» «
ונציה
האם ונציה הולכת ושוקעת בים?



העיר ונציה שבצפון-מזרח איטליה שוכנת בלגונה בשפך הנהר פוֹ שלחוף הים האדריאטי. העיר ונציה יושבת כולה על המים, במאות איים קטנים, כשבמקום רחובות יש בה תעלות מים שהתנועה בהן היא בכלי שיט ממונעים או בגונדולות רומנטיות בשביל התיירים.

זוהי עיר התעלות המפורסמת ביותר בעולם ותיירים רבים באים כדי ללכת בסמטאות ולשוט בתעלות שלה, אותן תעלות המחליפות את הרחובות של ערים רגילות.

רבים לא יודעים שבשנים האחרונות ונציה הולכת ושוקעת בקצב של מילימטר בשנה. הבתים בעיר נבנו על אוסף צפוף של קורות וכלונסאות עץ שננעצו בקרקע הרכה ועליהן הונחו לוחות עץ ומשטחי שיש, שהם יסודות הבניינים. הקורות הללו חזקות ויציבות מאד אך הן הולכות וננעצות בקרקע הלגונה וגורמות לעיר לשקוע. הדבר גורם להצפות בעיר ולשקיעתה האיטית.

קצת סטטיסטיקות על העיר - היא בנויה על יותר מ-110 איים ואיונים, איים קטנטנים. יש בה מעל 400 גשרים וגשרונים, הנמתחים מעל כ-150 תעלות שונות. קיימות בוונציה בימינו כ-200 כנסיות.


הנה קצת על ונציה:

http://youtu.be/e5qeTaIY5eQ


טיול בעיר:

https://youtu.be/8xys3L0-zME


ומבט אישי:

https://youtu.be/pWnjwTnVPr4


ומצגת וידאו של ונציה (עברית):

https://youtu.be/1r7cpOhOlno
גשר האנחות
מהו סיפורו העצוב של גשר האנחות?



"גשר האנחות" (Bridge of Sighs) של ונציה, באיטלקית "פונטה די סוספירי", הוא אחד הגשרים עם ההיסטוריה העגמומית בעולם. הגשר נמצא בריו די פלאצו, בסמוך לכיכר סן מרקו שבוונציה. הוא גשר לבן עשוי אבן גיר ונבנה בתחילת המאה ה-17 בסגנון בארוקי.

אבל הדרמה האמיתית של הגשר נעוצה בעובדה שהוא מחבר בין מה שהיה ארמון הדוצ'ה של ונציה לבין מה שהיה פעם בית הכלא לפושעים קטנים ולחשודים באמונה פגומה בנצרות. רבים מאלה שחצו את הגשר הזה עשו זאת רק פעם אחת בחייהם, בדרכם אל המוות. הגשר, שחיבר בין בית הכלא לבין חדר האינקוויזיציה שבארמון הדוצ'ה, הוביל רבים מהם לעינויים איומים, עד מוות, על רקע חשדות שאמונתם הנוצרית אינה שלמה. רבים מהם הומתו בעינויים או הובלו משם אל מוקד השריפה.

כיום, בעידן התיירות הפורחת, הגשר מהווה מקום רומנטי, בשל אמונה שבני זוג שמתנשקים מתחת לו בשעת השקיעה, יזכו לאהבה נצחית.

השם "גשר האנחות" (Ponte dei Sospiri) מקורו בפואמה של המשורר הלורד ביירון, שסיפר על האסירים שהיו חולפים בתוך הגשר בעל החלונות ונאנחים ביאוש, תוך שהם מביטים מבעד לחלונותיו ורואים את ונציה שבחוץ, רגע לפני שהם נשאבים אל הזוועה, בדרכם האחרונה.


הנה גשר האנחות בוונציה:

http://youtu.be/akJ9pcCsftQ


זה מה שרואים מחלונותיו:

http://youtu.be/xc20XZewb6o


הבה נשוט אליו:

http://youtu.be/D1oBri4qGq8


גונדולה עוברת מתחתיו:

http://youtu.be/-QBQQ1dSj0M
קרנבל המסכות בוונציה
מה מיוחד בקרנבל המסכות בוונציה?



קרנבל ונציה (Venice carnival) הוא פסטיבל המסכות של ונציה, שנולד לפני מאות שנים, כשרצו האצילים ועשירי העיר להשתתף גם הם במסיבות הנועזות, שכללו הימורים ומצאו את הדרך להסוות את עצמם מאחורי מסכות.

קרנבל ונציה למסכות, נולד בימי הביניים, בסביבות המאה ה-10. בתקופת הרנסאנס הוא הפך לפסטיבל רשמי של העיר המפורסמת ונודע בכל אירופה.

במהלך המאות שאחרי ימי הרנסאנס הועם זוהרו של הקרנבל ובשלב מסוים הפסיקו לחוג אותו. רק במאה העשרים החזירו אותו האיטלקים והחל משנות ה-70 של המאה ה-20 הוא חזר להיות פסטיבל שנתי שמתרחש בכל חורף, באמצע חודש פברואר.

היסטוריונים מעריכים שבזמנים העתיקים השפיע הקרנבל של ונציה על היהודים והכנסת התחפושות לחג הפורים היה מנהג שהושפע ממנו.

כיום הקרנבל של ונציה מציע לא פחות משלושה שבועות של אמני מסכות, רקדנים, אמני רחוב ומוסיקאים. כל אלה מופיעים ומשמחים בשלל מסכות וכישרון, באחת הערים היפות והמיוחדות בעולם.

אמנם קרנבל המסכות בוונציה הוא פסטיבל קטן, שוודאי לא מתחרה בקרנבל של ברזיל, למשל, אך בכל זאת נוהרים אליו תיירים מכל העולם, במיוחד חובבי תלבושות ססגוניוץ ומסכות בסגנון היסטורי.


הנה סיפורו של פסטיבל המסכות בוונציה (עברית):

https://youtu.be/j65EGzB11Tw


על הפסטיבל של ונציה באנגלית:

https://youtu.be/cAx1BRD1QAg


ממראות הפסטיבל:

http://youtu.be/Th15HMLPSio?t=15s


מעט מהמסכות והתלבושות המרשימות בו:

https://youtu.be/xI2IgpXX8KA


משט המסכות שפותח את פסטיבל המסיכות של ונציה:

https://youtu.be/GGWxOS4yNqs


ומסכות מפסטיבל המסכות של ונציה:

http://youtu.be/lKe4HqXLOns
גונדולה
איך בונים גונדולה?



את הגונדולות, המוניות הימיות של ונציה, לא צריך להציג. אם פעם היו הגונדולות ענקיות וכל גונדולה הושטה על ידי מספר גונדוליירים, היום, באורך קבוע של 11.10 מטר ורוחב קבוע של 1.42 מטרים, משיט את הגונדולה רק גונדולייר אחד.

בוונציה לוקח לבוני הגונדולות לבנות כל אחת כזו במשך כ-45 יום.

אבל איך בונים גונדולה? - ובכן, הגונדולה נבנית כמו כל סירה, מעץ. היא נבנית עם שדרת עץ חזקה וצלעות לחיזוק. מאז המאה ה-16 נוהגים לצבוע את הגונדולה בשחור בלבד.

על החרטום ניצב הפרו (שהוגים כמו fero), החרטום עשוי הפלדה, שנועד לייצב את הגונדולה. צורתו הכללית היא של האות S, כצורת ה"גרנד קנאל", התעלה הגדולה של ונציה. לצורתו יש עוד משמעויות, כשהחלק העליון שלו מזכיר את הקאפלו של הדוג'ה, הכובע המפורסם של אצילי ונציה, בעוד 6 השיניים שלו מסמלות את ששת האזורים של העיר.


כך בונים את הגונדולות של ונציה:

https://youtu.be/ue311SJAFhk


סיפורו של בונה הגונדולות:

https://youtu.be/JM4-jp0NKVQ


ואז שטים על הגונדולה עם סרנדה:

https://youtu.be/eQsWZ9d8StU

ונציה

הגטו היהודי בוונציה
איפה נולד הגטו היהודי הראשון בהיסטוריה?



הגטו הראשון בהיסטוריה נולד בעיר האיטלקית ונציה. זה היה במאה ה-16, כשאנשי ונציה רצו לסגור את היהודים ולא לאפשר להם תנועה חופשית. במסגרת האנטישמיות הנוצרית הפשוטה, לא הורשו היהודים לצאת בלילה מהגטו. אם רצו לצאת ממנו ביום, הם הוכרחו לצאת מהגטו עם סימן זיהוי שהם יהודים.

השכונה שנבחרה להפוך לגטו יהודי הייתה קודם לכן שכונה של חרשי מתכת ולכן נטלו את השם מהמילה ג'טו, "בית יציקה" באיטלקית.

הרעיון האנטישמי של הקמת הגטו היה לבודד את היהודים מהאוכלוסייה הנוצרית של ונציה. בבסיסו עמדו הרצון ליצור הפרדה בין האוכלוסיות, כדי שנוכחות היהודים בעיר לא "תטמא" את האוכלוסייה הנוצרית. עד כדי כך הקפידו על כך, עד שנאסר אפילו על בתי הכנסת להיראות לעין כל. היהודים נאלצו להעלות את בתי הכנסת שלהם אל הקומות העליונות בבניינים.

רק בשנת 1866 זכו היהודים בעיר ונציה לשוויון זכויות. אבל מאז אותו גטו ראשון בעיר ונציה, הפך המושג נפוץ והוכרזו גטאות רבים באירופה, כולל הגטאות האיומים של תקופת השואה. כיום נוהגים גזענים בעולם כולו לכנות כך שכונות שונות של מיעוטים, גם כאלה שאינם של יהודים דווקא. יש גטאות של שחורים, של מהגרים ועוד.

המלה גטו (Ghetto) פירושה באיטלקית "בית יציקה".


הנה כתבת טלוויזיה על הגטו של ונציה (עברית):

https://youtu.be/mem9j2a6BI0


עוד על הגטו הראשון בהיסטוריה:

https://youtu.be/5Y6IQgkudAE


תמונות מהגטו:

https://youtu.be/vmQVkOSifo0


ומכאן התחיל מה שיגיע לשיאו הזוועתי בשואה:

https://youtu.be/GKdwSJpFfNg?t=2m50s
ג'קומו קזנובה
מי היה קזנובה?



קזנובה הוא הכינוי המוכר של ג'קומו ג'ירולמו קזנובה. הוא היה סופר והרפתקן איטלקי שניחן בקסם ובכריזמה ששבו את ליבן של נשים בכל מקום שבו ביקר. הוא גרם לנשים ליפול שבי בקסמיו ואפילו התפרנס מכך. השם קזנובה הפך לסמל של רדיפת נשים וחייו היו אמנם קודש לאהבה, אבל גם לשערוריות והוללות לא מוסרית.

קזנובה התפרנס ממקצועות שונים, כמו חייל, מרגל, מטיף ומוזיקאי. הוא עסק גם במשחקי קלפים ואפילו היה אלכימאי. בצעירותו הוא גורש מסמינר לכמרים ובכך ניתן האות לחייו השערורייתיים, אבל הוא קנה את עולמו בהיסטוריה כסמל לכובש נשים מצליח.

קריירת הריגול הקצרה שלו היתה בין השנים 1774-1782, כששהה בוונציה וריגל בשביל האינקוויזיטורים של העיר. הוא לא תעד אותה כיוון שיומנו המפורסם, זה שבזכותו יצא שמעו בכל העולם, הסתיים בשנה שבה הגיע לשם. הוא סולק מהעיר לבסוף, לאחר שהואשם בעלילה שהפיץ על אחד מאצילי העיר.


הנה קדימון לסרט על קזנובה:

http://youtu.be/rSt1NFGgVUs
פובגליה
מהו אי האימים של ונציה?



האי פובגליה (Poveglia) הוא אחד המקומות המפחידים באירופה. האי הזה שימש במשך שנים רבות כמקום גלות לחולי מגיפת הדבר של איטליה. מומחים לתופעות על טבעיות טוענים שהוא רדוף רוחות וממשיך לרחוש בפעילות על-טבעית. מדהים שעד לפני שנים מספר תיירים לא הגיעו אל האי, שמכל בחינה אחרת הוא אחד המקומות היפים בסביבה. הוונציאנים רואים באי את הגיהנום לנשמות רעות וטוענים שרשעים שמתים אצלם, מתעוררים בפובגליה..

ההיסטוריה של האי הזה החלה כבר מהתקופה הרומית, שבה נזרקו חולי דבר אל האי, עד למותם. הוא שימש למטרות אלה שוב ושוב בהיסטוריה שלו ומעל 150 אלף מתים נרשמו בו במהלך השנים. עד היום ניצבות בו משרפות, שבהן שרפו את המתים ממחלת הדבר. ב-1922 הוקם בו בית חולים לחולי נפש והאגדה מספרת שבוצעו שם ניתוחי מוח לא נחוצים למאושפזי בית החולים. המנתח, שהלך והשתגע, קפץ אל מותו מגג בית החולים, לאחר שהשתכנע שרוחות החולים שהרג רודפות אחריו..

לאחר ששנים נאסרה הכניסה אליו, בהוראת ממשלת איטליה, אולי בשנים הבאות יהפוך האי מאחד המקומות המפחידים באירופה, למקום נופש לתיירים בעלי ממון. לשם כך מכרה אותו הממשלה האיטלקית ליזם בשם לואיג'י ברונרו.


הנה האי פובגליה:

http://youtu.be/gY2roN9hvXI


ומצגת על אי האימים האיטלקי:

http://youtu.be/dT389ZQ5Uyc
גטו
מהם הגטאות ואיך היו הגטאות היהודיים?



הגטו היה שכונה או רחוב של יהודים, שהיה לרוב מופרד וסגור משאר חלקי העיר. בתקופות שונות בהיסטוריה העדיפו השלטונות להכניס את היהודים לגטאות ולהפרידם מהאוכלוסייה הרגילה.

המונח "גטו" נולד בשנת 1516 בעיר האיטלקית ונציה. בוונציה הוכנסו היהודים לשכונה סגורה ונפרדת. קראו למקום "גטו נואובו", באיטלקית: 'בית היציקה החדש' וחלק מהשם תפס והפך למושג שהשתמשו בו שליטים אנטישמיים רבים ורעים.

האחרונים להשתמש בגטאות בקנה מידה גדול היו הנאצים בשואה. הם הפרידו את היהודים מהאוכלוסיה, בערים רבות במזרח אירופה, בזזו את הרכוש שהשאירו היהודים בלית ברירה מאחריהם והקלו את מלאכת העברתם למחנות ההשמדה.

הגטאות של הנאצים נודעו בתנאי המחיה הקשים באופן קיצוני מהם סבלו היהודים בהם. הצפיפות הבלתי נסבלת, לא פעם שתי משפחות בחדר, היגיינה ירודה, מחסור קשה עד רעב קיצוני, הגבלות לא אנושיות וכמובן התעללויות ואלימות נאצית איומה.

למרבה הזוועה, רבים מיהודי אירופה נספו עוד בשלב הגטו. לשורדי הגטאות, הגטו היווה תחנת מעבר בדרך להשמדה קשה במחנות.

כיום המונח "גטו" עדיין בשימוש, במיוחד באזורים מופרדים תרבותית בעולם, בהם מתגוררים ברוב המקרים עניים.


על יצירת הגטאות ליהודים על ידי הנאצים (עברית):

http://youtu.be/P6QXvPD98JM?t=14s


הגטו היהודי בשואה (עברית):

https://youtu.be/5A6TUzyGsfQ


סרטונים שצולמו בגטו ורשה (ללא מילים):

http://youtu.be/ZIYzLa0z-OA


ותקציר של הצגה על הגטו מתיאטרון הקאמרי (עברית):

http://youtu.be/4PHwhl0jNYI


ביאנלה
מהי הביאנלה של ונציה?



הביאנלה של ונציה, או בקיצור "ביאנלה" (Biennale), הוא שמה של תערוכת אמנות עכשווית בינלאומית הנערכת מדי שנתיים בעיר ונציה שבאיטליה. הפירוש? - פירוש המילה "ביאנלה" באיטלקית הוא "דו-שנתי".

כבר שנים שהביאנלה נחשבת לאחת מהתערוכות החשובות והיוקרתיות בעולם האמנות. כל מדינה בוחרת לשלוח אל הביאנלה של ונציה את האמנים הבולטים ביותר שלה. האמנים הנשלחים יוצרים במיוחד לקראתה יצירות אמנות מיוחדות ולרוב משמעותיות בהתפתחותם האמנותית.


#איך הביאנלה פועלת?
למעט חלק קטן של התערוכה, המוצג באזור הארסנאלה, מארחת ונציה את הבינאלה בפארק ג'ארדיני, בעל 30 הביתנים הקבועים שמחזיקות מדינות מאז שנות ה-30. לחלקן ביתן קבוע אף על פי שהן לא במיוחד בולטות באמני האמנות המודרנית שבהן.

מכל מקום, כל מדינה קובעת איך יתנהל הביתן שלה. בדרך כלל המדינות השונות בוחרות באמן יחיד לייצגן במהלך התערוכה, או לפחות כמות זעירה של אמנים המציגים ביחד תערוכה עם נושא משותף.

בשולי הביאנלה אבל כחלק ממנה נערך בוונציה גם פסטיבל הסרטים של ונציה. במקביל נוהגת העיר גם לארח הצגות תיאטרון ומיצגים שונים.


#תולדות הביאנלה
קצת קשה להאמין, אבל הביאנלה הראשונה נולדה בשנת 1895 ובה דווקא התמקדו ב... עיצוב פנים. מתחילת שנות ה-20 התערוכה הופכת בינלאומית ובהדרגה מצטרפות מדינות רבות להציג בה.

בשנת 1938 החלו לחלק בביאנלה פרסים לאמנים ומדינות. אחרי הפסקה, במהלך מלחמת העולם השנייה, היא מתחדשת בשנות ה-50.

אבל העולם השתנה ובשנות ה-50 מתחילים להציג יותר ויותר יצירות אקספרסיוניות מופשטות.

הגל של הפופ ארט שוטף בשנות ה-60 גם את הביאנלה והמון יצירות ברוח זו הופעות שכיחות כאן. קוסאמה יאיואי משתחלת לתערוכה באופן לא חוקי ומחוללת כאן סערה. שנים רבות אחר כך היא תגיע בשיא התהילה, כנציגה אישה ראשונה של יפן וכל הביתן היפני מוקדש לה.

בשנות ה-70 מתחילים להציג אמנות פוסטמודרנית בביאנלה, תופעה שתלך ותתחזק בשנות ה-80. במקביל, תוגדל ההשתתפות של אמנים מאסיה בתערוכה והביא לה תהפוך לתערוכה העולמית המובילה בתחום האמנות העכשווית לסוגיה.


הנה עבודות מהביאנלה בוונציה:

https://youtu.be/kQlTuKk6rTM


עבודה על הבניין כולו:

https://youtu.be/4rLTbiuNRiQ


ראיון עם האמן קודי מהביתן הקוריאני:

https://youtu.be/q6IGvcmTfoU


הביתן הדני:

https://youtu.be/gcoYxRiUlV0


והארגנטיני:

https://youtu.be/IWZHZ288XvE
מי גילה את סוד הזכוכית השקופה ואיך מייצרים אותה?



את ייצור הזכוכית השקופה גילו כבר בימי קדם. עד ימי הרומאים יצרו זכוכיות כאלה והרבה כלי זכוכית שנתגלו בחפירות ארכיאולוגיות הצביעו על המיומנות הגבוהה שלהם בכך.

אבל עם שקיעת האימפריה הרומית, אבד סוד ייצור הזכוכית השקופה. במהלך ימי הביניים התקשו משום כך לייצר זכוכית שקופה.

רק במאה ה-15 התגלתה שוב הטכניקה הנשכחת הזו, על ידי אמני הזכוכית של העיר ונציה. חרשי הזכוכית של ונציה יצרו אז את הזכוכית שזכתה לכינוי בדולח, או קריסטל.

סוג עדין ושקוף זה של זכוכית מעולה, הפך למלאכת אומנות והכלים המיוצרים ממנו נחשבים עד היום למעולים ויקרים מאד.

אז גם החלו לייצר לוחות זכוכית שקופים שיקבלו עם השנים את השם "חלונות". נהגו אז להסיר מגליל הזכוכית המנופח את קצותיו, העליון והתחתון. בעזרת ברזל חם הם נהגו לחתוך אז את הגליל לאורך, לשטח אותו ללוח שקוף ולהכניס לתוך התנור. נוצרה אז זגוגית.


הנה ההיסטוריה של הזכוכית:

https://youtu.be/FoE2g_dhr2E


כך ייצרו את הזכוכית בימי קדם ובימינו:

https://youtu.be/1VrdUYbHvyo


כך מייצרים את זכוכית הבדולח כיום:

https://youtu.be/6ZcOJcsL1P0


ואמני הזכוכית המנפחים כלי קריסטל:

https://youtu.be/WQ8N6cPB-nY
מהי גונדולה ששטה בעיר ונציה?



גונדולות הן המוניות הימיות של ונציה. הגונדולה היא סירה צרה וארוכה שעשויה עץ ומשמשת כאמצעי התחבורה הנפוץ ביותר בוונציה.

בוונציה משמשת הגונדולה כמעין מעבורת, או מונית המעבירה נוסעים בין התעלות והרחובות השונים של העיר.

הגונדולות הן כלי התחבורה הנפוץ בעיר ונציה, מכיוון שהתעלות מלאות המים אינן מאפשרות תנועה בכלי רכב רגילים הנוסעים ביבשה.

הנעת הגונדלה היא על ידי חתירה במשוט יחיד וארוך.

ממש כמו המוניות הצהובות של ניו-יורק או המוניות השחורות בבריטניה, הגונדולות בוונציה צבועות בשחור, על פי המנהג המקומי.

בקיץ נוהגים הגונדוליירים, שייטי הגונדולות של ונציה, למתוח מעל הגונדולה יריעת בד להגנה מהשמש. בחורף משמשת יריעת ניילון לבידוד והגנה מהגשם.


הנה הגונדולות של ונציה:

http://youtu.be/YNk7xvq0Kc0


ההיסטוריה של הגונדולה (מתורגם):

https://youtu.be/B5x5CnwQZD4


בואו להפלגת לילה בגונדולה:

http://youtu.be/8sf32GkIQGA


כך נראית ונציה מהגונדולה:

https://youtu.be/xplFCLKGArQ


וסרטון תמונות של גונדולות מוונציה:

http://youtu.be/A7QxlC7mIrk


שיט בגונדולה ב-360 מעלות:

https://youtu.be/pwivE6bvD8w?qr=yes
איך מייצרים זגוגיות?



את ייצור הזכוכית השקופה גילו כבר בימי קדם. עד ימי הרומאים יצרו זכוכיות כאלה והרבה כלי זכוכית שנתגלו בחפירות ארכיאולוגיות הצביעו על המיומנות הגבוהה שלהם בכך.

אבל עם שקיעת האימפריה הרומית, אבד סוד ייצור הזכוכית השקופה. במהלך ימי הביניים התקשו משום כך לייצר זכוכית שקופה.

רק במאה ה-15 התגלתה שוב הטכניקה הנשכחת הזו, על ידי אמני הזכוכית של העיר ונציה. חרשי הזכוכית של ונציה יצרו אז את הזכוכית שזכתה לכינוי בדולח, או קריסטל.

סוג עדין ושקוף זה של זכוכית מעולה, הפך אז למלאכת אומנות של ממש והכלים המיוצרים ממנו נחשבים עד היום למעולים ויקרים מאד.

אז גם החלו לייצר זגוגיות, שמשות שהן לוחות זכוכית שטוחים המיועדים למשל לחלונות. את הזְגוּגִית (Glass), לוח הזכוכית השקוף, שישמש עם השנים את החלונות, נהגו אז לייצר בדומה לבקבוקים - בגליל זכוכית שמנפחים.

בימים ההם עשו את זה בצורה פשוטה יחסית. השיטה הייתה להסיר מגליל הזכוכית המנופח את קצותיו, העליון והתחתון. לאחר מכן, נהגו לחתוך את הגליל לאורך, בעזרת ברזל חם. זה נועד לשטח אותו ללוח שקוף, להכניסו לתוך התנור וליצור ממנו זגוגית.

החום גרם לזכוכית להתרכך ובזכות המשקל שלה היא השתטחה. כך היא קיבלה אז את הצורה של לוח הזכוכית השטוח, שאנו מכירים בתור זגוגית.

בימינו מייצרים את לוחות הזכוכית הגדולים במכונות משוכללות וכמעט אוטומטיות לחלוטין. הזכוכית המותכת יוצאת כעיסה סמיכה מהכבשן. היא מועברת בין גלילי ענק המסתובבים, משטחים אותה ומקנים לה צורה של פס זכוכית שטוח.

את הברק מקבלת הזכוכית בזכות גלילים נוספים, הממרקים ומלטשים אותה משני צידיה. בתוך כך מתקרר פס הזכוכית הרציף ובסופו הוא נחתך לזגוגיות נפרדות ומושלמות.


הנה תהליך ייצור הזגוגיות הדקות:

https://youtu.be/kzEcoH0O920


כך ייצרו את הזכוכית בימי קדם:

https://youtu.be/1VrdUYbHvyo


וכך מייצרים את הזגוגיות לחלונות כיום:

https://youtu.be/IjNusHQOhTM
כיצד אמסטרדם בהולנד יושבת על תעלות?



אמנם אמסטרדם אינה ונציה, אך נראה שהתעלות הן עורקי החיים של העיר. הרבה מאד תנועה ניתן למצוא ב-75 הקילומטרים של התעלות שבעיר, עם מאות הגשרונים המיועדים להולכי רגל ולרוכבי אופניים.

סירות מסחר, דייגים, קיאקים פרטיים וסירות תיירים - כולן שטות בנחת על מימי התעלות, שלשחות דווקא לא מומלץ בהם.

למעשה בנויה אמסטרדם על גבי איים קטנים. בכך היא מזכירה את העיר האיטלקית ונציה. היא גם זכתה לכינוי "ונציה של הצפון".


הנה שיט בתעלות באמסטרדם:

http://youtu.be/kwWFNx_Fyjc


סיפורו של משיט סירות בתעלות של אמסטרדם:

http://youtu.be/ahFUGL-ZslE?t=23s


יש מקצוע ייחודי לאמסטרדם - שולי האופניים והפסולת מהתעלות:

http://youtu.be/hWmAIhz43S4


ומקומות נוספים באמסטרדם שכדאי לראות:

http://youtu.be/5G-lqrzTv-U


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.