מי שהשכים פעם בזריחת השמש או הביט אל הירח כשעלה מהאופק, יודע שבקצה האופק הם נראים גדולים מאשר כשהם בשמיים למעלה. זו נקראת "אשליית הירח" והיא מוכרת ומתועדת כבר בציורים מאז ימי קדם. כל הבדיקות שנעשו הוכיחו שגודל הירח הנראה בכל הזוויות הוא זהה לחלוטין וזו אשליה מוחלטת.

על הסיבה לאשליה זו יש מחלוקות בין המדענים. בזמנו של אריסטו חשבו שהסיבה היא שהאטמוספרה מגדילה את מראה הירח, מה שהסתבר שאינו נכון. להפך - בזווית זו מקטינה האטמוספרה במעט את מראה הירח. עמנואל קנט התייחס לכך באמרו ש"האסטרונום אינו יכול להימנע מהאשליה שהירח גדול בזריחתו מאשר אחר-כך, על אף שהוא אינו מוטעה על ידי אשליה זו".


הנה סרטון שמסביר את "אשליית הירח" (מתורגם):

http://youtu.be/RXkYjL_7jME?t=6s


הדגמה של זריחת הירח:

http://youtu.be/ehulHtKfpuM?t=7s


ועוד זריחת ירח יפה:

http://youtu.be/daT1QFrsgHY

התרנגול הזכר מפורסם בקריאת הבוקר האופיינית שלו, המתרחשת למעשה לא רק עם עלות השחר אלא לאורך כל היום.

קריאה זו משמשת לסימון טריטוריה ולהודעה על מעמדו החברתי בלהקה. כי גם לחברת התרנגולים יש חלק בקוקוריקו הזה. תרנגולים חיים בסדר חברתי היררכי וברור שנקרא "סדר נקר" (Pecking Order). התרנגול הדומיננטי בלהקה הוא תמיד הראשון לקרוא עם שחר. לזכרים האחרים פשוט אסור להקדים אותו. ניסויים הראו שתרנגולים ממעמד נמוך ממתינים שהשליט יפתח, ורק אחר כך מצטרפים לקריאה. אם מסירים את התרנגול הדומיננטי מהלהקה, אחד אחר לוקח את תפקידו ומיד הופך לראשון לקרוא.

הקריאה עצמה, "קוקריקו" בעברית או Cock-a-doodle-doo באנגלית, אינה שרירותית. היא משרתת כמה מטרות בו-זמנית: הכרזה על טריטוריה, תקשורת עם תרנגולים אחרים באזור ומשיכת תרנגולות. תרנגולים יכולים לשמוע זה את זה ממרחק גדול ולכן הקריאה האחת מעוררת שרשרת תגובות בשטח רחב.

אנקדוטה מעניינת היא שכל עם שומע את הציפור אחרת. ביפנית התרנגול קורא "קו-קה-קוק-קוה" (ko-ke-kok-koh), בגרמנית "קי-קה-רי-קי" (ki-ke-ri-ki), ובצרפתית "קוקוריקו" (cocorico). לא בדיוק ברור למה כלב אומר נובח האו האו וחתול אומר מיאו ותרנגולים יכולים לספק מידע להבנת המנגנון.


#איך התרנגול יודע מתי לקרוא?
במשך שנים האמינו המדענים שהתרנגול מגיב לאור ושברגע שהשחר עולה והוא מזהה אור, מתחיל התרנגול להשמיע את קריאת הבוקר שלו.

אלא שמחקר שפורסם ב-2013 על ידי חוקרים מאוניברסיטת נגויה (Nagoya University) ביפן הפריך את ההנחה הזאת באופן אלגנטי. חוקרי המעבדה, טסויושי שימורה (Tsuyoshi Shimmura) וטאקאשי יושימורה (Takashi Yoshimura), העמידו תרנגולים לאורך ימים בתנאי תאורה עמומה, ללא מחזור של יום ולילה. למרות הנטרול של אור השחר המשיכו העופות לקרוא בקביעות, כשעתיים לפני השעה שבה אמור היה השחר להפציע, כאילו היו בחוץ.

הסיבה האמיתית לקריאת התרנגול טמונה אם כך בשעון ביולוגי פנימי, או מה שמדענים מכנים "מקצב צירקדי" (Circadian Rhythm). זהו מנגנון שקיים כמעט אצל כל יצור חי על פני כדור הארץ, מפטריות ועד בני אדם, כשהוא משמש כמעין שעון יום-לילה המכוון את הגוף לפעולות שונות בשעות קבועות.

אצל התרנגול, השעון הפנימי הזה מסונכרן באופן מדויק עם מחזור האור והחושך של הסביבה. הוא יודע כמה שעות עברו מאז החשיכה ומכין את הגוף לקריאה עוד לפני שהאור עצמו מגיע.

ועדיין, זה לא שהאור הוא חסר חשיבות לחלוטין. מחקרי המשך הראו שאור מלאכותי מוקדם יכול להקדים את קריאת התרנגול, מה שמלמד שהאור עדיין משחק תפקיד בתפקוד של השעון הביולוגי. ואגב, תועדה לא פעם העובדה שהבזק אור, פלאש של אורות מכונית בלילה, מסוגל גם הוא לגרום לתרנגול לקרוא בכל שעה שהיא.


הנה קריאת התרנגול עם שחר (מתורגם):

https://youtu.be/LRJuUzyMTh0


אבל למה הם מקרקרים עם שחר?

https://youtu.be/LMVdlKFcnpk


הסבר קצר לילדים:

https://youtu.be/D4RfeWvKPB0


הסבר מדעי יותר... למבוגרים:

https://youtu.be/OhAKckwkCv0


בעולם העתיק שמשה קריאת התרנגול בזריחה כשעון מעורר:

https://youtu.be/i-xOTtx1NpY


האם זה נכון שבארצות שונות גם קריאת התרנגול שונה?

https://youtu.be/3aa7RiV5IXQ


ומדוע התרנגול קורא עם זריחת השמש?

https://youtu.be/-BffzWmNaek?long=yes

הצילום הצבעוני של "זריחת הארץ" (Earthrise) הוא מראה כדור הארץ הזורח מעל פני הירח, תמונת כדור הארץ שצולמה בשנת 1968, ממצלמתו של האסטרונאוט ויליאם אנדרס.

זה היה במהלך משימת אפולו 8, החללית שהייתה הראשונה לעזוב את המסלול הנמוך סביב כדור הארץ ולצאת לטיסה שתקיף גוף שמיימי אחר, את הירח.

הצילום של זריחת הארץ, בצורת הפלנטה הכחלחלה והזורחת שלנו, צולם במהלך המסלול סביב הירח, על ידי האסטרונאוט אנדרס, מי שתפקידו היה לצלם, במשימת החללית ב-24 בדצמבר 1968.

התמונה, שהוגדרה לא פעם כ"אחת התמונות המפורסמות בתולדות הצילום", זכתה לפרסום עצום בעולם. בסמוך לה צולמו כמה תמונות נוספות, שבאחת מהן אף השתמש שירות הדואר האמריקאי על אחד מהבולים שהוציא.

גם המכתש שהונצח בצילום קיבל ב-2018 את השם 'זריחת הארץ של אנדרס'.

התמונה שינתה את הפרספקטיבה של המין האנושי והמחישה להמונים את בדידותו של כדור הארץ ביקום הגדול ואת גודלו האפסי ביחס ליקום. היא הביאה את הציבור להכיר עד כמה הכוכב שלנו מבודד ופגיע ועד כמה יהיה קשה להחליפו. באופן מסוים הביאה ההכרה הזו להתייחסות הגוברת בעולם כולו, לאיכות הסביבה.


הנה סרטון קצר על ובהשראת התמונה המפורסמת:

https://youtu.be/TmaOcPYCGMA

במהלך השעות של השקיעה והזריחה עוברות קרני השמש בשכבה הנמוכה של האטמוספרה, קרוב מאוד לפני כדור הארץ.

קרני האור פוגעות באבק, פיח, גזים וחומרים דומים. החומרים הללו בולעים חלק מהצבעים שבקרני האור וכך יוצא שהצבע של השמיים, שאותו אנו רואים, משתנה.

כך יוצא שבזריחה ובשקיעה נראים השמיים בגוונים כתומים או אדומים ולעתים אף מעט סגולים.


הנה השקיעה מול נוף עירוני:

http://youtu.be/xRWf8ZMhehM

הזריחה (Sunrise) והשקיעה (Sunset) אינן אירוע בפני עצמו, אלא חלק מסיבובי כדור הארץ היומיומיים.

הזריחה היא השלב ביום בו מתגלית השמש לעינינו ואור הולך ושוטף את האזור בו אנו נמצאים.

השקיעה היא השלב ההפוך והאחרון בו השמש שוקעת באופק וקרני השמש האחרונות עדיין נראות לעינינו כדמדומים, רגע לפני שייעלמו ותשרור חשיכה.

בשעת הזריחה וגם בשעת השקיעה עוברות קרני השמש הראשונות והאחרונות, בהתאמה, בשכבת האטמוספרה הנמוכה ביותר, זו הקרובה ביותר לפני כדור הארץ. לכן צבעי השמש באותם רגעים שונים משמעותית מהצבע האופייני לשעות היום הרגילות.

קראו על כך בתגית "זריחה, צבעים" או בתגית "שקיעה, צבעים".

כל אזור של קו אורך בעולם חווה את הזריחה והשקיעה בזמן אחר כמובן. אגב, אל תתנו לשעה הזהה בה זה יקרה להטעות אתכם. השעון הבינלאומי משתנה בדיוק לפי אותם אזורי שמש שונים ולכן הזריחה והשקיעה יהיו פחות או יותר באותן שעות בכל אזור.


הנה השקיעה מול נוף עירוני:

http://youtu.be/xRWf8ZMhehM

קרה לכם שאחרי לילה ללא שינה חשתם עייפות גדולה, אך מרגע שעלתה השמש והאיר היום פתאום חשתם ערניים יותר ומלאי אנרגיה? לעתים אתם מתעוררים בדיוק בזמן שאתם צריכים או רגילים לקום? קרה לכם שנסעתם לארץ רחוקה ולא הצלחתם להתרגל לשעון שנהוג בה?

כל הדוגמאות הללו ורבות נוספות הן תולדה של מנגנון בגופנו שנקרא "שעון ביולוגי", או בשפה המקצועית "המקצב הצירקדי" (Circadian rhythm).

השעון הביולוגי הזה הוא מנגנון בגוף שמאפשר לנו להתכונן בגוף ובנפש לקראת הפעילויות היומיומיות המצפות לנו במהלך היום. תפקידו הוא להתאים את פעילותנו לתנאי הסביבה המחזוריים ולהפוך אותה למיטבית. למעשה, מווסת ומתזמן שעוננו הביולוגי חלק ניכר מתפקודנו היומיומי ומדפוסי ההתנהגות שלנו, כך שאם נעבוד אתו ולא בניגוד לו - נגיע לביצועים טובים מאד!

למה זה כה חשוב? - מכיוון שהשעון הביולוגי מושפע משינויי האור והחושך. כאשר מחזור השעון הביולוגי חופף למחזוריות היומית של השמש, מהזריחה ועד השקיעה, אנו לרוב בתפקוד טוב ויותר. אם לעומת זאת תהיה התנגשות בין שעוננו הביולוגי לבין מחזוריות השמש, הרי שתפקודנו ייפגע באופן משמעותי ותחול עליה בתאונות, מחלות גופניות ונפשיות שאנו עלולים לחוות בעתיד.

בשל צורת חייו, סובל האדם המודרני מפגיעה רבה בשעון הביולוגי שלו. גורמים כמו שעות שינה משובשות, חיים בתוך מבנים סגורים ויציאה לא מספקת לאור היום - כל אלה יכולים לפגוע בשעון הביולוגי ובבריאותכם כולה.

השעון הביולוגי נמצא בחלק המרכזי של המוח, בבלוטת האצטרובל שבאזור ההיפותלמוס. הוא פועל לפי מידע על כמות האור שמסביב, מידע שמועבר אליו מרשתית העין. הוא לא נמצא רק אצל בני אדם, אלא במרבית היצורים החיים - מבעלי חיים, דרך צמחים ופטריות ואפילו אצל חיידקים ממינים מסוימים. בכל האורגניזמים הללו משמש השעון הביולוגי למדידת הזמן, כדי לנהל תהליכים מחזוריים שונים בחייהם, המכונים "מקצבים ביולוגיים".


הנה סרטון שמסביר את ה"קצב הצירקדי" (מתורגם):

https://youtu.be/Y8ZXOfWUbms


כך המוח מנהל את השעון הביולוגי שלנו:

https://youtu.be/jFfAbMbrZrA


הסבר של המושג שעון ביולוגי:

https://youtu.be/-Z-vyLHi2us


והצד המדעי של השעון הביולוגי (עברית):

https://youtu.be/U4TeRjn3jp8?t=13s?long=yes