את חג החנוכה חוגגים לזכר נצחונם של החשמונאים על היוונים. הניצחון שחרר את היהודים מהשעבוד של היוונים ומהגזרות שגזרו היוונים עליהם. בעקבות הניצחון חזר בית-המקדש לפעול.

את החג חוגגים במשך 8 ימים מפני שלא נמצא בבית המקדש שמן, כדי להדליק את מנורת הזהב. אך לפתע, כשמצאו החשמונאים פך קטן של שמן, נעשה נס והשמן המועט שבו הספיק לשמונה ימים.


הנה ההסבר על הסיבות המוכרות והעמוקות יותר לחוג את חג החנוכה (עברית):

http://youtu.be/KlmKQkjZIFo


סיפורו וסיבותיו של חג החנוכה (עברית):

https://youtu.be/WU9GQ4Vz658


פעילויות עם צלליות לילדים בחנוכה (עברית):

http://youtu.be/qrfpKg-WHgA


ושיר לחנוכה (עברית):

http://youtu.be/6vClC6bQG48

סופגניות כל אימא יודעת לאפות, אז למה צריך לאפות סופגניות בכמויות גדולות? - כי הרבה אנשים רוצים לאכול סופגניות על הדרך ובחגיגות החנוכה ויש ביקוש למליוני סופגניות בכל שנה.

השיטה אמנם דומה לבישול סופגניה ביתית, אבל הכמויות של החומרים, מהירות העבודה ומגוון הטעמים - אלה כמובן מקצועיים ומפתים לא פחות.

חג שמח!


הנה אפיית סופגניות במאפיות מקצועיות (עברית):

http://youtu.be/gL5X8RJl7LI

הנר (Candle) הוא אחד מאמצעי התאורה הקדומים ביותר. ידוע שכדי להאיר את חשכת הלילה נהגו המצרים הקדמונים, כבר לפני כ-5,000 שנה, להאיר באמצעות לפידים שבערו באמצעות סיבי צמחים שהוצפו בשומן מומס של חיות.

בהמשך השתמשו בנרות חרס. מנורות חימר הבנויות בצורה של קערות קטנות, עם פתח צר כדי למקד את הלהבה. במנורות החרס הוכנס שמן נוזלי והצתת השמן היא שנתנה אור. המנורה האירה כל עוד היה בנר שמן בעירה.

מי שיצרו את הנרות כמו שאנו מכירים אותם בימינו היו ככל הנראה הרומאים. גם הם נהגו לטבול פפירוס בדונג מומס. הדונג היקר הביא לכך שפשוטי העם השתמשו בשומן בעלי חיים שאמנם האיר, אבל הסריח. מאוד הסריח.

רק בסקוטלנד של אמצע המאה ה-19 פיתח לראשונה הכימאי ג'יימס יאנג (Young) שיטה ייחודית לזיקוק של נפט, שאפשרה לו לייצר את השעווה ובזיל הזול. אגב, זו בדיוק השעווה שאנו מכירים כיום, ששמה המדויק הוא בעצם "פראפין".

הפראפין אפשר מהפכה קטנה בעולם הנרות. הוא אפשר את ייצורם של נרות הפראפין הזולים ועל הדרך גם פתר את בעיית הסירחון שהתלווה דורות רבים לנרות מבוססי שומן החיות. מאז המצאת הפראפין מבוססים כל הנרות על הפראפין, או בלשוננו על שעווה.

אמנם כמה עשורים אחר כך הומצאה נורת החשמל על ידי אדיסון. הנרות הלכו ואיבדו את חשיבותם, אבל השימוש בהם נמשך כאמצעי חירום, בזמן של הפסקות חשמל או לצרכים דתיים.


הנה תולדות הנרות:

https://youtu.be/WGMQP-Uvq5E


על הנרות בימי הביניים:

https://youtu.be/mW8DZPTT13M


אחד המקצועות העתיקים של ימי הביניים היה מייצר הנרות:

https://youtu.be/4kFD9vSzziQ


נר עתיק מבוסס שמן מימי החשמונאים (עברית):

https://youtu.be/C9dCCnH0JJE


ונרות חרס מהמאה ה-8 לספירה, תחילת התקופה האיסלאמית (עברית):

https://youtu.be/Leb5KX1iIkE

הסביבון (Spinning top) מסתובב ולא נופל בזכות כוח שאנו מעניקים לו בעצם הסיבוב. זהו תנע זוויתי, תנועה סיבובית סביב ציר שנמצא במרכזו. ההסבר הפשוט הוא שכשנקודה מסוימת הולכת ונופלת, הנקודה הנגדית לה בסביבון מתרוממת. אבל מעט אחרי זה גורם הסיבוב לנקודה הראשונה שהייתה למטה להיות למעלה ולהמשיך למשוך לכיוון מטה ולזו שהייתה למעלה ועתה היא למטה, לנטות כלפי מעלה. כך ממשיכה הכבידה לפעול אבל מורידה את הגבוהה ומרימה את הנמוכה. כך זה ממשיך וגורם לסביבון יותר להתיייצב מאשר ליפול. ככל שסביבון הוא רחב יותר הוא צפוי להסתובב זמן רב יותר מאשר סביבון צר.

אז למה בכל זאת נופל הסביבון לבסוף? - מכיוון שיש אנרגיות אחרות המשפיעות עליו, מפסיד הסביבון אנרגיה ונופל. האנרגיות המשפיעות נובעות מחיכוך. אם הסביבון היה מסתובב במערכת סגורה ומבודדת, שאין בה אנרגיה אחרת הנכנסת ויוצאת ממנה, הוא לא היה מפסיד מהאנרגיה הראשונית שקיבל, שומר על התנע הזוויתי שלו וממשיך להסתובב לנצח. אבל החיכוך גורם לו ליפול לבסוף. ככל שהקצה או החוד של הסביבון יהיה חד יותר הוא יפול מאוחר יותר.


הנה הסבר כיצד הסביבון לא נופל (עברית):

https://youtu.be/YodccHD8hVQ


השוואה בין סביבונים צרים ורחבים:

http://youtu.be/NKrFYh4HV-o


הנה סביבון מגנטי שחג באוויר:

http://youtu.be/ee0DTzsdhmU


וסביבון סובב על סביבון:

http://youtu.be/mvhSMtNl9zc

חנוכה הוא חג מקסים, שנראה היטב. אולי בעיקר בזכות החנוכיה מלאת האור, אבל גם בזכותם של כמה דברים שאנו הילדים היהודים חווים רק בחנוכה, כמו הסופגניות הטעימות שאבא מכין, הסביבונים שמסתחררים במהירות, דמי החנוכה שהילדים מקבלים והלביבות שאמא מטגנת לארוחת הערב.

אבל חנוכה הוא גם סיפורים מקסימים ומרגשים. כאן אספנו לילדים כמה סיפורים מצוירים על חנוכה ובחנוכה.


הנה סיפור החנוכה מפי ילד יהודי בתקופת החשמונאים:

http://youtu.be/G40SlkmZkqU


על החנוכיה ואיך היא נולדה (עברית):

https://youtu.be/VfSScZqn5Hg


וסרטון מצויר על התרגשות החנוכה בבית יהודי באמריקה:

http://youtu.be/XtOBNspPjmA

צבא אנטיוכוס היווני כבש את ירושלים. היוונים השתלטו גם על בית המקדש, המקום הכי קדוש ליהודים. הם ביקשו להפוך את היהודים ליוונים והכניסו לבית המקדש פסלים של אלילים יווניים.

ה"מכבים", ראשי תיבות של: מי כמוך באלים ה', חבורה נועזת של יהודים אמיצים ונאמנים, הביסה את הצבא היווני החזק, אולי הצבא החזק בעולם באותה תקופה. הם גירשו את היוונים מהארץ וכבשו מחדש את בית המקדש שבירושלים. כשרצו להחזירו לקדושה ולהדליק את המנורה של בית המקדש, הם מצאו רק כד שמן זית אחד שניצל מהטומאה שהכניסו היוונים לבית המקדש.

נס החנוכה היה שהכמות הקטנה של השמן שבכד הקטן, כמות שהייתה אמורה להספיק רק ליום אחד, דלקה במשך 8 ימים שלמים, עד שהצליחו היהודים להכין שמן טהור מחדש.


הנה סיפור החנוכה המצויר לילדים (עברית):

https://youtu.be/9nvOUvQjycQ


הסיפור מפי ילד יהודי מהתקופה (מתורגם):

http://youtu.be/G40SlkmZkqU


בעברית זה קצת שונה... (עברית)

https://youtu.be/WU9GQ4Vz658


הסיפור הפוסט מודרני של נס פך השמן (עברית):

https://youtu.be/nBHLWRN-bEo


מיהם המתיוונים היהודים? (עברית)

https://youtu.be/6f560F5m9PE


וסרט קצר על הסיפור ההיסטורי של חג החנוכה (עברית):

http://youtu.be/KGPCpOrf24w?long=yes

לא ידוע מתי נולד המנהג להכין לביבות (Fritters) בחג החנוכה. ה"לטקעס", בעברית לביבות, נולדו כשהוסיפו היהודים אותן לתפריט החג. לא ברור אם זה קרה מפני שהשתעממו מהסופגניות ורצו לגוון במאכל הכי אופנתי במאה ה-18, תפוח האדמה, או שהייתה הצדקה אחרת לכך, עם ניחוח רבני מחייב. נראה שהאפשרות הראשונה סבירה הרבה יותר. זה פשוט טעים...

אז הלביבה האירופית, באידיש "לטקעס", היא מאכל עשוי ירקות מרוסקים, שטוגן בשמן רותח. בגירסתו המוכרת והאהובה ביותר הוא עשוי מתפוחי אדמה טריים. המאכל הזה מוכר ברבות מארצות מזרח-אירופה ומרכזה. בבלארוס הוא אפילו מוגדר כמאכל לאומי. אבל מקור הלביבה היהודית, כמו הסופגניה ואוזני ההמן, הוא ככל הנראה ב"רייבקוכן" (Reibekuchen), או "קרטופלפאפר", שני מאכלים עממיים שהיהודים נחשפו אליהם בגרמניה ואימצו אותם אז.

המנהג לאכול בחנוכה מאכלים עתירי שמן, קיבל קישור מעניין לנס פך שמן המיתולוגי, אבל בניגוד למנהגים כמו ליל הסדר, נראה שהוא שירת קודם כל צורך קולינארי וקהילתי ורק אחר-כך איזה שהוא צורך לזכור ולהזכיר.

אגב, השם לא הגיע מאירופה. לעברית המתחדשת הוא אומץ היישר מהתנ"ך. הלביבה של ימי המקרא הייתה מאכל שונה מהלביבות של היום. על פי ספר שמואל ב' (פרק י"ג) הייתה הלביבה הקדומה עשוייה דווקא מבצק. שם הכינה אותה תמר, בתו של דוד המלך, לאחיה למחצה - אמנון.


הנה הלטקעס, לביבות תפוחי-האדמה המטוגנות בשמן (עברית):

https://youtu.be/vdKT2ajvMAs


ולביבות חנוכה בשירה (עברית):

http://youtu.be/7lXwayviyEc

על אף שהמשחק בסביבון (dreidel) בחג החנוכה כל כך אהוב אצלנו היהודים, מסתבר שהוא בכלל לא נולד ביהדות.

מדובר במשחק עתיק, משחק מזל שכבר ברומא העתיקה נהגו לשחק בו. בחפירות ארכאולוגיות שנעשו באי סרדינה שליד איטליה, נמצאו סביבוני משחק רומיים מן העת העתיקה.

מאז העת העתיקה המשיך הסביבון להיות משחק פופולארי באירופה. משהגיע עד גרמניה "גילו" אותו יהודי אשכנז ושם הוא ככל הנראה נוסף למשחקי החנוכה האחרים - קלפים, שחמט ודמקה.

הסביבון היה אז כאמור סוג של משחק מזל, שעל כל אחד מארבעת צדדיו צוינה אות של הפסד או זכייה, כל משתתף היה מסובב אז את הסביבון, שעליו היו חרותות האותיות N,G, H, S. הן היו קיצור של המילים הגרמניות שאמרו במה זוכה המסובב. ניכסט (כלום), גאנץ (הכול), האלב (חצי) ושטאל (שים), שבו גם מפסידים וגם שמים כסף נוסף אל הקופה.

היהודים נהגו לשחק בו על אגוזים וסוכריות ומדי פעם גם על דמי החנוכה שקיבלו הילדים. האותיות הלטיניות הומרו באותיות עבריות מקבילות ונמצא להן פירוש יהודי שהתאים היטב לחנוכה. כך הפכו האותיות N,G, H, S לאותיות המקבילות: נ, ג, ה, ש - קיצור של "נס גדול היה שם". כמובן שה"שם" התייחס לארץ ישראל ולנס פך השמן.

כך הפך משחק ההימורים האירופי, אם תרצו מעין סוג של רוֹלֶטָה עתיקה, לסמל בחג החנוכה המאזכר את... ניצחון המכבים היהודים על היוונים.

עם השנים נולדה הציונות וצעירים רבים החלו לעלות בעליות לארץ ישראל. לא ברור מי ומתי בדיוק, אבל בשלב כלשהו הוחלט לשנות את האות האחרונה בסביבון לאות פ'. כך הובהר גם על גבי הסביבון המעבר ההיסטורי, מ"שם" ל"פה" והודגש שהנס הגדול של חנוכה התרחש בארץ ישראל, ממש פה.

על שם התנועה הסיבובית שלו זכה הסביבון אז ביידיש לשם "דריידל". זה יהפוך גם לשמו באנגלית. גם שמו הערבי "פוֹרְפֶרָה" מציין את תנועתו הסיבובית של הסביבון.


הנה ההיסטוריה של הסביבונים (עברית):

https://youtu.be/_AAucUJHsqM


ירעם מרעים בסיפור ההיסטורי (עברית):

https://youtu.be/gt6bUyrHbfQ


עוד מעט על הסביבון:

https://youtu.be/anFASWNNjs8


והנה משחק בסביבונים - מי יהיה הראשון שמצליח להפיל את הסביבון שלו לפני הסדר - נ ג ה פ (עברית):

https://youtu.be/km5Xs6iUSc4

סביבונים הם מוצר זול מאד כיום. בעבר, בטרם הומצאו חומרים כמו פלסטיק לתעשייה, הם היו יקרים יותר. אז הם נעשו מעץ ומעופרת ותהליך הייצור היה מסובך ויקר יותר. כיום, במסגרת המיחזור שאנו כל כך מעדיפים, ניתן לייצר סביבונים פשוטים גם לבד.

החלטנו להציע כמה רעיונות להכנת סביבונים בבית. יש עוד המון רעיונות טובים ליצור סביבון בעצמנו ונשמח ללמוד אותם. גם אתם מוזמנים להמציא ולשלוח לנו הצעות או סרטונים שמדגימים אותן.


כך מכינים סביבון מעטיפה של קרמבו (עברית):

http://youtu.be/fWznYdk4D78


או מדיסק ישן (עברית):

http://youtu.be/C-1DRMbXANU


סביבון מצוייר (עברית):

http://youtu.be/xMUJIUfOkAQ


סביבון מפלסטלינה (עברית):

http://youtu.be/y_8YkK6JkA8


ואפשר גם להכין סביבון מיחזור כזה (עברית):

http://youtu.be/Xm9_S9ABkvY

דמי חנוכה (Channukah gelt) הם מנהג יהודי עתיק שבו נוהגים ההורים לתת לילדיהם מעות בחנוכה. כמו החנוכיה, הסופגניות והסביבונים, גם דמי החנוכה מוסיפים חגיגיות לחג האור. אבל למה דווקא כסף ולא מתנות?

האמונה הרווחת היא שדמי החנוכה נועדו לחנך את הילדים לתת צדקה ולעשות מעשים טובים. על ידי נתינת דמי חנוכה, מחנכים ההורים את הילד למעשים טובים. כשנותנים לילדים דוגמה אישית לנתינה, מעבירים מסר חינוכי על הטוב שבנתינה. כך מעודדים באמצעות הפרס לעשות זאת מגיל ילדות, כדי שכשיתבגרו הילד והילדה, הם יעשו צדקה ומעשים טובים גם מבלי לקבל דבר.

חכמים יהודיים בעבר, כמו הרמב"ם והרבי מלובביץ', טענו שמאחרי המנהג עומדות סיבות רוחניות וחשובות עוד יותר. היו שגרסו שהיוונים פגעו ברכוש ישראל אך גם רצו להשחית את הרוח היהודית. לאחר הנצחון על אנטיוכוס וחייליו, היו דמי החנוכה הדרך לחזור לרוח היהודית של צדקה ומעשים טובים.

דוגמה עכשווית ומרגשת לדמי חנוכה מודרניים נתן בעל מאפיה מנהריה, לאחר שהסתבר לו שארנקו של חייל שרצה לקנות ממנו נגנב. החייל רץ לחפשו ולאחר שמצא את הארנק הריק מכסף, הוא הבין שכל כספו נגנב. משנודע לבעל המאפייה שכל כספו נגנב הוא התעקש להעניק לו את שקית המאפים שבחר קודם ושלח אותו לדרכו. רק משהחייל פתח אותה והתכוון לאכול מהעוגות, הוא גילה שבשקית הכניס האופה בסתר גם שטר של 200 שקלים, בתור דמי חנוכה.


הנה הסיפור על דמי חנוכה (עברית):

http://youtu.be/Yerytp19onU


קסם של שקית שמתמלאת מעצמה בדמי חנוכה (עברית):

http://youtu.be/QxbiAXleE34


והרבי מלובביץ' בחייו, מעניק דמי חנוכה לאנשי קהילתו:

http://youtu.be/oQ1ZQtQJH7w

הדלקת נרות החנוכה היא מצווה יהודית שבה כל בית בישראל צריך להדליק נר אחד בכל לילה בשמונת ימי החנוכה (כיום אף מקפידים ומדליקים בכל לילה נרות על פי היום בחג).

את הנרות מדליקים באמצעות השמש, נר המשמש להדלקה והוא הנר התשיעי, השימושי והגבוה בחנוכיה. המקפידים יאחזו אותו ביד ימין וידליקו את הנרות בסדר דומה, החל מהנר הימני.

המטרה של הדלקת הנרות בחנוכה היא פרסום נס פך השמן, כלומר להזכיר אותו לרבים את הדלקת הנרות בבית המקדש, לאחר שטימאו אותו היוונים.

בלשון הקודש אומרים שהדלקת הנרות היא "כדי להודיע הנס ולהוסיף בשבח האל". משום כך מדליקים את הנרות, לפי המסורת, במקום בבית שנראה כלפי חוץ, דוגמת פתח הבית (אל מול המזוזה), או ליד חלון שרואים מבחוץ, מה שנקרא "פרסום החג".


הנה הדרכה מחממת לב להדלקה של נרות החנוכה (עברית):

http://youtu.be/BbYHmR9qiCg


יש סדר להדלקת נרות חנוכה (עברית):

https://youtu.be/1NMNNJiMBpg


עוד מידע על המצווה ופרטיה (עברית):

https://youtu.be/Jugv8ffZN8U


ושיר ילדים לנרות חנוכה (עברית):

https://youtu.be/fAm7MybMdsQ

השיר "מעוז צור ישועתי" הוא בעצם פיוט, שיר יהודי עתיק שנכתב במאה ה־13 בגרמניה. זה היה בעיצומם של ימי הביניים, תקופה אפלה וקשה ליהודים. הם סבלו מאד מהנוצרים במרכז אירופה, שרדפו אותם קשות והאשימו יהודים בעלילות דם איומות. בנצרות זו הייתה תקופת מסעי הצלב, שבה יצאו כוחות נוצריים לכבוש את ארץ ישראל והיהודים, לא זו בלבד שסבלו באירופה מרדיפות קשות, הם גם ראו בעיניים כלות כיצד כובשים הנוצרים את ארצם, בעוד הם חסרי אונים בגלות.

ואכן, השיר תאר את הצרות שידע העם היהודי לאורך ההיסטוריה ומתמקד בגזרות שהטיל אנטיוכוס מלך היוונים, על היהודים. השיר מספר על מרד החשמונאים עתיר הגבורה ועל הניצחון הגדול על היוונים. הוא מתאר את נס פך השמן ואת ההצלה וההתגברות של עם ישראל על צרותיו.


הנה הלחן הכי מוכר של הפיוט העתיק (עברית):

http://youtu.be/BZldtXDRaYw


השיר בסגנון חרדי מודרני (עברית):

http://youtu.be/WjFm5d9dsG0


ופיוט בסגנון אחר (עברית):

http://youtu.be/GcCHkSWzmS0

הסביבון (dreidel) הוא צעצוע יהודי שאנו חווים בעיקר בחג החנוכה. את המילה הכל כך מתאימה לסביבון לא קיבלנו מהמקורות. זו הייתה עוד אחת מהמילים החדשות שהיה צריך להמציא בשל החידושים שבאו עם העברית החדשה.

אבל את המילה 'סביבון' לא המציא אליעזר בן-יהודה, מחייה השפה העברית, אלא ככל הנראה דווקא בנו בן ה-5 איתמר בן־אב"י. בן אב"י שהכין עם אימו סביבון, כיוון שחסר להם כסף לקנות צעצועים, סיפר בזיכרונותיו קרא לו כך מפני שהוא מסתובב. אמו המתפעלת שיבחה אותו והם סיפרו לאב הגאה שהכניס את המילה למילון שהכין. כך נולד שמו של הסביבון, שכל ילד עברי מכיר.


לצערנו לא מצאנו סרטון על שם הסביבון, אז הנה כמה סרטונים שלא ממש קשורים..


הנה גרסתו המזמרת של סבא טוביה לסיפורו של אליעזר בן יהודה (עברית):

http://youtu.be/B9NMHgJhbD8


הסביבון (עברית):

http://youtu.be/Oh1xNFsrMoA


סביבון מכסף עם אור פנימי ושיר (עברית):

http://youtu.be/ZFJMLokfCAU


וכך מכינים סביבון מצוייר (עברית):

http://youtu.be/xMUJIUfOkAQ

יהודה המכבי (Judah Maccabee) היה מנהיג מרד החשמונאים ביוונים. הוא היה בנו ויורשו של יוזם המרד, מתתיהו. יהודה היה טקטיקן ואסטרטג מהרמה הראשונה. ניהול המערכה שלו, המארבים וההפתעה שהכין לאויב, ניצול ההצלחה בשדה הקרב והרדיפה של האויב עד להכרעתו - כל אלה הפכו אותו למצביא דגול.

יש הגורסים ששמו היה יהודה המקבי ("מקבת" מלשון "פטיש"). מצד שני יש המפרשים שמכבי הוא ראשי תיבות של "מי כמוך באלים ה'" שהיא סיסמת מרד החשמונאים.

יהודה הנהיג את מרד החשמונאים. בתגובה לגזירות אנטיוכוס הרביעי, שאסרו על היהודים לקיים את פולחנם הדתי וכנגד תופעת ההתייוונות בעם היהודי. כמצביא הוא פיתח שיטה של נצחונות על צבאות גדולים, על אף שמספר חייליו והנשק שעמד לרשותם היה קטן מאד. זו הייתה בעצם לוחמה זעירה, שבה הוא ארב ותקף את היוונים - הסלווקים ליתר דיוק, שהיו ממלכה על סוריה, בבל וטורקיה של היום, שהייתה בעבר חלק מהאימפריה היוונית, של אלכסנדר מוקדון.

במעברי הרים צרים, אולי המקום היחיד שבו יכול היה להביא לידי ביטוי את יכולת אנשיו, שהתמקמו במקומות גבוהים, למול האוייב שנתקע במקום נמוך עם ניידות מוגבלת.

לאחר שניצח שוב ושוב את היוונים, הם נאלצו לקיים איתו משא ומתן וביטלו את הגזירות שהיו הסיבה לפרוץ המרד. לאחר כמה שנים, עם מותו של אנטיוכוס, השתלט יהודה על ירושלים ושיחרר את בית המקדש. מאוחר יותר הוא גם הצליח להחזיק בשליטה על ארץ ישראל, בדרך של הסכם עם היוונים. אך כמה שנים מאוחר יותר, לאחר שכרת ברית הגנה עם הרומים, הגיע צבא יווני עצום, הרג אותו בקרב והשתלט שוב על ארץ ישראל.

בזיכרון העם היהודי נותר יהודה המכבי מנהיג מופת של היהודים ומהמצביאים הנערצים בכל הזמנים. את הטקטיקות הצבאיות שלו אימץ צה"ל במאה ה-20.


הנה סיפורו של יהודה המכבי (עברית):

http://youtu.be/TIOVZMrmEMk?t=27s


על המנהיגות שלו (עברית):

https://youtu.be/sBOWpoQTGLg


מה שלומדים ארכיאולוגים על המרד החשמונאי מהממצאים (עברית):

http://youtu.be/JIRlWANGpxY


סרטון קצר על הנצחון של המכבים באמאוס (עברית):

http://youtu.be/Ci3lfVX90eU


מעין מהדורת חדשות מתקופת החנוכה (עברית):

http://youtu.be/qWQS5GYVHaA


ופרק ארוך על התקופה ההלניסטית והמכבים (עברית):

https://youtu.be/DKfv6S8Jumk?long=yes

בחנוכה נוהגים המאמינים היהודים להדליק נר חנוכה במתקן זכוכית על פתח הבית מבחוץ או לפחות בקרבת החלון בדירה, כך שהחנוכיה תבלוט ותיראה מבחוץ, מרשות הרבים. הסיבה לכך היא "פרסום הנס", כלומר להציג ברבים את נס החנוכה, כדי להזכירו לכל העוברים והשבים שמביטים אל החלון.

מצוות פרסום הנס של חנוכה היא כה חשובה שהמצווה מחייבת לתת צדקה לנזקקים, כדי שיוכלו גם העניים לקיים את מצוות נרות החנוכה ולפרסם את הנס.


הנה עובדות על החנוכייה ובכללן פרסום הנס (עברית):

https://youtu.be/oLEIvNAxi9w


פרסום הנס ברובע היהודי בירושלים:

http://youtu.be/qRrNvvXRqwY


הדרכה באנגלית להדלקת החנוכיה מדריכה לפרסם את הנס ליד החלון:

http://youtu.be/ZAj3lPdnLbA


בהולנד:

https://youtu.be/y_tVE3IqD7U


וגם זה סוג של פרסום נס חנוכה - החנוכיה הגדולה בעולם שנוצרה כולה ממנופים:

http://youtu.be/YX1aZe2Rsx4

לא ברור היכן נולדו הסֻפְגָּנִיות (Sufganiyot) אבל נראה שמדובר באחד המאכלים העתיקים, שגילם הוא כגיל הטיגון. הרי בצק הסופגניה הוא אותו בצק שמשמש ללחמניה או ללחם, אבל אם האחרונים נאפים בתנור הרי שהסופגניה מטוגנת בשמן וסופגת אותו, רמז למקור שמה.

כמעט כל מטבח יספר שהסופגניה נולדה אצלו. עדויות לסופגניות כלשהן נמצאו כבר אצל היוונים והרומאים. אבל מבחינת הסגנון שלה, הסופגנייה היהודית נלקחה כנראה מהמטבח הגרמני, שבו היא נקראת "בֵּרְלִינֶּר". סופגניות מקבילות יש בכל רחבי העולם הישן. בדרום גרמניה יש את ה"קראפפן", שפירושו "עוגת מחבת". הסופגנייה הגרמנית נראית ממש כמו הסופגנייה שלנו, גם אם היא לעיתים קטנה ממנה, אבל תמיד יש את הריבה שבמרכזה, או קרם מתוק אחר. גם אבקת הסוכר שמעליה מסגירה את ההשראה לסופגניות שלנו.

אבל הסופגניה שאנו מכירים לא נולדה בגרמניה. סופגניות מקבילות, בצורות שונות ומשונות אבל כמעט תמיד מגולגלות בסוכר או עם אבקת הסוכר מעליהן, ניתן למצוא כאלה במדינות רבות. בספרד היא נקראת "צ'ורוס", בסלובניה "קרוף", במרוקו ובטוניס יש את הספינג', באלג'יר את ה"קפאף", במזרח התיכון נאפות ה"עוואמה", שהן סופגניות זעירות וספוגות בסירופ דבש. מיני סופגניות יש גם בתורכיה, יוון, איראן ועד לאתיופיה ול"אנדונטס" היפאני הן הגיעו. אפילו לארצות הברית הובא השמנוני והמתוק הזה, על ידי המתיישבים ההולנדים והגרמנים שהגיעו לניו אינגלנד עם מה שיהפוך ל"דוֹנַאטְּס", הסופגניות המצופות והמתוקות להפליא, עם החור בסגנון "עדות הבייגלה".

בהונגריה של המאה ה-16 מופיעות כבר עדויות על קיומה המוקדם של מה שתיקרא בה "פרשנגי פאנק" והיא תיאכל בתקופת הקרנבל (פרשנגי בהונגרית).

מצד אחר מסתובבת אגדה על טבחית אוסטרית שהפילה במאה ה-17 חתיכה של בצק שמרים לתוך סיר מלא בשמן רותח ויצרה בטעות את הסופגנייה הראשונה. כך או כך, בנדודיה לאורך האימפריה האוסטרו-הונגרית הגיעה הסופגנייה המדושנת העונג, השמן והריבה, עד לגרמניה ומשם, ממש כמו אוזני-המן שבאו מאותה סביבה, היישר אלינו, היהודים. לנו התאים מנהג הסופגנייה במיוחד בזכות השמן, שעל פי האגדה לא נגמר בחנוכה...

בעברית היא נקראת סופגנייה, על שום שמן הטיגון הרב שהיא סופגת לתוכה. מקור המילה "סופגן" הוא מהמילה היוונית "סְפּוֹנְגוֹס" שמשמעותה "ספוג".


הנה תולדות הסופגניות (עברית):

https://youtu.be/nE9iP71pnNU


הכנה מהירה של סופגניות:

https://youtu.be/XGR3q7NEUls


סיפורן של הסופגניות היהודיות:

https://youtu.be/XsoM2DO-XNg


הדונאט האמריקאי, שגם הוא בא מאירופה:

https://youtu.be/Eok6_EksV_8?t=19s


הברלינר הגרמני שדומה להפליא לסופגניה:

https://youtu.be/uWMzyNHsUDo


מה אנו מזכירים באכילת הסופגניה (עברית):

https://youtu.be/yBCv6QIJXfA


ובחיוך - מה קורה כשיוצאת גזירה נגדן (עברית):

https://youtu.be/wuN1EklN1bU

על היהודים נאסר מאז ומתמיד ליצור חפצים שדומים לכלי הקודש של בית המקדש. לכן הם נהגו לשנות אותם ולהשתמש בחפצים שנעשו בהם שינויים, ביחס לתשמישי הקדושה מבית המקדש.

על כך נכתב למשל בתלמוד בבלי, ראש השנה כד ע"ב, ש"לא יעשה אדם מנורה כנגד מנורה אבל הוא עושה של חמישה, של שישה ושל שמונה, ושל שבעה לא יעשה".

ואכן, החנוכיה דומה למנורת שבעת הקנים בצורתה, אך מספר הקנים שונה ל-9. זאת לזכר נס 8 הימים של פך השמן שהאיר את בית המקדש ולצד השמינייה הזו גם השמש, שבעזרתו מדליקים את שמונת נרות החנוכה.

כך נמנעה הזהות למנורת שבעת הקנים, על אף שהדמיון נשמר בכל זאת. במילים אחרות, תודות למעט "יצירתיות יהודית", הצליחו כך לקשור בין נס החנוכה לקדושת בית המקדש, מבלי להפר את האיסור היהודי.

ואגב, באנגלית קוראים לחנוכיה "מנורה"...


הנה סיפור המנורה והחנוכיה (עברית):

https://youtu.be/4b6FLm8HGxE


כך מדליקים היהודים את החנוכיה, מנורת החנוכה:

http://youtu.be/hvFN1-YDYBg


והדרכה להדלקת המנורה של חנוכה, היא החנוכיה:

http://youtu.be/ZAj3lPdnLbA

משחק המתאים לחג חנוכה:

חומרים: נרות חנוכה, חוט תפירה, בקבוקים או כוסות.

תחרות בין 2-4 ילדים, לכל ילד קושרים סביב מותניו חוט שבקצהו נר חנוכה (המופנה לכיוון הישבן).

הילדים מתחרים ביניהם מי ישחיל את הנר לבקבוק יותר מהר, ללא עזרת ידיים.

לילדים צעירים יותר ניתן לשים כוסות במקום בקבוקים.

כשמגיע חנוכה הכי כיף הן הסופגניות. הן מלאות ריבה ומתוקות, שמנמנות מבצק, ממלאות את הבטן ויש להן הרבה סוכר למעלה.

במדריך המצולם להכנת סופגניות מארחת חני נחמיאס ילדים באולפן ומלמדת איך אופים סופגניות.


הנה מתכון וידאו להכנת סופגניות בבית (עברית):

http://youtu.be/K5ZFoJXSiUM