יוצאים מחדרם ומעבירים ליטרלי את כל זמנם מול המסך - בגלישה באינטרנט, במשחקי מחשב ובצפייה בסרטים. הם המכורים הקשים ביותר. אין להם חיים מחוץ להתמכרות הזו.
#איך נגמלים ממסכים?
גמילה מהתמכרות למחשב או לטלפון, שגם הוא מחשב, היא תהליך איטי והדרגתי. אין בה תרופות פלא וכמובן שמכורים קשים יצטרכו טיפול, או לפחות קבוצת תמיכה, דוגמת "מכורים אנונימיים" ודומיהן.
אבל אם אתם מכורים קלים יותר, התחילו בהדרגה בהחלפת הפעילויות שלכם. במקום המחשב, התחילו לעסוק בפעילויות מהנות אחרות, כמו ספורט, בישול, הליכה, טיול בחוף הים ועוד. הרעיון הכללי הוא להמיר הנאה בהנאה. כמה שפחות אלקטרוניקה כגון משחקים במחשב, בקונסולות, הטלוויזיה, והנייד. התחילו בנטישה שלהם לשעתיים בכל יום ובכל חודש, הוסיפו שעה נוספת לזמן המוקדש לדברים אחרים.
כך תתרגלו לאט לאט לחיים שמחוץ למסך, לבני אדם אמיתיים ואפילו לטבע. בהצלחה!
מי אמר התמכרות לטלפון?
https://youtu.be/NUMa0QkPzns
מה קורה לילדים בהתמכרות למסכים (עברית):
https://youtu.be/d_zDMfgfsbE
כך נהנה המכור לטלפון מחייו (ללא מילים):
https://youtu.be/d3YoctwBM10
אחד מכל ארבעה מכור לטלפון שלו בישראל (עברית):
https://youtu.be/bLHMSHNBF9g
אם כבר הרבה מסך אז מאוד חשוב מה עושים בו (עברית):
https://youtu.be/7Zqu0zYyMY0
כתבת טלוויזיה מצוינת על התמכרות הנוער למסכים (עברית):
https://youtu.be/qobSegSwsBk?long=yes
מה רע בהימורים וכיצד אנשים מתמכרים להם?
הימור (Gambling) הוא פעולה שבה אדם מסכן את כספו או משהו שברשותו, למול יכולתו לחזות או לנחש תוצאה של דבר מה, שקשור במזל או בפעולה של אדם אחר.
הימורים מתקיימים מאז ימי קדם, לרוב בין אנשים שמתחרים על ניחוש תוצאות של תחרויות ספורט, אירועים חדשותיים ועוד. החוקרים מצאו סימנים עוד מימי האדם הקדמון, בזמנים פרה-היסטוריים, לקיומם של הימורים. בתרבויות העתיקות התקיימו הימורים מסוגים שונים, כשהמוכר שבהם הוא ההימור בהטלת מטבע, המוכר לנו כ"עץ או פלי".
רבים מתייחסים לפעילויות בסיכון גבוה, שבהן הידע שלנו לא מספק ולא שלם, כהימור. כך למשל, ניתן להתייחס להשקעה בבורסה, ללא ידע מספיק וללא לימוד מעמיק של ההשקעות, כסוג של הימור בסיכון גבוה. רבים מפסידים שם סכומי עתק, כי אינם מקפידים ללמוד את השוק, את מצבן האמיתי של החברות שאת ניירות הערך שלהן הם רוכשים וכדומה.
ישנם מקומות שבהם מתקיימים הימורים באופן קבוע ופתוח לקהל הרחב. הם נקראים "קזינו". בקזינו מנחשים אנשים תוצאות של קלפים, מהמרים על מספר שעליו יעצור גלגל מסתובב שנקרא "רולטה", מפעילים מכונות מזל שיוצרות הרכבי סמלים, שאולי יעניקו זכייה וכדומה.
רבים רואים בהימורים צורת בילוי ומהמרים על כספם, כדי לזכות בכסף. יש אף המתפרנסים מכך ומהמרים על סכומי כסף גדולים. הסיכון בהימורים כאלה יכול להיות גדול ואף הרסני. רבים מהמהמרים כך, הולכים ומגדילים את סכומי ההימורים ונמצאים בסכנה של התמכרות להימורים.
מצב זה של התמכרות להימורים ומשחקי מזל הוא מצב שבו נפגעים החיים התקינים של המהמרים ושל האנשים שבסביבתם. לא פעם הם מפסידים את כל רכושם ונגררים לפשע, כדי לממן את חובות ההימורים שצברו.
גם משחקי המזל של הלוטו והטוטו הם סוג של הימורים. הללו באים בצורות שונות, מהימורי ספורט שמנחשים תוצאות של משחקי ספורט, דוגמת כדורגל, כדורסל ומרוצי סוסים, דרך משחקי מזל שמאורגנים באישור ואף על ידי המדינה, כמו הלוטו.
הממשלות טוענות שמשחקי המזל הללו מממנים מפעלי חינוך ותרבות. כולם מבינים שהנזק שנגרם לחברה ולמדינה, בשל משחקי המזל וההימורים שבהם, הוא עצום. מה שעצוב הוא שהפגיעה העיקרית היא לא רק במכורים, אלא גם במשפחות המכורים להימורים. המשפחות הללו הן בעיקר מהמעמד הנמוך.
הנה מכור להימורים:
https://youtu.be/F5XLmCb3y3o
שיחה על התמכרות להימורים:
https://youtu.be/nRLbvXMFKtc
על התמכרות של ילדים להימורים:
https://youtu.be/kTSBQQ47PPQ
ויש דמיון מילולי בין הימור להומור, לא?
https://youtu.be/lAy8QMGZCgA
מה קורה לנו במוח כשאנו מתמכרים?
ההתמכרות בחברה המודרנית היא אחת הצרות המסוכנות לכולנו. אין מי שמוגן בפני התמכרות לסמים, אלכוהול ותרופות, לצד הימורים, קניות, אינטרנט, ספורט, שוקולד ועוד. מספיק שננסה מהם ואנו נופלים במהירות למלכודת.
הדברים הממכרים האלה משתלטים עלינו והופכים במהירות מהרגל ומבחירה להתמכרות של ממש. כך, עד שלא נהמר, נעשה "שופינג" או נחסל חבילת שוקולד שלמה - לא נהיה מסופקים.
אבל מה קורה למתמכרים כשהם מתמכרים ואינם מסוגלים לעצור?
אז ככה - בהתמכרות מתרגלים המתמכרים לחומר הממכר ומפתחים סוג של סבילות אליו. משום כך חשים המתמכרים צורך מתמיד להגדיל את כמות החומר הזה, כדי שיוכלו להמשיך ו"ליהנות ממנו"...
שינויים כימיים במוח של המכור הם שיוצרים את ההתמכרות. תחושת העונג, הקטנת המתח והפחתת החרדה שמביאים אתם הסמים בהתחלה, משפיעים על הפרשת חומר בשם דופמין במוחנו. התוצאה של ריבוי הדופאמין הזה היא שבמוחנו מופעלת בצורה לא מבוקרת רשת עצבית שנועדה להבטיח את ההישרדות שלנו ונקראת "מערכת התגמול".
זו הסיבה לתחושת ה"היי" שחש מי שצורך סמים ושכל כך ממכרת. זו אשליה כמובן, אבל לא מעט נופלים בה ומשחזרים את התחושה הזו בצריכה הולכת וגוברת של החומרים ההרסניים הללו.
סמים ממכרים כמו אלכוהול, קוקאין, הרואין וגם ניקוטין מפעילים בדיוק את המערכת הזו ויוצרים התמכרות.
כי המכורים הולכים ומפתחים תלות בסם, במשקה או בחומר הממכר ונזקקים לכמויות גדולות יותר ויותר ממנו. לא זו בלבד שהם אינם יכולים להפסיק לצרוך את החומר - הם הופך שבויים בידיו ונזקקים לכמויות הולכות וגדלות ממנו.
אגב, מחקרים שונים גילו שלהתמכרות הזו חשופים בעיקר אנשים שמצויים בתקופה קשה בחייהם. כן, זה אולי מפתיע ומנוגד לכל מה ששמעתם בעבר, אבל אלה לא הסמים, הפורנוגרפיה או האלכוהול שמובילים אוטומטית להתמכרות להם, אלא התפקיד שהם ממלאים בחייו של אדם שמצוי בתקופה לא טובה, למשל של בדידות, של משבר, ריקנות גדולה, דיכאון וכדומה.
הם פשוט מוציאים אותו זמנית משם ומעניקים לו את תחושת העונג, דרך הדופמין והאנדורפינים שהמוח מפריש. הם עושים לו טוב והוא רוצה עוד.
כך, על אף שהם יודעים את הנזק שההתמכרות גורמת להם, בשלב מסוים המכורים אינם יכולים לעצור את התלות וההגדלה שהגוף המכור כופה עליהם לצרוך. כשהחומרים הולכים ושואבים ממנו את הכוח, אותו גוף הולך ונהרס.
בהתמכרות המחמירה גם הנפש של המכור אינה שולטת יותר בחייו. הסם, האלכוהול או התאווה הלא נשלטת להמר, לשתות, לעשן ולצרוך עוד מהדברים הממכרים הללו - כל אלו עומדים במרכז חייו. עד כדי כך הם שולטים בו עד שרגע אחרי שסיפק את הצורך שלו בהם, הוא מתעורר מחדש ומתחיל את המירוץ אל הפעם הבאה, למנה הבאה, לבקבוק הבא...
אגב, מי שיודעים את זה הכי טוב הם סוחרי סמים. הם נותנים לנו לא פעם את המנות הראשונות בחינם. הסיבה היא שהם יודעים שאחרי פעמיים-שלוש של "כיף" ו"היי" כאלו, מי שחווה אותם, במיוחד מי שחייו תלושים, דכאוניים, או ריקניים כרגע, ירצה עוד ועוד מהחומר המרגש שחווה. הוא הופך למכור ויצטרך סכומי כסף רבים לממן את מתנות הסם שקיבל בחינם בהתחלה. מכאן הדרך פתוחה לפשע ולהסתבכויות רבות אחרות. אבל מה אכפת ל"דילר"(סוחר הסמים) - כל מה שהוא צריך לעשות עכשיו הוא לאסוף את הכסף שהמכור ממטיר עליו, כדי לקבל את מה שהוא מוכרח.
כשמדובר בחומרים נרקוטיים, כמו סמים למשל, תהליך הגמילה מחומרים כאלה יהפוך לקשה יותר ויותר, ככל שההתמכרות קשה.
לא זו בלבד שלרבים מהמכורים קשה להיגמל והם חוזרים שוב ושוב אל החומר שהתמכרו אליו, בכל פעם שהם מנסים להיגמל, הם סובלים מתסמונת של נסיגה שזכתה לכינויים כמו "קריז", "קולד טורקי" או שגעון. הקריז הזה, לא עלינו, גורם לקשיים רבים בגמילה ולמגוון של בעיות גופניות ונפשיות במהלכה.
כך סמים משחקים לנו עם המוח (מתורגם):
https://youtu.be/8qK0hxuXOC8
מכורים לקנאביס שמספקים על מה שעברו בהיותם מכורים (עברית):
https://youtu.be/CFu73hT9ssE
החיבה שלנו לסוכר מדגימה איך נוצרת התמכרות (מתורגם):
https://youtu.be/lEXBxijQREo
מה המדע יודע לומר על הדופמין והתלות שלנו בחומרים הממכרים:
https://youtu.be/JVQy-LUE9Ss
הסבר על ההתמכרות וכיצד המוח עובד בה:
https://youtu.be/gGROBb43l0A
כך מתחילה ההתמכרות (מתורגם):
https://youtu.be/-mFGyhWMLV0
הגמילה היא קשה כי המוח שלנו עובד אחרת:
https://youtu.be/ElEHTxGFdxk
והרצאת טד מרתקת ומסעירה על התמכרויות ועל הדרך היפה להילחם בהם ב... אהבה (מתורגם):
https://youtu.be/PY9DcIMGxMs?long=yes
מיהם אנשי ההיקיקו-מורי היפנים?
"היקיקומורי" (Hikikomori) הוא שמה היפני של תופעה חברתית שהלוקים בה מתבודדים בביתם. ראשוני המאובחנים כסובלים מהיקיקומורי היו "מתבודדים" יפאנים, בעיקר גברים.
מומחים מעריכים שביפאן יש כיום יותר ממיליון וחצי היקיקומורי ביפן. אך בהמשך השנים הבעיה התפשטה גם למקומות אחרים בעולם.
לרוב מנתקים מתבודדי ההיקיקומורי כמעט כל קשר עם סביבתם, כולל המשפחה. הם מסתגרים בחדר, כשרק יציאות חפוזות לשירותים "מפרות את הבדידות" שלהם. ההסתגרות היא מכל פעילות אחרת, כולל יציאה לבית הספר או לעבודה.
מסורתית, האמינו היפנים שהסובלים מתופעת ה"היקי קומורי" הם בני נוער וצעירים המסתגרים בחדרם ומעבירים את הזמן בגלישה באינטרנט, במשחקי מחשב ובצפייה בסרטים. היום מבינים שגם אם הם יוצאים מביתם ולא מסתגרים לגמרי, הם לא יוצרים קשר עם הסובבים גם אז.
וזה עובד גם הפוך. רבים רואים בחבר'ה הללו אנשים מוזרים ונרתעים מהם.
כנראה שמקור התופעה הוא בלחצים חברתיים ולימודיים גדולים, שלא כל אחד מצליח להתמודד עימם. החברה המודרנית מלחיצה ולוחצת מאד וצעירים רבים, במיוחד ביפאן שבה אין מספיק דרכים להתבגר ואין "טקסי חניכה", כמו שיש במקומות אחרים בעולם. בתגובה, יש הפורשים מהמירוץ ונסגרים בקונכייה של החדר הפרטי והאטום ללחצים שבחוץ.
באופן מפתיע, הדיווח המדעי-פסיכיאטרי הראשון על "היקיקומורי" בא דווקא מארצות הברית. חוקר מאוניברסיטת מישיגן דיווח בו על גבר בן 30 שהסתגר מהעולם למשך 3 שנים והעביר את הזמן בגלישה באינטרנט ובמשחקים אינסופיים במחשב.
ההיקיקומורי הזה הסתגר בשנה הראשונה בחדר הרחצה ואכל מאכלים שהביאו לו בני משפחתו. הכי אירוני שבמהלך השנים שבהן הסתגר במקלחת, הדבר המדהים שהוא כלל לא עשה היה אמבטיה.. גם בחדר שאליו עבר לאחר מכן, הוא עשה את צרכיו בדליים ובבקבוקים.
הנה כתבת טלוויזיה על ההיקיקומורי (עברית):
https://youtu.be/ekCo7ulfgQo
באנגלית על התופעה:
https://youtu.be/sxYs2Pv86WA
סרט אנימציה שמתאר את התופעה:
https://youtu.be/50Y7R5zP0wc
ושיר מהווי ההיקיקומורי (מתורגם):
https://youtu.be/ay_OCZNTg-8
מהי התמכרות?
שמתם לב כיצד ישנם אנשים שלא מסוגלים להתחיל את הבוקר בלי קפה? - כן, זה כך אצל כולם, אתם ודאי אומרים.. ואכן, מרבית המבוגרים שמסביבנו מכורים לקפאין שבקפה. גופם דורש אותו שוב ושוב. ברוכים הבאים לעולם ההתמכרויות.
התמכרות (Addiction) היא תהליך שבו מתפתחת אצל אדם תלות בחומר ממכר או בדבר אחר. המכורים מרגישים שלא יוכלו להמשיך בלי לקבל עוד ממושא ההתמכרות שלהם. לעתים קרובות כרוך הצורך הזה בכאבים פיזיים, כמו כאב ראש במקרה של מכור שלא קיבל את הקפה שלו בזמן, או כאבים של ממש במקרה של צורך נואש בסם.
בין הדברים הממכרים בולטים סמים ובמיוחד סמים ממריצים וסמי הזיה. בין הסמים הללו ניתן למצוא סמים כמו LSD, הרואין, אמפטמין, אקסטזי וקריסטל (קוקאין). אבל יש גם חומרים ממכרים שאינם סמים, כמו אלכוהול, ניקוטין, תרופות שהן סמי הרגעה, תרופות נגד כאבים ותרופות שינה.
בהתמכרות מפתח בדרך כלל גופו של המתמכר סבילות או התרגלות לחומר הממכר. במצב כזה נוצר אצל מתמכרים צורך להגביר את כמות החומר, על מנת להמשיך "להנות" ממנו. כך מפתחים המכורים תלות בחומר הזר ונזקקים לכמויות הולכות וגדלות ממנו. כך הופך המכור שבוי בידי החומרים שגופו דורש ולא מסוגל להפסיק לצרוך את החומר.
ככל שההתמכרות קשה, הופך תהליך הגמילה מחומרים כאלה לקשה יותר. אם רוצים להיגמל מהתמכרות כזו נוצרת תסמונת נסיגה המוכרת כ"קריז", משבר שמתלווה להפרעות קשות ולבעיות גופניות ונפשיות.
על אף שהתמכרויות כאלה אינן כרוכות בהשפעות פיזיות וב"קריז" בתהליך הגמילה, יש המתמכרים גם לדברי מאכל כמו שוקולד ולתחביבים כמו הימורים, ספורט, אכילה, קניות, גלישה באינטרנט, צפייה בטלוויזיה ועוד. התמכרויות כאלה יכולות להביא אנשים לתפקוד לקוי בחיי היום יום ואף לפשעים, הנחוצים להם כדי לממן את ההתמכרויות הללו.
יש מעט שוני בין התמכרות של בנים ובנות בגיל ההתבגרות. בדרך כלל בנים מושפעים מאד מהחברה בדרך להתמכרות לעישון, סמים ואלכוהול, בעוד שאצל בנות נמצא שדווקא גנטיקה מנבאת טוב יותר התמכרויות כאלה.
בעשורים האחרונים מתגלה במחקרים שונים שמקום מרכזי בנוירוכימיה של ההתמכרות תופסת דווקא מערכת ההנאה שבמוחנו. מסתבר שאנדורפינים, שהם מרכיבי העונג במוחנו, הם שמייצרים חלק מההתמכרויות הללו. בעקבות תגלית זו מתייחסים כיום להתמכרות באופן אחר לחלוטין מבעבר. פחות ופחות היא נתפסת כסוג של כשל בכוח הרצון ויותר כהפרעה נוירולוגית, שניתן וחשוב לטפל בה ככל מחלה אחרת.
יש לא מעט דיבורים על ההתמכרות לרשתות חברתיות והשינויים המטורפים שהיא גורמת לכולם, אבל במיוחד על צעירים ובני נוער.
כך מתמכרים לדברים כמו משחקי מחשב, סמארטפון ועוד (עברית):
https://youtu.be/VSX7ziH0aZo
התמכרות למין? (עברית)
https://youtu.be/JGNchdtnVjE
האם התמכרות לרשת החברתית היא אכן חברתית או שהיא אנטי-חברתית? (עברית)
https://youtu.be/MauV1LA8gNk
על ההתמכרות כתופעה (עברית):
https://youtu.be/-POipgPPxYU?long=yes
וסרט תיעודי על השיטות של גאבור מטה, מהמומחים המובילים בעולם להתמכרויות:
https://youtu.be/fMyd1QOP3mw?long=yes
מהי המחלה הנפשית אנורקסיה?
אם אתן סופרות קלוריות בצורה כפייתית, מרבות עד הגזמה בפעילות גופנית, נשקלות שוב ושוב והסובבים אתכן אומרים שאתן לא תופסות נכון את המציאות - יתכן בהחלט שמה שהתחיל אצלכן כדיאטה וככוונה תמימה לרדת במשקל, הפך למחלה שמסכנת את חייכן.
אנורקסיה, או במונח הרפואי אנורקסיה נרבוזה (Anorexia nervosa) הוא שמה של הפרעת אכילה שהלוקים בה חוששים מהשמנה והופכים משום כך לרזים באופן קיצוני, עד כדי סכנת מוות.
הירידה הדרסטית במשקל והעיסוק הכפייתי במשקל יכולים להוביל להרעבה עצמית, ללקיחת חומרים משלשלים, לפעילות גופנית מוגזמת ולעיתים גם להקאות מרובות.
החולים באנורקסיה חווים את עצמם כשמנים על אף המשקל הנורמלי שלהם או הרזון הקיצוני שאליו הביאו את עצמם.
אם בעבר נחשבה האנורקסיה כמחלה של צעירים, במיוחד בגיל ההתבגרות כיום הוכח שהיא יכולה להופיע אצל בני כל הגילאים ושני המינים, אם כי רוב הלוקים בה הם נשים (רק 10%-5% מהחולים הם גברים).
לא פעם נולדה המחלה בעקבות אירוע שפגע בתדמיתם ובדימוי העצמי של החולים וגרם להם להתחיל בדיאטת הרזיה. כמו בכל הפרעת אכילה, רוב המומחים סבורים ששורש האנורקסיה הוא ביחסים בינאישיים וחרדות הנובעות מהם.
אם בתחילה השקיעו החולים מאמצים בדיאטה ובהורדת המשקל וניהלו מאבק בתיאבון הטבעי, בהמשך מדוכא התיאבון והמחלה הנפשית משתלטת. התחושה של החולים היא שאין להם רצון או צורך לצרוך מזון.
האנורקסיה אמנם נחשבת לאחת התופעות המודרניות ביותר, אבל מחקרים גילו שהיא הייתה קיימת כבר בימי הביניים. אלא שאז מה שהוביל אליה הוא לא המראה החיצוני, אלא ההתנזרות הדתית.
נמצא שכבר במאות ה13 וה-14. היו אנורקסיות רבות מבין הנזירות שחיו חיי סגפנות, כולל צום והתנזרות ממזון. הפרעות האכילה של אותן מאמינות באו לא מרצון להיות רזות ויפות יותר אלא משום אמונתן הדתית ודבקותן באל. רבות מהם מתו מרעב, מאחר שגופן פלט את המזון שכבר אכלו והן האמינו שזהו רצונו של האל.
מקור המילה "אנורקסיה" הוא ביוונית שבה פירוש המילה הוא היעדר או אובדן של התיאבון.
הנה נערה שניצחה את האנורקסיה:
http://youtu.be/J9ukNldqfjw
יש גם בנים אנורקטיים (עברית):
https://youtu.be/gxDM-K023jg
המחשת ההבדל שבין המציאות לבין התפיסה של החולים את עצמם:
http://youtu.be/BuUTBvrn-do
סוכן הדוגמנים עדי ברקן עושה עבודה חשובה בעזרה לבנות שלקו במחלה ובהגברת המודעות לבעיה (עברית):
http://youtu.be/4y8lZl7z7fE
נערה שרצתה להיות דוגמנית והפכה לאנורקטית בסכנת חיים (עברית):
http://youtu.be/FvxUw7cO5JQ
כתבת טלוויזיה על הפעילות החשובה בנושא (עברית):
http://youtu.be/M7ohL9F3xjM?t=7s
וסרט תיכון קצר ומטלטל (עברית):
http://youtu.be/dHVLD1J0b9A
מהו ה"מס על טיפשות"?
הסיכויים הנמוכים לזכות בהימורים לא מפריעים לרבים להתחבר להימורים. אפילו מי שלומדים סטטיסטיקה ומבינים שהתוחלת לזכייה בהימורים היא נמוכה מהסכום שמושקע בהם, לא משתכנעים ומפסיקים. זו הסיבה שהימורים כמו הלוטו זכו כבר מזמן לכינוי "מס על טיפשות".
האם הכינוי המעליב הזה הוא מוצדק?
שניהם, גם מיסים וגם הימורים דוגמת הלוטו, מהווים מנגנונים יעילים ליצירת הכנסות ממשלתיות מהאזרח. אבל בעוד מסים הם לא עניין של החלטה אישית וכל אזרח מחויב לשלמם לשלטון, ההימורים הם וולנטריים - כל אחד מחליט אם הוא מעוניין או לא.
מצד שני, רק מי שלא מצליחים להשתכנע שמשחקי ההימורים הם עסקה כלכלית גרועה במיוחד הם משתתפי המשחק. מחקרים מצאו שוב ושוב שרובם הם מהשכבות הפחות מבוססות בחברה ומהעשירונים התחתונים. רבים מעידים שבימי התשלום של קצבאות הביטוח הלאומי, המהמרים מגיעים יותר, כדי להמר בתחנות מפעל הפיס.
אז זה אומר שהעניים הם טיפשים?
לא. זה אומר שגם אם אינם מבינים שהסיכויים לזכות קטנים מאד ושבסך הכל סיכוייהם להפסיד את כספם גדולים משמעותית מסיכויים להרוויח, יש שם משהו נוסף שמושך אותם לזה ויתכן שבדיוק את המשהו הזה מפסידים מי שלא מהמרים.
המשהו הזה שווה כסף ולפעמים לא מעט. מי שזוכרים את "קלפני המרפסת", אותם אנשים שהתכנסו בבית של אחד מהם למשחקי קלפים, "על כסף". זה היה נפוץ בעשורים הראשונים למדינה. רבים זוכרים שגם מי שהפסידו, מאד נהנה מהאירועים הללו.
הסיבה להנאה הזו היא חברתית והיא גם עובדת בהקשר של הימורי הלוטו, הטוטו ושאר הגרלות. הדיבור על העניין, החלפת הדעות, ההימורים, החדשות על "ההם שזכו" ו"ההוא שהתעשר" - כל אלו מספקים הרבה עניין, רכילות ודיונים חברתיים. זה גם שווה קצת, לא?
והמשהו הנוסף הזה, שאיש לא מדבר עליו, הוא שמי שיש לו פחות כסף - חולם לזכות בהגרלה. התקווה הזו ש"השבוע זה יקרה לי!" היא משהו שלרבים, במיוחד מקרב מי שהחיים לא מפנקים אותם ביום יום, היא יקרה מפז. ברור שרציונלית עדיף לא להמר ולהשקיע בדברים חשובים כמו חינוך הילדים, שיפור היכולות המקצועיות ואיכות החיים, אבל עדיין - לכל אחד יש את הבחירות שהוא עושה ויש מי שבוחרים בציפייה והתרגשות מהסיכוי.
אז אולי כשחושבים על זה להשתתף בהגרלות ולזרוק כסף עליהן זה נראה טיפשי, אבל לעתים ה"טיפשות" הזו ממלאת אותך בשמחה וחברה וגם "החכמים" משלמים לא מעט על הדברים האלה. זאת כל עוד ההימור הוא בסכום סביר, לא הופך להתמכרות להימורים, למכונות מזל או למרוצי סוסים ולא פוגע במשפחה ובתפקוד היומיומי של המהמר. אל תהמרו בבקשה ואם כן, אז רק במה שתוכלו להפסיד מבלי להיכנס לצרות.
הנה החלום - שיתקשרו אליך עם הפרס (עברית):
https://youtu.be/YzJwXm4goKo
הסיכויים הנמוכים לזכות בהגרלות כאלה לא מפריעה לאנשים להתמכר להימורים (עברית):
https://youtu.be/nRLbvXMFKtc
רבים מאלה שכן זוכים לא יודעים לנהל את הכסף שבו זכו ומתרוששים שוב:
https://youtu.be/0t3k5yh9Dh8
והסיפור המדהים על האיש שאיבד את הטופס הזוכה בהמון מיליונים של שקלים (עברית):
https://youtu.be/Q-luW5Nmqe8
מה מניע את ההתמכרות לרשתות החברתיות?
שמתם לב שאתם לא מצליחים להתנתק מהאתרים החברתיים ומהרשתות החברתיות, דוגמת אינסטגרם, פייסבוק, סנאפצ'ט או טוויטר? אתם בטירוף של להעלות סטורי כל הזמן? עוקבים אחרי אנשים ברשת במשך שעות כל יום? נגררים שוב ושוב לעדכונים בפיד?
זה לא במקרה. גם אם אין בה הכרה רפואית רשמית כמחלה או כהפרעה, בשנים האחרונות חוקרים יותר ויותר ומדברים על ההתמכרות לרשתות חברתיות ועל תופעות הלוואי וההשפעה שיש להתמכרות הזו, במיוחד על צעירים ובני נוער, אבל גם על מבוגרים יותר.
התמכרות, ההתנהגות הכפייתית שיוצרת השפעות שליליות, של צורך בלתי נשלט לעשות דברים לעתים קרובות כל כך, עד שהם הופכים מהרגל להרגל מזיק ואז מפריעים לפעילויות חשובות נוספות, משינה, ספורט, לימודים ועבודה ועד לזוגיות.
חוקרים מאוניברסיטת שיקגו מצאו שההתמכרות הזו יכולה להיות חזקה יותר מהתמכרות לאלכוהול ולסיגריות. חוקרים באוניברסיטת הרווארד, שסרקו במכונות MRI את מוחם של אנשים בזמן שהם מדברים על עצמם, חלק מרכזי ממה שעושים ברשתות החברתיות, מצאו שתקשורת עם חשיפה עצמית מגרה לנו את מרכזי העונג שבמוח, ממש כמו באכילה ובמין.
הפוטנציאל של התמכרות לרשתות חברתיות בא ממיליוני שנות אבולוציה, בה הקשרים החברתיים היו מנגנון אבולוציוני והשרדותי מעולה. בעידן המודרני, הפכו הקשרים החברתיים לכלי מרכזי בהיכרויות, ביצירת זוגיות ובדרך לבניית משפחה.
התמכרות (Addiction), כל התמכרות היא תהליך שמתרחש במוחנו ואגב, לא רק במוח האנושי. הצרה שלנו בהקשר הזה היא מערכת ההנאה שבמוחנו. יותר ויותר מחקרים מצאו שאנדורפינים, מרכיבי העונג במוחנו, הם שמייצרים חלק מההתמכרויות הללו.
כשאנחנו שואבים כל כך הרבה עונג מהלייקים לתמונות, מעוד עוקב בטיק טוק, מתגובות לפוסט או לסטורי ומכל שאר מחזקי הדופמין, אנחנו בסכנת התמכרות ונטישה של קשרים חברתיים אמיתיים. וכשכמות הזמן והאנרגיה שאנו משקיעים ברשתות הללו הולכת וגוברת, הסכנה הזו די מהר הופכת לעובדה.
יותר ויותר אנשים בעולם מכורים לרשתות החברתיות השונות. כמו כל התמכרות אחרת, ההתמכרות הזו גם היא מדרדרת בהדרגה מאבדן זמן וקשר חברתי, לפגיעה ביכולת החשיבה ולדיכאון.
גם אם לא בכוונה רעה, התאגידים שמנהלים את הרשתות הללו עוזרים לנו בגלישה לשם. אלגוריתמים מטורפים פותחו ומפותחים כל הזמן כדי לחזק את ה"אנגייג'מנט", אותו גורם שממגנט אותנו אליהן ומגדיל את כמות השימוש, השהייה והפעולות שלנו ברשת החברתית.
הסיבות לכך ברורות - כמה שיותר פעילות שלנו ברשת החברתית שלהם, זה יותר כסף והכנסות בשבילם. משום כך הרשתות הללו, שלפתח ולהפעיל אותן עולה מיליארדים, הן חינמיות לחלוטין. המקצוענים אומרים על זה: "אם אתה לא יודע מה המוצר - אתה המוצר."
אגב, בעקבות התגלית הזו מסיקים יותר ויותר חוקרים שההתמכרות היא לאו דווקא כשל בכוח הרצון של המכור אלא יותר הפרעה נוירולוגית, מה שאומר שניתן לטפל בה ככל מחלה אחרת וכך גם חשוב לעשות, אבל בשיתוף פעולה של המכור.
הנה סרטון על התמכרויות לרשתות החברתיות (עברית):
https://youtu.be/LtTKIDNu9i0
מה שורשי ההתמכרות לרשתות החברתיות (עברית):
https://youtu.be/MauV1LA8gNk
כך מתמכרים למשחקי מחשב או סמארטפון (עברית):
https://youtu.be/VSX7ziH0aZo
קדימון מרתק לסרט החובה "הדילמה החברתית" (Social dilema) בנטפליקס שסוקר את המניפולציה שמפעילות הרשתות החברתיות עלינו כמשתמשים:
https://youtu.be/uaaC57tcci0
עוקבים, לייקים וסטוריז - המשפיעים על הנוער, גם אצלנו (עברית):
https://youtu.be/TQWI_l-jfDc?long=yes
וסרט תיעודי על השיטות של גאבור מטה, מהמומחים המובילים בעולם להתמכרויות:
https://youtu.be/fMyd1QOP3mw?long=yes
כשמעשנים סיגריות מרגישים לעיתים שאנחנו כמו גדולים וחזקים ומגניבים. נדמה לנו שכולם מקנאים בנו ורוצים להיות כמונו..
אבל האמת שמי שמעשן פוגע ומזיק לגוף שלו מאד. אמנם לא מרגישים בזה מיד, אבל עם הזמן הנשימה קשה, הריח רע מהפה, השיניים נפגעות, נחירות בשינה גוברות, השיעולים הופכים בלתי נסבלים ואיכות החיים נפגעת קשות.
העובדות מראות שמעישון סיגריות צעירים רבים מגיעים גם לסמים, בהתחלה "סמים קלים" שנראים לא מזיקים ולא ממכרים אבל הם בהחלט ממכרים, מה גם שמהם המורד החלקלק לסמים קשים הוא די טבעי ורבים, כולל אנשים מעולים ואינטליגנטים, נופלים בו.
אבל בסופו של דבר גם הניקוטין שבסיגריות והעישון עצמו מביאים מחלות קשות. ביניהן יהיו סרטן הריאות, מחלה קטלנית, שמי שלא מת ממנה מתקשה לחיות איתה.
ואגב, אפשר לדבר גם סטטיסטיקה ולציין שבכל שנה מתים 4 מיליון איש בגלל העישון לבדו.
שווה לכם?
על נזקי העישון לבריאותנו (מתורגם):
https://youtu.be/Y18Vz51Nkos
העישון אצל בני נוער (עברית):
http://youtu.be/kNpTFU6sHL0
יש גם עישון פסיבי, כזה שפוגע באחרים (עברית):
https://youtu.be/By99YhwUVHY
וחייו של בריאן קרטיס שהתחיל בגיל 13 ותמיד רצה להפסיק לעשן, עד מותו בגיל 33 מסרטן הריאות:
http://youtu.be/dVLtNgAhPRg
כמו כל התמכרות (Addiction), גם ההתמכרות למסכים היא תהליך שמתרחש במוחנו. הנאשמת העיקרית בה היא מערכת ההנאה שבמוח. יותר ויותר מחקרים מצאו שאנדורפינים, מרכיבי העונג שבו, הם שמייצרים חלק משמעותי מההתמכרויות הללו ובכללן גם את ההצמדות של המכורים למסכים השונים.
אין בהתמכרות למסכים ולטלפונים החכמים שום דבר חדש. למעשה, יש להתמכרות הזו שורשים שמגיעים עד לימי הטלוויזיה. זוכרים את הימים ההם, כשהורים דאגו כי ילדיהם בילו שעות ארוכות בכל יום מול הטלוויזיה ודי פיתחו התמכרות לנוחות בה הכל זורם אליהם מבלי שצריך להתאמץ?
כבר אז נולדו גם משחקי הטלוויזיה הראשונים, בהם המירו הילדים את משחקי השכונה והקופסה בהזזה של פיקסלים מצד לצד ולהשמדה של חלליות חייזרים מפוקסלות לא פחות...
ואז בא האינטרנט. הוא הקצין את התופעה, כי אם בימי המחשב הביתי היה עדיין ריסון מסוים, שנבע מעצם העובדה שבבית ממוצע היה מחשב אחד ששימש את כל בני הבית, עם הזמן הגיע שלב בו היה מחשב ששימש את הילדים, בעוד שלהורים היה מחשב או מחשבים משלהם.
זה היה האות לכניסתם בגדול של משחקי המחשב לחדר הילדים. המשחקים האלה מוטטו אז אצל הילדים הרבה מהסייגים, מהמגבלות והאיסורים שהטיל עד אז דור ההורים.
ובימי הסמארטפון - לכל איש יש שן... כחולה, כן? - הרי הטלפון החכם, למעשה מחשב לכל דבר והרבה יותר ממכר מהמחשב. הוא איתנו כל היום, כל יום, עם מיליארדי אפליקציות, רובן חינמיות וחלקן מדהימות וממכרות כהלכה.
איזה סיכוי יש למי שצוללים ונבלעים מנטלית בתוך המכשיר הזעיר והכל כך חכם הזה, שצמוד אליך כל היום וממלא כל כך הרבה תפקידים?
אצל ילדים כבר הוכחו מדעית ההשפעות על מוחם של מי שמשתמשים שעות רבות במחשב או בטלפון ויש להן השפעה רעה גם על ציוניהם במבחני חשיבה ושפה.
ועדיין - עוד הרים גדולים לפני המשתמשים. עם השנים יגיע ויתפתח הסם הדיגיטלי החדש. זה היה כשמאות מיליוני אנשים בעולם צללו לרשתות החברתיות, שהחלו לצוץ. בהתחלה הן עוד היו במחשב והכל נשמר איכשהו בשליטה. אבל כמו כל התמכרות אחרת, גם ההתמכרות הזו הלכה והשתלטה והחלה מדרדרת בהדרגה - מאובדן של זמן וקשר חברתי פיזי, לפגיעה ביכולת החשיבה ובהמשך למצבי רוח, תחושת בדידות, ל-FOMO ולדיכאון.
וכשהרשת החברתית התחברה לטלפון החכם והבוהק, אז הגיע השלב הנוכחי והדי קריטי, חשוב לומר. כשאנחנו שואבים כל כך הרבה עונג מעוד לייקים לתמונות שלנו, מעוד עוקב בטיק טוק, מתגובות לפוסט שהעלינו, מהתלהבות שנרשמת מול עינינו לסטורי שהעלינו ומכל שאר מחזקי הדופמין והאנדורפינים - אנחנו בסכנת התמכרות. בצידה יש גם נטישה של קשרים חברתיים אמיתיים ועוד המון תופעות לוואי.
וכשכמות הזמן והאנרגיה שאנו משקיעים ברשתות הללו הולכת וגוברת, הסכנה הזו די מהר הופכת לעובדה. מצד מפתחי הרשתות החברתיות והאפליקציות הממכרות הללו, אגב, מדובר באלמנט שהם מעודדים ומתדלקים בממון אדיר. הוא נקרא אנגייג'מנט (Engagement) ובפשטות ניתן לומר שככל שיהיו יותר זמן ומגע בינינו לבין הפלטפורמה שלהם, ההכנסות שלהם יגדלו.
וידוע שאנחנו מקבלים ברשתות החברתיות את הכל בחינם, מה שאומר בקלישאה המודרנית שאנחנו הסחורה.
ובל נשכח שגם משחקי המחשב לא ממש נעלמו. בסמרטפונים שלנו רצים משחקים מדהימים, בכל רגע פנוי. משחקי המחשב הופכים לענף ספורט ובקרוב במשחקים האולימפיים. באולמות הפצ'ינקו ביפן, שורצים ערב ערב עשרות אלפי צעירים, הבאים לשחק במכונות המשחקים הרבות. חלקם הגדול מכור למשחקים האלה. גם בתום יום עבודה מפרך, הם לא יכולים שלא להגיע ולשבת אל מול המסכים, עד שעיניהם נעצמות מעייפות ולא פעם גם אחרי זה.
הקצה של התופעה הם כמובן ה"היקי קומורי", המכורים הקשים שגם הם מיפן. אלו בני נוער וצעירים שכלל לא יוצאים מחדרם ומעבירים ליטרלי את כל זמנם מול המסך - בגלישה באינטרנט, במשחקי מחשב ובצפייה בסרטים. הם המכורים הקשים ביותר. אין להם חיים מחוץ להתמכרות הזו.
#איך נגמלים ממסכים?
גמילה מהתמכרות למחשב או לטלפון, שגם הוא מחשב, היא תהליך איטי והדרגתי. אין בה תרופות פלא וכמובן שמכורים קשים יצטרכו טיפול, או לפחות קבוצת תמיכה, דוגמת "מכורים אנונימיים" ודומיהן.
אבל אם אתם מכורים קלים יותר, התחילו בהדרגה בהחלפת הפעילויות שלכם. במקום המחשב, התחילו לעסוק בפעילויות מהנות אחרות, כמו ספורט, בישול, הליכה, טיול בחוף הים ועוד. הרעיון הכללי הוא להמיר הנאה בהנאה. כמה שפחות אלקטרוניקה כגון משחקים במחשב, בקונסולות, הטלוויזיה, והנייד. התחילו בנטישה שלהם לשעתיים בכל יום ובכל חודש, הוסיפו שעה נוספת לזמן המוקדש לדברים אחרים.
כך תתרגלו לאט לאט לחיים שמחוץ למסך, לבני אדם אמיתיים ואפילו לטבע. בהצלחה!
מי אמר התמכרות לטלפון?
https://youtu.be/NUMa0QkPzns
מה קורה לילדים בהתמכרות למסכים (עברית):
https://youtu.be/d_zDMfgfsbE
כך נהנה המכור לטלפון מחייו (ללא מילים):
https://youtu.be/d3YoctwBM10
אחד מכל ארבעה מכור לטלפון שלו בישראל (עברית):
https://youtu.be/bLHMSHNBF9g
אם כבר הרבה מסך אז מאוד חשוב מה עושים בו (עברית):
https://youtu.be/7Zqu0zYyMY0
כתבת טלוויזיה מצוינת על התמכרות הנוער למסכים (עברית):
https://youtu.be/qobSegSwsBk?long=yes
הימור (Gambling) הוא פעולה שבה אדם מסכן את כספו או משהו שברשותו, למול יכולתו לחזות או לנחש תוצאה של דבר מה, שקשור במזל או בפעולה של אדם אחר.
הימורים מתקיימים מאז ימי קדם, לרוב בין אנשים שמתחרים על ניחוש תוצאות של תחרויות ספורט, אירועים חדשותיים ועוד. החוקרים מצאו סימנים עוד מימי האדם הקדמון, בזמנים פרה-היסטוריים, לקיומם של הימורים. בתרבויות העתיקות התקיימו הימורים מסוגים שונים, כשהמוכר שבהם הוא ההימור בהטלת מטבע, המוכר לנו כ"עץ או פלי".
רבים מתייחסים לפעילויות בסיכון גבוה, שבהן הידע שלנו לא מספק ולא שלם, כהימור. כך למשל, ניתן להתייחס להשקעה בבורסה, ללא ידע מספיק וללא לימוד מעמיק של ההשקעות, כסוג של הימור בסיכון גבוה. רבים מפסידים שם סכומי עתק, כי אינם מקפידים ללמוד את השוק, את מצבן האמיתי של החברות שאת ניירות הערך שלהן הם רוכשים וכדומה.
ישנם מקומות שבהם מתקיימים הימורים באופן קבוע ופתוח לקהל הרחב. הם נקראים "קזינו". בקזינו מנחשים אנשים תוצאות של קלפים, מהמרים על מספר שעליו יעצור גלגל מסתובב שנקרא "רולטה", מפעילים מכונות מזל שיוצרות הרכבי סמלים, שאולי יעניקו זכייה וכדומה.
רבים רואים בהימורים צורת בילוי ומהמרים על כספם, כדי לזכות בכסף. יש אף המתפרנסים מכך ומהמרים על סכומי כסף גדולים. הסיכון בהימורים כאלה יכול להיות גדול ואף הרסני. רבים מהמהמרים כך, הולכים ומגדילים את סכומי ההימורים ונמצאים בסכנה של התמכרות להימורים.
מצב זה של התמכרות להימורים ומשחקי מזל הוא מצב שבו נפגעים החיים התקינים של המהמרים ושל האנשים שבסביבתם. לא פעם הם מפסידים את כל רכושם ונגררים לפשע, כדי לממן את חובות ההימורים שצברו.
גם משחקי המזל של הלוטו והטוטו הם סוג של הימורים. הללו באים בצורות שונות, מהימורי ספורט שמנחשים תוצאות של משחקי ספורט, דוגמת כדורגל, כדורסל ומרוצי סוסים, דרך משחקי מזל שמאורגנים באישור ואף על ידי המדינה, כמו הלוטו.
הממשלות טוענות שמשחקי המזל הללו מממנים מפעלי חינוך ותרבות. כולם מבינים שהנזק שנגרם לחברה ולמדינה, בשל משחקי המזל וההימורים שבהם, הוא עצום. מה שעצוב הוא שהפגיעה העיקרית היא לא רק במכורים, אלא גם במשפחות המכורים להימורים. המשפחות הללו הן בעיקר מהמעמד הנמוך.
הנה מכור להימורים:
https://youtu.be/F5XLmCb3y3o
שיחה על התמכרות להימורים:
https://youtu.be/nRLbvXMFKtc
על התמכרות של ילדים להימורים:
https://youtu.be/kTSBQQ47PPQ
ויש דמיון מילולי בין הימור להומור, לא?
https://youtu.be/lAy8QMGZCgA
ההתמכרות בחברה המודרנית היא אחת הצרות המסוכנות לכולנו. אין מי שמוגן בפני התמכרות לסמים, אלכוהול ותרופות, לצד הימורים, קניות, אינטרנט, ספורט, שוקולד ועוד. מספיק שננסה מהם ואנו נופלים במהירות למלכודת.
הדברים הממכרים האלה משתלטים עלינו והופכים במהירות מהרגל ומבחירה להתמכרות של ממש. כך, עד שלא נהמר, נעשה "שופינג" או נחסל חבילת שוקולד שלמה - לא נהיה מסופקים.
אבל מה קורה למתמכרים כשהם מתמכרים ואינם מסוגלים לעצור?
אז ככה - בהתמכרות מתרגלים המתמכרים לחומר הממכר ומפתחים סוג של סבילות אליו. משום כך חשים המתמכרים צורך מתמיד להגדיל את כמות החומר הזה, כדי שיוכלו להמשיך ו"ליהנות ממנו"...
שינויים כימיים במוח של המכור הם שיוצרים את ההתמכרות. תחושת העונג, הקטנת המתח והפחתת החרדה שמביאים אתם הסמים בהתחלה, משפיעים על הפרשת חומר בשם דופמין במוחנו. התוצאה של ריבוי הדופאמין הזה היא שבמוחנו מופעלת בצורה לא מבוקרת רשת עצבית שנועדה להבטיח את ההישרדות שלנו ונקראת "מערכת התגמול".
זו הסיבה לתחושת ה"היי" שחש מי שצורך סמים ושכל כך ממכרת. זו אשליה כמובן, אבל לא מעט נופלים בה ומשחזרים את התחושה הזו בצריכה הולכת וגוברת של החומרים ההרסניים הללו.
סמים ממכרים כמו אלכוהול, קוקאין, הרואין וגם ניקוטין מפעילים בדיוק את המערכת הזו ויוצרים התמכרות.
כי המכורים הולכים ומפתחים תלות בסם, במשקה או בחומר הממכר ונזקקים לכמויות גדולות יותר ויותר ממנו. לא זו בלבד שהם אינם יכולים להפסיק לצרוך את החומר - הם הופך שבויים בידיו ונזקקים לכמויות הולכות וגדלות ממנו.
אגב, מחקרים שונים גילו שלהתמכרות הזו חשופים בעיקר אנשים שמצויים בתקופה קשה בחייהם. כן, זה אולי מפתיע ומנוגד לכל מה ששמעתם בעבר, אבל אלה לא הסמים, הפורנוגרפיה או האלכוהול שמובילים אוטומטית להתמכרות להם, אלא התפקיד שהם ממלאים בחייו של אדם שמצוי בתקופה לא טובה, למשל של בדידות, של משבר, ריקנות גדולה, דיכאון וכדומה.
הם פשוט מוציאים אותו זמנית משם ומעניקים לו את תחושת העונג, דרך הדופמין והאנדורפינים שהמוח מפריש. הם עושים לו טוב והוא רוצה עוד.
כך, על אף שהם יודעים את הנזק שההתמכרות גורמת להם, בשלב מסוים המכורים אינם יכולים לעצור את התלות וההגדלה שהגוף המכור כופה עליהם לצרוך. כשהחומרים הולכים ושואבים ממנו את הכוח, אותו גוף הולך ונהרס.
בהתמכרות המחמירה גם הנפש של המכור אינה שולטת יותר בחייו. הסם, האלכוהול או התאווה הלא נשלטת להמר, לשתות, לעשן ולצרוך עוד מהדברים הממכרים הללו - כל אלו עומדים במרכז חייו. עד כדי כך הם שולטים בו עד שרגע אחרי שסיפק את הצורך שלו בהם, הוא מתעורר מחדש ומתחיל את המירוץ אל הפעם הבאה, למנה הבאה, לבקבוק הבא...
אגב, מי שיודעים את זה הכי טוב הם סוחרי סמים. הם נותנים לנו לא פעם את המנות הראשונות בחינם. הסיבה היא שהם יודעים שאחרי פעמיים-שלוש של "כיף" ו"היי" כאלו, מי שחווה אותם, במיוחד מי שחייו תלושים, דכאוניים, או ריקניים כרגע, ירצה עוד ועוד מהחומר המרגש שחווה. הוא הופך למכור ויצטרך סכומי כסף רבים לממן את מתנות הסם שקיבל בחינם בהתחלה. מכאן הדרך פתוחה לפשע ולהסתבכויות רבות אחרות. אבל מה אכפת ל"דילר"(סוחר הסמים) - כל מה שהוא צריך לעשות עכשיו הוא לאסוף את הכסף שהמכור ממטיר עליו, כדי לקבל את מה שהוא מוכרח.
כשמדובר בחומרים נרקוטיים, כמו סמים למשל, תהליך הגמילה מחומרים כאלה יהפוך לקשה יותר ויותר, ככל שההתמכרות קשה.
לא זו בלבד שלרבים מהמכורים קשה להיגמל והם חוזרים שוב ושוב אל החומר שהתמכרו אליו, בכל פעם שהם מנסים להיגמל, הם סובלים מתסמונת של נסיגה שזכתה לכינויים כמו "קריז", "קולד טורקי" או שגעון. הקריז הזה, לא עלינו, גורם לקשיים רבים בגמילה ולמגוון של בעיות גופניות ונפשיות במהלכה.
כך סמים משחקים לנו עם המוח (מתורגם):
https://youtu.be/8qK0hxuXOC8
מכורים לקנאביס שמספקים על מה שעברו בהיותם מכורים (עברית):
https://youtu.be/CFu73hT9ssE
החיבה שלנו לסוכר מדגימה איך נוצרת התמכרות (מתורגם):
https://youtu.be/lEXBxijQREo
מה המדע יודע לומר על הדופמין והתלות שלנו בחומרים הממכרים:
https://youtu.be/JVQy-LUE9Ss
הסבר על ההתמכרות וכיצד המוח עובד בה:
https://youtu.be/gGROBb43l0A
כך מתחילה ההתמכרות (מתורגם):
https://youtu.be/-mFGyhWMLV0
הגמילה היא קשה כי המוח שלנו עובד אחרת:
https://youtu.be/ElEHTxGFdxk
והרצאת טד מרתקת ומסעירה על התמכרויות ועל הדרך היפה להילחם בהם ב... אהבה (מתורגם):
https://youtu.be/PY9DcIMGxMs?long=yes
התמכרויות
"היקיקומורי" (Hikikomori) הוא שמה היפני של תופעה חברתית שהלוקים בה מתבודדים בביתם. ראשוני המאובחנים כסובלים מהיקיקומורי היו "מתבודדים" יפאנים, בעיקר גברים.
מומחים מעריכים שביפאן יש כיום יותר ממיליון וחצי היקיקומורי ביפן. אך בהמשך השנים הבעיה התפשטה גם למקומות אחרים בעולם.
לרוב מנתקים מתבודדי ההיקיקומורי כמעט כל קשר עם סביבתם, כולל המשפחה. הם מסתגרים בחדר, כשרק יציאות חפוזות לשירותים "מפרות את הבדידות" שלהם. ההסתגרות היא מכל פעילות אחרת, כולל יציאה לבית הספר או לעבודה.
מסורתית, האמינו היפנים שהסובלים מתופעת ה"היקי קומורי" הם בני נוער וצעירים המסתגרים בחדרם ומעבירים את הזמן בגלישה באינטרנט, במשחקי מחשב ובצפייה בסרטים. היום מבינים שגם אם הם יוצאים מביתם ולא מסתגרים לגמרי, הם לא יוצרים קשר עם הסובבים גם אז.
וזה עובד גם הפוך. רבים רואים בחבר'ה הללו אנשים מוזרים ונרתעים מהם.
כנראה שמקור התופעה הוא בלחצים חברתיים ולימודיים גדולים, שלא כל אחד מצליח להתמודד עימם. החברה המודרנית מלחיצה ולוחצת מאד וצעירים רבים, במיוחד ביפאן שבה אין מספיק דרכים להתבגר ואין "טקסי חניכה", כמו שיש במקומות אחרים בעולם. בתגובה, יש הפורשים מהמירוץ ונסגרים בקונכייה של החדר הפרטי והאטום ללחצים שבחוץ.
באופן מפתיע, הדיווח המדעי-פסיכיאטרי הראשון על "היקיקומורי" בא דווקא מארצות הברית. חוקר מאוניברסיטת מישיגן דיווח בו על גבר בן 30 שהסתגר מהעולם למשך 3 שנים והעביר את הזמן בגלישה באינטרנט ובמשחקים אינסופיים במחשב.
ההיקיקומורי הזה הסתגר בשנה הראשונה בחדר הרחצה ואכל מאכלים שהביאו לו בני משפחתו. הכי אירוני שבמהלך השנים שבהן הסתגר במקלחת, הדבר המדהים שהוא כלל לא עשה היה אמבטיה.. גם בחדר שאליו עבר לאחר מכן, הוא עשה את צרכיו בדליים ובבקבוקים.
הנה כתבת טלוויזיה על ההיקיקומורי (עברית):
https://youtu.be/ekCo7ulfgQo
באנגלית על התופעה:
https://youtu.be/sxYs2Pv86WA
סרט אנימציה שמתאר את התופעה:
https://youtu.be/50Y7R5zP0wc
ושיר מהווי ההיקיקומורי (מתורגם):
https://youtu.be/ay_OCZNTg-8
שמתם לב כיצד ישנם אנשים שלא מסוגלים להתחיל את הבוקר בלי קפה? - כן, זה כך אצל כולם, אתם ודאי אומרים.. ואכן, מרבית המבוגרים שמסביבנו מכורים לקפאין שבקפה. גופם דורש אותו שוב ושוב. ברוכים הבאים לעולם ההתמכרויות.
התמכרות (Addiction) היא תהליך שבו מתפתחת אצל אדם תלות בחומר ממכר או בדבר אחר. המכורים מרגישים שלא יוכלו להמשיך בלי לקבל עוד ממושא ההתמכרות שלהם. לעתים קרובות כרוך הצורך הזה בכאבים פיזיים, כמו כאב ראש במקרה של מכור שלא קיבל את הקפה שלו בזמן, או כאבים של ממש במקרה של צורך נואש בסם.
בין הדברים הממכרים בולטים סמים ובמיוחד סמים ממריצים וסמי הזיה. בין הסמים הללו ניתן למצוא סמים כמו LSD, הרואין, אמפטמין, אקסטזי וקריסטל (קוקאין). אבל יש גם חומרים ממכרים שאינם סמים, כמו אלכוהול, ניקוטין, תרופות שהן סמי הרגעה, תרופות נגד כאבים ותרופות שינה.
בהתמכרות מפתח בדרך כלל גופו של המתמכר סבילות או התרגלות לחומר הממכר. במצב כזה נוצר אצל מתמכרים צורך להגביר את כמות החומר, על מנת להמשיך "להנות" ממנו. כך מפתחים המכורים תלות בחומר הזר ונזקקים לכמויות הולכות וגדלות ממנו. כך הופך המכור שבוי בידי החומרים שגופו דורש ולא מסוגל להפסיק לצרוך את החומר.
ככל שההתמכרות קשה, הופך תהליך הגמילה מחומרים כאלה לקשה יותר. אם רוצים להיגמל מהתמכרות כזו נוצרת תסמונת נסיגה המוכרת כ"קריז", משבר שמתלווה להפרעות קשות ולבעיות גופניות ונפשיות.
על אף שהתמכרויות כאלה אינן כרוכות בהשפעות פיזיות וב"קריז" בתהליך הגמילה, יש המתמכרים גם לדברי מאכל כמו שוקולד ולתחביבים כמו הימורים, ספורט, אכילה, קניות, גלישה באינטרנט, צפייה בטלוויזיה ועוד. התמכרויות כאלה יכולות להביא אנשים לתפקוד לקוי בחיי היום יום ואף לפשעים, הנחוצים להם כדי לממן את ההתמכרויות הללו.
יש מעט שוני בין התמכרות של בנים ובנות בגיל ההתבגרות. בדרך כלל בנים מושפעים מאד מהחברה בדרך להתמכרות לעישון, סמים ואלכוהול, בעוד שאצל בנות נמצא שדווקא גנטיקה מנבאת טוב יותר התמכרויות כאלה.
בעשורים האחרונים מתגלה במחקרים שונים שמקום מרכזי בנוירוכימיה של ההתמכרות תופסת דווקא מערכת ההנאה שבמוחנו. מסתבר שאנדורפינים, שהם מרכיבי העונג במוחנו, הם שמייצרים חלק מההתמכרויות הללו. בעקבות תגלית זו מתייחסים כיום להתמכרות באופן אחר לחלוטין מבעבר. פחות ופחות היא נתפסת כסוג של כשל בכוח הרצון ויותר כהפרעה נוירולוגית, שניתן וחשוב לטפל בה ככל מחלה אחרת.
יש לא מעט דיבורים על ההתמכרות לרשתות חברתיות והשינויים המטורפים שהיא גורמת לכולם, אבל במיוחד על צעירים ובני נוער.
כך מתמכרים לדברים כמו משחקי מחשב, סמארטפון ועוד (עברית):
https://youtu.be/VSX7ziH0aZo
התמכרות למין? (עברית)
https://youtu.be/JGNchdtnVjE
האם התמכרות לרשת החברתית היא אכן חברתית או שהיא אנטי-חברתית? (עברית)
https://youtu.be/MauV1LA8gNk
על ההתמכרות כתופעה (עברית):
https://youtu.be/-POipgPPxYU?long=yes
וסרט תיעודי על השיטות של גאבור מטה, מהמומחים המובילים בעולם להתמכרויות:
https://youtu.be/fMyd1QOP3mw?long=yes
אם אתן סופרות קלוריות בצורה כפייתית, מרבות עד הגזמה בפעילות גופנית, נשקלות שוב ושוב והסובבים אתכן אומרים שאתן לא תופסות נכון את המציאות - יתכן בהחלט שמה שהתחיל אצלכן כדיאטה וככוונה תמימה לרדת במשקל, הפך למחלה שמסכנת את חייכן.
אנורקסיה, או במונח הרפואי אנורקסיה נרבוזה (Anorexia nervosa) הוא שמה של הפרעת אכילה שהלוקים בה חוששים מהשמנה והופכים משום כך לרזים באופן קיצוני, עד כדי סכנת מוות.
הירידה הדרסטית במשקל והעיסוק הכפייתי במשקל יכולים להוביל להרעבה עצמית, ללקיחת חומרים משלשלים, לפעילות גופנית מוגזמת ולעיתים גם להקאות מרובות.
החולים באנורקסיה חווים את עצמם כשמנים על אף המשקל הנורמלי שלהם או הרזון הקיצוני שאליו הביאו את עצמם.
אם בעבר נחשבה האנורקסיה כמחלה של צעירים, במיוחד בגיל ההתבגרות כיום הוכח שהיא יכולה להופיע אצל בני כל הגילאים ושני המינים, אם כי רוב הלוקים בה הם נשים (רק 10%-5% מהחולים הם גברים).
לא פעם נולדה המחלה בעקבות אירוע שפגע בתדמיתם ובדימוי העצמי של החולים וגרם להם להתחיל בדיאטת הרזיה. כמו בכל הפרעת אכילה, רוב המומחים סבורים ששורש האנורקסיה הוא ביחסים בינאישיים וחרדות הנובעות מהם.
אם בתחילה השקיעו החולים מאמצים בדיאטה ובהורדת המשקל וניהלו מאבק בתיאבון הטבעי, בהמשך מדוכא התיאבון והמחלה הנפשית משתלטת. התחושה של החולים היא שאין להם רצון או צורך לצרוך מזון.
האנורקסיה אמנם נחשבת לאחת התופעות המודרניות ביותר, אבל מחקרים גילו שהיא הייתה קיימת כבר בימי הביניים. אלא שאז מה שהוביל אליה הוא לא המראה החיצוני, אלא ההתנזרות הדתית.
נמצא שכבר במאות ה13 וה-14. היו אנורקסיות רבות מבין הנזירות שחיו חיי סגפנות, כולל צום והתנזרות ממזון. הפרעות האכילה של אותן מאמינות באו לא מרצון להיות רזות ויפות יותר אלא משום אמונתן הדתית ודבקותן באל. רבות מהם מתו מרעב, מאחר שגופן פלט את המזון שכבר אכלו והן האמינו שזהו רצונו של האל.
מקור המילה "אנורקסיה" הוא ביוונית שבה פירוש המילה הוא היעדר או אובדן של התיאבון.
הנה נערה שניצחה את האנורקסיה:
http://youtu.be/J9ukNldqfjw
יש גם בנים אנורקטיים (עברית):
https://youtu.be/gxDM-K023jg
המחשת ההבדל שבין המציאות לבין התפיסה של החולים את עצמם:
http://youtu.be/BuUTBvrn-do
סוכן הדוגמנים עדי ברקן עושה עבודה חשובה בעזרה לבנות שלקו במחלה ובהגברת המודעות לבעיה (עברית):
http://youtu.be/4y8lZl7z7fE
נערה שרצתה להיות דוגמנית והפכה לאנורקטית בסכנת חיים (עברית):
http://youtu.be/FvxUw7cO5JQ
כתבת טלוויזיה על הפעילות החשובה בנושא (עברית):
http://youtu.be/M7ohL9F3xjM?t=7s
וסרט תיכון קצר ומטלטל (עברית):
http://youtu.be/dHVLD1J0b9A
הסיכויים הנמוכים לזכות בהימורים לא מפריעים לרבים להתחבר להימורים. אפילו מי שלומדים סטטיסטיקה ומבינים שהתוחלת לזכייה בהימורים היא נמוכה מהסכום שמושקע בהם, לא משתכנעים ומפסיקים. זו הסיבה שהימורים כמו הלוטו זכו כבר מזמן לכינוי "מס על טיפשות".
האם הכינוי המעליב הזה הוא מוצדק?
שניהם, גם מיסים וגם הימורים דוגמת הלוטו, מהווים מנגנונים יעילים ליצירת הכנסות ממשלתיות מהאזרח. אבל בעוד מסים הם לא עניין של החלטה אישית וכל אזרח מחויב לשלמם לשלטון, ההימורים הם וולנטריים - כל אחד מחליט אם הוא מעוניין או לא.
מצד שני, רק מי שלא מצליחים להשתכנע שמשחקי ההימורים הם עסקה כלכלית גרועה במיוחד הם משתתפי המשחק. מחקרים מצאו שוב ושוב שרובם הם מהשכבות הפחות מבוססות בחברה ומהעשירונים התחתונים. רבים מעידים שבימי התשלום של קצבאות הביטוח הלאומי, המהמרים מגיעים יותר, כדי להמר בתחנות מפעל הפיס.
אז זה אומר שהעניים הם טיפשים?
לא. זה אומר שגם אם אינם מבינים שהסיכויים לזכות קטנים מאד ושבסך הכל סיכוייהם להפסיד את כספם גדולים משמעותית מסיכויים להרוויח, יש שם משהו נוסף שמושך אותם לזה ויתכן שבדיוק את המשהו הזה מפסידים מי שלא מהמרים.
המשהו הזה שווה כסף ולפעמים לא מעט. מי שזוכרים את "קלפני המרפסת", אותם אנשים שהתכנסו בבית של אחד מהם למשחקי קלפים, "על כסף". זה היה נפוץ בעשורים הראשונים למדינה. רבים זוכרים שגם מי שהפסידו, מאד נהנה מהאירועים הללו.
הסיבה להנאה הזו היא חברתית והיא גם עובדת בהקשר של הימורי הלוטו, הטוטו ושאר הגרלות. הדיבור על העניין, החלפת הדעות, ההימורים, החדשות על "ההם שזכו" ו"ההוא שהתעשר" - כל אלו מספקים הרבה עניין, רכילות ודיונים חברתיים. זה גם שווה קצת, לא?
והמשהו הנוסף הזה, שאיש לא מדבר עליו, הוא שמי שיש לו פחות כסף - חולם לזכות בהגרלה. התקווה הזו ש"השבוע זה יקרה לי!" היא משהו שלרבים, במיוחד מקרב מי שהחיים לא מפנקים אותם ביום יום, היא יקרה מפז. ברור שרציונלית עדיף לא להמר ולהשקיע בדברים חשובים כמו חינוך הילדים, שיפור היכולות המקצועיות ואיכות החיים, אבל עדיין - לכל אחד יש את הבחירות שהוא עושה ויש מי שבוחרים בציפייה והתרגשות מהסיכוי.
אז אולי כשחושבים על זה להשתתף בהגרלות ולזרוק כסף עליהן זה נראה טיפשי, אבל לעתים ה"טיפשות" הזו ממלאת אותך בשמחה וחברה וגם "החכמים" משלמים לא מעט על הדברים האלה. זאת כל עוד ההימור הוא בסכום סביר, לא הופך להתמכרות להימורים, למכונות מזל או למרוצי סוסים ולא פוגע במשפחה ובתפקוד היומיומי של המהמר. אל תהמרו בבקשה ואם כן, אז רק במה שתוכלו להפסיד מבלי להיכנס לצרות.
הנה החלום - שיתקשרו אליך עם הפרס (עברית):
https://youtu.be/YzJwXm4goKo
הסיכויים הנמוכים לזכות בהגרלות כאלה לא מפריעה לאנשים להתמכר להימורים (עברית):
https://youtu.be/nRLbvXMFKtc
רבים מאלה שכן זוכים לא יודעים לנהל את הכסף שבו זכו ומתרוששים שוב:
https://youtu.be/0t3k5yh9Dh8
והסיפור המדהים על האיש שאיבד את הטופס הזוכה בהמון מיליונים של שקלים (עברית):
https://youtu.be/Q-luW5Nmqe8
שמתם לב שאתם לא מצליחים להתנתק מהאתרים החברתיים ומהרשתות החברתיות, דוגמת אינסטגרם, פייסבוק, סנאפצ'ט או טוויטר? אתם בטירוף של להעלות סטורי כל הזמן? עוקבים אחרי אנשים ברשת במשך שעות כל יום? נגררים שוב ושוב לעדכונים בפיד?
זה לא במקרה. גם אם אין בה הכרה רפואית רשמית כמחלה או כהפרעה, בשנים האחרונות חוקרים יותר ויותר ומדברים על ההתמכרות לרשתות חברתיות ועל תופעות הלוואי וההשפעה שיש להתמכרות הזו, במיוחד על צעירים ובני נוער, אבל גם על מבוגרים יותר.
התמכרות, ההתנהגות הכפייתית שיוצרת השפעות שליליות, של צורך בלתי נשלט לעשות דברים לעתים קרובות כל כך, עד שהם הופכים מהרגל להרגל מזיק ואז מפריעים לפעילויות חשובות נוספות, משינה, ספורט, לימודים ועבודה ועד לזוגיות.
חוקרים מאוניברסיטת שיקגו מצאו שההתמכרות הזו יכולה להיות חזקה יותר מהתמכרות לאלכוהול ולסיגריות. חוקרים באוניברסיטת הרווארד, שסרקו במכונות MRI את מוחם של אנשים בזמן שהם מדברים על עצמם, חלק מרכזי ממה שעושים ברשתות החברתיות, מצאו שתקשורת עם חשיפה עצמית מגרה לנו את מרכזי העונג שבמוח, ממש כמו באכילה ובמין.
הפוטנציאל של התמכרות לרשתות חברתיות בא ממיליוני שנות אבולוציה, בה הקשרים החברתיים היו מנגנון אבולוציוני והשרדותי מעולה. בעידן המודרני, הפכו הקשרים החברתיים לכלי מרכזי בהיכרויות, ביצירת זוגיות ובדרך לבניית משפחה.
התמכרות (Addiction), כל התמכרות היא תהליך שמתרחש במוחנו ואגב, לא רק במוח האנושי. הצרה שלנו בהקשר הזה היא מערכת ההנאה שבמוחנו. יותר ויותר מחקרים מצאו שאנדורפינים, מרכיבי העונג במוחנו, הם שמייצרים חלק מההתמכרויות הללו.
כשאנחנו שואבים כל כך הרבה עונג מהלייקים לתמונות, מעוד עוקב בטיק טוק, מתגובות לפוסט או לסטורי ומכל שאר מחזקי הדופמין, אנחנו בסכנת התמכרות ונטישה של קשרים חברתיים אמיתיים. וכשכמות הזמן והאנרגיה שאנו משקיעים ברשתות הללו הולכת וגוברת, הסכנה הזו די מהר הופכת לעובדה.
יותר ויותר אנשים בעולם מכורים לרשתות החברתיות השונות. כמו כל התמכרות אחרת, ההתמכרות הזו גם היא מדרדרת בהדרגה מאבדן זמן וקשר חברתי, לפגיעה ביכולת החשיבה ולדיכאון.
גם אם לא בכוונה רעה, התאגידים שמנהלים את הרשתות הללו עוזרים לנו בגלישה לשם. אלגוריתמים מטורפים פותחו ומפותחים כל הזמן כדי לחזק את ה"אנגייג'מנט", אותו גורם שממגנט אותנו אליהן ומגדיל את כמות השימוש, השהייה והפעולות שלנו ברשת החברתית.
הסיבות לכך ברורות - כמה שיותר פעילות שלנו ברשת החברתית שלהם, זה יותר כסף והכנסות בשבילם. משום כך הרשתות הללו, שלפתח ולהפעיל אותן עולה מיליארדים, הן חינמיות לחלוטין. המקצוענים אומרים על זה: "אם אתה לא יודע מה המוצר - אתה המוצר."
אגב, בעקבות התגלית הזו מסיקים יותר ויותר חוקרים שההתמכרות היא לאו דווקא כשל בכוח הרצון של המכור אלא יותר הפרעה נוירולוגית, מה שאומר שניתן לטפל בה ככל מחלה אחרת וכך גם חשוב לעשות, אבל בשיתוף פעולה של המכור.
הנה סרטון על התמכרויות לרשתות החברתיות (עברית):
https://youtu.be/LtTKIDNu9i0
מה שורשי ההתמכרות לרשתות החברתיות (עברית):
https://youtu.be/MauV1LA8gNk
כך מתמכרים למשחקי מחשב או סמארטפון (עברית):
https://youtu.be/VSX7ziH0aZo
קדימון מרתק לסרט החובה "הדילמה החברתית" (Social dilema) בנטפליקס שסוקר את המניפולציה שמפעילות הרשתות החברתיות עלינו כמשתמשים:
https://youtu.be/uaaC57tcci0
עוקבים, לייקים וסטוריז - המשפיעים על הנוער, גם אצלנו (עברית):
https://youtu.be/TQWI_l-jfDc?long=yes
וסרט תיעודי על השיטות של גאבור מטה, מהמומחים המובילים בעולם להתמכרויות:
https://youtu.be/fMyd1QOP3mw?long=yes
למה צריך את הסטוריז?
אל תשאלו למה אתם כמשתמשים צריכים את הסטוריז (Stories) הנפוצים כל כך ברשתות החברתיות. מי שצריכים אותם הן האפליקציות והרשתות החברתיות והן שצריכות אותם כדי... למכר אתכם!
כי הסטוריז נולדו בפלטפורמות סנאפצ'ט, אינסטגרם, פייסבוק ועוד, בתור סרטונים קצרים או תמונות עם כותרות, שאפשרו שיתוף חוויות מיידי וספונטני, בלי לחץ שחייב את המשתמש לייצר תוכן מושלם בזמן אמת.
הסטוריז הותאמו במיוחד עבור הדור הצעיר, דור ה-Z שמעדיף תקשורת מיידית, ויזואלית והדדית. הם נולדו לאפשר ביטוי עצמי ושמירה קלה ומהנה על קשר עם חברים.
הסטוריז נועדו להיות קצרים וזמניים ובשל כך הפכו להיות סופר אטרקטיביים לצעירים. באמצעותם הם קיבלו אפשרות לשתף בחייהם וברעיונות שלהם, בלי החשש להשאיר ברשת "חותמת" קבועה, לכול החיים.
כי בתחילה הסטוריז הועלו ליממה אחת בלבד ונעלמו אחרי 24 שעות. רק בהמשך הוסיפו את האפשרות לבחור אילו סטוריז להשאיר בארכיון האישי, למי ששמחליטים ברוגע לעשות זאת.
לעתים הם אפשרו גם יצירת אינטראקציה עם העוקבים, באמצעות סקרים, שאלות או הזמנת תגובות. הסטוריז גם הכניסו ממד של יצירתיות, - עם כלי עריכה כמו פילטרים, אפקטים וסטיקרים (מדבקות דיגיטליות).
היתרונות של הסטורי בקרב הצעירים היה ברור גם להם וגם למפתחים. עבור הצעירים, היה בהם ממד של פרטיות. כי הם אפשרו בדרך כלל לשתף את העניינים עם חברים קרובים וקהלים מצומצמים יותר מאשר הפוסטים הרגילים.
גם הפלטפורמות נהנו, בעיקר מהחשש של המשתמשים להפסיד או להחמיץ עדכונים שווים, אל מול העובדה שהסטוריז נעלמים במהירות. החשש הזה הגדיל אצלם את ה"FOMO" של הצעירים ועודדה אותם לצפייה תכופה יותר ושהייה ארוכה בפלטפורמה, מה שכמובן הגדיל את ההכנסות שלה - מפרסומות, צבירת מידע, מכירת פיצ'רים מיוחדים ועוד.
גם המפרסמים והמותגים המסחריים החלו די מהר להשתמש בסטוריז כדי לקדם מוצרים ושירותים באופן שנתפס כנגיש ואותנטי יותר מסתם פרסומות.
הנה קדימון המאפשר הצצה בחטף לתרבות הסטוריז (עברית):
https://youtu.be/H4-xBQ28oIc
על התמכרויות לרשתות החברתיות (עברית):
https://youtu.be/LtTKIDNu9i0
קדימון הסרט "הדילמה החברתית" שמציג את המניפולציות שמפעילות הרשתות החברתיות על המשתמשים:
https://youtu.be/uaaC57tcci0
עוקבים, לייקים וסטוריז - המשפיעים על הנוער, גם אצלנו (עברית):
https://youtu.be/TQWI_l-jfDc?long=yes
ופרק מסדרה תיעודית על הסטוריז (עברית):
https://youtu.be/zz_GltpDb3k?long=yes
אל תשאלו למה אתם כמשתמשים צריכים את הסטוריז (Stories) הנפוצים כל כך ברשתות החברתיות. מי שצריכים אותם הן האפליקציות והרשתות החברתיות והן שצריכות אותם כדי... למכר אתכם!
כי הסטוריז נולדו בפלטפורמות סנאפצ'ט, אינסטגרם, פייסבוק ועוד, בתור סרטונים קצרים או תמונות עם כותרות, שאפשרו שיתוף חוויות מיידי וספונטני, בלי לחץ שחייב את המשתמש לייצר תוכן מושלם בזמן אמת.
הסטוריז הותאמו במיוחד עבור הדור הצעיר, דור ה-Z שמעדיף תקשורת מיידית, ויזואלית והדדית. הם נולדו לאפשר ביטוי עצמי ושמירה קלה ומהנה על קשר עם חברים.
הסטוריז נועדו להיות קצרים וזמניים ובשל כך הפכו להיות סופר אטרקטיביים לצעירים. באמצעותם הם קיבלו אפשרות לשתף בחייהם וברעיונות שלהם, בלי החשש להשאיר ברשת "חותמת" קבועה, לכול החיים.
כי בתחילה הסטוריז הועלו ליממה אחת בלבד ונעלמו אחרי 24 שעות. רק בהמשך הוסיפו את האפשרות לבחור אילו סטוריז להשאיר בארכיון האישי, למי ששמחליטים ברוגע לעשות זאת.
לעתים הם אפשרו גם יצירת אינטראקציה עם העוקבים, באמצעות סקרים, שאלות או הזמנת תגובות. הסטוריז גם הכניסו ממד של יצירתיות, - עם כלי עריכה כמו פילטרים, אפקטים וסטיקרים (מדבקות דיגיטליות).
היתרונות של הסטורי בקרב הצעירים היה ברור גם להם וגם למפתחים. עבור הצעירים, היה בהם ממד של פרטיות. כי הם אפשרו בדרך כלל לשתף את העניינים עם חברים קרובים וקהלים מצומצמים יותר מאשר הפוסטים הרגילים.
גם הפלטפורמות נהנו, בעיקר מהחשש של המשתמשים להפסיד או להחמיץ עדכונים שווים, אל מול העובדה שהסטוריז נעלמים במהירות. החשש הזה הגדיל אצלם את ה"FOMO" של הצעירים ועודדה אותם לצפייה תכופה יותר ושהייה ארוכה בפלטפורמה, מה שכמובן הגדיל את ההכנסות שלה - מפרסומות, צבירת מידע, מכירת פיצ'רים מיוחדים ועוד.
גם המפרסמים והמותגים המסחריים החלו די מהר להשתמש בסטוריז כדי לקדם מוצרים ושירותים באופן שנתפס כנגיש ואותנטי יותר מסתם פרסומות.
הנה קדימון המאפשר הצצה בחטף לתרבות הסטוריז (עברית):
https://youtu.be/H4-xBQ28oIc
על התמכרויות לרשתות החברתיות (עברית):
https://youtu.be/LtTKIDNu9i0
קדימון הסרט "הדילמה החברתית" שמציג את המניפולציות שמפעילות הרשתות החברתיות על המשתמשים:
https://youtu.be/uaaC57tcci0
עוקבים, לייקים וסטוריז - המשפיעים על הנוער, גם אצלנו (עברית):
https://youtu.be/TQWI_l-jfDc?long=yes
ופרק מסדרה תיעודית על הסטוריז (עברית):
https://youtu.be/zz_GltpDb3k?long=yes
האם מחיקת זיכרון מהמוח תהיה אפשרית?
מחיקת זיכרון (Memory erasure) היא מחיקה של זיכרונות ואסוציאציות שנבחרו מהמוח. בסרטים עתידניים כמו "שמש נצחית בראש צלול" ו"העורך" הוצגו אירועים של מחיקת זיכרונות, אבל המציאות בהווה מורכבת הרבה יותר.
מחיקה כזו של הזיכרון יכולה לשרת צרכים רפואיים שונים בתחום הפסיכולוגי והפסיכיאטרי. החל מזיכרונות טראומטיים שאנשים סובלים מהם, דרך דיכאונות והתמכרויות שונות, כמו לסמים ואלכוהול. אם היינו מסוגלים למחוק חלק מהזיכרונות הבעייתיים שגורמים לתופעות הללו, היינו משפרים ללא ספק את מצבו של מי שסובל מהם.
כיום נעזרים בשיטות כמו היפנוזה ודמיון מודרך כדי להקל על ההתמודדות עם זיכרונות קשים, אך לא מתיימרים למחוק אותם.
ניסויים שנערכים במקומות שונים בעולם הניבו בשנים האחרונות כמה פריצות דרך בטיפול בזיכרונות ובמחיקתם. כמו למשל מדענים בהולנד, שגילו שתרופה שמיועדת למחלות לב ולחץ דם עשויה בעתיד למחוק זיכרונות בעייתיים מהמוח האנושי. מדובר בתרופה בשם "פרופרנולול" שנראה שתוכל להשפיע ולאפשר שליטה בדרך שבה אנו זוכרים חוויות מהעבר ומעלים אותן לחלק המודע שבמוחנו.
בניסוי אחר הצליחו החוקרים למחוק זיכרונות רעים אצל הנסיינים באמצעות הלם חשמלי, שהצליח למחוק לגמרי את זיכרונם שקשור לסיפורים טראומטיים ששמעו בתחילת הניסוי.
גם בגמילה מהתמכרויות באמצעות שליטה בזיכרון כבר החלו להשיג תוצאות. כשאנו מפעילים זיכרון שקשור לאלכוהול למשל, כמו הריח שלו או הזיכרון של פאב שבו אנו שותים, מתחיל לפעול במוחנו חלבון שאחראי ליצירת הזיכרון. בניסוי עם חולדות, גרמו להן החוקרים להתמכרות לאלכוהול. לאחר שמחקו את זיכרון האלכוהול שלהן לגמרי, הסתבר שהצליחו לגמול אותן מהאלכוהוליזם. מחיקת הזיכרון אצל החולדות התבצעה על ידי שליטה בחלבון מסוים שממוקם בקליפת המוח הקדמית. באמצעות תרופות שונות שלטו החוקרים בחלבון הזה, שקשור לעיבוד הזיכרונות ולמעשה השיגו שליטה בהתמכרות.
הנה הסבר על מחיקת זיכרון:
https://youtu.be/PpzzD_103jc
מחיקת זיכרונות בהיפנוזה היא לא ממש מחיקה אלא "טיפול" בזיכרון רע כדי שלא ימשיך להטריד:
https://youtu.be/PKfqb_8y4pU
הסרט "שמש נצחית בראש צלול" מדבר על מחיקת זיכרון כשירות עתידי לכל המעוניין:
https://youtu.be/RwQVsB6k24Q
קוסמים ואמני אשליות מתיימרים למחוק זיכרון (עברית):
https://youtu.be/EYlZtvvZ2gg
והקוסם חזי דין בתרגיל אחר ומרשים משלו (עברית):
https://youtu.be/P6dQSSgjAkk
מחיקת זיכרון (Memory erasure) היא מחיקה של זיכרונות ואסוציאציות שנבחרו מהמוח. בסרטים עתידניים כמו "שמש נצחית בראש צלול" ו"העורך" הוצגו אירועים של מחיקת זיכרונות, אבל המציאות בהווה מורכבת הרבה יותר.
מחיקה כזו של הזיכרון יכולה לשרת צרכים רפואיים שונים בתחום הפסיכולוגי והפסיכיאטרי. החל מזיכרונות טראומטיים שאנשים סובלים מהם, דרך דיכאונות והתמכרויות שונות, כמו לסמים ואלכוהול. אם היינו מסוגלים למחוק חלק מהזיכרונות הבעייתיים שגורמים לתופעות הללו, היינו משפרים ללא ספק את מצבו של מי שסובל מהם.
כיום נעזרים בשיטות כמו היפנוזה ודמיון מודרך כדי להקל על ההתמודדות עם זיכרונות קשים, אך לא מתיימרים למחוק אותם.
ניסויים שנערכים במקומות שונים בעולם הניבו בשנים האחרונות כמה פריצות דרך בטיפול בזיכרונות ובמחיקתם. כמו למשל מדענים בהולנד, שגילו שתרופה שמיועדת למחלות לב ולחץ דם עשויה בעתיד למחוק זיכרונות בעייתיים מהמוח האנושי. מדובר בתרופה בשם "פרופרנולול" שנראה שתוכל להשפיע ולאפשר שליטה בדרך שבה אנו זוכרים חוויות מהעבר ומעלים אותן לחלק המודע שבמוחנו.
בניסוי אחר הצליחו החוקרים למחוק זיכרונות רעים אצל הנסיינים באמצעות הלם חשמלי, שהצליח למחוק לגמרי את זיכרונם שקשור לסיפורים טראומטיים ששמעו בתחילת הניסוי.
גם בגמילה מהתמכרויות באמצעות שליטה בזיכרון כבר החלו להשיג תוצאות. כשאנו מפעילים זיכרון שקשור לאלכוהול למשל, כמו הריח שלו או הזיכרון של פאב שבו אנו שותים, מתחיל לפעול במוחנו חלבון שאחראי ליצירת הזיכרון. בניסוי עם חולדות, גרמו להן החוקרים להתמכרות לאלכוהול. לאחר שמחקו את זיכרון האלכוהול שלהן לגמרי, הסתבר שהצליחו לגמול אותן מהאלכוהוליזם. מחיקת הזיכרון אצל החולדות התבצעה על ידי שליטה בחלבון מסוים שממוקם בקליפת המוח הקדמית. באמצעות תרופות שונות שלטו החוקרים בחלבון הזה, שקשור לעיבוד הזיכרונות ולמעשה השיגו שליטה בהתמכרות.
הנה הסבר על מחיקת זיכרון:
https://youtu.be/PpzzD_103jc
מחיקת זיכרונות בהיפנוזה היא לא ממש מחיקה אלא "טיפול" בזיכרון רע כדי שלא ימשיך להטריד:
https://youtu.be/PKfqb_8y4pU
הסרט "שמש נצחית בראש צלול" מדבר על מחיקת זיכרון כשירות עתידי לכל המעוניין:
https://youtu.be/RwQVsB6k24Q
קוסמים ואמני אשליות מתיימרים למחוק זיכרון (עברית):
https://youtu.be/EYlZtvvZ2gg
והקוסם חזי דין בתרגיל אחר ומרשים משלו (עברית):
https://youtu.be/P6dQSSgjAkk
מה קרה לטים הרדין?
זמר הפולק טים הרדין (Tim Hardin) מת באותו חודש שבו נרצח ג'ון לנון. דצמבר 1980 לקח איתו מהעולם שניים מהקולות והמוחות המוזיקליים הטובים והאהובים של מוסיקת הפופ.
אחד נרצח על ידי מטורף שקינא בהצלחתו ואחד נסחף לסמים קשים, שהלכו ומשכו אותו למטה.
אבל מי היה טים הרדין?
טוב, אז חייבים לומר זאת - הוא החל כזמר בלוז לא מוצלח מדי באזור גריניץ' וילג' ורק כששינה את הסגנון לפולק החל באמת להצליח.
כי טים הרדין היה קודם כל כותב ומלחין מצוין. כמה מצוין? - עד כדי כך טוב שכמות הקאברים שעשו לשיריו ממש עם הופעתם באלבומים שלו הייתה אדירה.
מדובר בטובים והמצליחים שבאמני התקופה, שמיחזרו את שיריו באלבומיהם והפכו אותם ללהיטי ענק, כמעט מרגע שיצאו לראשונה בביצועו.
הוא עצמו שר בקול מעט חולמני ולדור שלם הוא היה מעין זמר אישי, צנוע ומדויק. בסצנת הפולק האמריקאית של שנות ה-60 הרדין הבריק כסינגר סונגרייטר מוצלח ובהופעה שלו בפסטיבל וודסטוק הוא כבש הרבה לבבות בביצועים מרגשים של בלדות מקסימות שדומה היה אז שרק הוא יודע לכתוב.
בעוד אמנים רבים הופכים את שיריו ללהיטי ענק הולך טים הרדין ומתפרסם כזמר נוגה, קדורני משהו. רוד סטיוארט הופך את "Reason To Believe" שלו ללהיט עולמי בגרסת כיסוי צרודה. בהמשך יבואו עוד. ג'וני קאש ובובי דארין הם רק ההתחלה של סדרת אמנים ש"מקאברים" את שירו "If I Were A Carpenter" והופכים אותו להמנון של דור שמדמיין מול אהובתו "אם אני הייתי נגר ואת האישה שלי..."
ויהיו עוד אגדות רוק שיחדשו אותו, ביניהם ניל יאנג, רוברט פלנט סולן לד זפלין, סטיבי וונדר ומי לא.
אפילו אריק איינשטיין, מלך הזמר העברי הצעיר של התקופה, מעריץ אותו ומקליט משיריו.
אבל במקביל להצלחה קרה להרדין מה שקרה להרבה כוכבים בתקופתו. הוא הולך ושוקע בסמים קשים. ההרואין הלך שלט בו. הוא מפתח פחד במה וחרדת קהל ובאופן כללי קצת מתחרפן. בהופעה שלו בישראל, אם להדגים זאת, איבד הקהל את הסבלנות כשהרדין ישב על הבמה במשך 3/4 שעה וכיוון את הגיטרה. כשהביעו אנשים בקהל מורת רוח האמן נפגע וצרח עליהם בכעס.
וכך מסיים טים הרדין את שנות ה-70 כשהוא מדוכא ומכור להרואין. בבית בלוס אנג'לס, רק שבועיים אחרי רצח ג'ון לנון, ב-29 בדצמבר 1980, הוא הולך לעולמו. העולם שאיבד שבועיים לפני כן אגדת רוק חסרת תקדים, ברצח סתמי ומבעית, כמעט ולא שם לב לכך.
הנה טים הרדין בלהיטו הראשון "Reason To Believe":
https://youtu.be/ECUpOxFnUK4
עוד אחד מלהיטיו הגדולים - "How Can We Hang On To A Dream":
https://youtu.be/0UGKPOsBKQQ
גרסת אינטרנט מחוברת לקטעים מסרט (מתורגם):
https://youtu.be/PD6nrhMB73E
בפסטיבל וודסטוק - אם הייתי נגר ("If I Were A Carpenter"):
https://youtu.be/sJy6Ds39PBo
בובי דארין וטיבי וונדר באותו שיר:
https://youtu.be/6IzhJxdebrc
סיבה להאמין - קאבר של אריק איינשטיין לאותו השיר:
https://youtu.be/RWOE_lmCf5o
וכשניל יאנג מבצע אותו זה כבר ממש מדהים:
https://youtu.be/axQDOwzoUZ8?t=1m05s
זמר הפולק טים הרדין (Tim Hardin) מת באותו חודש שבו נרצח ג'ון לנון. דצמבר 1980 לקח איתו מהעולם שניים מהקולות והמוחות המוזיקליים הטובים והאהובים של מוסיקת הפופ.
אחד נרצח על ידי מטורף שקינא בהצלחתו ואחד נסחף לסמים קשים, שהלכו ומשכו אותו למטה.
אבל מי היה טים הרדין?
טוב, אז חייבים לומר זאת - הוא החל כזמר בלוז לא מוצלח מדי באזור גריניץ' וילג' ורק כששינה את הסגנון לפולק החל באמת להצליח.
כי טים הרדין היה קודם כל כותב ומלחין מצוין. כמה מצוין? - עד כדי כך טוב שכמות הקאברים שעשו לשיריו ממש עם הופעתם באלבומים שלו הייתה אדירה.
מדובר בטובים והמצליחים שבאמני התקופה, שמיחזרו את שיריו באלבומיהם והפכו אותם ללהיטי ענק, כמעט מרגע שיצאו לראשונה בביצועו.
הוא עצמו שר בקול מעט חולמני ולדור שלם הוא היה מעין זמר אישי, צנוע ומדויק. בסצנת הפולק האמריקאית של שנות ה-60 הרדין הבריק כסינגר סונגרייטר מוצלח ובהופעה שלו בפסטיבל וודסטוק הוא כבש הרבה לבבות בביצועים מרגשים של בלדות מקסימות שדומה היה אז שרק הוא יודע לכתוב.
בעוד אמנים רבים הופכים את שיריו ללהיטי ענק הולך טים הרדין ומתפרסם כזמר נוגה, קדורני משהו. רוד סטיוארט הופך את "Reason To Believe" שלו ללהיט עולמי בגרסת כיסוי צרודה. בהמשך יבואו עוד. ג'וני קאש ובובי דארין הם רק ההתחלה של סדרת אמנים ש"מקאברים" את שירו "If I Were A Carpenter" והופכים אותו להמנון של דור שמדמיין מול אהובתו "אם אני הייתי נגר ואת האישה שלי..."
ויהיו עוד אגדות רוק שיחדשו אותו, ביניהם ניל יאנג, רוברט פלנט סולן לד זפלין, סטיבי וונדר ומי לא.
אפילו אריק איינשטיין, מלך הזמר העברי הצעיר של התקופה, מעריץ אותו ומקליט משיריו.
אבל במקביל להצלחה קרה להרדין מה שקרה להרבה כוכבים בתקופתו. הוא הולך ושוקע בסמים קשים. ההרואין הלך שלט בו. הוא מפתח פחד במה וחרדת קהל ובאופן כללי קצת מתחרפן. בהופעה שלו בישראל, אם להדגים זאת, איבד הקהל את הסבלנות כשהרדין ישב על הבמה במשך 3/4 שעה וכיוון את הגיטרה. כשהביעו אנשים בקהל מורת רוח האמן נפגע וצרח עליהם בכעס.
וכך מסיים טים הרדין את שנות ה-70 כשהוא מדוכא ומכור להרואין. בבית בלוס אנג'לס, רק שבועיים אחרי רצח ג'ון לנון, ב-29 בדצמבר 1980, הוא הולך לעולמו. העולם שאיבד שבועיים לפני כן אגדת רוק חסרת תקדים, ברצח סתמי ומבעית, כמעט ולא שם לב לכך.
הנה טים הרדין בלהיטו הראשון "Reason To Believe":
https://youtu.be/ECUpOxFnUK4
עוד אחד מלהיטיו הגדולים - "How Can We Hang On To A Dream":
https://youtu.be/0UGKPOsBKQQ
גרסת אינטרנט מחוברת לקטעים מסרט (מתורגם):
https://youtu.be/PD6nrhMB73E
בפסטיבל וודסטוק - אם הייתי נגר ("If I Were A Carpenter"):
https://youtu.be/sJy6Ds39PBo
בובי דארין וטיבי וונדר באותו שיר:
https://youtu.be/6IzhJxdebrc
סיבה להאמין - קאבר של אריק איינשטיין לאותו השיר:
https://youtu.be/RWOE_lmCf5o
וכשניל יאנג מבצע אותו זה כבר ממש מדהים:
https://youtu.be/axQDOwzoUZ8?t=1m05s
מהם אולמות הפצ'ינקו ביפן?
טוקיו בירת יפן מציעה מגוון של אזורי בילוי לצעירים. אחד מרובעי התענוגות של העיר טוקיו הוא קַאבּוּקִיצ'וֹ (Kabukicho). האזור הזה של העיר מתחיל להתעורר בסביבות שש בערב, בשעה שהיפנים הצעירים יוצאים ממקומות העבודה.
המשותף הבולט לקבוקיצ'ו ולאזורים ושכונות כמו שיבויה, גינזה ושינג'וקו הוא המבחר האדיר של היכלי מכונות הפצ'ינקו (Pachinko), שבהם מצטופפים צעירים ומהמרים על כספם כנגד מכונות משחק משוכללות.
מי שאוהבים משחקי מחשב, משחקי ארקייד מפעם או מכונות משחק עכשוויות מוצאים עולם מרתק באלפי אולמות הפצ'ינקו הסואנים והגועשים של טוקיו. האולמות הארקייד הללו משרתים עשרות, אולי מאות אלפי צעירים שמכורים למשחקי מחשב ומתקבצים בהם אחרי שעות העבודה לבילוי הערב שלהם, במשחקי מחשב.
הפצ'ינקו נחשב לתת-תרבות יפנית, צעירה ומרתקת, שאינה מוכרת בשום מקום בעולם. זה אחד הדברים המטורפים ביפן וחוויה אנתרופולוגית של ממש.
כל יום, בתום שעות העבודה ועוד לפני שפותחים אותם, משתרך תור ארוך של ממתינים לפתיחת אולמות הפצ'ינקו.
עם הכניסה לטרקלין של אולם הפאצ'ינקו, מרגישים שנמצאים בעולם אחר. המוני צעירים מרותקים וכמעט אובססיביים למשחקי פצ'ינקו ממוחשבים, יושבים שעות אל מול שורות שורות של מכונות גדולות, עם מסכים קטנים. לרבים מהם תקועה סיגריה בפה והם משחקים ללא הפסקה.
חלקם, ללא ספק, מכורים למשחקים האלה. מרכזי הפצ'ינקו מכילים המוני צעירים, שגם בתום יום עבודה מפרך, לא יכולים להפסיק לשבת אל מול המסכים, לבלות ברעש האופייני, שגם הוא לא מהעולם הזה, ולשחק במכונות המשחקים.
הנה דוגמה לחוויה:
https://youtu.be/iO20QEw1XDc
מדריך למכונת פצ'ינקו:
https://youtu.be/D5hm8cG_bts
רגע באולם הפצ'ינקו בטוקיו:
https://youtu.be/iADzWQj4Qz0
ופרק מרתק על משחקי מחשב בסדרה חינוכית, שמתחיל באולם הפצ'ינקו היפני (עברית):
https://youtu.be/zUceDmLVsTk?long=yes
טוקיו בירת יפן מציעה מגוון של אזורי בילוי לצעירים. אחד מרובעי התענוגות של העיר טוקיו הוא קַאבּוּקִיצ'וֹ (Kabukicho). האזור הזה של העיר מתחיל להתעורר בסביבות שש בערב, בשעה שהיפנים הצעירים יוצאים ממקומות העבודה.
המשותף הבולט לקבוקיצ'ו ולאזורים ושכונות כמו שיבויה, גינזה ושינג'וקו הוא המבחר האדיר של היכלי מכונות הפצ'ינקו (Pachinko), שבהם מצטופפים צעירים ומהמרים על כספם כנגד מכונות משחק משוכללות.
מי שאוהבים משחקי מחשב, משחקי ארקייד מפעם או מכונות משחק עכשוויות מוצאים עולם מרתק באלפי אולמות הפצ'ינקו הסואנים והגועשים של טוקיו. האולמות הארקייד הללו משרתים עשרות, אולי מאות אלפי צעירים שמכורים למשחקי מחשב ומתקבצים בהם אחרי שעות העבודה לבילוי הערב שלהם, במשחקי מחשב.
הפצ'ינקו נחשב לתת-תרבות יפנית, צעירה ומרתקת, שאינה מוכרת בשום מקום בעולם. זה אחד הדברים המטורפים ביפן וחוויה אנתרופולוגית של ממש.
כל יום, בתום שעות העבודה ועוד לפני שפותחים אותם, משתרך תור ארוך של ממתינים לפתיחת אולמות הפצ'ינקו.
עם הכניסה לטרקלין של אולם הפאצ'ינקו, מרגישים שנמצאים בעולם אחר. המוני צעירים מרותקים וכמעט אובססיביים למשחקי פצ'ינקו ממוחשבים, יושבים שעות אל מול שורות שורות של מכונות גדולות, עם מסכים קטנים. לרבים מהם תקועה סיגריה בפה והם משחקים ללא הפסקה.
חלקם, ללא ספק, מכורים למשחקים האלה. מרכזי הפצ'ינקו מכילים המוני צעירים, שגם בתום יום עבודה מפרך, לא יכולים להפסיק לשבת אל מול המסכים, לבלות ברעש האופייני, שגם הוא לא מהעולם הזה, ולשחק במכונות המשחקים.
הנה דוגמה לחוויה:
https://youtu.be/iO20QEw1XDc
מדריך למכונת פצ'ינקו:
https://youtu.be/D5hm8cG_bts
רגע באולם הפצ'ינקו בטוקיו:
https://youtu.be/iADzWQj4Qz0
ופרק מרתק על משחקי מחשב בסדרה חינוכית, שמתחיל באולם הפצ'ינקו היפני (עברית):
https://youtu.be/zUceDmLVsTk?long=yes
מה התרומה של משחקי מחשב לילדים?
משחקי מחשב (Gamification) היו מאז ומתמיד סכנה בעיני הורים. לא פעם הם גורמים לבני נוער וילדים להתמכרות, הם פוגעים או יכולים לפגוע להם בלימודים ולא מעט מהם אלימים במיוחד.
אך בתחילת העשור השלישי של המאה ה-21 פורסמה שורת מחקרים שקבעה שיש גם לא מעט יתרונות למשחקי המחשב.
אז כן, משחקי מחשב מפתחים יצירתיות, דמיון וגם כישורים חברתיים. הם גם תורמים ואפילו מועילים לבריאות הנפשית של השחקנים.
עבור לא מעט ילדים מציעים משחקי המחשב דרך משמעותית להעצמה, הקנייה של מסוגלות, ביטוי עצמי ותחושה של שליטה. במיוחד חשובות תרומות אלה לילדים שלא זוכים בהן בספורט, חברה או תחומים אחרים.
עוד מקנים משחקי מחשב לילדים את האפשרות לפרוק לחצים, לשפר את היכולות הקוגניטיביות השונות ולרכוש אסטרטגיות של חשיבה ופתרון בעיות.
אז אולי, אם כך, זה עניין של מינון בכמות משחקי המחשב שילד צורך ביום. נראה שכמו הרבה דברים בחיים, גם משחקי מחשב במינון סביר יועילו לשחקנים הצעירים, בעוד שבמינונים גבוהים הם עלולים לפגוע בהם ובהתפתחותם הטבעית והמוצלחת.
הנה האהבה למשחקי מחשב (עברית):
https://youtu.be/GCjhqtm9dLY
התרומה שלהם להתפתחות המוח, תשומת לב לפרטים ועוד המון יכולות אצל הילד:
https://youtu.be/OOsqkQytHOs
היתרונות של משחקי המחשב שהיום יודעים להביא גם לחינוך במִשְׂחוּק (עברית):
https://youtu.be/aFpkG1JbdE8
מה מחקרים מראים על התרומה של משחקי מחשב לילדים (מתורגם):
https://youtu.be/Y6ijCbTwRPY
פרק מרתק על משחקי מחשב (עברית):
https://youtu.be/zUceDmLVsTk?long=yes
והרצאת טד של מצליחן על תרומת משחקי המחשב להצלחה בחיים (מתורגם):
https://youtu.be/ylS-6UK9FhQ?long=yes
משחקי מחשב (Gamification) היו מאז ומתמיד סכנה בעיני הורים. לא פעם הם גורמים לבני נוער וילדים להתמכרות, הם פוגעים או יכולים לפגוע להם בלימודים ולא מעט מהם אלימים במיוחד.
אך בתחילת העשור השלישי של המאה ה-21 פורסמה שורת מחקרים שקבעה שיש גם לא מעט יתרונות למשחקי המחשב.
אז כן, משחקי מחשב מפתחים יצירתיות, דמיון וגם כישורים חברתיים. הם גם תורמים ואפילו מועילים לבריאות הנפשית של השחקנים.
עבור לא מעט ילדים מציעים משחקי המחשב דרך משמעותית להעצמה, הקנייה של מסוגלות, ביטוי עצמי ותחושה של שליטה. במיוחד חשובות תרומות אלה לילדים שלא זוכים בהן בספורט, חברה או תחומים אחרים.
עוד מקנים משחקי מחשב לילדים את האפשרות לפרוק לחצים, לשפר את היכולות הקוגניטיביות השונות ולרכוש אסטרטגיות של חשיבה ופתרון בעיות.
אז אולי, אם כך, זה עניין של מינון בכמות משחקי המחשב שילד צורך ביום. נראה שכמו הרבה דברים בחיים, גם משחקי מחשב במינון סביר יועילו לשחקנים הצעירים, בעוד שבמינונים גבוהים הם עלולים לפגוע בהם ובהתפתחותם הטבעית והמוצלחת.
הנה האהבה למשחקי מחשב (עברית):
https://youtu.be/GCjhqtm9dLY
התרומה שלהם להתפתחות המוח, תשומת לב לפרטים ועוד המון יכולות אצל הילד:
https://youtu.be/OOsqkQytHOs
היתרונות של משחקי המחשב שהיום יודעים להביא גם לחינוך במִשְׂחוּק (עברית):
https://youtu.be/aFpkG1JbdE8
מה מחקרים מראים על התרומה של משחקי מחשב לילדים (מתורגם):
https://youtu.be/Y6ijCbTwRPY
פרק מרתק על משחקי מחשב (עברית):
https://youtu.be/zUceDmLVsTk?long=yes
והרצאת טד של מצליחן על תרומת משחקי המחשב להצלחה בחיים (מתורגם):
https://youtu.be/ylS-6UK9FhQ?long=yes
מה זו שיכרות ואיך האלכוהול גורם אותה?
משקאות אלכוהוליים גורמים לתחושה של שכרות. זה לא סתם, כי לאלכוהול יש שם של משקה המשחרר מעכבות ומחסומים ומקל לרגע על אנשים להתמודד עם בעיות. לכן יש הנוטים להתחיל לשתות אלכוהול כשקשה להם.
במצב של שִׁכְרוּת (Drunkenness או Alcohol intoxication) אנשים נמצאים בהשפעת אלכוהול ומאבדים את השליטה על מעשיהם. ואכן, רמת השכרות עולה בהתאם לכמות האלכוהול הנצרכת. הכלל הפשוט "שתית הרבה - השתכרת יותר".
לשכרות יש מידות. יש שכרות קלה ויש כבדה יותר ויש כזו שיכולה להביא למעשים ומצבים קיצוניים. ככל שכמות האלכוהול בדם עולה, השיכור הולך ומאבד את השליטה העצמית, כלומר את השליטה שלו במעשיו.
רמת השכרות משתנה על פי כמות האלכוהול שתשתו, או אם לנסח זאת מדויק יותר - על פי אחוז האלכוהול שבדמכם.
לרוב, האלכוהול מתחיל לתת את אותותיו כ-20 דקות לאחר שמתחילים לשתות משקאות אלכוהוליים. כמובן שחשוב אחוז האלכוהול שבמשקה.
השפעת האלכוהול היא לא אחידה ויש גורמים שונים שמשפיעים עליה. אבל חשוב לדעת שגם שתייה של כמות אלכוהול קטנה יותר, גם אם כמעט ואינה מורגשת, משפיעה על הגוף.
ההשפעה המשכרת של האלכוהול יוצרת לא פעם תחושות של שמחה ושחרור לרגע בקרב השותים אותו. לכן נוהגים בתרבויות רבות "להרים כוסית" לרגל אירועי משמח או חג. אבל ההרגל לשתות משקאות חריפים, כשחוגגים ומבלים, לא מומלץ שיהפוך לשכרות וודאי לא לאובדן שליטה עצמית. אלה הרסניים ומסוכנים הרבה יותר ממה שניתן להמחיש מראש.
אחת מתופעות הלוואי המוכרות של השיכרות היא ה"הנג אובר", בעברית "חמרמורת". הכירו אותה בתגית "הנג אובר".
תופעה חמורה עוד יותר היא ההתמכרות לשתיית אלכוהול, ראו בתגית "אלכוהול, התמכרויות", או בתגית "אלכוהוליזם".
#מתי סכנת השכרות גוברת?
כשאתם עייפים או רעבים, סכנת השכרות גוברת אצלכם משמעותית.
אם אתם שותי אלכוהול חדשים היא מוכפלת לעומת מי ששותים הרבה זמן.
אם אתם רזים הסיכוי שלכם להשתכר גדול יותר מאשר הצ'אבים שביניכם.
אם אתם נשים - הסיכוי שלכם להשתכר גבוה מזה של הגברים.
#המלצה כללית
מומלץ להיזהר משתיית אלכוהול, במיוחד לצעירים. מי שרוצים לשמור על בריאותם ושליטה בחייהם, עדיף שימנעו מעצמם התמכרות למשקאות אלכוהוליים ובכך יוכלו לחסוך מעצמם בעיות רבות שהשכרות יכולה לגרום, גם למי שסבורים שלא השתכרו.
כך גורם האלכוהול לשכרות (מתורגם):
https://youtu.be/gCrmFbgT37I
יש עוד השפעות שהאלכוהול גורם (עברית):
https://youtu.be/d4MsfT33Wro
אלה התהליכים שקורים לנו בגוף כשאנו שותים אלכוהול (מתורגם):
https://youtu.be/f7VqC_u_dwY
כך האלכוהול התגלה או הומצא (מתורגם):
https://youtu.be/y5XEwTDlriE
עוד על האלכוהול והשפעותיו:
http://youtu.be/vkpz7xFTWJo
ובחיוך גדול - סצנת השכרות המצחיקה מ"השמן והרזה":
https://youtu.be/XPIw6eRW_Bg
משקאות אלכוהוליים גורמים לתחושה של שכרות. זה לא סתם, כי לאלכוהול יש שם של משקה המשחרר מעכבות ומחסומים ומקל לרגע על אנשים להתמודד עם בעיות. לכן יש הנוטים להתחיל לשתות אלכוהול כשקשה להם.
במצב של שִׁכְרוּת (Drunkenness או Alcohol intoxication) אנשים נמצאים בהשפעת אלכוהול ומאבדים את השליטה על מעשיהם. ואכן, רמת השכרות עולה בהתאם לכמות האלכוהול הנצרכת. הכלל הפשוט "שתית הרבה - השתכרת יותר".
לשכרות יש מידות. יש שכרות קלה ויש כבדה יותר ויש כזו שיכולה להביא למעשים ומצבים קיצוניים. ככל שכמות האלכוהול בדם עולה, השיכור הולך ומאבד את השליטה העצמית, כלומר את השליטה שלו במעשיו.
רמת השכרות משתנה על פי כמות האלכוהול שתשתו, או אם לנסח זאת מדויק יותר - על פי אחוז האלכוהול שבדמכם.
לרוב, האלכוהול מתחיל לתת את אותותיו כ-20 דקות לאחר שמתחילים לשתות משקאות אלכוהוליים. כמובן שחשוב אחוז האלכוהול שבמשקה.
השפעת האלכוהול היא לא אחידה ויש גורמים שונים שמשפיעים עליה. אבל חשוב לדעת שגם שתייה של כמות אלכוהול קטנה יותר, גם אם כמעט ואינה מורגשת, משפיעה על הגוף.
ההשפעה המשכרת של האלכוהול יוצרת לא פעם תחושות של שמחה ושחרור לרגע בקרב השותים אותו. לכן נוהגים בתרבויות רבות "להרים כוסית" לרגל אירועי משמח או חג. אבל ההרגל לשתות משקאות חריפים, כשחוגגים ומבלים, לא מומלץ שיהפוך לשכרות וודאי לא לאובדן שליטה עצמית. אלה הרסניים ומסוכנים הרבה יותר ממה שניתן להמחיש מראש.
אחת מתופעות הלוואי המוכרות של השיכרות היא ה"הנג אובר", בעברית "חמרמורת". הכירו אותה בתגית "הנג אובר".
תופעה חמורה עוד יותר היא ההתמכרות לשתיית אלכוהול, ראו בתגית "אלכוהול, התמכרויות", או בתגית "אלכוהוליזם".
#מתי סכנת השכרות גוברת?
כשאתם עייפים או רעבים, סכנת השכרות גוברת אצלכם משמעותית.
אם אתם שותי אלכוהול חדשים היא מוכפלת לעומת מי ששותים הרבה זמן.
אם אתם רזים הסיכוי שלכם להשתכר גדול יותר מאשר הצ'אבים שביניכם.
אם אתם נשים - הסיכוי שלכם להשתכר גבוה מזה של הגברים.
#המלצה כללית
מומלץ להיזהר משתיית אלכוהול, במיוחד לצעירים. מי שרוצים לשמור על בריאותם ושליטה בחייהם, עדיף שימנעו מעצמם התמכרות למשקאות אלכוהוליים ובכך יוכלו לחסוך מעצמם בעיות רבות שהשכרות יכולה לגרום, גם למי שסבורים שלא השתכרו.
כך גורם האלכוהול לשכרות (מתורגם):
https://youtu.be/gCrmFbgT37I
יש עוד השפעות שהאלכוהול גורם (עברית):
https://youtu.be/d4MsfT33Wro
אלה התהליכים שקורים לנו בגוף כשאנו שותים אלכוהול (מתורגם):
https://youtu.be/f7VqC_u_dwY
כך האלכוהול התגלה או הומצא (מתורגם):
https://youtu.be/y5XEwTDlriE
עוד על האלכוהול והשפעותיו:
http://youtu.be/vkpz7xFTWJo
ובחיוך גדול - סצנת השכרות המצחיקה מ"השמן והרזה":
https://youtu.be/XPIw6eRW_Bg
מהו אלכוהול?
במשך שנים רבות, בטרם הומצאו חומרי הרדמה טובים, הוא שימש להרדים פצועים וחולים, לצורך ניתוחים וטיפולים כואבים. אותה תכונה יצרה לו את השם של משקה המשחרר מעכבות ומחסומים, משפר את מצב הרוח ומקל על אנשים להתמודד עם בעיות.
מצד שני, כולם יודעים שהוא ממכר, הורס את הכבד ולא פעם הופך אנשים יצרניים ומתפקדים לשיכורים וחסרי שליטה עצמית. קבלו את האלכוהול (Alcohol), או בעצם, אל תקבלו אותו!
אלכוהול הוא מרכיב במשקאות חריפים, ששמו הפך עם הזמן למילה שאנשים משתמשים בה, בקיצור ובשפת היום-יום, כשם למשקאות האלכוהוליים עצמם - 'אלכוהול'.
זהו אחד מהחומרים הנקראים כהלים, או ביחיד כוהל, ששמו אתאנול. האתאנול הוא המרכיב במשקאות אלכוהוליים, שגורם לתחושה של שכרות. יש אלכוהול ביינות, קוקטיילים, בירות ובמשקאות חריפים כמו וודקה, ברנדי, עראק ועוד.
מקור השם 'אלכוהול' הוא משיבוש השם הערבי "אל כוהל". פרט אירוני ומעניין הוא שדווקא על הערבים, מי שנתנו לאלכוהול את שמו, אוסרת דתם לשתות אלכוהול...
נראה שיש לכך סיבה טובה. לאלכוהול יש אמנם השפעה משכרת. הוא גורם לשותים אותו הרגשת שמחה ושחרור לרגע ולכן בתרבויות רבות נוהגים לשתות משקאות חריפים, כשחוגגים ומבלים.
אנשים במצבי דיכאון מחפשים לא פעם את תחושת היציאה לרגע מהדיכאון, שמציעה השיכרות הזו. אבל כשפגה השפעת האתאנול והדיכאון חוזר, הם שותים שוב ושוב, מה שמוביל במהירות להתמכרות לשתיית אלכוהול.
גם תרבות השתייה שהתפתחה אצל בני נוער וצעירים סביב האלכוהול, היא מסוכנת. רבים לא מודעים עד כמה השיכרות יכולה להיות הרסנית. מי ששותים אלכוהול רב, גורמים נזק בלתי הפיך לגופם, במיוחד לכבד.
ההתמכרות לאלכוהול, שמכנים אותו "הטיפה המרה", היא סכנה בריאותית של ממש. ילדים ובני נוער שצורכים אלכוהול עלולים להסתבך ולאבד שליטה על עצמם, לסכן את עצמם, להגיע למצבים של אלימות, פגיעה עצמית, אובדן שליטה ועוד. מחקרים הוכיחו שוב ושוב שתחת השפעת האלכוהול אנשים עושים דברים שלא היו עושים במצב של פיכחון.
אם אתם שותים משקאות אלכוהוליים אז שתו במידה והזמינו ושתו גם מים, ביחד עם הדרינק שהזמנתם.
בבקשה הימנעו משתיית הרבה אלכוהול! - זה לא הופך אתכם לגברים... רעיון טוב הוא לאנשים שרוצים לשמור על בריאות ושליטה בחייהם, למנוע התמכרות למשקאות אלכוהוליים ולהימנע מבעיות רבות שהשיכרות, גם אם איננו יודעים או לא מאמינים שהשתכרנו, יכולה לגרום.
הנה השפעות שהאלכוהול גורם שטויות ששתיינים אומרים (עברית):
https://youtu.be/d4MsfT33Wro
אלה התהליכים שקורים לנו בגוף כשאנו שותים אלכוהול (מתורגם):
https://youtu.be/f7VqC_u_dwY
כך האלכוהול התגלה או הומצא (מתורגם):
https://youtu.be/y5XEwTDlriE
עוד על האלכוהול והשפעותיו:
http://youtu.be/vkpz7xFTWJo
במשך שנים רבות, בטרם הומצאו חומרי הרדמה טובים, הוא שימש להרדים פצועים וחולים, לצורך ניתוחים וטיפולים כואבים. אותה תכונה יצרה לו את השם של משקה המשחרר מעכבות ומחסומים, משפר את מצב הרוח ומקל על אנשים להתמודד עם בעיות.
מצד שני, כולם יודעים שהוא ממכר, הורס את הכבד ולא פעם הופך אנשים יצרניים ומתפקדים לשיכורים וחסרי שליטה עצמית. קבלו את האלכוהול (Alcohol), או בעצם, אל תקבלו אותו!
אלכוהול הוא מרכיב במשקאות חריפים, ששמו הפך עם הזמן למילה שאנשים משתמשים בה, בקיצור ובשפת היום-יום, כשם למשקאות האלכוהוליים עצמם - 'אלכוהול'.
זהו אחד מהחומרים הנקראים כהלים, או ביחיד כוהל, ששמו אתאנול. האתאנול הוא המרכיב במשקאות אלכוהוליים, שגורם לתחושה של שכרות. יש אלכוהול ביינות, קוקטיילים, בירות ובמשקאות חריפים כמו וודקה, ברנדי, עראק ועוד.
מקור השם 'אלכוהול' הוא משיבוש השם הערבי "אל כוהל". פרט אירוני ומעניין הוא שדווקא על הערבים, מי שנתנו לאלכוהול את שמו, אוסרת דתם לשתות אלכוהול...
נראה שיש לכך סיבה טובה. לאלכוהול יש אמנם השפעה משכרת. הוא גורם לשותים אותו הרגשת שמחה ושחרור לרגע ולכן בתרבויות רבות נוהגים לשתות משקאות חריפים, כשחוגגים ומבלים.
אנשים במצבי דיכאון מחפשים לא פעם את תחושת היציאה לרגע מהדיכאון, שמציעה השיכרות הזו. אבל כשפגה השפעת האתאנול והדיכאון חוזר, הם שותים שוב ושוב, מה שמוביל במהירות להתמכרות לשתיית אלכוהול.
גם תרבות השתייה שהתפתחה אצל בני נוער וצעירים סביב האלכוהול, היא מסוכנת. רבים לא מודעים עד כמה השיכרות יכולה להיות הרסנית. מי ששותים אלכוהול רב, גורמים נזק בלתי הפיך לגופם, במיוחד לכבד.
ההתמכרות לאלכוהול, שמכנים אותו "הטיפה המרה", היא סכנה בריאותית של ממש. ילדים ובני נוער שצורכים אלכוהול עלולים להסתבך ולאבד שליטה על עצמם, לסכן את עצמם, להגיע למצבים של אלימות, פגיעה עצמית, אובדן שליטה ועוד. מחקרים הוכיחו שוב ושוב שתחת השפעת האלכוהול אנשים עושים דברים שלא היו עושים במצב של פיכחון.
אם אתם שותים משקאות אלכוהוליים אז שתו במידה והזמינו ושתו גם מים, ביחד עם הדרינק שהזמנתם.
בבקשה הימנעו משתיית הרבה אלכוהול! - זה לא הופך אתכם לגברים... רעיון טוב הוא לאנשים שרוצים לשמור על בריאות ושליטה בחייהם, למנוע התמכרות למשקאות אלכוהוליים ולהימנע מבעיות רבות שהשיכרות, גם אם איננו יודעים או לא מאמינים שהשתכרנו, יכולה לגרום.
הנה השפעות שהאלכוהול גורם שטויות ששתיינים אומרים (עברית):
https://youtu.be/d4MsfT33Wro
אלה התהליכים שקורים לנו בגוף כשאנו שותים אלכוהול (מתורגם):
https://youtu.be/f7VqC_u_dwY
כך האלכוהול התגלה או הומצא (מתורגם):
https://youtu.be/y5XEwTDlriE
עוד על האלכוהול והשפעותיו:
http://youtu.be/vkpz7xFTWJo
מהי חרדת החמצה או FOMO?
כל אחד קצת מכיר את זה. החרדה הזו מפני החמצה של אירוע חברתי שמתקיים במקום אחר, או חוסר היכולת להתחייב בגלל הצורך להיות זמין לבילויים ואירועים אחרים. אלו יתרחשו בכל מקרה והסובלים מ"חרדת ההחמצה" או הפחד לפספס (FOMO - קיצור של Fear of Missing Out ) ירצו להיות זמינים להם כל הזמן.
בעידן המודרני כולנו מופצצים באינספור הצעות וחוויות אפשריות לאורח חיים מהנה. כשאנו יודעים כל הזמן מה עושים אחרים, שדומים לנו, אולי אף החברים שלנו, בזמן שאנחנו לא יוצאים מספיק, מבלים מספיק, או מתפתחים מספיק - אנחנו לא מסופקים ומתוסכלים עד עפר. בוריאציה על דבריו של ג'ון לנון אנו חשים ש"החיים הם מה שקורה לך, בזמן שהחברים שלך עושים חיים..."
מה שמעצים את ה"פומו" הם כמובן הסמארטפונים והרשתות החברתיות, בהן כולם מציגים את הבילויים, החוויות והאושר שלהם. אבל גם פרסומות, תכניות ריאליטי ומדורי רכילות בעיתונות - מכל מקום הרי אפשר ללמוד שלאחרים יש חיים אחרים, טובים משלנו, מושלמים ומאושרים...
הסובלים מהתופעה הם לרוב אנשים צעירים בגילאים שמתחילים בגיל הנעורים ונמשכים עד לאמצע שנות ה-30 שלהם.
אגב, הפומו הוא לא רק נחלתם של צעירים לחוצים. את הפחד לפספס חולקים גם אנשי עסקים ומשקיעי בורסות רבים. גם להם יש את ה-Fear of missing out, שמתבטא בחשש שמה יפספסו את הדבר הגדול הבא בשוק ההון, המניה שהולכת לנסוק, מטבע הקריפטו שידהים את העולם וכדומה.
באופן מסוים המושג FOMO, שנכנס לז'רגון רק בשנת 2013, הוא הגרסה המודרנית לדשא של השכן, שהוא כזכור תמיד יהיה ירוק יותר. כי הפחד הזה קיים מאז ומתמיד. גם בימי הביניים ואף במערות של האדם הקדמון, ככל שראית אפשרויות טובות יותר לסגנון חיים, היית מקנא וחש צביטה בלב.
המכפלה של החשיפה לצביטות וקנאה כאלה, מגדילה את חרדת ההחמצה לממדים עצומים. הטכנולוגיה מאפשרת אותה בימינו בעוד יותר גדול.
ככל שיש לנו אפשרויות רבות יותר, מתעוררים אצלנו חרדה וחוסר נוחות גדולים יותר. הפחד שאנו עלולים להפסיד הזדמנויות אחרות ונהדרות גדל ומתחבר בקלות למחשבות הכמעט אובססיביות, שאחרים מצליחים יותר, נהנים יותר מאיתנו ומגשימים את עצמם יותר. מכאן קצרה הדרך לאשליה שגם אנחנו יכולים להיות איתם או במקומם, לו רק נבחר אחרת.
מעבר לתסכול, התוצאה של הפומו אצל רבים, היא התחייבות להרבה דברים בו-זמנית וכישלון צפוי במילוי ההתחייבויות הללו. אחרים נוקטים, לעתים מבלי דעת, בסירוב כמעט קבוע להתחייב לפעילויות חשובות, רק כדי להיות זמין לשלל הדברים שיצוצו... כי כל זמן שאיננו בוחרים - הכל אפשרי!
הנה חרדת ההחמצה (מתורגם):
https://youtu.be/SO23RmR6qd4
הסבר התופעה המעולה באנגלית:
https://youtu.be/VrC_MSG9zSU
כך זה נראה (עברית):
https://youtu.be/NbtMWAP3XvM
הסבר מלומד של התופעה הפסיכולוגית (עברית):
https://youtu.be/cRXnGWKvopE
כשכולם, ממש כולם, נראים לך מאושרים ממך:
https://youtu.be/CczZMmYB2FU
הרצאת וידאו נהדרת על הפומו:
https://youtu.be/1mZAQC9djPE?long=yes
כל אחד קצת מכיר את זה. החרדה הזו מפני החמצה של אירוע חברתי שמתקיים במקום אחר, או חוסר היכולת להתחייב בגלל הצורך להיות זמין לבילויים ואירועים אחרים. אלו יתרחשו בכל מקרה והסובלים מ"חרדת ההחמצה" או הפחד לפספס (FOMO - קיצור של Fear of Missing Out ) ירצו להיות זמינים להם כל הזמן.
בעידן המודרני כולנו מופצצים באינספור הצעות וחוויות אפשריות לאורח חיים מהנה. כשאנו יודעים כל הזמן מה עושים אחרים, שדומים לנו, אולי אף החברים שלנו, בזמן שאנחנו לא יוצאים מספיק, מבלים מספיק, או מתפתחים מספיק - אנחנו לא מסופקים ומתוסכלים עד עפר. בוריאציה על דבריו של ג'ון לנון אנו חשים ש"החיים הם מה שקורה לך, בזמן שהחברים שלך עושים חיים..."
מה שמעצים את ה"פומו" הם כמובן הסמארטפונים והרשתות החברתיות, בהן כולם מציגים את הבילויים, החוויות והאושר שלהם. אבל גם פרסומות, תכניות ריאליטי ומדורי רכילות בעיתונות - מכל מקום הרי אפשר ללמוד שלאחרים יש חיים אחרים, טובים משלנו, מושלמים ומאושרים...
הסובלים מהתופעה הם לרוב אנשים צעירים בגילאים שמתחילים בגיל הנעורים ונמשכים עד לאמצע שנות ה-30 שלהם.
אגב, הפומו הוא לא רק נחלתם של צעירים לחוצים. את הפחד לפספס חולקים גם אנשי עסקים ומשקיעי בורסות רבים. גם להם יש את ה-Fear of missing out, שמתבטא בחשש שמה יפספסו את הדבר הגדול הבא בשוק ההון, המניה שהולכת לנסוק, מטבע הקריפטו שידהים את העולם וכדומה.
באופן מסוים המושג FOMO, שנכנס לז'רגון רק בשנת 2013, הוא הגרסה המודרנית לדשא של השכן, שהוא כזכור תמיד יהיה ירוק יותר. כי הפחד הזה קיים מאז ומתמיד. גם בימי הביניים ואף במערות של האדם הקדמון, ככל שראית אפשרויות טובות יותר לסגנון חיים, היית מקנא וחש צביטה בלב.
המכפלה של החשיפה לצביטות וקנאה כאלה, מגדילה את חרדת ההחמצה לממדים עצומים. הטכנולוגיה מאפשרת אותה בימינו בעוד יותר גדול.
ככל שיש לנו אפשרויות רבות יותר, מתעוררים אצלנו חרדה וחוסר נוחות גדולים יותר. הפחד שאנו עלולים להפסיד הזדמנויות אחרות ונהדרות גדל ומתחבר בקלות למחשבות הכמעט אובססיביות, שאחרים מצליחים יותר, נהנים יותר מאיתנו ומגשימים את עצמם יותר. מכאן קצרה הדרך לאשליה שגם אנחנו יכולים להיות איתם או במקומם, לו רק נבחר אחרת.
מעבר לתסכול, התוצאה של הפומו אצל רבים, היא התחייבות להרבה דברים בו-זמנית וכישלון צפוי במילוי ההתחייבויות הללו. אחרים נוקטים, לעתים מבלי דעת, בסירוב כמעט קבוע להתחייב לפעילויות חשובות, רק כדי להיות זמין לשלל הדברים שיצוצו... כי כל זמן שאיננו בוחרים - הכל אפשרי!
הנה חרדת ההחמצה (מתורגם):
https://youtu.be/SO23RmR6qd4
הסבר התופעה המעולה באנגלית:
https://youtu.be/VrC_MSG9zSU
כך זה נראה (עברית):
https://youtu.be/NbtMWAP3XvM
הסבר מלומד של התופעה הפסיכולוגית (עברית):
https://youtu.be/cRXnGWKvopE
כשכולם, ממש כולם, נראים לך מאושרים ממך:
https://youtu.be/CczZMmYB2FU
הרצאת וידאו נהדרת על הפומו:
https://youtu.be/1mZAQC9djPE?long=yes
