מהו אי האשפה העצום שנע באוקיינוס?
כמות הזבל שיוצרת החברה המודרנית היא בלתי נתפסת. ברוב בעולם המתקדם יש חברות תעשייתיות שמייצרות כמויות אדירות של מוצרים, שכוללים בהם מרכיבים שיהפכו לזבל. להמחשה של גודל הבעיה חשוב לספר שבכל שנה נפלטים 8 מיליון טון של פסולת פלסטיק אל הימים.
במשך אלפי שנים התייחס המין האנושי לימים ולאוקיינוסים כאל פח אשפה עצום, שיכול לקלוט את כל הפסולת שלנו. אבל בעשורים האחרונים זה הפך לתהליך הרסני בטירוף. בימינו, מעל 10 מיליון טונות של פסולת, ש-80% ממנה הוא פלסטיק, מוצאות את דרכן בכל שנה לאוקיינוסים.
באוקיינוסים צפים כיום מעל 50 מיליארד פריטי זבל של חלקי פלסטיק. ההערכות גורסות שהם שוקלים 270 אלף טון. זהו ריכוז הזבל שבאוקיינוס, זה שזכה לשם "היבשת השביעית" או "כתם הזבל של האוקיינוס השקט" (Great Pacific Garbage Patch).
רק שנבין - זו המזבלה הגדולה בעולם. השטח של יבשת הזבל הזו הוא כפול מזה של מדינת טקסס כולה ויש אומרים שכבר עבר את שטחה של צרפת.
אז איך זה שאי אפשר לראות אותה בתצלומי לוויין? - מסתבר שחתיכות הפלסטיק שמרכיבות אותה, התפרקו על ידי השמש, המים והרוחות. מרבית החתיכות הללו הן למעשה חלקיקים קטנים, או פלסטיק שהולך והופך לחלקיקים כאלה. מה שנוצר מהתהליך הזה הוא מה שצ’ארלס מור, חוקר האוקיינוסים שגילה במקרה את “איי הפלסטיק” הללו,עוד בשנת 1997, מכנה ”מרק של פלסטיק”. זו שכבת פסולת דקה אך הרסנית של פסולת, שנעה על פני הים.
הפלסטיק הזה מרעיל את הסביבה, פוגע בחי בה ומשחית לחלוטין את שרשרת המזון. המוות וההכחדה העצומים של דגים, ציפורים ויצורי ים נוספים הוא בלתי נתפס. הללו אוכלים את הפלסטיק ונפצעים, מורעלים, נחנקים, מתים, או מתרבים תוך פגיעה בוולדות שלהם. הם מסתבכים בחלקי הפלסטיק ומתים בהמוניהם. עלינו לעצור את זה. עכשיו!
כמות הזבל שיוצרת החברה המודרנית היא בלתי נתפסת. ברוב בעולם המתקדם יש חברות תעשייתיות שמייצרות כמויות אדירות של מוצרים, שכוללים בהם מרכיבים שיהפכו לזבל. להמחשה של גודל הבעיה חשוב לספר שבכל שנה נפלטים 8 מיליון טון של פסולת פלסטיק אל הימים.
במשך אלפי שנים התייחס המין האנושי לימים ולאוקיינוסים כאל פח אשפה עצום, שיכול לקלוט את כל הפסולת שלנו. אבל בעשורים האחרונים זה הפך לתהליך הרסני בטירוף. בימינו, מעל 10 מיליון טונות של פסולת, ש-80% ממנה הוא פלסטיק, מוצאות את דרכן בכל שנה לאוקיינוסים.
באוקיינוסים צפים כיום מעל 50 מיליארד פריטי זבל של חלקי פלסטיק. ההערכות גורסות שהם שוקלים 270 אלף טון. זהו ריכוז הזבל שבאוקיינוס, זה שזכה לשם "היבשת השביעית" או "כתם הזבל של האוקיינוס השקט" (Great Pacific Garbage Patch).
רק שנבין - זו המזבלה הגדולה בעולם. השטח של יבשת הזבל הזו הוא כפול מזה של מדינת טקסס כולה ויש אומרים שכבר עבר את שטחה של צרפת.
אז איך זה שאי אפשר לראות אותה בתצלומי לוויין? - מסתבר שחתיכות הפלסטיק שמרכיבות אותה, התפרקו על ידי השמש, המים והרוחות. מרבית החתיכות הללו הן למעשה חלקיקים קטנים, או פלסטיק שהולך והופך לחלקיקים כאלה. מה שנוצר מהתהליך הזה הוא מה שצ’ארלס מור, חוקר האוקיינוסים שגילה במקרה את “איי הפלסטיק” הללו,עוד בשנת 1997, מכנה ”מרק של פלסטיק”. זו שכבת פסולת דקה אך הרסנית של פסולת, שנעה על פני הים.
הפלסטיק הזה מרעיל את הסביבה, פוגע בחי בה ומשחית לחלוטין את שרשרת המזון. המוות וההכחדה העצומים של דגים, ציפורים ויצורי ים נוספים הוא בלתי נתפס. הללו אוכלים את הפלסטיק ונפצעים, מורעלים, נחנקים, מתים, או מתרבים תוך פגיעה בוולדות שלהם. הם מסתבכים בחלקי הפלסטיק ומתים בהמוניהם. עלינו לעצור את זה. עכשיו!
