כדי לייצר "קמרה אובסקורה" בעצמנו כל שצריך הוא חדר חשוך ונקב שיחדיר פנימה את מה שנראה בחוץ. הנקב הזה יכניס את המראות שבחוץ ויטיל אותם על הקיר. אגב, הם יוטלו הפוך על הקיר, כלומר - השמיים יהיו למטה...

כך יצרו פעם את החדר האפל, שריתק את דמיונם של אנשי העולם הקדום. זו הייתה ה"טכנולוגיה" הראשונה שהצליחה להקרין תמונה של ממש, גם אם לשמור אותו, כמו שיעשה הצילום, עדיין לא ידעו.

כך תוכלו לייצר "קמרה אובסקורה" בעצמכם:

1. החשיכו לחלוטין את החדר שבו תרצו להשתמש, על ידי סגירת החלון בקרטון ונייר דבק אטום.

2. על הקיר הנגדי לנקב הניחו מסך או סדין פרוש.

3. נקבו בקרטון שעל החלון נקב קטן, כך שייכנס דרכו אור.

4. על המסך או הסדין שפרשתם על הקיר הנגדי לחלון תוכלו לראות את תמונת העולם שבחוץ כשהיא מוצגת בצורה הפוכה וחלשה יחסית. זוהי הקמרה אובסקורה - חוויה שבימי קדם הייתה מדהימה ומהממת!


הנה ההוראות להפיכת החדר ל"קמרה אובסקורה" - בעברית "לשכה אפלה":

https://youtu.be/bAyv0bBX7Ww


הדגמה מהירה ומצולמת יפה של הפיכת חלל לקמרה אובסקורה:

https://youtu.be/-cr5YWZSId0


מדעני נשיונל ג'אוגרפיק יוצרים מחדר את "הלשכה האפלה" - בלטינית "קמרה אובסקורה"

https://youtu.be/gvzpu0Q9RTU


וצריך לדאוג שלא יחדור יותר מדי אור - רק כך זה עובד:

https://youtu.be/X9_6EbucCPQ

כדי לייצר "קמרה אובסקורה" בעצמנו לא צריך הרבה ציוד. אם נשתמש בקופסה סגורה וחשוכה עם נקב, זה יאפשר לנו לקבל "מצלמת נקב" (Pinhole Camera), מעין "לשכה אפלה" - מה שמוכר בשם הלטיני "קמרה אובסקורה", אבל בתוך קופסה. זו תהיה מעין מצלמה פרימיטיבית במיוחד, שמזכירה את המצלמות הראשונות.

אבל למה מצלמה? - כי אם נציב בתוך הקופסה נייר צילום, הוא יקלוט את התמונה שעוברת דרך הנקב וישמור אותה עליו. כשנוציא את נייר הצילום מהקופסה, לא נראה דבר. אבל אם נפתח את התמונה הזו בחדר חושך, ממש כמו שפותחו הפילמים בעבר, נוכל לקבל צילום פשוט של המראה שחדר ל"מצלמת הנקב" הפשוטה שיצרנו. כך יצרנו מצלמת נקב שמבוססת על עיקרון ה"קמרה אובסקורה" הפשוט, מצלמה שדומותיה הקדומות קדמו אפילו למצלמות הראשונות שנולדו במאה ה-19.


כך הופכים קופסאות פרינגלס ל"מצלמת נקב":

https://youtu.be/IT9t4KAbD8U


אחת משוכללת יותר:

https://youtu.be/eaHdZfqU_XU


הנה מצלמת נקב אמיתית, עם פילם ששומר את התמונות, מקופסת גפרורים:

https://youtu.be/espROi9g2pg


כך תייצרו קמרה אובסקורה מקופסת קרטון וקופסאות שימורים ריקות:

https://youtu.be/l7-qgyuAq4E


כך ניתן להנציח את התמונה על נייר צילום, באמצעות פחיות צבע מנוקבות:

https://youtu.be/zNNxVS38SbA

למידת מכונה (Machine Learning), או למידה חישובית, היא היכולת של מערכת מחשב ללמוד ולהשתפר על ידי התבוננות ופעילות עצמאית שלה עם מידע.

זוהי לא בדיוק טכנולוגיה או כלי ספציפי, אלא תחום מחקרי מדעי, המשלב מרכיבים מעולמות הסטטיסטיקה ומדעי המחשב. באמצעותם מאפשרת למידת המכונה זיהוי אוטומטי של דפוסים מרתקים בכמויות נתונים גדולות.

אבל איך מכונה לומדת?

ובכן, בואו נדמיין לרגע מצב דמיוני. דמיינו מיליוני תלמידים מטומטמים, שלומדים אצל מורה לא מוכשר במיוחד, אולי אפילו אידיוט. כל פעם המורה הזה מראה להם משהו שהוא רוצה שיידעו (מראה להם למשל שתי תמונות ואומר מה מופיע בכל אחת) ואז בוחן אותם. חוץ מלתת ציון לתשובות שלהם, הוא תמיד מעיף מהכיתה שלו את אלו שלא זיהו ומשכפל את אלה שכן. אז מראה המורה עוד משהו ובוחן ושוב מעיף... הוא עושה את זה מיליוני פעמים... כן, דמיינו שהוא חוזר על התהליך הזה עם מיליוני תלמידים, שוב ושוב... קוראים לזה, אגב, "אִיטֵרַצְיות", פעולות שחוזרות על עצמן שוב ושוב במהלך פתרון של בעיה.

כך, בהדרגה ובאופן שלא תמיד מובן לנו, המכונות, סליחה - התלמידים המטומטמים, הולכים ומשתפרים. הם לומדים!

אז לאור הסיפור הזה, איך עושה זאת המחשב?

בצורה דומה אבל טכנולוגית, ככל שמחשב לומד מצויד ביותר נתונים והתנסויות, הוא נעשה חכם יותר. המידע שהוא מעבד מסייע לו לשפר כל הזמן ולגמרי בעצמו, את המודל החישובי שלו.

אנשי הלמידה החישובית מפתחים אלגוריתמים ודרכים שמאפשרים למחשב ללמוד בעצמו ולשפר את יכולותיו.

אם נסכם לרגע, אנשי למידת המכונה יוצרים מכונה המלמדת את עצמה התנהגויות ותובנות, על סמך מפגשים עם מצבים שונים וסיטואציות שמהם ניתן ללמוד ולהסיק מסקנות. המכונה הזו מתנהגת כמו בן-אנוש, שלומד ללא הפסקה, מהתנסויות וטעויות, אבל בהיקפים מטורפים ועם המון דאטה.

על ביג דאטה שמעתם? התחום הזה של מכונה לומדת הוא בדיוק הסיבה שענקי האינטרנט אוספים עלינו מידע בכמויות ענק. בעזרתן הם משפרים את האלגוריתמים והמכונות הלומדות שלהם ויוצרים להן ידע המשתבח והולך.

בלמידת מכונה מצויד המחשב באינטליגנציה מלאכותית ולומד מתוך דוגמאות והתנסויות קודמות שלו ולא בזכות מתכנת אנושי שמזין את הידע למחשב. כלומר, בלמידה כזו מתרחשת הלמידה על ידי המחשב מתוך דוגמאות ומקרים שקרו לו.

האלגוריתם של המחשב ממש מחקה את הדרך שבה פועלת הרשת העצבית שבמוח האנושי. באופן מסוים, מחשבים חכמים כבר הגיעו מזמן לביצועים שמזכירים את הלמידה של תינוקות על ידי חיקוי הוריהם. באופן אחר, הם כל כך משתפרים שיש כבר רבים שמתחילים לחשוש מזה...

המדענים מזהים למידת מכונה, כאשר הביצועים של משימה במחשב הולכים ומשתפרים עם הניסיון. כלומר, בכל פעם שתוכנת המחשב מבצעת משימה, באופן יעיל מאשר ביצעה אותה בעבר. ככל שתוכנה משיגה תוצאות טובות יותר, מבלי שמתכנת אנושי השפיע על הקוד שלה, אז התרחשה למידה חישובית, או למידת מכונה.


איך מכונות לומדות? -הנה (מתורגם):

https://youtu.be/R9OHn5ZF4Uo


מאיפה מגיע המידע הנחוץ לאימון המכונה ומה חשוב באיסופו (מתורגם):

https://youtu.be/x2mRoFNm22g


המקור ההיסטורי של משין לרנינג ודרך פעולתה:

https://youtu.be/HBDp183HEic


עוד הסבר על למידת המכונה:

https://youtu.be/mJeNghZXtMo


אחד האתגרים בלמידת מכינה הוא ליצור למידה שאינה מוטית לכיוונים חברתיים ספציפיים:

https://youtu.be/59bMh59JQDo


הסבר קצר על הלמידה החישובית:

https://youtu.be/ty-kTUzMnjk


והסבר מפורט יותר:

https://youtu.be/EQhwNcQhP4g


מחשב לומד שמתבונן בשחקנים המשחקים במשחקי מחשב ולומד לשחק ברמה מקצועית שיכולה להביס את הטובים שבהם:

https://youtu.be/EfGD2qveGdQ


תוכנה לומדת שמשחקת ומשתפרת כל הזמן במשחק מחשב:

https://youtu.be/qv6UVOQ0F44


רוצים לאמן מכונה ואפילו בלי תכנות? - הנה פעילות נחמדה וחכמה:

https://youtu.be/i9tjzr1KME0

העיבוד המוסיקלי (Musical Arrangement) הוא ארגון של שיר או יצירה, לצורך ביצוע או הקלטה.

בעיבוד המוסיקלי יש ארגון של סגנון הביצוע, המקצב, הסולם, ההרכב המבצע, הכלים המשתתפים וכדומה. העיבוד הוא כמו בימוי של השיר, או עיבוד לתסריט של ספר.

המעבד נוטל את מנגינת השיר הבסיסי וההרמוניה שלו ומתכנן את דרך הביצוע של ההרכב שהוא בוחר, כלי הנגינה הנבחרים, עם המקצב והאווירה הרצויים, דרכי הביצוע, התפקיד שינגן כל אחד מהכלים והקולות ועוד.

אפשר לדמות את המעבד המוסיקלי לאדריכל של שירים. העיבוד הוא הבניין שתכנן. אחר-כך יבואו הנגנים והזמרים ויבנו על פי העיבוד את הבניין השלם - שהוא השיר או היצירה.


הנה ההקלטה המקורית "בלילות של ירח מלא" של הזמר ערן צור:

https://youtu.be/h6uWjFLMdVE


עיבוד אקוסטי לאותו השיר:

https://youtu.be/ca6q0AQ746s


סולו אנפלאגד, רק בליווי גיטרה:

https://youtu.be/Fz66JFs6Zwk


עיבוד "לייב" בהופעה עם זמר נוסף (גבע אלון):

https://youtu.be/rnN5YqEIIFs


ועיבוד להרכב קלאסי לאותו השיר:

https://youtu.be/gGw77Ds-soI

כרטיס הניקוב (Punched card) היה אמצעי האיחסון הראשון למידע דיגיטלי. הוא היה הדיסק-און-קי של שנות ה-60, כשעליו נשמר הקוד הבינארי שהיה צריך לשמור לשם הרצת קוד מחשב.

כרטיסי ניקוב אפשרו ניקובים על גבי הכרטיס, לפי הבסיס הבינארי או הקוד הבינארי. כל ניקוב על הכרטיס סימן את הסיפרה 1. לעומתו סימן מקום לא מנוקב את הסיפרה 0.

השמירה של מידע על הכרטיסים, באמצעות ניקובים המבוססים על השיטה הבינארית של אפסים ואחדים, הייתה שיטה שימושית מאד לשמירת המידע. יתרונו של כרטיס הניקוב עשוי הנייר היה בכך שהוא לא צרך חשמל. הגדולה העיקרית בשמירת המידע על גבי הכרטיס המנוקב, הייתה בכך שגם כשכיבו את המחשב, המידע שנוקב על הכרטיס נשמר גם להרצת תכניות המחשב בכל זמן בעתיד.

אחת הבעיות בכרטיסי הניקוב היו השימוש החד-פעמי בהם. הסיבה ברורה - לא ניתן היה לשנות ניקובים על כרטיס שכבר נוקב במקומות שונים. בעיה נוספת הייתה בכך שאם הכרטיסים נפלו והתפזרו בטעות, לקח זמן רב לסדר אותם שוב, על פי הסדר הנכון.


הנה כרטיס הניקוב:

https://youtu.be/oPKmegMkJrI


הקלדה של כרטיסי ניקוב במכונת ניקוב:

https://youtu.be/UmVsmbI7cmM


הנה מכשירי הניקוב של התקופה:

https://youtu.be/oaVwzYN6BP4


ילדי ההווה מדפיסים את כרטיסי הניקוב של העבר:

https://youtu.be/oBgjBHa3ezs

יש כמה שיטות לימוד של תכנות לילדים, שמתרכזות ביסודות התכנות, החשיבה הלוגית והבנת העקרונות שבבסיס עולם התכנות. אחת המוצלחות שבהן היא של האתר קודמנקי (CodeMonkey) שבו משמש משחק חווייתי ואפשר לומר אפילו ממכר, כדי לגרום לתלמידים ללמוד תיכנות ולהתמיד בו לאורך זמן.

זהו פיתוח ישראלי שמחייב מהלומד כתיבה של קוד אמיתי בשפת סקריפט (שתעבור לאחר מכן הידור, קומפילציה, לג'אווה סקריפט) שנקראת שם "CoffeeScript". בשפה זו צריכים הלומדים להקפיד על תחביר, חשיבה לוגית, הבנה של יסודות התכנות והדיוק שנדרש בתכנות המתקדם.

גם האתרים סקראץ' (Scratch) וטינקר (Tynker) מציעים סביבות תכנות לילדים והם אף קלים יותר. בהם מלמדים חשיבה תכנותית על ידי פיתוח משחקים.

סביבות התכנות הללו מבוססות על אובייקטים תכנותיים, מעין חלקים של פאזל, או קוביות משחק שמהן הילד בונה את התכנית. בקוביות המשחק של התכנות בהן, יש גם משתנים, הוראות ונתונים. ה"שפות" הללו קלות ללמידה ומשום כך הן מתאימות גם לגיל הרך.

בקודמאנקי התכנות מכוון לקוף. הוא היורש של הצב המיתולוגי משפת התכנות החינוכית LOGO, שפה שפותחה ב-MIT ואפשרה לילדים לתכנת ולפתח את החשיבה בו זמנית.

את הקוף בקודמאנקי צריכים הילדים להוביל אל הבננות. בדרך הוא יצטרך לעבור מכשולים רבים. יש למתכנתים סרגל וירטואלי שבו ניתן לחשב את הצעדים, ובאמצעות הוראות תנועה, כולל סיבובים בזוויות פשוטות, ניתן להובילו לנצחון.

ממש כמו בשפת הלוגו ההיסטורית, גם כאן נכתב הקוד באנגלית בסיסית, עם הוראות דוגמת turn to, step, right, left. ניתן לכתוב מהמקלדת או לבחור מילים מהמקרא שבתחתית המסך.

כך התלמיד לומד לעבוד בסביבת פיתוח שמזכירה את הסביבות של המבוגרים ועדיין מקבל סיוע, שדומים לו יש למען האמת גם בסביבות הפיתוח והפריימוורקס של המתכנתים המקצועיים בעולם האמיתי.


האתר קוד מונקי המיועד לגיל בית ספר יסודי, מכיתה ג' ומעלה:

https://youtu.be/fXcPjdNKJdY


ומדריך ילד שמלמד:

https://youtu.be/PZFqt3KCRdk


הנה סביבת לימוד התכנות עם האובייקטים סקרץ' (Scratch) שמתאימה גם לגיל הרך:

https://youtu.be/CCaBCMADwls


וסביבת הלימוד Tynker המתחרה בה ושולטת גם בחומרה ובשפת Java Script:

https://youtu.be/XIC9tY-zkXE

ראיתם פעם בקונצרט, מועדון, פסטיבל או מסיבה, מסכים גדולים, עם צורות ומרכיבים חזותיים מרהיבים? שאלתם את עצמכם מי מייצר את המראות הללו, המסונכרנים כל כך יפה למוסיקה?

אז כמו שהדי ג'יי מחליף את המוסיקה ויוצר את ההתרחשות המוסיקלית של המסיבה, נולד עם הזמן והטכנולוגיה גם ה-VJ, ויז'ואל ג'וקי, או בעברית פשוטה "זה שאחראי על המראות הוויזואליים בזמן המסיבה".

וי ג' יי מקרין בזמן אמת, על גבי מסכים גדולים, רעיונות צורניים, אמנותיים, תמונות, צורות, גרפיקה, סרטונים ומיקס מתמשך של מסרים ויזואליים העובדים עם המוסיקה ומסונכרנים לקצב שלה.

כדי להשלים כך את המוסיקה המושמעת במראות ויזואליים, משתמשים הווי ג'ייז במחשבים, בתוכנות וכלי תלת ממד ובמערבלי תמונה משוכללים - המקבילים ל"מיקסר" של הדי ג'יי המוסיקלי.

גם אם הוא לא נחשב אמנות עצמאית של ממש, יותר ויותר מומחים רואים את תחום ה-VJ כחלק מהאמנות הוויזואלית, או מה שנקרא באנגלית Visual Arts.

וי ג'יי היא יותר אומנות ויזואלית המחברת בין מוסיקה לתמונה, תוך המחשה של המוסיקה באמצעים ויזואליים, בכמה שיותר יצירתיות ומקוריות. הוי ג' ייז המודרניים יוצרים וידאו רמיקס, כלומר מיקסים של וידאו לשירים ולמוסיקה.


הנה הסבר על תחום הווי ג'יי:

https://youtu.be/7nxM6f0B6WA


רמיקס של וי ג'יי פרסי לפרפקט אילוז'ן של ליידי גאגא:

https://youtu.be/HHfUETzxi3c


או תוכנות כאלה:

https://youtu.be/HB54mawAlg4


קבלו סט ארוך של וי ג'יי מקצועי:

https://youtu.be/J1fp9zg6I-I?long=yes


ועוד סט וי ג'יי מוכן:

https://youtu.be/-N0NEGGigd8?long=yes

קוד מורס או שפת מורס הוא שיטת שידור של מסרים ותקשורת, שקדמה לטלפון. שיטה זו איפשרה להעביר הודעות שנקראו "מברקים", בין מקום למקום ומאדם לאדם. בקוד מורס יש לכל אות ומספר צירוף של קווים ונקודות. האיש המשדר שולח את ההודעה באמצעות מכשיר שמשדר מורס, ברצף ארוך של קווים ונקודות.

רוצים דוגמה? - הסימן הבינלאומי למצוקה או חירום הוא SOS. בשפת מורס הוא נראה כמו 3 נקודות, 3 קווים ושוב 3 נקודות. זה כך משום שהאות S היא 3 נקודות והאות O היא 3 קווים.

קוד מורס תורגם לשפות שונות. אם תרצו לדעת מי כותב את אאוריקה תוכלו לפענח את צירוף האותיות הבאות במורס:

קו - נקודה, קו - שתי נקודות, קו - שלוש נקודות.

או

- • - • • - • • •



הנה הסבר לילדים על קוד מורס:

https://youtu.be/ORIDAmGf_yQ


סיפורו של קוד המורס:

https://youtu.be/L6gxfX4GrbI


שידור מורס נשמע כך:

https://youtu.be/JJtJve1Aqu8


כל האותיות באנגלית במורס:

http://youtu.be/JT9zM_-2S6g?t=29s


שפת מורס יכולה לסייע לנכים לתקשר, כמו כאן:

https://youtu.be/Oc_QMQ4QHcw


וסרטון הדרכה אמריקאי לקוד מורס:

https://youtu.be/xsDk5_bktFo?long=yes

הקינקט (Kinect) נולד מסטאראפ ישראלי בשם פריימסנס, שפיתח חיישן תלת-ממד שעמד בלב מה שקיבל את השם "פרוייקט נטאל". חברת מיקרוסופט שקינאה בהצלחה של טכנולוגיית ה-WII החליטה גם היא להוסיף ל-Xbox שלה רכיבים של "הזזת עצמים בחלל". הטכנולוגיה הזו שמאפשרת לבחור או להפעיל משחק באמצעות מחוות ידיים הייתה העתיד של משחקי המחשב הללו ומנהלי המחלקה של האקסבוקס החליטו שגם הם חייבים להיות שם.

מיקרוסופט חכרה את זכות השימוש בטכנולוגיה הישראלית ונטאל הפך למוצר שזכה לשם "קינקט". השם הוא שילוב של המילים חיבור (Connect) וקינטי (Kinetic), שפירושו "תנועה". מי שראה את הסרט "דו"ח מיוחד" (Minority Report), זוכר ודאי את השחקן טום קרוז מעביר תמונות באמצעות הזזת הידיים באוויר. זו ההשראה אבל זו רק ההתחלה של הקינקט..

מערכת הקינקט מכילה חיישנים ומצלמות שמזהים את האדם העומד מולם, באמצעות אור אינפרא-אדום שבו מציפה המערכת החדר. חשבו רגע על עטלפים והסונאר שבאמצעותו הם מזהים מכשולים וקירות. גם לקינקט יש מערכת דמויית סונאר שמזהה כל מחווה של השחקן, כל הבעת פנים, תנועת גוף ואפילו קולות של שחקנים ופקודות שהם נותנים למערכת.

ואכן, בקינקט ניתן לשחק במשחקי מחשב מלהיבים ומרגשים. האפשרות לשחק כשבקר התנועה במשחק הוא גופך, הייתה ונשארה חוויה מרגשת ושונה מכל מה שהיה לפניה. אפשר לשחק בו עם כל אברי הגוף, לשחק גם ביחד, בקבוצה, עם החברים או עם בני המשפחה, לדמות פעולות במשחקי ספורט, פעולה וחלל, אפשר לבחור בדפדוף אמיתי, ממש כמו טום קרוז, בין הפריטים בספריית הסרטים שבכונן ואוספי תכנים אחרים, אפשר לשוחח עם חברים רחוקים ועוד.


הנה הסבר על הקינקט:

https://youtu.be/JhE2zKvcLr4


מהפכת המחוות של הקינקט:

https://youtu.be/p2qlHoxPioM


הפעילות הגופנית הייתה בעצם המשחקים:

https://youtu.be/4OMLjXRfaDQ?t=7s


כמה מהמשחקים הטובים לקינקט:

https://youtu.be/Pk4UVMV-uvU?t=2m26s


ותכנית ארוכה של טופ גיק שבוחנת את הקינקט של 2014:

https://youtu.be/Yw46TBQ-dcw?t=58s

קשה לזכור את האלפבית של קוד מורס או שפת מורס. אז בעברית המציאו דרך פשוטה לזכור את האותיות בקווים ונקודות, על ידי הקבלה שלהם לניקוד של פתח וחיריק המזכירים את קוד המורס - פתח בתור קו וחיריק בתור נקודה.

למשל המילה אִמַא מייצגת את א'. הניקוד חיריק ופתח ולכן א' היא: נקודה קו.

עוד דוגמה? - ד' מיוצגת במילה דַלִיתִי. הניקוד הוא פתח, חיריק, חיריק ולכן ד' כותבים: קו נקודה נקודה.

אז לפניכם כל אותיות האלפבית.

שימו לב:

אִמַא, בַשלִי לִי מִיץ, גַמַדִים, דַלִיתִי, הַגַנַה, וִי, זַמַר לִירִי, חִיחִיחִיחִי, טִיט בִיצַה, יִידִיש, כַבִירַה, לִיבַבתִינִי, מַפַם, נַעִים, סַבִי אַבִי, עִיר הַנַמַל, פִיל קַנַדִי, צִיטַטַה, קַטַרִינַה, רִיבַתִי,שִירִי לִי, תַם.

צ'אטבוט (Chatbot) הוא סוג של סייען חכם וממוחשב, שניתן לשוחח איתו בהתכתבות צ'אט, או במקרה של צ'אטבוט מתקדם יותר גם שיחה מבוססת דיבור.

כמובן שהצ'אטבוט הוא מערכת מבוססת AI (בינה מלאכותית, או אינטליגנציה מלאכותית) שמייצרת שיחה מלאכותית עם המשתמש - מבלי שבצד השני נמצא אדם אמיתי.

הצ'אטבוט הולך ותופס את מקומו ברשת ובאפליקציות שונות ועשוי להפוך לדרך חדשה לחלוטין להשתמש באינטרנט. היתרונות שלו בטיפול אישי במשתמש או בלקוח הם עצומים ומשתלבים היטב בטכנולוגיות הפרסונליזציה המתקדמות שמפותחות כיום ומגייסות את הבינה המלאכותית לשירות השיווק והמכירות.

יש החוזים שצ'אטבוטים עשויים להחליף חלק ניכר מהשימוש באתרי שירותים שונים ולייתר אותם בעתיד.

בזמנו החליטה פייסבוק להשתמש בצ'אטבוטים בשירות המסרים שלה מסנג'ר. היא מאפשרת למפתחים חיצוניים לפתח צ'אטבוטים שיתנו שירותים ומידע מאתרים אחרים. ההכרזה על פלטפורמת הצ'אט בוט של פייסבוק מסנג'ר מקדמת את רעיון הצ'אטבוטים המקוונים באופן משמעותי, במיוחד למשתמש הנייד בסמארטפונים ושעונים חכמים, אם כי הזינוק הטרנדי שנוצר עם ההשקה מעט נרגע, עם הזמן.


פעילות נחמדה
============
בקישורים שלמטה יש לינק לצ'ט בוט נהדר. נסו לשוחח איתה (באנגלית) ולהכיר קצת את חוויית השיחה עם צ'ט בוט אופייני.


הנה עולם הצ'אטבוט:

http://youtu.be/iE9LtfQAYYU


עוד על השימוש בצ'אטבוטים ברשת:

http://youtu.be/G8z--x5tFOI


ההכרזה על הצ'אט בוט במסנג'ר של פייסבוק:

http://youtu.be/EOYnFUJyOlQ


ומנגד - כשהושק הצ'אטבוט של מיקרוסופט הוא "הסתבך" עם ביטויי גזענות קשים:

http://youtu.be/LA49GBcbudg

סמפלר (sampler), או "דוגם צלילים", הוא כלי נגינה דיגיטלי שמתבסס על צלילים שנדגמו, כלומר הוקלטו, כדי שניתן יהיה לנגנם באמצעותו. אחרי שמוקלטת דגימה של צליל, ניתן לנגן אותה בפדים, משטחים קטנים שניתן להקיש עליהם, או בעזרת קלידי המקלדת, שיכולים אף לשנות את הגובה המוסיקלי של הדגימה.

בצורה כזו ניתן להקליט למשל מקצבי תופים, ללא שימוש בתופים אמיתיים, לנגן תפקידי פסנתר, בעזרת דגימות של פסנתר אמיתי, תפקיד של תזמורת מיתרים בנגינה פשוטה על מקלדת, הקלטת סולו של חליל צד בדגימה בלבד וכדומה.

סמפלרים הם כיום בעיקר תוכנות או פלאג-אינים של תוכנות הקלטה מקצועיות (DAW), המסייעים כיום להקלטות רבות בתחום המוסיקה הקלה וחוסכים כסף רב לאמנים.

ניתן כיום לקנות אוספי דגימות מקצועיות, שנעשו על ידי אולפנים מקצועיים. בעזרת הדגימות הללו יכול המוסיקאי להשתמש בהקלטות ובהופעות, מבלי שהוא צריך לדגום בעצמו.


כך עובד סמפלר פשוט:

https://youtu.be/JAmw-TTG2Ds


הדגמה של סימפול קול אנושי ונגינה שלו בסמפלר תוכנה (עברית):

https://youtu.be/YdR-B2mMNnk


מה שאפשר לעשות עם הדגימות שבסמפלר:

http://youtu.be/2k3I2Hu2eXM


המלחין הנודע ונגליס מתנסה בסאונדים מהסמפלר באולפן שלו:

https://youtu.be/GWggDMDhwIA


מוסיקת דאב סטפ עם סמפלר:

http://youtu.be/JfbERxr_T40


סמפלר מודרני עם בנקים של צלילים דגומים:

http://youtu.be/r0x5SVY0WVY


סמפלר של די ג'יי שבו ניתן להכניס צלילים ללופ, לולאת צליל חוזרת:

http://youtu.be/xRIGFB4DYfQ


כך ניתן ליצור מקצבי תופים מורכבים:

http://youtu.be/c7V-sli-TJQ


כיום משתמשים רבים בסמפלרים בתוכנה, כמו תוכנת ריזון:

http://youtu.be/Wxuppm8zvpc


או מסמפלים לתוך אבלטון צלילים ומתופפים אותם בה (עברית):

https://youtu.be/kANPBLoCNbY


או באפליקציית סמפלר בטאבלט:

https://youtu.be/zeIxCeJPEkw


דוגמה להמנון האמריקאי שמנוגן בסמפול של צליל מנוע ממכונית מרוץ:

https://youtu.be/8EWTp0Xfksg


הקוליידוסקופ המודרני, שמאפשר סימפול פשוט וידידותי ושימוש בתצוגה ויזואלית של הדגימה:

https://youtu.be/9XMfKYVu_fg


בעזרת טכנולוגיית הסימפול יכול נגן אחד לנגן מוסיקה מורכבת בזמן אמת:

https://youtu.be/rGIK2ew-hEg

עוזרת וירטואלית אישית היא מערכת טכנולוגית, בצורת מכשיר או אפליקציה לטלפון הנייד, שמסייעים במציאת תשובות, ארגון לוח הפעילויות, תזכורות לדברים שביקשתם שתזכיר לכם ועוד.

עוזרות וירטואליות משתמשות במרכיבים של בינה מלאכותית כדי להבין ולמלא תפקידים מורכבים שעד לא מזמן רק בני-אדם הצליחו למלא. סייענים אישיים מודרניים מבינים "שפה טבעית" (Natural language) כלומר המשתמש מתקשרים איתם בדיבור רגיל ולא בשפת מחשב או בכתיבה. העוזרת הווירטואלית מדברת בזכות סינתסייזר קולי, שמייצר את הדיבור שלה.

בסמארטפונים כיום מוכרות העוזרות האישיות שנקראות סירי, קורטנה ו-Google Now - שלוש עוזרות כאלה, שפותחו למערכות הפעלה שונות.

עוזרת אישית שונה היא "אלקסה" (Alexa) שפותחה על ידי חברת אמזון. הסייעת הדיגיטלית הזו מתחרה בעוזרות הווירטואליות הללו אבל היא אינה אפליקציה אלא מוח שמוטמע במכשירים שפיתחה אמזון, כמו אמזון אקו (Amazon Echo), או אקו דוט הקומפקטי. אלו הם רמקולים חכמים, שמשוטטים בבית החכם ומאזינים לפקודות בני הבית. הם מסוגלים למלא הוראות מגוונות, החל מחיפוש מידע, דרך טיפול בהזמנות מוצרים ועד להשכמה, השמעת מוסיקה והפעלת מגוון שירותים של מפתחים עצמאיים, כמו הזמנת מוניות, שליחת פרחים וכדומה.

אמזון מתכננת בעצם ליצור מעין אב-בית דיגיטלי לעולם הבית החכם ולתחום המתפתח של "האינטרנט של הדברים", מה שאומר שמכשירי האקו יפתחו ממש בקרוב לבקשתכם את החנייה, ידליקו מזגן או את הדוד החשמלי ועוד. ואגב, גם גוגל נאו הוכנס לתוך מכשיר דומה.

כיום כבר ברור שהעולם הולך לעוזרות חכמות יותר ויותר, שיאפשר מגוון של תפקידים שכיום ממלאים בני אדם, לרוב מזכירות ועוזרות אישיות אנושיות, אך גם תחליף לשירותי מודיעין, אספקה של שירותים ומוצרים, תיאומי ביקורים ועוד.


כך פועלת עוזרת אישית בסמארטפון:

http://youtu.be/vHMaSR7kjr4


השוואת היכולות בין עוזרות אישיות שונות:

http://youtu.be/Hg8mjR1TCNs


אקו דוט של אמזון והמכשיר המקביל של גוגל:

https://youtu.be/dAsZVQvjCt8


וקדימון הסרט "היא" על אדם שמתאהב בעוזרת דיגיטלית שבטלפון שלו:

https://youtu.be/4F_tHMxx23I?t=6s

מהו המקביל של מברשת של הצייר, מקלדת המלחין או הבוס של כותב המאמר, עורך הווידאו או המשורר בעולם הבינה המלאכותית הגנרטיבית? - מיהו זה שאומר מה הוא צריך והם יושבים לעבוד וליצור?

זהו הפרומפט (Prompt), ההנחייה הטקסטואלית שאנחנו נותנים למכונה, כלומר לכלי הבינה הגנרטיבי (Generative AI). את ההנחייה הזו אנו כותבים לו כדי שייצר לנו תוצר בינתי.

בפשטות, פרומפט הוא התיאור המילולי בשפה טבעית של התוצר שרוצים לקבל מהבינה.

היום הפרומפט הוא המלך של עולם הבינה המלאכותית מבוססת הדיאלוג וסוגי מודלים של שפה.

זה אמנם נשמע דומה לביטוי חיפוש, אבל הפרומפט הוא לא המקבילה הפשוטה של ביטוי החיפוש במנועי חיפוש, אלא בניסוח מאוד מוקפד של התוצר הרצוי, שיכול ללכת ולהשתבח במהלך הצ'אט עם הבוט, ככל שנרצה להשביח את התוצאה שקיבלנו.


#לג'נרט אהבה
הפעולה הזו ,של ניסוח הפרומפט, זכתה בעברית החדשה לשם הפעולה "לג'נרט" (To generate). היא זו שבמידה רבה תקבע את האיכות של התוצרים.

יש אפילו מקצוע חדש שהולך ומלבלב בעולם ה-AI. הוא נקרא, החזיקו חזק, "מהנדס פרומפטים" (Prompt Engineer). מדובר באדם שמיומנותו בניסוח של פרומפטים מוצלחים.


#הנשיא פרומפט, או איך להצליח בפרומפט?
כמה מרכיבים יוכלו לסייע בהנחיות טובות לבינה הגנרטיבית:

פירוט ודיוק - אמנם הפרומפט יכול להיות משפט פשוט כמו "כתוב סיפור לילדים על החתול שנעלם", או "מתכון לסלט חצילים". אבל במיטבו פרומפט מדויק ומפורט יותר, ישיג דיוק ואיכות טובים יותר. תיאור של התוצר המצופה, עם פרטי פרטים, יביא כמעט תמיד לתוצאות טובות יותר. הקפידו פרומפטים לכתוב:

ספציפיות - במקום לכתוב לצ'ט "צייר לי פרח" מומלץ לפרט ולבקש למשל "פרח אדום עם עלי כותרת גדולים שהקצה שלהם צהוב". אל תדאגו אם מה שאתם כותבים נשמע לכם לא הגיוני. אחד הדברים שהבינה מצויינת בהם זה יצירה של דברים שרק גאון או משוגע יכולים לחשוב עליהם וזו בדיוק היצירתיות שלכם שדרושה לג'ינרוט מוצלח. אל תבקשו מהצ'ט "מתכון לסלט" אלא בקשו "מתכון לסלט חצילים עם טחינה, מעט חריף ועם שמן זית". באופן דומה, הציבו גם מגבלות - מה לא ייכלל בתוצר. במקום לבקש "תכנית לטיול בלונדון" בקשו "תכנית לטיול של 3 ימים בלונדון, למשפחה עם בני נוער, שיהיה חינוכי ויכלול הליכה רגלית בלבד וללא שופינג".

שיפור בשלבים - את הפרומפט, בניגוד לחיפוש במנועי חיפוש, אפשר לשפר בשלבים. הצ'ט בוט של ChatGPT, למשל, זוכר את השיחה וההקשר של מה שאתם כותבים, כל עוד התכתבות היא באותו חלון שיחה. זה אומר שלמתחילים שווה לנסות ולהתחיל בפרומפט כללי ולא מפורט ובהדרגה, ככל שהשיחה והדיוק של התוצר מתקדם לכם וגם התיאבון לתוצר יותר מוצלח גדל, להמשיך ולשפר את הפרומפט ולהפוך אותו למפורט וספציפי יותר.

בקול או טון מתאימים - ניסוח של פרומפטים לטקסטים כדאי שיקל בחשבון את הטון והקול הנכונים. כמו שבפרומפט ויזואלי נוכל לבקש שהציור יהיה בסגנון של ון גוך, פיקסו או דאלי, בתיאור של טקסט החליטו אם אתם רוצים שיהיה מנוסח כרציני, מדעי, עיתונאי, רשמי, או בסגנון של מתבגרים או של החבר'ה. אפשר גם לבקש שהטקסט יהיה קצר או ארוך (כתוב לי שתי פסקאות על.. או "כתוב מאמר מלא על..." וכו').

הסבר כמו למתחיל - בקשו בפרומפט כך:

"Explain [subject] in simple terms. Explain to me as if I'm a beginner."


הנה השיעור הראשון בניסוח הפרומפט:

https://youtu.be/Qos2rG3zVAM


איך משתמשים ב- chatGPT כדי שהוא ינסח פרומפטים טובים למנוע תמונות, במקרה הזה Midjourney (עברית):

https://youtu.be/zFS7WtovYmo


יש תוכנה לעזרה בניסוח פרומפטים (עברית):

https://youtu.be/HLhRFaXQ0vQ


על הפרומפט שמייצר חדשות קוליות לגיק:

https://youtu.be/5TlsXXTamBs


מודלים לציור גנרטיבי מתיאור מילולי בשפה טבעית:

https://youtu.be/pZsJbYIFCCw


הנה מקצוע מהנדס הפרומפט:

https://youtu.be/Bq-ncjOGeVU


והסבר מקיף על עבודתם של מהנדסי הפרומפט (Prompt Engineer) בעולם ה-AI:

https://youtu.be/hd7l9F3n4ZM?long=yes

הקשר בין מתמטיקה ומוסיקה ידוע מזה שנים רבות ונחקר לעומק, בניתוחים שכללו חקירה של המוסיקה של יוהאן סבסטיאן באך ומלחינים אחרים, שיצרו מוסיקה שיש לה תבניות מתמטיות מאורגנות ומסודרות להפליא, הן מבחינת התוצאה המוסיקלית והן בארגון ובסדר המתמטי המפתיעים שלהן.

תוכנה להלחנה אלגוריתמית (Algorithmic composition) היא תוכנה שמשתמשת באותו סדר ובאותן שיטות, כדי לסייע ליוצרים מוסיקליים בעידן הנוכחי לייצר מוסיקה מעניינת ומקורית, ביחד עם הטכנולוגיה הממוחשבת.

קומפוזיציה אלגוריתמית, או הלחנה אלגוריתמית, משתמשת באלגוריתמים, קבצי הוראות או מעין "מתכוני הלחנה", לצורך ההלחנה של מוסיקה. כל תוכנה להלחנה אלגוריתמית משלבת נוסחאות מתמטיות שמוזנות אליה, ביחד עם רמת אקראיות מסוימת שהיא מתוכנתת לייצר, כל אלה בכדי להלחין "מוסיקה אלגוריתמית".

בתוכנות או תכניות מחשב שנכתבו להלחנה אלגוריתמית נמצא מחולל אלגוריתמים, שמסוגל ליצור מבנים מוסיקליים מורכבים, המייצרים מוסיקה אלקטרונית. המוסיקאי המשתמש בכלי ממוחשב כזה, בין אם הוא תוכנה למחשב או שהוא שירות מקוון באינטרנט, בוחר אפשרויות שונות והגדרות מוסיקליות, שאותן התוכנה מעבדת בהלחנה אלגוריתמית ויוצרת את התוצרים המשלבים את ההחלטות שקיבל המוסיקאי, עם היכולות האקראיות והתבניתיות שיש למכונה. התוצאה היא מוסיקה.

תוכנות כאלה מצוידות ביכולות המצאה כמעט אינסופיות ויכולות להמציא מיליוני אפשרויות של לחנים ותבניות מוסיקליות שלא יחזרו על עצמן, מבחינת התוצר המוסיקלי שהן מנגנות, גם אם ינגנו ברציפות במשך שנים ארוכות!


הנה שיר על עולם ההלחנה האלגוריתמית שנכתב בעצמו על ידי פדריקו רובן ביחד עם "הלהקה האלגוריתמית" שלו - תוכנה:

https://youtu.be/H8BvvSRgS8c


הנה תוכנה שנכתבה לקומפוזיציה אלגוריתמית בסביבת הפיתוח Max:

https://youtu.be/Zx_y2muZfyg


ומוסיקה אלגוריתמית שנוצרה על ידי תוכנה:

https://youtu.be/6-GI0we1tBQ

בפשטות כן. אולי לא בכולנו ולא בכל אנשי המקצוע אבל הבינה המלאכותית תוכל לגרום לקשיים עבור רבים - בעבודה ובעולם התעסוקה.

אלא אם... עוד מעט.

כל העולם מדבר על הצ'אט בוט המדהים של Open AI שנקרא ChatGPT. ה-GPT הוא קיצור בראשי תיבות של Generative Pre-trained Transformer.

מודל השפה שעליו התבססו המפתחים בחברת Open AI נקרא GPT-3, אבל מודל 4 כבר קרוב והמירוץ לפתח ימשיך. כי במקביל לעבודה המדהימה שעושים מפתחי OAI יוצאים כלים מתחרים וגם גוגל עובדת על מוצר דומה.

ביחס לכל מוצר AI שהיה נגיש לציבור בעבר, ChatGPT ומקביליו עושים דברים מדהימים, מהפכניים וכמעט בלתי נתפשים במהירות שהם מבוצעים.

אז נכון שיש לצ'אט הזה ולעמיתיו עוד דרך עד שנוכל לסמוך עליו ועל הידע והמידע שהיא מציע לנו בכל התחומים, אבל בתחומים מסוימים הם כבר כאן ועם יכולות בינה מלאכותית שהן די מהפכניות. בעניינים אחרים המרוץ מטורף והם יגיעו די מהר...


#אז הלך עלינו?
הבינה המלאכותית שמפגינים ChatGPT ושאר כלי ה-GPT יכולה לעשות בהצטיינות עבודות של איסוף ומיון של מידע או ידע (שני דברים שונים) ואחרי זה גם כתיבה ויצירה.

כי ה-AI ברמה הגבוהה הזו יודעת לחקות אמנות, לצייר, לתקן תמונות, למצוא תשובות לשאלות, להכין שיעורי בית, להמציא מתכונים, לכתוב עבודה לבית הספר, לחבר מוסיקה, לערוך וידאו, לכתוב קוד ולתכנת, לחבר טקסטים, לנסח מכתבים ומאמרים ועוד.

אבל היא יודעת בעיקר ליצור דברים דומים למה שכבר נעשה. אמנם ברמה גבוהה, אפילו מאוד, אבל על סמך חשיבה מקצועית וסטנדרטית של אנשי מקצוע בתחומים השונים.


#מה היא לא?
בתחום היצירה הבינה המלאכותית לא תשתווה לאנשים יצירתיים, מקוריים, שיסטו ממה שכולם יודעים לעשות ויחוללו את הפלאים שלהם. היא תדע לעשות טוב יותר ומהר יותר את מה שאנשי מקצוע טובים עושים, אבל היא תתקשה לצאת מהטוב אל המצוין, הגאוני, המבריק.

לכן היא לא תפגע באנשי מקצוע מעולים ומקוריים, בבני אדם יצירתיים, עם חשיבה מיוחדת ולא שבלונית, עם יכולת המצאה.


#אז מה ההזדמנות?
וזו רבותי ההזדמנות שלכם. משתלם היום לפתח את היצירתיות והחשיבה המקורית, ללכת על להיות קצת יותר אמן ממידען, להיות מעט פחות מהנדס "רגיל" ויותר ממציא ומי שמוצא פתרונות, כולל באינטרנט אבל לא רק - כי פתרונות לתחום אחד כבר מיושמים לא פעם בתחום אחר.

נמשיך? - להיות יותר סופר מאשר עיתונאי, יותר מלחין מאשר רק נגן ויותר מעצב מאשר גרפיקאי ביצועיסט.


#יכולות?
לשם כך דרושות יכולות מגוונות שמערכת החינוך והעולם המקצועי לא מפתחים יותר מדי. יצירתיות, ידע כללי, סקרנות וחוצפה הם חלק מהיכולות הללו.

יצירתיות - הציצו אצלנו בתגית "יצירתיות" והבינו את הצד הזה ואיך לפתח אותו. התחלה מעולה לרכישת ידע כללי תהיה באאוריקה, בהאזנה לפודקסטים, צפייה בסרטי דוקו וסרטונים של ידע ביוטיוב ועיון בבלוגים של ידע, באזור המסקרן והלא משעמם של האינטרנט ובתנאי שהוא מתויג ולא חד-ממדי.

סקרנות - גם היא תכונה שנולדתם איתה וכדאי לשמר, במיוחד כשמסביבכם יעשה כמעט כל גוף חינוכי ניסיון להשבית אותה, לטובת חיפוש תשובות סטנדרטיות ושתהיו ותנהגו "כמו כולם". כל דבר שתלמדו לבד ותחקרו אין ספק שתזכרו טוב יותר ויום אחד עשוי לשרת אתכם, לעומת שיעורי בית שכמעט אף פעם לא. היזהרו מתופעה שבעולם החינוך מוכרת כ"Yessing". חיפוש חשובות שהמורה יאהב, תשובות לשאלות שניתן למצוא בקלות ואפילו בלי חשיבה. אז מה הטעם בהן? לא עדיף שישאלו אותנו בבית הספר מעט פחות שאלות, אבל כאלה שיעודדו אותנו להשתמש בשתי האונות או בכל אזורי המוח? חקרו כאן את תגית "סקרנות".

חוצפה - על זה לא צריך להרחיב אבל נדגיש שמדובר בחוצפה מקצועית ולא התנהגותית. להעז. לא לומר לעצמכם שאינכם יודעים מספיק כדי לפתח או להמציא, לחבר או לצייר. פשוט ללכת על זה, לחקור איך, לאסוף דרכים, לחפש שיטות וטכניקות לאמנות וליצירה ביד. נסו להמציא שיטות חדשות לעשות דברים וחקרו אותן, לנסות לעבוד איתן. חפשו ידע ושאלו באינטרנט עד שתקבלו תשובות. כתבו דברים כי לא פעם רק כשכותבים מבינים. זה בסדר לגנוב ולהעתיק ואז לפרק, ללמוד, להרכיב מחדש, לעבד ולהבין כיצד לשלוט במיומנויות הכרחיות. אם אין זמן אז קומו שעתיים קודם או לכו לישון מאוחר, גם אם תהיו קצת עייפים בבית ספר. גם ככה, אתם יודעים...

כישלונות - עוד דבר שיעזור ויהיה הכרחי הוא היכולת שלא להיבהל מכשלון ואפילו ללמוד לחבק אותו. חינכו אותנו שההצלחה היא המטרה, בעוד שמה שמתקשר אצל רובנו עם כישלון הוא כמעט תמיד אכזבה ופנים נפולות. אז כדאי שתדעו שכישלונות הם חלק בלתי נפרד מההצלחה. היכולת שלא להרפות וליפול ברוח מהכשלון היא שמבדילה בין בני אדם. היא שמביאה נשים ואנשים בסופו של דבר להצלחה. אדיסון אמר על זה פעם שההמצאות הגדולות שלו היו כולן כשהוא לא הצליח להיכשל... האמינו לו! אמר את זה אדם שחתום על מאות פטנטים והמצאות ששינו את העולם.

בשום מקום לא נכתב כמה פעמים הוא נכשל בכל תהליך, עד שהוא הצליח בו. תמיד מספרים רק על ההצלחה אז אנחנו לא יודעים, אבל עכשיו אתם יודעים.

אומרים לך שזה גרוע? -המשיכי. צעקו לך בוז? - המשך. כמעט כל מצליחן ופורץ דרך שמע את זה בהתחלה. על בוב דילן אמרו שיש לו קול של צפרדע, המטוסים של האחים רייט צללו בזה אחר זה, הבכורה של האופרה הכי פופולרית בהיסטוריה "כרמן" הסתיימה בקריאות בוז וירקות שהושלכו על הבמה. את הסרט "בלייד ראנר" קטלו כשהוא עלה...

אז אמרו... מה הם יודעים?!?!

לא להרפות! - אין הבטחות, אבל עקביות חשובה לא פחות מחשיבה, יצירתיות, סקרנות ומקוריות. בלעדיה כמעט ואין סיכוי להגיע למימוש כי לא מגיעים בכלל.


#אתם הורים?
אם אתם מגדלים היום את ילדיכם יש לכם אחריות ואפשרויות. תנו להם כלים, יכולות, הרימו ותפתחו את הכשרונות המלבלבים שלהם. אל תכבו אותם עם הרגיל ועם מה שאתם למדתם או רציתם להיות. בעולם שלהם אתם תהיו מבוגרים מדי או, וסליחה שאנחנו מזכירים, אולי כבר לא תהיו.

תנו להם לחקור מה ירצו לעשות. חישפו אותם לתחומים, לעולמות ולתופעות. תנו להם דוגמה אישית, קראו ספרים, אל תעשנו, אל תהיו בטטות - צאו לעשות ספורט ואם כבר אז גם אכלו נכון. צאו איתם לטבע, לטיול או הליכה, הביטו יחד בפרחים, נסו לזהות אותם ולחקור עליהם. קראו ספר בעצמכם והביאו את הספריה של הבית לסלון, אל מול עיניהם. כבו מדי פעם את הטלוויזיה ונהלו שיחות ביניכם אל מול עיניהם. שתפו אותם, שאלו על מה מעניין אותם ומה ירצו להיות, מה החלומות שלהם, איפה הם רואים את עצמם בגיל 25.

התעניינו בהם באמת. מה מסקרן אותם. מה מרגש. התעניינו איזה חוג הכי מעניין אותם ואם אין מספיק כסף בקשו בשקט הנחה כדי שלא לבייש אותם.

נסו להשיג להם דברים שיאפשרו להם לפתח את תחומי העניין, לקנות יד שנייה, לחנך אותם שחדש זה ממש סתם ואם ראו משהו זרוק שלא יתביישו לקחת, לפרק ולהרכיב ממנו חללית. צפו איתם בתכניות מדע או בסרטי דוקו, הראו להם סרטים קלאסיים, למדו אותם ששחור לבן הוא לא פחות צבעוני ושמינימליזם הוא לא פעם הכי עשיר שיש (Less is more). בגיל צעיר ספרו להם סיפור לפני השינה. זה כל כך חשוב שאתם לא מעלים על הדעת. הרבה יותר מ-GPT, מציור בינתי וממדעי המחשב באוניברסיטה. היו הורים, לא רק אנשי קריירה.


הנה ChatGPT ולמה בחינוך מודאגים ממנו:

https://youtu.be/Fn8jDanbf0c


בעלי מקצוע מפחדים על העבודה שלהם (עברית):

https://youtu.be/0AGYOv0sGHg


תראו למשל איך הוא מייצר קליפים (עברית):

https://youtu.be/8CmXtj5gW2I


איך הצ'אט GPT בניתוח קוד? (עברית)

https://youtu.be/Z46pqHFuKHs


בחיוך - מה הכלי היחידי שיש לנו כבני אדם כדי לזהות אם הכותב או הדובר הוא בוט כמו ChatGPT? (עברית)

https://youtu.be/nes_xZjZweY


והניסיון להבין מה אומר ה"בארד" של גוגל בעניין (עברית):

https://youtu.be/oh4Bq8ifgK4?long=yes