שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך כישלון הוליד את ויקיפדיה והאם היא אמינה?
סיפור ההצלחה הזה מתחיל מכישלון ענק של יזם קטן. ג'ימי וויילס מקים אנציקלופדיית אינטרנט בשם Nupedia. היא לא מתרוממת לשום מקום ובינואר 2001, בעצת שותפו, מסב אותה וויילס לוויקיפדיה, אנציקלופדיה חינמית שהופכת לאחד האתרים הנצפים בעולם ומעמודי התווך של האינטרנט.
ויקיפדיה (Wikipedia) היא אנציקלופדיה חופשית ושיתופית. האנציקלופדיה הזו היא הראשונה שמתבססת על ציבור הגולשים כמי שכותבים את הערכים שבה ועורכים אותה. היא אינה מסחרית ואפילו פרסומות לא מוצגות בה. לשם קיומה והעסקת העובדים שלה מבצעת הנהלת ויקיפדיה מבצעי התרמה מקוונים, לרוב אחת לשנה.
המילה "ויקי" פירושה בשפת הוואי: מהר או מיד. זו אכן המשמעות של הויקיפדיה, שבה הכל מתעדכן במהירות ובאופן מיידי לאירועים, על ידי הגולשים המסורים. מחקר מקיף שנערך לפני כמה שנים, לאור הביקורת על אי-דיוקים בויקיפדיה, גילה לתדהמת כולם שבריטניקה, אנציקלופדיה בת 200 שנה שערכיה נכתבים ונערכים על ידי מומחים ומדענים, לא מדויקת יותר מאנציקלופדיית הגולשים. בתחומים שונים בריטניקה נמצאה אף כפחות מדויקת ובבירור כפחות מעודכנת מויקיפדיה.
ויקיפדיה פועלת כיום במעל 120 שפות ובגרסה האנגלית, המתקדמת והגדולה ביותר, יש מעל 4 מיליון ערכים שונים. אם באנציקלופדיות המסורתיות נכללו רק ערכים "חשובים", ויקיפדיה מכילה, בנוסף להם, עוד "זנב ארוך" של מיליוני ערכים, שרבים מהם מעניינים מעטים בלבד.
הנה ההיסטוריה של ויקיפדיה ורעיון הויקי בכלל:
https://youtu.be/oVFPW0r4jWk
על לידתה של ויקיפדיה ודברי ג'ימי וויילס שהקים אותה (עברית):
http://youtu.be/ZDVC_pF9HaA
כתבה על ויקיפדיה (עברית):
https://youtu.be/uTphFFv8O7g
סקירה של ויקיפדיה וגדילת כמות הערכים שבה (עברית):
http://youtu.be/HTt3OIgmkBA?t=25s
תיאור הצלחתה ומשימותיה העולמיות של ויקיפדיה (מתורגם):
http://youtu.be/xLiDozNGmqA
ראיון עם ג'ימי וויילס, מייסד ויקיפדיה (מתורגם):
https://youtu.be/51ihFNep4GU?t=13s
וכאן ג'ימי וויילס מרצה על המשמעות של ויקיפדיה (מתורגם):
https://youtu.be/WQR0gx0QBZ4?long=yes
סיפור ההצלחה הזה מתחיל מכישלון ענק של יזם קטן. ג'ימי וויילס מקים אנציקלופדיית אינטרנט בשם Nupedia. היא לא מתרוממת לשום מקום ובינואר 2001, בעצת שותפו, מסב אותה וויילס לוויקיפדיה, אנציקלופדיה חינמית שהופכת לאחד האתרים הנצפים בעולם ומעמודי התווך של האינטרנט.
ויקיפדיה (Wikipedia) היא אנציקלופדיה חופשית ושיתופית. האנציקלופדיה הזו היא הראשונה שמתבססת על ציבור הגולשים כמי שכותבים את הערכים שבה ועורכים אותה. היא אינה מסחרית ואפילו פרסומות לא מוצגות בה. לשם קיומה והעסקת העובדים שלה מבצעת הנהלת ויקיפדיה מבצעי התרמה מקוונים, לרוב אחת לשנה.
המילה "ויקי" פירושה בשפת הוואי: מהר או מיד. זו אכן המשמעות של הויקיפדיה, שבה הכל מתעדכן במהירות ובאופן מיידי לאירועים, על ידי הגולשים המסורים. מחקר מקיף שנערך לפני כמה שנים, לאור הביקורת על אי-דיוקים בויקיפדיה, גילה לתדהמת כולם שבריטניקה, אנציקלופדיה בת 200 שנה שערכיה נכתבים ונערכים על ידי מומחים ומדענים, לא מדויקת יותר מאנציקלופדיית הגולשים. בתחומים שונים בריטניקה נמצאה אף כפחות מדויקת ובבירור כפחות מעודכנת מויקיפדיה.
ויקיפדיה פועלת כיום במעל 120 שפות ובגרסה האנגלית, המתקדמת והגדולה ביותר, יש מעל 4 מיליון ערכים שונים. אם באנציקלופדיות המסורתיות נכללו רק ערכים "חשובים", ויקיפדיה מכילה, בנוסף להם, עוד "זנב ארוך" של מיליוני ערכים, שרבים מהם מעניינים מעטים בלבד.
הנה ההיסטוריה של ויקיפדיה ורעיון הויקי בכלל:
https://youtu.be/oVFPW0r4jWk
על לידתה של ויקיפדיה ודברי ג'ימי וויילס שהקים אותה (עברית):
http://youtu.be/ZDVC_pF9HaA
כתבה על ויקיפדיה (עברית):
https://youtu.be/uTphFFv8O7g
סקירה של ויקיפדיה וגדילת כמות הערכים שבה (עברית):
http://youtu.be/HTt3OIgmkBA?t=25s
תיאור הצלחתה ומשימותיה העולמיות של ויקיפדיה (מתורגם):
http://youtu.be/xLiDozNGmqA
ראיון עם ג'ימי וויילס, מייסד ויקיפדיה (מתורגם):
https://youtu.be/51ihFNep4GU?t=13s
וכאן ג'ימי וויילס מרצה על המשמעות של ויקיפדיה (מתורגם):
https://youtu.be/WQR0gx0QBZ4?long=yes
למה הערכים באאוריקה קצרים?
אנחנו מאמינים שאאוריקה צריכה לספר את הדברים העיקריים והחשובים על כל נושא. אנו עובדים קשה כדי להציג ערכים קצרים וברורים, מעניינים וממוקדים וזה, תתפלאו, דורש המון השקעה.
אנחנו גם משתדלים לספר אותם בצורה לא רשמית וכבדה כמו ערך כבד באנציקלופדיה משעממת, אלא כסיפור שמעניין לקרוא או כרעיון מסקרן ששווה לדעת וכיף לזכור.
#רוצים להעמיק? - ויקיפדיה אצלנו בכיס, באייקון ה-W שלמטה?
אנחנו מאוד מעריכים את ויקיפדיה. עד כדי כך שהפכנו אותה לפיצ'ר...
מה זה אומר? - שבשביל מי שמעוניין להרחיב ולקרוא באריכות על נושא כלשהו באאוריקה, הצבנו בתחתית חלון הערך את הסמל של וויקיפדיה. לחיצה על האייקון בצורת האות W תפתח לכם לשונית עם כל הידע מהערך המקביל בויקיפדיה. יהיו שם המון טקסט והסברים מפורטים, כמו שרק עשרות כותבי כל ערך בוויקיפדיה יודעים להכניס.
אם יש ערכים שאייקון ויקיפדיה לא פותח בהם ערך ממנה, הרי זה משום שאין עדיין ערך כזה בויקיפדיה העברית. במקרה כזה תמיד תוכלו לחפש בגוגל ולהמשיך לגלות עוד דברים על הנושא.
ואגב, אנחנו לא תמיד יכולים לדעת מה אתם רוצים וחסר לכם. אז אם יש ידע מעניין שנראה לכם שצריך להוסיף לאאוריקה, או אפילו ערך שחסר לכם, אתם מוזמנים ללחוץ על אייקון העיפרון בערך המתאים באאוריקה ולציין את זה שם. אנו נשמח לבדוק, לערוך ולהוסיף את הנדרש לאאוריקה, או בערך קיים או בערך חדש משלו.
לכו ללמוד. ללמוד (כאן) זה כיף!
אנחנו מאמינים שאאוריקה צריכה לספר את הדברים העיקריים והחשובים על כל נושא. אנו עובדים קשה כדי להציג ערכים קצרים וברורים, מעניינים וממוקדים וזה, תתפלאו, דורש המון השקעה.
אנחנו גם משתדלים לספר אותם בצורה לא רשמית וכבדה כמו ערך כבד באנציקלופדיה משעממת, אלא כסיפור שמעניין לקרוא או כרעיון מסקרן ששווה לדעת וכיף לזכור.
#רוצים להעמיק? - ויקיפדיה אצלנו בכיס, באייקון ה-W שלמטה?
אנחנו מאוד מעריכים את ויקיפדיה. עד כדי כך שהפכנו אותה לפיצ'ר...
מה זה אומר? - שבשביל מי שמעוניין להרחיב ולקרוא באריכות על נושא כלשהו באאוריקה, הצבנו בתחתית חלון הערך את הסמל של וויקיפדיה. לחיצה על האייקון בצורת האות W תפתח לכם לשונית עם כל הידע מהערך המקביל בויקיפדיה. יהיו שם המון טקסט והסברים מפורטים, כמו שרק עשרות כותבי כל ערך בוויקיפדיה יודעים להכניס.
אם יש ערכים שאייקון ויקיפדיה לא פותח בהם ערך ממנה, הרי זה משום שאין עדיין ערך כזה בויקיפדיה העברית. במקרה כזה תמיד תוכלו לחפש בגוגל ולהמשיך לגלות עוד דברים על הנושא.
ואגב, אנחנו לא תמיד יכולים לדעת מה אתם רוצים וחסר לכם. אז אם יש ידע מעניין שנראה לכם שצריך להוסיף לאאוריקה, או אפילו ערך שחסר לכם, אתם מוזמנים ללחוץ על אייקון העיפרון בערך המתאים באאוריקה ולציין את זה שם. אנו נשמח לבדוק, לערוך ולהוסיף את הנדרש לאאוריקה, או בערך קיים או בערך חדש משלו.
לכו ללמוד. ללמוד (כאן) זה כיף!
כמה כרכים מודפסים כוללת ויקיפדיה?
ויקיפדיה היא אנציקלופדיה שמתנהלת רק על גבי האינטרנט. אבל מסתבר שאם היו מדפיסים את ויקיפדיה האנגלית כספרים היא הייתה כוללת לא פחות מ-7600 כרכים!
כל כרך כזה היה כולל לא פחות מ-700 עמודים מודפסים.
הנה תערוכה של האמן מייקל מנדיברג, שהדגים זאת בטפטים מודפסים של כל הכרכים ו-106 כרכים שהודפסו באמת:
https://youtu.be/yU2DjDj1P1o
וג'ימי וויילס, מייסד ויקיפדיה (עברית):
https://youtu.be/51ihFNep4GU?t=13s
ויקיפדיה היא אנציקלופדיה שמתנהלת רק על גבי האינטרנט. אבל מסתבר שאם היו מדפיסים את ויקיפדיה האנגלית כספרים היא הייתה כוללת לא פחות מ-7600 כרכים!
כל כרך כזה היה כולל לא פחות מ-700 עמודים מודפסים.
הנה תערוכה של האמן מייקל מנדיברג, שהדגים זאת בטפטים מודפסים של כל הכרכים ו-106 כרכים שהודפסו באמת:
https://youtu.be/yU2DjDj1P1o
וג'ימי וויילס, מייסד ויקיפדיה (עברית):
https://youtu.be/51ihFNep4GU?t=13s
מה זה ויקי?
ויקי, באנגלית wiki, פירושו בהוואית (שפת הוואי) "מהיר". השימוש במילה התחום המחשבים הוא לשיטה לבנייה של מאגרי מידע ואתרי אינטרנט שיתופיים. מדובר באתרים שהתוכן שבהם נכתב ונערך על ידי כלל הגולשים, כמו באתר המפורסם ויקיפדיה. זהו חלק מהאופנה של אתרים מבוססי תוכן גולשים, אתרי ה-web 2.0 המבוססים על חוכמת ההמונים.
בבסיס האתרים שעובדים בשיטת ויקי נמצאת ההנחה שיצירת קבוצה של משתמשים שווים וחופשיים והסרת המגבלות מהם, תגרום להם לפעול באופן חיובי ותורם ויעילות הקבוצה תהיה גדולה מזו שמפקחים ומנהלים עומדים מעליה וקובעים לאחרים.
תוכנות מיוחדות כגון "מדיה-ויקי" משמשות כיום לאתרי ויקי. הן נולדו כשהאיש שהמציא את שיטת הוויקי לאתרים, וורד קנינגהם, יצר בשנת 1995 את אתר הוויקי הראשון - Ward's Wiki.
כיום ידועים גם אתר שיתוף המסמכים ויקיליקס, המאפשר לאנשים לשתף מסמכים סודיים ולחשוף בכך דברים נסתרים, שיש להם חשיבות חברתית.
הנה היתרונות בשיטת השיתוף ויקי ללימוד נושאים:
http://youtu.be/mdOKUeT0O-o
וכך מורים המשתמשים בוויקי להוראה:
http://youtu.be/1pR5yogCmkA
ויקי, באנגלית wiki, פירושו בהוואית (שפת הוואי) "מהיר". השימוש במילה התחום המחשבים הוא לשיטה לבנייה של מאגרי מידע ואתרי אינטרנט שיתופיים. מדובר באתרים שהתוכן שבהם נכתב ונערך על ידי כלל הגולשים, כמו באתר המפורסם ויקיפדיה. זהו חלק מהאופנה של אתרים מבוססי תוכן גולשים, אתרי ה-web 2.0 המבוססים על חוכמת ההמונים.
בבסיס האתרים שעובדים בשיטת ויקי נמצאת ההנחה שיצירת קבוצה של משתמשים שווים וחופשיים והסרת המגבלות מהם, תגרום להם לפעול באופן חיובי ותורם ויעילות הקבוצה תהיה גדולה מזו שמפקחים ומנהלים עומדים מעליה וקובעים לאחרים.
תוכנות מיוחדות כגון "מדיה-ויקי" משמשות כיום לאתרי ויקי. הן נולדו כשהאיש שהמציא את שיטת הוויקי לאתרים, וורד קנינגהם, יצר בשנת 1995 את אתר הוויקי הראשון - Ward's Wiki.
כיום ידועים גם אתר שיתוף המסמכים ויקיליקס, המאפשר לאנשים לשתף מסמכים סודיים ולחשוף בכך דברים נסתרים, שיש להם חשיבות חברתית.
הנה היתרונות בשיטת השיתוף ויקי ללימוד נושאים:
http://youtu.be/mdOKUeT0O-o
וכך מורים המשתמשים בוויקי להוראה:
http://youtu.be/1pR5yogCmkA
ויקיפדיה
מה המשמעות של WEB 2.0?
Web 2.0 (בעברית: וֵבּ 2.0) הוא מונח שמגדיר את הדור השני של אתרי האינטרנט. לעומת הדור הראשון של אתרי האינטרנט שהתכנים בו נוצרו בעיקר על ידי מנהלי האתרים והגולשים בעיקר צרכו בו תכנים, בדור השני של ה-Web 2.0 האתרים ויישומי הרשת סיפקו אפשרויות להעלות ולשתף תכנים ברשת על ידי הגולשים עצמם. היצירה ושיתוף התוכן על ידי גולשים נקרא "תוכן גולשים".
היות והאינטרנט אפשר כבר מימיו הראשונים תקשורת ושיתוף תכנים בין המשתמשים, בעיקר באמצעות הדואר האלקטרוני והפורומים, החידוש ב-Web 2.0 הוא בכך שאתרי האינטרנט עצמם הפכו לחממת שיתוף ויצירה ברשת ה-World Wide Web. אתרי תוכן גולשים בולטים בסגנון ה-Web 2.0 הם יוטיוב, ויקיפדיה, פליקר, אפליקציות כמו ווייז ואינסטגרם וכמובן הרשתות החברתיות כמו לינקדאין ופייסבוק. וזו לא רק מדיה חברתית שהתפתחה ב-Web 2.0. למעשה, יש מאפיינים נוספים לווב החדש, כמו אתרים דינמיים ואינטראקטיביים, עם טכנולוגיות כמו Ajax ו-RSS.
הנה סרטון שמסביר ללא מילים מהו WEB 2.0:
http://youtu.be/Bc0oDIEbYFc
וההתפתחות של WEB 2.0 לאור מה שכבר קרה בו:
http://youtu.be/iStkxcK6_vY
Web 2.0 (בעברית: וֵבּ 2.0) הוא מונח שמגדיר את הדור השני של אתרי האינטרנט. לעומת הדור הראשון של אתרי האינטרנט שהתכנים בו נוצרו בעיקר על ידי מנהלי האתרים והגולשים בעיקר צרכו בו תכנים, בדור השני של ה-Web 2.0 האתרים ויישומי הרשת סיפקו אפשרויות להעלות ולשתף תכנים ברשת על ידי הגולשים עצמם. היצירה ושיתוף התוכן על ידי גולשים נקרא "תוכן גולשים".
היות והאינטרנט אפשר כבר מימיו הראשונים תקשורת ושיתוף תכנים בין המשתמשים, בעיקר באמצעות הדואר האלקטרוני והפורומים, החידוש ב-Web 2.0 הוא בכך שאתרי האינטרנט עצמם הפכו לחממת שיתוף ויצירה ברשת ה-World Wide Web. אתרי תוכן גולשים בולטים בסגנון ה-Web 2.0 הם יוטיוב, ויקיפדיה, פליקר, אפליקציות כמו ווייז ואינסטגרם וכמובן הרשתות החברתיות כמו לינקדאין ופייסבוק. וזו לא רק מדיה חברתית שהתפתחה ב-Web 2.0. למעשה, יש מאפיינים נוספים לווב החדש, כמו אתרים דינמיים ואינטראקטיביים, עם טכנולוגיות כמו Ajax ו-RSS.
הנה סרטון שמסביר ללא מילים מהו WEB 2.0:
http://youtu.be/Bc0oDIEbYFc
וההתפתחות של WEB 2.0 לאור מה שכבר קרה בו:
http://youtu.be/iStkxcK6_vY
מה זה תוכן גולשים?
תוכן גולשים (User Generated Content) הוא תוכן עצמאי ברשת, שנוצר על ידי הגולשים באתרי אינטרנט ואפליקציות, ללא עריכה של אנשי מקצוע או תוכן מטעם מערכות האתרים ואנשי מקצוע.
תוכן גולשים מתפרסם בבלוגים אישיים, בפוסטים, תמונות וסרטונים ברשתות החברתיות כפייסבוק ואינסטגרם, באתרים כמו יוטיוב ופליקר, ציוצים בטוויטר, כתיבה באתרי "ויקי" שונים כויקיפדיה, אתרים פרטיים ואפילו תגובות לכתבות עיתונאיות שהתפרסמו ברשת. הוא אחת הדוגמאות המובהקות לתופעת "מיקור ההמונים".
תוכן הגולשים הוא אולי המאפיין הבולט ביותר של ה-web 2.0, הדור השני של האינטרנט. תוכן זה הוא רק כזה שנוצר על ידי גולשים לא מקצועיים ופורסם לציבור, כך שדואר אלקטרוני או מסרים מידיים אינם תוכן גולשים.
תופעת תוכן הגולשים הייתה המאיץ העיקרי להתפחות הרשתות החברתיות החדשות, בנוסח פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם ופינטרסט. כאן משתף המשתמש בתוכן של מחשבות, רעיונות, דעות, תמונות וחוויות שונות.
ומכיוון שתוכן הגולשים הכניס בבת-אחת המוני יוצרי תוכן חדשים, הוא הלך והחליש את גופי התוכן המסורתיים. גופי תקשורת כמו עיתונים, ערוצי טלוויזיה, חברות כבלים ולוויין ועוד - כולם הלכו ואיבדו את כוחם לטובת האינטרנט, שמזרים כמויות ידע עצומות ומאפשר לבעלי הכישרון להחליף יותר ויותר מועסקים של תאגידי תוכן. אבל לא רק מספר הצרכנים ההולך וקטן שלהם, הוא שהחליש את תאגידי התוכן הללו - הכנסותיהם המתכווצות במהירות, בשל השינויים שהכניס האינטרנט לשוק הפרסום העולמי, הן שהקטינו את פעילות מעצמות התוכן לשעבר והולכות ומחלישות אותם, לטובת פרסום מקוון ורלוונטי, שיודע על המשתמש הרבה יותר מבעבר ולכן הוא יעיל מהפרסום המסורתי והכללי, של הדור הקודם.
הנה הסיפור המופלא של תוכן הגולשים והשינויים העצומים שחולל:
https://youtu.be/pkBqp6X2rKw
כך ניתן לראות את תוכן הגולשים בהשוואה לתוכן מערכתי:
https://youtu.be/Bc0oDIEbYFc
סרטון שממליץ להקפיד על שימוש חכם וזהיר בתוכן גולשים:
https://youtu.be/PJ_2sPqAkPk
כך ניצח תוכן הגולשים של ויקיפדיה את האנציקלופדיה בריטניקה של המומחים:
https://youtu.be/aOiLRxPj6aU?t=48s
תוכן גולשים (User Generated Content) הוא תוכן עצמאי ברשת, שנוצר על ידי הגולשים באתרי אינטרנט ואפליקציות, ללא עריכה של אנשי מקצוע או תוכן מטעם מערכות האתרים ואנשי מקצוע.
תוכן גולשים מתפרסם בבלוגים אישיים, בפוסטים, תמונות וסרטונים ברשתות החברתיות כפייסבוק ואינסטגרם, באתרים כמו יוטיוב ופליקר, ציוצים בטוויטר, כתיבה באתרי "ויקי" שונים כויקיפדיה, אתרים פרטיים ואפילו תגובות לכתבות עיתונאיות שהתפרסמו ברשת. הוא אחת הדוגמאות המובהקות לתופעת "מיקור ההמונים".
תוכן הגולשים הוא אולי המאפיין הבולט ביותר של ה-web 2.0, הדור השני של האינטרנט. תוכן זה הוא רק כזה שנוצר על ידי גולשים לא מקצועיים ופורסם לציבור, כך שדואר אלקטרוני או מסרים מידיים אינם תוכן גולשים.
תופעת תוכן הגולשים הייתה המאיץ העיקרי להתפחות הרשתות החברתיות החדשות, בנוסח פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם ופינטרסט. כאן משתף המשתמש בתוכן של מחשבות, רעיונות, דעות, תמונות וחוויות שונות.
ומכיוון שתוכן הגולשים הכניס בבת-אחת המוני יוצרי תוכן חדשים, הוא הלך והחליש את גופי התוכן המסורתיים. גופי תקשורת כמו עיתונים, ערוצי טלוויזיה, חברות כבלים ולוויין ועוד - כולם הלכו ואיבדו את כוחם לטובת האינטרנט, שמזרים כמויות ידע עצומות ומאפשר לבעלי הכישרון להחליף יותר ויותר מועסקים של תאגידי תוכן. אבל לא רק מספר הצרכנים ההולך וקטן שלהם, הוא שהחליש את תאגידי התוכן הללו - הכנסותיהם המתכווצות במהירות, בשל השינויים שהכניס האינטרנט לשוק הפרסום העולמי, הן שהקטינו את פעילות מעצמות התוכן לשעבר והולכות ומחלישות אותם, לטובת פרסום מקוון ורלוונטי, שיודע על המשתמש הרבה יותר מבעבר ולכן הוא יעיל מהפרסום המסורתי והכללי, של הדור הקודם.
הנה הסיפור המופלא של תוכן הגולשים והשינויים העצומים שחולל:
https://youtu.be/pkBqp6X2rKw
כך ניתן לראות את תוכן הגולשים בהשוואה לתוכן מערכתי:
https://youtu.be/Bc0oDIEbYFc
סרטון שממליץ להקפיד על שימוש חכם וזהיר בתוכן גולשים:
https://youtu.be/PJ_2sPqAkPk
כך ניצח תוכן הגולשים של ויקיפדיה את האנציקלופדיה בריטניקה של המומחים:
https://youtu.be/aOiLRxPj6aU?t=48s
מי המציא את הטוסטר?
הטוסטר החשמלי (Toaster) הוא המצאה מתגלגלת, שהתפתחות הדרגתית ושיפורים שתרמו ממציאים ומחלקות פיתוח בחברות שונות הפכו אותו להצלחה במטבח המודרני.
על אף המקורות הההיסטוריים של הלחם החרוך, שמתחילים כבר ברומי העתיקה, את ההמצאה המשמעותית הראשונה יש לייחס למהנדס האמריקאי אלברט מארש (Albert L. Marsh).
מארש פיתח ב-1905 סגסוגת של ניקל וכרום, שקרא לה "ניכרום" (Nichrome). הסגסוגת הזו הייתה עמידה בחום גבוה ולראשונה אפשרה יצירת גוף חימום חשמלי, שיאפשר פיתוח של מכשירים חשמליים ביתיים לחימום מזון ובמיוחד את הטוסטר.
בתוך חודשים החלו ממציאים שונים לייצר טוסטרים חשמליים תוך שימוש בסגסוגת הניכרום. את הטוסטר החשמלי הראשון שנרשם כפטנט, המציא בשנת 1909 פרנק שיילור (Frank Shailor) מחברת General Electric. הטוסטר שלו, שכונה D-12, חימם צד אחד של הלחם והטבח נדרש להפוך את הלחם ידנית.
מכאן באו גם דגמים שכללו גם מגירות הזזה ואמצעי היפוך ידני של הפרוסות. אבל הטוסטר המתין לאמצעי מכני שיהפוך את הלחם או יאפשר קלייה שלו משני צדדיו. וכאן מגיע החידוש הבא - טוסטר הפופ-אפ הראשון, המקפיץ את הלחם הקלוי החוצה.
היה זה המכונאי צ'ארלס סטרייט (Charles Strait), שפיתח ב-1919 את הטוסטר, כמו שאנו מכירים אותו. החידוש שלו היה מנגנון של טיימר, שדאג לכבות את גוף החימום ולהקפיץ את הטוסט החוצה, כשהוא הגיע לרמת הקלייה הרצויה, רגע לפני שייחרך ולא יהיה טעים. זהו הטוסטר האוטומטי - Pop-up toaster.
ב-1925 הוביל הפטנט של סטרייט לייצור מסחרי של הטוסטר החדשני "Toastmaster", שכבר יזכיר את הטוסטרים המודרניים של ימינו.
אגב, להצלחת הטוסטרים מכאן תרמה גם המצאת הלחם הפרוס. את המכונה לפריסת לחם המציא אוטו רוהוודר (Otto Rohwedder) ב-1928. ההמצאה אפשרה שימוש בפרוסות לחם דקות, שלא נתקעות בטוסטר. בכך תרם רוהוודר להגברת הפופולריות של הטוסטרים החשמליים.
וכך התכנסה בתוך כ-20 שנה, סדרה נהדרת של חידושים טכנולוגיים ותרמה להמצאה ולפיתוח של הטוסטר החשמלי, שהפך כה שימושי, אהוב ונפוץ במטבח של ימינו.
אגב, יש עניין קטן עם מעין מתיחה שהפכה לתרמית נפוצה, על ממציא הטוסטר. יזמו אותה 2 סטודנטים חביבים יותר או פחות. השניים הכניסו לוויקיפדיה את שמו של ברנש סקוטי בשם אלן מקמייסטר, בתור מי שהמציא לכאורה, את הטוסטר במאה ה-19. להגדלת האמינות של הידע לגבי ממציא המכשיר, הם אף העלו את תמונתו של הפייק ממציא, שהם יצרו באמצעות ה...פוטושופ. המתיחה די הצליחה. המעדע על הממציא של המכשיר הפופולרי כל כך הלך והתפשט ברשת ועבר עשור שלם עד שהחלו לגלות שזו תרמית ולהעיר לאתרי אינטרנט ומקורות שנתנו קרדיט לאיש.
הנה ההיסטוריה של הטוסטר:
https://youtu.be/9YT07uXAXzM
עוד על תולדות הטוסטר:
https://youtu.be/MufKGytZ2Qo
גרסה שכוללת את תרמית אלן מקמייסטר כממציא הטוסטר:
https://youtu.be/kIQptOmr7Hk
תצוגה במוזיאון של טוסטרים היסטוריים:
https://youtu.be/rTCn21Lh9dg
ברנש שגילה שאפשר לעשות כסף ממכירת טוסטר שחורך את דמותו של המשיח על הטוסטים:
http://youtu.be/S1MvPe8thJ0
והנה סיפורה של תרמית אלן מקמייסטר הסקוטי, שהופץ בוויקיפדיה בידי 2 סטודנטים כממציא הטוסטר והתפשט כך עשור שלם בכל האינטרנט:
https://youtu.be/P9Z0XP6mkCg?long=yes
הטוסטר החשמלי (Toaster) הוא המצאה מתגלגלת, שהתפתחות הדרגתית ושיפורים שתרמו ממציאים ומחלקות פיתוח בחברות שונות הפכו אותו להצלחה במטבח המודרני.
על אף המקורות הההיסטוריים של הלחם החרוך, שמתחילים כבר ברומי העתיקה, את ההמצאה המשמעותית הראשונה יש לייחס למהנדס האמריקאי אלברט מארש (Albert L. Marsh).
מארש פיתח ב-1905 סגסוגת של ניקל וכרום, שקרא לה "ניכרום" (Nichrome). הסגסוגת הזו הייתה עמידה בחום גבוה ולראשונה אפשרה יצירת גוף חימום חשמלי, שיאפשר פיתוח של מכשירים חשמליים ביתיים לחימום מזון ובמיוחד את הטוסטר.
בתוך חודשים החלו ממציאים שונים לייצר טוסטרים חשמליים תוך שימוש בסגסוגת הניכרום. את הטוסטר החשמלי הראשון שנרשם כפטנט, המציא בשנת 1909 פרנק שיילור (Frank Shailor) מחברת General Electric. הטוסטר שלו, שכונה D-12, חימם צד אחד של הלחם והטבח נדרש להפוך את הלחם ידנית.
מכאן באו גם דגמים שכללו גם מגירות הזזה ואמצעי היפוך ידני של הפרוסות. אבל הטוסטר המתין לאמצעי מכני שיהפוך את הלחם או יאפשר קלייה שלו משני צדדיו. וכאן מגיע החידוש הבא - טוסטר הפופ-אפ הראשון, המקפיץ את הלחם הקלוי החוצה.
היה זה המכונאי צ'ארלס סטרייט (Charles Strait), שפיתח ב-1919 את הטוסטר, כמו שאנו מכירים אותו. החידוש שלו היה מנגנון של טיימר, שדאג לכבות את גוף החימום ולהקפיץ את הטוסט החוצה, כשהוא הגיע לרמת הקלייה הרצויה, רגע לפני שייחרך ולא יהיה טעים. זהו הטוסטר האוטומטי - Pop-up toaster.
ב-1925 הוביל הפטנט של סטרייט לייצור מסחרי של הטוסטר החדשני "Toastmaster", שכבר יזכיר את הטוסטרים המודרניים של ימינו.
אגב, להצלחת הטוסטרים מכאן תרמה גם המצאת הלחם הפרוס. את המכונה לפריסת לחם המציא אוטו רוהוודר (Otto Rohwedder) ב-1928. ההמצאה אפשרה שימוש בפרוסות לחם דקות, שלא נתקעות בטוסטר. בכך תרם רוהוודר להגברת הפופולריות של הטוסטרים החשמליים.
וכך התכנסה בתוך כ-20 שנה, סדרה נהדרת של חידושים טכנולוגיים ותרמה להמצאה ולפיתוח של הטוסטר החשמלי, שהפך כה שימושי, אהוב ונפוץ במטבח של ימינו.
אגב, יש עניין קטן עם מעין מתיחה שהפכה לתרמית נפוצה, על ממציא הטוסטר. יזמו אותה 2 סטודנטים חביבים יותר או פחות. השניים הכניסו לוויקיפדיה את שמו של ברנש סקוטי בשם אלן מקמייסטר, בתור מי שהמציא לכאורה, את הטוסטר במאה ה-19. להגדלת האמינות של הידע לגבי ממציא המכשיר, הם אף העלו את תמונתו של הפייק ממציא, שהם יצרו באמצעות ה...פוטושופ. המתיחה די הצליחה. המעדע על הממציא של המכשיר הפופולרי כל כך הלך והתפשט ברשת ועבר עשור שלם עד שהחלו לגלות שזו תרמית ולהעיר לאתרי אינטרנט ומקורות שנתנו קרדיט לאיש.
הנה ההיסטוריה של הטוסטר:
https://youtu.be/9YT07uXAXzM
עוד על תולדות הטוסטר:
https://youtu.be/MufKGytZ2Qo
גרסה שכוללת את תרמית אלן מקמייסטר כממציא הטוסטר:
https://youtu.be/kIQptOmr7Hk
תצוגה במוזיאון של טוסטרים היסטוריים:
https://youtu.be/rTCn21Lh9dg
ברנש שגילה שאפשר לעשות כסף ממכירת טוסטר שחורך את דמותו של המשיח על הטוסטים:
http://youtu.be/S1MvPe8thJ0
והנה סיפורה של תרמית אלן מקמייסטר הסקוטי, שהופץ בוויקיפדיה בידי 2 סטודנטים כממציא הטוסטר והתפשט כך עשור שלם בכל האינטרנט:
https://youtu.be/P9Z0XP6mkCg?long=yes