שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהם תולדותיו של עץ הזית?
תולדות עצי הזית (Olive Tree) מתחילים בסוריה ובארץ ישראל, בהם הם תורבתו וטופחו לפני כ-4,000 שנה. בארץ, למשל, נמצאו בחפירות מאתרים עתיקים שונים גלעינים של זית תרבותי מתקופה זו.
גם במקרא ניתן למצוא את הזית, עוד בסיפור המבול, עת שבה לעת ערב היונה, שנשלחה מתיבתו של נוח, כשבפיה עלה של זית.
עדות על חשיבותו הרבה בחיי הממלכה היהודית נמצאת גם בהמשך המקרא. למשל כשמינה דוד המלך אחראים על עצי הזית ואוצרות השמן של הממלכה וכששלמה המלך המיר את עצי הארז לבניין המקדש ב-20 כר שמן כתית שנתן בכל שנה לחירם מלך צור.
מטעי הזיתים ביהודה נכרתו בימי מרד בר-כוכבא בידי הרומאים, לבניית מבצרים וסוללות הגנה.
עם פרוץ האיסלאם החריבו המוסלמים מחצי האי ערב מטעים רבים, אך בהמשך הם למדו את עבודת האדמה ונטעו עצים רבים של זית. התורכים, כששלטו בארץ, תרמו לחידושם של מטעי הזיתים ומאז השלטון הבריטי חזרו הזיתים להיות מבוקשים ומכניסים למגדליהם.
עץ הזית ידוע באריכות ימים, מה שהופך אותו, במזרח התיכון למשל, לסמל ולגאווה לבעליו. בארץ יש עץ זית בן 4,000 שנה.
במהלך השנים עץ הזית גם זכה להפוך לסמל. ביהדות הוא נחשב לאחד משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ-ישראל. ענף עץ זית הוא גם סמל לשלום.
בנוסף גם מסמל עץ הזית, ודאי יותר מכל עץ אחר, את החיבור והשורשיות של כל חקלאי לארץ ישראל. ערביי ארץ ישראל, למשל, רואים בעץ הזית סמל לשורשיות והוותק שלהם באזור. עקירה שלו היא מבחינתם פגיעה לא רק בפרנסתם אלא גם בהיותם אנשי הארץ הזו.
הנה סיפורם של עצי הזית (עברית):
https://youtu.be/Yo15EThY1z4?t=29s
הם יכולים לחיות אלפי שנים - הנה עץ זית בן 5,000 שנה:
https://youtu.be/QUY53336ETo
ועץ זית בן 4,000 שנה בישראל:
https://youtu.be/utPCjEXwKc8
יפי הגזעים של עצי הזית:
https://youtu.be/9y2h4UPhlJY
קטיף הזיתים נקרא מסיק (עברית):
https://youtu.be/bjAMq5vRwMk
הפקת שמן זית מעצי הזית (עברית):
https://youtu.be/sCsiA9zG9BY
ולסיום - אגדה לילדים על עלי הזית (עברית):
https://youtu.be/spvNspie5kA
מהו מסיק הזיתים השנתי?
מדי שנה, במהלך מספר חודשים, מגיעה עונת מסיק עצי הזית, זמן קטיף הזיתים הבשלים מהעצים.
עונת המסיק מתקיימת בין החודשים אוקטובר, חודש בו קוטפים את הזנים המוקדמים, ועד חודש ינואר בו נאספים מהעצים הזנים הכי מאוחרים של הזית.
בתחילת תקופת המסיק, עמוסים עצי הזית שבכרמי הזיתים וענפיהם כפופים מפאת משקלם של הזיתים הרבים, פירות עץ הזית שעליהם.
המסיק המסורתי לווה בדרך כלל בגיוס משפחתי של כל מי מבני המשפחה שיכול היה להגיע ולסייע למסוק את העצים העמוסים בזיתים טריים ואיכותיים במיוחד. החקלאים המקצועיים של ימינו מגייסים עובדים רבים יותר לקראת המסיק, כי המשפחות מפוזרות יותר בארץ ובניהן עסוקים יותר במירוץ החיים וביוגה.
מכל מקום, המוסקים עצים מעטים יכולים למסוק אותם באופן ידני, מה שגם ישמור על עצי הזית הכי טוב. אך לחקלאים בעלי כרמי הזיתים הגדולים המסיק הידני יהיה איטי מאוד והדרך של הזיתים מרגע המסיק ועד לבית הבד תהיה ארוכה ותפחית את איכות השמן.
והרי זיתים ושמן זית מעולה הן התוצאות המצופות בגידול של עצי הזית. לכן, מי שעליהם למסוק כרם גדול של עצי זית, ועוד יותר אם העצים עצמם גם גדולים, יעדיף את המסיק באמצעות ניעור העץ. זו דרך הנחשבת לטובה והמהירה ביותר במקרים כאלו.
בקטיף זה משמשת המנערת, מכונה שכשמה כן היא - מבצעת את ניעור ענפי הזית והפלת הפירות על שקי היוטה או הניילוניות שנפרשו לפני כן על הארץ. מכאן ייערמו הזיתים לתוך מיכלים ויובלו בו ביום לבית הבד.
מסיק לא זהיר ואף הרסני וכזה שיפגע בעצים, יביא לפגיעה בצמיחתם וביבולים הצפויים מהם בשנים הבאות. מסיק טוב, לעומתו, מסיק שיבוצע נכון ישמור על העצים ויבטיח את יבולם האיכותי והמוצלח גם לשנים הבאות.
הנה קטיף הזיתים הנקרא מסיק (עברית):
https://youtu.be/bjAMq5vRwMk
מסיק הזיתים לצורך הפקת שמן הזית מהפירות:
https://youtu.be/nD7w1ySJYkQ
מנערת זיתים פשוטה למסיק עצמי (עברית):
https://youtu.be/FDPrs2_9Qok
וכך מפיקים מעצי הזית את שמן הזית (עברית):
https://youtu.be/sCsiA9zG9BY
מהו בית הבד בו מיוצר שמן הזית?
שמן הזית מיוצר כבר אלפי שנים בבתי בד (Olive press). מיד בתום המסיק, לאחר שנמסקו, או נקטפו הזיתים, יובלו פירותיו של עץ הזית אל בית בד, בו יופק מהם השמן.
השיטה שבה פועלים בתי בד מסורתיים היא של עקלים ומכבשים. את השמן מפיקים מזיתים טריים שנקטפים לפני כן מעצי זית.
את הזיתים מוסקים (אוספים) כשהם בשלים ובו ביום מעבירים אותם לבית הבד בכדי להפיק מהם את השמן.
בתי בד מודרניים פועלים בשיטה "דו-פאזית" שבה אין חימום של הפסטה (רסק הזיתים) ואין החדרת מים בתהליך. הזיתים נמסקים בשיא בשלותם ומועברים עוד באותו היום אל בית הבד לשם הפקת השמן.
כדי לשמור על איכותו, נוצר שמן הזית בכבישה קרה, שבה שומרים על הטמפרטורה נמוכה לאורך כל תהליך הכבישה. בכבישה הקרה מפיקים את השמן על ידי לחיצה מכנית על הגרעין או על הפרי. בשיטה זו מופק פחות שמן משיטות אחרות, אך הוא יהיה איכותי יותר, בזכות השמירה בכבישה הקרה על הערכים התזונתיים שבו.
את הכוח להנעת הלחיצה ואבני הריחיים יותרים באנרגיית מים, רוח, או בהמות המסובבות את האבנים.
את השמן שנוצר בבית הבד נוהגים בדרך כלל להעביר לאחסון במיכלי נירוסטה. השמן מאוחסן בתוכם עד למכירתו, לאריזה בבקבוקים או עד השימוש בו בבית הבד.
כך מפיקים את שמן הזית מהעץ ועד בית הבד (עברית):
https://youtu.be/5-fNkrueSO0
בית בד טמפלרי מהמאה ה-19 בשרונה שבתל אביב (עברית):
https://youtu.be/6GsXq3f2MW0
בתי בד עתיקים ניתן למצוא בכל רחבי המזרח התיכון ולצידם בתי בד חדישים כמו זה:
https://youtu.be/2oGTSOIkRk8?t=2m40s
הסבר של הכבישה הקרה (עברית):
https://youtu.be/HnaLcR_Oq50
על הכנת שמן זית:
http://youtu.be/H8Ai8ywrtME
והכנת שמן זית תעשייתי:
https://youtu.be/aieNV3V4b_s
מהם הזיתים הגדלים על עצי הזית?
הזית (Olive) הוא בעצם פרי הזית, שהוא אחד משבעת המינים בהם נשתבחה ארץ ישראל. מקורו הוא זית הבר, שהיה פרי קטן ובוית בתקופה הכלקוליתית, לפני כ-6,000 שנה. קטיף הזיתים נקרא מסיק.
בדרך כלל הזית עובר כבישה כדי שישמש למאכל. ממנו גם מופק שמן זית, המשמש לתיבול, טיגון ובישול של מאכלים שונים. הן הזית והן שמן הזית מציעים יתרונות תזונתיים ורפואיים מרשימים.
עץ זית (Olive Tree), או בשמו המדויק זַיִת אֵירוֹפִּי, הוא עץ שהזיתים, פירותיו שלו, הפכו אותו במשך אלפי שנים לאחד מהחשובים בעצי הפרי, גם מבחינה כלכלית, בזכות הזיתים למאכל וגם בזכות השימוש בו לייצור של שמן הזית.
את עצי הזית נוהגים לגדל בכרמי זיתים. בכל שנה מוסקים אותם, כלומר אוספים מהם את הזיתים ואף מייצרים מהם שמן מעולה.
כבר דורות שתפארתו וחוסנו הרב הפכו את עץ הזית למוקד של הערצת יושבי הארץ. היהדות רואה בזית את אחד משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ-ישראל.
לצד זה הפך עץ הזית עם השנים גם לסמל. ענף עץ זית הוא סמל לשלום. כמו שכתוב בספר בראשית "ותבוא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה". עלי זית מופיעים גם בצידי המנורה, בסמל המדינה וגם בסמל צה"ל, צבא ההגנה לישראל, בו עלי זית עוטפים את החרב.
עצי הזית ידועים באריכות ימים ובעמידות רבה. משריפות, גיזום פראי, בצורת או שנות יובש רצופות - העצים הללו חסכנים במים ויכולים לעמוד בפני פגעי הטבע והאדם גם יחד. בעולם התגלו כמה עצי זית בני כ-2000 שנה.
עץ הזית תורבת לפני כ-7,000 שנים במזרח התיכון ובמיוחד באזור ארץ ישראל, בה הזיתים גדלים עד ימינו. יותר מכל עץ אחר בארץ הוא מסמל עד ימינו את השורשיות והחיבור לארץ ישראל.
כבר עשרות ומאות שנים שעצי הזית העתיקים פזורים בכפרים הערביים בישראל. צורתם נמוכה במכוון ומכוונת כך על ידי גיזום שנועד להקל על המסיק השנתי ולהרבות בתנובת העץ.
כיום עץ הזית נפוץ אף יותר בארצות כמו יוון, איטליה וספרד, יצרניות שמן הזית הגדולות בעולם.
הנה הזיתים (עברית):
https://youtu.be/QjTWTHFRv4I
קטיף הזיתים נקרא מסיק (עברית):
https://youtu.be/bjAMq5vRwMk
כך מכינים זיתים כבושים (עברית):
https://youtu.be/8IIFY2GlYXI
וכך מפיקים מעצי הזית את שמן הזית (עברית):
https://youtu.be/sCsiA9zG9BY
מהו שמן זית ואיך מייצרים אותו?
שמן זית הוא שמן המופק מזיתים, שמן בריא ועשיר בדרך כלל בנוגדי חמצון, הידועים כבריאים לגוף ולמוח.
יצור שמן הזית נעשה בבית הבד, שהוא מתקן או מקום בו מכינים את שמן הזית. כמובן שזה קורה לאחר המסיק, בו מוסקים את הזיתים, כלומר קוטפים אותם מהעצים.
אז הזיתים מגיעים לבית בד וכאן ממצים מהם את שמח הזית. זה נעשה על ידי מעיכה של הזיתים וסחיטת השמן הזך מתוכם.
מיצוי השמן מהזיתים נעשה כיום ממש כמו בימים עברו. הוא מתקיים בתהליך בו ממיינים את הזיתים, שוטפים אותם, סוחטים ומועכים את הזיתים.
בעידן המודרני זה נעשה לרוב באמצעות מכונות, בעוד שבעבר עשו זאת על ידי אבנים גדולות שמעכו את הזיתים באמצעות סיבובם, זו מעל זו.
לאחר שהזיתים נמעכו, מפרידים את השמן מהעיסה שנקראת גפת. התוצאה היא שמן זית זך וטעים להפליא.
אגב, ההפקה של השמן מהזיתים, שמתבצעת על ידי דחיסה והידוק בלחץ, נקראת כבישה. אם מבצעים זאת בטמפרטורות גבוהות, אפשר להפיק הרבה יותר שמן מהזיתים. אבל החימום מזיק לשמן ומאוד פוגם באיכות שלו.
לכן המציאו את הכבישה הקרה, המתבצעת באמצעים מכניים ובטמפרטורה שלא עולה על 32 מעלות. תוצאתה היא השמן המובחר ביותר, שמן זית הנקרא שמן כתית, כלומר שמן זית שמופק בכבישה קרה.
מכל מקום, לאחר מיצוי שמן הזית מהזיתים, מכניסים את השמן למיכלים או לבקבוקים והם נשלחים למכירה לחנויות.
בתיאבון ולבריאות!
כך מייצרים שמן זית (עברית):
https://youtu.be/sCsiA9zG9BY
מפס הייצור של שמן הזית (ללא מילים):
http://youtu.be/H8Ai8ywrtME
ייצור שמן זית באופן תעשייתי:
http://youtu.be/aieNV3V4b_s
פרסומת לשמן זית (עברית):
https://youtu.be/Rqn4T1jrrf4
ומשפחה שמייצרת שמן זית בארץ (עברית):
https://youtu.be/bYzapb7Aa-o?long=yes
מה המשמעות של סמל המנורה?
סמל מדינת ישראל הוא מגן אשר במרכזו מנורת שבעת הקנים, כמו המנורה שהיתה בבית המקדש. משני צדיה ענפי זית ובתחתיתו הכיתוב "ישראל". בתחרות עיצוב סמל למדינה, זכה העיצוב של סמל שעוצב על ידי האחים גבריאל ומקסים שמיר.
עיצוב המנורה דומה לעיצוב המנורה המופיע בתבליט שער טיטוס שנמצא ברומא. בשער טיטוס מתוארים העבדים היהודים המגיעים לרומא אחרי ניצחון הרומאים על יהודה וחורבן בית המקדש בירושלים בשנת 70 לספירה. חברי הוועדה הבוחרת העדיפו את עיצוב המנורה הרומי כיוון שראו סמליות בכך שהמנורה "שבה הביתה לירושלים".
ענפי הזית בצידי המנורה נועד לסמל את השלום ומהמשפט שהופיע בעיצוב המקורי של האחים, "שלום על ישראל", נשאר השם "ישראל" בעברית מתחת למנורה.
הנה סיפור המנורה (עברית):
https://youtu.be/4b6FLm8HGxE
הסיפור המופלא של המנורה שמול משכן הכנסת בירושלים (עברית):
https://youtu.be/9wUxzBSHveA
וסרטון משעשע שמתאר את סמל המנורה (עברית):
http://youtu.be/wt1r0fIFTX0
מהו בוסתן עצי הפרי?
בוסתן (Bustan), שריד ליישוב הקדום, הוא גן ביתי צנוע, שבו עצי פרי, שיחי ירק וצמחי תבלין המיועדים לכלכלת המשפחה ולצריכה הביתית. על עצי הבוסתן נמנים עצים כמו עצי תאנה, זית, שקד, רימון, גפן ליד הפרגולה ולא פעם גם משוכות צבר, המשמשים לסגירה שלו מפני כניסה של זרים.
המילה 'בוסתן' היא מילה נרדפת למילים 'גן' ו'פרדס' בעברית. מקורה הוא בשפה הפרסית. היא ככל הנראה נולדה בתקופת האימפריה בפרס.
משמעות המילה 'בוסתן' בפרסית היא "מקום של ריח". המילה "בו" בפרסית פירושה "ריח", בעוד "אסתן" משמעותו "מקום".
את הבוסתן, שנפוץ בעיקר במזרח התיכון דל-המשקעים, בונים בדרך כלל ליד מקור מים. כך מובטח שלא יחסרו בו מים להשקייה, על אף המיעוט בגשמים.
חומת הבוסתן הנהוגה בבוסתנים הקנתה להם במהלך הדורות מימד מסתורי משהו. הנוהג לתחום את הבוסתן בחומת אבנים או בטון, נוצר בכדי לשמור עליו מוגן ממי שיהיו מעוניינים ליטול לעצמם מפרי העץ ושאר הגידולים.
במזרח התיכון נהוג לומר שכמו הרעלה המוסלמית, המשקפת את נפש האישה שמאחוריה באמצעות העיניים החשופות, כך מסגיר שער הבוסתן שבמרכז החומה שלו, את קיומו של הבוסתן שמאחורי הגדר ומנגד שומר ומגן עליו ועל הירקות ופירות למאכל שבו.
מהרוחות הגנו על הבוסתן ברושים או עצים עמידים דומים, בעוד שבצד השמש, בצידו הדרומי של הבוסתן נוהגים לשתול חלקות של ירקות ותבלינים.
אם בעבר היו בוסתנים רבים בנוף הארץ ישראלי, כיום הביאו השפע וזמינות המזון הגדולה עבור המשפחה הישראלית להיעלמות כמעט מוחלטת של צורת הנוף האוטרקית הזו.
אם נשאר כיום ביטוי לצורת הנוף הזו, הרי שאפשר למצוא אותו על גג הבית, בצורה של פרגולת גפן וענבים תלויים בה, מה שנותן תנובה מתוקה ליושבי הבית והגנה מהשמש כל הגג בקיץ המזרח תיכוני הלוהט.
הנה בוסתן בישראל:
https://youtu.be/MUN_GRR5_Ts
הגפן היא מרכזית בבוסתן הים תיכוני (עברית):
https://youtu.be/AW8lmxhZy7Y
כך מתאימים את עצי הפרי לבוסתן (עברית):
https://youtu.be/D28Mv1F9ew0
כך בוחרים אותם במשתלה (עברית):
https://youtu.be/MI-LjjhfRj8
בוסתן חדשני בפיתוח במצרים:
https://youtu.be/In0QYAsLqXM
ושיקום בוסתן עתיק בישראל (עברית):
https://youtu.be/aO9-qlw3nbQ?long=yes
איך נוצרה דמותו של פופאי המלח ולמה הוא אוכל תרד?
"פופאי המלח" הוא גיבור ילדות של רבים מהילדים שגדלו בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת. פופאי הוא מלח חייכן ומעשן מקטרת שלאורך כל סדרת הסרטונים המצוירים הללו עושה הכל כדי לשמור על אהובתו שנקראת "אוליב אויל", בעברית "שמן זית"...
מי שמנסה לגזול אותה ממנו הוא האויב הנצחי והאימתני שלו בלוטו (בעברית כינו אותו ברוטוס). פופאי החלש מבלוטו מצליח להתגבר עליו תמיד בסוף הפרק, כיוון שכשהוא אוכל תרד מקופסת שימורים, הוא מקבל כוח רב ומצליח לנצח כל אחד.
אגב, היום אנו יודעים שתרד אינו מזון שמחזק. הטעות הזו נגרמה ככל הנראה ממחקר שפורסם בכתב עת בתחילת המאה ה-20. בגלל טעות במיקום הנקודה העשרונית במספר שציין את כמות הברזל בתרד חשבו שיש לתרד כמות ברזל הגבוהה פי 10 ממה שיש בו באמת. גם כך, עם זאת, התרד נחשב כיום כ"מזון על" - בריא ומזין מאוד.
הדמות המצוירת של "פופאי המלח" נוצרה על ידי אלזי סיגר בשנת 1929. בתחילה היא צוירה כקומיקס בעיתונים והצליחה מאד עד שהגיעה לתפוצה במאות עיתונים שונים בארה"ב. רק שנים לאחר מכן היא הפכה לסדרה מצוירת, מהמצליחות בהיסטוריה של הטלוויזיה.
יש סיפורים על כך שכל הדמויות בסדרה מבוססות על אנשים אמיתיים בעיירה צ'סטר, שבה גדל יוצר הקומיקס ושבה יש עד היום מוזיאון פופאי. כך, פרוק פיגל, המתקוטט הקבוע של העיירה הוא ההשראה לפופאי. על דורה פסקל הרזה והגבוהה, שלבשה תמיד מטפחת על צווארה, מבוססת דמותה של אוליב אויל. והדמות של ווימפי חובב ההמבורגרים מבוססת על בעל בית הקולנוע המקומי, ויליאם שכוצ'רט, שנהג לשלוח את עובדיו, ביניהם סיגר המאייר, לקנות לו המבורגרים.
הנה סיפורו של פופאי:
https://youtu.be/OUn9W5dk0Nc
אוסף קטעי פופאיי שמדגימים את יכולותיו בזכות התרד:
https://youtu.be/gxO758l7JVM
וסרט של פופאי משנת 1933:
https://youtu.be/yZi5plJeLYY
מה ההיסטוריה המרתקת של החמוצים?
שימור וייבוש של מזון הפכו מאוד פופולריים בעת העתיקה. זה היה כשהתגלו תהליכים כימיים שמאפשרים לשמר את המזון. לפתע פצח המין האנושי בתהליכי שימור מזון. מזון נשמר אז בריכוז מדוד של מלח, למשל דגים מלוחים, או בתוך סוכר, באלכוהול או בחומץ.
בחומץ? - כן. זה היה לפחות במאה ה-25 לפני הספירה, כשבעמק החידקל פצח המין האנושי בתהליכי שימור מזון בתוך חומץ הדרים.
יתכן שזה קרה הרבה לפני כן, אבל לפי הממצאים הארכיאולוגיים העדויות הכי מוקדמות להחמצה של ירקות באזור מסופוטמיה מצביעות על כך שחלוצי החמוצים בהיסטוריה היו ככל הנראה אנשי מסופוטמיה. כבר בתקופתם, לפני מעל 4,000 שנה, הם היו הראשונים לכבוש ירקות בחומץ ובכך לשמר אותם לאכילה מחוץ לעונה שלהם.
אבל אם ירקות מוחמצים היו במקור שיטה לשימור מזון, במהלך ההיסטוריה של האוכל הם זכו לפופולריות רבה גם ואולי בעיקר מפני שחמוצים הם גם טעימים.
אז החמוצים היו להצלחה מיידית ומסחררת ועם השנים הם הולידו לא מעט רעיונות ותובנות מעניינים.
המלכה המצרית קליאופטרה, למשל, ראתה בחמוצים שהיא אכלה לא פחות ממזון יופי, מה שהוא כמובן לא חוכמה גדולה כשאת האישה הכי יפה בעולם העתיק ואין לך אינסטגרם שיראה לך את המתחרות הידועות פחות.
גם חיילים רומיים עתידים לאכול אותם ואצלם החמוצים הם גם מקור אנרגיה. אלף שנה ויותר אחריהם, בסוף המאה ה-15, יפליג גם כריסטופר קולומבוס עם חמוצים במחסני הספינות שלו, לתזונת המלחים העושים דרכם לעבר הודו ובעצם לגלות את אמריקה.
בגרמניה של המאה ה-9 תיוולד תעשיית המלפפונים החמוצים, כשיגיעו אליה שבטים סרביים. מהגרים הולנדיים שיגיעו במאה ה-17 יחזקו את התעשיה הזו ומאתיים שנה אחר-כך הם יגיעו לארצות הברית, עם היהודים שיהגרו ל"עולם החדש" ממזרח אירופה ויהפכו את החמוצים ללהיט דליקטסים מטורף.
ואגב היסטוריה, הניסיון העתיק לכבוש מלפפונים וירקות גם במי מלח הוא שעתיד להוליד את המלחמה הארוכה בתולדות האנושות, זו שלא הסתיימה מעולם. מדובר כמובן במלחמה שבין חובבי החמוצים, המתווכחים עד היום על השאלה "אילו מלפפונים יותר טעימים - מלפפונים בחומץ או מלפפונים במלח?"
גם כיום, בעידן המקררים, המזון הקפוא וקופסאות השימורים, הירקות הכבושים הם עדיין להיט. כשבאים לבית שעל חלון המטבח או במרפסת שלו צנצנות חמוצים תוססות באור השמש, אפשר להבין מיד שבבית הזה אוכלים טוב ושהמטבח בו הוא לא עוד חדר מעוצב.
כי במטבחים שונים בעולם משתמשים בירקות כבושים כדי לפתוח את התיאבון. זה קורה לפני ובמהלך הארוחה, לאורך כל עונות השנה.
במזרח התיכון למשל, כובשים מלפפונים חמוצים במלח או בחומץ, לצד לפת, כרובית, גזר ואפילו חצילים קטנים וטעימים להפליא.
להיט ענקי וקדום מסוג זה הם הזיתים, הכבושים בשלל סגנונות, זנים וטעמים. מישהו פעם אפילו דפק בהם באבן והמציא את הזיתים הדפוקים, המעדן המזרח תיכוני המריר והטעים כל כך, שמייחסים משום מה לסוריה והוא זכה לכינוי "זיתים סורים".
הנה תולדות הירקות הכבושים:
https://youtu.be/9R3vEYHNcro
לאמריקה יגיעו החמוצים עם ההגירה היהודית:
https://youtu.be/zuDdKLaoQJQ
היהודים יביאו שיטות עתיקות שנולדו במצרים העתיקה:
https://youtu.be/rJW6gsnTG-M
הרצאונת על ההיסטוריה של החמוצים:
https://youtu.be/DS7crxIg64s
והרצאת וידאו על תולדות החמוצים:
https://youtu.be/aXOrH1HmqPQ?long=yes
תולדות עצי הזית (Olive Tree) מתחילים בסוריה ובארץ ישראל, בהם הם תורבתו וטופחו לפני כ-4,000 שנה. בארץ, למשל, נמצאו בחפירות מאתרים עתיקים שונים גלעינים של זית תרבותי מתקופה זו.
גם במקרא ניתן למצוא את הזית, עוד בסיפור המבול, עת שבה לעת ערב היונה, שנשלחה מתיבתו של נוח, כשבפיה עלה של זית.
עדות על חשיבותו הרבה בחיי הממלכה היהודית נמצאת גם בהמשך המקרא. למשל כשמינה דוד המלך אחראים על עצי הזית ואוצרות השמן של הממלכה וכששלמה המלך המיר את עצי הארז לבניין המקדש ב-20 כר שמן כתית שנתן בכל שנה לחירם מלך צור.
מטעי הזיתים ביהודה נכרתו בימי מרד בר-כוכבא בידי הרומאים, לבניית מבצרים וסוללות הגנה.
עם פרוץ האיסלאם החריבו המוסלמים מחצי האי ערב מטעים רבים, אך בהמשך הם למדו את עבודת האדמה ונטעו עצים רבים של זית. התורכים, כששלטו בארץ, תרמו לחידושם של מטעי הזיתים ומאז השלטון הבריטי חזרו הזיתים להיות מבוקשים ומכניסים למגדליהם.
עץ הזית ידוע באריכות ימים, מה שהופך אותו, במזרח התיכון למשל, לסמל ולגאווה לבעליו. בארץ יש עץ זית בן 4,000 שנה.
במהלך השנים עץ הזית גם זכה להפוך לסמל. ביהדות הוא נחשב לאחד משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ-ישראל. ענף עץ זית הוא גם סמל לשלום.
בנוסף גם מסמל עץ הזית, ודאי יותר מכל עץ אחר, את החיבור והשורשיות של כל חקלאי לארץ ישראל. ערביי ארץ ישראל, למשל, רואים בעץ הזית סמל לשורשיות והוותק שלהם באזור. עקירה שלו היא מבחינתם פגיעה לא רק בפרנסתם אלא גם בהיותם אנשי הארץ הזו.
הנה סיפורם של עצי הזית (עברית):
https://youtu.be/Yo15EThY1z4?t=29s
הם יכולים לחיות אלפי שנים - הנה עץ זית בן 5,000 שנה:
https://youtu.be/QUY53336ETo
ועץ זית בן 4,000 שנה בישראל:
https://youtu.be/utPCjEXwKc8
יפי הגזעים של עצי הזית:
https://youtu.be/9y2h4UPhlJY
קטיף הזיתים נקרא מסיק (עברית):
https://youtu.be/bjAMq5vRwMk
הפקת שמן זית מעצי הזית (עברית):
https://youtu.be/sCsiA9zG9BY
ולסיום - אגדה לילדים על עלי הזית (עברית):
https://youtu.be/spvNspie5kA
מדי שנה, במהלך מספר חודשים, מגיעה עונת מסיק עצי הזית, זמן קטיף הזיתים הבשלים מהעצים.
עונת המסיק מתקיימת בין החודשים אוקטובר, חודש בו קוטפים את הזנים המוקדמים, ועד חודש ינואר בו נאספים מהעצים הזנים הכי מאוחרים של הזית.
בתחילת תקופת המסיק, עמוסים עצי הזית שבכרמי הזיתים וענפיהם כפופים מפאת משקלם של הזיתים הרבים, פירות עץ הזית שעליהם.
המסיק המסורתי לווה בדרך כלל בגיוס משפחתי של כל מי מבני המשפחה שיכול היה להגיע ולסייע למסוק את העצים העמוסים בזיתים טריים ואיכותיים במיוחד. החקלאים המקצועיים של ימינו מגייסים עובדים רבים יותר לקראת המסיק, כי המשפחות מפוזרות יותר בארץ ובניהן עסוקים יותר במירוץ החיים וביוגה.
מכל מקום, המוסקים עצים מעטים יכולים למסוק אותם באופן ידני, מה שגם ישמור על עצי הזית הכי טוב. אך לחקלאים בעלי כרמי הזיתים הגדולים המסיק הידני יהיה איטי מאוד והדרך של הזיתים מרגע המסיק ועד לבית הבד תהיה ארוכה ותפחית את איכות השמן.
והרי זיתים ושמן זית מעולה הן התוצאות המצופות בגידול של עצי הזית. לכן, מי שעליהם למסוק כרם גדול של עצי זית, ועוד יותר אם העצים עצמם גם גדולים, יעדיף את המסיק באמצעות ניעור העץ. זו דרך הנחשבת לטובה והמהירה ביותר במקרים כאלו.
בקטיף זה משמשת המנערת, מכונה שכשמה כן היא - מבצעת את ניעור ענפי הזית והפלת הפירות על שקי היוטה או הניילוניות שנפרשו לפני כן על הארץ. מכאן ייערמו הזיתים לתוך מיכלים ויובלו בו ביום לבית הבד.
מסיק לא זהיר ואף הרסני וכזה שיפגע בעצים, יביא לפגיעה בצמיחתם וביבולים הצפויים מהם בשנים הבאות. מסיק טוב, לעומתו, מסיק שיבוצע נכון ישמור על העצים ויבטיח את יבולם האיכותי והמוצלח גם לשנים הבאות.
הנה קטיף הזיתים הנקרא מסיק (עברית):
https://youtu.be/bjAMq5vRwMk
מסיק הזיתים לצורך הפקת שמן הזית מהפירות:
https://youtu.be/nD7w1ySJYkQ
מנערת זיתים פשוטה למסיק עצמי (עברית):
https://youtu.be/FDPrs2_9Qok
וכך מפיקים מעצי הזית את שמן הזית (עברית):
https://youtu.be/sCsiA9zG9BY
שמן הזית מיוצר כבר אלפי שנים בבתי בד (Olive press). מיד בתום המסיק, לאחר שנמסקו, או נקטפו הזיתים, יובלו פירותיו של עץ הזית אל בית בד, בו יופק מהם השמן.
השיטה שבה פועלים בתי בד מסורתיים היא של עקלים ומכבשים. את השמן מפיקים מזיתים טריים שנקטפים לפני כן מעצי זית.
את הזיתים מוסקים (אוספים) כשהם בשלים ובו ביום מעבירים אותם לבית הבד בכדי להפיק מהם את השמן.
בתי בד מודרניים פועלים בשיטה "דו-פאזית" שבה אין חימום של הפסטה (רסק הזיתים) ואין החדרת מים בתהליך. הזיתים נמסקים בשיא בשלותם ומועברים עוד באותו היום אל בית הבד לשם הפקת השמן.
כדי לשמור על איכותו, נוצר שמן הזית בכבישה קרה, שבה שומרים על הטמפרטורה נמוכה לאורך כל תהליך הכבישה. בכבישה הקרה מפיקים את השמן על ידי לחיצה מכנית על הגרעין או על הפרי. בשיטה זו מופק פחות שמן משיטות אחרות, אך הוא יהיה איכותי יותר, בזכות השמירה בכבישה הקרה על הערכים התזונתיים שבו.
את הכוח להנעת הלחיצה ואבני הריחיים יותרים באנרגיית מים, רוח, או בהמות המסובבות את האבנים.
את השמן שנוצר בבית הבד נוהגים בדרך כלל להעביר לאחסון במיכלי נירוסטה. השמן מאוחסן בתוכם עד למכירתו, לאריזה בבקבוקים או עד השימוש בו בבית הבד.
כך מפיקים את שמן הזית מהעץ ועד בית הבד (עברית):
https://youtu.be/5-fNkrueSO0
בית בד טמפלרי מהמאה ה-19 בשרונה שבתל אביב (עברית):
https://youtu.be/6GsXq3f2MW0
בתי בד עתיקים ניתן למצוא בכל רחבי המזרח התיכון ולצידם בתי בד חדישים כמו זה:
https://youtu.be/2oGTSOIkRk8?t=2m40s
הסבר של הכבישה הקרה (עברית):
https://youtu.be/HnaLcR_Oq50
על הכנת שמן זית:
http://youtu.be/H8Ai8ywrtME
והכנת שמן זית תעשייתי:
https://youtu.be/aieNV3V4b_s
הזית (Olive) הוא בעצם פרי הזית, שהוא אחד משבעת המינים בהם נשתבחה ארץ ישראל. מקורו הוא זית הבר, שהיה פרי קטן ובוית בתקופה הכלקוליתית, לפני כ-6,000 שנה. קטיף הזיתים נקרא מסיק.
בדרך כלל הזית עובר כבישה כדי שישמש למאכל. ממנו גם מופק שמן זית, המשמש לתיבול, טיגון ובישול של מאכלים שונים. הן הזית והן שמן הזית מציעים יתרונות תזונתיים ורפואיים מרשימים.
עץ זית (Olive Tree), או בשמו המדויק זַיִת אֵירוֹפִּי, הוא עץ שהזיתים, פירותיו שלו, הפכו אותו במשך אלפי שנים לאחד מהחשובים בעצי הפרי, גם מבחינה כלכלית, בזכות הזיתים למאכל וגם בזכות השימוש בו לייצור של שמן הזית.
את עצי הזית נוהגים לגדל בכרמי זיתים. בכל שנה מוסקים אותם, כלומר אוספים מהם את הזיתים ואף מייצרים מהם שמן מעולה.
כבר דורות שתפארתו וחוסנו הרב הפכו את עץ הזית למוקד של הערצת יושבי הארץ. היהדות רואה בזית את אחד משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ-ישראל.
לצד זה הפך עץ הזית עם השנים גם לסמל. ענף עץ זית הוא סמל לשלום. כמו שכתוב בספר בראשית "ותבוא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה". עלי זית מופיעים גם בצידי המנורה, בסמל המדינה וגם בסמל צה"ל, צבא ההגנה לישראל, בו עלי זית עוטפים את החרב.
עצי הזית ידועים באריכות ימים ובעמידות רבה. משריפות, גיזום פראי, בצורת או שנות יובש רצופות - העצים הללו חסכנים במים ויכולים לעמוד בפני פגעי הטבע והאדם גם יחד. בעולם התגלו כמה עצי זית בני כ-2000 שנה.
עץ הזית תורבת לפני כ-7,000 שנים במזרח התיכון ובמיוחד באזור ארץ ישראל, בה הזיתים גדלים עד ימינו. יותר מכל עץ אחר בארץ הוא מסמל עד ימינו את השורשיות והחיבור לארץ ישראל.
כבר עשרות ומאות שנים שעצי הזית העתיקים פזורים בכפרים הערביים בישראל. צורתם נמוכה במכוון ומכוונת כך על ידי גיזום שנועד להקל על המסיק השנתי ולהרבות בתנובת העץ.
כיום עץ הזית נפוץ אף יותר בארצות כמו יוון, איטליה וספרד, יצרניות שמן הזית הגדולות בעולם.
הנה הזיתים (עברית):
https://youtu.be/QjTWTHFRv4I
קטיף הזיתים נקרא מסיק (עברית):
https://youtu.be/bjAMq5vRwMk
כך מכינים זיתים כבושים (עברית):
https://youtu.be/8IIFY2GlYXI
וכך מפיקים מעצי הזית את שמן הזית (עברית):
https://youtu.be/sCsiA9zG9BY
זית
שמן זית הוא שמן המופק מזיתים, שמן בריא ועשיר בדרך כלל בנוגדי חמצון, הידועים כבריאים לגוף ולמוח.
יצור שמן הזית נעשה בבית הבד, שהוא מתקן או מקום בו מכינים את שמן הזית. כמובן שזה קורה לאחר המסיק, בו מוסקים את הזיתים, כלומר קוטפים אותם מהעצים.
אז הזיתים מגיעים לבית בד וכאן ממצים מהם את שמח הזית. זה נעשה על ידי מעיכה של הזיתים וסחיטת השמן הזך מתוכם.
מיצוי השמן מהזיתים נעשה כיום ממש כמו בימים עברו. הוא מתקיים בתהליך בו ממיינים את הזיתים, שוטפים אותם, סוחטים ומועכים את הזיתים.
בעידן המודרני זה נעשה לרוב באמצעות מכונות, בעוד שבעבר עשו זאת על ידי אבנים גדולות שמעכו את הזיתים באמצעות סיבובם, זו מעל זו.
לאחר שהזיתים נמעכו, מפרידים את השמן מהעיסה שנקראת גפת. התוצאה היא שמן זית זך וטעים להפליא.
אגב, ההפקה של השמן מהזיתים, שמתבצעת על ידי דחיסה והידוק בלחץ, נקראת כבישה. אם מבצעים זאת בטמפרטורות גבוהות, אפשר להפיק הרבה יותר שמן מהזיתים. אבל החימום מזיק לשמן ומאוד פוגם באיכות שלו.
לכן המציאו את הכבישה הקרה, המתבצעת באמצעים מכניים ובטמפרטורה שלא עולה על 32 מעלות. תוצאתה היא השמן המובחר ביותר, שמן זית הנקרא שמן כתית, כלומר שמן זית שמופק בכבישה קרה.
מכל מקום, לאחר מיצוי שמן הזית מהזיתים, מכניסים את השמן למיכלים או לבקבוקים והם נשלחים למכירה לחנויות.
בתיאבון ולבריאות!
כך מייצרים שמן זית (עברית):
https://youtu.be/sCsiA9zG9BY
מפס הייצור של שמן הזית (ללא מילים):
http://youtu.be/H8Ai8ywrtME
ייצור שמן זית באופן תעשייתי:
http://youtu.be/aieNV3V4b_s
פרסומת לשמן זית (עברית):
https://youtu.be/Rqn4T1jrrf4
ומשפחה שמייצרת שמן זית בארץ (עברית):
https://youtu.be/bYzapb7Aa-o?long=yes
סמל מדינת ישראל הוא מגן אשר במרכזו מנורת שבעת הקנים, כמו המנורה שהיתה בבית המקדש. משני צדיה ענפי זית ובתחתיתו הכיתוב "ישראל". בתחרות עיצוב סמל למדינה, זכה העיצוב של סמל שעוצב על ידי האחים גבריאל ומקסים שמיר.
עיצוב המנורה דומה לעיצוב המנורה המופיע בתבליט שער טיטוס שנמצא ברומא. בשער טיטוס מתוארים העבדים היהודים המגיעים לרומא אחרי ניצחון הרומאים על יהודה וחורבן בית המקדש בירושלים בשנת 70 לספירה. חברי הוועדה הבוחרת העדיפו את עיצוב המנורה הרומי כיוון שראו סמליות בכך שהמנורה "שבה הביתה לירושלים".
ענפי הזית בצידי המנורה נועד לסמל את השלום ומהמשפט שהופיע בעיצוב המקורי של האחים, "שלום על ישראל", נשאר השם "ישראל" בעברית מתחת למנורה.
הנה סיפור המנורה (עברית):
https://youtu.be/4b6FLm8HGxE
הסיפור המופלא של המנורה שמול משכן הכנסת בירושלים (עברית):
https://youtu.be/9wUxzBSHveA
וסרטון משעשע שמתאר את סמל המנורה (עברית):
http://youtu.be/wt1r0fIFTX0
בוסתן (Bustan), שריד ליישוב הקדום, הוא גן ביתי צנוע, שבו עצי פרי, שיחי ירק וצמחי תבלין המיועדים לכלכלת המשפחה ולצריכה הביתית. על עצי הבוסתן נמנים עצים כמו עצי תאנה, זית, שקד, רימון, גפן ליד הפרגולה ולא פעם גם משוכות צבר, המשמשים לסגירה שלו מפני כניסה של זרים.
המילה 'בוסתן' היא מילה נרדפת למילים 'גן' ו'פרדס' בעברית. מקורה הוא בשפה הפרסית. היא ככל הנראה נולדה בתקופת האימפריה בפרס.
משמעות המילה 'בוסתן' בפרסית היא "מקום של ריח". המילה "בו" בפרסית פירושה "ריח", בעוד "אסתן" משמעותו "מקום".
את הבוסתן, שנפוץ בעיקר במזרח התיכון דל-המשקעים, בונים בדרך כלל ליד מקור מים. כך מובטח שלא יחסרו בו מים להשקייה, על אף המיעוט בגשמים.
חומת הבוסתן הנהוגה בבוסתנים הקנתה להם במהלך הדורות מימד מסתורי משהו. הנוהג לתחום את הבוסתן בחומת אבנים או בטון, נוצר בכדי לשמור עליו מוגן ממי שיהיו מעוניינים ליטול לעצמם מפרי העץ ושאר הגידולים.
במזרח התיכון נהוג לומר שכמו הרעלה המוסלמית, המשקפת את נפש האישה שמאחוריה באמצעות העיניים החשופות, כך מסגיר שער הבוסתן שבמרכז החומה שלו, את קיומו של הבוסתן שמאחורי הגדר ומנגד שומר ומגן עליו ועל הירקות ופירות למאכל שבו.
מהרוחות הגנו על הבוסתן ברושים או עצים עמידים דומים, בעוד שבצד השמש, בצידו הדרומי של הבוסתן נוהגים לשתול חלקות של ירקות ותבלינים.
אם בעבר היו בוסתנים רבים בנוף הארץ ישראלי, כיום הביאו השפע וזמינות המזון הגדולה עבור המשפחה הישראלית להיעלמות כמעט מוחלטת של צורת הנוף האוטרקית הזו.
אם נשאר כיום ביטוי לצורת הנוף הזו, הרי שאפשר למצוא אותו על גג הבית, בצורה של פרגולת גפן וענבים תלויים בה, מה שנותן תנובה מתוקה ליושבי הבית והגנה מהשמש כל הגג בקיץ המזרח תיכוני הלוהט.
הנה בוסתן בישראל:
https://youtu.be/MUN_GRR5_Ts
הגפן היא מרכזית בבוסתן הים תיכוני (עברית):
https://youtu.be/AW8lmxhZy7Y
כך מתאימים את עצי הפרי לבוסתן (עברית):
https://youtu.be/D28Mv1F9ew0
כך בוחרים אותם במשתלה (עברית):
https://youtu.be/MI-LjjhfRj8
בוסתן חדשני בפיתוח במצרים:
https://youtu.be/In0QYAsLqXM
ושיקום בוסתן עתיק בישראל (עברית):
https://youtu.be/aO9-qlw3nbQ?long=yes
"פופאי המלח" הוא גיבור ילדות של רבים מהילדים שגדלו בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת. פופאי הוא מלח חייכן ומעשן מקטרת שלאורך כל סדרת הסרטונים המצוירים הללו עושה הכל כדי לשמור על אהובתו שנקראת "אוליב אויל", בעברית "שמן זית"...
מי שמנסה לגזול אותה ממנו הוא האויב הנצחי והאימתני שלו בלוטו (בעברית כינו אותו ברוטוס). פופאי החלש מבלוטו מצליח להתגבר עליו תמיד בסוף הפרק, כיוון שכשהוא אוכל תרד מקופסת שימורים, הוא מקבל כוח רב ומצליח לנצח כל אחד.
אגב, היום אנו יודעים שתרד אינו מזון שמחזק. הטעות הזו נגרמה ככל הנראה ממחקר שפורסם בכתב עת בתחילת המאה ה-20. בגלל טעות במיקום הנקודה העשרונית במספר שציין את כמות הברזל בתרד חשבו שיש לתרד כמות ברזל הגבוהה פי 10 ממה שיש בו באמת. גם כך, עם זאת, התרד נחשב כיום כ"מזון על" - בריא ומזין מאוד.
הדמות המצוירת של "פופאי המלח" נוצרה על ידי אלזי סיגר בשנת 1929. בתחילה היא צוירה כקומיקס בעיתונים והצליחה מאד עד שהגיעה לתפוצה במאות עיתונים שונים בארה"ב. רק שנים לאחר מכן היא הפכה לסדרה מצוירת, מהמצליחות בהיסטוריה של הטלוויזיה.
יש סיפורים על כך שכל הדמויות בסדרה מבוססות על אנשים אמיתיים בעיירה צ'סטר, שבה גדל יוצר הקומיקס ושבה יש עד היום מוזיאון פופאי. כך, פרוק פיגל, המתקוטט הקבוע של העיירה הוא ההשראה לפופאי. על דורה פסקל הרזה והגבוהה, שלבשה תמיד מטפחת על צווארה, מבוססת דמותה של אוליב אויל. והדמות של ווימפי חובב ההמבורגרים מבוססת על בעל בית הקולנוע המקומי, ויליאם שכוצ'רט, שנהג לשלוח את עובדיו, ביניהם סיגר המאייר, לקנות לו המבורגרים.
הנה סיפורו של פופאי:
https://youtu.be/OUn9W5dk0Nc
אוסף קטעי פופאיי שמדגימים את יכולותיו בזכות התרד:
https://youtu.be/gxO758l7JVM
וסרט של פופאי משנת 1933:
https://youtu.be/yZi5plJeLYY
שימור וייבוש של מזון הפכו מאוד פופולריים בעת העתיקה. זה היה כשהתגלו תהליכים כימיים שמאפשרים לשמר את המזון. לפתע פצח המין האנושי בתהליכי שימור מזון. מזון נשמר אז בריכוז מדוד של מלח, למשל דגים מלוחים, או בתוך סוכר, באלכוהול או בחומץ.
בחומץ? - כן. זה היה לפחות במאה ה-25 לפני הספירה, כשבעמק החידקל פצח המין האנושי בתהליכי שימור מזון בתוך חומץ הדרים.
יתכן שזה קרה הרבה לפני כן, אבל לפי הממצאים הארכיאולוגיים העדויות הכי מוקדמות להחמצה של ירקות באזור מסופוטמיה מצביעות על כך שחלוצי החמוצים בהיסטוריה היו ככל הנראה אנשי מסופוטמיה. כבר בתקופתם, לפני מעל 4,000 שנה, הם היו הראשונים לכבוש ירקות בחומץ ובכך לשמר אותם לאכילה מחוץ לעונה שלהם.
אבל אם ירקות מוחמצים היו במקור שיטה לשימור מזון, במהלך ההיסטוריה של האוכל הם זכו לפופולריות רבה גם ואולי בעיקר מפני שחמוצים הם גם טעימים.
אז החמוצים היו להצלחה מיידית ומסחררת ועם השנים הם הולידו לא מעט רעיונות ותובנות מעניינים.
המלכה המצרית קליאופטרה, למשל, ראתה בחמוצים שהיא אכלה לא פחות ממזון יופי, מה שהוא כמובן לא חוכמה גדולה כשאת האישה הכי יפה בעולם העתיק ואין לך אינסטגרם שיראה לך את המתחרות הידועות פחות.
גם חיילים רומיים עתידים לאכול אותם ואצלם החמוצים הם גם מקור אנרגיה. אלף שנה ויותר אחריהם, בסוף המאה ה-15, יפליג גם כריסטופר קולומבוס עם חמוצים במחסני הספינות שלו, לתזונת המלחים העושים דרכם לעבר הודו ובעצם לגלות את אמריקה.
בגרמניה של המאה ה-9 תיוולד תעשיית המלפפונים החמוצים, כשיגיעו אליה שבטים סרביים. מהגרים הולנדיים שיגיעו במאה ה-17 יחזקו את התעשיה הזו ומאתיים שנה אחר-כך הם יגיעו לארצות הברית, עם היהודים שיהגרו ל"עולם החדש" ממזרח אירופה ויהפכו את החמוצים ללהיט דליקטסים מטורף.
ואגב היסטוריה, הניסיון העתיק לכבוש מלפפונים וירקות גם במי מלח הוא שעתיד להוליד את המלחמה הארוכה בתולדות האנושות, זו שלא הסתיימה מעולם. מדובר כמובן במלחמה שבין חובבי החמוצים, המתווכחים עד היום על השאלה "אילו מלפפונים יותר טעימים - מלפפונים בחומץ או מלפפונים במלח?"
גם כיום, בעידן המקררים, המזון הקפוא וקופסאות השימורים, הירקות הכבושים הם עדיין להיט. כשבאים לבית שעל חלון המטבח או במרפסת שלו צנצנות חמוצים תוססות באור השמש, אפשר להבין מיד שבבית הזה אוכלים טוב ושהמטבח בו הוא לא עוד חדר מעוצב.
כי במטבחים שונים בעולם משתמשים בירקות כבושים כדי לפתוח את התיאבון. זה קורה לפני ובמהלך הארוחה, לאורך כל עונות השנה.
במזרח התיכון למשל, כובשים מלפפונים חמוצים במלח או בחומץ, לצד לפת, כרובית, גזר ואפילו חצילים קטנים וטעימים להפליא.
להיט ענקי וקדום מסוג זה הם הזיתים, הכבושים בשלל סגנונות, זנים וטעמים. מישהו פעם אפילו דפק בהם באבן והמציא את הזיתים הדפוקים, המעדן המזרח תיכוני המריר והטעים כל כך, שמייחסים משום מה לסוריה והוא זכה לכינוי "זיתים סורים".
הנה תולדות הירקות הכבושים:
https://youtu.be/9R3vEYHNcro
לאמריקה יגיעו החמוצים עם ההגירה היהודית:
https://youtu.be/zuDdKLaoQJQ
היהודים יביאו שיטות עתיקות שנולדו במצרים העתיקה:
https://youtu.be/rJW6gsnTG-M
הרצאונת על ההיסטוריה של החמוצים:
https://youtu.be/DS7crxIg64s
והרצאת וידאו על תולדות החמוצים:
https://youtu.be/aXOrH1HmqPQ?long=yes
מהי אלרגיה ואיך מונעים אותה מילדים?
נזלת, אסתמה ובעיות בדרכי הנשימה, אדמומיות, גרד בעור ועוד תופעות - כולן נובעות פעמים רבות מאלרגיה למשהו שמסביבנו.
יש אלרגיה לתרופות, אלרגיה לאבק ואלרגיה לסוגים שונים של מזונות.
אלרגיה למזונות מתגלית באכילת דברי מזון מסוימים, כמו אלרגיות לביצים, חלב, שומשום, בוטנים, או אגוזים. חלק מהאלרגיות, כמו אלרגיה לבוטנים, יכולות להביא את מי שאלרגי להתקפים קשים ובמקרים קיצוניים אף למוות.
אם בעבר היה חשש שחשיפה בגיל צעיר למזונות אלרגניים תיצור אצל ילדים אלרגיה, היום יודעים שזה בדיוק הפוך. כיום יודעים החוקרים והרופאים שככל שמקדימים לחשוף ילדים למזונות אלרגניים הסיכוי שיהיו אלרגיים יורד. לכן מומלץ לחשוף ילדים בגיל שנה-שנתיים למזונות הללו ובכך דווקא למנוע מהם את האלרגיות הללו.
בישראל, וזו הוכחה יפה לכך, אלרגיה לבוטנים הרבה פחות שכיחה ממדינות אחרות. הסיבה לכך היא שכיחות רבה של מאכלי בוטנים שאוכלים אצלנו ילדים, בדגש על החטיף הפופולרי "במבה".
נגיעה בחתולים או תולעי משי ועוד סיבות שגורמות לפריחות, התעטשויות רבות ועוד - כל אלה הן תופעות של אלרגיה מסוג נוסף.
לעיתים האלרגיה היא עונתית, כשצמח מסוים או עץ מפריחים חומרים שגורמים לאנשים שאלרגים להם להגיב בנזלת, שיעולים וכדומה. אלרגיה לעצי זית,למשל, היא נפוצה מאוד בישראל ונחשבת לשכיחה ביותר כאן.
הנה תופעת האלרגיה (עברית):
https://youtu.be/z0rJ9ONRMe8
הסבר על האלרגיה (עברית):
http://youtu.be/gbnbgUFYzZY?t=6s
והשיעול הזה אינו אלרגיה אלא מתיחה:
http://youtu.be/p86RDz0mUJY
נזלת, אסתמה ובעיות בדרכי הנשימה, אדמומיות, גרד בעור ועוד תופעות - כולן נובעות פעמים רבות מאלרגיה למשהו שמסביבנו.
יש אלרגיה לתרופות, אלרגיה לאבק ואלרגיה לסוגים שונים של מזונות.
אלרגיה למזונות מתגלית באכילת דברי מזון מסוימים, כמו אלרגיות לביצים, חלב, שומשום, בוטנים, או אגוזים. חלק מהאלרגיות, כמו אלרגיה לבוטנים, יכולות להביא את מי שאלרגי להתקפים קשים ובמקרים קיצוניים אף למוות.
אם בעבר היה חשש שחשיפה בגיל צעיר למזונות אלרגניים תיצור אצל ילדים אלרגיה, היום יודעים שזה בדיוק הפוך. כיום יודעים החוקרים והרופאים שככל שמקדימים לחשוף ילדים למזונות אלרגניים הסיכוי שיהיו אלרגיים יורד. לכן מומלץ לחשוף ילדים בגיל שנה-שנתיים למזונות הללו ובכך דווקא למנוע מהם את האלרגיות הללו.
בישראל, וזו הוכחה יפה לכך, אלרגיה לבוטנים הרבה פחות שכיחה ממדינות אחרות. הסיבה לכך היא שכיחות רבה של מאכלי בוטנים שאוכלים אצלנו ילדים, בדגש על החטיף הפופולרי "במבה".
נגיעה בחתולים או תולעי משי ועוד סיבות שגורמות לפריחות, התעטשויות רבות ועוד - כל אלה הן תופעות של אלרגיה מסוג נוסף.
לעיתים האלרגיה היא עונתית, כשצמח מסוים או עץ מפריחים חומרים שגורמים לאנשים שאלרגים להם להגיב בנזלת, שיעולים וכדומה. אלרגיה לעצי זית,למשל, היא נפוצה מאוד בישראל ונחשבת לשכיחה ביותר כאן.
הנה תופעת האלרגיה (עברית):
https://youtu.be/z0rJ9ONRMe8
הסבר על האלרגיה (עברית):
http://youtu.be/gbnbgUFYzZY?t=6s
והשיעול הזה אינו אלרגיה אלא מתיחה:
http://youtu.be/p86RDz0mUJY
