מהו החלל החיצון ואיפה הוא מתחיל?
החלל החיצון (Outer Space) הוא שם נוסף לחלל. רבים סבורים שהמושגים החלל החיצון והחלל הם בעצם אותו דבר.
אבל זה לא מדויק או אפילו לא נכון.
חלל הוא האזור שמקיף אותנו כרגע, אם אנחנו נמצאים בכדור הארץ. במילים אחרות - זהו המרחב של העומק, הגובה והרוחב, זה שבתוכו קיימים ונעים כל הדברים. מכאן שעבור רבים, "חלל" פירושו אותו מרחב של אטמוספירת כדור-הארץ.
החלל החיצון, לעומת זאת, הוא היקום הפיזי שמעבר לאטמוספירת כדור הארץ. זה אותו מרחב עצום של היקום, זה שבו נמצאים הגופים השמימיים השונים, מכוכבי לכת, כולל כדור הארץ, דרך הכוכבים, הגלקסיות ועוד.
החלל החיצון מתאפיין, אגב, בוואקום. זהו רִיק. צפיפות החלקיקים בו נמוכה, מה שאומר שאין חיכוך של האוויר המאט את התנועה של חלליות ולוויינים וכוח המשיכה הוא אפסי.
אגב, החלל החיצון הוא גם מקום נפלא כדי לצפות ממנו בכוכבים ובגלקסיות, ללא הצעיף המפריע של אטמוספרת כדור הארץ. נהדר גם לצפות ממנו על פני כדור-הארץ ולמקם לווייני תקשורת וטלוויזיה שיעבירו תמסורות ושידורים.
סוכנות התעופה הבינלאומית (FAI) גורסת שמדובר על גובה של 100 קילומטרים. היא מתבססת על הגילוי של תיאודור פון-קרמן (von Kármán), המדען ההונגרי שמצא שמגובה זה נעשית האטמוספרה כל כך דלילה, עד שכוח העילוי לא משפיע על תנועתם של גופים הזורמים בה, כמו מטוסים למשל.
מדענים שונים גורסים שמדובר על גובה של 120 קילומטרים מעל פני הים. גם נאס"א, סוכנות החלל של ארה"ב, לא בעד הגבול שקבעה סוכנות התעופה הבינלאומית. הגבול עבורה הוא בגובה של 122 קילומטרים מעל פני הים. למה? - כי זה גובה שבו עוצרות המעבורות, בדרכן בחזרה לכדור הארץ, את המדחפים המניעים אותן בחלל. מגיבה זה הן דואות אל מסלול הנחיתה, תוך שהן נעזרות בחיכוך עם האטמוספרה כדי לווסת את התנועה שלהן.
החלל החיצון (Outer Space) הוא שם נוסף לחלל. רבים סבורים שהמושגים החלל החיצון והחלל הם בעצם אותו דבר.
אבל זה לא מדויק או אפילו לא נכון.
חלל הוא האזור שמקיף אותנו כרגע, אם אנחנו נמצאים בכדור הארץ. במילים אחרות - זהו המרחב של העומק, הגובה והרוחב, זה שבתוכו קיימים ונעים כל הדברים. מכאן שעבור רבים, "חלל" פירושו אותו מרחב של אטמוספירת כדור-הארץ.
החלל החיצון, לעומת זאת, הוא היקום הפיזי שמעבר לאטמוספירת כדור הארץ. זה אותו מרחב עצום של היקום, זה שבו נמצאים הגופים השמימיים השונים, מכוכבי לכת, כולל כדור הארץ, דרך הכוכבים, הגלקסיות ועוד.
החלל החיצון מתאפיין, אגב, בוואקום. זהו רִיק. צפיפות החלקיקים בו נמוכה, מה שאומר שאין חיכוך של האוויר המאט את התנועה של חלליות ולוויינים וכוח המשיכה הוא אפסי.
אגב, החלל החיצון הוא גם מקום נפלא כדי לצפות ממנו בכוכבים ובגלקסיות, ללא הצעיף המפריע של אטמוספרת כדור הארץ. נהדר גם לצפות ממנו על פני כדור-הארץ ולמקם לווייני תקשורת וטלוויזיה שיעבירו תמסורות ושידורים.
הוויכוח על מיקום הגבול
אגב, כאן מתחיל ויכוח קטן על איפה בדיוק מתחיל החלל החיצון, או במילים אחרות - איפה נגמרת האטמוספרה?
סוכנות התעופה הבינלאומית (FAI) גורסת שמדובר על גובה של 100 קילומטרים. היא מתבססת על הגילוי של תיאודור פון-קרמן (von Kármán), המדען ההונגרי שמצא שמגובה זה נעשית האטמוספרה כל כך דלילה, עד שכוח העילוי לא משפיע על תנועתם של גופים הזורמים בה, כמו מטוסים למשל.
מדענים שונים גורסים שמדובר על גובה של 120 קילומטרים מעל פני הים. גם נאס"א, סוכנות החלל של ארה"ב, לא בעד הגבול שקבעה סוכנות התעופה הבינלאומית. הגבול עבורה הוא בגובה של 122 קילומטרים מעל פני הים. למה? - כי זה גובה שבו עוצרות המעבורות, בדרכן בחזרה לכדור הארץ, את המדחפים המניעים אותן בחלל. מגיבה זה הן דואות אל מסלול הנחיתה, תוך שהן נעזרות בחיכוך עם האטמוספרה כדי לווסת את התנועה שלהן.
