צמד החלליות או הגשושיות "וויאג'ר 1" (Voyager 1) ו-2 (Voyager 2) שוגרו בשנת 1977 למסע לקצה של מערכת השמש וליציאה מתחום מערכת השמש. השיגור ניצל אירוע אסטרונומי מיוחד, שמתרחש רק פעם ב-175 שנה: מיקומם של ארבעה כוכבי לכת במערכת השמש היה כזה שהחללית ניצלה את כוח המשיכה שלהם כדי לקצר מאד את מסעה. המסע לנפטון לדוגמה, התקצר מ-30 שנים ל-12 שנים בלבד. החלליות יצאו בעקבות חללית החלוץ "פיוניר 10", שקדמה להן בכמה שנים. לאחר כשנתיים הגיעו החלליות לכוכב צדק ושיגרו מידע וצילומים רבים מצדק ומירחיו.

וויאג'ר 1 אימתה את קיומן של הטבעות המקיפות את צדק וגילתה ירחים נוספים רבים שנעים מסביב לכוכב, רובם אסטרואידים שנלכדו בכוח המשיכה העצום שלו. בהמשך נחקרו גם הטבעות של כוכב שבתאי, הכתם האדום שעל כוכב צדק (שהתגלה שהוא בעצם סופה ענקית באטמוספירה של הכוכב) ועוד.

מאז 2012 וויאג'ר 1 היא גם החללית הראשונה אי-פעם שיצאה אל מחוץ למערכת השמש! כמה שנים אחר כך יצאה גם וויאג'ר 2 בנקודה אחרת ממערכת השמש וגילתה שהחלל החיצון צפוף או מרוכז מזה שבמערכת השמש. העניין נחקר כיום.

וויאג'ר 2 טסה במסלול מעט שונה וחקרה את כוכבי הלכת אורנוס ונפטון. היא החללית היחידה אי-פעם שעברה בכל 4 כוכבי הלכת הגדולים ביותר.

שתי החלליות נושאות עליהן תקליטי זהב שמכיל צלילים המתארים את המין האנושי ואת כדור הארץ, כדי לאפשר לחוצנים שאולי ייתקלו בהן מידע על בני-האדם (ראו בתגית"תקליט הזהב של וויאג'ר").


הנה סרטון על משימתן של וויאג'ר 1 ו-2:

https://youtu.be/oDSWGHDPhZY


מסלול מסעה של חללית וויאג'ר 2 עד ליציאה ממערכת השמש:

https://youtu.be/MGPM58S5Njg


תיאור עזיבתה של וויאג'ר 1 את מערכת השמש:

http://youtu.be/zidTu5SjH3o?t=9s


כמה זמן נוכל להיות בקשר עם החללית הרחוקה:

https://youtu.be/aalfNIvQaJ4


מה ראתה וויאג'ר 2 מחוץ למערכת השמש:

https://youtu.be/39Xo_iOIuJY?long=yes


והתגלית על החלל הצפוף שבחוץ:

https://youtu.be/og0OOdVZjmI?long=yes

החלל החיצון (Outer Space) הוא שם נוסף לחלל. רבים סבורים שהמושגים החלל החיצון והחלל הם בעצם אותו דבר.

אבל זה לא מדויק או אפילו לא נכון.

חלל הוא האזור שמקיף אותנו כרגע, אם אנחנו נמצאים בכדור הארץ. במילים אחרות - זהו המרחב של העומק, הגובה והרוחב, זה שבתוכו קיימים ונעים כל הדברים. מכאן שעבור רבים, "חלל" פירושו אותו מרחב של אטמוספירת כדור-הארץ.

החלל החיצון, לעומת זאת, הוא היקום הפיזי שמעבר לאטמוספירת כדור הארץ. זה אותו מרחב עצום של היקום, זה שבו נמצאים הגופים השמימיים השונים, מכוכבי לכת, כולל כדור הארץ, דרך הכוכבים, הגלקסיות ועוד.

החלל החיצון מתאפיין, אגב, בוואקום. זהו רִיק. צפיפות החלקיקים בו נמוכה, מה שאומר שאין חיכוך של האוויר המאט את התנועה של חלליות ולוויינים וכוח המשיכה הוא אפסי.

אגב, החלל החיצון הוא גם מקום נפלא כדי לצפות ממנו בכוכבים ובגלקסיות, ללא הצעיף המפריע של אטמוספרת כדור הארץ. נהדר גם לצפות ממנו על פני כדור-הארץ ולמקם לווייני תקשורת וטלוויזיה שיעבירו תמסורות ושידורים.


#הוויכוח על מיקום הגבול
אגב, כאן מתחיל ויכוח קטן על איפה בדיוק מתחיל החלל החיצון, או במילים אחרות - איפה נגמרת האטמוספרה?

סוכנות התעופה הבינלאומית (FAI) גורסת שמדובר על גובה של 100 קילומטרים. היא מתבססת על הגילוי של תיאודור פון-קרמן (von Kármán), המדען ההונגרי שמצא שמגובה זה נעשית האטמוספרה כל כך דלילה, עד שכוח העילוי לא משפיע על תנועתם של גופים הזורמים בה, כמו מטוסים למשל.

מדענים שונים גורסים שמדובר על גובה של 120 קילומטרים מעל פני הים. גם נאס"א, סוכנות החלל של ארה"ב, לא בעד הגבול שקבעה סוכנות התעופה הבינלאומית. הגבול עבורה הוא בגובה של 122 קילומטרים מעל פני הים. למה? - כי זה גובה שבו עוצרות המעבורות, בדרכן בחזרה לכדור הארץ, את המדחפים המניעים אותן בחלל. מגיבה זה הן דואות אל מסלול הנחיתה, תוך שהן נעזרות בחיכוך עם האטמוספרה כדי לווסת את התנועה שלהן.


הנה אנחנו מהחלל החיצון, או החלל:

https://youtu.be/EPyl1LgNtoQ


תמונות מהחלל החיצון ממרחק של 13 מיליארד שנות אור:

https://youtu.be/bymxnj8OKfY


כמה עובדות מעניינות על החלל החיצון (עברית):

https://youtu.be/L4NRV5hoYQU


ושיר על החלל החיצון:

https://youtu.be/NrswlFxEiV4