שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מי היה יוהן שטראוס שאביו המלחין אסר עליו להיות כמוהו?
הוא כתב כמה מהוואלסים המוכרים בעולם, עשה לביתו עד רמה של ארמון וכונה בתולדות המוסיקה "מלך הוואלס", אבל סיפורו של יוהן שטראוס השני הוא הרבה יותר מזה.
מילדות ידע יוהן שאביו, מוסיקאי ומנצח תזמורת בעצמו, לא רצה שיהיה מוסיקאי. אבל הוא רצה רק מוסיקה. והמוסיקה, עוד נראה בהמשך, גם היא בחרה בו. שכן הוא היה גאון מוסיקלי ובעל יכולות מטורפות בכל צדדי ותחומי העיסוק המוסיקלי - הלחנה, עיבוד, תיזמור וניצוח.
סיפורו של יוהן שטראוס הבן (Johann Strauss II) הוא מרתק. אביו, גם שמו יוהן שטראוס וליתר דיוק יוהן שטראוס הראשון, לא רצה שהוא יהיה מלחין. אבל יוהאן הצעיר עמד על דעתו ועמד בפני אביו, המוסיקאי הדגול.
הוא החליט שיהיה גם יהיה מוסיקאי. האם יצליח?
האב רצה שבנו ילמד משפטים או יעסוק בבנקאות. אבל הבן אהב מוסיקה. הוא התעקש ובניגוד לרצונו של אביו, החל את הקריירה שלו.
ההמשך הוא יהיה למנצח ומלחין מצליח בעצמו, אבל בשלב הזה מנסה האב הנעלב להקשות עליו. הוא מדבר על ליבם של בכירים ב"תעשייה", שלא יעסיקו את בנו והפסיק לחלוטין לדבר איתו.
אבל הבן הנחוש נעשה עוד יותר נחוש. הוא כותב כאן, מחליף מנצח שם, מעבד למישהו ומלחין לאציל אחר. מחיריו זולים והתמורה למשלמים מעולה. הקריירה שלו הולכת ונוסקת.
בהדרגה כל וינה מדברת עליו. די מהר שטראוס הבן הפך למלחין אהוד ולאיש מקצוע מוערך. כמו רוק סטאר של ימינו, כולם רוצים לשמוע ולרקוד את הוואלסים שלו והוא כבר הכי פופולארי בווינה של אותם זמנים.
שטראוס הבן הלחין מעל 400 ואלסים וינאיים ולמעשה הוא הפך את הוואלס מריקוד עממי ופשוט לריקוד אופנתי, נוצץ ואהוב על האצולה הווינאית.
ואלס הופך אצלו לאמנות. צורה אמנותית של מוסיקה קלסית. שופן ייקח את זה עוד יותר לשם והוא עצמו יכתוב יצירות נהדרות נוספות שאינן דווקא ואלס.
הצלחתו היא אמנם למורת רוחו של אביו, שרצה בשבילו עתיד בטוח והצלחה כלכלית, אבל עכשיו הוא רואה כיצד משיג הבן את מה שהוא עצמו רצה בשבילו - גם הצלחה כלכלית אדירה במונחי תקופתם ועדיין דרך המוסיקה שהבן כל כך אהב.
ואתם? - אל תתנו לאף אחד לשתול לכם חלומות משלו. עשו את מה שליבכם מכוון אליו והצטיינו במה שאתם אוהבים. כי הלב, לפני חשבון הבנק שלכם ואפילו לפני תבונת המבוגרים, הלב יודע שאם תעשו את מה שאתם חולמים לעשות, אם תגשימו את רצונותיכם שלכם ותלכו עם הברק בעיניים והנחישות לממש את מה שזיהיתם אצלכם - אז תהיו מעולים ותביאו ערך לעולם וסביר להניח שגם לעצמכם!
הנה קיצור תולדותיו של יוהן שטראוס:
https://youtu.be/gWcLbYIS6ik
סיפורו הרחב יותר של יוהן שטראוס הבן:
https://youtu.be/hijAStoasGU
ותמונות מחיי המלחין האוסטרי:
https://youtu.be/TvV3izf56vg
והפתיחה העטלף של שטראוס:
https://youtu.be/GE167aOj_qI?long=yes
מהו ואלס ולמה הוא וינאי?
ואלס (Waltz) הוא ריקוד פופולארי במשקל משולש שמקורו ככל הנראה בגרמניה. הריקוד היה אחד הפופולריים באירופה של התקופה הרומנטית, החל מהמאה ה-18, ולמעשה רוקדים אותו עד היום, בחתונות ובמסיבות של החברה הגבוהה.
שיאו של הוואלס היה בסוף המאה ה-19 ובמיוחד בעיר וינה, בה הפך לריקוד הכי פופולארי ושממנה התפרסם ויצא לכל אירופה.
#בריקודים סלוניים
בריקודים הסלוניים מככב עד היום הוואלס הווינאי, שהוא גרסת ואלס מהירה ורבת סיבובים, בקצב של שלושה רבעים.
אבל ליד הוואלס הווינאי, המהיר ומרובה הסיבובים, שמנוגן במשקל מוסיקלי של שלושה רבעים, יש עוד סוג של ואלס. זהו ואלס אנגלי, שגם הוא במשקל של שלושה רבעים, אך הוא ריקוד איטי יותר.
וכמו הוואלס הווינאי, גם הוואלס האנגלי נכלל בקבוצת הריקודים הסלוניים הסטנדרטיים, הנקראים גם הריקודים האירופיים.
#במוסיקה
אם יוהן שטראוס הבן, המנצח והמלחין הוינאי הנודע, שהוביל את התזמורת הכי פופולארית בעיר, כתב וביצע עימה המון ואלסים שכתב לריקודים וצ'ייקובסקי הרוסי שילב את הוואלס ביצירותיו, כדי ללוות ריקודי באלט.
האמת היא שבתולדות המוסיקה נכתבו גם ואלסים רבים שאינם לריקוד, אלא נחשבים ליצירות של מוסיקה קלאסית. היה זה גאון הפסנתר פרדריק שופן, מי שכתב ואלסים מקסימים לנגינה בכלי, מבלי שהתכוון שהם ילוו ריקוד כלל.
הנה ואלס הדנובה הכחולה שהלחין יוהאן שטראוס הבן:
https://youtu.be/LmsIGxYHelQ
זוגות רבים רוקדים ואלס מס' 2 של שוסטקוביץ':
https://youtu.be/-2-Zqog-p5c
ואלס בטלוויזיה ב"רוקדים עם כוכבים הבריטי":
https://youtu.be/jN4dXenlxbI
לימדו לרקוד ואלס:
https://youtu.be/0QXpnqXvn_s?t=36s
הנה ואלס בדו דיאז מינור מספר 2 אופוס 64 של שופן בפסנתר:
https://youtu.be/wTSu1jjKpgI
"ואלס הפרחים" nהבלט "מפצח האגוזים" שהלחין צ'ייקובסקי:
https://youtu.be/VpSq69IiFaU
והנה ואלס הדקה של שופן בשירה משעשעת, מתוך רחוב סומסום:
http://youtu.be/MvkcLq0LKVI
מהם הריקודים הסלוניים?
“ריקודים סלוניים” (Ballroom dance) הם ריקודי זוגות, בהם רוקד זוג ביחד. הצפייה בתוכנית הריאליטי "רוקדים עם כוכבים", מציגה בפנינו כיום אמנות שנולדה בארמונות אירופה ומאז יונקת ומאמצת ריקודים מתרבויות שונות.
כי הריקודים הסלוניים הללו מקורם במדינות רבות בעולם. הם אומצו בחיבה על ידי העולם המערבי, שהפך אותם לתחום מקצועי, תחרותי וכיום בידורי מתמיד בערוצי טלוויזיה בעולם כולו.
המרכזיים ביותר כיום הם 5 הריקודים שרוקדים בתחרויות ריקודי זוגות בינלאומיות. הם כוללים את הפוקסטרוט (Foxtrot), לצד ואלס (Waltz), טנגו (Tango), ואלס וינאי (Viennese Waltz) וקוויקסטפ (Quickstep).
יש עוד ריקודים סלוניים אהובים, כמו סלסה, סמבה, ג’ייב, צ'ה צ'ה צ'ה, רומבה, רוקנ'רול, זוק ועוד.
#סוגים
הריקודים הסלוניים מתחלקים לשתי קבוצות - הריקודים הלטיניים והריקודים הסטנדרטיים), מאירופה.
הריקודים האירופיים, הסטנדרטיים, כוללים את הוולס האנגלי והווינאי, הפוקסטרוט, הטנגו (שבא בכלל מארגנטינה באמריקה) והקוויקסטפ (Quickstep).
הריקודים הללו יהיו תמיד בחליפת טוקסידו לגבר ובשמלת ערב לאישה. הם מתאפיינים במגע תמידי בין בני הזוג ואין לעזוב בהם ידיים מרגע תחילת הריקוד ועד סופו.
הריקודים הלטיניים, לעומתם, מתבצעים בלבוש יותר חופשי מהאירופים. הם כוללים את הסמבה, סלסה, צ'ה צ'ה צ'ה (Cha Cha Cha), רומבה, פאסו דובלה (Paso Doble) וג'ייב (Jive).
הכירו רבים מהריקודים הסלוניים בתגית "ריקודים סלוניים".
#היסטוריה
המסע המופלא של הריקודים הסלוניים מאולמות המלוכה אל מסכי הטלוויזיה מתחיל כמה מאות אחורה.
בתחילה היו מספר ריקודים כמו המינואט (Minuet) והוואלס (Waltz) שנחשבו למיומנות חברתית הכרחית בקרב האצולה האירופית. הוולס היה ריקוד אוסטרי שהפך פופולרי בתחילת המאה ה-19. הוא היה הריקוד הראשון בו רקדו בני הזוג בצמידות, מה שנחשב באותם ימים למהפכני ואפילו שערורייתי.
עם הזמן התפתחו ריקודים נוספים, כמו הטנגו (Tango) הארגנטיני שהגיע מרחובות בואנוס איירס, הפוקסטרוט (Foxtrot) מאמריקה של שנות ה-20, הרומבה (Rumba) והסמבה (Samba) מדרום אמריקה.
המהפך הגדול בעולם הריקודים הסלוניים התרחש במאה ה-20, כשהם התפתחו לכיוונים של הריקודים הלטיניים והריקודים הסטנדרטיים, האירופים.
המעבר מאולמות הנשפים אל הטלוויזיה החל בשנת 2004 כאשר הבי-בי-סי הבריטי שידר את "רוקדים בצמרת" (Strictly Come Dancing). ההצלחה המסחררת של התוכנית הובילה לגרסאות בעשרות מדינות, כולל "רוקדים עם כוכבים" בישראל.
הפורמט הטלוויזיוני הזה לא רק החזיר את הריקודים הסלוניים למרכז תשומת הלב אלא גם שינה את תדמיתם ממשהו מיושן ואליטיסטי לבידור עממי ונגיש.
כיום, הריקודים הסלוניים משלבים בין מסורת לחדשנות. בתחרויות מקצועיות, הרקדנים מקפידים על טכניקה מדויקת ועל כללים נוקשים, זאת לצד ההכרה של הוועד האולימפי הבינלאומי בריקודים הסלוניים כענף ספורט תחרותי.
בכל עיר כמעט אפשר למצוא כיום שיעורים המותאמים לכל גיל ורמה. הפופולריות המחודשת הזו מוכיחה שהשילוב בין מוסיקה, תנועה ותקשורת וקצת רומנטיקה בין בני זוג ממשיכים לרגש ולמשוך לריקודים הקלאסיים הללו קהלים חדשים.
הנה הריקודים הסלוניים:
https://youtu.be/ZQini1swjPc
בעולם מתקיימות תחרויות רבות של ריקודים סלוניים:
https://youtu.be/lh8xyRvwJH4
כך תרקדו ריקודים סלוניים:
https://youtu.be/RU9XsurRTHI
רומבה בקובה:
https://youtu.be/TZBOFDTOQn0
כך רוקדים ריקודים סלוניים:
https://youtu.be/Glw__yfBr8E?long=yes
זוק,
כמה זמן נמשך ואלס הדקה?
"ואלס הדקה" של פרדריק שופן נמשך יותר משתי דקות..
ואלס "הדקה" הוא מתוך ואלס אוסף הוואלסים האחרון שכתב שופן. הוא מהיצירות הפופולאריות ביותר שכתב גאון הפסנתר והמלחין הדגול.
שופן לא רשם בתווים רבות מיצירותיו. הוא סמך על זכרונו ונהג לנגנם באילתור, כלומר המציא ופיתח את הוואלס שניגן, תוך כדי הנגינה. ואלס "הדקה" הוא מהיצירות שכן רשם והוא מאלה שהעולם הכיר, אך יצירות רבות של שופן לא נרשמו מעולם.
הנה ואלס הדקה בסרטון לילדים:
http://youtu.be/XQsBEEHfnEk
הנה הואלס המנוגן על ידי הפסנתרן המחונן לאנג לאנג:
http://youtu.be/hKILwVH_MdM?t=4s
והנה ביצוע של הואלס בשירה, מתוך רחוב סומסום:
http://youtu.be/MvkcLq0LKVI
מה ההבדל בין ריקודים סטנדרטיים ללטינו?
הריקודים הסלוניים מתחלקים לשתי קבוצות - הריקודים הלטיניים והריקודים הסטנדרטיים מאירופה.
הריקודים הלטיניים כוללים את הסמבה, סלסה, צ'ה צ'ה צ'ה (Cha Cha Cha), רומבה, פאסו דובלה (Paso Doble) וג'ייב (Jive).
הריקודים הסטנדרטיים, או האירופים, מכילים את הוולס האנגלי, הוואלס הווינאי, הפוקסטרוט והקוויקסטפ (Quickstep).
#ריקודים לטינו-אמריקאים
עם קוד לבוש חופשי מזה שנהוג בריקודים האירופאיים, הריקודים הלטינו-אמריקאים, או פשוט ריקודי הלטינו הם ריקודים סלוניים, משוחררים יותר מהריקודים האירופים המוכרים כרציניים ורשמיים מאוד.
בין הריקודים הלטינו-אמריקאים ניתן למצוא 5 סוגי ריקודים:
צ’ה צ’ה צ’ה - ריקוד קובני במקור שנועד להביע אהבה בין בני זוג. בן הזוג הוא השולט במרבית הריקוד, אף שיש חלקים בהם יכולה בת הזוג לתפוס פיקוד או שליטה.
סמבה - ריקוד שמח, קופצני ומוכר שמקורו בקרנבלים של ברזיל.
רומבה - בקצב איטי מריקודים לטיניים וקובניים מוכרים, זה ריקוד קובני המסמל גם הוא אהבה.
פאסודובלה - ריקוד מספרד המשלב תנועות מריקודי פלמנקו.
ג’ייב - ריקוד קופצני ושמח מאוד המדמה חיזור בין בני זוג.
#ריקודים סטנדרטיים-אירופיים
המאפיין העיקרי של הריקודים הסטנדרטיים, כמו ואלס או טנגו, הם המגע שחייב להשמר בין בני הזוג וזה שאין לעזוב בו ידיים לרגע.
מרבית הריקודים הללו נולדו באירופה ומכאן גם הלבוש המקובל בהם, שמלת ערב לאישה והגבר תמיד בחליפת טוקסידו.
בריקודי הסטנדרט האירופאיים יש 5 סוגים של ריקודים:
ואלס וינאי - ריקוד מהיר במשקל שלושה רבעים שכולל הרבה סיבובים.
ואלס אנגלי - המשקל כמובן שלושה רבעים, אבל זהו ואלס איטי.
פוקסטרוט - אחד הריקודים הקשים בסטנדרט המחייב קואורדינציה מעולה ושליטה מצוינת בגוף.
קוויקסטפ - ריקוד מהיר וקופצני ששמו מצביע על אופיו.
טנגו - ריקוד חושני באופיו שמקורו בארגנטינה אך המאפיין הצמוד שלו הפך אותו לסטנדרטי אירופאי.
הכירו כל ריקוד לגופו בתגית "ריקודים סלוניים".
הנה דוגמה לריקודים הלטיניים:
https://youtu.be/A-I1UsX1K7M
רומבה בקובה:
https://youtu.be/TZBOFDTOQn0
ואלס מהריקודים האירופיים:
https://youtu.be/bHaR7KZyBKw?t=16s
פוקסטרוט אירופי:
https://youtu.be/XCJDrWQC56w?t=20s
הטנגו שעבר לאירופה:
https://youtu.be/RrwTa7gN12Q
גמר תחרות לטינו:
https://youtu.be/r3fJbzTwV3A?long=yes
והגרנד סלאם של הלטינו בשטוטגרט:
https://youtu.be/pwEaedj_89c?long=yes
מה גדול בסרט אודיסאה בחלל 2001?
הסרט "אודיסיאה בחלל, 2001" (2001: A Space Odyssey) הוא סרט מדע בדיוני משנת 1968 שהיה סרט שונה מכל סרט מסחרי שקדם לו.
"אודיסאה בחלל" נולד כשהבמאי סטנלי קובריק (Stanley Kubrick) וסופר המדע הבדיוני ארתור סי. קלארק (Arthur C. Clarke) החלו לעבוד ביחד ב-1964 על פרויקט שעתיד לשנות את הקולנוע לתמיד.
הם רצו ליצור סרט מדע בדיוני שונה לגמרי, שיהיה מדויק מבחינה מדעית אך גם יעורר שאלות פילוסופיות עמוקות על האבולוציה האנושית, תודעה וטכנולוגיה. ואכן, הסרט היה לחוויה חזותית חדשנית, ממעטת במילים, אך מציעה חוויה חזותית חדשה ונוגעת ברעיונות פילוסופיים, תיאולוגיים ומדעיים, עם שאלות מרשימות על גורל האנושות בעתיד.
התסריט התבסס על סיפור קצר של קלארק בשם "זקיף" (The Sentinel), אך הפך לנרטיב מורכב הרבה יותר. התהליך היצירתי נמשך כמעט 4 שנים, הסרט עלה 10.5 מיליון דולר - סכום עצום לתקופה.
קובריק היה פרפקציוניסט אובססיבי. הוא קרא למחשב המרכזי HAL 9000, כאשר כל אות בשמו של המחשב היא אות אחת לפני IBM באלפבית. קלארק התעקש שזה צירוף מקרים, אך רבים בטוחים שזו היתה בחירה מכוונת.
באירוניה מעניינת, IBM דרשה שהלוגו שלהם יוסר מהמחשבים בסרט, כנראה מחשש שהקשר למחשב הרצחני יזיק לתדמית החברה.
הסרט צולם באולפני שפרטון (Shepperton) בבריטניה, שם קובריק האובססיבי לאיכות צילם 200 גלילי סרט רק עבור סצנת פתיחה של קופי האדם. האפקטים החזותיים והאפקטים המיוחדים השונים נוצרו בשיטות חדשניות לחלוטין.
בין השאר נעשה כאן שימוש במסכים קדמיים (front projection) ובבנייה של תפאורות ענקיות שהסתובבו פיזית (כמו גלגל ענק), בכדי ליצור אשליה של כוח משיכה מלאכותי בתחנת החלל. אם השחקנים נראו כ"הולכים על הקירות", למעשה הייתה זו התפאורה שהסתובבה סביבם.
בהכנות לסרט קובריק התייעץ עם מומחי נאס"א (NASA) כדי להבטיח דיוק מדעי מירבי, הקפיד שחפצים יצופו בחוסר משקל באופן ריאליסטי ושלא יהיה קול בחלל החיצון וכללית היה מעורב בפרטי הפרטים של כל מרכיב בהפקת הסרט.
קובריק, שלקח סיכונים רבים במטרה ליצור סרט שמקדים את זמנו, יוצר בשנות ה-60 קלאסיקה של ממש הנחשבת לאחד משיאי הז'אנר של המדע הבידיוני.
#העלילה
הסרט שיצא ב-1968 מציע לצופים עיצוב מוקפד, עיסוק בפילוסופיה, שפע יצירתיות, צבעים עשירים ואף פסיכדליים, אפקטים מיוחדים ותיאור מרתק של מלחמת האדם במחשב. אך עלילתו היא פשוטה ומינימליסטית, אף שהיא משתרעת על מיליוני שנים.
תחילת הסרט נפתחת בשחר האנושות, במדבר קדמוני שבו חיה קבוצת קופי-אדם פרהיסטוריים. הם מגלים מונוליט מסתורי שמשפיע עליהם. אז קופץ הסרט אלפי שנים קדימה כשהאנושות תגלה מונוליט דומה קבור על הירח, מה שיגרום להם להוציא משימת חלל של חללית Discovery One אל כוכב צדק (Jupiter).
על סיפון החללית משתבשים הדברים כשהמחשב של הספינה, HAL 9000 (בקולו של דאגלס ריין), מתחיל לגלות מודעות ולסכן את הצוות והמשימה.
ההמשך שמור מחשש ספוילר, רק שתהיה בו סצנה פסיכדלית מסתורית שאם תבינו אותה אתם במיעוט קטן יחסית, אל מול מרבית צופי הקולנוע שראו אותו.
#גדולת הסרט
בבכורה בוושינגטון אנשים עזבו את האולם באמצע ההקרנה ולמחרת קובריק החליט לחתוך 19 דקות מהסרט. הביקורות הראשוניות היו קשות, אך הסרט מצא קהל נלהב בקרב צעירים שראו בו חוויה מרחיבת תודעה.
אודיסאה הצטיין באפקטים חזותיים שהציגו מסע ריאליסטי מאוד בחלל ובאמצעות סיפור מעורפל אך חכם הוא חקר נושאים פילוסופיים עמוקים מאוד.
רבים מהרהיטים בחלליות של "2001: אודיסאה בחלל" נבחרו מחדר 606 במלון SAS המפורסם והעתידני שעיצב האדריכל והמעצב הידוע ארנה יקובסן. ואגב, רבים מהאביזרים האחרים שהוצגו בסרט ונראו עתידניים הושמדו עם תום הצילומים, כי קובריק לא רצה שישמשו בסרטים עתידניים אחרים.
המוסיקה הקלאסית, במיוחד הפתיחה מהיצירה "כה אמר זרטוסטרא" (Also Sprach Zarathustra) של ריכרד שטראוס (Richard Strauss), הפכה לסמל של הסרט, אף שהיא נכתבה במאה ה-19 וכל קשר בינה לבין עתיד כלשהו יכול להיווצר רק במוחו של גאון.
אודיסאה בחלל 2001 זכה באוסקר על אפקטים חזותיים, הראשון מסוגו שהלך לבמאי עצמו. הסרט הציב סטנדרט חדש לקולנוע המדע הבדיוני. עד היום מורגשת השפעתו על יוצרים כמו ג'ורג' לוקאס (George Lucas), סטיבן ספילברג (Steven Spielberg) וכריסטופר נולאן (Christopher Nolan).
מתנועת החלליות בסרט, הנראית כמו בלט קלאסי, דרך סיפור תחילת התפתחות האדם שאורכו מעל חצי שעה ולא נאמרת בו אף מילה, או פלטת הצבעים העשירה ואף הפסיכדלית שבסוף המסע לכוכב צדק - אודיסאה בחלל 2001 מציע לא רק חוויה מיסטית משהו אלא גם כזו שמעודדת ומפעילה את הצופה ליציאה למסע אל התת-מודע עצמו.
הנה קדימון הסרט:
http://youtu.be/N6ywMnbef6Y
הסבר למה הוא סרט המדע הבדיוני הטוב ביותר:
http://youtu.be/l2c_rSLXq6U
סצנת הפתיחה הגאונית של הסרט:
http://youtu.be/ypEaGQb6dJk
סצנת החלל והנחיתה על הירח, עם הוואלס הנודע של יוהן שטראוס:
https://youtu.be/tKXZf0Q9ulo
והנחיתה עצמה:
https://youtu.be/LbsxNwSOzRI
https://youtu.be/rZKGrE-yCPg
סרט תיעודי על הסרט פורץ הדרך של קובריק:
https://youtu.be/XpnMf7Bvpj0?long=yes
והדרך בה נעשה אודיסיאה בחלל, 2001:
https://youtu.be/tCHcx5lAl7A?long=yes
הוא כתב כמה מהוואלסים המוכרים בעולם, עשה לביתו עד רמה של ארמון וכונה בתולדות המוסיקה "מלך הוואלס", אבל סיפורו של יוהן שטראוס השני הוא הרבה יותר מזה.
מילדות ידע יוהן שאביו, מוסיקאי ומנצח תזמורת בעצמו, לא רצה שיהיה מוסיקאי. אבל הוא רצה רק מוסיקה. והמוסיקה, עוד נראה בהמשך, גם היא בחרה בו. שכן הוא היה גאון מוסיקלי ובעל יכולות מטורפות בכל צדדי ותחומי העיסוק המוסיקלי - הלחנה, עיבוד, תיזמור וניצוח.
סיפורו של יוהן שטראוס הבן (Johann Strauss II) הוא מרתק. אביו, גם שמו יוהן שטראוס וליתר דיוק יוהן שטראוס הראשון, לא רצה שהוא יהיה מלחין. אבל יוהאן הצעיר עמד על דעתו ועמד בפני אביו, המוסיקאי הדגול.
הוא החליט שיהיה גם יהיה מוסיקאי. האם יצליח?
האב רצה שבנו ילמד משפטים או יעסוק בבנקאות. אבל הבן אהב מוסיקה. הוא התעקש ובניגוד לרצונו של אביו, החל את הקריירה שלו.
ההמשך הוא יהיה למנצח ומלחין מצליח בעצמו, אבל בשלב הזה מנסה האב הנעלב להקשות עליו. הוא מדבר על ליבם של בכירים ב"תעשייה", שלא יעסיקו את בנו והפסיק לחלוטין לדבר איתו.
אבל הבן הנחוש נעשה עוד יותר נחוש. הוא כותב כאן, מחליף מנצח שם, מעבד למישהו ומלחין לאציל אחר. מחיריו זולים והתמורה למשלמים מעולה. הקריירה שלו הולכת ונוסקת.
בהדרגה כל וינה מדברת עליו. די מהר שטראוס הבן הפך למלחין אהוד ולאיש מקצוע מוערך. כמו רוק סטאר של ימינו, כולם רוצים לשמוע ולרקוד את הוואלסים שלו והוא כבר הכי פופולארי בווינה של אותם זמנים.
שטראוס הבן הלחין מעל 400 ואלסים וינאיים ולמעשה הוא הפך את הוואלס מריקוד עממי ופשוט לריקוד אופנתי, נוצץ ואהוב על האצולה הווינאית.
ואלס הופך אצלו לאמנות. צורה אמנותית של מוסיקה קלסית. שופן ייקח את זה עוד יותר לשם והוא עצמו יכתוב יצירות נהדרות נוספות שאינן דווקא ואלס.
הצלחתו היא אמנם למורת רוחו של אביו, שרצה בשבילו עתיד בטוח והצלחה כלכלית, אבל עכשיו הוא רואה כיצד משיג הבן את מה שהוא עצמו רצה בשבילו - גם הצלחה כלכלית אדירה במונחי תקופתם ועדיין דרך המוסיקה שהבן כל כך אהב.
ואתם? - אל תתנו לאף אחד לשתול לכם חלומות משלו. עשו את מה שליבכם מכוון אליו והצטיינו במה שאתם אוהבים. כי הלב, לפני חשבון הבנק שלכם ואפילו לפני תבונת המבוגרים, הלב יודע שאם תעשו את מה שאתם חולמים לעשות, אם תגשימו את רצונותיכם שלכם ותלכו עם הברק בעיניים והנחישות לממש את מה שזיהיתם אצלכם - אז תהיו מעולים ותביאו ערך לעולם וסביר להניח שגם לעצמכם!
הנה קיצור תולדותיו של יוהן שטראוס:
https://youtu.be/gWcLbYIS6ik
סיפורו הרחב יותר של יוהן שטראוס הבן:
https://youtu.be/hijAStoasGU
ותמונות מחיי המלחין האוסטרי:
https://youtu.be/TvV3izf56vg
והפתיחה העטלף של שטראוס:
https://youtu.be/GE167aOj_qI?long=yes
ואלס (Waltz) הוא ריקוד פופולארי במשקל משולש שמקורו ככל הנראה בגרמניה. הריקוד היה אחד הפופולריים באירופה של התקופה הרומנטית, החל מהמאה ה-18, ולמעשה רוקדים אותו עד היום, בחתונות ובמסיבות של החברה הגבוהה.
שיאו של הוואלס היה בסוף המאה ה-19 ובמיוחד בעיר וינה, בה הפך לריקוד הכי פופולארי ושממנה התפרסם ויצא לכל אירופה.
#בריקודים סלוניים
בריקודים הסלוניים מככב עד היום הוואלס הווינאי, שהוא גרסת ואלס מהירה ורבת סיבובים, בקצב של שלושה רבעים.
אבל ליד הוואלס הווינאי, המהיר ומרובה הסיבובים, שמנוגן במשקל מוסיקלי של שלושה רבעים, יש עוד סוג של ואלס. זהו ואלס אנגלי, שגם הוא במשקל של שלושה רבעים, אך הוא ריקוד איטי יותר.
וכמו הוואלס הווינאי, גם הוואלס האנגלי נכלל בקבוצת הריקודים הסלוניים הסטנדרטיים, הנקראים גם הריקודים האירופיים.
#במוסיקה
אם יוהן שטראוס הבן, המנצח והמלחין הוינאי הנודע, שהוביל את התזמורת הכי פופולארית בעיר, כתב וביצע עימה המון ואלסים שכתב לריקודים וצ'ייקובסקי הרוסי שילב את הוואלס ביצירותיו, כדי ללוות ריקודי באלט.
האמת היא שבתולדות המוסיקה נכתבו גם ואלסים רבים שאינם לריקוד, אלא נחשבים ליצירות של מוסיקה קלאסית. היה זה גאון הפסנתר פרדריק שופן, מי שכתב ואלסים מקסימים לנגינה בכלי, מבלי שהתכוון שהם ילוו ריקוד כלל.
הנה ואלס הדנובה הכחולה שהלחין יוהאן שטראוס הבן:
https://youtu.be/LmsIGxYHelQ
זוגות רבים רוקדים ואלס מס' 2 של שוסטקוביץ':
https://youtu.be/-2-Zqog-p5c
ואלס בטלוויזיה ב"רוקדים עם כוכבים הבריטי":
https://youtu.be/jN4dXenlxbI
לימדו לרקוד ואלס:
https://youtu.be/0QXpnqXvn_s?t=36s
הנה ואלס בדו דיאז מינור מספר 2 אופוס 64 של שופן בפסנתר:
https://youtu.be/wTSu1jjKpgI
"ואלס הפרחים" nהבלט "מפצח האגוזים" שהלחין צ'ייקובסקי:
https://youtu.be/VpSq69IiFaU
והנה ואלס הדקה של שופן בשירה משעשעת, מתוך רחוב סומסום:
http://youtu.be/MvkcLq0LKVI
“ריקודים סלוניים” (Ballroom dance) הם ריקודי זוגות, בהם רוקד זוג ביחד. הצפייה בתוכנית הריאליטי "רוקדים עם כוכבים", מציגה בפנינו כיום אמנות שנולדה בארמונות אירופה ומאז יונקת ומאמצת ריקודים מתרבויות שונות.
כי הריקודים הסלוניים הללו מקורם במדינות רבות בעולם. הם אומצו בחיבה על ידי העולם המערבי, שהפך אותם לתחום מקצועי, תחרותי וכיום בידורי מתמיד בערוצי טלוויזיה בעולם כולו.
המרכזיים ביותר כיום הם 5 הריקודים שרוקדים בתחרויות ריקודי זוגות בינלאומיות. הם כוללים את הפוקסטרוט (Foxtrot), לצד ואלס (Waltz), טנגו (Tango), ואלס וינאי (Viennese Waltz) וקוויקסטפ (Quickstep).
יש עוד ריקודים סלוניים אהובים, כמו סלסה, סמבה, ג’ייב, צ'ה צ'ה צ'ה, רומבה, רוקנ'רול, זוק ועוד.
#סוגים
הריקודים הסלוניים מתחלקים לשתי קבוצות - הריקודים הלטיניים והריקודים הסטנדרטיים), מאירופה.
הריקודים האירופיים, הסטנדרטיים, כוללים את הוולס האנגלי והווינאי, הפוקסטרוט, הטנגו (שבא בכלל מארגנטינה באמריקה) והקוויקסטפ (Quickstep).
הריקודים הללו יהיו תמיד בחליפת טוקסידו לגבר ובשמלת ערב לאישה. הם מתאפיינים במגע תמידי בין בני הזוג ואין לעזוב בהם ידיים מרגע תחילת הריקוד ועד סופו.
הריקודים הלטיניים, לעומתם, מתבצעים בלבוש יותר חופשי מהאירופים. הם כוללים את הסמבה, סלסה, צ'ה צ'ה צ'ה (Cha Cha Cha), רומבה, פאסו דובלה (Paso Doble) וג'ייב (Jive).
הכירו רבים מהריקודים הסלוניים בתגית "ריקודים סלוניים".
#היסטוריה
המסע המופלא של הריקודים הסלוניים מאולמות המלוכה אל מסכי הטלוויזיה מתחיל כמה מאות אחורה.
בתחילה היו מספר ריקודים כמו המינואט (Minuet) והוואלס (Waltz) שנחשבו למיומנות חברתית הכרחית בקרב האצולה האירופית. הוולס היה ריקוד אוסטרי שהפך פופולרי בתחילת המאה ה-19. הוא היה הריקוד הראשון בו רקדו בני הזוג בצמידות, מה שנחשב באותם ימים למהפכני ואפילו שערורייתי.
עם הזמן התפתחו ריקודים נוספים, כמו הטנגו (Tango) הארגנטיני שהגיע מרחובות בואנוס איירס, הפוקסטרוט (Foxtrot) מאמריקה של שנות ה-20, הרומבה (Rumba) והסמבה (Samba) מדרום אמריקה.
המהפך הגדול בעולם הריקודים הסלוניים התרחש במאה ה-20, כשהם התפתחו לכיוונים של הריקודים הלטיניים והריקודים הסטנדרטיים, האירופים.
המעבר מאולמות הנשפים אל הטלוויזיה החל בשנת 2004 כאשר הבי-בי-סי הבריטי שידר את "רוקדים בצמרת" (Strictly Come Dancing). ההצלחה המסחררת של התוכנית הובילה לגרסאות בעשרות מדינות, כולל "רוקדים עם כוכבים" בישראל.
הפורמט הטלוויזיוני הזה לא רק החזיר את הריקודים הסלוניים למרכז תשומת הלב אלא גם שינה את תדמיתם ממשהו מיושן ואליטיסטי לבידור עממי ונגיש.
כיום, הריקודים הסלוניים משלבים בין מסורת לחדשנות. בתחרויות מקצועיות, הרקדנים מקפידים על טכניקה מדויקת ועל כללים נוקשים, זאת לצד ההכרה של הוועד האולימפי הבינלאומי בריקודים הסלוניים כענף ספורט תחרותי.
בכל עיר כמעט אפשר למצוא כיום שיעורים המותאמים לכל גיל ורמה. הפופולריות המחודשת הזו מוכיחה שהשילוב בין מוסיקה, תנועה ותקשורת וקצת רומנטיקה בין בני זוג ממשיכים לרגש ולמשוך לריקודים הקלאסיים הללו קהלים חדשים.
הנה הריקודים הסלוניים:
https://youtu.be/ZQini1swjPc
בעולם מתקיימות תחרויות רבות של ריקודים סלוניים:
https://youtu.be/lh8xyRvwJH4
כך תרקדו ריקודים סלוניים:
https://youtu.be/RU9XsurRTHI
רומבה בקובה:
https://youtu.be/TZBOFDTOQn0
כך רוקדים ריקודים סלוניים:
https://youtu.be/Glw__yfBr8E?long=yes
זוק,
"ואלס הדקה" של פרדריק שופן נמשך יותר משתי דקות..
ואלס "הדקה" הוא מתוך ואלס אוסף הוואלסים האחרון שכתב שופן. הוא מהיצירות הפופולאריות ביותר שכתב גאון הפסנתר והמלחין הדגול.
שופן לא רשם בתווים רבות מיצירותיו. הוא סמך על זכרונו ונהג לנגנם באילתור, כלומר המציא ופיתח את הוואלס שניגן, תוך כדי הנגינה. ואלס "הדקה" הוא מהיצירות שכן רשם והוא מאלה שהעולם הכיר, אך יצירות רבות של שופן לא נרשמו מעולם.
הנה ואלס הדקה בסרטון לילדים:
http://youtu.be/XQsBEEHfnEk
הנה הואלס המנוגן על ידי הפסנתרן המחונן לאנג לאנג:
http://youtu.be/hKILwVH_MdM?t=4s
והנה ביצוע של הואלס בשירה, מתוך רחוב סומסום:
http://youtu.be/MvkcLq0LKVI
ואלס
הריקודים הסלוניים מתחלקים לשתי קבוצות - הריקודים הלטיניים והריקודים הסטנדרטיים מאירופה.
הריקודים הלטיניים כוללים את הסמבה, סלסה, צ'ה צ'ה צ'ה (Cha Cha Cha), רומבה, פאסו דובלה (Paso Doble) וג'ייב (Jive).
הריקודים הסטנדרטיים, או האירופים, מכילים את הוולס האנגלי, הוואלס הווינאי, הפוקסטרוט והקוויקסטפ (Quickstep).
#ריקודים לטינו-אמריקאים
עם קוד לבוש חופשי מזה שנהוג בריקודים האירופאיים, הריקודים הלטינו-אמריקאים, או פשוט ריקודי הלטינו הם ריקודים סלוניים, משוחררים יותר מהריקודים האירופים המוכרים כרציניים ורשמיים מאוד.
בין הריקודים הלטינו-אמריקאים ניתן למצוא 5 סוגי ריקודים:
צ’ה צ’ה צ’ה - ריקוד קובני במקור שנועד להביע אהבה בין בני זוג. בן הזוג הוא השולט במרבית הריקוד, אף שיש חלקים בהם יכולה בת הזוג לתפוס פיקוד או שליטה.
סמבה - ריקוד שמח, קופצני ומוכר שמקורו בקרנבלים של ברזיל.
רומבה - בקצב איטי מריקודים לטיניים וקובניים מוכרים, זה ריקוד קובני המסמל גם הוא אהבה.
פאסודובלה - ריקוד מספרד המשלב תנועות מריקודי פלמנקו.
ג’ייב - ריקוד קופצני ושמח מאוד המדמה חיזור בין בני זוג.
#ריקודים סטנדרטיים-אירופיים
המאפיין העיקרי של הריקודים הסטנדרטיים, כמו ואלס או טנגו, הם המגע שחייב להשמר בין בני הזוג וזה שאין לעזוב בו ידיים לרגע.
מרבית הריקודים הללו נולדו באירופה ומכאן גם הלבוש המקובל בהם, שמלת ערב לאישה והגבר תמיד בחליפת טוקסידו.
בריקודי הסטנדרט האירופאיים יש 5 סוגים של ריקודים:
ואלס וינאי - ריקוד מהיר במשקל שלושה רבעים שכולל הרבה סיבובים.
ואלס אנגלי - המשקל כמובן שלושה רבעים, אבל זהו ואלס איטי.
פוקסטרוט - אחד הריקודים הקשים בסטנדרט המחייב קואורדינציה מעולה ושליטה מצוינת בגוף.
קוויקסטפ - ריקוד מהיר וקופצני ששמו מצביע על אופיו.
טנגו - ריקוד חושני באופיו שמקורו בארגנטינה אך המאפיין הצמוד שלו הפך אותו לסטנדרטי אירופאי.
הכירו כל ריקוד לגופו בתגית "ריקודים סלוניים".
הנה דוגמה לריקודים הלטיניים:
https://youtu.be/A-I1UsX1K7M
רומבה בקובה:
https://youtu.be/TZBOFDTOQn0
ואלס מהריקודים האירופיים:
https://youtu.be/bHaR7KZyBKw?t=16s
פוקסטרוט אירופי:
https://youtu.be/XCJDrWQC56w?t=20s
הטנגו שעבר לאירופה:
https://youtu.be/RrwTa7gN12Q
גמר תחרות לטינו:
https://youtu.be/r3fJbzTwV3A?long=yes
והגרנד סלאם של הלטינו בשטוטגרט:
https://youtu.be/pwEaedj_89c?long=yes
הסרט "אודיסיאה בחלל, 2001" (2001: A Space Odyssey) הוא סרט מדע בדיוני משנת 1968 שהיה סרט שונה מכל סרט מסחרי שקדם לו.
"אודיסאה בחלל" נולד כשהבמאי סטנלי קובריק (Stanley Kubrick) וסופר המדע הבדיוני ארתור סי. קלארק (Arthur C. Clarke) החלו לעבוד ביחד ב-1964 על פרויקט שעתיד לשנות את הקולנוע לתמיד.
הם רצו ליצור סרט מדע בדיוני שונה לגמרי, שיהיה מדויק מבחינה מדעית אך גם יעורר שאלות פילוסופיות עמוקות על האבולוציה האנושית, תודעה וטכנולוגיה. ואכן, הסרט היה לחוויה חזותית חדשנית, ממעטת במילים, אך מציעה חוויה חזותית חדשה ונוגעת ברעיונות פילוסופיים, תיאולוגיים ומדעיים, עם שאלות מרשימות על גורל האנושות בעתיד.
התסריט התבסס על סיפור קצר של קלארק בשם "זקיף" (The Sentinel), אך הפך לנרטיב מורכב הרבה יותר. התהליך היצירתי נמשך כמעט 4 שנים, הסרט עלה 10.5 מיליון דולר - סכום עצום לתקופה.
קובריק היה פרפקציוניסט אובססיבי. הוא קרא למחשב המרכזי HAL 9000, כאשר כל אות בשמו של המחשב היא אות אחת לפני IBM באלפבית. קלארק התעקש שזה צירוף מקרים, אך רבים בטוחים שזו היתה בחירה מכוונת.
באירוניה מעניינת, IBM דרשה שהלוגו שלהם יוסר מהמחשבים בסרט, כנראה מחשש שהקשר למחשב הרצחני יזיק לתדמית החברה.
הסרט צולם באולפני שפרטון (Shepperton) בבריטניה, שם קובריק האובססיבי לאיכות צילם 200 גלילי סרט רק עבור סצנת פתיחה של קופי האדם. האפקטים החזותיים והאפקטים המיוחדים השונים נוצרו בשיטות חדשניות לחלוטין.
בין השאר נעשה כאן שימוש במסכים קדמיים (front projection) ובבנייה של תפאורות ענקיות שהסתובבו פיזית (כמו גלגל ענק), בכדי ליצור אשליה של כוח משיכה מלאכותי בתחנת החלל. אם השחקנים נראו כ"הולכים על הקירות", למעשה הייתה זו התפאורה שהסתובבה סביבם.
בהכנות לסרט קובריק התייעץ עם מומחי נאס"א (NASA) כדי להבטיח דיוק מדעי מירבי, הקפיד שחפצים יצופו בחוסר משקל באופן ריאליסטי ושלא יהיה קול בחלל החיצון וכללית היה מעורב בפרטי הפרטים של כל מרכיב בהפקת הסרט.
קובריק, שלקח סיכונים רבים במטרה ליצור סרט שמקדים את זמנו, יוצר בשנות ה-60 קלאסיקה של ממש הנחשבת לאחד משיאי הז'אנר של המדע הבידיוני.
#העלילה
הסרט שיצא ב-1968 מציע לצופים עיצוב מוקפד, עיסוק בפילוסופיה, שפע יצירתיות, צבעים עשירים ואף פסיכדליים, אפקטים מיוחדים ותיאור מרתק של מלחמת האדם במחשב. אך עלילתו היא פשוטה ומינימליסטית, אף שהיא משתרעת על מיליוני שנים.
תחילת הסרט נפתחת בשחר האנושות, במדבר קדמוני שבו חיה קבוצת קופי-אדם פרהיסטוריים. הם מגלים מונוליט מסתורי שמשפיע עליהם. אז קופץ הסרט אלפי שנים קדימה כשהאנושות תגלה מונוליט דומה קבור על הירח, מה שיגרום להם להוציא משימת חלל של חללית Discovery One אל כוכב צדק (Jupiter).
על סיפון החללית משתבשים הדברים כשהמחשב של הספינה, HAL 9000 (בקולו של דאגלס ריין), מתחיל לגלות מודעות ולסכן את הצוות והמשימה.
ההמשך שמור מחשש ספוילר, רק שתהיה בו סצנה פסיכדלית מסתורית שאם תבינו אותה אתם במיעוט קטן יחסית, אל מול מרבית צופי הקולנוע שראו אותו.
#גדולת הסרט
בבכורה בוושינגטון אנשים עזבו את האולם באמצע ההקרנה ולמחרת קובריק החליט לחתוך 19 דקות מהסרט. הביקורות הראשוניות היו קשות, אך הסרט מצא קהל נלהב בקרב צעירים שראו בו חוויה מרחיבת תודעה.
אודיסאה הצטיין באפקטים חזותיים שהציגו מסע ריאליסטי מאוד בחלל ובאמצעות סיפור מעורפל אך חכם הוא חקר נושאים פילוסופיים עמוקים מאוד.
רבים מהרהיטים בחלליות של "2001: אודיסאה בחלל" נבחרו מחדר 606 במלון SAS המפורסם והעתידני שעיצב האדריכל והמעצב הידוע ארנה יקובסן. ואגב, רבים מהאביזרים האחרים שהוצגו בסרט ונראו עתידניים הושמדו עם תום הצילומים, כי קובריק לא רצה שישמשו בסרטים עתידניים אחרים.
המוסיקה הקלאסית, במיוחד הפתיחה מהיצירה "כה אמר זרטוסטרא" (Also Sprach Zarathustra) של ריכרד שטראוס (Richard Strauss), הפכה לסמל של הסרט, אף שהיא נכתבה במאה ה-19 וכל קשר בינה לבין עתיד כלשהו יכול להיווצר רק במוחו של גאון.
אודיסאה בחלל 2001 זכה באוסקר על אפקטים חזותיים, הראשון מסוגו שהלך לבמאי עצמו. הסרט הציב סטנדרט חדש לקולנוע המדע הבדיוני. עד היום מורגשת השפעתו על יוצרים כמו ג'ורג' לוקאס (George Lucas), סטיבן ספילברג (Steven Spielberg) וכריסטופר נולאן (Christopher Nolan).
מתנועת החלליות בסרט, הנראית כמו בלט קלאסי, דרך סיפור תחילת התפתחות האדם שאורכו מעל חצי שעה ולא נאמרת בו אף מילה, או פלטת הצבעים העשירה ואף הפסיכדלית שבסוף המסע לכוכב צדק - אודיסאה בחלל 2001 מציע לא רק חוויה מיסטית משהו אלא גם כזו שמעודדת ומפעילה את הצופה ליציאה למסע אל התת-מודע עצמו.
הנה קדימון הסרט:
http://youtu.be/N6ywMnbef6Y
הסבר למה הוא סרט המדע הבדיוני הטוב ביותר:
http://youtu.be/l2c_rSLXq6U
סצנת הפתיחה הגאונית של הסרט:
http://youtu.be/ypEaGQb6dJk
סצנת החלל והנחיתה על הירח, עם הוואלס הנודע של יוהן שטראוס:
https://youtu.be/tKXZf0Q9ulo
והנחיתה עצמה:
https://youtu.be/LbsxNwSOzRI
https://youtu.be/rZKGrE-yCPg
סרט תיעודי על הסרט פורץ הדרך של קובריק:
https://youtu.be/XpnMf7Bvpj0?long=yes
והדרך בה נעשה אודיסיאה בחלל, 2001:
https://youtu.be/tCHcx5lAl7A?long=yes
