שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
כיצד ניצלו יהודי דנמרק בשואה?
הסיפור הזה הוא אחד המופלאים והנדירים במהלך מלחמת העולם השנייה ושואת העם היהודי. במסגרתו ניצלו יהודי דנמרק בשואה בידי העם הדני.
האימה בדנמרק החלה מיד עם הפלישה של הצבא הגרמני לדנמרק, ב-9 לאפריל 1943. אמנם לפי תורת הגזע הנאצית הדנים השתייכו לגזע הארי והכיבוש הגרמני בדנמרק היה מתון יחסית, אבל לכולם היה ברור שזמנם של היהודים בדנמרק קצוב. לכן הסיפור המופלא של יהודי דנמרק והצלתם בידי העם הדני מתחיל כאן.
זה החל כשמלך דנמרק כריסטיאן העשירי שמע שהיהודים נדרשו לענוד טלאי צהוב. הסיפור המקומי הוא שהמלך, שאהב את היהודים והעריך אותם, יצא כשהוא רכוב על סוסו ועל מעילו טלאי צהוב. העם הדני שחלק לו הרבה כבוד וחיבה מיהר לאמץ את המחאה שלו ורבים החלו לענוד טלאים צהובים. בתוך זמן קצר חצי מהאנשים ברחובות ענדו טלאי צהוב. המפקדים הנאצים הבינו את המסר וביטלו את הפקודה ליהודים לענוד טלאי צהוב.
אבל בהדרגה הגרמנים הפסיקו להיות סובלניים כלפי העניינים. התנקשויות, מבצעים נועזים ומעשי חבלה שעשתה המחתרת הדנית כנגד הגרמנים הביאו להחמרה בדיכוי הנאצי של דנמרק ובספטמבר של אותה שנה ניתנה הפקודה הגרמנית לשלוח את 8,000 יהודי דנמרק למחנות הריכוז. אז החלו המלך, המחתרת הדנית ורבים בדנמרק לחפש דרכים להבריח את היהודים "שלהם" מאימת הגרמנים.
מכאן התגייס העם הדני כולו למבצע הירואי וייחודי באירופה של אותם ימים, להצלת כל יהודי דנמרק מציפורני הצבא הגרמני ויחידות ה-SS הלוטשות עיניים ליהודים הדנים. למבצע ההירואי הזה קרא סופר יצירתי לאחר מכן "קנוניה של הגינות" והוא אכן צדק. המלך, המחתרת הדנית, הכנסייה על כמריה, שוטרים ורופאים, אינטלקטואלים ואזרחים פשוטים - דומה שכולם מצאו דרכים יצירתיות ונועזות, לסייע להברחת היהודים מהמדינה הכבושה.
היהודים הגיעו בשלל דרכים ובסתר לכפרי הדייגים שבצפון דנמרק. בתוך מספר ימים הם הוברחו באלפיהם בסירות דיג אל שוודיה הנייטרלית. נייטרלית משמעותה היא ששוודיה לא התחברה עם אף צד במלחמה. הדייגים הדנים האמיצים סיכנו את נפשם, מי תמורת כסף ומי באנושיות פשוטה, והבריחו רבים מהם בסירות שלהם לשוודיה. התקווה הייתה שבניגוד לדנמרק, שהייתה נייטרלית גם היא אך נכבשה על ידי היטלר, היטלר לא יכבוש את שוודיה והיהודים שיברחו אליה יהיו מוגנים. זה אגב מה שקרה בסוף. גם אם היה כובש אותה בשלב מסוים, הצבא הגרמני לא הגיע לשוודיה והיהודים בה ניצלו.
במהלך אותו לילה הבריחו הדנים מכפרים שונים בצפון דנמרק, כמו הכפר סנקרסטן למשל, את מרבית היהודים הדנים אל חופי המבטחים של שוודיה. הדנים ודיפלומט גרמני שסייע להם סיכמו עם השוודים מראש והאחרונים הסכימו לכך וקיבלו את היהודים ברצון. כ-500 יהודים נלכדו בכל זאת בידי הגסטפו. הממשלה הדנית לחצה ודרשה שיטופלו בכבוד ואף שהם הועברו למחנה הריכוז טרזיינשטט בצ'כיה, גם שם המשיכה ממשלת דנמרק לדאוג להם ולעקוב אחרי מצבם. הדנים שלחו להם חבילות, עם מזון ותרופות, וכך הצליחו להביא לכך שמרביתם ניצלו בסוף המלחמה.
לאחר המלחמה הוכרזו המחתרת הדנית, המלך הדני כריסטיאן העשירי ובעצם העם הדני כולו כחסידי אומות העולם. אמנם היו מי ששיתפו פעולה עם הגרמנים, מקרב אזרחי דנמרק, אבל את החשבון לא הגישו להם מעולם.
הנה סיפור הצלתם של יהודי דנמרק (בעברית):
https://youtu.be/0Buw3n4Gkgg
שיר על המלך האמיץ והטלאי הצהוב (מתורגם):
https://youtu.be/xHFH8XsmhPM
וכתבת טלוויזיה על ההבדלים בין אז להיום (עברית):
https://youtu.be/ncKpiSDIJ7k
מי היה הרוקח הפולני שהציל יהודים בגטו?
אחד הסיפורים המיוחדים של הצלת יהודים בשואה התרחש בבית המרקחת של הרוקח הפולני תאדֶאּוש ּפנקיֶיביץ' (Apteka Pod orłem) שבעיר קרקוב. סיפורו של בית המרקחת הזה שבגטו הוא ההוכחה לכך שגם בלב האימה האנטישמית הכי גדולה נמצאו אנשים עם לב ענק שהסתכנו סכנה ענקית, רק כדי להציל יהודים.
בית המרקחת של ּפנקייביץ' ממוקם בכיכר זגודי, שהייתה בתוך שטח הגטו. הוא זכה לכינוי "בית המרקחת מתחת לנשר" (Apteka Pod orłem). כאן הציל האיש בתקופת השואה יהודים רבים שסבלו ממחלות קשות.
בית המרקחת של תדאוש פנקיֶיביץ' שכן ממש מול "כיכר השילוחים", האומשלגפלאץ של גטו קרקוב, ממנה נשלחו היהודים מהגטו אל מחנות ההשמדה.
במהלך המלחמה הוא ניהל יומן בו תיעד את הזוועות שראה בגטו ואת הגירושים מהגטו, שהתקיימו ממש ממול לבית המרקחת שלו. על בסיס היומן הזה הוא פרסם לימים את ספרו "בית המרקחת בגטו קרקוב".
תחת עינו הבולשת של המשטר הנאצי הוא עזר להם על ידי כך שלצד תרופות ומזון לגטו, הוא הבריח גם עיתוני מחתרת, מכשירי רדיו ועיתונים, שאותם מכר במחירי הפסד או חילק בחינם לנצרכים.
פנקיֶיביץ' גם נהג, ככל הידוע, להבריח מסמכי שהייה ותעודות, צבעים לשיער שיצילו זקנים ששיערם הלבין מזקנה ותכשירים שיסייעו למי שהיו חיוורים ממחלות וחולשה להיראות בריאים וחיוניים, כך שיעברו את הסלקציות.
בבית המרקחת שבפינת כיכר ז'גודה (Plac Zgody), כיכר השילוחים, יש היום מוזיאון קטן. זהו "המוזיאון ליהדות קרקוב", שבו מוצג סיפור הקהילה היהודית של קרקוב בשואה. המוזיאון מנציח את התקופה ומציג גם את מעשי הגבורה של פנקייביץ', שהציל יהודים רבים והוכרז לאחר המלחמה כ"חסיד אומות העולם".
מעבר לכביש, ניצבת בכיכר השילוחים, שהיןך נקראת "כיכר הגטאות", אנדרטת הזיכרון עם 69 הכיסאות בגבהים שונים. היא נוצרה בהשראת עדותו הספרותית של פנקיֶיביץ' על האירועים שהתרחשו בכיכר הזו בימים השחורים של השואה.
הנה מצגת וידאו של המקום:
https://youtu.be/FP9F_aqgFV0
סרטון פולני על "בית המרקחת שמתחת לנשר":
https://youtu.be/8HT6pPEl_gs
כך נראה המקום היום:
https://youtu.be/_2ZXcog6mJw
ותמונות של המקום שבו הסתכן רוקח אמיץ למען אחרים:
https://youtu.be/RfoCKDcfhOc
מי היו הפרטיזנים?
הפרטיזנים (Partisans) היו קבוצות לוחמים שהתארגנו נגד הכוחות של גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה. הם נלחמו כנגד הצבא הגרמני והצבאות של בנות הברית של גרמניה הנאצית.
שיטות הלוחמה של הפרטיזנים היו שיטות גרילה, כלומר של לוחמה זעירה של קבוצות קטנות וזריזות. הפרטיזנים תקפו את הצבא הסדיר בצורה גמישה ומהירה ולא אפשרו לו להתמודד מולן היטב.
מחוץ לאזרחי המדינות הכבושות שנלחמו בנאצים, הצטרפו לפרטיזנים גם יהודים רבים שברחו מהגטאות ומהמחנות.
המילה פרטיזנים באה מצרפתית ("אוהדים") או מאיטלקית, שבה המילה "פרטיגיאנו" פירושה "מתנגד למפלגה" או "מתנגד לכוח".
הנה סיפורם של הפרטיזנים היהודים בראשות אבא קובנר (עברית):
https://youtu.be/ilE5fG_17j4
מחנה המשפחות של הפרטיזנים האחים ביילסקי (עברית):
https://youtu.be/kW3YjfcsS8I
סרטון נדיר של פרטיזנים איטלקיים במלחמת העולם השניה:
http://youtu.be/8eyRU0Yp88M
שירם של הפרטיזנים היהודים (עברית):
https://youtu.be/TFfZFIrjQE4
עדותו של ניצול שהסתתר מהנאצים והצטרף לאחר מכן לפרטיזנים (עברית):
http://youtu.be/QW66xk2wuac
וסיפורו המדהים של פרטיזן דגול ורב תהילה (עברית):
https://youtu.be/j3rnPGr1odc?long=yes
מה הייתה הבריחה מסוביבור?
הבריחה מסוביבור (Escape from Sobibor) הייתה בריחה המונית של אסירים יהודים ממחנה ההשמדה סוביבור. זוהי בריחה ייחודית במהלך השואה היהודית שתחילתה במרידה בחיילי האס אס ששמרו עליו מבריחה שכזו.
את מחנה סוביבור הפעילו הנאצים בפולין הכבושה במהלך מלחמת העולם השנייה.
הבריחה, שהתרחשה ב-14 באוקטובר 1943, נחשבת לבריחה המוצלחת הגדולה ביותר ממחנה מוות נאצי במהלך המלחמה.
היא תוכננה על ידי קבוצת אסירים יהודים, שהונהגה על ידי אלכסנדר פצ'רסקי, קצין מהצבא הסובייטי, שהיה שבוי במחנה.
במסגרת תכנון הבריחה גבשו האסירים תכנית להתגברות על השומרים ולברוח דרך גדר המערכת של המחנה. הם גם הצליחו לאסוף נשק שעתיד לשמש אותם בבריחה.
ביום הבריחה הרגו האסירים מספר קציני SS והצליחו להכריע רבים מהסוהרים במחנה. כמחצית מתוך 600 אסירי המחנה הצליחו לברוח, גם אם רבים מהם נתפסו ונהרגו במהלך השבועות הבאים.
ועדיין, הבריחה הייתה אחד הסמלים החשובים להתנגדות היהודית בתקופת השואה ולמעשה אחד המשמעותיים בביטויי ההתנגדות במהלכה.
מחנה סוביבור (Sobibor), אחד ממספר מחנות השמדה שהקימו הנאצים בפולין הכבושה לצורך הביצוע האכזרי של "הפתרון הסופי", רצח העם של יהודי אירופה בידי הגרמנים.
בין השנים 1942 ל-1943 נרצחו בסוביבור כרבע מיליון יהודים. בנוסף ליהודים הוחזקו במחנה גם שבויי מלחמה סובייטים ואנשי רומא.
על אף אי הדיוקים שבו, אל מול מציאות החיים במחנה וארגון הבריחה ממנו, סרט הקולנוע "הבריחה מסוביבור" הפך למפורסם מאוד את המרד הכי משמעותי שעשו היהודים במחנות הריכוז וההשמדה הנאציים.
ואגב, עד היום מתקיים אירוע ספורט, בתחרות ריצה שנקראת "The Sobibor Run".
הנה הניצול האחרון מהמרד במחנה הריכוז סוביבור (עברית):
https://youtu.be/QstNA9UYD_g
ממצא מסקרן שנמצא בחפירות המחנה (עברית):
https://youtu.be/Po42n-NumKI
וכתבת טלוויזיה על השורד האחרון מסוביבור (עברית):
https://youtu.be/VAVIq09JDnk?long=yes
מי זה הדלאי למה?
הדלאי למה (Dalai Lama) הוא מנהיג העם הטיבטי והתואר של המנהיג הרוחני של הבודהיזם הטיבטי. זהו תואר כבוד שניתן לראש מסדר "הכובעים הצהובים" הבודהיסטי בטיבט, מאז המאה ה-15. ראשי מסדר "הכובעים הצהובים" שלטו בטיבט מאז המאה ה-17 ועד שהסינים כבשו את טיבט במאה ה-20.
פירושו הכינוי "דלאי למה" הוא "אוקיינוס של חוכמה". על פי אמונתם של הטיבטים מתגלגלת נשמתו של הדלאי למה לתינוק שנולד ברגע מותו. לכשיזהו את התינוק הזה לפי הסימנים הדתיים, הוא ייבחר ליורשו של ה"דלאי למה".
העיר לאסה נחשבה עיר מושבו של הדלאי למה, אך מאז שהסינים כבשו את טיבט, יצא הדלאי למה לגלות בארץ אחרת.
שמו של ה"דלאי למה" שמשמש בתפקיד כיום הוא טנזין גיאצו והוא הדלאי למה ה-14 במספר. גיאצו הוא סמל למאבק לשחרור טיבט ואף זכה בפרס נובל לשלום, על מאבק ללא אלימות בשלטון הסיני בטיבט.
זהו הדלאי למה:
https://youtu.be/hTzfND5dz7E
ובאנגלית:
https://youtu.be/w4oRLFBcTMY
מצגת שמספרת מדוע שלטונות סין כה שונאים אותו:
https://youtu.be/qshjEPDX2ko
אמני רחוב בארה"ב מציירים את הדלאי למה על קיר בהוליווד:
http://youtu.be/gjHVVNYGDe8
והוא חוגג את יום הולדתו:
https://youtu.be/ywCBcUH7OXM
מה עשתה התנועה לזכויות האזרח באמריקה?
התנועה לזכויות האזרח בארצות הברית (The Civil Rights Movement) היא אחת התנועות החברתיות החשובות והמשפיעות ביותר בהיסטוריה האמריקאית המודרנית. היא נולדה משורשים הנטועים עמוק באדמת העבדות והגזענות שבהן הייתה ארצות הברית נגועה כמעט מראשית ימיה.
בשנת 1865, עם סיום מלחמת האזרחים, בוטלה העבדות רשמית בארצות הברית. אך במקומה החלו להתפתח בסוף שנות ה-1870 במדינות הדרום חוקי "ג'ים קרו" (Jim Crow) שהנהיגו הפרדה גזעית חוקית. במשך כמעט 100 שנה חיו האמריקאים השחורים תחת משטר של "נפרד אך שווה" שבפועל היה אכן נפרד אך רחוק מלהיות שווה.
נקודת מפנה משמעותית התרחשה בשנת 1954, עת בית המשפט העליון פסק בתיק "בראון נגד מועצת החינוך של טופיקה" (Brown v. Board of Education of Topeka) שהפרדה גזעית בבתי ספר ציבוריים אינה חוקתית. פסיקה זו הייתה ניצחון משפטי חשוב אך המציאות בשטח השתנתה לאט מאוד.
כתנועת המונים התגבשה התנועה לזכויות האזרח בשנות ה-50 וה-60. אחד האירועים המכוננים שלה היה חרם האוטובוסים במונטגומרי (Montgomery Bus Boycott) שהחל ב-1 בדצמבר 1955, כשרוזה פארקס (Rosa Parks), אישה אפרו-אמריקאית, סירבה לפנות את מקומה באוטובוס לנוסע לבן. מקרה זה היה הניצוץ שהצית את החרם שנמשך 381 ימים והסתיים בביטול ההפרדה באוטובוסים הציבוריים בעיר.
מנהיג בולט שעלה לגדולה באותה תקופה היה מרטין לותר קינג ג'וניור (Martin Luther King Jr.), מי שהיה כומר בפטיסטי צעיר שדגל במאבק לא אלים. גישתו והכריזמה שלו השפיעו עמוקות על התנועה וסחפו אליה רבים.
לכוחות מרכזיים במאבק הפכו אז אירגונים כמו האגודה הלאומית לקידום אנשים צבעוניים (National Association for the Advancement of Colored People - NAACP) והוועידה המנהיגותית הנוצרית הדרומית (SCLC).
שנות ה-60 היו שיאה של התנועה. לחלק מהנוף האמריקאי הפכו אז צעדות המוניות, חרמות כלכליים, מבצעי רישום בוחרים ומחאות לא אלימות שנתקלו לעיתים באלימות קשה מצד המשטרה והאוכלוסייה הלבנה. הצעדה מהעיר סלמה למונטגומרי (Selma to Montgomery) במרץ 1965 והצעדה על וושינגטון למען עבודה וחירות (March on Washington for Jobs and Freedom) בשנת 1963, שבה נשא קינג את נאומו המפורסם "יש לי חלום" (I Have a Dream), הפכו לסמלים של התנועה.
המאבק הוביל לחקיקה מהפכנית - חוק זכויות האזרח משנת 1964 (Civil Rights Act) שאסר על אפליה על בסיס גזע, צבע, דת, מין או מוצא לאומי במקומות ציבוריים, במוסדות חינוך ובתעסוקה.
שנה אחר כך ביטל חוק זכויות ההצבעה משנת 1965 (Voting Rights Act) את המכשולים שמנעו מאפרו-אמריקאים להצביע.
הרצח של מרטין לותר קינג ב-4 באפריל 1968 היה מכה קשה לתנועה, אך המאבק לשוויון המשיך בדרכים שונות. בעקבות התנועה לזכויות האזרח צמחו תנועות נוספות שנאבקו על זכויותיהן של קבוצות מיעוט אחרות.
למרות הישגיה הגדולים של התנועה לזכויות האזרח, המאבק לשוויון מלא, גם אם לא תמיד בלט כל כך, ממשיך ונמשך עד היום. תנועות עכשוויות כמו "חיים שחורים חשובים" (Black Lives Matter) ממשיכות להיאבק בגזענות מוסדית ובאפליה, מתוך הבנה שהדרך לשוויון אמיתי עדיין ארוכה.
התנועה לזכויות האזרח שינתה לא רק את החוק האמריקאי אלא גם את התודעה האמריקאית. היא הפכה סמל למאבק לא אלים לצדק ושוויון בכל רחבי העולם ונתנה השראה לתנועות זכויות ברחבי העולם.
הנה התנועה לזכויות האזרח:
https://youtu.be/9ppTiyxFSs0
תולדות התנועה:
https://youtu.be/URxwe6LPvkM
מה השיגה התנועה?
https://youtu.be/SXMFT6M6c7Q
נאומו הגדול של מנהיג התנועה מרטין לותר קינג:
https://youtu.be/o8dzxh7Ybqw?si=DGf9QnrhM4nraXLW
וסיפורו של קינג, שנרצח באלימות שנגדה הטיף (עברית):
https://youtu.be/dBMWWFgoW_U?long=yes
מי היו המעפילים ולמה עלתה ספינת מעפילים על שרטון מול חופי תל אביב?
המעפילים היו יהודים שעלו בצורה בלתי חוקית לארץ ישראל, בדרכי הים והיבשה ומאוחר יותר גם בדרך האוויר, על אף התנגדות השלטון הבריטי, שאיפשר רק ליהודים מעטים לבוא לארץ. בתחילה היו רבים מהם יהודים שברחו מהשלטון הנאצי ששלט בגרמניה. בהמשך באו באניות המעפילים הישנות והרעועות ניצולי שואה ויהודים שנרדפו, עונו ואיבדו את כל משפחתם בשואה. אף על פי כן, לא הרשו להם הבריטים לעלות לארץ.
ההעפלה אורגנה על ידי היישוב העברי בתקופת המנדט הבריטי משנת 1934 ועד הקמת מדינת ישראל ב-1948. אניות רבות עם מעפילים נלכדו ולא הורשו להוריד את המעפילים בארץ. רבים מהם הועברו למחנות מעצר בקפריסין ובאיי מאוריציוס, שהיו תחת שלטון בריטי.
כחלק מהמאבק בבריטים, היו ניסיונות רבים למנוע גירוש של אוניות המעפילים. אחד מהם היה של אוניה שהועלתה על שרטון מול חופי תל אביב, כדי שיקשה לגרש את המעפילים מהארץ.
הנה סרטון על המעפילים (עברית):
https://youtu.be/Wk8KTOSS-XU
האוניה "פאריטה" שהגיעה לתל אביב והועלתה על סרטון, עליו ישבה משך שנים רבות (עברית):
http://youtu.be/RT4xA4_eSkY?t=19s
וסיפורו של מעפיל על ההעפלה ותלאותיה (עברית):
http://youtu.be/gANbJIMLmSY
מה זו אווירודינמיות?
אווירודינמיות (Aerodynamics), או אירודינמיות, היא תכונה שמאפשרת לגוף נייד, כמו מטוס, ציפור, מכונית או אפילו דג, להתגבר על התנגדות האוויר בעת התנועה.
כללית, צורת הכנף היא שמאפשרת למטוסים מטוס ולא ליפול. צורת הכנף יוצרת כוח עילוי בזכות המשטח המקומר שלה. צורת הכנפיים היא שגורמת ללחץ האוויר שמתחת להן לגדול יותר מלחץ האוויר שמעליהן וזה מה שדוחף את הכנפיים וביחד איתן את המטוס כולו, כלפי מעלה.
אווירודינמיות מתאפשרת לרוב גם תודות לצורה מעוגלת בקצה האחד של הגוף ומחודדת בקצה האחר. תורם לה גם שטח הפנים החלק והאחיד שלו, שמזכיר צורה של טיפה.
את תכונת האווירודינמיות ניתן למצוא בטבע בצורתם של ציפורים ודגים. היא אומצה בהנדסה המודרנית לגופים נעים, כמו מטוסים, מכוניות, צוללות וכדומה.
ארבעה כוחות פועלים על המטוס. השילוב ביניהם וההתגברות על כוח הכבידה, הם שמאפשרים לו לטוס ולא ליפול.
ארבעת הכוחות הללו הם עילוי, דחף, גרר ומשקל. המשקל הוא כוח הכבידה כמובן והוא דווקא מושך אותו לאדמה. העילוי מאפשר לו להידחף כלפי מעלה, הדחף שמושג בזכות המנועים דוחף את המטוס קדימה והגרר הוא ההתנגדות המסוימת וההכרחית לתנועה קדימה.
אז ברור שהמנועים דוחפים אותו קדימה, אבל צורת הכנפיים של המטוס היא שמחזיקה אותו למעלה. מבנה הכנפיים גורם לדחיפת האוויר שמתחת לכנף כלפי מעלה, בזכות לחץ האוויר הגבוה יותר מתחת לכנף. זה יוצר את כוח העילוי, כלומר גורם לכך שהמטוס "מורם" למעלה על ידי האוויר. גאוני.
הנה הסבר על האווירודינמיות שמקנה למטוס את יכולת הטיסה (מתורגם):
https://youtu.be/Gg0TXNXgz-w
כך מטוסים טסים בזכותה:
https://youtu.be/YyeX6ArxCYI
ולא רק טסים אלא גם טסים הפוך ולא נופלים (עברית):
https://youtu.be/e-zSVhCCUng
על טייס שהצליח להטיס ולהנחית פנטום פגוע ללא חרטום ובניגוד לחוקי האווירודינאוטיקה (עברית):
https://youtu.be/daEt-KhS3xY
גם מכוניות מרוץ ובכלל מתוכננות עם אווירודינמיות:
https://youtu.be/TKH1DyV9vNU
וסרטון הסבר על הכוחות שפועלים על המטוס ומאפשרים לו לטוס במקום ליפול:
https://youtu.be/5ltjFEei3AI?long=yes
איך מרדו צעירי הגטו בנאצים במרד גטו ורשה?
מרד גטו ורשה היה מעשה ההתקוממות הגדול ביותר של יהודים בשואה. תנועות התנגדות מחתרתיות צמחו בחלק מהגטאות בפולין של אותה תקופה.
זהו המרד הראשון של יהודים בתולדות השואה. התנגדות חמושה, בעיקר של צעירים, כלפי הנאצים. התנגדות כזו, אגב, הייתה בהתחלה שנויה במחלוקת בקרב הציבור היהודי ואצל ראשי ההנהגה שלו בגטאות. הדברים עתידים להשתנות כשיתברר בהדרגה שה"משלוחים" של היהודים מהגטו ברכבות, מופנים אל מחנות הריכוז וההשמדה.
הארגון היהודי הלוחם, בקיצור אי"ל, היה ארגון המרד הכי גדול והפעיל ביותר בקרב מורדי הגטאות. הוא יפעל בעיקר בגטו ורשה, אך גם בגטאות נוספים.
את תנועת ההתקוממות של אי"ל, בפרוץ מרד גטו ורשה בפסח 1943, הוביל מרדכי אנילביץ'. המרד פרץ, כאמור, לאחר שהחלו להגיע ידיעות על מעשי הרצח של הנאצים במחנה ההשמדה חלמנו ובמזרח בכלל. לראשונה הבינו היהודים שהרכבות מובילות להשמדה ולא לעבודה.
צעירים רבים בגטו החליטו לשמור על כבודם ולמות במאבק ובהתנגדות ולא בכניעה לנאצים. הנאצים שלא הצליחו לגבור על המורדים וללכוד אותם, החליטו בגלל המרד לשרוף בית אחר בית בגטו.
השרפות התפשטו בכל בנייני הגטו ומשהחום הגדול הקשה על המשך הלחימה בבונקרים שבהם הסתתרו הלוחמים, הם החלו לצאת ולהילחם מחוץ למקומות המסתור שלהם ונהרגו או נפלו לידי הנאצים.
בחודש מאי 1943, רגע לפני שתיפול המפקדה של אי"ל וכדי שלא ליפול חיים לידי הנאצים, התאבדו מרדכי אנילביץ’ המפקד ועימו המורדים והלוחמים הרבים שהתבצרו איתו בבונקר הפיקוד האחרון.
הנה סרטון על מרד גטו ורשה (עברית):
https://youtu.be/HB4_SCbmUtM
פרטים וצילומים מאתרי המרד (עברית):
http://youtu.be/o0sFc-0jFEw?t=3s
עדויות מהמרד בגטו ורשה (עברית):
https://youtu.be/BNJ09OhhYnk
ותכנית חינוכית בעברית על המרד ההירואי בגטו (עברית):
https://youtu.be/QAXgEXY1CA4?long=yes
הסיפור הזה הוא אחד המופלאים והנדירים במהלך מלחמת העולם השנייה ושואת העם היהודי. במסגרתו ניצלו יהודי דנמרק בשואה בידי העם הדני.
האימה בדנמרק החלה מיד עם הפלישה של הצבא הגרמני לדנמרק, ב-9 לאפריל 1943. אמנם לפי תורת הגזע הנאצית הדנים השתייכו לגזע הארי והכיבוש הגרמני בדנמרק היה מתון יחסית, אבל לכולם היה ברור שזמנם של היהודים בדנמרק קצוב. לכן הסיפור המופלא של יהודי דנמרק והצלתם בידי העם הדני מתחיל כאן.
זה החל כשמלך דנמרק כריסטיאן העשירי שמע שהיהודים נדרשו לענוד טלאי צהוב. הסיפור המקומי הוא שהמלך, שאהב את היהודים והעריך אותם, יצא כשהוא רכוב על סוסו ועל מעילו טלאי צהוב. העם הדני שחלק לו הרבה כבוד וחיבה מיהר לאמץ את המחאה שלו ורבים החלו לענוד טלאים צהובים. בתוך זמן קצר חצי מהאנשים ברחובות ענדו טלאי צהוב. המפקדים הנאצים הבינו את המסר וביטלו את הפקודה ליהודים לענוד טלאי צהוב.
אבל בהדרגה הגרמנים הפסיקו להיות סובלניים כלפי העניינים. התנקשויות, מבצעים נועזים ומעשי חבלה שעשתה המחתרת הדנית כנגד הגרמנים הביאו להחמרה בדיכוי הנאצי של דנמרק ובספטמבר של אותה שנה ניתנה הפקודה הגרמנית לשלוח את 8,000 יהודי דנמרק למחנות הריכוז. אז החלו המלך, המחתרת הדנית ורבים בדנמרק לחפש דרכים להבריח את היהודים "שלהם" מאימת הגרמנים.
מכאן התגייס העם הדני כולו למבצע הירואי וייחודי באירופה של אותם ימים, להצלת כל יהודי דנמרק מציפורני הצבא הגרמני ויחידות ה-SS הלוטשות עיניים ליהודים הדנים. למבצע ההירואי הזה קרא סופר יצירתי לאחר מכן "קנוניה של הגינות" והוא אכן צדק. המלך, המחתרת הדנית, הכנסייה על כמריה, שוטרים ורופאים, אינטלקטואלים ואזרחים פשוטים - דומה שכולם מצאו דרכים יצירתיות ונועזות, לסייע להברחת היהודים מהמדינה הכבושה.
היהודים הגיעו בשלל דרכים ובסתר לכפרי הדייגים שבצפון דנמרק. בתוך מספר ימים הם הוברחו באלפיהם בסירות דיג אל שוודיה הנייטרלית. נייטרלית משמעותה היא ששוודיה לא התחברה עם אף צד במלחמה. הדייגים הדנים האמיצים סיכנו את נפשם, מי תמורת כסף ומי באנושיות פשוטה, והבריחו רבים מהם בסירות שלהם לשוודיה. התקווה הייתה שבניגוד לדנמרק, שהייתה נייטרלית גם היא אך נכבשה על ידי היטלר, היטלר לא יכבוש את שוודיה והיהודים שיברחו אליה יהיו מוגנים. זה אגב מה שקרה בסוף. גם אם היה כובש אותה בשלב מסוים, הצבא הגרמני לא הגיע לשוודיה והיהודים בה ניצלו.
במהלך אותו לילה הבריחו הדנים מכפרים שונים בצפון דנמרק, כמו הכפר סנקרסטן למשל, את מרבית היהודים הדנים אל חופי המבטחים של שוודיה. הדנים ודיפלומט גרמני שסייע להם סיכמו עם השוודים מראש והאחרונים הסכימו לכך וקיבלו את היהודים ברצון. כ-500 יהודים נלכדו בכל זאת בידי הגסטפו. הממשלה הדנית לחצה ודרשה שיטופלו בכבוד ואף שהם הועברו למחנה הריכוז טרזיינשטט בצ'כיה, גם שם המשיכה ממשלת דנמרק לדאוג להם ולעקוב אחרי מצבם. הדנים שלחו להם חבילות, עם מזון ותרופות, וכך הצליחו להביא לכך שמרביתם ניצלו בסוף המלחמה.
לאחר המלחמה הוכרזו המחתרת הדנית, המלך הדני כריסטיאן העשירי ובעצם העם הדני כולו כחסידי אומות העולם. אמנם היו מי ששיתפו פעולה עם הגרמנים, מקרב אזרחי דנמרק, אבל את החשבון לא הגישו להם מעולם.
הנה סיפור הצלתם של יהודי דנמרק (בעברית):
https://youtu.be/0Buw3n4Gkgg
שיר על המלך האמיץ והטלאי הצהוב (מתורגם):
https://youtu.be/xHFH8XsmhPM
וכתבת טלוויזיה על ההבדלים בין אז להיום (עברית):
https://youtu.be/ncKpiSDIJ7k
אחד הסיפורים המיוחדים של הצלת יהודים בשואה התרחש בבית המרקחת של הרוקח הפולני תאדֶאּוש ּפנקיֶיביץ' (Apteka Pod orłem) שבעיר קרקוב. סיפורו של בית המרקחת הזה שבגטו הוא ההוכחה לכך שגם בלב האימה האנטישמית הכי גדולה נמצאו אנשים עם לב ענק שהסתכנו סכנה ענקית, רק כדי להציל יהודים.
בית המרקחת של ּפנקייביץ' ממוקם בכיכר זגודי, שהייתה בתוך שטח הגטו. הוא זכה לכינוי "בית המרקחת מתחת לנשר" (Apteka Pod orłem). כאן הציל האיש בתקופת השואה יהודים רבים שסבלו ממחלות קשות.
בית המרקחת של תדאוש פנקיֶיביץ' שכן ממש מול "כיכר השילוחים", האומשלגפלאץ של גטו קרקוב, ממנה נשלחו היהודים מהגטו אל מחנות ההשמדה.
במהלך המלחמה הוא ניהל יומן בו תיעד את הזוועות שראה בגטו ואת הגירושים מהגטו, שהתקיימו ממש ממול לבית המרקחת שלו. על בסיס היומן הזה הוא פרסם לימים את ספרו "בית המרקחת בגטו קרקוב".
תחת עינו הבולשת של המשטר הנאצי הוא עזר להם על ידי כך שלצד תרופות ומזון לגטו, הוא הבריח גם עיתוני מחתרת, מכשירי רדיו ועיתונים, שאותם מכר במחירי הפסד או חילק בחינם לנצרכים.
פנקיֶיביץ' גם נהג, ככל הידוע, להבריח מסמכי שהייה ותעודות, צבעים לשיער שיצילו זקנים ששיערם הלבין מזקנה ותכשירים שיסייעו למי שהיו חיוורים ממחלות וחולשה להיראות בריאים וחיוניים, כך שיעברו את הסלקציות.
בבית המרקחת שבפינת כיכר ז'גודה (Plac Zgody), כיכר השילוחים, יש היום מוזיאון קטן. זהו "המוזיאון ליהדות קרקוב", שבו מוצג סיפור הקהילה היהודית של קרקוב בשואה. המוזיאון מנציח את התקופה ומציג גם את מעשי הגבורה של פנקייביץ', שהציל יהודים רבים והוכרז לאחר המלחמה כ"חסיד אומות העולם".
מעבר לכביש, ניצבת בכיכר השילוחים, שהיןך נקראת "כיכר הגטאות", אנדרטת הזיכרון עם 69 הכיסאות בגבהים שונים. היא נוצרה בהשראת עדותו הספרותית של פנקיֶיביץ' על האירועים שהתרחשו בכיכר הזו בימים השחורים של השואה.
הנה מצגת וידאו של המקום:
https://youtu.be/FP9F_aqgFV0
סרטון פולני על "בית המרקחת שמתחת לנשר":
https://youtu.be/8HT6pPEl_gs
כך נראה המקום היום:
https://youtu.be/_2ZXcog6mJw
ותמונות של המקום שבו הסתכן רוקח אמיץ למען אחרים:
https://youtu.be/RfoCKDcfhOc
הפרטיזנים (Partisans) היו קבוצות לוחמים שהתארגנו נגד הכוחות של גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה. הם נלחמו כנגד הצבא הגרמני והצבאות של בנות הברית של גרמניה הנאצית.
שיטות הלוחמה של הפרטיזנים היו שיטות גרילה, כלומר של לוחמה זעירה של קבוצות קטנות וזריזות. הפרטיזנים תקפו את הצבא הסדיר בצורה גמישה ומהירה ולא אפשרו לו להתמודד מולן היטב.
מחוץ לאזרחי המדינות הכבושות שנלחמו בנאצים, הצטרפו לפרטיזנים גם יהודים רבים שברחו מהגטאות ומהמחנות.
המילה פרטיזנים באה מצרפתית ("אוהדים") או מאיטלקית, שבה המילה "פרטיגיאנו" פירושה "מתנגד למפלגה" או "מתנגד לכוח".
הנה סיפורם של הפרטיזנים היהודים בראשות אבא קובנר (עברית):
https://youtu.be/ilE5fG_17j4
מחנה המשפחות של הפרטיזנים האחים ביילסקי (עברית):
https://youtu.be/kW3YjfcsS8I
סרטון נדיר של פרטיזנים איטלקיים במלחמת העולם השניה:
http://youtu.be/8eyRU0Yp88M
שירם של הפרטיזנים היהודים (עברית):
https://youtu.be/TFfZFIrjQE4
עדותו של ניצול שהסתתר מהנאצים והצטרף לאחר מכן לפרטיזנים (עברית):
http://youtu.be/QW66xk2wuac
וסיפורו המדהים של פרטיזן דגול ורב תהילה (עברית):
https://youtu.be/j3rnPGr1odc?long=yes
הבריחה מסוביבור (Escape from Sobibor) הייתה בריחה המונית של אסירים יהודים ממחנה ההשמדה סוביבור. זוהי בריחה ייחודית במהלך השואה היהודית שתחילתה במרידה בחיילי האס אס ששמרו עליו מבריחה שכזו.
את מחנה סוביבור הפעילו הנאצים בפולין הכבושה במהלך מלחמת העולם השנייה.
הבריחה, שהתרחשה ב-14 באוקטובר 1943, נחשבת לבריחה המוצלחת הגדולה ביותר ממחנה מוות נאצי במהלך המלחמה.
היא תוכננה על ידי קבוצת אסירים יהודים, שהונהגה על ידי אלכסנדר פצ'רסקי, קצין מהצבא הסובייטי, שהיה שבוי במחנה.
במסגרת תכנון הבריחה גבשו האסירים תכנית להתגברות על השומרים ולברוח דרך גדר המערכת של המחנה. הם גם הצליחו לאסוף נשק שעתיד לשמש אותם בבריחה.
ביום הבריחה הרגו האסירים מספר קציני SS והצליחו להכריע רבים מהסוהרים במחנה. כמחצית מתוך 600 אסירי המחנה הצליחו לברוח, גם אם רבים מהם נתפסו ונהרגו במהלך השבועות הבאים.
ועדיין, הבריחה הייתה אחד הסמלים החשובים להתנגדות היהודית בתקופת השואה ולמעשה אחד המשמעותיים בביטויי ההתנגדות במהלכה.
מחנה סוביבור (Sobibor), אחד ממספר מחנות השמדה שהקימו הנאצים בפולין הכבושה לצורך הביצוע האכזרי של "הפתרון הסופי", רצח העם של יהודי אירופה בידי הגרמנים.
בין השנים 1942 ל-1943 נרצחו בסוביבור כרבע מיליון יהודים. בנוסף ליהודים הוחזקו במחנה גם שבויי מלחמה סובייטים ואנשי רומא.
על אף אי הדיוקים שבו, אל מול מציאות החיים במחנה וארגון הבריחה ממנו, סרט הקולנוע "הבריחה מסוביבור" הפך למפורסם מאוד את המרד הכי משמעותי שעשו היהודים במחנות הריכוז וההשמדה הנאציים.
ואגב, עד היום מתקיים אירוע ספורט, בתחרות ריצה שנקראת "The Sobibor Run".
הנה הניצול האחרון מהמרד במחנה הריכוז סוביבור (עברית):
https://youtu.be/QstNA9UYD_g
ממצא מסקרן שנמצא בחפירות המחנה (עברית):
https://youtu.be/Po42n-NumKI
וכתבת טלוויזיה על השורד האחרון מסוביבור (עברית):
https://youtu.be/VAVIq09JDnk?long=yes
התנגדות
הדלאי למה (Dalai Lama) הוא מנהיג העם הטיבטי והתואר של המנהיג הרוחני של הבודהיזם הטיבטי. זהו תואר כבוד שניתן לראש מסדר "הכובעים הצהובים" הבודהיסטי בטיבט, מאז המאה ה-15. ראשי מסדר "הכובעים הצהובים" שלטו בטיבט מאז המאה ה-17 ועד שהסינים כבשו את טיבט במאה ה-20.
פירושו הכינוי "דלאי למה" הוא "אוקיינוס של חוכמה". על פי אמונתם של הטיבטים מתגלגלת נשמתו של הדלאי למה לתינוק שנולד ברגע מותו. לכשיזהו את התינוק הזה לפי הסימנים הדתיים, הוא ייבחר ליורשו של ה"דלאי למה".
העיר לאסה נחשבה עיר מושבו של הדלאי למה, אך מאז שהסינים כבשו את טיבט, יצא הדלאי למה לגלות בארץ אחרת.
שמו של ה"דלאי למה" שמשמש בתפקיד כיום הוא טנזין גיאצו והוא הדלאי למה ה-14 במספר. גיאצו הוא סמל למאבק לשחרור טיבט ואף זכה בפרס נובל לשלום, על מאבק ללא אלימות בשלטון הסיני בטיבט.
זהו הדלאי למה:
https://youtu.be/hTzfND5dz7E
ובאנגלית:
https://youtu.be/w4oRLFBcTMY
מצגת שמספרת מדוע שלטונות סין כה שונאים אותו:
https://youtu.be/qshjEPDX2ko
אמני רחוב בארה"ב מציירים את הדלאי למה על קיר בהוליווד:
http://youtu.be/gjHVVNYGDe8
והוא חוגג את יום הולדתו:
https://youtu.be/ywCBcUH7OXM
התנועה לזכויות האזרח בארצות הברית (The Civil Rights Movement) היא אחת התנועות החברתיות החשובות והמשפיעות ביותר בהיסטוריה האמריקאית המודרנית. היא נולדה משורשים הנטועים עמוק באדמת העבדות והגזענות שבהן הייתה ארצות הברית נגועה כמעט מראשית ימיה.
בשנת 1865, עם סיום מלחמת האזרחים, בוטלה העבדות רשמית בארצות הברית. אך במקומה החלו להתפתח בסוף שנות ה-1870 במדינות הדרום חוקי "ג'ים קרו" (Jim Crow) שהנהיגו הפרדה גזעית חוקית. במשך כמעט 100 שנה חיו האמריקאים השחורים תחת משטר של "נפרד אך שווה" שבפועל היה אכן נפרד אך רחוק מלהיות שווה.
נקודת מפנה משמעותית התרחשה בשנת 1954, עת בית המשפט העליון פסק בתיק "בראון נגד מועצת החינוך של טופיקה" (Brown v. Board of Education of Topeka) שהפרדה גזעית בבתי ספר ציבוריים אינה חוקתית. פסיקה זו הייתה ניצחון משפטי חשוב אך המציאות בשטח השתנתה לאט מאוד.
כתנועת המונים התגבשה התנועה לזכויות האזרח בשנות ה-50 וה-60. אחד האירועים המכוננים שלה היה חרם האוטובוסים במונטגומרי (Montgomery Bus Boycott) שהחל ב-1 בדצמבר 1955, כשרוזה פארקס (Rosa Parks), אישה אפרו-אמריקאית, סירבה לפנות את מקומה באוטובוס לנוסע לבן. מקרה זה היה הניצוץ שהצית את החרם שנמשך 381 ימים והסתיים בביטול ההפרדה באוטובוסים הציבוריים בעיר.
מנהיג בולט שעלה לגדולה באותה תקופה היה מרטין לותר קינג ג'וניור (Martin Luther King Jr.), מי שהיה כומר בפטיסטי צעיר שדגל במאבק לא אלים. גישתו והכריזמה שלו השפיעו עמוקות על התנועה וסחפו אליה רבים.
לכוחות מרכזיים במאבק הפכו אז אירגונים כמו האגודה הלאומית לקידום אנשים צבעוניים (National Association for the Advancement of Colored People - NAACP) והוועידה המנהיגותית הנוצרית הדרומית (SCLC).
שנות ה-60 היו שיאה של התנועה. לחלק מהנוף האמריקאי הפכו אז צעדות המוניות, חרמות כלכליים, מבצעי רישום בוחרים ומחאות לא אלימות שנתקלו לעיתים באלימות קשה מצד המשטרה והאוכלוסייה הלבנה. הצעדה מהעיר סלמה למונטגומרי (Selma to Montgomery) במרץ 1965 והצעדה על וושינגטון למען עבודה וחירות (March on Washington for Jobs and Freedom) בשנת 1963, שבה נשא קינג את נאומו המפורסם "יש לי חלום" (I Have a Dream), הפכו לסמלים של התנועה.
המאבק הוביל לחקיקה מהפכנית - חוק זכויות האזרח משנת 1964 (Civil Rights Act) שאסר על אפליה על בסיס גזע, צבע, דת, מין או מוצא לאומי במקומות ציבוריים, במוסדות חינוך ובתעסוקה.
שנה אחר כך ביטל חוק זכויות ההצבעה משנת 1965 (Voting Rights Act) את המכשולים שמנעו מאפרו-אמריקאים להצביע.
הרצח של מרטין לותר קינג ב-4 באפריל 1968 היה מכה קשה לתנועה, אך המאבק לשוויון המשיך בדרכים שונות. בעקבות התנועה לזכויות האזרח צמחו תנועות נוספות שנאבקו על זכויותיהן של קבוצות מיעוט אחרות.
למרות הישגיה הגדולים של התנועה לזכויות האזרח, המאבק לשוויון מלא, גם אם לא תמיד בלט כל כך, ממשיך ונמשך עד היום. תנועות עכשוויות כמו "חיים שחורים חשובים" (Black Lives Matter) ממשיכות להיאבק בגזענות מוסדית ובאפליה, מתוך הבנה שהדרך לשוויון אמיתי עדיין ארוכה.
התנועה לזכויות האזרח שינתה לא רק את החוק האמריקאי אלא גם את התודעה האמריקאית. היא הפכה סמל למאבק לא אלים לצדק ושוויון בכל רחבי העולם ונתנה השראה לתנועות זכויות ברחבי העולם.
הנה התנועה לזכויות האזרח:
https://youtu.be/9ppTiyxFSs0
תולדות התנועה:
https://youtu.be/URxwe6LPvkM
מה השיגה התנועה?
https://youtu.be/SXMFT6M6c7Q
נאומו הגדול של מנהיג התנועה מרטין לותר קינג:
https://youtu.be/o8dzxh7Ybqw?si=DGf9QnrhM4nraXLW
וסיפורו של קינג, שנרצח באלימות שנגדה הטיף (עברית):
https://youtu.be/dBMWWFgoW_U?long=yes
המעפילים היו יהודים שעלו בצורה בלתי חוקית לארץ ישראל, בדרכי הים והיבשה ומאוחר יותר גם בדרך האוויר, על אף התנגדות השלטון הבריטי, שאיפשר רק ליהודים מעטים לבוא לארץ. בתחילה היו רבים מהם יהודים שברחו מהשלטון הנאצי ששלט בגרמניה. בהמשך באו באניות המעפילים הישנות והרעועות ניצולי שואה ויהודים שנרדפו, עונו ואיבדו את כל משפחתם בשואה. אף על פי כן, לא הרשו להם הבריטים לעלות לארץ.
ההעפלה אורגנה על ידי היישוב העברי בתקופת המנדט הבריטי משנת 1934 ועד הקמת מדינת ישראל ב-1948. אניות רבות עם מעפילים נלכדו ולא הורשו להוריד את המעפילים בארץ. רבים מהם הועברו למחנות מעצר בקפריסין ובאיי מאוריציוס, שהיו תחת שלטון בריטי.
כחלק מהמאבק בבריטים, היו ניסיונות רבים למנוע גירוש של אוניות המעפילים. אחד מהם היה של אוניה שהועלתה על שרטון מול חופי תל אביב, כדי שיקשה לגרש את המעפילים מהארץ.
הנה סרטון על המעפילים (עברית):
https://youtu.be/Wk8KTOSS-XU
האוניה "פאריטה" שהגיעה לתל אביב והועלתה על סרטון, עליו ישבה משך שנים רבות (עברית):
http://youtu.be/RT4xA4_eSkY?t=19s
וסיפורו של מעפיל על ההעפלה ותלאותיה (עברית):
http://youtu.be/gANbJIMLmSY
אווירודינמיות (Aerodynamics), או אירודינמיות, היא תכונה שמאפשרת לגוף נייד, כמו מטוס, ציפור, מכונית או אפילו דג, להתגבר על התנגדות האוויר בעת התנועה.
כללית, צורת הכנף היא שמאפשרת למטוסים מטוס ולא ליפול. צורת הכנף יוצרת כוח עילוי בזכות המשטח המקומר שלה. צורת הכנפיים היא שגורמת ללחץ האוויר שמתחת להן לגדול יותר מלחץ האוויר שמעליהן וזה מה שדוחף את הכנפיים וביחד איתן את המטוס כולו, כלפי מעלה.
אווירודינמיות מתאפשרת לרוב גם תודות לצורה מעוגלת בקצה האחד של הגוף ומחודדת בקצה האחר. תורם לה גם שטח הפנים החלק והאחיד שלו, שמזכיר צורה של טיפה.
את תכונת האווירודינמיות ניתן למצוא בטבע בצורתם של ציפורים ודגים. היא אומצה בהנדסה המודרנית לגופים נעים, כמו מטוסים, מכוניות, צוללות וכדומה.
ארבעה כוחות פועלים על המטוס. השילוב ביניהם וההתגברות על כוח הכבידה, הם שמאפשרים לו לטוס ולא ליפול.
ארבעת הכוחות הללו הם עילוי, דחף, גרר ומשקל. המשקל הוא כוח הכבידה כמובן והוא דווקא מושך אותו לאדמה. העילוי מאפשר לו להידחף כלפי מעלה, הדחף שמושג בזכות המנועים דוחף את המטוס קדימה והגרר הוא ההתנגדות המסוימת וההכרחית לתנועה קדימה.
אז ברור שהמנועים דוחפים אותו קדימה, אבל צורת הכנפיים של המטוס היא שמחזיקה אותו למעלה. מבנה הכנפיים גורם לדחיפת האוויר שמתחת לכנף כלפי מעלה, בזכות לחץ האוויר הגבוה יותר מתחת לכנף. זה יוצר את כוח העילוי, כלומר גורם לכך שהמטוס "מורם" למעלה על ידי האוויר. גאוני.
הנה הסבר על האווירודינמיות שמקנה למטוס את יכולת הטיסה (מתורגם):
https://youtu.be/Gg0TXNXgz-w
כך מטוסים טסים בזכותה:
https://youtu.be/YyeX6ArxCYI
ולא רק טסים אלא גם טסים הפוך ולא נופלים (עברית):
https://youtu.be/e-zSVhCCUng
על טייס שהצליח להטיס ולהנחית פנטום פגוע ללא חרטום ובניגוד לחוקי האווירודינאוטיקה (עברית):
https://youtu.be/daEt-KhS3xY
גם מכוניות מרוץ ובכלל מתוכננות עם אווירודינמיות:
https://youtu.be/TKH1DyV9vNU
וסרטון הסבר על הכוחות שפועלים על המטוס ומאפשרים לו לטוס במקום ליפול:
https://youtu.be/5ltjFEei3AI?long=yes
מרד גטו ורשה היה מעשה ההתקוממות הגדול ביותר של יהודים בשואה. תנועות התנגדות מחתרתיות צמחו בחלק מהגטאות בפולין של אותה תקופה.
זהו המרד הראשון של יהודים בתולדות השואה. התנגדות חמושה, בעיקר של צעירים, כלפי הנאצים. התנגדות כזו, אגב, הייתה בהתחלה שנויה במחלוקת בקרב הציבור היהודי ואצל ראשי ההנהגה שלו בגטאות. הדברים עתידים להשתנות כשיתברר בהדרגה שה"משלוחים" של היהודים מהגטו ברכבות, מופנים אל מחנות הריכוז וההשמדה.
הארגון היהודי הלוחם, בקיצור אי"ל, היה ארגון המרד הכי גדול והפעיל ביותר בקרב מורדי הגטאות. הוא יפעל בעיקר בגטו ורשה, אך גם בגטאות נוספים.
את תנועת ההתקוממות של אי"ל, בפרוץ מרד גטו ורשה בפסח 1943, הוביל מרדכי אנילביץ'. המרד פרץ, כאמור, לאחר שהחלו להגיע ידיעות על מעשי הרצח של הנאצים במחנה ההשמדה חלמנו ובמזרח בכלל. לראשונה הבינו היהודים שהרכבות מובילות להשמדה ולא לעבודה.
צעירים רבים בגטו החליטו לשמור על כבודם ולמות במאבק ובהתנגדות ולא בכניעה לנאצים. הנאצים שלא הצליחו לגבור על המורדים וללכוד אותם, החליטו בגלל המרד לשרוף בית אחר בית בגטו.
השרפות התפשטו בכל בנייני הגטו ומשהחום הגדול הקשה על המשך הלחימה בבונקרים שבהם הסתתרו הלוחמים, הם החלו לצאת ולהילחם מחוץ למקומות המסתור שלהם ונהרגו או נפלו לידי הנאצים.
בחודש מאי 1943, רגע לפני שתיפול המפקדה של אי"ל וכדי שלא ליפול חיים לידי הנאצים, התאבדו מרדכי אנילביץ’ המפקד ועימו המורדים והלוחמים הרבים שהתבצרו איתו בבונקר הפיקוד האחרון.
הנה סרטון על מרד גטו ורשה (עברית):
https://youtu.be/HB4_SCbmUtM
פרטים וצילומים מאתרי המרד (עברית):
http://youtu.be/o0sFc-0jFEw?t=3s
עדויות מהמרד בגטו ורשה (עברית):
https://youtu.be/BNJ09OhhYnk
ותכנית חינוכית בעברית על המרד ההירואי בגטו (עברית):
https://youtu.be/QAXgEXY1CA4?long=yes
מיהו המתאגרף ויקטור פרץ שנרצח בשואה?
הסיפור הזה כל כך לא אופייני לתדמית האופיינית של היהודי הגלותי, שכל כך התרגלנו להכיר, שחייבים ללמד אותו בבתי הספר. מורים לספורט צריכים לשנן אותו לתלמידיהם ומאמני איגרוף - לספר עליו לצעירים שרק מתחילים להתאגרף.
בסיפור הזה יש את אלוף העולם באיגרוף, צעיר יהודי ששמו ויקטור פרץ (Victor Perez). מי שיזכה לכינוי "יונג", שפירושו צעיר, נולד בטוניסיה והיגר לצרפת בגיל צעיר. בגיל 20 הוא זוכה באליפות צרפת לאיגרוף במשקל זבוב, אחרי שהביס את האלוף הקודם בנוק אאוט. עוד בטרם מלאו לו 21 הוא היה לאלוף העולם באיגרוף - אלוף העולם הכי צעיר בהיסטוריה.
לאחר שנה הוא מובס על ידי בראון האנגלי, משמין מעט ועולה למשקל תרנגול. הוא ממשיך להתאגרף ומגיע להישגים רבים. כשהוא פורש מאיגרוף, בגיל 27, מחזיק אלוף העולם היהודי הראשון, ויקטור פרץ, בשיא של 92 ניצחונות, מהם 28 בנוק-אאוט!
לרוע מזלו, נמצא פרץ בפאריס בעת הכיבוש הנאצי. אבל גם למי שהיה האלוף העולמי הצעיר בהיסטוריה של האיגרוף, איש לא עושה הנחות. הוא נשלח למחנה ההשמדה אושוויץ ובאופן לא מפתיע, גם שם, בתור אסיר יהודי, הוא חוזר להתאגרף. מפקד המחנה הנאצי החליט לקיים תחרויות ראווה בין האסירים המתאגרפים.
אלא שפרץ התבלט די מהר כבעל יכולות לוחמה שלא יאומנו. די מהר הוא הפך למתאגרף שעשוע לקצינים הנאציים, שהחזיקו כל אחד מתאגרף משלו מקרב האסירים, לא רק היהודים. פרץ התאגרף בתחרויות הראווה הללו במחנה וכך הצליח לשרוד. בזכות האיגרוף הוא הצליח לסייע לחבריו למחנה במשך זמן רב, במזון ובהטבות שאותן קיבל מהקצין "שלו". הוא ניצח ביותר מ-100 קרבות אגרוף במחנה וזכה בקרב הנאצים לשם נדיר, של יהודי חזק ומתאגרף אלוף.
כשהנאצים ברחו מהצבא הרוסי המתקרב, הם הוציאו את היהודים לצעדות המוות. בצעדות אלה צעדו היהודים ללא אוכל ושתייה למרחקים של עשרות רבות של קילומטרים בכל יום. רבים מהם קרסו מחולשה ומרעב קיצוני. כל זאת בזמן שהחיילים הנאציים שצועדים איתם אוכלים ושותים כרצונם. במהלך הצעדה מאושוויץ אל גרמניה, העיז פרץ האמיץ וחמק מהצעדה, כדי לחפש אוכל במבנה סמוך לדרך שבה צעדו. כשמצא מעט אוכל הוא החליט להביאו לחבריו ולהתחלק עימם. אך כשחזר עם שק האוכל לשורה, הבחין בו חייל נאצי ופרץ נורה למוות.
כך נרצח אלוף העולם הצעיר בתולדות האיגרוף, כי רצה לאכול ולהביא מזון לחבריו. גופתו הושארה מוטלת לצד הדרך וכך גם סיפורו המדהים, שנעלם למשך שנים רבות. זה קרה בינואר 1945, זמן קצר לפני שהמלחמה הסתיימה בתבוסה נאצית מלאה. יעברו עוד שנים רבות עד שיסופר סיפורו המופלא של גדול המתאגרפים היהודיים, שרדן בלתי נלאה, חבר טוב ואיש אמיץ במיוחד.
הנה סיפורו של ויקטור פרץ (עברית):
https://youtu.be/tRSMtSEN3d0
קדימון של הסרט שנעשה עליו (עברית):
https://youtu.be/QfPdv0zWPoU
סיפור חייו מהחינוכית (עברית):
https://youtu.be/yWVBIZuBaOQ?t=1m51s&end=8m21s?long=yes
והעיתונאי נוח קליגר שהיה איתו במחנה מספר (עברית):
https://youtu.be/fMkMz8aKIyg?long=yes
הסיפור הזה כל כך לא אופייני לתדמית האופיינית של היהודי הגלותי, שכל כך התרגלנו להכיר, שחייבים ללמד אותו בבתי הספר. מורים לספורט צריכים לשנן אותו לתלמידיהם ומאמני איגרוף - לספר עליו לצעירים שרק מתחילים להתאגרף.
בסיפור הזה יש את אלוף העולם באיגרוף, צעיר יהודי ששמו ויקטור פרץ (Victor Perez). מי שיזכה לכינוי "יונג", שפירושו צעיר, נולד בטוניסיה והיגר לצרפת בגיל צעיר. בגיל 20 הוא זוכה באליפות צרפת לאיגרוף במשקל זבוב, אחרי שהביס את האלוף הקודם בנוק אאוט. עוד בטרם מלאו לו 21 הוא היה לאלוף העולם באיגרוף - אלוף העולם הכי צעיר בהיסטוריה.
לאחר שנה הוא מובס על ידי בראון האנגלי, משמין מעט ועולה למשקל תרנגול. הוא ממשיך להתאגרף ומגיע להישגים רבים. כשהוא פורש מאיגרוף, בגיל 27, מחזיק אלוף העולם היהודי הראשון, ויקטור פרץ, בשיא של 92 ניצחונות, מהם 28 בנוק-אאוט!
לרוע מזלו, נמצא פרץ בפאריס בעת הכיבוש הנאצי. אבל גם למי שהיה האלוף העולמי הצעיר בהיסטוריה של האיגרוף, איש לא עושה הנחות. הוא נשלח למחנה ההשמדה אושוויץ ובאופן לא מפתיע, גם שם, בתור אסיר יהודי, הוא חוזר להתאגרף. מפקד המחנה הנאצי החליט לקיים תחרויות ראווה בין האסירים המתאגרפים.
אלא שפרץ התבלט די מהר כבעל יכולות לוחמה שלא יאומנו. די מהר הוא הפך למתאגרף שעשוע לקצינים הנאציים, שהחזיקו כל אחד מתאגרף משלו מקרב האסירים, לא רק היהודים. פרץ התאגרף בתחרויות הראווה הללו במחנה וכך הצליח לשרוד. בזכות האיגרוף הוא הצליח לסייע לחבריו למחנה במשך זמן רב, במזון ובהטבות שאותן קיבל מהקצין "שלו". הוא ניצח ביותר מ-100 קרבות אגרוף במחנה וזכה בקרב הנאצים לשם נדיר, של יהודי חזק ומתאגרף אלוף.
כשהנאצים ברחו מהצבא הרוסי המתקרב, הם הוציאו את היהודים לצעדות המוות. בצעדות אלה צעדו היהודים ללא אוכל ושתייה למרחקים של עשרות רבות של קילומטרים בכל יום. רבים מהם קרסו מחולשה ומרעב קיצוני. כל זאת בזמן שהחיילים הנאציים שצועדים איתם אוכלים ושותים כרצונם. במהלך הצעדה מאושוויץ אל גרמניה, העיז פרץ האמיץ וחמק מהצעדה, כדי לחפש אוכל במבנה סמוך לדרך שבה צעדו. כשמצא מעט אוכל הוא החליט להביאו לחבריו ולהתחלק עימם. אך כשחזר עם שק האוכל לשורה, הבחין בו חייל נאצי ופרץ נורה למוות.
כך נרצח אלוף העולם הצעיר בתולדות האיגרוף, כי רצה לאכול ולהביא מזון לחבריו. גופתו הושארה מוטלת לצד הדרך וכך גם סיפורו המדהים, שנעלם למשך שנים רבות. זה קרה בינואר 1945, זמן קצר לפני שהמלחמה הסתיימה בתבוסה נאצית מלאה. יעברו עוד שנים רבות עד שיסופר סיפורו המופלא של גדול המתאגרפים היהודיים, שרדן בלתי נלאה, חבר טוב ואיש אמיץ במיוחד.
הנה סיפורו של ויקטור פרץ (עברית):
https://youtu.be/tRSMtSEN3d0
קדימון של הסרט שנעשה עליו (עברית):
https://youtu.be/QfPdv0zWPoU
סיפור חייו מהחינוכית (עברית):
https://youtu.be/yWVBIZuBaOQ?t=1m51s&end=8m21s?long=yes
והעיתונאי נוח קליגר שהיה איתו במחנה מספר (עברית):
https://youtu.be/fMkMz8aKIyg?long=yes
מי היה מהטמה גנדי?
מהטמה גנדי (Mahatma Gandhi) היה לוחם חופש הודי, מנהיג ההודים בחייו והאיש שנחשב לסמל ההתנגדות הבלתי אלימה נגד דיכוי חברתי ופוליטי. כך נהג גם בדרום אפריקה בה שהה שנים רבות וגם בהודו מולדתו, אליה חזר ונשאב להנהגת המאבק נגד השליטה הבריטית.
זה לא עזר לשלטונות בשני המקומות. ככל שהם פעלו להשתקתו ועל אף הפעמים הרבות שהוא ריצה תקופות מאסר פוליטי בכלא, אמונתו ומנהיגותו לא זו בלבד שלא נחלשו, אלא הלכו וגדלו. ממורד פרטי ולוחם חופש כמעט לא מוכר, הוא הפך למנהיג הברור של המאבק ההודי לשחרור ולעצמאות.
גנדי הפך לסמל עולמי למאבק לא אלים. הוא הצליח לשכנע את מרבית חבריו למאבק כי רק מאבק בדרכי שלום והתנגדות ללא אלימות יביסו את האימפריה הבריטית השולטת בהודו. לבסוף, בדיוק כמו שהוא חזה, נכנעו בפניו הבריטים ועזבו את הודו הענקית, אזור כיבוש שהיה חשוב להם מאוד. האיש הקטן עם החזון העצום ניצח.
לאחר שהוא שחרר את הודו מעולה של בריטניה הגדולה והביא אותה לעצמאות בראש תנועה לאומית נגד השלטון הבריטי, גנדי הנהיג את מה שתהפוך לדמוקרטיה הגדולה ביותר בעולם - הודו החופשית.
ניהול המאבק הבלתי אלים והמוצלח שלו בשלטון הבריטי בהודו הביא ברבות השנים מנהיגים אחרים לאמץ את שיטותיו. המרכזיים והמוכרים ביותר הם המנהיגים הדגולים בפני עצמם וזוכי פרס נובל לשלום, מרטין לותר קינג שהנהיג את מאבק השחורים בארצות הברית, נלסון מנדלה בצעירותו, דזמונד טוטו, שפעל למאבק לא-אלים באפרטהייד והתנגד לטרור בניהול המאבק וכמובן הדלאי למה, מנהיג המאבק בשלטון הסיני במולדתו טיבט.
אחד הדברים המדהימים בחייו של גאנדי הוא שעל אף דבקותו בדרכי שלום במאבקיו והיותו מקור השראה עולמי למאבקים ללא אלימות, הוא עצמו מעולם לא זכה בפרס נובל לשלום. זאת על אף שהיה מועמד לזכייה בפרס 5 פעמים...
הנה מצגת על גדולתו ומעשיו של מהטמה גנדי (עברית):
https://youtu.be/eQrHmxlsvTg
על מנהיגותו:
https://youtu.be/P-BzMayiGCw
קטע מראיון הטלוויזיה הראשון שנתן גנדי:
http://youtu.be/Zt_MmVBUv84
במידה רבה גנדי הוא הודו והודו היא גנדי (מתורגם):
https://youtu.be/_b0x4HTGMHE
בחיוך על המפגש שלו עם גנדי הישראלי שדגל בערכים מעט שונים (עברית):
https://youtu.be/jE6Sp2WHvjQ
כך ניתן לשכנע בשיטות שלו:
https://youtu.be/Uc-4YYPF2bc?long=yes
סרט תעודה מהודו על חייו של מהטמה גנדי:
https://youtu.be/_7aMhaFFa6c?long=yes
תכנית טלוויזיה על גנדי (עברית):
https://youtu.be/qfDwsb2v2FQ?long=yes
ופודקסט של ההיסטוריון המיתולוגי פרופ' הרסגור על גנדי (עברית):
https://youtu.be/PndSoFjoNSU?long=yes
מהטמה גנדי (Mahatma Gandhi) היה לוחם חופש הודי, מנהיג ההודים בחייו והאיש שנחשב לסמל ההתנגדות הבלתי אלימה נגד דיכוי חברתי ופוליטי. כך נהג גם בדרום אפריקה בה שהה שנים רבות וגם בהודו מולדתו, אליה חזר ונשאב להנהגת המאבק נגד השליטה הבריטית.
זה לא עזר לשלטונות בשני המקומות. ככל שהם פעלו להשתקתו ועל אף הפעמים הרבות שהוא ריצה תקופות מאסר פוליטי בכלא, אמונתו ומנהיגותו לא זו בלבד שלא נחלשו, אלא הלכו וגדלו. ממורד פרטי ולוחם חופש כמעט לא מוכר, הוא הפך למנהיג הברור של המאבק ההודי לשחרור ולעצמאות.
גנדי הפך לסמל עולמי למאבק לא אלים. הוא הצליח לשכנע את מרבית חבריו למאבק כי רק מאבק בדרכי שלום והתנגדות ללא אלימות יביסו את האימפריה הבריטית השולטת בהודו. לבסוף, בדיוק כמו שהוא חזה, נכנעו בפניו הבריטים ועזבו את הודו הענקית, אזור כיבוש שהיה חשוב להם מאוד. האיש הקטן עם החזון העצום ניצח.
לאחר שהוא שחרר את הודו מעולה של בריטניה הגדולה והביא אותה לעצמאות בראש תנועה לאומית נגד השלטון הבריטי, גנדי הנהיג את מה שתהפוך לדמוקרטיה הגדולה ביותר בעולם - הודו החופשית.
ניהול המאבק הבלתי אלים והמוצלח שלו בשלטון הבריטי בהודו הביא ברבות השנים מנהיגים אחרים לאמץ את שיטותיו. המרכזיים והמוכרים ביותר הם המנהיגים הדגולים בפני עצמם וזוכי פרס נובל לשלום, מרטין לותר קינג שהנהיג את מאבק השחורים בארצות הברית, נלסון מנדלה בצעירותו, דזמונד טוטו, שפעל למאבק לא-אלים באפרטהייד והתנגד לטרור בניהול המאבק וכמובן הדלאי למה, מנהיג המאבק בשלטון הסיני במולדתו טיבט.
אחד הדברים המדהימים בחייו של גאנדי הוא שעל אף דבקותו בדרכי שלום במאבקיו והיותו מקור השראה עולמי למאבקים ללא אלימות, הוא עצמו מעולם לא זכה בפרס נובל לשלום. זאת על אף שהיה מועמד לזכייה בפרס 5 פעמים...
הנה מצגת על גדולתו ומעשיו של מהטמה גנדי (עברית):
https://youtu.be/eQrHmxlsvTg
על מנהיגותו:
https://youtu.be/P-BzMayiGCw
קטע מראיון הטלוויזיה הראשון שנתן גנדי:
http://youtu.be/Zt_MmVBUv84
במידה רבה גנדי הוא הודו והודו היא גנדי (מתורגם):
https://youtu.be/_b0x4HTGMHE
בחיוך על המפגש שלו עם גנדי הישראלי שדגל בערכים מעט שונים (עברית):
https://youtu.be/jE6Sp2WHvjQ
כך ניתן לשכנע בשיטות שלו:
https://youtu.be/Uc-4YYPF2bc?long=yes
סרט תעודה מהודו על חייו של מהטמה גנדי:
https://youtu.be/_7aMhaFFa6c?long=yes
תכנית טלוויזיה על גנדי (עברית):
https://youtu.be/qfDwsb2v2FQ?long=yes
ופודקסט של ההיסטוריון המיתולוגי פרופ' הרסגור על גנדי (עברית):
https://youtu.be/PndSoFjoNSU?long=yes
איך הפך המטיף הדתי מרטין לותר קינג למנהיג?
ד"ר מרטין לותר קינג הבן היה כומר אמריקאי שלחם לזכויות האדם של השחורים בארצות הברית. קינג גם זכה בפרס נובל לשלום על המחאה שלו, שדגלה באי-אלימות. הוא החל את דרכו בפעילות לזכויות אדם כשארגן חרם אוטובוסים והיה הנשיא הראשון של ארגון זכויות האדם בארה"ב, שדגל בשוויון בין שחורים ללבנים. הוא ארגן ועמד בראש פעולות המחאה הלא-אלימות ששיאן היה במצעד שערכו לעיר וושינגטון, מצעד למען תעסוקה וחירות. בסיום המצעד נשא קינג את נאומו המפורסם "יש לי חלום", שדיבר על חזון לעתיד טוב יותר. נאום זה נחשב אחד הנאומים החשובים והמשמעותיים בתולדות ארה"ב.
בהמשך פעילותו הציבורית ועד שנרצח, עסק מרטין לותר קינג גם בפעילות מחאה נגד העוני ונגד מלחמת וייטנאם, שני נושאים חשובים וקשים באמריקה של שנות ה-60.
מרטין לותר קינג נרצח על ידי מתנקש כשביקר בעיר ממפיס, כדי לתמוך במאבקם של פועלי הזבל השחורים, להשוואת שכרם לזה של הלבנים שעבדו באותה העבודה. על שמו קבעו וחוגגים בארה"ב את החג הלאומי "יום מרטין לותר קינג".
הנה המצעד לוושינגטון שהוביל קינג בשנת 1963 (מתורגם):
https://youtu.be/Zyq0IiqoSIQ
האנדרטה לזכרו, לא הרחק משם:
https://youtu.be/m5BqLwb0TBs
נאומו האחרון של מרטין לותר קינג, לפני שנרצח (מתורגם):
http://youtu.be/pD_aDoD7b6M
וסיפורו של האיש שנרצח באלימות שנגדה הטיף (עברית):
https://youtu.be/dBMWWFgoW_U?long=yes
ד"ר מרטין לותר קינג הבן היה כומר אמריקאי שלחם לזכויות האדם של השחורים בארצות הברית. קינג גם זכה בפרס נובל לשלום על המחאה שלו, שדגלה באי-אלימות. הוא החל את דרכו בפעילות לזכויות אדם כשארגן חרם אוטובוסים והיה הנשיא הראשון של ארגון זכויות האדם בארה"ב, שדגל בשוויון בין שחורים ללבנים. הוא ארגן ועמד בראש פעולות המחאה הלא-אלימות ששיאן היה במצעד שערכו לעיר וושינגטון, מצעד למען תעסוקה וחירות. בסיום המצעד נשא קינג את נאומו המפורסם "יש לי חלום", שדיבר על חזון לעתיד טוב יותר. נאום זה נחשב אחד הנאומים החשובים והמשמעותיים בתולדות ארה"ב.
בהמשך פעילותו הציבורית ועד שנרצח, עסק מרטין לותר קינג גם בפעילות מחאה נגד העוני ונגד מלחמת וייטנאם, שני נושאים חשובים וקשים באמריקה של שנות ה-60.
מרטין לותר קינג נרצח על ידי מתנקש כשביקר בעיר ממפיס, כדי לתמוך במאבקם של פועלי הזבל השחורים, להשוואת שכרם לזה של הלבנים שעבדו באותה העבודה. על שמו קבעו וחוגגים בארה"ב את החג הלאומי "יום מרטין לותר קינג".
הנה המצעד לוושינגטון שהוביל קינג בשנת 1963 (מתורגם):
https://youtu.be/Zyq0IiqoSIQ
האנדרטה לזכרו, לא הרחק משם:
https://youtu.be/m5BqLwb0TBs
נאומו האחרון של מרטין לותר קינג, לפני שנרצח (מתורגם):
http://youtu.be/pD_aDoD7b6M
וסיפורו של האיש שנרצח באלימות שנגדה הטיף (עברית):
https://youtu.be/dBMWWFgoW_U?long=yes
