איך התפתחו הנרות שאנו מדליקים?
הנר (Candle) הוא אחד מאמצעי התאורה הקדומים ביותר. ידוע שכדי להאיר את חשכת הלילה נהגו המצרים הקדמונים, כבר לפני כ-5,000 שנה, להאיר באמצעות לפידים שבערו באמצעות סיבי צמחים שהוצפו בשומן מומס של חיות.
בהמשך השתמשו בנרות חרס. מנורות חימר הבנויות בצורה של קערות קטנות, עם פתח צר כדי למקד את הלהבה. במנורות החרס הוכנס שמן נוזלי והצתת השמן היא שנתנה אור. המנורה האירה כל עוד היה בנר שמן בעירה.
מי שיצרו את הנרות כמו שאנו מכירים אותם בימינו היו ככל הנראה הרומאים. גם הם נהגו לטבול פפירוס בדונג מומס. הדונג היקר הביא לכך שפשוטי העם השתמשו בשומן בעלי חיים שאמנם האיר, אבל הסריח. מאוד הסריח.
רק בסקוטלנד של אמצע המאה ה-19 פיתח לראשונה הכימאי ג'יימס יאנג (Young) שיטה ייחודית לזיקוק של נפט, שאפשרה לו לייצר את השעווה ובזיל הזול. אגב, זו בדיוק השעווה שאנו מכירים כיום, ששמה המדויק הוא בעצם "פראפין".
הפראפין אפשר מהפכה קטנה בעולם הנרות. הוא אפשר את ייצורם של נרות הפראפין הזולים ועל הדרך גם פתר את בעיית הסירחון שהתלווה דורות רבים לנרות מבוססי שומן החיות. מאז המצאת הפראפין מבוססים כל הנרות על הפראפין, או בלשוננו על שעווה.
אמנם כמה עשורים אחר כך הומצאה נורת החשמל על ידי אדיסון. הנרות הלכו ואיבדו את חשיבותם, אבל השימוש בהם נמשך כאמצעי חירום, בזמן של הפסקות חשמל או לצרכים דתיים.
הנר (Candle) הוא אחד מאמצעי התאורה הקדומים ביותר. ידוע שכדי להאיר את חשכת הלילה נהגו המצרים הקדמונים, כבר לפני כ-5,000 שנה, להאיר באמצעות לפידים שבערו באמצעות סיבי צמחים שהוצפו בשומן מומס של חיות.
בהמשך השתמשו בנרות חרס. מנורות חימר הבנויות בצורה של קערות קטנות, עם פתח צר כדי למקד את הלהבה. במנורות החרס הוכנס שמן נוזלי והצתת השמן היא שנתנה אור. המנורה האירה כל עוד היה בנר שמן בעירה.
מי שיצרו את הנרות כמו שאנו מכירים אותם בימינו היו ככל הנראה הרומאים. גם הם נהגו לטבול פפירוס בדונג מומס. הדונג היקר הביא לכך שפשוטי העם השתמשו בשומן בעלי חיים שאמנם האיר, אבל הסריח. מאוד הסריח.
רק בסקוטלנד של אמצע המאה ה-19 פיתח לראשונה הכימאי ג'יימס יאנג (Young) שיטה ייחודית לזיקוק של נפט, שאפשרה לו לייצר את השעווה ובזיל הזול. אגב, זו בדיוק השעווה שאנו מכירים כיום, ששמה המדויק הוא בעצם "פראפין".
הפראפין אפשר מהפכה קטנה בעולם הנרות. הוא אפשר את ייצורם של נרות הפראפין הזולים ועל הדרך גם פתר את בעיית הסירחון שהתלווה דורות רבים לנרות מבוססי שומן החיות. מאז המצאת הפראפין מבוססים כל הנרות על הפראפין, או בלשוננו על שעווה.
אמנם כמה עשורים אחר כך הומצאה נורת החשמל על ידי אדיסון. הנרות הלכו ואיבדו את חשיבותם, אבל השימוש בהם נמשך כאמצעי חירום, בזמן של הפסקות חשמל או לצרכים דתיים.
