שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
כיצד הזבל שלנו מזיק לסביבה?
הזבל שאנו משליכים פוגע קשות בסביבה. הוא מחדיר לאדמה חומרים הרסניים ומזהמים, פוגע במי השתייה שלנו, מזהם שטחים גדולים ומזין מסות של מזיקים. הזבל הזה חונק נהרות ופוגע בשטחי מרעה, שריפת זבל גורמת לזיהום אוויר חמור והשלכתו או הזרמתו לים פוגעת בחי שבו ובעקיפין גם בבני האדם.
הפסולת המושלכת במזבלות מתפרקת בחלקה עם הזמן, אך זה לוקח במקרים רבים דורות ובחלק מהמקרים - הפסולת הזו אינה מתפרקת כלל, כמו למשל הקלקר, שאינו מתכלה והפלסטיק שמתכלה בקצב איטי מאוד.
אגב, הפתרון העיקרי לבעיה הוא בהקטנה של כמות הזבל. שתי העצות הפשוטות שבהן ניתן להתחיל היא בקניה חכמה של מוצרים - לא להגזים בכמויות כדי שלא נזרוק כל כך הרבה מהם ובמיחזור הפסולת שלנו, באמצעות מיכלי מיחזור והפרדת הפסולת לפסולת נייר, פלסטיק וכדומה.
כך כדאי לשמור על הסביבה מהזבל שבני אדם ממלאים בה (עברית):
http://youtu.be/y6O7aGoDJQg
על כמויות הזבל העצומות שאנו מייצרים בישראל (עברית):
http://youtu.be/gFLsm_n8EFk?t=36s
הפלסטיק שמגיע לים והפך לאיום סביבתי מטורף (עברית):
https://youtu.be/mrJrPmYwWpc
כך פסולת הפלסטיק הורגת את כדור הארץ (מתורגם):
https://youtu.be/_6xlNyWPpB8
וישראלית שהחליטה לא לזרוק זבל (עברית):
https://youtu.be/_oJqYqif7mA
מהי זבאלין, עיר הזבל של מצרים?
אחד המקומות המרתקים בקהיר בירת מצרים הוא "זבאלין" (Zabbaleen). זוהי שכונת עוני בפרברי קהיר, הממוקמת על מורדות גבעת אלמקטם (Mokattam) שבעיר. כאן חיים האנשים שממחזרים את הזבל של קהיר.
זאבלין, או בשמה הערבי מנשיית נאצר (Manshiyat Naser), היא עיר הזבל של מצרים. זוהי שכונת מצוקה מאובקת ובה חיים נוצרים קופטים, המכונים במצרים "זבאלין".
אנשי הזבאלין הם מלקטי הזבל של העיר. היא נקראת כך כי משפחות רבות בשכונה עוסקות במיחזור של זכוכית, מתכות ונייר, שאותם הם מוכרים הלאה. יש גרסה הטוענת שמעל 80% מהזבל של קהיר ממחזרים האנשים כאן.
תושביה הם אנשים שאולצו לעזוב את הכפרים שלהם על ידי הממשלה. בהיעדר השדות, הם המציאו את חקלאות הזבל העירונית והייחודית שלהם. הם אוספים את כל מה שנזרק בעיר וממחזרים אותו וכך יוצרים להם פרנסה, במעין חקלאות באחת הערים הצפופות ומרובות האוכלוסייה בתבל.
השכונה מתאפיינת בערימות הזבל הענקיות שבה, זבל שנאסף מהרחובות ובין השאר כולל מכשירים ישנים, ציוד נטוש וכלי רכב מתפרקים, שאותם הם מוכרים כדי להתפרנס.
את מרבית הזבל שהם אוספים, מרכזים "הזבאלין" על גגות הבתים והמרפסות של בתיהם.
בשכונה בניינים וחנויות רבות, אך רק עשירית מתושביה מחוברים באופן מוסדר לרשתות החשמל, המים והביוב.
הנה סיפורה של שכונת ה"זבאלין" הממחזרת:
https://youtu.be/osxBLVwX6FQ
החיים בזאבאלין:
https://youtu.be/phpDOvkEZZk
ליד השכונה נמצאת כנסיית המערה העתיקה והמדהימה:
https://youtu.be/FUH-vpR81M4
בקורונה ננטשים האנשים כאן לגורלם הקשה:
https://youtu.be/lcYTfaaxwFc
וסרט תיעודי על שכונת זבאלין שבקהיר (מתורגם):
https://youtu.be/17-i0LLVFAY?long=yes
מה זו קיימות?
קיימות (Sustainability) היא רעיון חברתי או אפילו אידאולוגיה, הנאבקת על היכולת להמשיך לחיות בכדור הארץ בהווה, מבלי לפגוע ביכולת של הדורות הבאים לספק את צורכיהם ולחיות עליו גם הם.
חיים ברי קיימא מתבססים על דברים שניתן לעשות עוד ועוד, ללא הפסקה, מבלי להרוס את העולם.
דו"ח ברונטלנד של האו"ם מ-1987 הגדיר את הקיימות כ"פיתוח שמספק את צורכי ההווה מבלי לסכן את יכולותיהם של הדורות הבאים לספק את צרכיהם".
מטרת הקיימות היא להבין את השפעות האדם על סביבתו ולפתח תפישת עולם שתשלב סביבה חברה וכלכלה, ותפעל לכינון של עולם טוב יותר.
אך לפני הכל מתייחסת הקיימות לאחריות המוטלת על המין האנושי כלפי העולם הקיים, אחריות שתוקפה הוא ארוך טווח. מזכ"ל האו"ם באן קי-מון ניסח זאת יפה במשפט המצמרר "We have no Plan B" - אין לנו תכנית חליפית (עבור כדור הארץ).
תומכי הקיימות מבינים שעל אף שלא נוכל להחזיר את הגלגל לאחור וגם לטכנולוגיה הכי מתקדמת בעולם אין סיכוי להעלים את הנזק הסביבתי של השנים ההרסניות, אך הם עדיין מתעקשים על הקיימות כאופק חדש וסיכוי לתקווה ולתיקון, שישמרו על העולם בשבילנו ובשביל הדורות הבאים ובכך להוריש להם ירושה הוגנת.
במטרה להביא לעולם שיש בו יש איזון בין צרכי האדם לסביבה ולטבע, יש לעשות שינויים. הפחתת השימוש בפלסטיק ובמזהמים דומים, מעבר לאנרגיות מתחדשות שיחליפו את התלות בדלקים, פחם, נפט וגז טבעי וכדומה.
בכך מציגה הקיימות תפישת עולם וגישה תרבותית, המעמידה לפני הכל את רווחתם של דורות העתיד ודורשת לשמור על העולם שלהם ובשבילם.
#הקיימות בהיסטוריה
תפיסת הקיימות אינה חדשה והיא מחוברת למסורות עתיקות שניתן למצוא אפילו אצל שבטים אינדיאניים. אלה ראו במשאבי הטבע שברשותנו סוג של פיקדון שיש לשמור ולהעביר בבוא היום אל הדורות הבאים.
ואכן, הקיימות מנסה לרכך ואף להתנתק מתרבות הצריכה החומרנית, השלטת בעולם המערבי בחצי המאה האחרונה. שאיפתה היא לאמץ תרבות שונה, המקדמת ערכים סביבתיים וחברתיים חדשים, תרבות שתחזק רעיונות אחרים שכסף לא משחק בהם תפקיד והם לא נמדדים בו, כמו קהילתיות, סולידריות חברתית וערכי משפחה.
גם בישראל, כמו במדינות אחרות, אימצה הממשלה את התפישה הזו ומינתה את "נציב הדורות הבאים". היא מנסה להטמיע אותה במערכת החינוך הלאומית ובתחומים שונים בתעשייה, בחקלאות וכדומה. ועדיין, באותה נשימה, מוזנחים ומטופלים ברשלנות נושאים כמו המעבר לאנרגיה ירוקה כמו אנרגיית השמש במקום כזו המבוססת על דלקים, או מיחזור של אריזות והקטנת השימוש בפלסטיק.
ניתן לראות שהעשורים הראשונים של המאה ה-21 מאופיינים בעיור עצום, כלומר מעבר המוני במדינות רבות אל הערים הגדולות, גידול מואץ באוכלוסייה, תוך ניצול פרוע של משאבי הטבע והרס סביבתי עולמי חסר תקדים.
נראה שהאנושות חושפת את כדור-הארץ באופן מודע ואפילו פושע, לשינוי אקלימי הרסני ובלתי הפיך. השינוי הזה מתבטא לפני הכל בהתחממות עולמית חסרת תקדים, בשינויי אקלים עצומים בכל פינה בעולם ובשלל אסונות טבע הרסניים שהעולם לא הכיר כמוהם.
רוצים להבין עד כמה המצב דורש מעשה? - בתגית "הרס כדור הארץ".
הקיימות מבוססת על חיים בהווה שאינם הרסניים לעתיד (מתורגם):
https://youtu.be/zfnrB3QZD7E
למה הקיימות נחוצה? (ללא מילים)
https://youtu.be/lri7MiGQnoQ
זה בידיים שלנו - ראו כמה יצירתיות ומעשה יכולים לשנות את המצב (מתורגם):
https://youtu.be/DbXLoNHWWmI
הקיימות ואתגרי העתיד (עברית):
https://youtu.be/KWs-18k4M0U
ניתן לשפר את הפגיעה בכדור הארץ והנה רק דוגמה (עברית):
https://youtu.be/SkOOoAPWD4Y
ותכנית תיעודית על הקיימות (עברית):
https://youtu.be/AOHFvNk2mHY?long=yes
מהי פסולת חלל?
בחודש נובמבר 2008 ביצעה האסטרונאוטית היידי סטפנישין פייפר עבודות תיקון ואחזקה בתחנת החלל הבינלאומית. באמצע עבודתה בהליכת חלל, מחוץ לתחנת החלל, גילתה האסטרונאוטית שהיא לא קשרה את תרמיל הכלים שלה. בכל מקרה אחר, יתכן שהיו עוברים על כך לסדר היום, אבל תרמיל הכלים הלא קשור נפל ממקומו וריחף הרחק בחלל. מעולם לפני כן לא אבד עצם כה גדול במהלך פעילות חלל של אסטרונאוט בודד.
תרמיל הכלים הזה הצטרף לבעיה עולמית שיצר המין האנושי בחלל. מדובר בפסולת חלל (Space junk או Space Debris). אלו עצמים מעשי ידי אדם שיצאו משימוש, מרחפים בחלל ומרחפים במסלול סביב כדור הארץ.
פסולת החלל מורכבת מעצמים מעשי ידי אדם, שנמצאים במסלול סביב כדור הארץ, לאחר שיצאו משימוש. הללו מגוונים מאוד בהרכב שלהם: מלוויינים שסיימו את פעולתם בחלל, חלקים של משגרי חלליות ולוויינים וחלליות, חלקים של מנועי משגרים, נוזלי קירור מחלליות ועד לרסיסי צבע, אבק ועוד.
תחנת החלל הבינלאומית וחלק מכלי הרכב החלליים, מכוסים בשכבת מגן מיוחדת השומרת עליהם מהתנגשות עם פסולת חלל. אבל הסכנה של התנגשות בין כלי טיס חלליים לפסולת חלל היא אמיתית וקשה.
התנגשות עם פסולת חלל עלולה לגרום לנזק לתחנות חלל וכלי רכב חלליים. נזקים שכרוכים בהפסדים כספיים עצומים, ביטול משימות חשובות וכמובן, לאובדן של חיי אסטרונאוטים.
לא פחות מכך מדאיג את תעשיית החלל הוא מה שקרוי "סינדרום קסלר". זוהי קביעה מדעית שאומרת שכל התנגשות כזו תייצר פסולת חלל נוספת, שתגדיל עוד יותר את הסיכון בעתיד.
יתר על כן, על אסטרונאוטים המבצעים פעילות מחוץ לחללית, כלל לא ניתן להגן מסכנות פגיעת פסולת החלל והם החשופים ביותר לסכנה. משום כך רואים בכל "הליכת חלל" פעולה בעלת פוטנציאל סיכון לא קטן.
באופן כללי, רובנו נוטים לתפוס את החלל כריק, מקום שאין בו כלום. אבל האמת היא שהחלל אינו ריק לחלוטין. חוץ מפסולת החלל יש בו כמויות של אסטרואידים ומטאורים, שנעים במהירויות עצומות לכל כיוון.
עד היום, הושקעו מרבית המאמצים להתמודדות עם פסולת חלל בפיתוח של אמצעי זהירות למניעת התנגשות בה. כדי שלא יכנסו לשדה הפסולת, יש לנאס"א כיום את היכולת להסיט לוויינים ממסלולם בחלל. יכולת זו מצטרפת לטכנולוגיה שפותחה שם, המאפשרת למהנדסים של נאס"א לעקוב אחרי רסיסי פסולת בחלל.
גם מניעה של היווצרות פסולת נוספת היא נושא ששוקדים עליו בתעשיית החלל, אבל ברור לכל שלא ניתן למנוע תקלות, תאונות או השמדה ונזק לא מתוכננים של ציוד חלל.
ניקוי של פסולת מהחלל, לעומת זאת, הוא תחום הרבה יותר מורכב. שיטות שונות נשקלות ונעשים ניסויים, מורכבים יותר ופחות. רעיון שנבחן היטב הוא הסטה של לוויינים שיצאו מכלל שימוש, ממסלולם, ושריפה שלהם, על ידי הכנסתם לאטמוספירה של כדור הארץ. רעיון נוסף הוא יצירה של "בית קברות חללי", אזור בחלל שבו לא קיימת פעילות לוויינים ואליו יורחקו לוויינים וחלליות שיצאו מכלל שימוש.
רעיונות דמיוניים נוספים הם גוררי זבל, מעין מטאטאי-לייזר שידחפו רסיסי זבל זעירים למסלולים שבהם ידעכו מהר יותר, או גושי ענק של ארוג'ל שיספחו אליהם רסיסים שיפגעו בהם ובשלב מסוים יפלו לאטמוספירה ויישרפו.
לאחרונה הודיע יזם יפני על הקמת חברה לניקוי החלל מהפסולת שהצטברה בו. לטענתו יש לו שיטות ורעיונות חדשניים משלו, אבל המדענים מטילים ספק ביכולתו לפתור את הבעיה בקלות רבה.
הנה סיפורה של פסולת החלל (עברית):
https://youtu.be/m5xNUXa0b-U
הפסולת הזו יכולה לגרום לנזקים של ממש ולאובדן חיים וציוד יקר ערך:
https://youtu.be/JktgH0oSa1Q
מצב פסולת החלל כיום:
https://youtu.be/wPXCk85wMSQ
סכנות של התרסקות על פני כדור הארץ:
https://youtu.be/JqSPVISfIMU
והנה סרט תיעודי על חלל שמציג יפה את סוגיית פסולת החלל:
https://youtu.be/9cd0-4qOvb0?long=yes
מה הרעיון ביצירות אמנות מזבל?
אמנות זבל, אמנות שעוסקת במיחזור של חפצים ומרכיבים ישנים או חסרי שימוש, היא אמנות מסקרנת וסביבתית, התורמת לקיימות שלנו, כלומר להמשיך לחיות בכדור הארץ בהווה, מבלי לפגוע ביכולת של הדורות הבאים לספק את צורכיהם ולחיות עליו גם הם.
מדהים לגלות שוב ושוב כמה דברים יפים ומרתקים יכולים ליצור אנשים מזבל. יש לכם רהיט שנשבר? מצאתם כסא ישן וצינור מיזוג מפורק? נשארו לכם דיסקים שאינכם צריכים? - במקום להשמיד ולשרוף אותם, תוך גרימת נזק לסביבה ומבלי לקבל מהפסולת הזו שום דבר טוב - כל אלה הם חומרים שיכולים להיות הבסיס ליצירה ואמנות מרתקים ונפלאים, שיאפשרו שימוש חוזר ועיצוב חסכוני ואסתטי במיוחד!
הנה עבודות של ויק מוניז, אמן הזבל הברזילאי שהופך זבל מהמזבלה לאמנות מבוקשת:
http://youtu.be/tp7LgQHe3Hg?t=7s
עבודה של האמן ברנרד פראס שיוצר דיוקנאות ענק של אישים מזבל:
http://youtu.be/s3x5fwv0UdU
דיוקנאות רבים של ברנרד פראס שיצר מזבל:
http://youtu.be/LeQEebcNvrU
היצירה "אנשי האשפה" של האמן הגרמני הא שולץ שהוצגה בארץ:
http://youtu.be/9slkErMJOWs
דוגמאות רבות ליצירות שאפשר לעשות מדיסקים ישנים:
http://youtu.be/zaHeEknwoAc
ואמן ישראלי שמצייר על זבל ברחוב וחותם ארטזאכן:
https://youtu.be/qC29qrnqimc
מיהו מעצב רהיטי השאריות?
המעצב ההולנדי פיט היין אייק מעצב מאז שנת 1990 רהיטים שעשויים משאריות. הוא החל כמעצב צנוע עם אהבה לשאריות עץ והתפרסם בארון שאריות העץ שלו ובכיסא השאריות הצבעוני שהופיע כמה שנים אחריו. מאז הוא הגדיל את מגוון החומרים שמהם עשויים רהיטי השאריות שלו ויצר גם ארונות משאריות אלומיניום, ספסלים מצינורות מתכת ישנים ורהיטים שעשויים מאריחים בגודל של 40 על 40 סנטימטרים.
אבל אם מישהו חשב שרהיטי השאריות שלו זולים, הרי שטעות חמורה בידו. רהיטיו של היין אייק יקרים להחריד. עשירי עולם וחברות מצליחות משלמות הרבה כסף כדי להתהדר ברהיטים שעשויים משאריות של חומרים שהיו אמורים כבר מזמן לשכב באשפה ובמזבלות. היין אייק הספיק כבר לבנות מפעל עם 90 עובדים בעירו איינדהובן וממנו הוא משגר את עיצוביו.
הנה סרטון שבו מציג פיט היין אייק את הסטודיו שלו ואת המוצרים שהוא מעצב:
http://youtu.be/GJZB82aciGw?t=44s
אייק מסביר בהולנדית את כל מה שלא הבנתם:
http://youtu.be/qS2XDL7VdOI?t=21s
וכאן היין אייק מציג את יצירותיו והחומרים שאיתם הוא עובד:
http://youtu.be/KTOztOI68jY
מיהו אמן הזבל מברזיל?
ויק מוניז (Vic Muniz) הוא אמן שיוצר אומנות מכל דבר אפשרי - מזבל ועד לפיסות נייר, חוטי תיל, עננים, יהלומים ומה לא.. ויק מוניז משתמש בטכניקות מגוונות וכל חומר יכול לשמש ליצירותיו, כולל סוכר, שוקולד, קטשופ, בקבוקים, פקקים ומה לא. הוא מעיד על עצמו את מה שכנראה נכון - הוא האמן הברזילאי הנמכר ביותר בעולם. הוא גם מרוויח המון כסף מהאמנות שהוא יוצר, בעיקר מצלם, אמנות שיש בה הרבה שימוש בזבל.
בסרט שנעשה עליו בשנת 2010, "האמנות בזבל", חוזר מוניז למשך שלוש שנים לברזיל. שם, בהר הזבל הגדול ביותר בעולם, הוא עושה אמנות עם ה"קטדורס" - אותם המלקטים העניים, שחיים ומתפרנסים מאיסוף של פסולת למחזור בהר הזבל הזה. כשיצר מוניז פורטרטים ענקיים של העובדים במזבלה, מזבל בלבד, הוא כיבד אותם, אבל כשמכר את הדיוקנאות שלהם, שאותם צילם, ושילם להם חלק גדול מהכנסות העבודות הללו, הוא עשה ניסיון כן להביא לשינוי חברתי, גם אם זעיר ולומר דברים על צדק וחלוקת העושר בעולם. אמנים ברמה שלו מספרים הרבה סיפורים חברתיים, אבל הוא לא מספר אלא יוצר ברוח החברה שהיה רוצה שתהיה כאן.
הנה האמנות של ויק מוניז:
https://youtu.be/oHg8bu1YsII
היצירות שלו בתערוכה, כולל מחוות ליצירות גדולות מתולדות האמנות:
https://youtu.be/om1vsAN05o4
העבודות הגדולות שלו:
http://youtu.be/sBnatR06dDk
זה הקדימון לסרט שעשה מוניז עם עניי ברזיל:
http://youtu.be/NbbNKHKR3qU
ועבודה של ציור על אדמה:
http://youtu.be/6z66AT1Ap2g
מי יצר את צ'ה משעועית שחורה?
האמן ויק מוניז יצר בחייו המוני יצירות ממרכיבי מזון שונים ומשונים. חובבי האמנות עוד לא התאוששו מ"המונה ליזה" שלו משוקולד וריבה וכבר יצר האמן את צ'ה ארנסטו גווארה, דמותו של המורד הארגנטיני-קובני. אבל את "צ'ה", שהתבסס על הצילום האייקוני של אלברטו קורדה, יצר מוניז משעועית שחורה בשנת 2000.
אגב, לאחר שהוא יוצר את היצירות הללו, מכיוון שהן לא יישמרו זמן רב מבלי להתקלקל, הוא מצלם אותן וכך משמר אותן להצגה בתערוכות, באלבום העבודות שלו ובהקשרים אמנותיים נוספים.
כמו דימויים אחרים שיצר לדמויות ודימויים מתולדות האמנות, ההיסטוריה, התרבות פופולרית והמדע, גם ביצירת צ'ה הוא השתמש בחומר יומיומי מהמטבח שלו. עדשי השעועית השחורים הם חלק מהמזון הדרום אמריקאי וככאלה הם הולמים את דמותו של צ'ה.
בין סדרות יצירותיו המפורסמות של מוניז מחומרים זמינים ניתן למצוא את "תמונות שוקולד", "תמונות אבק", "תמונות אדמה" ו"תמונות זבל".
את עבודתו של מוניז "צ'ה" לא מצאנו בסרטון, אבל הנה האייקון שאותו ייצר משעועית כהה:
https://youtu.be/aLJ7metgLSI
ועוד מעבודותיו ה"חומרניות" של מוניז:
https://youtu.be/u92J71j_-OU
מהי נקודת מיליון הדולר בוונואטו?
נקודת מיליון הדולר (Million Dollar Point) היא תואר שהוענק למקום נדיר, בו הושלכו בסוף שנות ה-40, לאחר מלחמת העולם השנייה, כמויות גדולות של ציוד צבאי אמריקאי אל קרקעית האוקיינוס השקט.
במהלך מלחמת העולם השנייה השתמש צבא ארה"ב במימי האי גן עדן ונואטו, באספיריטו סנטו, כבסיס לביצוע התקפות על היפנים.
הסחורה נזרקה לאחר מלחמת העולם השנייה כאשר ארה"ב לא הצליחה להגיע להסכם למכירתם. כי לפני שהטביע את כל הציוד, ניסה צבא ארה"ב ולא הצליח למכור למקומיים את הציוד. במקום להעבירו בחזרה לארה"ב, הוא העדיף להשליכו אל הים.
כך הושלך ציוד צבאי אמריקאי יקר בקרקעית האוקיינוס השקט. השרידים שבמעמקי הים כוללים ג'יפים, משאיות, סמי טריילרים, דחפורים, מלגזות, טרקטורים, ביגוד וגם לא מעט בקבוקי קולה.
הפסולת הצבאית של נקודת מיליון הדולר:
https://youtu.be/7gQwL1OEHko
מבט בצלילה אל נקודת מיליון הדולר:
https://youtu.be/KPxT6wQhhhI
ועוד צלילה לפסולת הצבאית של הצבא האמריקאי:
https://youtu.be/FyXEndSr24k
הזבל שאנו משליכים פוגע קשות בסביבה. הוא מחדיר לאדמה חומרים הרסניים ומזהמים, פוגע במי השתייה שלנו, מזהם שטחים גדולים ומזין מסות של מזיקים. הזבל הזה חונק נהרות ופוגע בשטחי מרעה, שריפת זבל גורמת לזיהום אוויר חמור והשלכתו או הזרמתו לים פוגעת בחי שבו ובעקיפין גם בבני האדם.
הפסולת המושלכת במזבלות מתפרקת בחלקה עם הזמן, אך זה לוקח במקרים רבים דורות ובחלק מהמקרים - הפסולת הזו אינה מתפרקת כלל, כמו למשל הקלקר, שאינו מתכלה והפלסטיק שמתכלה בקצב איטי מאוד.
אגב, הפתרון העיקרי לבעיה הוא בהקטנה של כמות הזבל. שתי העצות הפשוטות שבהן ניתן להתחיל היא בקניה חכמה של מוצרים - לא להגזים בכמויות כדי שלא נזרוק כל כך הרבה מהם ובמיחזור הפסולת שלנו, באמצעות מיכלי מיחזור והפרדת הפסולת לפסולת נייר, פלסטיק וכדומה.
כך כדאי לשמור על הסביבה מהזבל שבני אדם ממלאים בה (עברית):
http://youtu.be/y6O7aGoDJQg
על כמויות הזבל העצומות שאנו מייצרים בישראל (עברית):
http://youtu.be/gFLsm_n8EFk?t=36s
הפלסטיק שמגיע לים והפך לאיום סביבתי מטורף (עברית):
https://youtu.be/mrJrPmYwWpc
כך פסולת הפלסטיק הורגת את כדור הארץ (מתורגם):
https://youtu.be/_6xlNyWPpB8
וישראלית שהחליטה לא לזרוק זבל (עברית):
https://youtu.be/_oJqYqif7mA
אחד המקומות המרתקים בקהיר בירת מצרים הוא "זבאלין" (Zabbaleen). זוהי שכונת עוני בפרברי קהיר, הממוקמת על מורדות גבעת אלמקטם (Mokattam) שבעיר. כאן חיים האנשים שממחזרים את הזבל של קהיר.
זאבלין, או בשמה הערבי מנשיית נאצר (Manshiyat Naser), היא עיר הזבל של מצרים. זוהי שכונת מצוקה מאובקת ובה חיים נוצרים קופטים, המכונים במצרים "זבאלין".
אנשי הזבאלין הם מלקטי הזבל של העיר. היא נקראת כך כי משפחות רבות בשכונה עוסקות במיחזור של זכוכית, מתכות ונייר, שאותם הם מוכרים הלאה. יש גרסה הטוענת שמעל 80% מהזבל של קהיר ממחזרים האנשים כאן.
תושביה הם אנשים שאולצו לעזוב את הכפרים שלהם על ידי הממשלה. בהיעדר השדות, הם המציאו את חקלאות הזבל העירונית והייחודית שלהם. הם אוספים את כל מה שנזרק בעיר וממחזרים אותו וכך יוצרים להם פרנסה, במעין חקלאות באחת הערים הצפופות ומרובות האוכלוסייה בתבל.
השכונה מתאפיינת בערימות הזבל הענקיות שבה, זבל שנאסף מהרחובות ובין השאר כולל מכשירים ישנים, ציוד נטוש וכלי רכב מתפרקים, שאותם הם מוכרים כדי להתפרנס.
את מרבית הזבל שהם אוספים, מרכזים "הזבאלין" על גגות הבתים והמרפסות של בתיהם.
בשכונה בניינים וחנויות רבות, אך רק עשירית מתושביה מחוברים באופן מוסדר לרשתות החשמל, המים והביוב.
הנה סיפורה של שכונת ה"זבאלין" הממחזרת:
https://youtu.be/osxBLVwX6FQ
החיים בזאבאלין:
https://youtu.be/phpDOvkEZZk
ליד השכונה נמצאת כנסיית המערה העתיקה והמדהימה:
https://youtu.be/FUH-vpR81M4
בקורונה ננטשים האנשים כאן לגורלם הקשה:
https://youtu.be/lcYTfaaxwFc
וסרט תיעודי על שכונת זבאלין שבקהיר (מתורגם):
https://youtu.be/17-i0LLVFAY?long=yes
קיימות (Sustainability) היא רעיון חברתי או אפילו אידאולוגיה, הנאבקת על היכולת להמשיך לחיות בכדור הארץ בהווה, מבלי לפגוע ביכולת של הדורות הבאים לספק את צורכיהם ולחיות עליו גם הם.
חיים ברי קיימא מתבססים על דברים שניתן לעשות עוד ועוד, ללא הפסקה, מבלי להרוס את העולם.
דו"ח ברונטלנד של האו"ם מ-1987 הגדיר את הקיימות כ"פיתוח שמספק את צורכי ההווה מבלי לסכן את יכולותיהם של הדורות הבאים לספק את צרכיהם".
מטרת הקיימות היא להבין את השפעות האדם על סביבתו ולפתח תפישת עולם שתשלב סביבה חברה וכלכלה, ותפעל לכינון של עולם טוב יותר.
אך לפני הכל מתייחסת הקיימות לאחריות המוטלת על המין האנושי כלפי העולם הקיים, אחריות שתוקפה הוא ארוך טווח. מזכ"ל האו"ם באן קי-מון ניסח זאת יפה במשפט המצמרר "We have no Plan B" - אין לנו תכנית חליפית (עבור כדור הארץ).
תומכי הקיימות מבינים שעל אף שלא נוכל להחזיר את הגלגל לאחור וגם לטכנולוגיה הכי מתקדמת בעולם אין סיכוי להעלים את הנזק הסביבתי של השנים ההרסניות, אך הם עדיין מתעקשים על הקיימות כאופק חדש וסיכוי לתקווה ולתיקון, שישמרו על העולם בשבילנו ובשביל הדורות הבאים ובכך להוריש להם ירושה הוגנת.
במטרה להביא לעולם שיש בו יש איזון בין צרכי האדם לסביבה ולטבע, יש לעשות שינויים. הפחתת השימוש בפלסטיק ובמזהמים דומים, מעבר לאנרגיות מתחדשות שיחליפו את התלות בדלקים, פחם, נפט וגז טבעי וכדומה.
בכך מציגה הקיימות תפישת עולם וגישה תרבותית, המעמידה לפני הכל את רווחתם של דורות העתיד ודורשת לשמור על העולם שלהם ובשבילם.
#הקיימות בהיסטוריה
תפיסת הקיימות אינה חדשה והיא מחוברת למסורות עתיקות שניתן למצוא אפילו אצל שבטים אינדיאניים. אלה ראו במשאבי הטבע שברשותנו סוג של פיקדון שיש לשמור ולהעביר בבוא היום אל הדורות הבאים.
ואכן, הקיימות מנסה לרכך ואף להתנתק מתרבות הצריכה החומרנית, השלטת בעולם המערבי בחצי המאה האחרונה. שאיפתה היא לאמץ תרבות שונה, המקדמת ערכים סביבתיים וחברתיים חדשים, תרבות שתחזק רעיונות אחרים שכסף לא משחק בהם תפקיד והם לא נמדדים בו, כמו קהילתיות, סולידריות חברתית וערכי משפחה.
גם בישראל, כמו במדינות אחרות, אימצה הממשלה את התפישה הזו ומינתה את "נציב הדורות הבאים". היא מנסה להטמיע אותה במערכת החינוך הלאומית ובתחומים שונים בתעשייה, בחקלאות וכדומה. ועדיין, באותה נשימה, מוזנחים ומטופלים ברשלנות נושאים כמו המעבר לאנרגיה ירוקה כמו אנרגיית השמש במקום כזו המבוססת על דלקים, או מיחזור של אריזות והקטנת השימוש בפלסטיק.
ניתן לראות שהעשורים הראשונים של המאה ה-21 מאופיינים בעיור עצום, כלומר מעבר המוני במדינות רבות אל הערים הגדולות, גידול מואץ באוכלוסייה, תוך ניצול פרוע של משאבי הטבע והרס סביבתי עולמי חסר תקדים.
נראה שהאנושות חושפת את כדור-הארץ באופן מודע ואפילו פושע, לשינוי אקלימי הרסני ובלתי הפיך. השינוי הזה מתבטא לפני הכל בהתחממות עולמית חסרת תקדים, בשינויי אקלים עצומים בכל פינה בעולם ובשלל אסונות טבע הרסניים שהעולם לא הכיר כמוהם.
רוצים להבין עד כמה המצב דורש מעשה? - בתגית "הרס כדור הארץ".
הקיימות מבוססת על חיים בהווה שאינם הרסניים לעתיד (מתורגם):
https://youtu.be/zfnrB3QZD7E
למה הקיימות נחוצה? (ללא מילים)
https://youtu.be/lri7MiGQnoQ
זה בידיים שלנו - ראו כמה יצירתיות ומעשה יכולים לשנות את המצב (מתורגם):
https://youtu.be/DbXLoNHWWmI
הקיימות ואתגרי העתיד (עברית):
https://youtu.be/KWs-18k4M0U
ניתן לשפר את הפגיעה בכדור הארץ והנה רק דוגמה (עברית):
https://youtu.be/SkOOoAPWD4Y
ותכנית תיעודית על הקיימות (עברית):
https://youtu.be/AOHFvNk2mHY?long=yes
בחודש נובמבר 2008 ביצעה האסטרונאוטית היידי סטפנישין פייפר עבודות תיקון ואחזקה בתחנת החלל הבינלאומית. באמצע עבודתה בהליכת חלל, מחוץ לתחנת החלל, גילתה האסטרונאוטית שהיא לא קשרה את תרמיל הכלים שלה. בכל מקרה אחר, יתכן שהיו עוברים על כך לסדר היום, אבל תרמיל הכלים הלא קשור נפל ממקומו וריחף הרחק בחלל. מעולם לפני כן לא אבד עצם כה גדול במהלך פעילות חלל של אסטרונאוט בודד.
תרמיל הכלים הזה הצטרף לבעיה עולמית שיצר המין האנושי בחלל. מדובר בפסולת חלל (Space junk או Space Debris). אלו עצמים מעשי ידי אדם שיצאו משימוש, מרחפים בחלל ומרחפים במסלול סביב כדור הארץ.
פסולת החלל מורכבת מעצמים מעשי ידי אדם, שנמצאים במסלול סביב כדור הארץ, לאחר שיצאו משימוש. הללו מגוונים מאוד בהרכב שלהם: מלוויינים שסיימו את פעולתם בחלל, חלקים של משגרי חלליות ולוויינים וחלליות, חלקים של מנועי משגרים, נוזלי קירור מחלליות ועד לרסיסי צבע, אבק ועוד.
תחנת החלל הבינלאומית וחלק מכלי הרכב החלליים, מכוסים בשכבת מגן מיוחדת השומרת עליהם מהתנגשות עם פסולת חלל. אבל הסכנה של התנגשות בין כלי טיס חלליים לפסולת חלל היא אמיתית וקשה.
התנגשות עם פסולת חלל עלולה לגרום לנזק לתחנות חלל וכלי רכב חלליים. נזקים שכרוכים בהפסדים כספיים עצומים, ביטול משימות חשובות וכמובן, לאובדן של חיי אסטרונאוטים.
לא פחות מכך מדאיג את תעשיית החלל הוא מה שקרוי "סינדרום קסלר". זוהי קביעה מדעית שאומרת שכל התנגשות כזו תייצר פסולת חלל נוספת, שתגדיל עוד יותר את הסיכון בעתיד.
יתר על כן, על אסטרונאוטים המבצעים פעילות מחוץ לחללית, כלל לא ניתן להגן מסכנות פגיעת פסולת החלל והם החשופים ביותר לסכנה. משום כך רואים בכל "הליכת חלל" פעולה בעלת פוטנציאל סיכון לא קטן.
באופן כללי, רובנו נוטים לתפוס את החלל כריק, מקום שאין בו כלום. אבל האמת היא שהחלל אינו ריק לחלוטין. חוץ מפסולת החלל יש בו כמויות של אסטרואידים ומטאורים, שנעים במהירויות עצומות לכל כיוון.
עד היום, הושקעו מרבית המאמצים להתמודדות עם פסולת חלל בפיתוח של אמצעי זהירות למניעת התנגשות בה. כדי שלא יכנסו לשדה הפסולת, יש לנאס"א כיום את היכולת להסיט לוויינים ממסלולם בחלל. יכולת זו מצטרפת לטכנולוגיה שפותחה שם, המאפשרת למהנדסים של נאס"א לעקוב אחרי רסיסי פסולת בחלל.
גם מניעה של היווצרות פסולת נוספת היא נושא ששוקדים עליו בתעשיית החלל, אבל ברור לכל שלא ניתן למנוע תקלות, תאונות או השמדה ונזק לא מתוכננים של ציוד חלל.
ניקוי של פסולת מהחלל, לעומת זאת, הוא תחום הרבה יותר מורכב. שיטות שונות נשקלות ונעשים ניסויים, מורכבים יותר ופחות. רעיון שנבחן היטב הוא הסטה של לוויינים שיצאו מכלל שימוש, ממסלולם, ושריפה שלהם, על ידי הכנסתם לאטמוספירה של כדור הארץ. רעיון נוסף הוא יצירה של "בית קברות חללי", אזור בחלל שבו לא קיימת פעילות לוויינים ואליו יורחקו לוויינים וחלליות שיצאו מכלל שימוש.
רעיונות דמיוניים נוספים הם גוררי זבל, מעין מטאטאי-לייזר שידחפו רסיסי זבל זעירים למסלולים שבהם ידעכו מהר יותר, או גושי ענק של ארוג'ל שיספחו אליהם רסיסים שיפגעו בהם ובשלב מסוים יפלו לאטמוספירה ויישרפו.
לאחרונה הודיע יזם יפני על הקמת חברה לניקוי החלל מהפסולת שהצטברה בו. לטענתו יש לו שיטות ורעיונות חדשניים משלו, אבל המדענים מטילים ספק ביכולתו לפתור את הבעיה בקלות רבה.
הנה סיפורה של פסולת החלל (עברית):
https://youtu.be/m5xNUXa0b-U
הפסולת הזו יכולה לגרום לנזקים של ממש ולאובדן חיים וציוד יקר ערך:
https://youtu.be/JktgH0oSa1Q
מצב פסולת החלל כיום:
https://youtu.be/wPXCk85wMSQ
סכנות של התרסקות על פני כדור הארץ:
https://youtu.be/JqSPVISfIMU
והנה סרט תיעודי על חלל שמציג יפה את סוגיית פסולת החלל:
https://youtu.be/9cd0-4qOvb0?long=yes
זבל
אמנות זבל, אמנות שעוסקת במיחזור של חפצים ומרכיבים ישנים או חסרי שימוש, היא אמנות מסקרנת וסביבתית, התורמת לקיימות שלנו, כלומר להמשיך לחיות בכדור הארץ בהווה, מבלי לפגוע ביכולת של הדורות הבאים לספק את צורכיהם ולחיות עליו גם הם.
מדהים לגלות שוב ושוב כמה דברים יפים ומרתקים יכולים ליצור אנשים מזבל. יש לכם רהיט שנשבר? מצאתם כסא ישן וצינור מיזוג מפורק? נשארו לכם דיסקים שאינכם צריכים? - במקום להשמיד ולשרוף אותם, תוך גרימת נזק לסביבה ומבלי לקבל מהפסולת הזו שום דבר טוב - כל אלה הם חומרים שיכולים להיות הבסיס ליצירה ואמנות מרתקים ונפלאים, שיאפשרו שימוש חוזר ועיצוב חסכוני ואסתטי במיוחד!
הנה עבודות של ויק מוניז, אמן הזבל הברזילאי שהופך זבל מהמזבלה לאמנות מבוקשת:
http://youtu.be/tp7LgQHe3Hg?t=7s
עבודה של האמן ברנרד פראס שיוצר דיוקנאות ענק של אישים מזבל:
http://youtu.be/s3x5fwv0UdU
דיוקנאות רבים של ברנרד פראס שיצר מזבל:
http://youtu.be/LeQEebcNvrU
היצירה "אנשי האשפה" של האמן הגרמני הא שולץ שהוצגה בארץ:
http://youtu.be/9slkErMJOWs
דוגמאות רבות ליצירות שאפשר לעשות מדיסקים ישנים:
http://youtu.be/zaHeEknwoAc
ואמן ישראלי שמצייר על זבל ברחוב וחותם ארטזאכן:
https://youtu.be/qC29qrnqimc
המעצב ההולנדי פיט היין אייק מעצב מאז שנת 1990 רהיטים שעשויים משאריות. הוא החל כמעצב צנוע עם אהבה לשאריות עץ והתפרסם בארון שאריות העץ שלו ובכיסא השאריות הצבעוני שהופיע כמה שנים אחריו. מאז הוא הגדיל את מגוון החומרים שמהם עשויים רהיטי השאריות שלו ויצר גם ארונות משאריות אלומיניום, ספסלים מצינורות מתכת ישנים ורהיטים שעשויים מאריחים בגודל של 40 על 40 סנטימטרים.
אבל אם מישהו חשב שרהיטי השאריות שלו זולים, הרי שטעות חמורה בידו. רהיטיו של היין אייק יקרים להחריד. עשירי עולם וחברות מצליחות משלמות הרבה כסף כדי להתהדר ברהיטים שעשויים משאריות של חומרים שהיו אמורים כבר מזמן לשכב באשפה ובמזבלות. היין אייק הספיק כבר לבנות מפעל עם 90 עובדים בעירו איינדהובן וממנו הוא משגר את עיצוביו.
הנה סרטון שבו מציג פיט היין אייק את הסטודיו שלו ואת המוצרים שהוא מעצב:
http://youtu.be/GJZB82aciGw?t=44s
אייק מסביר בהולנדית את כל מה שלא הבנתם:
http://youtu.be/qS2XDL7VdOI?t=21s
וכאן היין אייק מציג את יצירותיו והחומרים שאיתם הוא עובד:
http://youtu.be/KTOztOI68jY
ויק מוניז (Vic Muniz) הוא אמן שיוצר אומנות מכל דבר אפשרי - מזבל ועד לפיסות נייר, חוטי תיל, עננים, יהלומים ומה לא.. ויק מוניז משתמש בטכניקות מגוונות וכל חומר יכול לשמש ליצירותיו, כולל סוכר, שוקולד, קטשופ, בקבוקים, פקקים ומה לא. הוא מעיד על עצמו את מה שכנראה נכון - הוא האמן הברזילאי הנמכר ביותר בעולם. הוא גם מרוויח המון כסף מהאמנות שהוא יוצר, בעיקר מצלם, אמנות שיש בה הרבה שימוש בזבל.
בסרט שנעשה עליו בשנת 2010, "האמנות בזבל", חוזר מוניז למשך שלוש שנים לברזיל. שם, בהר הזבל הגדול ביותר בעולם, הוא עושה אמנות עם ה"קטדורס" - אותם המלקטים העניים, שחיים ומתפרנסים מאיסוף של פסולת למחזור בהר הזבל הזה. כשיצר מוניז פורטרטים ענקיים של העובדים במזבלה, מזבל בלבד, הוא כיבד אותם, אבל כשמכר את הדיוקנאות שלהם, שאותם צילם, ושילם להם חלק גדול מהכנסות העבודות הללו, הוא עשה ניסיון כן להביא לשינוי חברתי, גם אם זעיר ולומר דברים על צדק וחלוקת העושר בעולם. אמנים ברמה שלו מספרים הרבה סיפורים חברתיים, אבל הוא לא מספר אלא יוצר ברוח החברה שהיה רוצה שתהיה כאן.
הנה האמנות של ויק מוניז:
https://youtu.be/oHg8bu1YsII
היצירות שלו בתערוכה, כולל מחוות ליצירות גדולות מתולדות האמנות:
https://youtu.be/om1vsAN05o4
העבודות הגדולות שלו:
http://youtu.be/sBnatR06dDk
זה הקדימון לסרט שעשה מוניז עם עניי ברזיל:
http://youtu.be/NbbNKHKR3qU
ועבודה של ציור על אדמה:
http://youtu.be/6z66AT1Ap2g
האמן ויק מוניז יצר בחייו המוני יצירות ממרכיבי מזון שונים ומשונים. חובבי האמנות עוד לא התאוששו מ"המונה ליזה" שלו משוקולד וריבה וכבר יצר האמן את צ'ה ארנסטו גווארה, דמותו של המורד הארגנטיני-קובני. אבל את "צ'ה", שהתבסס על הצילום האייקוני של אלברטו קורדה, יצר מוניז משעועית שחורה בשנת 2000.
אגב, לאחר שהוא יוצר את היצירות הללו, מכיוון שהן לא יישמרו זמן רב מבלי להתקלקל, הוא מצלם אותן וכך משמר אותן להצגה בתערוכות, באלבום העבודות שלו ובהקשרים אמנותיים נוספים.
כמו דימויים אחרים שיצר לדמויות ודימויים מתולדות האמנות, ההיסטוריה, התרבות פופולרית והמדע, גם ביצירת צ'ה הוא השתמש בחומר יומיומי מהמטבח שלו. עדשי השעועית השחורים הם חלק מהמזון הדרום אמריקאי וככאלה הם הולמים את דמותו של צ'ה.
בין סדרות יצירותיו המפורסמות של מוניז מחומרים זמינים ניתן למצוא את "תמונות שוקולד", "תמונות אבק", "תמונות אדמה" ו"תמונות זבל".
את עבודתו של מוניז "צ'ה" לא מצאנו בסרטון, אבל הנה האייקון שאותו ייצר משעועית כהה:
https://youtu.be/aLJ7metgLSI
ועוד מעבודותיו ה"חומרניות" של מוניז:
https://youtu.be/u92J71j_-OU
נקודת מיליון הדולר (Million Dollar Point) היא תואר שהוענק למקום נדיר, בו הושלכו בסוף שנות ה-40, לאחר מלחמת העולם השנייה, כמויות גדולות של ציוד צבאי אמריקאי אל קרקעית האוקיינוס השקט.
במהלך מלחמת העולם השנייה השתמש צבא ארה"ב במימי האי גן עדן ונואטו, באספיריטו סנטו, כבסיס לביצוע התקפות על היפנים.
הסחורה נזרקה לאחר מלחמת העולם השנייה כאשר ארה"ב לא הצליחה להגיע להסכם למכירתם. כי לפני שהטביע את כל הציוד, ניסה צבא ארה"ב ולא הצליח למכור למקומיים את הציוד. במקום להעבירו בחזרה לארה"ב, הוא העדיף להשליכו אל הים.
כך הושלך ציוד צבאי אמריקאי יקר בקרקעית האוקיינוס השקט. השרידים שבמעמקי הים כוללים ג'יפים, משאיות, סמי טריילרים, דחפורים, מלגזות, טרקטורים, ביגוד וגם לא מעט בקבוקי קולה.
הפסולת הצבאית של נקודת מיליון הדולר:
https://youtu.be/7gQwL1OEHko
מבט בצלילה אל נקודת מיליון הדולר:
https://youtu.be/KPxT6wQhhhI
ועוד צלילה לפסולת הצבאית של הצבא האמריקאי:
https://youtu.be/FyXEndSr24k
מהו מיחזור?
מיחזור הוא דרך שבה משתמשים בחומרי פסולת כדי ליצור מוצר חדש. כשאנו לוקחים חפץ או חומר שאין בו צורך יותר ובמקום להשליכו לאשפה אנו משתמשים בו שוב, אנו ממחזרים.
רוצים דוגמה? - כשאנו מייצרים עיתונים וספרים מנייר ממוחזר למשל, אנו ממחזרים נייר. אם לא נמחזר אותו, ייאלצו יצרני הנייר לכרות עצים נוספים שמהם מייצרים את הנייר והמון פסולת נייר תיטמן באדמה או שייאלצו לשרוף אותה, כדי להשמידה.
הנה דוגמה לחברה שממחזרת פסולת לחומרי ייצור ממוחזרים (עברית):
https://youtu.be/IRkxRFXVwiM
פחי המחזור תופסים מקום ברחוב הישראלי, אם כי לא מספיק (עברית):
https://youtu.be/fR5laRDgNko
הפרדת פסולת הכרחית כדי למחזר אותה (עברית):
https://youtu.be/6K1tFoy8ek8
יש גם מיחזור של מים (עברית):
https://youtu.be/N6URWPrOL1Y
גם במיחזור הסינים הם אימפריה (עברית):
https://youtu.be/AkOF4Gw4oZg
האמן חנוך פיבן שמשתמש במיכלי פלסטיק ליצירת אמנות:
http://youtu.be/2MLYpbGxUF8
ותכנית חינוכית לילדים על העולם והמיחזור (עברית):
https://youtu.be/dVNSfeIextM?long=yes
מיחזור הוא דרך שבה משתמשים בחומרי פסולת כדי ליצור מוצר חדש. כשאנו לוקחים חפץ או חומר שאין בו צורך יותר ובמקום להשליכו לאשפה אנו משתמשים בו שוב, אנו ממחזרים.
רוצים דוגמה? - כשאנו מייצרים עיתונים וספרים מנייר ממוחזר למשל, אנו ממחזרים נייר. אם לא נמחזר אותו, ייאלצו יצרני הנייר לכרות עצים נוספים שמהם מייצרים את הנייר והמון פסולת נייר תיטמן באדמה או שייאלצו לשרוף אותה, כדי להשמידה.
הנה דוגמה לחברה שממחזרת פסולת לחומרי ייצור ממוחזרים (עברית):
https://youtu.be/IRkxRFXVwiM
פחי המחזור תופסים מקום ברחוב הישראלי, אם כי לא מספיק (עברית):
https://youtu.be/fR5laRDgNko
הפרדת פסולת הכרחית כדי למחזר אותה (עברית):
https://youtu.be/6K1tFoy8ek8
יש גם מיחזור של מים (עברית):
https://youtu.be/N6URWPrOL1Y
גם במיחזור הסינים הם אימפריה (עברית):
https://youtu.be/AkOF4Gw4oZg
האמן חנוך פיבן שמשתמש במיכלי פלסטיק ליצירת אמנות:
http://youtu.be/2MLYpbGxUF8
ותכנית חינוכית לילדים על העולם והמיחזור (עברית):
https://youtu.be/dVNSfeIextM?long=yes
מהו דואר זבל?
דואר זבל הוא דואר פרסומי שאנשים מקבלים ללא רצונם. דואר הזבל אמנם החל כעלונים ודואר מסחרי שנהגנו למצוא בתיבת הדואר שלנו לא פעם, אך כיום הוא מפורסם במיוחד בעולם הדואר האלקטרוני, המייל שלנו, שמופצץ בעשרות או מאות הצעות זבל בכל יום.
חלק גדול מדואר הזבל נוצר על ידי חברות שפיתחו תוכנות זבל. תוכנות כאלה היו פותחות בכוחות עצמן המוני חשבונות דואר חדשים. לאחר שהחשבונות הללו נפתחו, היו תוכנות פרסום שולחות מיליוני הודעות זבל לבעלי כתובות מייל שנכללו ברשימות תפוצה ענקיות, שגם הן נשדדו ונגנבו במקרים רבים.
במהלך השנים יצרו חברות האינטרנט והטכנולוגיה שיטות חשובות להקטנת התופעה של דואר זבל. שיטות כמו קאפצ'ה שנועדה לוודא שהנרשם לשירותי המייל אינו תוכנה, או דיווחים על דואר זבל שמקבל הספק ממי שקיבלו אותו ולאחר שהתקבלו כמה דיווחים עובר שולח הספאם לרשימה השחורה, זו שמונעים ממנה לשלוח דואר בכמויות.
מאיפה בא הספאם:
http://youtu.be/apCdjFIacfU
פרסומת שמסבירה מה לעשות איתו (עברית):
http://youtu.be/8C4WGXLe3jI
והרצאת טד מצחיקה וחכמה על מה שקורה כשעונים לספאם אידיוטי (מתורגם):
https://youtu.be/4o5hSxvN_-s?long=yes
דואר זבל הוא דואר פרסומי שאנשים מקבלים ללא רצונם. דואר הזבל אמנם החל כעלונים ודואר מסחרי שנהגנו למצוא בתיבת הדואר שלנו לא פעם, אך כיום הוא מפורסם במיוחד בעולם הדואר האלקטרוני, המייל שלנו, שמופצץ בעשרות או מאות הצעות זבל בכל יום.
חלק גדול מדואר הזבל נוצר על ידי חברות שפיתחו תוכנות זבל. תוכנות כאלה היו פותחות בכוחות עצמן המוני חשבונות דואר חדשים. לאחר שהחשבונות הללו נפתחו, היו תוכנות פרסום שולחות מיליוני הודעות זבל לבעלי כתובות מייל שנכללו ברשימות תפוצה ענקיות, שגם הן נשדדו ונגנבו במקרים רבים.
במהלך השנים יצרו חברות האינטרנט והטכנולוגיה שיטות חשובות להקטנת התופעה של דואר זבל. שיטות כמו קאפצ'ה שנועדה לוודא שהנרשם לשירותי המייל אינו תוכנה, או דיווחים על דואר זבל שמקבל הספק ממי שקיבלו אותו ולאחר שהתקבלו כמה דיווחים עובר שולח הספאם לרשימה השחורה, זו שמונעים ממנה לשלוח דואר בכמויות.
מאיפה בא הספאם:
http://youtu.be/apCdjFIacfU
פרסומת שמסבירה מה לעשות איתו (עברית):
http://youtu.be/8C4WGXLe3jI
והרצאת טד מצחיקה וחכמה על מה שקורה כשעונים לספאם אידיוטי (מתורגם):
https://youtu.be/4o5hSxvN_-s?long=yes
מדוע יש ברחוב פחי אשפה בצבעים שונים?
הסיבה שיש פחים בצבעים שונים היא שכל פח מיועד לסוג אחר של זבל. פחים אלה מאפשרים למחזר כל מיני חומרים בתעשייה.
אחת לכמה ימים מגיעה משאית שאוספת את החומר המיועד למפעל. החומר נלקח למפעל המיחזור ושם הוא מעובד כדי שניתן יהיה לייצר ממנו מוצרים חדשים.
כך, בעזרת פחי המיחזור או מיכלי המיחזור אנו מקטינים את כמות הפסולת שנזרקת ושומרים על כדור הארץ והסביבה שלנו.
הנה סרטון על צבעי פחי המיחזור השונים (עברית):
http://youtu.be/1FQF-lGSmlk
הסיבה שיש פחים בצבעים שונים היא שכל פח מיועד לסוג אחר של זבל. פחים אלה מאפשרים למחזר כל מיני חומרים בתעשייה.
אחת לכמה ימים מגיעה משאית שאוספת את החומר המיועד למפעל. החומר נלקח למפעל המיחזור ושם הוא מעובד כדי שניתן יהיה לייצר ממנו מוצרים חדשים.
כך, בעזרת פחי המיחזור או מיכלי המיחזור אנו מקטינים את כמות הפסולת שנזרקת ושומרים על כדור הארץ והסביבה שלנו.
הנה סרטון על צבעי פחי המיחזור השונים (עברית):
http://youtu.be/1FQF-lGSmlk
האם אפשר לבנות בתים מבקבוקים?
המיחזור בעולם הפך אופנתי בשנים האחרונות. הצטברות הזבל בעולם היא עצומה ומנגד, יש בזבוז אדיר של משאבים על בנייה ויצירה של בתי מגורים יקרים מדי ולא מספיקים למי שאין בידיו את הכסף. גם המלט המתייקר בעולם, בשל עודף בנייה לא מסייע לאנשים לבנות בקלות, בזול ובמהירות.
בנסיבות כאלה החליטו רבים בחברה המודרנית שכדאיי לבחון בנייה מחומרים ממוחזרים, או במילים אחרות - מזבל. בנייה מבקבוקים ובמיוחד מבקבוקי פלסטיק שנזרקים בעולם בכמויות בלתי נתפסות הופכת לדבר שכדאי לבדוק. לפלסטיק לקוח מאות שנים להתפרק וכל החוקרים מאוחדים בתפיסה שהוא מזיק ובעייתי לכדור הארץ. לפיכך הנה פיתרון לשלוש בעיותבו-זמנית: מחיר הדיור, איכות הסביבה וזמינות חומרי הבניין בעולם.
הנה בית לתצוגה בארגנטינה שנבנה כולו מבקבוקים:
http://youtu.be/qlpPs2nGg2E
בית חוף שנבנה בשנת 1982 מבקבוקי זכוכית ומחזיק עד היום:
http://youtu.be/WDVkoxI66ug
ובית ספר בהודו, שנבנה כולו מבקבוקי פלסטיק שמולאו בחול:
http://youtu.be/LPxXH7rCSHQ
המיחזור בעולם הפך אופנתי בשנים האחרונות. הצטברות הזבל בעולם היא עצומה ומנגד, יש בזבוז אדיר של משאבים על בנייה ויצירה של בתי מגורים יקרים מדי ולא מספיקים למי שאין בידיו את הכסף. גם המלט המתייקר בעולם, בשל עודף בנייה לא מסייע לאנשים לבנות בקלות, בזול ובמהירות.
בנסיבות כאלה החליטו רבים בחברה המודרנית שכדאיי לבחון בנייה מחומרים ממוחזרים, או במילים אחרות - מזבל. בנייה מבקבוקים ובמיוחד מבקבוקי פלסטיק שנזרקים בעולם בכמויות בלתי נתפסות הופכת לדבר שכדאי לבדוק. לפלסטיק לקוח מאות שנים להתפרק וכל החוקרים מאוחדים בתפיסה שהוא מזיק ובעייתי לכדור הארץ. לפיכך הנה פיתרון לשלוש בעיותבו-זמנית: מחיר הדיור, איכות הסביבה וזמינות חומרי הבניין בעולם.
הנה בית לתצוגה בארגנטינה שנבנה כולו מבקבוקים:
http://youtu.be/qlpPs2nGg2E
בית חוף שנבנה בשנת 1982 מבקבוקי זכוכית ומחזיק עד היום:
http://youtu.be/WDVkoxI66ug
ובית ספר בהודו, שנבנה כולו מבקבוקי פלסטיק שמולאו בחול:
http://youtu.be/LPxXH7rCSHQ
איפה נוסדה תזמורת מכלי נגינה שנוצרו מאשפה?
איך זה לנגן על כלי נגינה שנבנו מזבל מהמזבלה? ואיך נשמע צ'לו שהיה פעם פח דלק? - את השאלות הללו בדיוק צריך לשאול את תושבי העיירה אל קאטאורה שנמצאת בקרבת בירת פרגוואי, אסונסיון. האנשים שם ממש חיים בזבל. קאטאורה נמצאת ליד המזבלה הגדולה של האזור ורוב תושביה מתפרנסים מחיטוט בזבל וחילוץ של כל מה שניתן למחזר או למכור, כדי להתפרנס. לאחר שנים של בושה במי שהם, סוף סוף יש לתושבי העיירה סיבה לקצת נחת.
פאביו צ'אבז, טכנאי אקולוגי במזבלה, התיידד עם התושבים ופתח סדנה שבה יצרו ביחד כלי נגינה מחומרים שמצאו באשפה. קרשים, פחים וצנצנות, ביחד עם חלקי פסולת מגוונים שנמצאו באשפה, הפכו לחומרי הגלם שמהם הם מייצרים כלי קשת, כמו כינור וצ'לו, תופים שעשויים מסירים ישנים וכלי נשיפה כקלרינט וחלילים שעשויים מצינורות.
לאחר שנים של ניסיונות ושיפורים הצליחו פאביו ומתלמדיו ליצור כלים ראויים ואז הוא החל ללמד את ילדי התושבים לנגן בכלי הנגינה שיצרו, גייס מוסיקאים מתנדבים ואף מפורסמים שיסייעו לו ללמד ובנה כיתות של לימוד "נגינה ממוחזרת".
באופן טבעי נולדה בשלב מסוים התזמורת המקומית, "תזמורת הזבל" אם תרצו. היא הלכה והשתפרה וגדלה לכ-30 נגנים צעירים ומצטיינים שמפליאים לבצע יצירות מוסיקליות מגוונות בכלי הנגינה הממוחזרים. התזמורת זכתה לפרסום, בהתחלה כגימיק ואז להערכה גוברת והולכת כפרויקט סביבתי וחינוכי מרהיב ונעים לאוזן. בשנים האחרונות הם מופיעים ברחבי העולם, חלקם נרשמו ללימודי מוסיקה גבוהים וכמו שצ'אבז אומר "אנחנו שולחים מוסיקה בחזרה - לעולם ששולח לנו זבל!"
הנה סיפורה של תזמורת הזבל (עברית):
https://youtu.be/RcW25ajR4vw
וקדימון לסרט שנעשה על התזמורת הממחזרת ביותר בעולם - הלאנד פילהרמוניק:
http://youtu.be/9xySt5mbO1A
איך זה לנגן על כלי נגינה שנבנו מזבל מהמזבלה? ואיך נשמע צ'לו שהיה פעם פח דלק? - את השאלות הללו בדיוק צריך לשאול את תושבי העיירה אל קאטאורה שנמצאת בקרבת בירת פרגוואי, אסונסיון. האנשים שם ממש חיים בזבל. קאטאורה נמצאת ליד המזבלה הגדולה של האזור ורוב תושביה מתפרנסים מחיטוט בזבל וחילוץ של כל מה שניתן למחזר או למכור, כדי להתפרנס. לאחר שנים של בושה במי שהם, סוף סוף יש לתושבי העיירה סיבה לקצת נחת.
פאביו צ'אבז, טכנאי אקולוגי במזבלה, התיידד עם התושבים ופתח סדנה שבה יצרו ביחד כלי נגינה מחומרים שמצאו באשפה. קרשים, פחים וצנצנות, ביחד עם חלקי פסולת מגוונים שנמצאו באשפה, הפכו לחומרי הגלם שמהם הם מייצרים כלי קשת, כמו כינור וצ'לו, תופים שעשויים מסירים ישנים וכלי נשיפה כקלרינט וחלילים שעשויים מצינורות.
לאחר שנים של ניסיונות ושיפורים הצליחו פאביו ומתלמדיו ליצור כלים ראויים ואז הוא החל ללמד את ילדי התושבים לנגן בכלי הנגינה שיצרו, גייס מוסיקאים מתנדבים ואף מפורסמים שיסייעו לו ללמד ובנה כיתות של לימוד "נגינה ממוחזרת".
באופן טבעי נולדה בשלב מסוים התזמורת המקומית, "תזמורת הזבל" אם תרצו. היא הלכה והשתפרה וגדלה לכ-30 נגנים צעירים ומצטיינים שמפליאים לבצע יצירות מוסיקליות מגוונות בכלי הנגינה הממוחזרים. התזמורת זכתה לפרסום, בהתחלה כגימיק ואז להערכה גוברת והולכת כפרויקט סביבתי וחינוכי מרהיב ונעים לאוזן. בשנים האחרונות הם מופיעים ברחבי העולם, חלקם נרשמו ללימודי מוסיקה גבוהים וכמו שצ'אבז אומר "אנחנו שולחים מוסיקה בחזרה - לעולם ששולח לנו זבל!"
הנה סיפורה של תזמורת הזבל (עברית):
https://youtu.be/RcW25ajR4vw
וקדימון לסרט שנעשה על התזמורת הממחזרת ביותר בעולם - הלאנד פילהרמוניק:
http://youtu.be/9xySt5mbO1A
איך נולד כיסא הרובר האייקוני?
'כיסא רובר' (The Rover Chair, 1981) הוא היצירה שפרסמה לראשונה והזניקה את הקריירה של מעצב העל הבינלאומי רון ארד.
זה התחיל כשארד מצא מושב עור של מכונית רובר במגרש גרוטאות בלונדון. כשחיבר את הכיסא למסגרת מתכת מעוגלת שעשוייה מצינורות הוא יצר בעזרתו את אחד מפריטי העיצוב המפורסמים ביותר בעולם, פריט מיחזור יצירתי שהפך לאייקון עיצובי.
בהמשך הקריירה שלו יצר ארד בעזרת חברות רהיטים כמו Vitra גירסאות מעוצבות של כיסא הרובר. למשל כיסא "זאת ועוד" (Moreover) שהוא גירסה של כיסא הרובר בגימורים של חלודה וכרום.
הנה רון ארד מספר על הדרך שלו וכיצד החלה מכיסא הרובר:
http://youtu.be/nHRJJ0b7PRE
וכיסא שמחקה את הרובר של רון ארד:
http://youtu.be/WpiORFrLhkU
'כיסא רובר' (The Rover Chair, 1981) הוא היצירה שפרסמה לראשונה והזניקה את הקריירה של מעצב העל הבינלאומי רון ארד.
זה התחיל כשארד מצא מושב עור של מכונית רובר במגרש גרוטאות בלונדון. כשחיבר את הכיסא למסגרת מתכת מעוגלת שעשוייה מצינורות הוא יצר בעזרתו את אחד מפריטי העיצוב המפורסמים ביותר בעולם, פריט מיחזור יצירתי שהפך לאייקון עיצובי.
בהמשך הקריירה שלו יצר ארד בעזרת חברות רהיטים כמו Vitra גירסאות מעוצבות של כיסא הרובר. למשל כיסא "זאת ועוד" (Moreover) שהוא גירסה של כיסא הרובר בגימורים של חלודה וכרום.
הנה רון ארד מספר על הדרך שלו וכיצד החלה מכיסא הרובר:
http://youtu.be/nHRJJ0b7PRE
וכיסא שמחקה את הרובר של רון ארד:
http://youtu.be/WpiORFrLhkU
מה זה קומפוסט?
הקוֹמְפּוֹסְט, בעברית דְּשוֹנֶת, הוא דשן שנוצר מזבל. את הקומפוסט יוצרים מזבל אורגני, כלומר מחומרים שהונחו במיכל מיוחד והתפרקו.
לאחר שהחומרים הללו הפכו לחומר דשן, ניתן להחזירם אל הקרקע וכך לדשן אותה ולתת לה יכולת טובה יותר לגידול של צמחים ועצים.
חומרים שמתאימים למיחזור בקומפוסט הם פירות, ירקות וצמחים שונים, שנוטים להירקב. כשהיא מוכנסת למיכל הקומפוסט, מפורקת הפסולת האורגנית על ידי חרקים וחיידקים שונים.
הנה העולם של הקומפוסט (עברית):
http://youtu.be/c0iNW_IjF4E
ילדים שלומדים על הכנת קומפוסט בגן הילדים (עברית):
http://youtu.be/cbz7IeU5Zg0?t=10s
קומפוסט - מה צריך לשמור בו ומה לא (עברית):
http://youtu.be/gmQTp7wumkI
אפשר להפוך גם מזבלה שלמה לקומפוסט ולפארק פורח (עברית):
https://youtu.be/lFR1vRSin5s
עם קליפות תפוזים כדאי לראות מה ניתן לעשות לפני הקומפוסט (עברית):
https://youtu.be/FMZSnhZOXg0
והסבר מקיף על הקומפוסט ומשמעותו:
https://youtu.be/Y5_37k9HdJw?long=yes
הקוֹמְפּוֹסְט, בעברית דְּשוֹנֶת, הוא דשן שנוצר מזבל. את הקומפוסט יוצרים מזבל אורגני, כלומר מחומרים שהונחו במיכל מיוחד והתפרקו.
לאחר שהחומרים הללו הפכו לחומר דשן, ניתן להחזירם אל הקרקע וכך לדשן אותה ולתת לה יכולת טובה יותר לגידול של צמחים ועצים.
חומרים שמתאימים למיחזור בקומפוסט הם פירות, ירקות וצמחים שונים, שנוטים להירקב. כשהיא מוכנסת למיכל הקומפוסט, מפורקת הפסולת האורגנית על ידי חרקים וחיידקים שונים.
הנה העולם של הקומפוסט (עברית):
http://youtu.be/c0iNW_IjF4E
ילדים שלומדים על הכנת קומפוסט בגן הילדים (עברית):
http://youtu.be/cbz7IeU5Zg0?t=10s
קומפוסט - מה צריך לשמור בו ומה לא (עברית):
http://youtu.be/gmQTp7wumkI
אפשר להפוך גם מזבלה שלמה לקומפוסט ולפארק פורח (עברית):
https://youtu.be/lFR1vRSin5s
עם קליפות תפוזים כדאי לראות מה ניתן לעשות לפני הקומפוסט (עברית):
https://youtu.be/FMZSnhZOXg0
והסבר מקיף על הקומפוסט ומשמעותו:
https://youtu.be/Y5_37k9HdJw?long=yes
מהם איי האשפה המכונים "היבשת השביעית"?
כמות הזבל שיוצרת החברה המודרנית היא בלתי נתפסת. ברוב בעולם המתקדם יש חברות תעשייתיות שמייצרות כמויות אדירות של מוצרים, שכוללים בהם מרכיבים שיהפכו לזבל. להמחשה של גודל הבעיה חשוב לספר שבכל שנה נפלטים 8 מיליון טון של פסולת פלסטיק אל הימים.
במשך אלפי שנים התייחס המין האנושי לימים ולאוקיינוסים כאל פח אשפה עצום, שיכול לקלוט את כל הפסולת שלנו. אבל בעשורים האחרונים זה הפך לתהליך הרסני בטירוף. בימינו, מעל 10 מיליון טונות של פסולת, ש-80% ממנה הוא פלסטיק, מוצאות את דרכן בכל שנה לאוקיינוסים.
באוקיינוסים צפים כיום מעל 50 מיליארד פריטי זבל של חלקי פלסטיק. ההערכות גורסות שהם שוקלים 270 אלף טון. זהו ריכוז הזבל שבאוקיינוס, זה שזכה לשם "היבשת השביעית" או "כתם הזבל של האוקיינוס השקט" (Great Pacific Garbage Patch).
רק שנבין - זו המזבלה הגדולה בעולם. השטח של יבשת הזבל הזו הוא כפול מזה של מדינת טקסס כולה ויש אומרים שכבר עבר את שטחה של צרפת.
אז איך זה שאי אפשר לראות אותה בתצלומי לוויין? - מסתבר שחתיכות הפלסטיק שמרכיבות אותה, התפרקו על ידי השמש, המים והרוחות. מרבית החתיכות הללו הן למעשה חלקיקים קטנים, או פלסטיק שהולך והופך לחלקיקים כאלה. מה שנוצר מהתהליך הזה הוא מה שצ’ארלס מור, חוקר האוקיינוסים שגילה במקרה את “איי הפלסטיק” הללו,עוד בשנת 1997, מכנה ”מרק של פלסטיק”. זו שכבת פסולת דקה אך הרסנית של פסולת, שנעה על פני הים.
הפלסטיק הזה מרעיל את הסביבה, פוגע בחי בה ומשחית לחלוטין את שרשרת המזון. המוות וההכחדה העצומים של דגים, ציפורים ויצורי ים נוספים הוא בלתי נתפס. הללו אוכלים את הפלסטיק ונפצעים, מורעלים, נחנקים, מתים, או מתרבים תוך פגיעה בוולדות שלהם. הם מסתבכים בחלקי הפלסטיק ומתים בהמוניהם. עלינו לעצור את זה. עכשיו!
כך נוצר כתם הזבל שבאוקיינוס השקט (מתורגם):
https://youtu.be/_6xlNyWPpB8
מעט נתונים מפחידים על אי הפלסטיק הצף באוקיינוס:
https://youtu.be/vrPBYS5zzF8
יש תכניות להפוך אותו לאי אמיתי שעליו תיבנה עיר צפה:
https://youtu.be/p2Bv4dBGF2I
או לאסוף את הפסולת העצומה הזו:
https://youtu.be/lamLUzZN0qg
מיזם שיצא לדרך, לאיסוף הפסולת הזו:
https://youtu.be/O1EAeNdTFHU
חרם קשיות פלסטיק - האם הוא יעזור? (עברית)
https://youtu.be/T7QhPlZGkFU
הצעה לכל אחד מאיתנו? - להימנע מכמויות הפלסטיק בחיינו:
https://youtu.be/YFZS3Vh4lfI
כיצד הפך הפלסטיק למזהם הנורא של כדור הארץ ולאיום על קיומנו כאן (מתורגם):
https://youtu.be/RS7IzU2VJIQ?long=yes
וסרט תיעודי על זיהום הפלסטיק שבים:
https://youtu.be/lsJqMmuFWO4?long=yes
כמות הזבל שיוצרת החברה המודרנית היא בלתי נתפסת. ברוב בעולם המתקדם יש חברות תעשייתיות שמייצרות כמויות אדירות של מוצרים, שכוללים בהם מרכיבים שיהפכו לזבל. להמחשה של גודל הבעיה חשוב לספר שבכל שנה נפלטים 8 מיליון טון של פסולת פלסטיק אל הימים.
במשך אלפי שנים התייחס המין האנושי לימים ולאוקיינוסים כאל פח אשפה עצום, שיכול לקלוט את כל הפסולת שלנו. אבל בעשורים האחרונים זה הפך לתהליך הרסני בטירוף. בימינו, מעל 10 מיליון טונות של פסולת, ש-80% ממנה הוא פלסטיק, מוצאות את דרכן בכל שנה לאוקיינוסים.
באוקיינוסים צפים כיום מעל 50 מיליארד פריטי זבל של חלקי פלסטיק. ההערכות גורסות שהם שוקלים 270 אלף טון. זהו ריכוז הזבל שבאוקיינוס, זה שזכה לשם "היבשת השביעית" או "כתם הזבל של האוקיינוס השקט" (Great Pacific Garbage Patch).
רק שנבין - זו המזבלה הגדולה בעולם. השטח של יבשת הזבל הזו הוא כפול מזה של מדינת טקסס כולה ויש אומרים שכבר עבר את שטחה של צרפת.
אז איך זה שאי אפשר לראות אותה בתצלומי לוויין? - מסתבר שחתיכות הפלסטיק שמרכיבות אותה, התפרקו על ידי השמש, המים והרוחות. מרבית החתיכות הללו הן למעשה חלקיקים קטנים, או פלסטיק שהולך והופך לחלקיקים כאלה. מה שנוצר מהתהליך הזה הוא מה שצ’ארלס מור, חוקר האוקיינוסים שגילה במקרה את “איי הפלסטיק” הללו,עוד בשנת 1997, מכנה ”מרק של פלסטיק”. זו שכבת פסולת דקה אך הרסנית של פסולת, שנעה על פני הים.
הפלסטיק הזה מרעיל את הסביבה, פוגע בחי בה ומשחית לחלוטין את שרשרת המזון. המוות וההכחדה העצומים של דגים, ציפורים ויצורי ים נוספים הוא בלתי נתפס. הללו אוכלים את הפלסטיק ונפצעים, מורעלים, נחנקים, מתים, או מתרבים תוך פגיעה בוולדות שלהם. הם מסתבכים בחלקי הפלסטיק ומתים בהמוניהם. עלינו לעצור את זה. עכשיו!
כך נוצר כתם הזבל שבאוקיינוס השקט (מתורגם):
https://youtu.be/_6xlNyWPpB8
מעט נתונים מפחידים על אי הפלסטיק הצף באוקיינוס:
https://youtu.be/vrPBYS5zzF8
יש תכניות להפוך אותו לאי אמיתי שעליו תיבנה עיר צפה:
https://youtu.be/p2Bv4dBGF2I
או לאסוף את הפסולת העצומה הזו:
https://youtu.be/lamLUzZN0qg
מיזם שיצא לדרך, לאיסוף הפסולת הזו:
https://youtu.be/O1EAeNdTFHU
חרם קשיות פלסטיק - האם הוא יעזור? (עברית)
https://youtu.be/T7QhPlZGkFU
הצעה לכל אחד מאיתנו? - להימנע מכמויות הפלסטיק בחיינו:
https://youtu.be/YFZS3Vh4lfI
כיצד הפך הפלסטיק למזהם הנורא של כדור הארץ ולאיום על קיומנו כאן (מתורגם):
https://youtu.be/RS7IzU2VJIQ?long=yes
וסרט תיעודי על זיהום הפלסטיק שבים:
https://youtu.be/lsJqMmuFWO4?long=yes
