שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מי היה זיגמונד פרויד ומה תרומתו לנפש האדם?
הרופא והפסיכולוג היהודי החשוב זיגמוּנד פרויד (Sigmund Freud) היה נוירולוג וחוקר בתחום הפסיכולוגיה. הוא חי בעיר וינה, ממש בשכנות למייסד וחוזה מדינת ישראל, בנימין זאב הרצל.
כשפרויד הרופא הגיע למסקנה שחלק מתלונות חוליו על כאבים גופניים מקורם בקשיים נפשיים שהם חווים, אך לא מודעים להם - הוא החל לחקור את הנושא. מכאן הגיע לפסיכולוגיה והצטיין בה. הוא אגב, חשב שבבסיס ההתנהגות האנושית נמצא היצר המיני.
פרויד היה אחד ההוגים החשובים ביותר בתחום תורת האישיות ואחד המדענים הבולטים והמשפיעים במאה העשרים. הוא אבי תורת הפסיכואנליזה, שעסקה במבנה האישיות הכולל של האדם, על התפתחותה, פגמיה ודרכי הריפוי שלה.
השפעת המחקרים שלו והתיאוריה שהגה על המאה ה-20 היא אדירה. היא משתרעת על פני תחומים רבים, מהאמנות, השיווק, יחסי הציבור, תעמולה פוליטית ומדינאות, ועד לטיפול בהלומי קרב, היחסים בחברה, המדיה ואפילו תרבות הסלפי והאינדבדואליזם הקיצוני של הפרט במאה ה-21.
פרויד חקר רבות את הלא-מודע ואת החלומות, כעתירי סמלים הקשורים בחייו של החולם. הוא הגדיר את עצמו כ"כובש של הנפש" ובתפיסתו את מחקריו ותפקידו במדע הוא ראה את עצמו כגיבור שחושף את סודות הנפש.
כשניתח את התודעה, גרס פרויד שיש בנפשנו 3 אזורי תודעה:
1. הלא מודע - שתופס את החלק הגדול ביותר של הנפש.
2. תת-המודע - בו מאופסן מידע זמין.
3. המודע - כל מה שאנו מודעים לו ברגע נתון. זהו החלק הקטן ביותר של הנפש.
פרויד חקר גם את הדת והנפש, את ההומור, הפסיכולוגיה של ההמון ואת הדחפים והמיניות האנושית. הוא פיתח את הרעיון שהוריש ניטשה, שהמוח הוא הטייס המכוון את הלב האנושי.
במהלך חייו פיתח פרויד שיטת טיפול חדשה שבה משוחח המטופל עם המטפל, בפגישות קבועות. המטפל מסייע לו בחשיבה מחודשת על עצמו, חשיבה שמסייעת לו לפתור את הקשיים הנפשיים והגופניים שמהם הוא סובל. היום שיטת הטיפול הזו וכמובן שיטת הפסיכואנליזה, שפירושה בחינת הנפש של המטופל, נתפסות כבסיס של הפסיכולוגיה המודרנית.
לא בהכל פרויד צדק, אבל ההשפעה שלו היא בלתי נתפסת והתרומה שלו לעולם הפסיכולוגיה והעולם המודרני היא בלתי נתפסת במונחים של אדם יחיד, שאינו דיקטטור או אלברט איינשטיין.
הנה זיגמונד פרויד והפסיכותרפיה (מתורגם):
https://youtu.be/mQaqXK7z9LM
חייו של זיגמונד פרויד:
https://youtu.be/L1ya3HFN2bM
מה ההיסטוריה אומרת עליו (מתורגם):
https://youtu.be/mKG-PEVYOR8
פרויד בחייו והקלטה שלו מתאר את תגליותיו ותורתו:
http://youtu.be/sj2JFI4BsRQ
שיר שמוקדש לו (עברית):
https://youtu.be/xqwJqgatuD8
שיעור ארוך על פרויד (עברית):
https://youtu.be/O0iIbUvREaI?long=yes
ותכנית טלוויזיה על זיגמונד פרויד (עברית):
https://youtu.be/XwqEbWvWaao?long=yes
איך השתנתה תפיסת החלומות במהלך השנים?
בעת העתיקה נחשבו החלומות (Dreams) לבעלי משמעות מיסטית. הם נתפסו אז כמסרים מהאלים. המאמינים באל אחד האמינו שבאמצעות החלום אלוהים מעביר אליהם מידע.
אנשי קדם גם סברו שהחלומות מנבאים או יכולים לנבא את העתיד לבוא. במצרים העתיקה, למשל, החלומות נתפסו כסוג של קשר עם האלים שלהם והחלומות הללו הם ביטוי להתערבות של אותם אלילים בחיי האדם.
רק יחידי סגולה, כמו יוסף, יכולים היו לפתור את החלומות ולומר מה פירושם, אילו נבואות מסתתרות בהם לגבי העתיד ומה אומרים האלים. בתקופות שונות במצרים העתיקה זה היה תפקידם של כוהני דת שהתמחו בפירוש חלומות.
גם היהדות ראתה מאז ומתמיד עניין רב בפירוש חלומות. "חלום יוסף" ו"חלום יעקב" בבית אל הם רק שניים מהסיפורים התנ"כיים החשובים בהקשר לחלומות.
הסיפור המפורסם מספר בראשית מספר על יוסף, מי שהפך למפענח הצפונות הפרעוני ("צפנת פענח" הוא מכונה בתנ"ך) והוא מתואר כמי שפותר את חלומותיו של פרעה ומספר לו על נבואות לעתיד שגלומים בהם ועל שנים טובות ורעות המתרגשות על הממלכה.
בספר דניאל מתואר מפענח חלומות יהודי אחר. דניאל משמש כפותר החלומות של מלך בבל נבוכדנצר.
ביוון העתיקה נעשה שימוש רב בחלומות לצרכי רפואה. במקדשים רבים במרחבי יוון נהגו לעשות מה שהיום היו מכנים "פסיכותרפיה", רפואת נפש, כשהחלומות הם כלי חשוב ומרכזי בתהליך. במיתולוגיה היוונית מסופר אפילו על אל החלומות היווני מורפיאוס, שפירוש שמו הוא "מעצב החלומות".
האל הזה הוא מנהיג האונאירוי, "שבט החלומות" שכלל את ילדיה של אלת הלילה ניקס. בעוד מראהו האמיתי של מורפיאוס היה של שד מכונף, יכול היה אל החלומות מורפיאוס לשנות צורה למראה אנושי ולהופיע בחלומותיהם של בני אדם.
בעת המודרנית, הציעו זרמים שונים בפסיכולוגיה תאוריות שונות על משמעותם של החלומות. בתחילת המאה ה-20 נתן פרויד מקום מרכזי בתורת הפסיכואנליזה לחלומות ולמשמעותם.
בספרו החשוב משנת 1900, "פשר החלומות", נפל דבר. בניגוד למפענחי חלומות של תרבויות העולם הקדום, בחן פרויד פחות את תוכן החלומות ועסק במשמעויות הנסתרות שבהם, אלו שיכולות לרמוז על נפשו של החולם ועל התת-מודע שלו.
באותן משמעויות החבויות בחלומות עסק גם מי שהיה תלמידו והפך ליריבו הגדול, קרל גוסטב יונג.
יש תפיסה שטוענת שבתרבויות קדומות נוצרה שפת החלום. בספרו "השפה שנשכחה" מציג אותה אריך פרום כשפה היחידה בהיסטוריה שהיא משותפת לכל התרבויות והתקופות, שפה שבמרכזה עמדו סמלים. הטענה היא שבמקום מושגים של מקום וזמן, עומדים במרכזה של שפת החלום מושגים של עוצמה פנימית ואסוציאציות. בשפה זו, שבעזרתה ניתן להבין לא רק חלומות, אלא גם מיתוסים ואגדות עם, מוצגים רגשות, מחשבות וחוויות פנימיות, ממש כאילו היו אירועים שמתרחשים בעולם הרגיל, העולם החיצוני לחלום.
את שפת החלומות הזו, לדעת פרום, שפה שהייתה מהמרכזיות בעת העתיקה, שכח האדם המודרני ונטש במשך אלפי שנים. רק בזכות פרויד התוודעה לה התרבות האנושית שוב ודעת האדם חזרה לעסוק בחלומות ובפשרם.
מה המשמעות היהודית של החלומות שלנו (עברית):
https://youtu.be/xcT_k9iTLZI
כך אנו מבינים את החלומות כיום (מתורגם):
http://youtu.be/2W85Dwxx218
ותולדות החלום ופירוש החלומות (עברית):
https://youtu.be/auElWe2C3I0?t=23s?end=5m43s
כיצד המציא ברנייז את היח"צ ושינה את העולם?
אדוארד ברנייז (Edward Bernays) נחשב לאבי המושג ועולם יחסי הציבור. הוא לימד את אמריקה לאכול בננות והפך אותה מכורה לבייקון, לימד את הנשים לעשן, לאסוף את השיער ואפילו הפיל נשיא מכהן ממשרתו.
המדהים הוא שיחסי ציבור הוא האח האזרחי של התעמולה הצבאית או המדינית ובלוחמה הפסיכולוגית. הוא יושם שוב ושוב במאה האחרונה ובהצלחה אדירה ששינתה את כל העולם ואגב, לא תמיד לטובה.
ברנייז, שהיה אחיינו של זיגמונד פרויד, פיתח טכניקות לשכנוע של המוני צרכנים ולמעשה היה האיש שיצר את תחום יחסי הציבור. עד היום עושים מעצבי דעת קהל, יועצי תקשורת ו"מקדמים בסושיאל", הפועלים ברשתות החברתיות, שימוש בשיטות שלו. הן כמובן פותחו יותר ויותר, בהשראתו ובהשראת ממשיכי דרכו.
#מי האיש?
ברנייז הצעיר היגר עם הוריו בסוף המאה ה-19 מווינה לאמריקה. בצעירותו הוא ניהל פרסום ושיווק חכם. הוא שהפך למשל את אנריקו קארוזו להצלחה מסחררת כזמר אופרה באמריקה.
בזמן שהחלה מלחמת העולם הראשונה הוא הועסק בוועדה הממשלתית האמריקאית למידע ציבורי. הג'וב הזה עתיד לשנות את חייו ואת העולם.
תפקיד הוועדה במלחמה היה לשכנע את העולם, באמצעות תעמולה, שהצטרפות אמריקה למלחמת העולם הראשונה מטרתה להביא דמוקרטיה למדינות אירופה.
ההברקה הגדולה עלתה בראשו של ברנייז בתום המלחמה. זה היה בזמן שהוא התלווה לנשיא ווילסון בנסיעתו לוועידת השלום בפריז. כמו כל מי שהיה במשלחת הופתע גם ברנייז מקבלת הפנים השמורה לגיבורים, לה זכה הנשיא האמריקאי.
כשהם שבו הביתה לאמריקה עלה בראשו הרעיון שאם תעמולה יכולה להכניס אומה למלחמה, אז ודאי ניתן להשתמש בה גם בעיתות שלום.
ברנייז, שהיה מעורב בשכנוע ארצות הברית להצטרף למלחמת העולם הראשונה, סבר שבשיטות דומות ניתן יהיה להשפיע על פעילויות קלות בהרבה. למשל למכור, לשכנע ברעיונות ועוד.
המילה "תעמולה" עם הקונוטציות המלחמתיות שלה ועוד יותר המונח "פרופגנדה" שבו הגרמנים השתמשו, שניהם היו פסולים בעיניו לתחום החדש שעליו הוא חשב. לכן הוא הגה את המושג "יחסי ציבור".
#ההשפעה של פרויד
כאן נכנס לתמונה הדוד המפורסם זיגמונד פרויד. כשהיה באירופה, שלח לו ברנייז אחיינו סיגרים קובניים מפריז. כאות תודה שלח לו מייסד הפסיכולוגיה במתנה את ספרו "שיעורים במבוא לפסיכואנליזה".
ברנייז למד מהספר על היצרים הבלתי מודעים והחייתיים ששולטים בבני אדם. הטא עשה אחד ועוד אחד ומכאן עלה בראשו הרעיון שבקבלת החלטות של בני אדם - גם כפרטים ועוד יותר בקבוצות - יותר מאשר מידע זה הרגש שיוצר פעולה.
לכן הוא החל לחקור מה הדברים שיוכלו להפעיל אצל אנשים דווקא את הרגש הלא -רציונלי, דברים כמו פחדים, תשוקות, מאוויים נסתרים וכדומה.
#היח"צ נולד
מכאן יתחיל ברנייז לשווק מוצרים באמצעות פריטה על הרגש והכוונת הקונים לתחושות שיהיו להם לאחר שיקנו אותם. ההצלחה הגדולה הראשונה הייתה לגרום לנשים באמריקה לעשן.
מה שהיה לפני כן לא יאומן שאישה תעשה, הפך לפתע למקובל, אחר כך ל"שיקי" או "איני" ולבסוף לסמל נשי משדרג.
בהמשך הוא גם שיווק ושוב בהצלחה יתרה את הרעיון של אופנה כדרך להביע אישיות יחודית בקרב נשות מעמד הביניים.
המעניין היה בשיטותיו שהוא כמעט או לא השתמש בפרסומות בעיתונות. הוא דווקא הרבה לביים אירועים שהתחזו לחדשות ולשלוט בהמונים באמצעות בעלי טורים בעיתונות ואנשים מפורסמים, בהם השתמש בתור מנופי השפעה.
#פוליטיכאן
ואם ההצלחה בשיווק מסחרי באמצעות יח"צ הייתה מרשימה, אדי ברנייז מיהר ליישם אותה גם בענייני כלכלה, פוליטיקה וחברה.
התיאוריה שאזרחים מגבשים את הדעות שלהם בנושאים ציבוריים באמצעות נתונים פוליטיים כלכליים, מוסריים או אתיים נראתה לו מופרכת.
מי שידע להכניס את האומה האמריקאית למלחמת עולם רחוקה האמין שבנוסף להיותם כלי למכירת מוצרים ושירותים, יכולים יחסי הציבור "להנדס הסכמה ציבורית" גם בתחומי הפוליטיקה, החברה והכלכלה. בדיוק כך הוא כתב בספרו "פרופגנדה" שיצא ב-1928.
את ההמלצות הספציפיות של איש היח"צ, או בלשונו אז" יועץ יחסי הציבור" ברנייז תאר אז כ"משתנות עם הנסיבות".
אבל את תוכנית העבודה הכללית של יחסי הציבור הוא צמצם כבר אז לשתי פעולות נרחבות, או שני היבטים עיקריים:
#"פרשנות מתמשכת"
זוהי הדרך לשלוט בדרכים שונות על דעת הקהל. מטרתה הכללית היא שהציבור, מבלי שיהיה מודע לכך, יקבל את הרושם המדויק שהיח"צ רוצה להטמיע בו.
#"דרמטיזציה על ידי הדגשה"
זו הדרך המשלימה לראשונה, באמצעותה לוכדים את תשומת הלב של הציבור וממקדים אותו בהיבט ספציפי או בפרט מסוים של העניין המקודם, כך שיחוש ויתמקד בו באופן חי במיוחד.
#הכל (גם) פוליטי
זה תפס. מאז השלב ההוא מטמיעים יחצ"נים ויועצים פוליטיים בציבור דעות ורעיונות שהם רוצים. בו בזמן הם ממקדים ויוצרים הדגשה דרמטית בעניינים נקודתיים ומשתלמים ללקוחותיהם, עניינים שמפחידים את ההמון ומסעירים אותו.
ואכן, כך הומצא ענף יחסי הציבור, שיושם בהצלחה באינספור תחומים. גם אם הם בולטים באירועי יח"צ מסחריים, הרי שהיסטורית, ההצלחות הבולטות בעולם היח"צ הם דווקא העניינים המדיניים והפוליטיים שקודמו באמצעותו.
כי הדמוקרטיה היתה בעיני אדי ברנייז רעיון נפלא. אבל הוא לא באמת האמין בכושר השיפוט ובקבלת ההחלטות של הציבור, על כל רבדיו השונים. לכן הוא פיתח שיטות יח"צ שנועדו לכוון את ההמונים.
להביא את ההמונים בדיוק למקום שבעלי העניין רוצים שהם יהיו בו.
כי אם יוכל המנהיג והפוליטיקאי לגעת בפחדים העמוקים ביותר של ההמון וביצרים הכי חבויים של האזרחים ולנצל אותם לצרכיו, הוא יוכל לעשות הכל. ובתמיכתם.
את ברניז מרבים אנשי היח"צ ויועצי התקשורת בעולם לצטט במשפט שבתרגום חופשי אומר משהו כמו "ההמון הוא פתי קל להשפעה. הוא לא ביקורתי והבלתי סביר לא קיים עבורו... הרוצים להשפיע על ההמונים לא זקוקים לטיעונים לוגיים שיהיו מתונים... עליהם להתבטא דווקא בצבעים העזים, להפריז ולחזור שוב ושוב על אותו רעיון".
הנה סרטון על אדוארד ברנייז:
https://youtu.be/8Q-3qwEDyPM
תקציר פעולותיו המתוחכמות של אדוארד ברנייז:
https://youtu.be/druOAHVKHCQ
סרט תיעודי על המצאת יחסי הציבור והתעמולה על ידי ברנייז:
https://youtu.be/hRxnUQ64054?long=yes
וראיון על ברנייז והמצאת יחסי הציבור:
https://youtu.be/iBEclayBCdc?long=yes
מהו הסוריאליזם?
משמעותו של זרם הסוריאליזם (Surrealism) באמנות ובמיוחד היא "מעל למציאות", כלומר אמנות על-מציאותית. זהו זרם שבו האמנות משלבת חוסר הגיון והפתעה. ביצירות סוריאליזם משולבות תמונות חלום בלתי הגיוניות, עם דמיון מפתיע. אנדרה ברטון הוא שייסד את התנועה ואימץ בשבילה את המילה "סוריאליזם", שנולדה כבר ב-1917, על ידי המשורר גיום אפולינר.
במקום להתבונן החוצה אל העולם החיצוני שמחוץ לחלונו של האמן, הסוראליזם מבקש לשנות את כיוון ההסתכלות ולהתבונן פנימה, אל תוך המחשבה האנושית, ואל תוך נפש האדם, ולהשתמש בחלומות, בדמיונות, ובתת-המודע, כמקור להשראה האמנותית.
התנועה נולדה כתגובה להלם העולמי שאחז בעקבות מלחמת העולם הראשונה. המלחמה הגדולה הזו הולידה תחושת כישלון קשה של ההגיון והסדר שהיו נהוגים עד אז. לכן באו הסוריאליסטים וניסו להוליד זרם חדש של אמנות, כזה שפועל ללא היגיון, סיבה וסדר, אלא מתוך אקראיות, יצירתיות ותיקון לבעיות הנפש והקשיים של בני-האדם. באופן ברור
הושפע הסוריאליזם מאד מרעיונותיו של זיגמונד פרויד לגבי הלא-מודע.
הבולטים בזרם זה הם סלבדור דאלי, רנה מאגריט, חואן מירו ומקס ארנסט.
הנה הזרם הסוריאליסטי:
https://youtu.be/fH1uXlm9qoQ
כך נולד זרם הסוריאליזם:
http://youtu.be/Dd6ahj6k4_4
מצגת וידאו עם מגוון יצירות סוריאליסטיות:
http://youtu.be/wGT0GTdDlco
הציורים הסוראליסטיים של רנה מגריט:
https://youtu.be/nE-pR8qwzl4
והסוריאליזם המצרי של סוף שנות ה-30:
https://youtu.be/yabE7Lj8Bbs
זיגמונד פרויד
הרופא והפסיכולוג היהודי החשוב זיגמוּנד פרויד (Sigmund Freud) היה נוירולוג וחוקר בתחום הפסיכולוגיה. הוא חי בעיר וינה, ממש בשכנות למייסד וחוזה מדינת ישראל, בנימין זאב הרצל.
כשפרויד הרופא הגיע למסקנה שחלק מתלונות חוליו על כאבים גופניים מקורם בקשיים נפשיים שהם חווים, אך לא מודעים להם - הוא החל לחקור את הנושא. מכאן הגיע לפסיכולוגיה והצטיין בה. הוא אגב, חשב שבבסיס ההתנהגות האנושית נמצא היצר המיני.
פרויד היה אחד ההוגים החשובים ביותר בתחום תורת האישיות ואחד המדענים הבולטים והמשפיעים במאה העשרים. הוא אבי תורת הפסיכואנליזה, שעסקה במבנה האישיות הכולל של האדם, על התפתחותה, פגמיה ודרכי הריפוי שלה.
השפעת המחקרים שלו והתיאוריה שהגה על המאה ה-20 היא אדירה. היא משתרעת על פני תחומים רבים, מהאמנות, השיווק, יחסי הציבור, תעמולה פוליטית ומדינאות, ועד לטיפול בהלומי קרב, היחסים בחברה, המדיה ואפילו תרבות הסלפי והאינדבדואליזם הקיצוני של הפרט במאה ה-21.
פרויד חקר רבות את הלא-מודע ואת החלומות, כעתירי סמלים הקשורים בחייו של החולם. הוא הגדיר את עצמו כ"כובש של הנפש" ובתפיסתו את מחקריו ותפקידו במדע הוא ראה את עצמו כגיבור שחושף את סודות הנפש.
כשניתח את התודעה, גרס פרויד שיש בנפשנו 3 אזורי תודעה:
1. הלא מודע - שתופס את החלק הגדול ביותר של הנפש.
2. תת-המודע - בו מאופסן מידע זמין.
3. המודע - כל מה שאנו מודעים לו ברגע נתון. זהו החלק הקטן ביותר של הנפש.
פרויד חקר גם את הדת והנפש, את ההומור, הפסיכולוגיה של ההמון ואת הדחפים והמיניות האנושית. הוא פיתח את הרעיון שהוריש ניטשה, שהמוח הוא הטייס המכוון את הלב האנושי.
במהלך חייו פיתח פרויד שיטת טיפול חדשה שבה משוחח המטופל עם המטפל, בפגישות קבועות. המטפל מסייע לו בחשיבה מחודשת על עצמו, חשיבה שמסייעת לו לפתור את הקשיים הנפשיים והגופניים שמהם הוא סובל. היום שיטת הטיפול הזו וכמובן שיטת הפסיכואנליזה, שפירושה בחינת הנפש של המטופל, נתפסות כבסיס של הפסיכולוגיה המודרנית.
לא בהכל פרויד צדק, אבל ההשפעה שלו היא בלתי נתפסת והתרומה שלו לעולם הפסיכולוגיה והעולם המודרני היא בלתי נתפסת במונחים של אדם יחיד, שאינו דיקטטור או אלברט איינשטיין.
הנה זיגמונד פרויד והפסיכותרפיה (מתורגם):
https://youtu.be/mQaqXK7z9LM
חייו של זיגמונד פרויד:
https://youtu.be/L1ya3HFN2bM
מה ההיסטוריה אומרת עליו (מתורגם):
https://youtu.be/mKG-PEVYOR8
פרויד בחייו והקלטה שלו מתאר את תגליותיו ותורתו:
http://youtu.be/sj2JFI4BsRQ
שיר שמוקדש לו (עברית):
https://youtu.be/xqwJqgatuD8
שיעור ארוך על פרויד (עברית):
https://youtu.be/O0iIbUvREaI?long=yes
ותכנית טלוויזיה על זיגמונד פרויד (עברית):
https://youtu.be/XwqEbWvWaao?long=yes
בעת העתיקה נחשבו החלומות (Dreams) לבעלי משמעות מיסטית. הם נתפסו אז כמסרים מהאלים. המאמינים באל אחד האמינו שבאמצעות החלום אלוהים מעביר אליהם מידע.
אנשי קדם גם סברו שהחלומות מנבאים או יכולים לנבא את העתיד לבוא. במצרים העתיקה, למשל, החלומות נתפסו כסוג של קשר עם האלים שלהם והחלומות הללו הם ביטוי להתערבות של אותם אלילים בחיי האדם.
רק יחידי סגולה, כמו יוסף, יכולים היו לפתור את החלומות ולומר מה פירושם, אילו נבואות מסתתרות בהם לגבי העתיד ומה אומרים האלים. בתקופות שונות במצרים העתיקה זה היה תפקידם של כוהני דת שהתמחו בפירוש חלומות.
גם היהדות ראתה מאז ומתמיד עניין רב בפירוש חלומות. "חלום יוסף" ו"חלום יעקב" בבית אל הם רק שניים מהסיפורים התנ"כיים החשובים בהקשר לחלומות.
הסיפור המפורסם מספר בראשית מספר על יוסף, מי שהפך למפענח הצפונות הפרעוני ("צפנת פענח" הוא מכונה בתנ"ך) והוא מתואר כמי שפותר את חלומותיו של פרעה ומספר לו על נבואות לעתיד שגלומים בהם ועל שנים טובות ורעות המתרגשות על הממלכה.
בספר דניאל מתואר מפענח חלומות יהודי אחר. דניאל משמש כפותר החלומות של מלך בבל נבוכדנצר.
ביוון העתיקה נעשה שימוש רב בחלומות לצרכי רפואה. במקדשים רבים במרחבי יוון נהגו לעשות מה שהיום היו מכנים "פסיכותרפיה", רפואת נפש, כשהחלומות הם כלי חשוב ומרכזי בתהליך. במיתולוגיה היוונית מסופר אפילו על אל החלומות היווני מורפיאוס, שפירוש שמו הוא "מעצב החלומות".
האל הזה הוא מנהיג האונאירוי, "שבט החלומות" שכלל את ילדיה של אלת הלילה ניקס. בעוד מראהו האמיתי של מורפיאוס היה של שד מכונף, יכול היה אל החלומות מורפיאוס לשנות צורה למראה אנושי ולהופיע בחלומותיהם של בני אדם.
בעת המודרנית, הציעו זרמים שונים בפסיכולוגיה תאוריות שונות על משמעותם של החלומות. בתחילת המאה ה-20 נתן פרויד מקום מרכזי בתורת הפסיכואנליזה לחלומות ולמשמעותם.
בספרו החשוב משנת 1900, "פשר החלומות", נפל דבר. בניגוד למפענחי חלומות של תרבויות העולם הקדום, בחן פרויד פחות את תוכן החלומות ועסק במשמעויות הנסתרות שבהם, אלו שיכולות לרמוז על נפשו של החולם ועל התת-מודע שלו.
באותן משמעויות החבויות בחלומות עסק גם מי שהיה תלמידו והפך ליריבו הגדול, קרל גוסטב יונג.
יש תפיסה שטוענת שבתרבויות קדומות נוצרה שפת החלום. בספרו "השפה שנשכחה" מציג אותה אריך פרום כשפה היחידה בהיסטוריה שהיא משותפת לכל התרבויות והתקופות, שפה שבמרכזה עמדו סמלים. הטענה היא שבמקום מושגים של מקום וזמן, עומדים במרכזה של שפת החלום מושגים של עוצמה פנימית ואסוציאציות. בשפה זו, שבעזרתה ניתן להבין לא רק חלומות, אלא גם מיתוסים ואגדות עם, מוצגים רגשות, מחשבות וחוויות פנימיות, ממש כאילו היו אירועים שמתרחשים בעולם הרגיל, העולם החיצוני לחלום.
את שפת החלומות הזו, לדעת פרום, שפה שהייתה מהמרכזיות בעת העתיקה, שכח האדם המודרני ונטש במשך אלפי שנים. רק בזכות פרויד התוודעה לה התרבות האנושית שוב ודעת האדם חזרה לעסוק בחלומות ובפשרם.
מה המשמעות היהודית של החלומות שלנו (עברית):
https://youtu.be/xcT_k9iTLZI
כך אנו מבינים את החלומות כיום (מתורגם):
http://youtu.be/2W85Dwxx218
ותולדות החלום ופירוש החלומות (עברית):
https://youtu.be/auElWe2C3I0?t=23s?end=5m43s
אדוארד ברנייז (Edward Bernays) נחשב לאבי המושג ועולם יחסי הציבור. הוא לימד את אמריקה לאכול בננות והפך אותה מכורה לבייקון, לימד את הנשים לעשן, לאסוף את השיער ואפילו הפיל נשיא מכהן ממשרתו.
המדהים הוא שיחסי ציבור הוא האח האזרחי של התעמולה הצבאית או המדינית ובלוחמה הפסיכולוגית. הוא יושם שוב ושוב במאה האחרונה ובהצלחה אדירה ששינתה את כל העולם ואגב, לא תמיד לטובה.
ברנייז, שהיה אחיינו של זיגמונד פרויד, פיתח טכניקות לשכנוע של המוני צרכנים ולמעשה היה האיש שיצר את תחום יחסי הציבור. עד היום עושים מעצבי דעת קהל, יועצי תקשורת ו"מקדמים בסושיאל", הפועלים ברשתות החברתיות, שימוש בשיטות שלו. הן כמובן פותחו יותר ויותר, בהשראתו ובהשראת ממשיכי דרכו.
#מי האיש?
ברנייז הצעיר היגר עם הוריו בסוף המאה ה-19 מווינה לאמריקה. בצעירותו הוא ניהל פרסום ושיווק חכם. הוא שהפך למשל את אנריקו קארוזו להצלחה מסחררת כזמר אופרה באמריקה.
בזמן שהחלה מלחמת העולם הראשונה הוא הועסק בוועדה הממשלתית האמריקאית למידע ציבורי. הג'וב הזה עתיד לשנות את חייו ואת העולם.
תפקיד הוועדה במלחמה היה לשכנע את העולם, באמצעות תעמולה, שהצטרפות אמריקה למלחמת העולם הראשונה מטרתה להביא דמוקרטיה למדינות אירופה.
ההברקה הגדולה עלתה בראשו של ברנייז בתום המלחמה. זה היה בזמן שהוא התלווה לנשיא ווילסון בנסיעתו לוועידת השלום בפריז. כמו כל מי שהיה במשלחת הופתע גם ברנייז מקבלת הפנים השמורה לגיבורים, לה זכה הנשיא האמריקאי.
כשהם שבו הביתה לאמריקה עלה בראשו הרעיון שאם תעמולה יכולה להכניס אומה למלחמה, אז ודאי ניתן להשתמש בה גם בעיתות שלום.
ברנייז, שהיה מעורב בשכנוע ארצות הברית להצטרף למלחמת העולם הראשונה, סבר שבשיטות דומות ניתן יהיה להשפיע על פעילויות קלות בהרבה. למשל למכור, לשכנע ברעיונות ועוד.
המילה "תעמולה" עם הקונוטציות המלחמתיות שלה ועוד יותר המונח "פרופגנדה" שבו הגרמנים השתמשו, שניהם היו פסולים בעיניו לתחום החדש שעליו הוא חשב. לכן הוא הגה את המושג "יחסי ציבור".
#ההשפעה של פרויד
כאן נכנס לתמונה הדוד המפורסם זיגמונד פרויד. כשהיה באירופה, שלח לו ברנייז אחיינו סיגרים קובניים מפריז. כאות תודה שלח לו מייסד הפסיכולוגיה במתנה את ספרו "שיעורים במבוא לפסיכואנליזה".
ברנייז למד מהספר על היצרים הבלתי מודעים והחייתיים ששולטים בבני אדם. הטא עשה אחד ועוד אחד ומכאן עלה בראשו הרעיון שבקבלת החלטות של בני אדם - גם כפרטים ועוד יותר בקבוצות - יותר מאשר מידע זה הרגש שיוצר פעולה.
לכן הוא החל לחקור מה הדברים שיוכלו להפעיל אצל אנשים דווקא את הרגש הלא -רציונלי, דברים כמו פחדים, תשוקות, מאוויים נסתרים וכדומה.
#היח"צ נולד
מכאן יתחיל ברנייז לשווק מוצרים באמצעות פריטה על הרגש והכוונת הקונים לתחושות שיהיו להם לאחר שיקנו אותם. ההצלחה הגדולה הראשונה הייתה לגרום לנשים באמריקה לעשן.
מה שהיה לפני כן לא יאומן שאישה תעשה, הפך לפתע למקובל, אחר כך ל"שיקי" או "איני" ולבסוף לסמל נשי משדרג.
בהמשך הוא גם שיווק ושוב בהצלחה יתרה את הרעיון של אופנה כדרך להביע אישיות יחודית בקרב נשות מעמד הביניים.
המעניין היה בשיטותיו שהוא כמעט או לא השתמש בפרסומות בעיתונות. הוא דווקא הרבה לביים אירועים שהתחזו לחדשות ולשלוט בהמונים באמצעות בעלי טורים בעיתונות ואנשים מפורסמים, בהם השתמש בתור מנופי השפעה.
#פוליטיכאן
ואם ההצלחה בשיווק מסחרי באמצעות יח"צ הייתה מרשימה, אדי ברנייז מיהר ליישם אותה גם בענייני כלכלה, פוליטיקה וחברה.
התיאוריה שאזרחים מגבשים את הדעות שלהם בנושאים ציבוריים באמצעות נתונים פוליטיים כלכליים, מוסריים או אתיים נראתה לו מופרכת.
מי שידע להכניס את האומה האמריקאית למלחמת עולם רחוקה האמין שבנוסף להיותם כלי למכירת מוצרים ושירותים, יכולים יחסי הציבור "להנדס הסכמה ציבורית" גם בתחומי הפוליטיקה, החברה והכלכלה. בדיוק כך הוא כתב בספרו "פרופגנדה" שיצא ב-1928.
את ההמלצות הספציפיות של איש היח"צ, או בלשונו אז" יועץ יחסי הציבור" ברנייז תאר אז כ"משתנות עם הנסיבות".
אבל את תוכנית העבודה הכללית של יחסי הציבור הוא צמצם כבר אז לשתי פעולות נרחבות, או שני היבטים עיקריים:
#"פרשנות מתמשכת"
זוהי הדרך לשלוט בדרכים שונות על דעת הקהל. מטרתה הכללית היא שהציבור, מבלי שיהיה מודע לכך, יקבל את הרושם המדויק שהיח"צ רוצה להטמיע בו.
#"דרמטיזציה על ידי הדגשה"
זו הדרך המשלימה לראשונה, באמצעותה לוכדים את תשומת הלב של הציבור וממקדים אותו בהיבט ספציפי או בפרט מסוים של העניין המקודם, כך שיחוש ויתמקד בו באופן חי במיוחד.
#הכל (גם) פוליטי
זה תפס. מאז השלב ההוא מטמיעים יחצ"נים ויועצים פוליטיים בציבור דעות ורעיונות שהם רוצים. בו בזמן הם ממקדים ויוצרים הדגשה דרמטית בעניינים נקודתיים ומשתלמים ללקוחותיהם, עניינים שמפחידים את ההמון ומסעירים אותו.
ואכן, כך הומצא ענף יחסי הציבור, שיושם בהצלחה באינספור תחומים. גם אם הם בולטים באירועי יח"צ מסחריים, הרי שהיסטורית, ההצלחות הבולטות בעולם היח"צ הם דווקא העניינים המדיניים והפוליטיים שקודמו באמצעותו.
כי הדמוקרטיה היתה בעיני אדי ברנייז רעיון נפלא. אבל הוא לא באמת האמין בכושר השיפוט ובקבלת ההחלטות של הציבור, על כל רבדיו השונים. לכן הוא פיתח שיטות יח"צ שנועדו לכוון את ההמונים.
להביא את ההמונים בדיוק למקום שבעלי העניין רוצים שהם יהיו בו.
כי אם יוכל המנהיג והפוליטיקאי לגעת בפחדים העמוקים ביותר של ההמון וביצרים הכי חבויים של האזרחים ולנצל אותם לצרכיו, הוא יוכל לעשות הכל. ובתמיכתם.
את ברניז מרבים אנשי היח"צ ויועצי התקשורת בעולם לצטט במשפט שבתרגום חופשי אומר משהו כמו "ההמון הוא פתי קל להשפעה. הוא לא ביקורתי והבלתי סביר לא קיים עבורו... הרוצים להשפיע על ההמונים לא זקוקים לטיעונים לוגיים שיהיו מתונים... עליהם להתבטא דווקא בצבעים העזים, להפריז ולחזור שוב ושוב על אותו רעיון".
הנה סרטון על אדוארד ברנייז:
https://youtu.be/8Q-3qwEDyPM
תקציר פעולותיו המתוחכמות של אדוארד ברנייז:
https://youtu.be/druOAHVKHCQ
סרט תיעודי על המצאת יחסי הציבור והתעמולה על ידי ברנייז:
https://youtu.be/hRxnUQ64054?long=yes
וראיון על ברנייז והמצאת יחסי הציבור:
https://youtu.be/iBEclayBCdc?long=yes
משמעותו של זרם הסוריאליזם (Surrealism) באמנות ובמיוחד היא "מעל למציאות", כלומר אמנות על-מציאותית. זהו זרם שבו האמנות משלבת חוסר הגיון והפתעה. ביצירות סוריאליזם משולבות תמונות חלום בלתי הגיוניות, עם דמיון מפתיע. אנדרה ברטון הוא שייסד את התנועה ואימץ בשבילה את המילה "סוריאליזם", שנולדה כבר ב-1917, על ידי המשורר גיום אפולינר.
במקום להתבונן החוצה אל העולם החיצוני שמחוץ לחלונו של האמן, הסוראליזם מבקש לשנות את כיוון ההסתכלות ולהתבונן פנימה, אל תוך המחשבה האנושית, ואל תוך נפש האדם, ולהשתמש בחלומות, בדמיונות, ובתת-המודע, כמקור להשראה האמנותית.
התנועה נולדה כתגובה להלם העולמי שאחז בעקבות מלחמת העולם הראשונה. המלחמה הגדולה הזו הולידה תחושת כישלון קשה של ההגיון והסדר שהיו נהוגים עד אז. לכן באו הסוריאליסטים וניסו להוליד זרם חדש של אמנות, כזה שפועל ללא היגיון, סיבה וסדר, אלא מתוך אקראיות, יצירתיות ותיקון לבעיות הנפש והקשיים של בני-האדם. באופן ברור
הושפע הסוריאליזם מאד מרעיונותיו של זיגמונד פרויד לגבי הלא-מודע.
הבולטים בזרם זה הם סלבדור דאלי, רנה מאגריט, חואן מירו ומקס ארנסט.
הנה הזרם הסוריאליסטי:
https://youtu.be/fH1uXlm9qoQ
כך נולד זרם הסוריאליזם:
http://youtu.be/Dd6ahj6k4_4
מצגת וידאו עם מגוון יצירות סוריאליסטיות:
http://youtu.be/wGT0GTdDlco
הציורים הסוראליסטיים של רנה מגריט:
https://youtu.be/nE-pR8qwzl4
והסוריאליזם המצרי של סוף שנות ה-30:
https://youtu.be/yabE7Lj8Bbs
