שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה הקטע של תחפושות פורים?
תחפושות הפורים הם מנהג יהודי, מקביל למנהגים מקבילים בעולם, כמו "ליל כל הקדושים" עם התחפושות המפחידות, או חגיגות ה"מרדי גרא" של הנוצרים.
התחפושת (Custom) היא בגד שלרוב מלווה באביזרים, המשמש למטרות התחזות. התחפושות משנות ומסתירות את זהותו של הלובש, כשבין האביזרים יהיו לא פעם מסכה, איפור או דברים שאוחזים בידיים.
התחפושות נהוגות גם בחגיגות עממיות ודתיות בעולם, כמו קרנבל המסכות בוונציה ובברזיל, ה"פאסנאכט" שעורכים תושבי העיר באזל בשווייץ וה"עדלאידע" הישראלית.
היסטוריונים שונים סבורים שמנהג התחפושות בחג הפורים היהודי הגיע או לפחות הושפע מהקרנבל של ונציה. אותו קרנבל היה פסטיבל מסכות, שנולד בימי הביניים, בסביבות המאה ה-10. מאז ועד תקופת הרנסאנס הוא היה לפסטיבל הרשמי של העיר הזו וגם בימינו הוא פעיל.
הנה תחפושות הפורים שההורים מכינים (עברית):
https://youtu.be/2F4H7a2zi30
התחפושות אצל החרדים (עברית):
https://youtu.be/RFNwSibFwRo
בלוגרית מציעה 15 תחפושות מהירות (עברית):
https://youtu.be/X9k0uF0hMsM
נסיון "מעניין" ומשעשע לעשות סדר בין התחפושות (עברית):
https://youtu.be/-8gEoqRjHwU
ומה קורה כשאחד מבני הזוג רוצה תחפושת זוגית (עברית):
https://youtu.be/GfKVpUUj0Io
מה עושים בחג פורים?
בפורים קוראים במגילת אסתר, מרעישים ברעשנים ומתחפשים. לפי הערכות של היסטוריונים חג הפורים נולד מנשף המסכות של ונציה, שחל בסמוך לזמן הפורים. המבוגרים גם נוהגים לשתות יין "עד דלא ידע", כלומר עד שלא יבחינו בין המן הארור למרדכי המבורך.
באופן רחב יותר חשוב לומר שחג הפורים הוא חלק ממסורת עתיקה הנהוגה כמעט בכל החברות העתיקות, ממסופוטמיה ועד אירופה ואמריקה, מסורת של חגי "נהפוך הוא". כמו פורים, אלו חגים במסורות שונות, שכוללים בדרך כלל תחפושות, טשטוש מעמדות, חגיגות לשוכרה ועוד.
החל משנות ה-30 החלו לחוג בישראל גם את תהלוכת ה"עדלידע" - קרנבל עממי ססגוני, בסגנון של תהלוכת מסכות ענק ותחפושות ססגוניות, שעובר ברחובות העיר לקול תשואות הקהל הרב.
הנה סיפורו של חג פורים ומעט על מנהגיו (עברית):
https://youtu.be/SsBIjPy63YI
חג פורים בתל אביב:
http://youtu.be/bf10wvaER24
מסיבת פורים המונית בכיכר המדינה:
http://youtu.be/-F5jKXHhwiU
תחפושות הפורים (עברית):
https://youtu.be/RFNwSibFwRo
ואנימציה משעשעת על פורים בדה ווייס (עברית):
http://youtu.be/oWaAoFXdilc
מה מקורן של אוזני המן?
אוזני המן (Hamantaschen) הן עוגיות בצורת משולש הממולאות בפרג, תמרים או ריבה וכיום מילויים מודרניים נוספים. צורתם מיוחסת לכובע המשולש של המן הרשע,האיש הרע בסיפור פורים, או לאוזניו.
אבל אוזני ההמן נולדו ממאכל שאינו יהודי אלא מאפה גרמני פופולרי. במקור הן היו עוגיות עממיות, מעין כיסוני פרג גרמניים בשם היידי "הוֹמֶן טָאש" או בגרמנית "מאָן טאַש" (mon tash), שפירושם "כיס פרג".
היהודים כינו אותן "אמאן טיש" והדרך הייתה קצרה לאמץ אותן לחג הפורים ולדמות את צורת האוזן המשונה שהם ראו בהן כדי להפוך אותן, בשיבוש על שיבוש, לכינוי העממי של "אוזני המן".
מי שהציעו את השם 'אוזני המן' היו יהודי גרמניה ויהודי איטליה. מדרש אגדה יהודי מספר שהמן הרשע הגיע אל המלך כשהוא אבל וחפוי-ראש. אוזניו היו מקוטפות ומכאן "אוזני המן".
הנה סיפורם של ה"המנטאשן" או אוזני המן:
https://youtu.be/QUUZcsImNwI
כך מכינים אוזני המן (עברית):
https://youtu.be/joNmvNJap6g
ואזני המן לצד מאכלים יהודיים נוספים ומעולים:
https://youtu.be/qsOjuogpKZs
ובואו נצחק עם המן באתנחתא (עברית):
https://youtu.be/1m8RB5l0sVw
מהו חג הפורים?
חג הפורים (Purim) הוא חג יהודי, אחד החגים הססגוניים והשמחים ביותר בלוח השנה היהודי.
מקורו של החג בסיפור דרמטי של הצלה מרהיבה המתוארת במגילת אסתר. בפורים מתחפשים, מחליפים משלוחי מנות ומרבים בשמחה. הדתיים קוראים במגילת אסתר, אחד מספורי וספרי התנ"ך המרתקים ביותר.
המגילה מספרת את סיפורם של היהודים בממלכת פרס העתיקה במאה ה-5 לפני הספירה, תחת שלטונו של המלך אחשוורוש (Ahasuerus), המזוהה היסטורית על ידי חוקרים רבים כחשיארש הראשון (Xerxes) או ארתחשסתא.
הסיפור מתרחש בשושן הבירה ומתאר איך נקלעו היהודים לסכנת השמדה וכיצד ניצלו בזכות אומץ ליבם של היהודים אסתר המלכה ודודה מרדכי.
במבט אנתרופולוגי, פורים הוא חלק ממסורת עתיקה הנהוגה בכל החברות העתיקות, מארצות מסופוטמיה של פעם ועד אירופה. זו מסורת של חגי "נהפוך הוא", שכוללים תחפושות, טשטוש מעמדות, חגיגות לשוכרה ועוד.
מעבר לממד הדתי, פורים התפתח גם כחג תרבותי חשוב המייצג את ניצחון הקיום היהודי על פני האיומים להשמדתו. הוא מסמל את התקווה ואת הביטחון שהעם היהודי ישרוד למרות כל הקשיים וההתנגדויות שעולות למולו.
בישראל המודרנית, פורים הוא חגיגה עממית גדולה, של תחפושות, מסיבות רחוב ופורים ואווירה כללית של קרנבל.
יש גם מעין קרנבל ישראלי שמתקיים במצעדים צבעוניים הנקראים "עדלאידע" (מהביטוי הארמי "עד דלא ידע"). קראו עליהם בתגית "עדלאידע".
#מנהגי חג פורים
המנהגים העיקריים של חג פורים כוללים קריאת מגילת אסתר, חילופי משלוחי מנות בין חברים, סעודת חג חגיגית ושתיית יין שלעתים אף מוגזמת (עד לא ידע, כלומר עד שכרות, או בהגדרה של הביטוי הארמי "עד דלא ידע", עד שלא יודעים להבחין בין "ארור המן" ל"ברוך מרדכי").
בצד זה יש מנהג יפה של מתן מתנות לאביונים, שאיכשהו קצת נשכח אצל רובנו.
אך הצד הכי מוכר של החג הוא זה של תחפושות פורים. התחפושות מסמלות את הטבע הנסתר של הסיפור, כשאלוהים אינו מוזכר במפורש במגילה, אך נוכחותו מורגשת דרך ההשגחה הנסתרת בכל אירועי ההצלה של הסיפור. קראו עליהן בתגית "תחפושות".
#עלילת המגילה
סיפור המגילה מתחילה כשהמלך אחשוורוש מפטר את אשתו ושתי (Vashti) ובוחר באסתר היפהפייה להיות מלכתו החדשה. אסתר, שהייתה יתומה יהודייה שגדלה בבית דודה מרדכי, מסתירה לדרישת דודה את זהותה היהודית.
בינתיים, או בקצה השני העיר כמו שמציגים בסרטים, המן, שהוא שר בכיר בממלכה, מתמלא בזעם על מרדכי היהודי שמסרב להשתחוות לו מתוך אמונתו. הוא מתכנן להשמיד את כל היהודים בממלכה. המן מפיל פור, כלומר מגריל יום, כדי לקבוע את יום השמדתם וזה המקור של שמו של החג, חג פורים.
כשנודע למרדכי על הגזירה, הוא מבקש מאסתר לפנות למלך ולבקש על עמה. אסתר, שמסכנת את חייה בכניסה לא מוזמנת אל המלך, מזמינה את אחשוורוש והמן למשתה. במהלך אותו לילה, המלך אינו יכול לישון וקורא ביומני הממלכה, שם הוא מגלה שמרדכי הציל פעם את חייו ולא קיבל תגמול.
למחרת, בעת המשתה השני, אסתר חושפת את זהותה היהודית ומאשימה את המן בתכנון השמדת עמה. המלך זועם ומורה לתלות את המן על העץ שהכין למרדכי.
המלך מעניק למרדכי את טבעתו ומתיר ליהודים להתגונן מפני אויביהם ביום שנקבע להשמדתם. היהודים מצליחים להביס את שונאיהם ואסתר ומרדכי כותבים ביחד את סיפור הנס ב"מגילת אסתר" וקובעים את חגיגת הפורים לדורות, כפי שמתואר במגילה עצמה.
#מאכלי פורים
האוכל המסורתי של החג כולל את "אוזני המן", עוגיות בצורת משולש הממולאות בפרג, תמרים או ריבה. הצורה מזכירה את כובעו המשולש של המן או את אוזניו. קראו עליהן בתגית "אוזני המן".
בנוסף, נהוג לאכול מאכלים עם גרעינים וזרעים, בעקבות סיפורו של דניאל, שאכל זרעונים בחצר המלך הבבלי כדי לשמור על כשרות, מנהג שהושאל גם לסיפורה של אסתר בארמון המלך הפרסי.
הנה סיפור חג הפורים - מגילת אסתר (עברית):
https://youtu.be/cdJuCN8lyYE
והנה סיפור המגילה:
http://youtu.be/IQOMmYXp0ew
למה המלכה ושתי סירבה למלך? (עברית)
https://youtu.be/isOU5FGSCUo
וכאן חוגגים את הפורים הכי שווים בארץ (עברית)?
https://youtu.be/p8oH197-gek
מתי נולדה העדלאידע?
העדלאידע היא תהלוכת תחפושות פורימית, המתקיימת באווירה שמחה וססגונית. היא מתקיימת בחג פורים והיא למעשה הקרנבל העברי הראשון.
העדלאידע נולדה בתל אביב בשנות ה-20 של המאה הקודמת והפכה לחלק בלתי נפרד מחגיגות פורים בישראל. השם המיוחד נגזר מהפסוק שמצווה במגילת אסתר לשמוח ולחגוג "עד דלא ידע" – כלומר לשתות עד שלא יודעים להבדיל בין "ארור המן" ל"ברוך מרדכי", כפי שמופיע במסורת היהודית, או במילים פשוטות - לשתות לשוכרה.
אבל ראשיתה של העדלאידע התרחשה בשנת 1912 בגימנסיה הרצליה בתל אביב, כשמורה לאמנות בשם אברהם אלדמע יזם תהלוכה קטנה של תלמידים ומעט מתושבי תל אביב הקטנה, שצעדו לאורך רחוב הרצל כשהם מחופשים ומושכים בובות ענק שהכינו לשמחת הפורים.
אירועים דומים התקיימו במהלך השנים הבאות, אך ההתחלה הממשית של האירוע הגדול והמוכר היום הייתה בפורים 1932. ראש העיר מאיר דיזנגוף (Meir Dizengoff) הוביל את התהלוכה הרשמית הראשונה רכוב על סוס לבן ברחובות תל אביב הקטנה, במה שיהפוך למסורת תל אביבית קבועה.
העדלאידע נועדה במקור לחגוג את היצירתיות העברית המתחדשת ביישוב היהודי בארץ ישראל. היא שילבה בין המסורת היהודית העתיקה של פורים לבין מסורות קרנבל אירופאיות מודרניות. במסגרתה נערכו תחרויות תחפושות, הופעות של להקות ריקוד, מוסיקה חיה ותצוגות של מיצגים אמנותיים מרהיבים.
מעניין לספר שבמהלך השנים הראשונות התחפשו רבים מהמשתתפים בעדלאידע לדמויות מהתנ"ך ומההיסטוריה היהודית, בכדי לחזק את הקשר לשורשים התרבותיים. אך בהדרגה השתלבו בה גם דמויות מהתרבות העולמית, מהתרבות הפופולרית ומאירועי אקטואליה.
וכך הפכה העדלאידע בשנות ה-30 לאירוע המוני שמשך עשרות אלפי צופים. בתקופה זו היא שימשה גם ככלי להפצת ערכים ציוניים ולחיזוק הזהות העברית המתחדשת. מעניין לציין שבמהלך מלחמת העולם השנייה נערכו עדלאידעות שכללו אפילו מיצגים אנטי-נאציים, כביטוי למאבק היהודי כנגד הנאציזם.
ב-1936 ביטלה העירייה את תהלוכות פורים. מסורת העדלאידע חזרה בשנות ה-50 להתקיים, אך בהפסקות. היא אורגנה בחסות העירייה והפכה לאירוע תרבותי מרכזי. בשנת 1955 נערכה עדלאידע מרשימה בהשתתפות אלפי צופים ומשתתפים, אם כי המספרים המדויקים טעונים אימות היסטורי נוסף.
בשנות ה-70 פסקה המסורת בתל אביב מסיבות תקציביות וביטחוניות, אך המשיכה להתקיים בערים אחרות בישראל. בתל אביב עצמה היו ניסיונות לחדש את העדלאידע כבר בשנות ה-80 המאוחרות ואז שוב בשנת 1998 לזמן קצר, כשלתחייה נוספת היא זכתה בשנות ה-2000. כיום היא מתקיימת בעיקר בחולון ובמדרשת שדה בוקר.
בעשורים האחרונים העדלאידע המודרנית עברה שינויים רבים. הפקות מודרניות משלבות טכנולוגיה מתקדמת, אפקטים מיוחדים וחומרים חדשניים ביצירת המיצגים. פה ושם היו עדלאידעות שהפכו לאירועים תיירותיים, המושכים מבקרים מהעולם. בנוסף, התפתחו אירועים נלווים כמו מסיבות רחוב, פסטיבלי מוסיקה ומזון ויריד משחקים ואמנות.
מאז תחילת המאה ה-21 העיר חולון, כחלק מהמיתוג המוצלח שלה כעיר הילדים, היא זו שמקיימת עדלאידות בכל שנה. העדלאידע בחולון היא אירוע ענק הכולל מיצגים מרהיבים, תחפושות מושקעות ואמנים מקצועיים ומושכת אליה מאות אלפי מבקרים מדי שנה.
העדלאידע הצליחה כל כך בזכות החיבור שהיא מייצרת, בין השמחה והחגיגיות של פורים, לחיבור בין מסורת להתחדשות ולרוח היצירתיות הישראלית. אך היא גם מהווה ביטוי לכוחה של תרבות עממית מקומית שהצליחה להתפתח, להשתנות ולשרוד, לאורך כמעט 100 שנים וללא ההיבט הדתי דווקא, תוך שהיא הופכת לחלק בלתי נפרד מהפולקלור הישראלי.
כך נולדה העדלאידע בתל אביב (עברית):
https://youtu.be/GjzX4hWI15I
הנה העדלאידע בתל אביב בשנת 1932 (עברית):
http://youtu.be/LpnqdxvuDPU
כיום העדלאידות של גוש דן מתקיימות דווקא בחולון (עברית):
http://youtu.be/04-vfObOkX8
העדלאידע של התיכון הסביבתי במדרשת שדה בוקר (עברית):
http://youtu.be/JXds_no63Cc
וההכנות הרבות לקראת העדלאידע הזו (עברית):
http://youtu.be/SiPAe7s7NCM
מהן המסכות ואיך משתמשים בהן בעולם?
אוסקר ווילד אמר פעם ש"המסיכה חושפת יותר מאשר את הפנים עצמם".
מסיכה (Mask) היא פנים המסתירות את הפנים. היא מהווה סוג של הקפאת פריים מפנים שבאופן רגיל נעות ומשתנות כל העת. יש בה משהו גם מהחיים וגם מהמוות, כמו שהטעים פעם השחקן והפנטומימאי הצרפתי ז'אן לואי בארו.
ממסכות מלחמה ומסכות מוות, דרך מסכות גירוש שדים או הפחדה ועד למסכות לקרנבלים וחגים דתיים בעולם - בעולם כולם משתמשים במסכה. במיוחד מפורסמות מסכות הקרנבלים בברזיל ובוונציה ומסכות חג הפורים היהודי וליל הקדושים הנוצרי. יש גם מהמסיכות של הקומדיה דה ל'ארטה ושל תיאטרון ה"נו" היפני, ומסיכות הקאתאלי ההודיות.
למרות שגם לפניה השתמשו במסכות, עליית הקומדיה דה ל'ארטה הייתה חשובה בביסוס ובחיזוק השימוש במסיכות בקרנבלי איטליה .
תודות לקומדיה דה ל'ארטה התקבעו כמה טיפוסים של דמויות. הם ייצגו כמה תכונות אישיות או איזורים גיאוגרפיים. במהלך השנים הדמויות הללו הפכו יותר מופשטות ואוניברסליות, כלומר מכל העולם.
המסיכות משחררות, בכך שהן מחביאות מאחריהן את פניו האמיתיות של האדם. הן מאפשרות לכל אחד להיות לשעה קלה מישהו אחר.
לא לחינם האקרים, אנשי מחאה ופושעים משתמשים במסכות כל כך הרבה. המסכה מראה פנים או מראה ויזואלי - אבל לא את אלו של מי שעוטה אותה.
מקור המילה האיטלקית Maschera הוא במילה הערבית "מסחרה", בערבית מסחר וגם רמאות וליצנות. כלומר המסכה מרמזת על התחזות ורמאות וגם כיסוי, מה שמחבר גם למילה "מסקרה", איפור.
הנה מסכות מתרבויות ושבטי העולם (עברית):
https://youtu.be/IXJd1pTN5Uo
מסכות מפחידות לפורים (עברית):
https://youtu.be/lAFWNET_lwU
מסכות הקורונה (עברית):
https://youtu.be/v7E2IePqlEo
ומהסרט "מסיכה":
https://youtu.be/KONoeHwu2pg
תחפושות הפורים הם מנהג יהודי, מקביל למנהגים מקבילים בעולם, כמו "ליל כל הקדושים" עם התחפושות המפחידות, או חגיגות ה"מרדי גרא" של הנוצרים.
התחפושת (Custom) היא בגד שלרוב מלווה באביזרים, המשמש למטרות התחזות. התחפושות משנות ומסתירות את זהותו של הלובש, כשבין האביזרים יהיו לא פעם מסכה, איפור או דברים שאוחזים בידיים.
התחפושות נהוגות גם בחגיגות עממיות ודתיות בעולם, כמו קרנבל המסכות בוונציה ובברזיל, ה"פאסנאכט" שעורכים תושבי העיר באזל בשווייץ וה"עדלאידע" הישראלית.
היסטוריונים שונים סבורים שמנהג התחפושות בחג הפורים היהודי הגיע או לפחות הושפע מהקרנבל של ונציה. אותו קרנבל היה פסטיבל מסכות, שנולד בימי הביניים, בסביבות המאה ה-10. מאז ועד תקופת הרנסאנס הוא היה לפסטיבל הרשמי של העיר הזו וגם בימינו הוא פעיל.
הנה תחפושות הפורים שההורים מכינים (עברית):
https://youtu.be/2F4H7a2zi30
התחפושות אצל החרדים (עברית):
https://youtu.be/RFNwSibFwRo
בלוגרית מציעה 15 תחפושות מהירות (עברית):
https://youtu.be/X9k0uF0hMsM
נסיון "מעניין" ומשעשע לעשות סדר בין התחפושות (עברית):
https://youtu.be/-8gEoqRjHwU
ומה קורה כשאחד מבני הזוג רוצה תחפושת זוגית (עברית):
https://youtu.be/GfKVpUUj0Io
בפורים קוראים במגילת אסתר, מרעישים ברעשנים ומתחפשים. לפי הערכות של היסטוריונים חג הפורים נולד מנשף המסכות של ונציה, שחל בסמוך לזמן הפורים. המבוגרים גם נוהגים לשתות יין "עד דלא ידע", כלומר עד שלא יבחינו בין המן הארור למרדכי המבורך.
באופן רחב יותר חשוב לומר שחג הפורים הוא חלק ממסורת עתיקה הנהוגה כמעט בכל החברות העתיקות, ממסופוטמיה ועד אירופה ואמריקה, מסורת של חגי "נהפוך הוא". כמו פורים, אלו חגים במסורות שונות, שכוללים בדרך כלל תחפושות, טשטוש מעמדות, חגיגות לשוכרה ועוד.
החל משנות ה-30 החלו לחוג בישראל גם את תהלוכת ה"עדלידע" - קרנבל עממי ססגוני, בסגנון של תהלוכת מסכות ענק ותחפושות ססגוניות, שעובר ברחובות העיר לקול תשואות הקהל הרב.
הנה סיפורו של חג פורים ומעט על מנהגיו (עברית):
https://youtu.be/SsBIjPy63YI
חג פורים בתל אביב:
http://youtu.be/bf10wvaER24
מסיבת פורים המונית בכיכר המדינה:
http://youtu.be/-F5jKXHhwiU
תחפושות הפורים (עברית):
https://youtu.be/RFNwSibFwRo
ואנימציה משעשעת על פורים בדה ווייס (עברית):
http://youtu.be/oWaAoFXdilc
אוזני המן (Hamantaschen) הן עוגיות בצורת משולש הממולאות בפרג, תמרים או ריבה וכיום מילויים מודרניים נוספים. צורתם מיוחסת לכובע המשולש של המן הרשע,האיש הרע בסיפור פורים, או לאוזניו.
אבל אוזני ההמן נולדו ממאכל שאינו יהודי אלא מאפה גרמני פופולרי. במקור הן היו עוגיות עממיות, מעין כיסוני פרג גרמניים בשם היידי "הוֹמֶן טָאש" או בגרמנית "מאָן טאַש" (mon tash), שפירושם "כיס פרג".
היהודים כינו אותן "אמאן טיש" והדרך הייתה קצרה לאמץ אותן לחג הפורים ולדמות את צורת האוזן המשונה שהם ראו בהן כדי להפוך אותן, בשיבוש על שיבוש, לכינוי העממי של "אוזני המן".
מי שהציעו את השם 'אוזני המן' היו יהודי גרמניה ויהודי איטליה. מדרש אגדה יהודי מספר שהמן הרשע הגיע אל המלך כשהוא אבל וחפוי-ראש. אוזניו היו מקוטפות ומכאן "אוזני המן".
הנה סיפורם של ה"המנטאשן" או אוזני המן:
https://youtu.be/QUUZcsImNwI
כך מכינים אוזני המן (עברית):
https://youtu.be/joNmvNJap6g
ואזני המן לצד מאכלים יהודיים נוספים ומעולים:
https://youtu.be/qsOjuogpKZs
ובואו נצחק עם המן באתנחתא (עברית):
https://youtu.be/1m8RB5l0sVw
חג הפורים (Purim) הוא חג יהודי, אחד החגים הססגוניים והשמחים ביותר בלוח השנה היהודי.
מקורו של החג בסיפור דרמטי של הצלה מרהיבה המתוארת במגילת אסתר. בפורים מתחפשים, מחליפים משלוחי מנות ומרבים בשמחה. הדתיים קוראים במגילת אסתר, אחד מספורי וספרי התנ"ך המרתקים ביותר.
המגילה מספרת את סיפורם של היהודים בממלכת פרס העתיקה במאה ה-5 לפני הספירה, תחת שלטונו של המלך אחשוורוש (Ahasuerus), המזוהה היסטורית על ידי חוקרים רבים כחשיארש הראשון (Xerxes) או ארתחשסתא.
הסיפור מתרחש בשושן הבירה ומתאר איך נקלעו היהודים לסכנת השמדה וכיצד ניצלו בזכות אומץ ליבם של היהודים אסתר המלכה ודודה מרדכי.
במבט אנתרופולוגי, פורים הוא חלק ממסורת עתיקה הנהוגה בכל החברות העתיקות, מארצות מסופוטמיה של פעם ועד אירופה. זו מסורת של חגי "נהפוך הוא", שכוללים תחפושות, טשטוש מעמדות, חגיגות לשוכרה ועוד.
מעבר לממד הדתי, פורים התפתח גם כחג תרבותי חשוב המייצג את ניצחון הקיום היהודי על פני האיומים להשמדתו. הוא מסמל את התקווה ואת הביטחון שהעם היהודי ישרוד למרות כל הקשיים וההתנגדויות שעולות למולו.
בישראל המודרנית, פורים הוא חגיגה עממית גדולה, של תחפושות, מסיבות רחוב ופורים ואווירה כללית של קרנבל.
יש גם מעין קרנבל ישראלי שמתקיים במצעדים צבעוניים הנקראים "עדלאידע" (מהביטוי הארמי "עד דלא ידע"). קראו עליהם בתגית "עדלאידע".
#מנהגי חג פורים
המנהגים העיקריים של חג פורים כוללים קריאת מגילת אסתר, חילופי משלוחי מנות בין חברים, סעודת חג חגיגית ושתיית יין שלעתים אף מוגזמת (עד לא ידע, כלומר עד שכרות, או בהגדרה של הביטוי הארמי "עד דלא ידע", עד שלא יודעים להבחין בין "ארור המן" ל"ברוך מרדכי").
בצד זה יש מנהג יפה של מתן מתנות לאביונים, שאיכשהו קצת נשכח אצל רובנו.
אך הצד הכי מוכר של החג הוא זה של תחפושות פורים. התחפושות מסמלות את הטבע הנסתר של הסיפור, כשאלוהים אינו מוזכר במפורש במגילה, אך נוכחותו מורגשת דרך ההשגחה הנסתרת בכל אירועי ההצלה של הסיפור. קראו עליהן בתגית "תחפושות".
#עלילת המגילה
סיפור המגילה מתחילה כשהמלך אחשוורוש מפטר את אשתו ושתי (Vashti) ובוחר באסתר היפהפייה להיות מלכתו החדשה. אסתר, שהייתה יתומה יהודייה שגדלה בבית דודה מרדכי, מסתירה לדרישת דודה את זהותה היהודית.
בינתיים, או בקצה השני העיר כמו שמציגים בסרטים, המן, שהוא שר בכיר בממלכה, מתמלא בזעם על מרדכי היהודי שמסרב להשתחוות לו מתוך אמונתו. הוא מתכנן להשמיד את כל היהודים בממלכה. המן מפיל פור, כלומר מגריל יום, כדי לקבוע את יום השמדתם וזה המקור של שמו של החג, חג פורים.
כשנודע למרדכי על הגזירה, הוא מבקש מאסתר לפנות למלך ולבקש על עמה. אסתר, שמסכנת את חייה בכניסה לא מוזמנת אל המלך, מזמינה את אחשוורוש והמן למשתה. במהלך אותו לילה, המלך אינו יכול לישון וקורא ביומני הממלכה, שם הוא מגלה שמרדכי הציל פעם את חייו ולא קיבל תגמול.
למחרת, בעת המשתה השני, אסתר חושפת את זהותה היהודית ומאשימה את המן בתכנון השמדת עמה. המלך זועם ומורה לתלות את המן על העץ שהכין למרדכי.
המלך מעניק למרדכי את טבעתו ומתיר ליהודים להתגונן מפני אויביהם ביום שנקבע להשמדתם. היהודים מצליחים להביס את שונאיהם ואסתר ומרדכי כותבים ביחד את סיפור הנס ב"מגילת אסתר" וקובעים את חגיגת הפורים לדורות, כפי שמתואר במגילה עצמה.
#מאכלי פורים
האוכל המסורתי של החג כולל את "אוזני המן", עוגיות בצורת משולש הממולאות בפרג, תמרים או ריבה. הצורה מזכירה את כובעו המשולש של המן או את אוזניו. קראו עליהן בתגית "אוזני המן".
בנוסף, נהוג לאכול מאכלים עם גרעינים וזרעים, בעקבות סיפורו של דניאל, שאכל זרעונים בחצר המלך הבבלי כדי לשמור על כשרות, מנהג שהושאל גם לסיפורה של אסתר בארמון המלך הפרסי.
הנה סיפור חג הפורים - מגילת אסתר (עברית):
https://youtu.be/cdJuCN8lyYE
והנה סיפור המגילה:
http://youtu.be/IQOMmYXp0ew
למה המלכה ושתי סירבה למלך? (עברית)
https://youtu.be/isOU5FGSCUo
וכאן חוגגים את הפורים הכי שווים בארץ (עברית)?
https://youtu.be/p8oH197-gek
חג פורים
העדלאידע היא תהלוכת תחפושות פורימית, המתקיימת באווירה שמחה וססגונית. היא מתקיימת בחג פורים והיא למעשה הקרנבל העברי הראשון.
העדלאידע נולדה בתל אביב בשנות ה-20 של המאה הקודמת והפכה לחלק בלתי נפרד מחגיגות פורים בישראל. השם המיוחד נגזר מהפסוק שמצווה במגילת אסתר לשמוח ולחגוג "עד דלא ידע" – כלומר לשתות עד שלא יודעים להבדיל בין "ארור המן" ל"ברוך מרדכי", כפי שמופיע במסורת היהודית, או במילים פשוטות - לשתות לשוכרה.
אבל ראשיתה של העדלאידע התרחשה בשנת 1912 בגימנסיה הרצליה בתל אביב, כשמורה לאמנות בשם אברהם אלדמע יזם תהלוכה קטנה של תלמידים ומעט מתושבי תל אביב הקטנה, שצעדו לאורך רחוב הרצל כשהם מחופשים ומושכים בובות ענק שהכינו לשמחת הפורים.
אירועים דומים התקיימו במהלך השנים הבאות, אך ההתחלה הממשית של האירוע הגדול והמוכר היום הייתה בפורים 1932. ראש העיר מאיר דיזנגוף (Meir Dizengoff) הוביל את התהלוכה הרשמית הראשונה רכוב על סוס לבן ברחובות תל אביב הקטנה, במה שיהפוך למסורת תל אביבית קבועה.
העדלאידע נועדה במקור לחגוג את היצירתיות העברית המתחדשת ביישוב היהודי בארץ ישראל. היא שילבה בין המסורת היהודית העתיקה של פורים לבין מסורות קרנבל אירופאיות מודרניות. במסגרתה נערכו תחרויות תחפושות, הופעות של להקות ריקוד, מוסיקה חיה ותצוגות של מיצגים אמנותיים מרהיבים.
מעניין לספר שבמהלך השנים הראשונות התחפשו רבים מהמשתתפים בעדלאידע לדמויות מהתנ"ך ומההיסטוריה היהודית, בכדי לחזק את הקשר לשורשים התרבותיים. אך בהדרגה השתלבו בה גם דמויות מהתרבות העולמית, מהתרבות הפופולרית ומאירועי אקטואליה.
וכך הפכה העדלאידע בשנות ה-30 לאירוע המוני שמשך עשרות אלפי צופים. בתקופה זו היא שימשה גם ככלי להפצת ערכים ציוניים ולחיזוק הזהות העברית המתחדשת. מעניין לציין שבמהלך מלחמת העולם השנייה נערכו עדלאידעות שכללו אפילו מיצגים אנטי-נאציים, כביטוי למאבק היהודי כנגד הנאציזם.
ב-1936 ביטלה העירייה את תהלוכות פורים. מסורת העדלאידע חזרה בשנות ה-50 להתקיים, אך בהפסקות. היא אורגנה בחסות העירייה והפכה לאירוע תרבותי מרכזי. בשנת 1955 נערכה עדלאידע מרשימה בהשתתפות אלפי צופים ומשתתפים, אם כי המספרים המדויקים טעונים אימות היסטורי נוסף.
בשנות ה-70 פסקה המסורת בתל אביב מסיבות תקציביות וביטחוניות, אך המשיכה להתקיים בערים אחרות בישראל. בתל אביב עצמה היו ניסיונות לחדש את העדלאידע כבר בשנות ה-80 המאוחרות ואז שוב בשנת 1998 לזמן קצר, כשלתחייה נוספת היא זכתה בשנות ה-2000. כיום היא מתקיימת בעיקר בחולון ובמדרשת שדה בוקר.
בעשורים האחרונים העדלאידע המודרנית עברה שינויים רבים. הפקות מודרניות משלבות טכנולוגיה מתקדמת, אפקטים מיוחדים וחומרים חדשניים ביצירת המיצגים. פה ושם היו עדלאידעות שהפכו לאירועים תיירותיים, המושכים מבקרים מהעולם. בנוסף, התפתחו אירועים נלווים כמו מסיבות רחוב, פסטיבלי מוסיקה ומזון ויריד משחקים ואמנות.
מאז תחילת המאה ה-21 העיר חולון, כחלק מהמיתוג המוצלח שלה כעיר הילדים, היא זו שמקיימת עדלאידות בכל שנה. העדלאידע בחולון היא אירוע ענק הכולל מיצגים מרהיבים, תחפושות מושקעות ואמנים מקצועיים ומושכת אליה מאות אלפי מבקרים מדי שנה.
העדלאידע הצליחה כל כך בזכות החיבור שהיא מייצרת, בין השמחה והחגיגיות של פורים, לחיבור בין מסורת להתחדשות ולרוח היצירתיות הישראלית. אך היא גם מהווה ביטוי לכוחה של תרבות עממית מקומית שהצליחה להתפתח, להשתנות ולשרוד, לאורך כמעט 100 שנים וללא ההיבט הדתי דווקא, תוך שהיא הופכת לחלק בלתי נפרד מהפולקלור הישראלי.
כך נולדה העדלאידע בתל אביב (עברית):
https://youtu.be/GjzX4hWI15I
הנה העדלאידע בתל אביב בשנת 1932 (עברית):
http://youtu.be/LpnqdxvuDPU
כיום העדלאידות של גוש דן מתקיימות דווקא בחולון (עברית):
http://youtu.be/04-vfObOkX8
העדלאידע של התיכון הסביבתי במדרשת שדה בוקר (עברית):
http://youtu.be/JXds_no63Cc
וההכנות הרבות לקראת העדלאידע הזו (עברית):
http://youtu.be/SiPAe7s7NCM
אוסקר ווילד אמר פעם ש"המסיכה חושפת יותר מאשר את הפנים עצמם".
מסיכה (Mask) היא פנים המסתירות את הפנים. היא מהווה סוג של הקפאת פריים מפנים שבאופן רגיל נעות ומשתנות כל העת. יש בה משהו גם מהחיים וגם מהמוות, כמו שהטעים פעם השחקן והפנטומימאי הצרפתי ז'אן לואי בארו.
ממסכות מלחמה ומסכות מוות, דרך מסכות גירוש שדים או הפחדה ועד למסכות לקרנבלים וחגים דתיים בעולם - בעולם כולם משתמשים במסכה. במיוחד מפורסמות מסכות הקרנבלים בברזיל ובוונציה ומסכות חג הפורים היהודי וליל הקדושים הנוצרי. יש גם מהמסיכות של הקומדיה דה ל'ארטה ושל תיאטרון ה"נו" היפני, ומסיכות הקאתאלי ההודיות.
למרות שגם לפניה השתמשו במסכות, עליית הקומדיה דה ל'ארטה הייתה חשובה בביסוס ובחיזוק השימוש במסיכות בקרנבלי איטליה .
תודות לקומדיה דה ל'ארטה התקבעו כמה טיפוסים של דמויות. הם ייצגו כמה תכונות אישיות או איזורים גיאוגרפיים. במהלך השנים הדמויות הללו הפכו יותר מופשטות ואוניברסליות, כלומר מכל העולם.
המסיכות משחררות, בכך שהן מחביאות מאחריהן את פניו האמיתיות של האדם. הן מאפשרות לכל אחד להיות לשעה קלה מישהו אחר.
לא לחינם האקרים, אנשי מחאה ופושעים משתמשים במסכות כל כך הרבה. המסכה מראה פנים או מראה ויזואלי - אבל לא את אלו של מי שעוטה אותה.
מקור המילה האיטלקית Maschera הוא במילה הערבית "מסחרה", בערבית מסחר וגם רמאות וליצנות. כלומר המסכה מרמזת על התחזות ורמאות וגם כיסוי, מה שמחבר גם למילה "מסקרה", איפור.
הנה מסכות מתרבויות ושבטי העולם (עברית):
https://youtu.be/IXJd1pTN5Uo
מסכות מפחידות לפורים (עברית):
https://youtu.be/lAFWNET_lwU
מסכות הקורונה (עברית):
https://youtu.be/v7E2IePqlEo
ומהסרט "מסיכה":
https://youtu.be/KONoeHwu2pg
