שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך לנהוג בילד אוטיסט?
לילד אוטיסט יש קושי מסוים. גם אם לא תמיד אנו מבינים את מה שהוא אומר, או שהתנהגותם מוזרה בעינינו, חשוב מאד שננהג בילדים אוטיסטים בצורה חברית ונעימה.
דמיינו איך אתם הייתם מרגישים אם היו נוהגים בכם אחרת. אוטיסטים הם ילדים כמו כולם. הם זכאים לאהבה וליחס טוב בדיוק כמוכם וכמו כולם. כשפוגעים בהם ומתנהגים כלפיהם בצורה לא נעימה, הם מרגישים ונפגעים בדיוק כמוך.
הנה ילד שמתאר את אחיו האוטיסט:
http://youtu.be/ULbb0hM0IfM
מסר של ילד אוטיסט:
http://youtu.be/rmSElKSYS9c
איך ולמה נוצרו השבטים?
שֵׁבֶט (Tribe) הוא אחת המסגרות החברתיות העתיקות ביותר. זוהי בעצם אחת מצורות ההתאגדות ההיסטורית-פרימיטיבית הקדומה ביותר של הקהילות.
השבטים הראשונים נוצרו מקבוצות קטנות, שהתגוררו באותו אזור והתאחדו ליחידה חברתית גדולה ובטוחה יותר. עם הזמן יצר כל שבט כזה תרבות ושפה משותפות. סיפורים משותפים יצרו אמונות, סמלים, אלילים בצורת טוטמים ועוד.
השבטים יצרו חלוקה יעילה וטובה של הכוחות ובנו להם בדרך כלל כלכלה שבטית בריאה. שיתוף הפעולה של הגברים בשבט כיוון למשימות כמו ציד והגנה על בני השבט. הנשים בשבט עסקו בגידול הילדים, ליקוט מזון ובהמשך ההיסטוריה גם בחקלאות.
במהלך הפרהיסטוריה וההיסטוריה השבט הפך לסוג של ארגון חברתי פוליטי המאורגן מאוסף של חמולות, "קלאנים" (clans), התאגדויות שונות שיוצרות ביחד את השבט.
מילת המפתח היא שייכות. השבט הוא מסגרת, הגנה והמקום בו אדם יוצר משפחה.
בעולם היו בעבר שבטים אינספור, משבטים באוסטרליה הרחוקה, דרך המוני שבטים ביבשת אפריקה, שבטי בדואים וערבים במזרח התיכון ובצפון אפריקה ועד לשבטי האינדיאנים ביבשות אמריקה. גם ביהדות העתיקה מילאו השבטים תפקיד היסטורי ומשמעותי במיוחד.
גם אם הם רחוקים מלהיעלם, מטבע הדברים מספרם של השבטים בימינו הולך ומצטמצם. שבטים רבים במדינות המתקדמות מועברים או מתיישבים בערים ובעיירות במדינות רבות, לא פעם שלא מרצונם ותוך פגיעה אנושה במרקם החברתי שלהם ובמסורת השבט.
שבטים רבים בעולם עדיין קיימים, אם כי המציאות הגלובלית הולכת ומשנה גם אותם. ראו רבים מהם בתגית "שבטים".
הנה שבטי האינדיאנים באמריקה (עברית):
https://youtu.be/ytUc-A4LFqg
שבט מבודד בימינו שיורה במתקרבים, כמו כל הטריטוריאליים שמגינים על אדמתם:
https://youtu.be/yl0uYjt2Az4
שבטי תנועות הנוער שאבו מגינונים השבטים האמיתיים (עברית):
https://youtu.be/8JAUqPPfAJo
הדגמה למי שלא בשבט - הוא לא שייך! (עברית):
https://youtu.be/Ofv9hTEECHo
ויש גם את עשרת השבטים היהודיים (עברית):
https://youtu.be/iuGHzEsN9c8?long=yes
איך מזהים אדם שעלול להתאבד?
מהי בדיוק אבטלה?
אבטלה היא מצב שבו אדם המסוגל ומעוניין לעבוד, לא מצליח למצוא עבודה שבה יוכל להתפרנס. האדם המובטל הוא מי שמעוניין לעבוד ומחפש עבודה, אך לא מצליח למצוא עבודה.
האבטלה אינה רק מצב הפוגע בהכנסות המובטל, אלא גם פוגע בהרגשתו ובכבודו למול משפחתו, חבריו והסובבים אותו. לכן הממשלה צריכה לשאוף לאבטלה נמוכה שתאפשר לאנשים ליהנות מפרי עבודתם ולקיים חיים בריאים ונכונים.
אבטלה כתופעה חברתית יכולה להיגרם בשל מצב שבו כלכלה לא צומחת, הייצור יורד ושוק העבודה חווה מיתון. במצב כזה לא נדרשים עובדים, כמו בכלכלה צומחת, כשמפעלים מייצרים וזקוקים לעובדים רבים שיעבדו בכדי להגדיל את הייצור.
בשנים האחרונות מזכירים יותר ויותר את האבטלה הנובעת מכך שתוכנות חכמות הולכות ומחליפות עובדים אנושיים, שבעבר עשו דברים שתוכנה עושה היום טוב יותר ובזול. תוכנות הולכות ומחליפות לחלוטין את סדרני המוניות, מנהלי החשבונות, סוכני הנסיעות, פקידי קופות הקולנוע, מוכרי התקליטים והדיסקים ועוד ועוד. רובוטים תעשייתיים החליפו כבר מיליוני עובדים ברחבי העולם, שפעם עבדו ליד פס ייצור, שכיום הוא אוטומטי לחלוטין. התחזיות הן שתחומים רבים יילכו וייעשו בעתיד מנוהלי תוכנה ויגרמו לפיטורין של עובדים רבים ולאבטלה.
כך נראים פיטורים שמביאים אדם להיות מובטל (עברית):
https://youtu.be/Y9DM8eDxIz4
סרטון סאטירי למדי שמציג את האבטלה מהצד של הבוס שמפטר ברגישות מסוימת (עברית):
http://youtu.be/EPjYm1DhzmU
האבטלה החדשה, שבה מחליפה הטכנולוגיה את העובדים האנושיים (עברית):
https://youtu.be/jM00QpOysj8?t=44s
ואפשר קצת לחייך (עברית):
https://youtu.be/MVMFtklvXNc
מה גילתה האנתרופולוגית מרגרט מיד?
מרגרט מיד (Margaret Mead), אולי המדענית הכי מפורסמת בארצות הברית ואחת הנשים החשובות באמריקה, הייתה אנתרופולוגית אמריקאית, חוקרת תרבויות פרימיטיביות שהפכה, כמעט בלי לתכנן, לאייקון גלובלי ואחת הדמויות המשפיעות ביותר על תפיסת התרבות האנושית במאה ה-20.
היא נולדה ב-1901 בפילדלפיה (Philadelphia) גדלה בבית אינטלקטואלי ולמדה באוניברסיטת קולומביה (Columbia University), תחת הדרכתם של פרנץ בואס (Franz Boas) ורות בנדיקט (Ruth Benedict), שני ענקי האנתרופולוגיה המודרנית.
המחקר של מרגרט מיד עומד להתמקד בדרכים שבהן תרבות מעצבת את ההתנהגות האנושית, האמונות, התפיסות הדתיות והמוסדות החברתיים.
כבר בגיל 23 עד 24 היא מתחילה לחקור תרבויות פרימיטיביות, מתוך אמונה שעל ידי השוואת החברה בה גדלה עם תרבויות פחות מתקדמות, יהיה ביכולתה להבין כמה מהבעיות של אמריקה המודרנית. העניין העיקרי שלה היה במיניות ובאופן בו החברה המודרנית מאלצת ומתעלת את כולנו לתפקידים וזהויות מגדריות שחונקים למעשה את צרכינו האמיתיים.
בהשראת התצפיות שלה בבני נוער אמריקאים, נסעה מרגרט מיד ב-1925 לסמואה (Samoa), כדי לבדוק שאלה שהעסיקה את המדע: האם המתח והסערה הרגשית של גיל ההתבגרות הם תופעה ביולוגית אוניברסלית, או תוצר של תרבות? - היא חיה חודשים רבים בין הנערות המקומיות, למדה את שפתן ושמה לב שהחיים בסמואה הם חיים בחברה חד-תרבותית, עם הרבה נשים מבוגרות כמודלים לחיקוי, ציפיות ברורות מהן ומין ללא סטיגמות.
אחרי 9 חודשים היא שבה לארצות הברית עם תשובה שהדהימה את העולם: בסמואה, טענה, גיל ההתבגרות הוא שליו ונינוח, חסר לחלוטין את הדרמה המוכרת מהמערב. הספר שכתבה ויצא ב-1928, "בגיל ההתבגרות בסמואה" (Coming of Age in Samoa), הפך לרב מכר ועורר ויכוח שנמשך עשרות שנים.
בסוף אותו עשור היא יצאה למסע לגיניאה החדשה וחקרה את הסכיזופרניה באיי באלי. בין לבין וכמייצגת ידע בין תרבותי וחוקרת מפורסמת של דפוסי מין והתבגרות בתרבויות קטנות, היא גם הרשתה לידיד צעיר ובעל רעיונות נועזים בחינוך, מי שיתפרסם לימים כרופא הילדים ד"ר ספוק, לנסות על בתה היחידה את שיטותיו החינוכיות המהפכניים.
כאן טמון גם אחד הפיתולים המרתקים בקריירה שלה: ב-1983, לאחר מותה, האנתרופולוג הניו זילנדי דרק פרימן (Derek Freeman) פרסם ביקורת חריפה וטען שממצאיה בסמואה היו שגויים, וכי הנשים שראיינה הוליכו אותה שולל בסיפורים מומצאים. הוויכוח עדיין לא נסגר לחלוטין בקהילה המדעית.
אבל מעבר לסמואה, בחייה מיד המשיכה לחקור תרבויות בפפואה גינאה החדשה (Papua New Guinea), ופרסמה ב-1935 את "מין ומזג בשלוש חברות פרימיטיביות" (Sex and Temperament in Three Primitive Societies). בספר היא טענה שתפקידי המגדר אינם מולדים אלא נלמדים. זה היה מהפכני. היא הפכה לסמל פמיניסטי עוד לפני שהפמיניזם הפך לתנועה מאורגנת.
אגב, אביה של מיד כינה אותה בילדותה בחיבה "פאנק" (Punk). כשנולד אחיה הצעיר, הפך הוא ל"פאנק הזכרי" ואילו היא קיבלה את התואר "הפאנק המקורי", מה שמיד עצמה תיארה כהיפוך של הסדר הרגיל שבו הבן הוא בעל הזהות האמיתית.
מיד ידעה לתקשר עם הציבור הרחב, נדירה בקרב אנשי אקדמיה. היא כתבה טורים בעיתונים, הופיעה בטלוויזיה, עמדה על הבמה בביטחון רב. היא נפטרה ב-1978 מסרטן הלבלב.
שנה אחרי מותה זכתה מרגרט מיד במדליית החופש הנשיאותית (Presidential Medal of Freedom), העיטור האזרחי הגבוה ביותר בארצות הברית. עולם המדע יזכור אותה בזכות עבודתה פורצת הדרך באנתרופולוגיה והעניין המיוחד שגילתה בחקר החברות, השבטים והתרבויות האנושיות, כשהשאלות שהיא שאלה לגבי האופן שבו הטבע או התרבות מעצבים אותנו, הן עדיין במרכז השיח.
הנה סיפורה של מרגרט מיד:
https://youtu.be/4Nb2z8Kz6o8
על האנתרופולוגית הדגולה ומחקרי המין והמיגדר:
https://youtu.be/FikUMyk4olw
המחקר הנועז וחסר התקדים שלה בסמואה:
https://youtu.be/BMClMKGZ_80
מתראיינת על אוטומציה ועובדים, כבר ב-1964:
https://youtu.be/QbodHOvnbCk
על מחקר ההתבגרות בסמואה:
https://youtu.be/znkaCEKn8JQ
מדע האנתרופולוגיה לא היה דומה בלעדיה:
https://youtu.be/DjGRCi7ewtY?long=yes
המשחק "פלונטר" - איך משחקים במשחק המעודד לעבודת צוות "פלונטר"?
משחק החברה "פלונטר" מחייב את חברי הקבוצה להגיע לפתרון בדרך משותפת.
כך משחקים אותו:
כל חברי הקבוצה עומדים בחלל החדר ונותנים אחד לשני ידיים, באופן כזה שהם מסתבכים זה בזה.
משימתם היא לצאת מאותו פלונטר שהם יצרו, מבלי שאף אחד יעזוב ידיים. (למעלה, למטה ומכל הכיוונים..)
מהו מדע האנתרופולוגיה?
אנתרופולוגיה (Anthropology) הוא תחום מדעי העוסק בחקר האדם בחברה ומתבונן על כך מזוויות מגוונות. אלה מביאות בחשבון את המרכיבים הרבים בחיים האנושיים.
יש אנתרופולוגים העוסקים בחקר חברות רחוקות או שבטים מבודדים. אחרים חוקרים פרטים מהעבר ואת החברות בהן פעלו. יש מהם אף כאלה שהתפרסמו במחקריהם על חברות פרהיסטוריות.
מאז ומתמיד עסקו אנתרופולוגים בחקר של חברות פשוטות, כאלה שלא היו להן טקסטים שנכתבו. הלמידה על התרבויות הללו הייתה על ידי בחינה של הכלים והיצירות שנוצרו בתרבויות כאלה.
מוכר במיוחד בעולם האנתרופולוגיה הוא תחום האנתרופולוגיה החברתית. תחום זה של מחקר עוסק בהתנהגות חברתית, התנהגות הבאה לידי ביטוי ביחסים שבין פרטים בחברה, בין קבוצות בה וגם בין ארגונים פוליטיים שונים.
במסגרת מחקרית זו חוקרים האנתרופולוגים גם את היחסים היומיומיים בין הפרט למדינה וגם אלה שבין קבוצות שונות למדינה. הפרטים הרי פוגשים את המדינה בכל רגע והיבט בחייהם.
מקור המונח מצירוף של שתי מילים ביוונית. "אנתרופו" שפירושו "של האדם", או "אנושי" ו"לוגיה" שמשמעותה היא תורה, דעת או חקר.
הכירו את חברות ותרבויות העולם בתגית "אנתרופולוגיה".
הנה תיאור של מדע האנתרופולוגיה:
https://youtu.be/J5aglbgTEig
הצצה לכמה מהחברות האנושיות בעולם:
https://youtu.be/udj7ovfg1Xs
שיטות המחקר באנתרופולוגיה וכיצד החוקרים לומדים:
https://youtu.be/mISJ5B9237s
אנתרופולוגית מספרת (עברית):
https://youtu.be/4HEpJ5RrmUs
לימודי סוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה:
https://youtu.be/mTl0kBvPRfs
ואנתרופולוג אופטי - הצלם שמתעד עמים ושבטים נכחדים (מתורגם):
https://youtu.be/OWq7ToR2U8Q?long=yes
מהו חוק השומרוני הטוב?
"השומרוני הטוב" (Good Samaritan) הוא מושג שמתייחס לאדם שעוזר לאדם אחר, בלי כוונה כלשהי לקבל ממנו תמורה ומבלי לחשוב יותר מדי.
המושג בא ממשל שסיפר ישו הנוצרי למאמיניו ושהתבסס, כמו כל תורתו המוסרית של ישו, על היהדות - מהציווי העליון של "ואהבת לרעך כמוך".
אבת יש חוק כזה ממש.
"חוק השומרוני הטוב" הוא חוק שמחייב אנשים לעזור והוא חוקק במדינות שונות בארה"ב ובאירופה (חוק די דומה, אגב, לחוק הישראלי). "חוק השומרוני הטוב" מגן על אדם שמושיט עזרה לאדם אחר הנמצא בסכנה, מפני תביעה משפטית.
לפי החוק גם אם הוגשה עזרה לא נכונה ואף כזו שגרמה נזק, כוונתו הטובה מגנה עליו. יש המרחיבים את פרשנות החוק גם להכרח להגיש עזרה לנפגע. כוונת "חוק השומרוני הטוב" היא לשפר את נכונותם של אנשים לעזור ולא לאפשר להם לעמוד מנגד.
לפי החוק, לא צריך להמתין לאלטרואיזם, טוב לב שלא מצפה לתמורה, אלא יש לסייע בכל מקרה.
אנו יכולים לאמץ מזה להתנהגות האישית שלנו את הכלל - לעולם לא נעמוד מנגד וננסה לסייע לכל אדם שזקוק לעזרה, גם אם לא יוצא לנו מזה דבר.
הנה סרטון על משל השומרוני הטוב (מתורגם):
http://youtu.be/pMBSu_X10KI?t=15s
בסדרה המיתולוגית "סיינפלד" הוקדש פרק הסיום למקרה שבו עמדו גיבורי הסדרה מנגד ונתבעו על שלא סייעו לאיש שנשדד ברחוב ולעגו לו:
http://youtu.be/zPnK0NCn_MQ
וליד המקום בו התרחש לפי האמונה העניין יש היום אכסניית אורחים בשם זה (עברית):
https://youtu.be/uqXV23Ivj_0?long=yes
מהי תאוריית "החלונות השבורים"?
תאוריית "החלונות השבורים" (Broken windows theory) אומרת שכאשר יש בשכונה מסוימת חלון שבור שלא תוקן, במהרה יצטרפו אליו חלונות שבורים רבים אחרים, שלא יתוקנו גם הם, מה שיגרור להזנחה כללית ובהמשך גם הידרדרות לפשע. טענה חשובה היא שהתרופפות של החוקים והאיסורים החברתיים, תביא במשך הזמן לעלייה בפשיעה ובאלימות.
התאוריה הוצגה על ידי צמד החוקרים ג'יימס וילסון וג'ורג' קלינג ב-1982, בכתב העת "The Atlantic Monthly". היא נכללה במאמר על הפשע והאסטרטגיות האפשריות לסילוק הפשע משכונות עירוניות.
כמובן שהחלון השבור הוא סמל להזנחה בתחילת הדרך, של דברים בעייתיים ופשעים קטנים, שאם לא יטופלו, יהפכו לפשעים ובעיות גדולות. המסר המועבר באי תיקון החלון הראשון ואלו הבאים אחריו, הוא למעשה היעדר גבולות וחוסר אכפתיות של הסביבה לרכושה ולתושביה. רק תיקון ובצידו אכיפה בלתי מתפשרת של החוקים, יביאו לשיפור המצב.
השיטה יושמה בשנות ה-80 בעיר ניו-יורק, על ידי ראש העיריה רודי ג'וליאני ונחלה הצלחה מרשימה. בכך היא נתנה אישור לרעיון שתיקון ואכיפה יכולים להביא לשינוי גם במקומות ובקהילות שהכל נראה בהם אבוד. מנגד, יש חוקרים שחולקים על ההצלחה הזו, לאחר שמחקר שערכו גילה שבאותן שנים חלה ירידה מקבילה בפשיעה ובאלימות בכל רחבי ארה"ב ולא רק בעיר ניו יורק.
הנה תיאור קצר של תאוריית החלונות השבורים:
https://youtu.be/vj9WsGbaNAY
הסבר מפורט ומתורגם של התאוריה ואף קורא להפעילה ברמה העולמית:
https://youtu.be/Y-cUr2MYbh8
וראש עיריית ניו-יורק לשעבר מסביר כיצד יישם את מסקנות התאוריה כדי לשפר את מצב הפשע בניו-יורק באופן משמעותי מאד (מתורגם):
http://youtu.be/VX7hDYLPf6s
לילד אוטיסט יש קושי מסוים. גם אם לא תמיד אנו מבינים את מה שהוא אומר, או שהתנהגותם מוזרה בעינינו, חשוב מאד שננהג בילדים אוטיסטים בצורה חברית ונעימה.
דמיינו איך אתם הייתם מרגישים אם היו נוהגים בכם אחרת. אוטיסטים הם ילדים כמו כולם. הם זכאים לאהבה וליחס טוב בדיוק כמוכם וכמו כולם. כשפוגעים בהם ומתנהגים כלפיהם בצורה לא נעימה, הם מרגישים ונפגעים בדיוק כמוך.
הנה ילד שמתאר את אחיו האוטיסט:
http://youtu.be/ULbb0hM0IfM
מסר של ילד אוטיסט:
http://youtu.be/rmSElKSYS9c
שֵׁבֶט (Tribe) הוא אחת המסגרות החברתיות העתיקות ביותר. זוהי בעצם אחת מצורות ההתאגדות ההיסטורית-פרימיטיבית הקדומה ביותר של הקהילות.
השבטים הראשונים נוצרו מקבוצות קטנות, שהתגוררו באותו אזור והתאחדו ליחידה חברתית גדולה ובטוחה יותר. עם הזמן יצר כל שבט כזה תרבות ושפה משותפות. סיפורים משותפים יצרו אמונות, סמלים, אלילים בצורת טוטמים ועוד.
השבטים יצרו חלוקה יעילה וטובה של הכוחות ובנו להם בדרך כלל כלכלה שבטית בריאה. שיתוף הפעולה של הגברים בשבט כיוון למשימות כמו ציד והגנה על בני השבט. הנשים בשבט עסקו בגידול הילדים, ליקוט מזון ובהמשך ההיסטוריה גם בחקלאות.
במהלך הפרהיסטוריה וההיסטוריה השבט הפך לסוג של ארגון חברתי פוליטי המאורגן מאוסף של חמולות, "קלאנים" (clans), התאגדויות שונות שיוצרות ביחד את השבט.
מילת המפתח היא שייכות. השבט הוא מסגרת, הגנה והמקום בו אדם יוצר משפחה.
בעולם היו בעבר שבטים אינספור, משבטים באוסטרליה הרחוקה, דרך המוני שבטים ביבשת אפריקה, שבטי בדואים וערבים במזרח התיכון ובצפון אפריקה ועד לשבטי האינדיאנים ביבשות אמריקה. גם ביהדות העתיקה מילאו השבטים תפקיד היסטורי ומשמעותי במיוחד.
גם אם הם רחוקים מלהיעלם, מטבע הדברים מספרם של השבטים בימינו הולך ומצטמצם. שבטים רבים במדינות המתקדמות מועברים או מתיישבים בערים ובעיירות במדינות רבות, לא פעם שלא מרצונם ותוך פגיעה אנושה במרקם החברתי שלהם ובמסורת השבט.
שבטים רבים בעולם עדיין קיימים, אם כי המציאות הגלובלית הולכת ומשנה גם אותם. ראו רבים מהם בתגית "שבטים".
הנה שבטי האינדיאנים באמריקה (עברית):
https://youtu.be/ytUc-A4LFqg
שבט מבודד בימינו שיורה במתקרבים, כמו כל הטריטוריאליים שמגינים על אדמתם:
https://youtu.be/yl0uYjt2Az4
שבטי תנועות הנוער שאבו מגינונים השבטים האמיתיים (עברית):
https://youtu.be/8JAUqPPfAJo
הדגמה למי שלא בשבט - הוא לא שייך! (עברית):
https://youtu.be/Ofv9hTEECHo
ויש גם את עשרת השבטים היהודיים (עברית):
https://youtu.be/iuGHzEsN9c8?long=yes
כיצד אפשר לזהות שחבר או אח או מישהו עלול להתאבד?
אילו סימנים יכולים לרמז על נטייה אבדנית?
זהו תקציר העניין המורכב כל כך ואאוריקה לא מתיימרת ואינה יכולה להקיף את כל הנושא. אם יש חשד ולו גם קל, פנו למומחים או לעמותת "בשביל החיים".
ועדיין - אלו הסימנים להורים, שיכולים להוות תמרורי אזהרה לנטיות אובדניות אצל בני נוער:
1. ירידה בתיאבון.
2. הסתגרות.
3. שינויים חדים בטעם המוסיקלי לכיוון של מוסיקה עצובה ודכאונית.
4. שינויים בהרגלי השינה.
5. ניתוק, הסתגרות או קשר רופף עם הסביבה.
#להורים
נסו באופן כללי לשים לב מה קורה עם הילדים שלכם והאם חלים אצלם שינויים חדים בהתנהגות ובהתנהלות החברתית. גם אם רובם לא קשורים לסימני מצוקה המרמזים על נטיות אובדניות, הם יסייעו ללא ספק ליכולת לתקשר, לסייע ולהקל עליהם את תקופת ההתבגרות שמן הסתם אינה קלה בכל מקרה.
#לחברים
אם אתם חברים של מישהו או מישהי שיש להם את הסימנים הללו, חשוב שתדעו שלספר ליועצת בית הספר או אפילו להורים שלהם או שלכם, זו לא הלשנה. זו חובה מוסרית וגילוי של חברות אמיתית. אדם שניצל מהתאבדות ועובר טיפול שמסייע לו לצאת מהמצב האובדני ולחזור לרצון לחיים, אדם כזה יודה לכם כל החיים. ילכן שייקח קצת זמן, אבל ההבנה מחלחלת וההכרה בחברות והאהבה שגרמה לכם להצילם תבוא. דווחו. עדכנו. זה מציל חיים.
הנה שיחה עם אימא שאבדה את ביתה והפכה ליועצת ותומכת בזיהוי וגילוי של נטיות אובדניות ועם פסיכולוג מומחה:
https://youtu.be/lW2Cv08u3NI
אילו סימנים יכולים לרמז על נטייה אבדנית?
זהו תקציר העניין המורכב כל כך ואאוריקה לא מתיימרת ואינה יכולה להקיף את כל הנושא. אם יש חשד ולו גם קל, פנו למומחים או לעמותת "בשביל החיים".
ועדיין - אלו הסימנים להורים, שיכולים להוות תמרורי אזהרה לנטיות אובדניות אצל בני נוער:
1. ירידה בתיאבון.
2. הסתגרות.
3. שינויים חדים בטעם המוסיקלי לכיוון של מוסיקה עצובה ודכאונית.
4. שינויים בהרגלי השינה.
5. ניתוק, הסתגרות או קשר רופף עם הסביבה.
#להורים
נסו באופן כללי לשים לב מה קורה עם הילדים שלכם והאם חלים אצלם שינויים חדים בהתנהגות ובהתנהלות החברתית. גם אם רובם לא קשורים לסימני מצוקה המרמזים על נטיות אובדניות, הם יסייעו ללא ספק ליכולת לתקשר, לסייע ולהקל עליהם את תקופת ההתבגרות שמן הסתם אינה קלה בכל מקרה.
#לחברים
אם אתם חברים של מישהו או מישהי שיש להם את הסימנים הללו, חשוב שתדעו שלספר ליועצת בית הספר או אפילו להורים שלהם או שלכם, זו לא הלשנה. זו חובה מוסרית וגילוי של חברות אמיתית. אדם שניצל מהתאבדות ועובר טיפול שמסייע לו לצאת מהמצב האובדני ולחזור לרצון לחיים, אדם כזה יודה לכם כל החיים. ילכן שייקח קצת זמן, אבל ההבנה מחלחלת וההכרה בחברות והאהבה שגרמה לכם להצילם תבוא. דווחו. עדכנו. זה מציל חיים.
הנה שיחה עם אימא שאבדה את ביתה והפכה ליועצת ותומכת בזיהוי וגילוי של נטיות אובדניות ועם פסיכולוג מומחה:
https://youtu.be/lW2Cv08u3NI
אבטלה היא מצב שבו אדם המסוגל ומעוניין לעבוד, לא מצליח למצוא עבודה שבה יוכל להתפרנס. האדם המובטל הוא מי שמעוניין לעבוד ומחפש עבודה, אך לא מצליח למצוא עבודה.
האבטלה אינה רק מצב הפוגע בהכנסות המובטל, אלא גם פוגע בהרגשתו ובכבודו למול משפחתו, חבריו והסובבים אותו. לכן הממשלה צריכה לשאוף לאבטלה נמוכה שתאפשר לאנשים ליהנות מפרי עבודתם ולקיים חיים בריאים ונכונים.
אבטלה כתופעה חברתית יכולה להיגרם בשל מצב שבו כלכלה לא צומחת, הייצור יורד ושוק העבודה חווה מיתון. במצב כזה לא נדרשים עובדים, כמו בכלכלה צומחת, כשמפעלים מייצרים וזקוקים לעובדים רבים שיעבדו בכדי להגדיל את הייצור.
בשנים האחרונות מזכירים יותר ויותר את האבטלה הנובעת מכך שתוכנות חכמות הולכות ומחליפות עובדים אנושיים, שבעבר עשו דברים שתוכנה עושה היום טוב יותר ובזול. תוכנות הולכות ומחליפות לחלוטין את סדרני המוניות, מנהלי החשבונות, סוכני הנסיעות, פקידי קופות הקולנוע, מוכרי התקליטים והדיסקים ועוד ועוד. רובוטים תעשייתיים החליפו כבר מיליוני עובדים ברחבי העולם, שפעם עבדו ליד פס ייצור, שכיום הוא אוטומטי לחלוטין. התחזיות הן שתחומים רבים יילכו וייעשו בעתיד מנוהלי תוכנה ויגרמו לפיטורין של עובדים רבים ולאבטלה.
כך נראים פיטורים שמביאים אדם להיות מובטל (עברית):
https://youtu.be/Y9DM8eDxIz4
סרטון סאטירי למדי שמציג את האבטלה מהצד של הבוס שמפטר ברגישות מסוימת (עברית):
http://youtu.be/EPjYm1DhzmU
האבטלה החדשה, שבה מחליפה הטכנולוגיה את העובדים האנושיים (עברית):
https://youtu.be/jM00QpOysj8?t=44s
ואפשר קצת לחייך (עברית):
https://youtu.be/MVMFtklvXNc
חברות
מרגרט מיד (Margaret Mead), אולי המדענית הכי מפורסמת בארצות הברית ואחת הנשים החשובות באמריקה, הייתה אנתרופולוגית אמריקאית, חוקרת תרבויות פרימיטיביות שהפכה, כמעט בלי לתכנן, לאייקון גלובלי ואחת הדמויות המשפיעות ביותר על תפיסת התרבות האנושית במאה ה-20.
היא נולדה ב-1901 בפילדלפיה (Philadelphia) גדלה בבית אינטלקטואלי ולמדה באוניברסיטת קולומביה (Columbia University), תחת הדרכתם של פרנץ בואס (Franz Boas) ורות בנדיקט (Ruth Benedict), שני ענקי האנתרופולוגיה המודרנית.
המחקר של מרגרט מיד עומד להתמקד בדרכים שבהן תרבות מעצבת את ההתנהגות האנושית, האמונות, התפיסות הדתיות והמוסדות החברתיים.
כבר בגיל 23 עד 24 היא מתחילה לחקור תרבויות פרימיטיביות, מתוך אמונה שעל ידי השוואת החברה בה גדלה עם תרבויות פחות מתקדמות, יהיה ביכולתה להבין כמה מהבעיות של אמריקה המודרנית. העניין העיקרי שלה היה במיניות ובאופן בו החברה המודרנית מאלצת ומתעלת את כולנו לתפקידים וזהויות מגדריות שחונקים למעשה את צרכינו האמיתיים.
בהשראת התצפיות שלה בבני נוער אמריקאים, נסעה מרגרט מיד ב-1925 לסמואה (Samoa), כדי לבדוק שאלה שהעסיקה את המדע: האם המתח והסערה הרגשית של גיל ההתבגרות הם תופעה ביולוגית אוניברסלית, או תוצר של תרבות? - היא חיה חודשים רבים בין הנערות המקומיות, למדה את שפתן ושמה לב שהחיים בסמואה הם חיים בחברה חד-תרבותית, עם הרבה נשים מבוגרות כמודלים לחיקוי, ציפיות ברורות מהן ומין ללא סטיגמות.
אחרי 9 חודשים היא שבה לארצות הברית עם תשובה שהדהימה את העולם: בסמואה, טענה, גיל ההתבגרות הוא שליו ונינוח, חסר לחלוטין את הדרמה המוכרת מהמערב. הספר שכתבה ויצא ב-1928, "בגיל ההתבגרות בסמואה" (Coming of Age in Samoa), הפך לרב מכר ועורר ויכוח שנמשך עשרות שנים.
בסוף אותו עשור היא יצאה למסע לגיניאה החדשה וחקרה את הסכיזופרניה באיי באלי. בין לבין וכמייצגת ידע בין תרבותי וחוקרת מפורסמת של דפוסי מין והתבגרות בתרבויות קטנות, היא גם הרשתה לידיד צעיר ובעל רעיונות נועזים בחינוך, מי שיתפרסם לימים כרופא הילדים ד"ר ספוק, לנסות על בתה היחידה את שיטותיו החינוכיות המהפכניים.
כאן טמון גם אחד הפיתולים המרתקים בקריירה שלה: ב-1983, לאחר מותה, האנתרופולוג הניו זילנדי דרק פרימן (Derek Freeman) פרסם ביקורת חריפה וטען שממצאיה בסמואה היו שגויים, וכי הנשים שראיינה הוליכו אותה שולל בסיפורים מומצאים. הוויכוח עדיין לא נסגר לחלוטין בקהילה המדעית.
אבל מעבר לסמואה, בחייה מיד המשיכה לחקור תרבויות בפפואה גינאה החדשה (Papua New Guinea), ופרסמה ב-1935 את "מין ומזג בשלוש חברות פרימיטיביות" (Sex and Temperament in Three Primitive Societies). בספר היא טענה שתפקידי המגדר אינם מולדים אלא נלמדים. זה היה מהפכני. היא הפכה לסמל פמיניסטי עוד לפני שהפמיניזם הפך לתנועה מאורגנת.
אגב, אביה של מיד כינה אותה בילדותה בחיבה "פאנק" (Punk). כשנולד אחיה הצעיר, הפך הוא ל"פאנק הזכרי" ואילו היא קיבלה את התואר "הפאנק המקורי", מה שמיד עצמה תיארה כהיפוך של הסדר הרגיל שבו הבן הוא בעל הזהות האמיתית.
מיד ידעה לתקשר עם הציבור הרחב, נדירה בקרב אנשי אקדמיה. היא כתבה טורים בעיתונים, הופיעה בטלוויזיה, עמדה על הבמה בביטחון רב. היא נפטרה ב-1978 מסרטן הלבלב.
שנה אחרי מותה זכתה מרגרט מיד במדליית החופש הנשיאותית (Presidential Medal of Freedom), העיטור האזרחי הגבוה ביותר בארצות הברית. עולם המדע יזכור אותה בזכות עבודתה פורצת הדרך באנתרופולוגיה והעניין המיוחד שגילתה בחקר החברות, השבטים והתרבויות האנושיות, כשהשאלות שהיא שאלה לגבי האופן שבו הטבע או התרבות מעצבים אותנו, הן עדיין במרכז השיח.
הנה סיפורה של מרגרט מיד:
https://youtu.be/4Nb2z8Kz6o8
על האנתרופולוגית הדגולה ומחקרי המין והמיגדר:
https://youtu.be/FikUMyk4olw
המחקר הנועז וחסר התקדים שלה בסמואה:
https://youtu.be/BMClMKGZ_80
מתראיינת על אוטומציה ועובדים, כבר ב-1964:
https://youtu.be/QbodHOvnbCk
על מחקר ההתבגרות בסמואה:
https://youtu.be/znkaCEKn8JQ
מדע האנתרופולוגיה לא היה דומה בלעדיה:
https://youtu.be/DjGRCi7ewtY?long=yes
משחק החברה "פלונטר" מחייב את חברי הקבוצה להגיע לפתרון בדרך משותפת.
כך משחקים אותו:
כל חברי הקבוצה עומדים בחלל החדר ונותנים אחד לשני ידיים, באופן כזה שהם מסתבכים זה בזה.
משימתם היא לצאת מאותו פלונטר שהם יצרו, מבלי שאף אחד יעזוב ידיים. (למעלה, למטה ומכל הכיוונים..)
אנתרופולוגיה (Anthropology) הוא תחום מדעי העוסק בחקר האדם בחברה ומתבונן על כך מזוויות מגוונות. אלה מביאות בחשבון את המרכיבים הרבים בחיים האנושיים.
יש אנתרופולוגים העוסקים בחקר חברות רחוקות או שבטים מבודדים. אחרים חוקרים פרטים מהעבר ואת החברות בהן פעלו. יש מהם אף כאלה שהתפרסמו במחקריהם על חברות פרהיסטוריות.
מאז ומתמיד עסקו אנתרופולוגים בחקר של חברות פשוטות, כאלה שלא היו להן טקסטים שנכתבו. הלמידה על התרבויות הללו הייתה על ידי בחינה של הכלים והיצירות שנוצרו בתרבויות כאלה.
מוכר במיוחד בעולם האנתרופולוגיה הוא תחום האנתרופולוגיה החברתית. תחום זה של מחקר עוסק בהתנהגות חברתית, התנהגות הבאה לידי ביטוי ביחסים שבין פרטים בחברה, בין קבוצות בה וגם בין ארגונים פוליטיים שונים.
במסגרת מחקרית זו חוקרים האנתרופולוגים גם את היחסים היומיומיים בין הפרט למדינה וגם אלה שבין קבוצות שונות למדינה. הפרטים הרי פוגשים את המדינה בכל רגע והיבט בחייהם.
מקור המונח מצירוף של שתי מילים ביוונית. "אנתרופו" שפירושו "של האדם", או "אנושי" ו"לוגיה" שמשמעותה היא תורה, דעת או חקר.
הכירו את חברות ותרבויות העולם בתגית "אנתרופולוגיה".
הנה תיאור של מדע האנתרופולוגיה:
https://youtu.be/J5aglbgTEig
הצצה לכמה מהחברות האנושיות בעולם:
https://youtu.be/udj7ovfg1Xs
שיטות המחקר באנתרופולוגיה וכיצד החוקרים לומדים:
https://youtu.be/mISJ5B9237s
אנתרופולוגית מספרת (עברית):
https://youtu.be/4HEpJ5RrmUs
לימודי סוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה:
https://youtu.be/mTl0kBvPRfs
ואנתרופולוג אופטי - הצלם שמתעד עמים ושבטים נכחדים (מתורגם):
https://youtu.be/OWq7ToR2U8Q?long=yes
"השומרוני הטוב" (Good Samaritan) הוא מושג שמתייחס לאדם שעוזר לאדם אחר, בלי כוונה כלשהי לקבל ממנו תמורה ומבלי לחשוב יותר מדי.
המושג בא ממשל שסיפר ישו הנוצרי למאמיניו ושהתבסס, כמו כל תורתו המוסרית של ישו, על היהדות - מהציווי העליון של "ואהבת לרעך כמוך".
אבת יש חוק כזה ממש.
"חוק השומרוני הטוב" הוא חוק שמחייב אנשים לעזור והוא חוקק במדינות שונות בארה"ב ובאירופה (חוק די דומה, אגב, לחוק הישראלי). "חוק השומרוני הטוב" מגן על אדם שמושיט עזרה לאדם אחר הנמצא בסכנה, מפני תביעה משפטית.
לפי החוק גם אם הוגשה עזרה לא נכונה ואף כזו שגרמה נזק, כוונתו הטובה מגנה עליו. יש המרחיבים את פרשנות החוק גם להכרח להגיש עזרה לנפגע. כוונת "חוק השומרוני הטוב" היא לשפר את נכונותם של אנשים לעזור ולא לאפשר להם לעמוד מנגד.
לפי החוק, לא צריך להמתין לאלטרואיזם, טוב לב שלא מצפה לתמורה, אלא יש לסייע בכל מקרה.
אנו יכולים לאמץ מזה להתנהגות האישית שלנו את הכלל - לעולם לא נעמוד מנגד וננסה לסייע לכל אדם שזקוק לעזרה, גם אם לא יוצא לנו מזה דבר.
הנה סרטון על משל השומרוני הטוב (מתורגם):
http://youtu.be/pMBSu_X10KI?t=15s
בסדרה המיתולוגית "סיינפלד" הוקדש פרק הסיום למקרה שבו עמדו גיבורי הסדרה מנגד ונתבעו על שלא סייעו לאיש שנשדד ברחוב ולעגו לו:
http://youtu.be/zPnK0NCn_MQ
וליד המקום בו התרחש לפי האמונה העניין יש היום אכסניית אורחים בשם זה (עברית):
https://youtu.be/uqXV23Ivj_0?long=yes
תאוריית "החלונות השבורים" (Broken windows theory) אומרת שכאשר יש בשכונה מסוימת חלון שבור שלא תוקן, במהרה יצטרפו אליו חלונות שבורים רבים אחרים, שלא יתוקנו גם הם, מה שיגרור להזנחה כללית ובהמשך גם הידרדרות לפשע. טענה חשובה היא שהתרופפות של החוקים והאיסורים החברתיים, תביא במשך הזמן לעלייה בפשיעה ובאלימות.
התאוריה הוצגה על ידי צמד החוקרים ג'יימס וילסון וג'ורג' קלינג ב-1982, בכתב העת "The Atlantic Monthly". היא נכללה במאמר על הפשע והאסטרטגיות האפשריות לסילוק הפשע משכונות עירוניות.
כמובן שהחלון השבור הוא סמל להזנחה בתחילת הדרך, של דברים בעייתיים ופשעים קטנים, שאם לא יטופלו, יהפכו לפשעים ובעיות גדולות. המסר המועבר באי תיקון החלון הראשון ואלו הבאים אחריו, הוא למעשה היעדר גבולות וחוסר אכפתיות של הסביבה לרכושה ולתושביה. רק תיקון ובצידו אכיפה בלתי מתפשרת של החוקים, יביאו לשיפור המצב.
השיטה יושמה בשנות ה-80 בעיר ניו-יורק, על ידי ראש העיריה רודי ג'וליאני ונחלה הצלחה מרשימה. בכך היא נתנה אישור לרעיון שתיקון ואכיפה יכולים להביא לשינוי גם במקומות ובקהילות שהכל נראה בהם אבוד. מנגד, יש חוקרים שחולקים על ההצלחה הזו, לאחר שמחקר שערכו גילה שבאותן שנים חלה ירידה מקבילה בפשיעה ובאלימות בכל רחבי ארה"ב ולא רק בעיר ניו יורק.
הנה תיאור קצר של תאוריית החלונות השבורים:
https://youtu.be/vj9WsGbaNAY
הסבר מפורט ומתורגם של התאוריה ואף קורא להפעילה ברמה העולמית:
https://youtu.be/Y-cUr2MYbh8
וראש עיריית ניו-יורק לשעבר מסביר כיצד יישם את מסקנות התאוריה כדי לשפר את מצב הפשע בניו-יורק באופן משמעותי מאד (מתורגם):
http://youtu.be/VX7hDYLPf6s
מהי אמפתיה?
אמפתיה היא הבנה, השתתפות והזדהות עם הרגשות של מישהו אחר. אם למישהו כואב או שהוא עצוב ואנחנו מבינים ומזדהים איתו ואומרים לו את זה וממש מרגישים רע עם זה שעצוב לו - בכך אנחנו מביעים אמפתיה.
המילה "אמפתיה" באה מיוונית (מלשון "פתוס" כלומר "סבל"). משמעותה הפסיכולוגית היא זיהוי והבנה של כאב ומצוקה של אחרים והזדהות עם מה שהם עוברים ואיך שהם מרגישים.
האמפתיה לבני אדם חשובה, במיוחד כשאנשים עוברים משהו קשה והם מתקשים לבטא בצורה ברורה את מה שהם עוברים ואת רגשותיהם.
מהי אמפתיה? (מתורגם)
https://youtu.be/t81OKK8rhI0
הסבר לילדים מתוך תכנית הטלוויזיה רחוב סומסום (מתורגם):
http://youtu.be/fMHEXXyCn2c
אמפתיה היא מהדברים שהכי תורמים לזוגיות טובה (עברית):
https://youtu.be/HLwAK46cn-o
על ההבדל שבין אמפתיה לסימפטיה (מתורגם):
http://youtu.be/C_i2QjW863Y
הדגמה אמנותית לאמפתיה (מתורגם):
http://youtu.be/cIeWtx8rxZk
ובחיוך - אמפתיה מוגזמת והצדקה נלהבת מדי גם היא יכולה להיראות מוזרה (עברית):
https://youtu.be/YTt5eZms3Ko
אמפתיה היא הבנה, השתתפות והזדהות עם הרגשות של מישהו אחר. אם למישהו כואב או שהוא עצוב ואנחנו מבינים ומזדהים איתו ואומרים לו את זה וממש מרגישים רע עם זה שעצוב לו - בכך אנחנו מביעים אמפתיה.
המילה "אמפתיה" באה מיוונית (מלשון "פתוס" כלומר "סבל"). משמעותה הפסיכולוגית היא זיהוי והבנה של כאב ומצוקה של אחרים והזדהות עם מה שהם עוברים ואיך שהם מרגישים.
האמפתיה לבני אדם חשובה, במיוחד כשאנשים עוברים משהו קשה והם מתקשים לבטא בצורה ברורה את מה שהם עוברים ואת רגשותיהם.
מהי אמפתיה? (מתורגם)
https://youtu.be/t81OKK8rhI0
הסבר לילדים מתוך תכנית הטלוויזיה רחוב סומסום (מתורגם):
http://youtu.be/fMHEXXyCn2c
אמפתיה היא מהדברים שהכי תורמים לזוגיות טובה (עברית):
https://youtu.be/HLwAK46cn-o
על ההבדל שבין אמפתיה לסימפטיה (מתורגם):
http://youtu.be/C_i2QjW863Y
הדגמה אמנותית לאמפתיה (מתורגם):
http://youtu.be/cIeWtx8rxZk
ובחיוך - אמפתיה מוגזמת והצדקה נלהבת מדי גם היא יכולה להיראות מוזרה (עברית):
https://youtu.be/YTt5eZms3Ko
כיצד ירדו הפשע והאלימות בניו יורק?
לאחר שפורסם המחקר של החוקרים ג'יימס וילסון וג'ורג' קלינג ב-1982, על מה שנקרא "תאוריית החלונות השבורים" (Broken windows theory), החליטו בניו יורק לאמץ את התאוריה ולנסות ולתקן את המצב הקשה בעיר. שיטת העבודה של רודי ג'וליאני הייתה לתקן את ההזנחה, לנקות את השכונות ובמקביל - לנקוט גישה של אפס-סובלנות באכיפת החוקים בעיר.
ראש העירייה הנבחר של העיר ניו יורק האמין שאם הפשיעה והאלימות היא תוצאה הכרחית של אי-סדר, לכלוך והרס, תיקון של הגורמים הללו ואכיפה של החוקים יביאו לתיקון המצב. התוצאה הייתה מצוינת. הסתבר שאימוץ הרעיון הצליח להקטין באופן דרמטי את הפשיעה בניו יורק. כמות הרציחות ירדה לפחות מ-20% ממה שהייתה לפני הפעלת התכנית, מ-30 רציחות למאה אלף איש, ל-5 בלבד!
הנה סרטון שמסביר כיצד יושמה התאוריה של החלונות השבורים בעיר ניו יורק (עברית):
https://youtu.be/k0KfrAJU3w8
וג'וליאני מסביר כיצד יישם את מסקנות התאוריה כדי לשפר את מצב הפשע בניו-יורק באופן משמעותי מאד (מתורגם):
http://youtu.be/VX7hDYLPf6s
לאחר שפורסם המחקר של החוקרים ג'יימס וילסון וג'ורג' קלינג ב-1982, על מה שנקרא "תאוריית החלונות השבורים" (Broken windows theory), החליטו בניו יורק לאמץ את התאוריה ולנסות ולתקן את המצב הקשה בעיר. שיטת העבודה של רודי ג'וליאני הייתה לתקן את ההזנחה, לנקות את השכונות ובמקביל - לנקוט גישה של אפס-סובלנות באכיפת החוקים בעיר.
ראש העירייה הנבחר של העיר ניו יורק האמין שאם הפשיעה והאלימות היא תוצאה הכרחית של אי-סדר, לכלוך והרס, תיקון של הגורמים הללו ואכיפה של החוקים יביאו לתיקון המצב. התוצאה הייתה מצוינת. הסתבר שאימוץ הרעיון הצליח להקטין באופן דרמטי את הפשיעה בניו יורק. כמות הרציחות ירדה לפחות מ-20% ממה שהייתה לפני הפעלת התכנית, מ-30 רציחות למאה אלף איש, ל-5 בלבד!
הנה סרטון שמסביר כיצד יושמה התאוריה של החלונות השבורים בעיר ניו יורק (עברית):
https://youtu.be/k0KfrAJU3w8
וג'וליאני מסביר כיצד יישם את מסקנות התאוריה כדי לשפר את מצב הפשע בניו-יורק באופן משמעותי מאד (מתורגם):
http://youtu.be/VX7hDYLPf6s
