» «
אנרי קרטייה ברסון
מי המציא את צילום העיתונות?



אנרי, או הנרי קרטייה-ברסון (Henri Cartier-Bresson), אבי צילום העיתונות, היה צלם שהשתמש במצלמות קטנות. אבל הצלם הצרפתי הזה היה גם אמן סוריאליסט, מהמשפיעים ומהחשובים באמנות הוויזואלית של המאה ה-20. הוא צילם מהפכות, מלחמות ודיוקנאות של גדולי המאה ה-20. ברסון נחשב מאבות צילום העיתונות המודרני ומי שנשיא צרפת ספד לו במותו באומרו: "צרפת איבדה צלם גאון ורב-אמן, מהאמנים המוכשרים בדורו ומהמוערכים בעולם".

ברסון הוא הוגה הרעיון של "הרגע המכריע" בצילום, מעין רגע בזמן שבו טען שכל מרכיבי התמונה מביעים את עצמם באופן הטוב ביותר. הוא נהג לתאר את "הרגע המכריע" כהכרה של שבריר שנייה במשמעות של אירוע מצולם, שבריר שנייה שבו מסתדרות הצורות באופן הטוב ביותר ונותנות לאירוע את הביטוי הנכון. ברסון נהג להמתין בסבלנות לאותו הרגע, לחכות לשילוב המבוקש ואז לצלם. צילומיו הגאוניים צולמו בשחור־לבן ובלי בימוי, עריכה או תאורה. הוא שילב תפיסה אמנותית ויופי מרתקים, ביחד עם אמירה ונקודת מבט מלאה באהבת האדם.

במלחמת העולם השנייה הוא נשבה ע"י הנאצים ולאחר שני נסיונות כושלים להימלט, הוא הצליח והצטרף למחתרת הצרפתית, שנלחמה בהם. התנגדותו לנאצים התאימה לאישיותו הערכית ואהבת האדם שלו.

בשנת 1947 הקים ברסון ביחד עם הצלמים רוברט קאפה ודוויד סימור את חברת "מגנום פוטו". החברה הנהיגה את עולם הצילום העיתונאי בעולם כולו והייתה לסוכנות הצילומים הראשונה בעולם.


הנה סיפורו של ברסון:

https://youtu.be/uLepNuWXeLM


צילומיו של אנרי ברסון:

https://youtu.be/SueN2iDeED0


עוד מצילומי הרגע המכריע של הנרי קרטייה ברסון (ובהמשך גם צלם נוסף, אדאמס):

http://youtu.be/03Z2vF3QGEk


וברסון המצלם, בסרטון שמפרסם את המצלמה שבה השתמש, לייקה:

http://youtu.be/Y8DRwsQJ9hY
עיתון
איך מדפיסים עיתונים?



זה די פשוט.. הכתבים כותבים, העורך בוחר את הכתבות והתמונות הטובות ומחליט כיצד יסודר העיתון ומה ישאר מחוץ לגליון. מומחי לשון שנקראים מגיהים עוברים על הכתבות ומתקנים את שגיאות הכתיב והניסוח שבהן. עתה יושבים האנשים שעורכים את העיתון מבחינה גרפית ומעמדים את עמודי העיתון על מסך המחשב.

העיתון יוצא לדפוס, מכינים תבניות פלסטיק של כל דף בעיתון והן מוכנסות למכונות הדפוס הגדולות שידפיסו את גליונות העיתון בצבעים. גלגלי ענק של נייר מאפשרים הדפסה של עיתונים גדולים. אחרי ההדפסה יוצאים העיתונים לסגירה, הוספת הסיכות לגליונות ואריזה. משם הם יוצאים לאולם ההעמסה, כדי לשלוח אותם אל החנויות ולמנויים.


הנה התהליך המלא של יצירת העיתון היומי:

https://youtu.be/G7zYpvtRAlE


כך מכינים את העיתון היומי:

http://youtu.be/NhjSZE0SLTM?t=34s


והנה שיר על אנשים מגולגלים בתוך נייר עיתון (עברית):

https://youtu.be/Vev_L4_5_lE
עיתון
איך נולדו העיתונים?



העיתון נולד כבר באימפריה הרומית, במחצית המאה הראשונה לפני הספירה. זה היה מעין עיתון או מגזין, שנקרא "אקטה דיאורנה" ("מעשי היום"). העיתון הזה נתלה בחוצות הפורום של רומא, על גבי פפירוס או אבן. נסקרו בו אז נושאים שונים שהעסיקו את אזרחי האימפריה. על קיומו ידוע להיסטוריונים, על אף שהברברים שפלשו לרומא שרפו את הכנסיות שבהן נשמרו העותקים של העיתון ולכן לא נותרו שרידים שלו.

אחרי גלגולים שונים, איפה שהוא בימי הביניים, נולד העיתון המודרני הראשון. קראו לו ה"אביסה" (בגרמנית: "איגרת") והוא יצא לאור בשנת 1809 בשטרסבורג, אז עיר גרמנית והיום בצרפת.

העיר שטרסבורג של אותם ימים היא צומת מסחר חשובה ועיר מסחרית ובעלת כלכלה מפותחת. זה הביא לכך שהצלחתו והתפתחותו של העיתון היו מהירים והוא בישר את עידן העיתונים המצליחים שיבואו אחריו וילכו ויתרבו, מאז ועד היום.

בשנים האחרונות מנבאים את סופם של העיתונים, בשל התחזקות האינטרנט והמדיה החדשה, כגון טאבלטים, טלפונים סלולאריים וכמובן המחשבים. גם החינמונים, עיתוני החינם הולכים ומערערים את הקיום הכלכלי של העיתונות הרצינית, שנעשית על ידי עיתונאים מקצועיים ומחייבת לימוד, עיון ותחקיר שהם יקרים למימון.

גם אם נראה לעתים שהעיתון המודפס על נייר יגיע אל סופו, הציפייה והתקווה היא שבמהדורות דיגיטליות תמשיך העיתונות להתקיים עוד שנים רבות. חשיבותה האדירה לדמוקרטיה, במיוחד אל מול שופרות שלטון המתחזים לעיתונים, מחייבת את הדמוקרטיות האמיתיות בעולם להגן ולשמור על קיומה של עיתונות חופשית ונטולת פניות.


הנה סרטון על התפתחות העיתונים:

http://youtu.be/hG_MPTpIg90


ומומחה שמספר על תולדות העיתונים (עברית):

https://youtu.be/vqiZArrlteo
חדשות מזויפות
מהן חדשות כזב, ה"פייק ניוז" או החדשות המזויפות?



חדשות מזויפות (Fake news) הן חדשות בדויות, שמועלות לרשת על ידי בעלי עניין, בכוונה להשפיע על אנשים אחרים. מדובר על אנשים שמקדמים באמצעות בדותות את המטרות הפוליטיות, המסחריות או האישיות שלהם והופכים אותן פעמים רבות לנפוצות כל כך, באופן כזה שהן יוצרות שינוי עצום במציאות.

גם בעבר היו חדשות מזויפות. הפיצו אותם בדרך כלל עיתונים וכלי תקשורת ברמה נמוכה וכך גם התייחס אליהם הציבור. אבל עיקר ההצלחה של החדשות המזויפות היו בבחירות 2016 לנשיאות ארה"ב, עת המועמד דונלנד טראמפ האשים את יריביו בהפצת פייק ניוז עליו. המדהים הוא, אגב, שה"ניו יורק איימס", העיתון הטוב בעולם, חקר יסודית ומצא שטראמפ עצמו השמיע ב-4 שנות נשיאותו לא פחות מכ-20 אלף שקרים.

חלק מהצלחת ההפצה של חדשות כזב נובעת מ"בוטים", תוכנות שמאפשרות לקדם כל פוסט בפייסבוק וטוויט בטוויטר לצפייה של מיליונים, גם ואולי במיוחד אם הוא בדוי.

הבוטים האלה ועוד אלפי משתמשים מזוייפים יוצרים הפצה ויראלית ומהירה במיוחד של חדשות הכזב, כשבתוך דקות הם עושים זה לזה "לייקים" ו"רטוויטים" וגורמים לאלגוריתמים של הרשתות החברתיות לחשוב שמדובר בפוסטים לוהטים. כך הם מקודמים בהתלהבות ודקות אחר כך אף אחד לא יודע שמדובר בשטויות ושקרים. מיליוני אנשים עושים להם לייק והופכים את הפוסט הבדוי ל"עובדה" ול"חדשות", הנראות כחדשות של ממש.

בבחירות של 2016 באמריקה הסתבר שהחדשות המזויפות זכו ליותר שיתופים ברשתות החברתיות, מאשר אלה שקיבלו ידיעות מהתקשורת והעיתונות הממוסדת.

התופעה הזו היא חלק ממה שכבר זכה לשם "עידן הפוסט-אמת". בעידן המודרני רבים מהציבור אינם מתעניינים בהכרח בחדשות אמיתיות, או דוחים חדשות שקריות. הם נוטים להעדיף חדשות שתומכות בדעותיהם. לכן האמת צונחת. לכל אחד יש את החדשות שלו.

מה שהפתיע את החוקרים לא פחות הוא שהסתבר שלא מעט מהאנשים שעשו לייק או רטוויט לחדשות הללו היו אנשים משכילים ובעלי בסיס כלכלי ולא רק אנשים משולי החברה ומהמעמד הנמוך והלא-משכילים שביניהם.

אגב, מבדיקות שנעשו בבחירות בארצות הברית, קבעו החוקרים שהחדשות המזוייפות לא השפיעו על תוצאות הבחירות הללו. מצד שני, יתכן שהכלים שבהם השתמשו לאותן בדיקות היו אותם כלים שהביאו את כל המומחים לטעון לפני הבחירות שדונלד טראמפ לא יהיה נשיא ואז הסתבר שהוא דווקא כן הפך לכזה.


הנה החדשות המזויפות וההשפעה שלהן על עולם החדשות והבחירות באמריקה (עברית):

https://youtu.be/XiFtw9jRFQU


טראמפ עושה בביטוי שימוש כנגד התקשורת הממוסדת ומאשים את העיתונאים שהם אויבי העם (עברית):

https://youtu.be/osqWSVZYOyQ


יצרני חדשות מזויפות, כמו האיש שיתראיין כאן ללא בושה, עושים כסף רב ומשנים את ההיסטוריה:

https://youtu.be/XoLHF3Z9eMg


יש מי שסבורים שכמעט כל החדשות שאנו מקבלים בתקשורת הן מזויפות (עברית):

https://youtu.be/Ln-7aHeKr5k


ורק אבשלום קור אחד עומד בפרץ... (עברית)

https://youtu.be/ofC4vdcfsQY


אם זה לא היה עצוב, זה בטח מצחיק:

https://youtu.be/ie2Mq_iio2g


כתבה מקיפה על הפייק ניוז, חדשות הכזב והטכנולוגיה שמקדמת אותן (עברית):

https://youtu.be/5pHccV64A-g?long=yes


ושיחה עם העיתונאית הנודעת כריסטיאן אמנפור על הכחשת המדע בחסות הפייק ניוז (מתורגם):

https://youtu.be/iU1bhHeCkoU?long=yes

חדשות

עיתונאי
מהי עבודתו של העיתונאי ומדוע היא כה חשובה?



העיתונות היא אחד התחומים החשובים בתרבות ובחברה האנושית ובמיוחד במדינות דמוקרטיות.

את העיתונות בפרט והתקשורת החופשית בכלל נהוג לכנות "הרשות הרביעית", כאילו הן היו רשות שהתווספה לשלוש הרשויות הקלאסיות בהפרדת הרשויות ההכרחית לשלטון דמוקרטי: הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת.

תפקיד העיתונאים (Reporters) הוא לדווח על חדשות ועל מה שקורה בתחומים שונים. הם עושים תחקיר, אוספים חומרים, מבררים פרטים וכותבים או מדווחים - בכתב בעיתון ובאתר האינטרנט שלו, בקולם ברדיו או בדיווח מצולם בטלוויזיה.

עיתונאים נוהגים גם לראיין אנשים, כלומר לשאול אותם שאלות ולקבל תשובות שמעניינות את קוראי העיתון.

יש גם עיתונאים שמפרשים את החדשות וכותבים מאמרים מפורטים, עם דעות וחוויות אישיות בתחומים שונים שהם מסקרים. בעיתונות מכנים אותם "פרשנים", או אפילו "סופרים", כמו שנהג לעשות שנים רבות עיתון "הארץ".


הנה המקצוע של העיתונאים:

https://youtu.be/ACLL384Np4s


ועבודת העיתונאים בעיתון "מעריב" (עברית):

http://youtu.be/nFfwRk2TOsU?t=2m10s
פייסבוק
כיצד הפכה פייסבוק לאימפריה חברתית?


הסיפור נשמע כמו תסריט מהוליווד. מארק, החנון הדחוי מהארוורד לא נהנה מחיי חברה מסעירים באוניברסיטה. הוא הרגיש שעם כל כשרונו, הצד החברתי אינו מהחזקים שלו. הפתרון היה ליצור את האתר החברתי הגדול בעולם ולהיות המושל והמנהל שלו, חביב הקהל..

הרשת החברתית הגדולה בעולם פייסבוק, הוקמה לפני כעשור, על ידי סטודנט ששמו מארק צוקרברג. היום הוא מנכ"ל פייסבוק, אחת החברות הגדולות בעולם, אבל אז הוא היה סטודנט ומתכנת שהחליט להקים אתר שבו אנשים יוכלו לראות ולדרג תמונות של סטודנטים אחרים ולהכיר אותם.

ההצלחה הייתה מיידית. רבים באוניברסיטה נרשמו כדי להיות בעניינים ובהדרגה החל צוקרברג, ביחד עם שותפיו, להפיץ את הרשת החברתית לאוניברסיטאות אחרות. כשהחליט לפתוח את הרשת לאנשים רגילים, שאינם סטודנטים, ברור היה לכולם שזו הופכת להיות הצלחה עולמית ואי אפשר היה לעצור את גדילת הרשת. כיום היא כ-2 מיליארד חברים אבל בזמן שקראתם את הערך הזה נרשמו יותר מ-100 אנשים חדשים לפייסבוק...

שכן פייסבוק הפכה כבר מזמן ממקום שבו אנשים מחדשים, שומרים ויוצרים קשרים חברתיים, לאחת התופעות החזקות והמשפיעות בעולם. בתחילה היה קשה לדמיין את דור ה-Y בלי הרשת החברתית הזו, שהתאימה לו כמו כפפה ליד. בעולם של חוסר יציבות, היא הייתה בשביל צעירי המילניאלס בדיוק מה שנחוץ. עם הזמן, אגב, הם פרשו מעט ממנה והתחברו לאינסטגרם הויזואלית יותר. את פייסבוק הם השאירו להורים מדור ה-X והם עצמם ישובו אליה כשהם רק כשהם יתבגרו.

על הקמת פייסבוק והאנשים שיצרו אותה, כולל הריבים והמחלוקות ביניהם, נעשה סרט מצוין בשם "הרשת החברתית".

כיום חווה פייסבוק ביקורת קשה, כולל על פגיעה בפרטיות גולשיה, על גרימה שלה להתמכרות המשתמשים ועל אי-יכולה לטפל בנחישות בפייק ניוז ובתיאוריות קונספירציה.


הנה ההיסטוריה של פייסבוק:

http://youtu.be/jWY857Lnvy0


עוד על היווצרותה של פייסבוק:

http://youtu.be/xk6GndSBDO4


קדימון לסרט "הרשת החברתית" שמתאר את הלידה של פייסבוק:

http://youtu.be/lB95KLmpLR4?t=7s


מארק צוקרברג כבר הפך לדמות תרבותית שמקדישים לה שירים:

https://youtu.be/2_hkk6lFTb4


וסיפור הקמת פייסבוק בסרט תיעודי ארוך:

https://youtu.be/5WiDIhIkPoM?long=yes
עיתוני העתיד
איך ייראו עיתוני העתיד?



"הדיו האלקטרוני" (באנגלית e- ink), שכבר כיום מאפשר לקוראים דיגיטליים ולספרים דיגיטליים להחליף את הספר והעיתון, הוא טכנולוגיה חכמה ומצוינת. אבל היא מוגבלת בעיקר בשל צבעי השחור לבן של המסכים הללו.

כבר כיום מפותחת דיו-אלקטרונית שתאפשר להציג עמודים צבעוניים בגירסה אלקטרונית נוחה לקריאה וחסכונית בחשמל. החסכון בחשמל הוא מרכיב מהותי, שכן טאבלט רגיל מחייב טעינה פעם ביום-יומיים. דף אלקטרוני שעובד עם דיו אלקטרונית שכזו, מחייב טעינה רק פעם בחודש!

בניגוד לטכנולוגיות של ימינו, הטכנולוגיה הזו תחקה את הדף המודפס והאור שלה מקל על הקריאה ונוח מאד לעיניים. כמובן שהיתרונות על עיתונים של היום ברורים - מהיתרון הסביבתי של פחות עצים כרותים והובלה, דרך המחיר הזול בהרבה והכי חשוב - העיתונים הללו יהיו מעודכנים בזמן אמת וכל אירוע שקרה בדקות האחרונות יוצג בעיתון האלקטרוני, כמעט בזמן אמת.


הנה אפשרות לצורתו של העיתון העתידי:

http://youtu.be/0B28SHBmMNI


וסרטון על הדיו האלקטרוני של העתיד:

http://youtu.be/DJvN29076E0
אמת
האם מה שרואים באינטרנט הוא אמת?



נתחיל בשאלה "מהי אמת?" - הפילוסופים יטענו (לפחות חלקם, כי פילוסופים לעולם לא יסכימו כולם על דבר אחד) שאמת היא התאמה בין טענות של אנשים לבין העובדות האובייקטיביות שבמציאות.

פרנץ קפקא היטיב להעיד על בעיית האמת, כשכתב פעם "קשה לומר את האמת, כי אף שקיימת רק אחת, היא משנה פניה תדיר". הוא צדק. להבחין באמת היא משימה שהעולם נאלץ להתמודד איתה שוב ושוב ובעידן המודרני, עידן האינטרנט והרשתות החברתיות, המשימה הזו הפכה קשה מתמיד.

כי האינטרנט, כמו כל מקום שיש בו אנשים, מכיל גם אמת וגם שקרים ותרמיות. ישנם אנשים שמנצלים את מקור הידע המוביל כיום בעולם, כדי לרמות ולשקר ולגרום לאנשים אחרים לחשוב שמה שהם כותבים, מצלמים או מציגים - הוא האמת.

ובאינטרנט קל מאוד להדהד שקרים ומניפולציות. אלה מתפשטים במהירות אדירה בקרב קהלים אדירים. ב-MIT, חקר מה שנחשב הטכניון של אמריקה 126 אלף ציוצים כוזבים ומאומתים שהתפרסמו בטוויטר. הם מצאו שההתפשטות של ציוצי כזב היא מהירה פי כמה וזוכה לתפוצה רחבה יותר מאלו של ציוצים של מידע אמיתי.

מסקנות המחקר, בשורה התחתונה, התמצו בכך שלציוץ שקרי יש סיכוי גבוה ב-70% להפוך ויראלי, בהשוואה לציוץ אמיתי. מה שאגב מחזק את הציטוט הידוע שמיוחס לצ'רצ'יל "השקר מספיק לעבור חצי עולם בזמן שהאמת בקושי מספיקה ללבוש מכנסיים".

אז איך להבחין בין עובדה לשקר באינטרנט?

לרוב, אפשר לראות לפי מקור הדברים, אם הם אמתיים או שהם עלולים להיות שקריים. נסו להבחין האם האתר שבו כתובים הדברים הוא אתר שמוכר לכם או להוריכם כאתר אמין.

נסו לבדוק מי פרסם את המידע והאם מדובר במישהו שנחשב אמין, או שיש סימנים עת כך שהוא אמין. בסטיפס למשל, הרשת החברתית שלנו לבני נוער, ניתן לראות לפי מספר הפרחים, התפקיד והמומחיות של הכותב האם סביר שהוא אמין ותורם באתר או שהוא מישהו שאינו יותר מדי מוכר ומוערך באתר.

ראו בסרטונים שלמטה דוגמה קטנה של שני סרטונים. אחד אינו אמין והוא זיוף מוחלט. השני הוא אמיתי. האם הייתם מבחינים ביניהם מי הוא מי?


הנה המלצות כיצד לצרוך חדשות בעידן הנוכחי ואיך לא לצרוך אותן (מתורגם):

https://youtu.be/q-Y-z6HmRgI


סרטון מזויף של מטוס הפוגע בים:

http://youtu.be/Tz1kjyE6kVg


והדיווח המעגלי, שהוא טכניקה יעילה להפצת שקרים וחדשות כזב באינטרנט ואף למדיה (מתורגם):

https://youtu.be/cSKGa_7XJkg


תחזית מזג אוויר
כיצד ניתן לחזות את מזג האוויר?



תחזית מזג אוויר (Weather Forecast) היא רעיון ישן שבמשך אלפי שנים היה חלום בלתי מושג, שאיש לא הצליח לפצח. אבל כבר בסוף המאה ה-19 הגיעה הטכנולוגיה לרמה ראשונית של הבשלה. ראשונית, כי התחזית הייתה לא מדויקת וגם במקרה בו הצליחה, טווח התחזית היה של יום יומיים מקסימום ולא יותר.

המחשב שינה הכל. כבר משנות ה-60 הלך והחליף החיזוי מבוסס המחשב את כל שיטות החיזוי של פעם. עם התפתחות המחשוב ותפוצת המחשבים האישיים, החלו המטאורולוגים לבצע פעולות חישוב שאפשרו להם להריץ נוסחאות מתקדמות של חיזוי מזג האוויר ולשפר משמעותית את יכולות התחזית שלהם.

למעשה, האפשרות לחזות את מזג האוויר היא אחת המהפכות המעניינות והמהירות בהיסטוריה. ממצב שבו איש לא יכול לחזות את מזג האוויר בעוד שלושה ימים, הגענו בתוך חצי מאה למצב בו מספיק מחשב וידע שניתן לרכוש באינטרנט, בכדי להיות חזאי חובב ברמה יפה ולהגיע אפילו לבד לתחזיות די מדויקות.

ועדיין, יש לא מעט קשיים גם היום בחיזוי מודרני של מזג האוויר. כיום, גם אם יש תצפיות מטאורולוגיות במרבית הארצות בכדור הארץ, אין או חסרות תצפיות מעל מדבריות ואוקיינוסים. יש גם סירוב משמעותי של ארצות במלחמה, לשלוח ולשתף נתונים מטאורולוגיים עם מדינות אחרות.

אז נכון, לתחזיות מזג האוויר יש עוד דרך ארוכה עד שנוכל לצפות לתחזית לגשם ברזולוציה של דקות או לטווחים של מעל 5 ימים. ועדיין, הידע והטכנולוגיה הקיימת מאפשרים לשירותי החיזוי בימינו לתת תחזיות מודרניות ואמינות ברוב המקרים לארבעת ולחמשת הימים הבאים. יש למטאורולוגיה המודרנית אפילו את היכולת לתת הערכות לא רעות לעשרת הימים הבאים.

בשלב הזה נכנסות וייכנסו ללא ספק מערכות תוכנה מבוססות למידה עמוקה (Deep Learning). מצוידות בכמויות דאטה עצומות שיוכנסו אליהן, מערכות אלה יאתרו בעצמן דפוסים וקשרים בהתפתחות מזג האוויר, שישפרו בעתיד הנראה לעין את התחזיות הרבה מעבר למה שאנו משערים.


הנה חזאי מסביר כיצד הוא חוזה את תחזית מזג האוויר (עברית):

http://youtu.be/7joNfy4Ru1E


תוכנות מתקדמות מאפשרות כיום תחזית מזג אוויר משופרת:

https://youtu.be/KP-6Mgt3q4g


למה החזאים עדיין טועים? (עברית)

https://youtu.be/uKqGAKosLP0


ותכנית חינוכית ארוכה על נושא מזג האוויר (עברית):

http://youtu.be/QNvPN7asA9o?long=yes
למה טובה פרסונליזציה ברשת?



פרסונליזציה (Personalization) באתרי אינטרנט או באפליקציות, היא התאמה אישית של התוכן המוצג למשתמש, לתחומי העניין האישיים שלו ולמה שהוא מעדיף, מחפש ומתעניין.

החשיבות של הפרסונליזציה היא שלכל אדם יש תחומי עניין שונים במקצת, כך שאם יותאמו התכנים במיוחד לכל משתמש, קורא, או צרכן, הוא ייהנה מהם הרבה יותר ויבצע פעולות שישתלמו גם לשירות המקוון. זה יקרה משום שהתוכן שיותאם למשתמש יהיה יותר רלוונטי ובעל משמעות רבה יותר עבורו.

כך יוצא שפרסונליזציה היא טכנולוגיה משבשת, אחד הכלים הכי חזקים בדרך לשיבוש חיובי של שווקים שזקוקים לחידוש, דיסראפשן, או חדשנות. על ההמלצות של ספוטיפיי שמעתם? תרתי משמע...

באתרים רבים ניתן כיום למצוא רמות שונות של פרסונליזציה. דוגמאות לכך לא חסרות. הכי מוכרות הן תוצאות החיפוש של מנוע החיפוש של גוגל, שמותאמות לתחומי העניין של המחפש ולהיסטוריית החיפושים שלו. גוגל לומדת כל אחד מאיתנו ומתאימה לנו תוצאות חיפוש אישיות. אגב, באותה שיטה היא גם מתאימה לנו פרסומות - היא גם יודעת מה חיפשנו או במה עוסק דף האינטרנט שבו אנו מתעניינים כרגע וגם מכירה אותנו, על תחביבינו, תחומי העניין שלנו ומה אנחנו חולמים לקנות...

דוגמאות מוכרות נוספות הן למשל הצעות לחברים אפשריים שפייסבוק מציגה לנו, או הצגת פוסטים מומלצים בפיד של המשתמשים. השירות החברתי הזה לא מציג את אותם פוסטים ותכנים לכלל המשתמשים, כמו בבלוג רגיל, אלא בוחר פוסטים מתאימים ומותאמים לכל אחד ואחד. המטרה של פייסבוק היא להשאיר את המשתמשים כמה שיותר זמן ברשת החברתית שלה. הפרס שלה על השימוש המוגדל שלנו ברשת החברתית הוא הרבה לחיצות וצפיות בפרסומות, כמו גם מידע שהיא צוברת עלינו ושווה לה הון.

עוד דוגמאות הן המלצות על ספרים ומוצרים שיעניינו את המשתמש בחנות המקוונת של אמזון. אלה ניתנות על פי הלימוד של תחומי העניין שלו, כפי שבאו לידי ביטוי בקניות קודמות ובעיון באתר. כשהם מוצגים כך אנו מתפתים לקנות יותר מאשר תכננו. התוצאה היא שורת רווח מוגדלת ועשרות מיליארדי דולרים יותר.

פרסונליזציה עובדת טוב לשביעות הרצון שלנו משירותים נוספים. כך גם ממליצים על סרטים בשירות של נטפליקס, שירות שאגב יש לו המון לאיפה להשתפר. כך ממליצים באפליקציית ספוטיפיי על שירים או מוסיקה שתואמת לטעם המשתמש ובאתר YouTube, על סרטונים שהמשתמש עשוי לאהוב.

בשביל המשתמשים הפרסונליזציה עושה הרבה יותר מסתם המלצות טובות. אם נרצה להבין מדוע העיתונות המודפסת הולכת ונסגרת, כדאי להביט באפליקציה של גוגל ניוז. כשהיא מתאימה לנו הקוראים את החדשות המוגשות לנו מאתרי חדשות שונים, כך שנקבל את החדשות שבהם אנו מתעניינים, היא מבצעת פרסונליזציה. בעולם המהיר שבו אנו חיים, עם אינספור הסחות דעת וכל כך מעט זמן פנוי, ההתאמה שעושים שירותים כאלה היא הצלה לאדם העסוק. כך ורק כך יקבל מי שחובב פוליטיקה הרבה חדשות מהתחום הפוליטי ופחות רכילות, שאותה יקבלו מי שממש אוהבים רכילות ושונאים חדשות פוליטיות או חדשות מעולם הפלילים, שלא פעם אגב מצטלבות דרכיהן באופן מוזר...


הנה פרסונליזציית התוכן:

https://youtu.be/iZko_YquwjU


איש מכירות מסביר איך פרסונליזציה משמשת להגדלת המכירות (עברית):

https://youtu.be/3wYkgclinDM


גם בחינוך מחפשים את הפיצוח הפרסונלי להוראה (עברית):

https://youtu.be/08zPDkfRnJw


ברור שפרסונליזציה של התוכן היא כלי שיווקי מעולה:

https://youtu.be/U39SZCB_i9w


יש לה המון יתרונות והיבטים:

https://youtu.be/iFgnQ0Uwl1M


ואנשים בימינו התרגלו ומעדיפים טיפול אישי באתרים מסחריים, גם אם ברור להם שיש לו גם מטרות מסחריות:

https://youtu.be/fJT4xP1oZNE
למה צבאות משתמשים בלוחמה פסיכולוגית?



דמיינו שיטת לוחמה בה אינכם נדרשים לסיכון חיילים ואפילו לא פוגעים בחיילי האויב ובכל זאת היא יעילה ומסייעת לנצחונכם. הייתם מאמצים שיטה שכזו?

לוחמה פסיכולוגית (Psychological warfare) היא בדיוק שיטה כזו. זו שיטת לוחמה שאינה כרוכה בפגיעה פיזית באויב אלא בדיכוי הרצון שלו להילחם, באמצעות השפעה פסיכולוגית על המוטיבציה בקרב חייליו והאזרחים שבעורף, המשפיעים על המנהיגות.

לוחמה כזו מכוונת גם אל חיילי האויב וגם אל האזרחים בקרבו. מטרתה לפגוע ברוח האויב ולהוריד לחיילים ולאזרחים שבצד השני את הביטחון העצמי. לא פעם מכוונת התעמולה אל השלטון ואליטות במדינת האויב - אם באופן ישיר על המנהיגים ואם באופן עקיף, ביצירת לחץ עליהם באמצעות פנייה לאזרחיהם.

במקום באמצעות כלי נשק קונבנציונליים, לוחמה פסיכולוגית מתנהלת באמצעות תעמולה, כלים פסיכולוגיים וחברתיים, כמו גם תמרון של כלי התקשורת של האויב ושיבושים בזרימת המידע אצלו.

ההיגיון בלוחמה פסיכולוגית אומר שהפגיעה בגייסות הלוחמים היא לא רק באמצעות פגיעה פיזית בכוחות הלוחמים, אלא גם על ידי הורדת המורל שלהם, כמו גם פגיעה במוטיבציה ובמורל של העורף האזרחי והלוגיסטי שלו.

אתה משתמש במלחמה פסיכולוגית, באמצעות תעמולה ובאמצעים לוגיים ופיזיים, כדי להשפיע על הדעות, הרגשות וההתנהגות של הצד השני, כך שיתמכו בהישגים ובמטרות הלאומיות שלך.

מי שמפעיל לוחמה פסיכולוגית צריך לשלוט לא רק באמצעי שכנוע והעברת מסרים אלא גם להבין את האויב, את אופי החברה שלו, חולשותיו והלכי רוח של האוכלוסייה בו.

ואגב, לוחמה פסיכולוגית לא רק פונה אל האויב, אלא מנסה להטמיע גם בציבור שלך את התודעה הכוזבת שניצחת, בזמן שאתה מובס. יותר ויותר משקל ניתן לתודעה, כי לא מספיק לנצח את האויב אלא חשוב שהוא יודה בתבוסתו.


#דוגמאות ללוחמה פסיכולוגית
דוגמאות ללוחמה פסיכולוגית יעילה מפגין ארגון החיזבאללה כנגד חיילי צה"ל ואזרחי מדינת ישראל. כל מנסה גם חמאס לעשות.

גם ארצות הברית השתמשה בשנות המלחמה הקרה בשידור של תכנים מערביים למדינות הגוש הקומוניסטי. פחות יעילים היו המצרים ששידרו לאזרחי ישראל על הצבא המצרי שפולש לעומק ישראל ודוהר במהירות לתל-אביב, בזמן שלמעשה הוא נחל תבוסות קשות בשדה הקרב.


הנה סיפורה של הלוחמה הפסיכולוגית (עברית):

https://youtu.be/f-eP1kW2Um4?long=yes


שיטות הלוחמה הפסיכולוגית:

https://youtu.be/j2JhdswkO6o


עוד שיטות:

https://youtu.be/i-cwL7Gd1Gc


לוחמה פסיכולוגית כנגד החיילים הנאצים בהודעות על גופות השומרים:

https://youtu.be/TipaGUEOeDE


וסרט תיעודי על הלוחמה הפסיכולוגית:

https://youtu.be/8LTmYYg-E2w?long=yes
מי הצהיר שבקרוב יימאס לאנשים לבהות בטלוויזיה מדי ערב?



"הטלוויזיה לא תוכל להחזיק בכל שוק שהיא תופסת, אחרי השישה חודשים הראשונים. לאנשים בקרוב יימאס לבהות בקופסת עץ מדי ערב." - את ההצהרה המשונה הזו מסר דאריל זאנוק, מפיק סרטים, מחברת פוקס המאה ה-20.

אמנם הוא אמר את הדברים בשנת 1946, כמה שנים לפני שהטלוויזיה הפכה לגורם החשוב ביותר בתחום הבידור בארה"ב ואחר-כך בשאר העולם. בכל זאת חייבים להודות שבתור איש מקצוע מהתחום שבו הוא עסק, זאנוק די נכשל.. לא זו בלבד שאנשים המשיכו לבהות בקופסת העץ המשונה בעיניו - שעות הצפייה הלכו וגדלו וברבים מהבתים בעולם הטלוויזיה עבדה לאורך כל שעות היום, יום יום!

אפילו בימינו, כשהאינטרנט הפך למתחרה הגדול שלה, הטלוויזיה לא מפסיקה לפרוח. להיפך, סדרות הטלוויזיה של ימינו הפכו טובות מסרטי הקולנוע ורבים כבר מכנים את העידן הנוכחי שלה כ"תור הזהב של הטלוויזיה". לא פחות.

אז אולי על זה צריך לומר ש"מומחה הוא מומחה למה שהיה ורק בעל חזון הוא מומחה למה שיהיה.."


הנה סרטון על המצאת הטלוויזיה:

http://youtu.be/y6O_I9l1kok


והדגם הראשון של הטלוויזיה בצבעים:

https://youtu.be/nauvjMM2fzY
מיהו "הנשיא המתרגז" דונלד טראמפ?



בשנת 2016 עשה איש בשם דונלד טראמפ את הבלתי יאומן ונבחר להיות נשיא ארצות הברית. כנגד כל הסקרים, הנבואות, השערוריות, העלבונות שעלב בכל קהל אפשרי באמריקה, האינטרסים האפשריים והקהלים המתנגדים לו - הוא היה לנשיא.

עם ארגון מבולגן, משמעת קמפיין מרושלת, אופי בעייתי ויחס מחפיר לנשים ולמיעוטים - הוא לקח את הנשיאות כמעט מבלי למצמץ.

זהו דונלד טראמפ. מהרגע הראשון בקמפיין לנשיאות הייתה לשונו משתלחת וגסה. הוא הציג שוב ושוב עמדות קיצוניות ובורות מפתיעה בענייני חוץ וצייץ את כל דרכו לחדר הסגול של הבית הלבן, משרדו של הנשיא.

הקמפיין היה מרתק. בתחילה איש לא נתן לו סיכוי. אבל די מהר הסתבר שתרבות ודרך ארץ אינן מתכונותיו הבולטות - ובכל זאת ואולי בזכות זאת הוא פרח בסקרים, קם ונפל ולבסוף נבחר לנשיא ארצות הברית.

טראמפ, איש עסקים לא מוצלח במיוחד, אבל אדם עם יכולת שיווק עצמי מרשימה, היה יזם בנייה אמריקאי, שבנה מגדלים רבים באמריקה ובעולם ופשט רגל, התרומם שוב מהנפילות, הצליח לבנות עוד והיה גם למייסד של חברת ענק שמפעילה בתי מלון והימורים רבים ברחבי העולם כולו.

אז את יכולותיו העסקיות של טראמפ ראה העולם כבר לפני שנים רבות, אך כושר ההישרדות שלו בלט שוב ושוב, כשלאחר שהתמוטט התאגיד שהקים, הוא התחיל את הכל מהתחלה. הוא גלגל את הפסדי המשקיעים שלו והפך ליזם ואיש עסקים מצליח ועשיר מאד בפעם השנייה.

אגב, בדיקות שנערכו הראו שבדרך להתעשרות החוזרת, פחות בנדל"ן ויותר בעסקי שיווק ופרסום, הוא עשה תרגילי מס שאפשרו לו להמנע מתשלום מיסים לממשל שבראשו נבחר לעמוד, במשך 20 שנה.

במיוחד ידועים המגדלים הנושאים את שמו, כשהמפורסמים ביניהם הם "מגדל טראמפ" ו"מגדל טראמפ העולמי" שבמנהטן ניו יורק.

בהמשך חייו הפך טראמפ גם לאיש טלוויזיה מצליח. בתכנית הריאליטי "המתמחה" הוא בחן והעביר את המתמחים מבחנים עיסקיים שונים ופיטר את מי שלא עמד בהם.

הוא היה קשוח.

בשנים שלפני הנשיאות החלו גם ילדיו הגדולים של טראמפ ובמיוחד בתו איוונקה ובעלה ג'ראד, להצליח בעסקים של האב. זאת בעוד הוא לוטש עיניים למשרה החזקה בעולם. בתקופת הנשיאות שלו מילאו חלקם תפקידים רשמיים בבית הלבן.

אם הייתה תקווה שכנשיא טראמפ יתעלה כל עצמו וישתפר, נשיאותו התגלתה כמעוררת מחלוקת ומאתגרת למוסדות ולקהלים שלא מסכימים עם דעותיו ומעשיו. מה לא היה שם? - חקיקה גזענית, טרנספובית ומיזוגינית, תמיכה לא מוסתרת בהפרדת ילדי מהגרים מהוריהם ובעליונות לבנה ובשנה האחרונה גם בהכחשת מגפת הקורונה. הוא לא לבש מסכה ועודד בכך את תומכיו ולמעשה את חלק גדול מהאומה האמריקאית לאסון בריאותי של ממש.

לאחר תבוסתו בבחירות 2020 הוא התגלה יותר ויותר כמי שמתקשה להשלים עם הפסד ועם ההכרח להפרד מהמשרה הרמה שבה זכה. הוא חזר והאשים את יריביו, מבלי להציג הוכחות של ממש, ברמאות ובגניבת הבחירות.

שבועיים לפני הכתרת ג'ו ביידן מחליפו ולאחר חודשים של האשמות חסרות בסיס משפטי, נאם טראמפ והסית את תומכיו לצעוד אל גבעת הקפיטול. הם נענו לו והשתלטו על בניין הקונגרס. בבניין אליו התפרצו בכוח הם גרמו להרס, לביזה ולמותם של 5 אנשים, כולל שוטרים שניסו לבלום אותם.

טראמפ מעולם לא שילם על כך מחיר.

כך הסתיימה לה נשיאות חתרנית ומאתגרת, בערעור על היסודות הפוליטיים והחברתיים הקדושים ביותר לאומה האמריקאית ובגירוש משפיל מכל הרשתות החברתיות המובילות, בשל מה שהיה שם תמיד - קידום בוטה ומכוער של חדשות כזב, "פייק ניוז". כך היא הסתיימה, אך לא נגמרה. הוא מאיים לשוב בבחירות הבאות ולהיבחר שוב.


הנה הנבחר לנשיאות דונלד טראמפ (עברית):

https://youtu.be/JwDgIGEjFho


על חייו של דונלד טראמפ:

http://youtu.be/zSXSquzdx7E


על אופיו (עברית):

https://youtu.be/X43gndlPj24


צורת השכנוע של טראמפ והאופן שבו הוא מדבר לאמריקאי הממוצע:

https://youtu.be/_aFo_BV-UzI


כך הוא הפסיד בבחירות (עברית):

https://youtu.be/g_cdssFYHXg


הבוז שהוא זכה לו בעקבות תגובתו להפסד הביא לסאטירות נוקבות כמו זו:

https://youtu.be/i05gKtHWjGY


שמחה לאיד עם המון כישרון:

https://youtu.be/DZqu8ojifhU


ובתו של דונלד טראמפ איוונקה - שהיא דמות עסקית מרתקת בפני עצמה:

http://youtu.be/oyyqEkdLVSU
איך טוויטר הפך לכלי התקשורת המהיר בעולם?



טוויטר החל כרעיון כמעט סתמי. כלי אינטרנטי שאפשר היה לשלוח באמצעותו הודעה לעולם על "מה אני עושה עכשיו".

ב-21 במרץ 2006 שלח לעולם אחד המייסדים, ג'ק דורסי, את המסר הראשון בטוויטר. הם כינו את המסר שלהם "ציוץ" וטוויטר הוגדר ככלי שמאפשר למשתמש לתקשר עם קבוצה באמצעות SMS.

אגב, המייסדים קראו למה שעושים בטוויטר "לצייץ". האתר נבנה כאתר של "מיסרוני אינטרנט" ומכאן שה"טוויטים", ההודעות בו, הוגבלו ל-140 תווים בלבד, כמו ב-SMS של טלפון סלולארי.

בשלב הראשון השירות די דשדש אבל ההצלחה המסחררת הגיעה בפסטיבל הטכנולוגיה SXSW, שבמהלכו הציגו מסכים גדולים את הציוצים של משתתפי הפסטיבל. ביום אחד שילשה את עצמה כמות ההודעות היומית והגיעה לממוצע של 60 אלף ציוצים ביום. זה סימן את מה שיהפוך את טוויטר לאחד האתרים המצליחים והפופולאריים בעולם - רשת חברתית, רשת תקשורת או אתר מיקרו-בלוגינג - הכל נכון ועוד יותר!

במהירות רבה הפך טוויטר לכלי תקשורת מיידי, שבו אנשים העבירו מידע לאנשים אחרים. בניגוד לאמצעי התקשורת הוותיקים, שבהם כותבים מעטים עבור מיליונים, יכול כל אדם מאותם מיליונים לדווח או לכתוב תוכן למספר קטן של אנשים. במילים אחרות, טוויטר היה לנציג של "הזנב הארוך" בין כלי התקשורת.

כיום טוויטר הוא כלי תקשורת מהיר וחשוב ברמה עולמית. הוא היה למערכת מידע-המונים, שיש לו חלק מעצב בשינויים חברתיים ואף פוליטיים ברחבי העולם.

מהפגנות ופעולות מחאה ועד מהפכות עממיות במדינות שונות והפלה של רודנים - טוויטר התגלה כאחד הכלים שמאפשרים לצעירים הסוערים לשנות את מדינותיהם.

גם בעיתונות ובתקשורת מגלים שבטוויטר אפשר ללמוד על מה שקורה בעולם מהר יותר מכל כלי תקשורת אחר ולקבל מידע תוך שניות, מכל זירת התרחשות בעולם. ה"מצייצים" של טוויטר, כלומר ההמונים, מפוזרים בכל פינה בעולם ומדווחים בזמן אמת על כל דבר. באופן אירוני, הם שפעם נהגו להדהד את המתפרסם בתקשורת, מספקים כיום לא מעט מידע לתקשורת עצמה.

גם השימוש בטוויטר למטרות פוליטיות הפך מרכזי אצל פוליטיקאים רבים. הפופוליסטים שבהם הצליחו, במה שזכה עם הזמן לשם "פוסט אמת", להפוך את הרשתות החברתיות לכר פורה להפצה של מידע שקרי ותיאוריות קונספירציה כנגד יריביהם.

מתוך אותן רשתות הפכה טוויטר פופולרית במיוחד אצל הפופוליסטים שבפוליטיקאים. בניגוד לפוסטים ארוכים ומושקעים, הציוצים בה הם קצרים. מכאן שטוויטר פוטרת אותם מהצורך לנמק, להדגים ולפרט את השקרים שהם מפיצים. מחקר שנערך בטכניון של אמריקה, המכון הטכנולוגי MIT, מצא שלציוץ שקרי בטוויטר יש סיכוי גבוה ב-70% להפוך ויראלי, בהשוואה לסיכויים של ציוץ אמיתי.


הנה סיפורה של הרשת החברתית טוויטר ומה שעושים בעזרתה:

https://youtu.be/Fi9_tmEFa-s


ההיסטוריה של טוויטר:

http://youtu.be/zv-1D-_Y5cc


השינוי האדיר בעולם התקשורת שטוויטר היא רק חלק ממנו (מתורגם):

https://youtu.be/q-Y-z6HmRgI


מההתחלה הצנועה ועד לפלטפורמת התקשורת החשובה באינטרנט:

https://youtu.be/STZPjp1Z6mQ?long=yes


והסיפור של טוויטר עד להפיכתה לכל כך חשובה:

https://youtu.be/p8N0xN0ihMA?long=yes
האם רובוטים יהיו לעיתונאי העתיד?



זה היה בשנת 2016 כשהתפרסמה לראשונה כתבה שנכתבה על ידי עיתונאי שהוא בעצם תוכנת מחשב, המצוידת באלגוריתם של בינה מלאכותית. המדהים היה שלא זו בלבד שהמומחים שבחנו את הכתבה לעומק קבעו שהיא כתובה היטב, אלא שכתיבת כל הכתבה הזו, באורך של כ-1,000 מילים (בשפה הסינית, אם זה חשוב...), לקחה דקה אחת בלבד!

ואכן, תוכנות בינה מלאכותית הולכות ומתקדמות לעבר מה שעד לפני עשור נראה כמו עתיד רחוק מאד. ממש בקרוב יתכן שתוכנות כאלה יתחילו להחליף גם את העיתונאים. דמיינו לעצמכם שתוכנה חכמה תבצע בעצמה את התחקיר העיתונאי, תבצע את עיבוד הנתונים וה"הבנה" של המשמעות שלהם ומה ניתן להבין ממנה לגבי ההשפעות על החברה, עולם הטכנולוגיה, ההיסטוריה ועוד. דמיינו את התוכנה "מתיישבת לכתוב" ומנפיקה בתוך שברירי שנייה את הסיפור העיתונאי, כלומר את הכתבה או המאמר שיופיע בעיתון האלקטרוני שלכם..

ועכשיו הפסיקו לדמיין.. כבר היום תוכנות כאלה קיימות והן נקראות "עיתונאים רובוטיים". התופעה מכונה "רובו ג'ורנליזם" והתוכנות הללו הן סוג של מתחרה מפחיד וזול לעיתונאים האנושיים של היום. העיתונאי הרובוטי מהיר מאד באיסוף נתונים, לא ישן אף פעם, מנתח כמויות מידע עצומות ומצויד בידע מעמיק לגבי הקורא שלו, הרגליו וכיצד הוא אוהב לקרוא. כך יכול רובוט עיתונאי לכתוב מאמר שונה לכל אחד מאיתנו (קראו על כך באאוריקה בתגית: "הפצה ליחידים"). בצורה כזו יהיו מי שיקבלו לקריאה מאמר עתיר תמונות, אחרים יקבלו מאמרים קצרים ותכליתיים וחבריהם יקבלו מאמר מפורט ועתיר דוגמאות.

במקום העיתונות הקלאסית שבה אדם אחד כותב מאמר למיליונים, קמו חברות חדשות שפיתחו אלגוריתמים לכריית מידע ורובוטי כתיבה, שנעזרים בבינה מלאכותית ולמידת מכונה. בוטים כאלה יוצרים באופן אוטומטי מיליוני מאמרים ויחידות תוכן המותאמים לקורא הספציפי. בעתיד כל אחד יקרא את מה שמעניין אותו ורק אותו. כלומר במקום לכתוב מאמר אחד למיליונים, מאפשרים עיתונאים רובוטיים כתיבה של המוני מאמרים שונים לכל אדם בנפרד.

אבל יש בכך גם בשורה. התקווה היחידה של העיתונאי האנושי של העתיד, למול מפלצת הכתיבה של הבינה המלאכותית, היא האישיות שלו. כותב שמצויד בחשיבה יצירתית ורב תחומית, ביכולת לספר סיפור, לחשוב בצורה מעניינת, לשפוט ולשקול ולייצר חשיבה מקורית וחדשנית - אדם כזה יוכל גם בעתיד לנצח את הרובוט העיתונאי, המהיר והמצויד להחריד, אבל זה שלא מבין אירוניה או סרקזם והומור. ליצירה עיתונאית אנושית ברמה גבוהה יהיה תמיד מקום. מי שיוחלף הם העיתונאים שהסתפקו בעבודה הבסיסית של הכתב.


הנה הכותבים המתוכנתים של העתיד:

https://youtu.be/dj3EvdOJXMc


ב-2013 כתבו רובוטים כאלו מעל מיליארד כתבות שפורסמו בעיתונות ובאינטרנט:

http://youtu.be/vkrV4MiX4IM


הנה נאום לנשיא טראמפ שכתב מחשב:

https://youtu.be/EFHyzuqjaok


חברת "Automated Insights" שהבוטים שלה כותבים מאמרים מלאכותיים:

http://youtu.be/EEczLkSTSrQ


ובוטי כתיבה חכמים של חברת "נרטיב סיינס" שכותבים מאמרים בתחומים כמו ספורט ועיתונות:

https://youtu.be/inlkQcSjD9w


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.