שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו חג ההודיה של ארצות הברית שנולד בקציר הראשון בה?
חג ההוֹדָיָה, או יום ההודיה (Thanksgiving Day) של האמריקאים, הוא חג שהם חוגגים בכל שנה ביום חמישי האחרון של חודש נובמבר.
בארוחת הערב של יום ההודיה אוכלים האמריקנים בבתים רבים ארוחת ערב גדולה, שבמרכזה ניצב תרנגול הודו ממולא. אגב, את תרנגול ההודו הזה הם מכנים דווקא "טורקי"...
בארוחת החג אוכלים גם פשטידת דלעת מיוחדת, את המלִית (stuffing) המפורסמת ומרקחת גרגרי-יער (cranberries).
חג ההודיה נולד מחגיגה שערכו במאה ה -17 המתיישבים הראשונים בארצות הברית, הצליינים (Pilgrims), שבאו לאמריקה על ספינת המייפלאואר האגדית.
החגיגה נערכה לכבוד הקציר הראשון של ה"פילגרימז" על אדמת אמריקה, קציר מוצלח שבא אחרי תקופה ארוכה של רעב וכישלונות חקלאיים ובשיתוף פעולה חדש ומוצלח עם שבט אינדיאנים מהסביבה.
בחג מבטאים האמריקאים תודה על יבולי הסתיו וכללית לאלוהים. גם אם מקור החג נוצרי, הוא הפך במהלך השנים לחגיגה חילונית, שחוגגים גם אמריקאים רבים שאינם נוצרים. ההודייה מהחג היא פחות לאל ויותר לאמריקאי האזרחי, שמטפח את הסגולות האנושיות החיוביות שלו.
חג ההודיה כיום הוא יום הנסיעות העמוס ביותר בשנה בארה"ב. המשפחה האמריקאית נוהגת להתכנס בחג יחד, כשבני המשפחה מגיעים מכל פינות הארץ. בחג מודים ומוקירים בני המשפחה על הדברים הטובים שחוו במהלך השנה.
במרכז החג ואחרי הסעודה הגדולה מתקיים ומשודר בצפיית שיא בטלוויזיה ה"סופרבול", משחק הפוטבול החשוב בשנה, אירוע עצום, עם מופעים של האמנים המצליחים ביותר ופרסומות שעלותן בלתי נתפסת ונוטות להיות יצירתיות וזכורות לשנים רבות.
הנה סיפורו ההיסטורי של חג ההודיה:
https://youtu.be/lslqtUMwDxA
הסבר חג ההודיה ויום ההודיה:
https://youtu.be/uG4XyNqUQxg
הסיבה לחג ומה באמת קרה בארוחה המפורסמת שהולידה אותו:
https://youtu.be/ociHVDWxDaY
ב-2020 החיה חג ההודיה את התעופה בארה"ב שנעצרה הקורונה (עברית):
https://youtu.be/yqde2da7Z_M
ותכנית חינוכית על חג ההודיה וההיסטוריה שלה, שמתחילה מארוחה אחת (עברית):
https://youtu.be/roYtmNTqj2o?long=yes
מה היה המסע האגדי של האוניה מייפלאואר?
מסעה של האוניה "מייפלאואר" (Mayflower), מאירופה אל חופי צפון אמריקה, הוא אחד המסעות המפורסמים ביותר של המאה ה-17 ומהמיתוסים החשובים בהיסטוריה של ארצות הברית.
האוניה יצאה מאנגליה בספטמבר 1620, כשעל סיפונה 102 נוסעים ו-30 אנשי צוות. המסלול שלה מוביל מפלימות' שבאנגליה אל מקום במסצ'וסטס, שיקבל את אותו השם, פלימות'.
הנוסעים, נקרא להם "צליינים" (Pilgrims), חיפשו חופש דתי ושאיפתם היא להקים קהילה חדשה באמריקה. שווה לדעת שאותם חלוצים שהפליגו לאמריקה על גבי האוניה מייפלאואר היו חבורה של נרדפי דת, שרצו בחופש פולחן.
האניה שטה במסע שארך 66 ימים, כשבמהלכו סובלים הנוסעים מסערות ומתנאים קשים מאוד. כשיגיעו לאמריקה, תכננו הצליינים להתיישב ביבשת החדשה, להקים את ביתם ולהיות למתיישבי פלימות' החדשה באמריקה.
עוד לפני כן, הם חתמו על "הסכם מייפלאואר", מסמך חברתי שהסדיר את הארגון הפוליטי והחברתי של הקהילה החדשה, עם שלטון עצמי, בסיס דמוקרטי ושיתוף פעולה בין החברים כולם.
עד היום הם מכונים באמריקה "האבות הצליינים" של ארצות הברית, להבדיל כמובן מ"האבות המייסדים", המנהיגים שהקימו את ארצות הברית של אמריקה. המיתוס מספר שכבר בעודם בהפלגה הארוכה לעבר אמריקה השתנה המבטא האנגלי שלהם למבטא האמריקאי שמאפיין אותם עד היום.
חודש שלם עבר מאז שהגיעה המייפלאואר לחופי מפרץ קייפ קוד ורק אז ירדו המתיישבים אל החוף והחלו להקים את המושבה שלהם. במהלך אותו חודש ירדו אל היבשה רק מעט מהגברים. קצת כמו המרגלים מהתנ"ך, הם בעיקר בדקו האם טובה הארץ שלפניהם, סרקו את האזור, חפשו מזון ולמדו עד כמה זה מקום מוצלח להתיישבות.
השליחים הללו גם השכילו להתיידד עם בני שבט אינדיאני מקומי, שבט הווַאמפָּנוֹאֶג (Wampanoag). ידידות אמיצה במיוחד קשר אחד מבכירי המושבה, אדוארד ווינסלו, עם ראש השבט מאסאסויט (Massasoit).
כשירדו מהאוניה, הצליינים הקימו מושבה חקלאית בשם פלימות' רוק, על שם עיר מולדתם פלימוּת'. אבל הצלחה גדולה זו לא הייתה. החורף הראשון היה מאוד קשה להם, כשכמעט מחצית מהקבוצה מתה מקור, מחלות ותנאים קשים. הם הגיעו די מהר לסף רעב ולמזלם הרב, היו אלה האינדיאנים המקומיים שבאו לעזרתם ולימדו אותם כיצד לנהל חקלאות, ללקט מזון בטבע ואף לצוד. מכאן ובסיוע של האינדיאנים, הצליחו הצליינים הרבה יותר.
לאחר החורף הראשון והקשה שלהם, קצרו המתיישבים את מעט התירס שהצליחו לגדל והחליטו להודות לאל על מזונם. בכך הם החלו את מנהג ארוחת חג ההודיה של האמריקאים.
על פי יומנים של אנשי המושבה, סעד ראש השבט מאסאסויט עם אנשי המייפלאואר בסעודת ההודיה שהם ערכו לאלוהים, בתודה על שזכו להגיע לחוף מבטחים, כשרובם בריאים ושלמים.
המחסור החמור בידיים עובדות, הביא עוד מתיישבים חדשים, שהגיעו בשנה שאחרי, להתקבל במושבה בדרך כלל בברכה. המתיישבים שמחו בהם כי חסרו להם ידיים עובדות בחקלאות. הם ראו צורך אמיתי לשפר את מצב המושבה, בכדי שלא להישאר שוב ללא מזון מספיק, בחורף המתקרב.
הנה סיפור המסע האמיץ של החלוצים הפוריטנים לאמריקה:
https://youtu.be/brqIER2KHbE
מצגת וידאו על מסעה של האוניה מייפלאואר:
https://youtu.be/w59TkoL-tZY
על היציאה של החלוצים למסע והרדיפה שממנה סבלו באנגליה ובגללה יצאו למסע:
https://youtu.be/AsIkbCpUTQc
מסע האוניה מייפלאואר:
https://youtu.be/ku2BTsgvrhM
פול סיימון מזכיר את מסע המייפלאואר בבית 4 של להיטו המפורסם "American Tune":
https://youtu.be/ZCmgKSUXH18
סיפור המסע לילדים - באנגלית קלה:
https://youtu.be/kjtIJo86FcE
היה היה על ההתיישבות שלהם באמריקה (עברית):
https://youtu.be/AdnmO7pQCkI?long=yes
תכנית חינוכית על המתיישבים הראשונים וכיצד ייסדו את ארוחת יום ההודיה (עברית):
https://youtu.be/roYtmNTqj2o?long=yes
וסרטון תיעודי על מסעה של האוניה מייפלאואר עם המתיישבים הראשונים:
https://youtu.be/0GlfOsPlZdY?long=yes
למה לתרנגול הודו יש כל כך הרבה שמות?
אין הרבה בעלי חיים שכל כך הרבה בלבול יש לגבי המקור שלהם. לא המקור שבפה.. המקור שממנו באו. מקורו של תרנגול ההודו הוא למעשה באמריקה. האירופים הופתעו מהעוף המוזר וזיהו אותו כעוף שהובא מאפריקה בידי סוחרים טורקיים. לכן הם קראו לו "טורקי" וכך הוא נקרא שם עד היום ואכילתו היא אפילו במסורת של חג ההודיה של ארצות הברית.
בנושא אמריקה, אם לעשות רגע סדר, תרנגול ההודו של "חג ההודיה" הוא בכלל פסיון, ציפור המאכל היחידה שמקורה בחצי הכדור המערבי. כשמביטים בעופות המאכל האמריקניים הללו, רואים שהם מגדלים את הפסיון המתורבת בימינו, של חג ההודיה, למימדים מפלצתיים ומוגזמים לחלוטין.
נחזור לתרנגול ההודו - בטורקיה מכנים אותו כמו אצלנו - "תרנגול הודו". וזה מצחיק, כי בהודו לא שמעו על התרנגול המשונה הזה ואם כבר אז כיום בכלל קוראים לו "פרו", על שם המדינה האמריקאית. מבולבלים? - זוכרים שקולומבוס הגיע לאמריקה וחשב שזו הודו? אז מאז נשאר השם "תרנגול הודו" טבוע לצווארו של התרנגול המשונה והאמריקאי כל כך.
וזה לא נגמר בזה.. בקמבודיה קוראים לו "תרנגול צרפתי", במלזיה "תרנגול הולנדי", במדינות ערב שונות "תרנגול רומאי" או "תרנגול חבשי" ויש עוד המון כמו "תרנגול 7 הפנים", "תרנגול האש", "תרנגול הפיל", "תרנגול ים" ואפילו "ברווז גדול". אין ספק שהתרנגול הזה יכול היה להיות מרגל...
הנה פיצול האישיות של העוף הזה:
http://youtu.be/yR0nT0GrpZ4
וכן, מרבית העופות שאנו אוכלים היום באים מאותה סביבה (מתורגם):
https://youtu.be/KsuesiVJgtI
חג ההודיה
חג ההוֹדָיָה, או יום ההודיה (Thanksgiving Day) של האמריקאים, הוא חג שהם חוגגים בכל שנה ביום חמישי האחרון של חודש נובמבר.
בארוחת הערב של יום ההודיה אוכלים האמריקנים בבתים רבים ארוחת ערב גדולה, שבמרכזה ניצב תרנגול הודו ממולא. אגב, את תרנגול ההודו הזה הם מכנים דווקא "טורקי"...
בארוחת החג אוכלים גם פשטידת דלעת מיוחדת, את המלִית (stuffing) המפורסמת ומרקחת גרגרי-יער (cranberries).
חג ההודיה נולד מחגיגה שערכו במאה ה -17 המתיישבים הראשונים בארצות הברית, הצליינים (Pilgrims), שבאו לאמריקה על ספינת המייפלאואר האגדית.
החגיגה נערכה לכבוד הקציר הראשון של ה"פילגרימז" על אדמת אמריקה, קציר מוצלח שבא אחרי תקופה ארוכה של רעב וכישלונות חקלאיים ובשיתוף פעולה חדש ומוצלח עם שבט אינדיאנים מהסביבה.
בחג מבטאים האמריקאים תודה על יבולי הסתיו וכללית לאלוהים. גם אם מקור החג נוצרי, הוא הפך במהלך השנים לחגיגה חילונית, שחוגגים גם אמריקאים רבים שאינם נוצרים. ההודייה מהחג היא פחות לאל ויותר לאמריקאי האזרחי, שמטפח את הסגולות האנושיות החיוביות שלו.
חג ההודיה כיום הוא יום הנסיעות העמוס ביותר בשנה בארה"ב. המשפחה האמריקאית נוהגת להתכנס בחג יחד, כשבני המשפחה מגיעים מכל פינות הארץ. בחג מודים ומוקירים בני המשפחה על הדברים הטובים שחוו במהלך השנה.
במרכז החג ואחרי הסעודה הגדולה מתקיים ומשודר בצפיית שיא בטלוויזיה ה"סופרבול", משחק הפוטבול החשוב בשנה, אירוע עצום, עם מופעים של האמנים המצליחים ביותר ופרסומות שעלותן בלתי נתפסת ונוטות להיות יצירתיות וזכורות לשנים רבות.
הנה סיפורו ההיסטורי של חג ההודיה:
https://youtu.be/lslqtUMwDxA
הסבר חג ההודיה ויום ההודיה:
https://youtu.be/uG4XyNqUQxg
הסיבה לחג ומה באמת קרה בארוחה המפורסמת שהולידה אותו:
https://youtu.be/ociHVDWxDaY
ב-2020 החיה חג ההודיה את התעופה בארה"ב שנעצרה הקורונה (עברית):
https://youtu.be/yqde2da7Z_M
ותכנית חינוכית על חג ההודיה וההיסטוריה שלה, שמתחילה מארוחה אחת (עברית):
https://youtu.be/roYtmNTqj2o?long=yes
מסעה של האוניה "מייפלאואר" (Mayflower), מאירופה אל חופי צפון אמריקה, הוא אחד המסעות המפורסמים ביותר של המאה ה-17 ומהמיתוסים החשובים בהיסטוריה של ארצות הברית.
האוניה יצאה מאנגליה בספטמבר 1620, כשעל סיפונה 102 נוסעים ו-30 אנשי צוות. המסלול שלה מוביל מפלימות' שבאנגליה אל מקום במסצ'וסטס, שיקבל את אותו השם, פלימות'.
הנוסעים, נקרא להם "צליינים" (Pilgrims), חיפשו חופש דתי ושאיפתם היא להקים קהילה חדשה באמריקה. שווה לדעת שאותם חלוצים שהפליגו לאמריקה על גבי האוניה מייפלאואר היו חבורה של נרדפי דת, שרצו בחופש פולחן.
האניה שטה במסע שארך 66 ימים, כשבמהלכו סובלים הנוסעים מסערות ומתנאים קשים מאוד. כשיגיעו לאמריקה, תכננו הצליינים להתיישב ביבשת החדשה, להקים את ביתם ולהיות למתיישבי פלימות' החדשה באמריקה.
עוד לפני כן, הם חתמו על "הסכם מייפלאואר", מסמך חברתי שהסדיר את הארגון הפוליטי והחברתי של הקהילה החדשה, עם שלטון עצמי, בסיס דמוקרטי ושיתוף פעולה בין החברים כולם.
עד היום הם מכונים באמריקה "האבות הצליינים" של ארצות הברית, להבדיל כמובן מ"האבות המייסדים", המנהיגים שהקימו את ארצות הברית של אמריקה. המיתוס מספר שכבר בעודם בהפלגה הארוכה לעבר אמריקה השתנה המבטא האנגלי שלהם למבטא האמריקאי שמאפיין אותם עד היום.
חודש שלם עבר מאז שהגיעה המייפלאואר לחופי מפרץ קייפ קוד ורק אז ירדו המתיישבים אל החוף והחלו להקים את המושבה שלהם. במהלך אותו חודש ירדו אל היבשה רק מעט מהגברים. קצת כמו המרגלים מהתנ"ך, הם בעיקר בדקו האם טובה הארץ שלפניהם, סרקו את האזור, חפשו מזון ולמדו עד כמה זה מקום מוצלח להתיישבות.
השליחים הללו גם השכילו להתיידד עם בני שבט אינדיאני מקומי, שבט הווַאמפָּנוֹאֶג (Wampanoag). ידידות אמיצה במיוחד קשר אחד מבכירי המושבה, אדוארד ווינסלו, עם ראש השבט מאסאסויט (Massasoit).
כשירדו מהאוניה, הצליינים הקימו מושבה חקלאית בשם פלימות' רוק, על שם עיר מולדתם פלימוּת'. אבל הצלחה גדולה זו לא הייתה. החורף הראשון היה מאוד קשה להם, כשכמעט מחצית מהקבוצה מתה מקור, מחלות ותנאים קשים. הם הגיעו די מהר לסף רעב ולמזלם הרב, היו אלה האינדיאנים המקומיים שבאו לעזרתם ולימדו אותם כיצד לנהל חקלאות, ללקט מזון בטבע ואף לצוד. מכאן ובסיוע של האינדיאנים, הצליחו הצליינים הרבה יותר.
לאחר החורף הראשון והקשה שלהם, קצרו המתיישבים את מעט התירס שהצליחו לגדל והחליטו להודות לאל על מזונם. בכך הם החלו את מנהג ארוחת חג ההודיה של האמריקאים.
על פי יומנים של אנשי המושבה, סעד ראש השבט מאסאסויט עם אנשי המייפלאואר בסעודת ההודיה שהם ערכו לאלוהים, בתודה על שזכו להגיע לחוף מבטחים, כשרובם בריאים ושלמים.
המחסור החמור בידיים עובדות, הביא עוד מתיישבים חדשים, שהגיעו בשנה שאחרי, להתקבל במושבה בדרך כלל בברכה. המתיישבים שמחו בהם כי חסרו להם ידיים עובדות בחקלאות. הם ראו צורך אמיתי לשפר את מצב המושבה, בכדי שלא להישאר שוב ללא מזון מספיק, בחורף המתקרב.
הנה סיפור המסע האמיץ של החלוצים הפוריטנים לאמריקה:
https://youtu.be/brqIER2KHbE
מצגת וידאו על מסעה של האוניה מייפלאואר:
https://youtu.be/w59TkoL-tZY
על היציאה של החלוצים למסע והרדיפה שממנה סבלו באנגליה ובגללה יצאו למסע:
https://youtu.be/AsIkbCpUTQc
מסע האוניה מייפלאואר:
https://youtu.be/ku2BTsgvrhM
פול סיימון מזכיר את מסע המייפלאואר בבית 4 של להיטו המפורסם "American Tune":
https://youtu.be/ZCmgKSUXH18
סיפור המסע לילדים - באנגלית קלה:
https://youtu.be/kjtIJo86FcE
היה היה על ההתיישבות שלהם באמריקה (עברית):
https://youtu.be/AdnmO7pQCkI?long=yes
תכנית חינוכית על המתיישבים הראשונים וכיצד ייסדו את ארוחת יום ההודיה (עברית):
https://youtu.be/roYtmNTqj2o?long=yes
וסרטון תיעודי על מסעה של האוניה מייפלאואר עם המתיישבים הראשונים:
https://youtu.be/0GlfOsPlZdY?long=yes
אין הרבה בעלי חיים שכל כך הרבה בלבול יש לגבי המקור שלהם. לא המקור שבפה.. המקור שממנו באו. מקורו של תרנגול ההודו הוא למעשה באמריקה. האירופים הופתעו מהעוף המוזר וזיהו אותו כעוף שהובא מאפריקה בידי סוחרים טורקיים. לכן הם קראו לו "טורקי" וכך הוא נקרא שם עד היום ואכילתו היא אפילו במסורת של חג ההודיה של ארצות הברית.
בנושא אמריקה, אם לעשות רגע סדר, תרנגול ההודו של "חג ההודיה" הוא בכלל פסיון, ציפור המאכל היחידה שמקורה בחצי הכדור המערבי. כשמביטים בעופות המאכל האמריקניים הללו, רואים שהם מגדלים את הפסיון המתורבת בימינו, של חג ההודיה, למימדים מפלצתיים ומוגזמים לחלוטין.
נחזור לתרנגול ההודו - בטורקיה מכנים אותו כמו אצלנו - "תרנגול הודו". וזה מצחיק, כי בהודו לא שמעו על התרנגול המשונה הזה ואם כבר אז כיום בכלל קוראים לו "פרו", על שם המדינה האמריקאית. מבולבלים? - זוכרים שקולומבוס הגיע לאמריקה וחשב שזו הודו? אז מאז נשאר השם "תרנגול הודו" טבוע לצווארו של התרנגול המשונה והאמריקאי כל כך.
וזה לא נגמר בזה.. בקמבודיה קוראים לו "תרנגול צרפתי", במלזיה "תרנגול הולנדי", במדינות ערב שונות "תרנגול רומאי" או "תרנגול חבשי" ויש עוד המון כמו "תרנגול 7 הפנים", "תרנגול האש", "תרנגול הפיל", "תרנגול ים" ואפילו "ברווז גדול". אין ספק שהתרנגול הזה יכול היה להיות מרגל...
הנה פיצול האישיות של העוף הזה:
http://youtu.be/yR0nT0GrpZ4
וכן, מרבית העופות שאנו אוכלים היום באים מאותה סביבה (מתורגם):
https://youtu.be/KsuesiVJgtI
