שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מיהי אלזה סקיאפרלי, מעצבת האופנה המהפכנית שנשכחה?
בדרך כלל אנו נוטים לומר שבגדיהם של מעצבי האופנה מעניינים הרבה יותר מהביוגרפיה שלהם, אבל ישנה לפחות אחת שזה לא הסיפור שלה.
קראו לה אלזה סקיאפרלי (Elsa Schiaparelli) והיא אחת המעצבות החשובות, אך הנשכחות של המאה ה-20. מי שפעלה בשנות ה-30 וה-40 בפאריס, הייתה מעצבת האופנה הראשונה שנהגה לאתגר את האידיאל המסורתי של עולם האופנה והאמינה מאד בחיבור בין אמנות, עיצוב ואופנה.
אלזה סקיאפרלי (Elsa Schiaparelli) נולדה ברומא ב-1890, למשפחה אריסטוקרטית ואינטלקטואלית. בשנות ה-20 של המאה הקודמת עברה לפריז ושם הקימה ב-1927 את בית האופנה שלה, שהפך תוך שנים ספורות לאחד המשפיעים ביותר באירופה.
המגזין "טיים" כינה אותה "הכי מטורפת מבני דורה", בעוד "ווג" מגדיר את עיצוביה כ"מאסטרפיס".
הסוודר עם הדפסת אשליה אופטית (Trompe-l'oeil) בצורת עניבה, שעיצבה באותה שנה, זינק לפופולריות מיידית ומיצב אותה כשם מוביל בעולם האופנה.
בשנות ה-30 הפכה סקיאפרלי לדמות מרכזית בזרם הסוריאליזם (Surrealism) באופנה. בגדים, מבחינתה, היו מעשה אמנות ובתור חלק מהתנועה הסוריאליסטית, היא התייחסה לבגדים כאל יצירות אמנות.
בזמן שקוקו שאנל ממציאה את הרעיונות שיהפכו למיינסטרים כמו השמלה השחורה הקטנה והגזרה המשוחררת, סקיאפרלי בוחרת בעיצובים ניסיוניים, נועזים ואף חתרניים ובגזרות שוברות את השגרה.
סקיאפרלי קיימה שיתופי פעולה ארוכי שנים עם הצייר סלוודור דאלי, הצלם מאן ריי וז'אן קוקטו. יחד יצרו את שמלת הלובסטר משנת 1937, הדפס ענק של סרטן ים על חצאית משי לבנה. דוגמה נוספת היא כובע הנעל המפורסם שלה, שעוצב בהשראת נעל עקב הפוך.
לצד התלבושות הללו פיתחה סקיאפרלי גוון ורוד עז, שכינתה "ורוד מזעזע" (Shocking Pink), שהפך לסימן ההיכר שלה. ב-1937 היא משיקה את בושם "שוקינג" (Shocking), בבקבוק שעוצב בצורת פלג גוף עליון נשי ובהשראת מידותיה של השחקנית מיי ווסט (Mae West).
סקיאפרלי תחדש בכל כך הרבה פריטי אופנה המוכרים עד היום, ביניהם נעלי פלטפורמה, מכנסי שורטס בדמות חצאיות המכנס הקצרצרות שהוצגו לראשונה ב-1931 ע"י שחקניות טניס בוימבלדון, כריות כתפיים בז'קטים נשיים, שמלות מעטפת, צללית הפעמון ועוד.
בתקופה בה קוקו שאנל ממציאה את רעיון השמלה השחורה הקטנה הגזרה המשוחררת, סקיאפרלי העדיפה עיצובים אקספרימנטאליים נועזים וגזרות לא שגרתיות. היא גם תהיה הראשונה שתכניס רוכסנים (Zippers) צבעוניים וגלויים לעולם האופנה הגבוהה, כאלמנט עיצובי ולא רק כאמצעי טכני לסגירת מלבושים.
היא גם זו שהגדירה את המבנה השולט של תצוגות האופנה בנות זמננו. שיתופי הפעולה שלה עם אמנים שונים המשיכו להפוך את האופנה לזירה אמנותית של ממש.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נוסעת סקיאפרלי לארצות הברית. אך לאחריה היא מתקשה להתחרות בסגנון "המראה החדש" (New Look) שמוביל כריסטיאן דיור (Christian Dior). בית האופנה שלה נסגר ב-1954, בדיוק באותה שנה בה חוזרת קוקו שאנל (Coco Chanel) לזירה.
בניגוד לשאנל, ששמה נשאר מוכר עד היום, סקיאפרלי הולכת ונשכחת מהזיכרון הציבורי לעשורים רבים. לאורך השנים עורכים מעצבים רבים ומפורסמים הומאז'ים לעיצוביה, ביניהם ורסצ'ה, איב סן לורן, דולצה וגאבנה ואחרים.
אך ב-2012 חוזר לפעול בית האופנה שלה מחדש וכיום הוא ידוע בעיצובים הסוריאליסטיים והנועזים שלו, בהובלת המעצב דניאל רוזברי (Daniel Roseberry).
אז אולי היא לא הייתה קוקו שאנל והיא אפילו לא ידעה כיצד תופרים, אבל איכשהו גם סקיאפרלי השאירה את הסימנים המרהיבים שלה על עולם האופנה של המאה הקודמת וזכתה במקום מכובד בפנתיאון האופנה המודרנית, כמעצבת האופנה הראשונה שהתייחסה לבגדים כאל יצירות אמנות.
הנה סיפורה של אלזה סקיאפרלי:
https://youtu.be/4h6L_s5F6Q8
חייה של אלזה סקיאפרלי:
https://youtu.be/epv_4U_Dqyk
שוברת המוסכמות:
https://youtu.be/w7NTJIg7G_s
מצגת וידאו של עיצוביה:
https://youtu.be/R0Gmd-LMB_Y
החידושים שלה:
https://youtu.be/of3-Zb4fuOY
כאן היא בתכנית הטלוויזיה "של מי השורה הזאת?"
https://youtu.be/68_AMlvIqmY
וגם כאן:
https://youtu.be/eFPVvBjWR_c
תערוכה מעבודותיה:
https://youtu.be/XK_RIgTUK84
אוסף ארוך של דגמים משלה:
https://youtu.be/3xM9lvfbsPc?long=yes
ז'אן קוקטו
בדרך כלל אנו נוטים לומר שבגדיהם של מעצבי האופנה מעניינים הרבה יותר מהביוגרפיה שלהם, אבל ישנה לפחות אחת שזה לא הסיפור שלה.
קראו לה אלזה סקיאפרלי (Elsa Schiaparelli) והיא אחת המעצבות החשובות, אך הנשכחות של המאה ה-20. מי שפעלה בשנות ה-30 וה-40 בפאריס, הייתה מעצבת האופנה הראשונה שנהגה לאתגר את האידיאל המסורתי של עולם האופנה והאמינה מאד בחיבור בין אמנות, עיצוב ואופנה.
אלזה סקיאפרלי (Elsa Schiaparelli) נולדה ברומא ב-1890, למשפחה אריסטוקרטית ואינטלקטואלית. בשנות ה-20 של המאה הקודמת עברה לפריז ושם הקימה ב-1927 את בית האופנה שלה, שהפך תוך שנים ספורות לאחד המשפיעים ביותר באירופה.
המגזין "טיים" כינה אותה "הכי מטורפת מבני דורה", בעוד "ווג" מגדיר את עיצוביה כ"מאסטרפיס".
הסוודר עם הדפסת אשליה אופטית (Trompe-l'oeil) בצורת עניבה, שעיצבה באותה שנה, זינק לפופולריות מיידית ומיצב אותה כשם מוביל בעולם האופנה.
בשנות ה-30 הפכה סקיאפרלי לדמות מרכזית בזרם הסוריאליזם (Surrealism) באופנה. בגדים, מבחינתה, היו מעשה אמנות ובתור חלק מהתנועה הסוריאליסטית, היא התייחסה לבגדים כאל יצירות אמנות.
בזמן שקוקו שאנל ממציאה את הרעיונות שיהפכו למיינסטרים כמו השמלה השחורה הקטנה והגזרה המשוחררת, סקיאפרלי בוחרת בעיצובים ניסיוניים, נועזים ואף חתרניים ובגזרות שוברות את השגרה.
סקיאפרלי קיימה שיתופי פעולה ארוכי שנים עם הצייר סלוודור דאלי, הצלם מאן ריי וז'אן קוקטו. יחד יצרו את שמלת הלובסטר משנת 1937, הדפס ענק של סרטן ים על חצאית משי לבנה. דוגמה נוספת היא כובע הנעל המפורסם שלה, שעוצב בהשראת נעל עקב הפוך.
לצד התלבושות הללו פיתחה סקיאפרלי גוון ורוד עז, שכינתה "ורוד מזעזע" (Shocking Pink), שהפך לסימן ההיכר שלה. ב-1937 היא משיקה את בושם "שוקינג" (Shocking), בבקבוק שעוצב בצורת פלג גוף עליון נשי ובהשראת מידותיה של השחקנית מיי ווסט (Mae West).
סקיאפרלי תחדש בכל כך הרבה פריטי אופנה המוכרים עד היום, ביניהם נעלי פלטפורמה, מכנסי שורטס בדמות חצאיות המכנס הקצרצרות שהוצגו לראשונה ב-1931 ע"י שחקניות טניס בוימבלדון, כריות כתפיים בז'קטים נשיים, שמלות מעטפת, צללית הפעמון ועוד.
בתקופה בה קוקו שאנל ממציאה את רעיון השמלה השחורה הקטנה הגזרה המשוחררת, סקיאפרלי העדיפה עיצובים אקספרימנטאליים נועזים וגזרות לא שגרתיות. היא גם תהיה הראשונה שתכניס רוכסנים (Zippers) צבעוניים וגלויים לעולם האופנה הגבוהה, כאלמנט עיצובי ולא רק כאמצעי טכני לסגירת מלבושים.
היא גם זו שהגדירה את המבנה השולט של תצוגות האופנה בנות זמננו. שיתופי הפעולה שלה עם אמנים שונים המשיכו להפוך את האופנה לזירה אמנותית של ממש.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נוסעת סקיאפרלי לארצות הברית. אך לאחריה היא מתקשה להתחרות בסגנון "המראה החדש" (New Look) שמוביל כריסטיאן דיור (Christian Dior). בית האופנה שלה נסגר ב-1954, בדיוק באותה שנה בה חוזרת קוקו שאנל (Coco Chanel) לזירה.
בניגוד לשאנל, ששמה נשאר מוכר עד היום, סקיאפרלי הולכת ונשכחת מהזיכרון הציבורי לעשורים רבים. לאורך השנים עורכים מעצבים רבים ומפורסמים הומאז'ים לעיצוביה, ביניהם ורסצ'ה, איב סן לורן, דולצה וגאבנה ואחרים.
אך ב-2012 חוזר לפעול בית האופנה שלה מחדש וכיום הוא ידוע בעיצובים הסוריאליסטיים והנועזים שלו, בהובלת המעצב דניאל רוזברי (Daniel Roseberry).
אז אולי היא לא הייתה קוקו שאנל והיא אפילו לא ידעה כיצד תופרים, אבל איכשהו גם סקיאפרלי השאירה את הסימנים המרהיבים שלה על עולם האופנה של המאה הקודמת וזכתה במקום מכובד בפנתיאון האופנה המודרנית, כמעצבת האופנה הראשונה שהתייחסה לבגדים כאל יצירות אמנות.
הנה סיפורה של אלזה סקיאפרלי:
https://youtu.be/4h6L_s5F6Q8
חייה של אלזה סקיאפרלי:
https://youtu.be/epv_4U_Dqyk
שוברת המוסכמות:
https://youtu.be/w7NTJIg7G_s
מצגת וידאו של עיצוביה:
https://youtu.be/R0Gmd-LMB_Y
החידושים שלה:
https://youtu.be/of3-Zb4fuOY
כאן היא בתכנית הטלוויזיה "של מי השורה הזאת?"
https://youtu.be/68_AMlvIqmY
וגם כאן:
https://youtu.be/eFPVvBjWR_c
תערוכה מעבודותיה:
https://youtu.be/XK_RIgTUK84
אוסף ארוך של דגמים משלה:
https://youtu.be/3xM9lvfbsPc?long=yes
