» «
חללים משותפים
מהם חללי עבודה משותפים ולמה הם כל כך מצליחים פתאום?



חללים משותפים (Collaborated spaces) ובעיקר חללי העבודה המשותפים (Co-working Space), הם הדבר החדש בתחום העבודה המשרדית, במיוחד בתחומי הסטארטאפים וההייטק. אם בעבר רבים העדיפו לעבוד מהבית, הרי שדברים מתחילים להשתנות.

אבל למה בעצם? מה רע בלעבוד בבית? - מה לא טוב בשעות גמישות, בעבודה בפיג'מה, בחסכון כשלא אוכלים בחוץ ובהפסקה בכל פעם שנמאס מהעבודה... ובכן, מי שניסו זאת לתקופה ארוכה יודעים שקשה מאד להעביר ימי עבודה שלמים בבית כשאתם לבד, ללא מישהו לדבר איתו. ואגב, גם כשבני הבית נמצאים, במיוחד הפעוטות והילדים, קשה מאד להתרכז ולעבוד בשקט.

מתחם העבודה השיתופי, שהחליף עבור רבים את בתי הקפה שבהם הם נהגו לעבוד בעבר, מציע סוג של שילוב בין מקום עבודה מסודר, ביחד עם אווירה נעימה וחברתית יותר.

מתחמי העבודה המשותפים פתוחים 24 שעות ביממה ועושים ככל יכולתם להקל על היזמים. הם מציעים חללי עבודה משותפים, אך גם משרדים לצוותים קטנים, תאי שיחות טלפון סגורים שמאפשרים לדבר בקול, בלי להפריע לשאר העובדים, פינות הסבה שמאפשרות לעבוד על הספה (כמו בבית..), חדרי ישיבות, מרחב משותף למפגשים, מטבחים יוקרתיים, אינטרנט אלחוטי חופשי ושירותי משרד שונים, כולל מדפסות, מקרנים, לוחות חכמים ועוד. במרבית המתחמים הללו יש קפה ובירה ללא הגבלה, לעתים גם נשנושים וכדומה.

ואכן, מה שפנה במקור לסטארטאפים הפך עם הזמן למשוך גם חברות קטנות ובינוניות ורבות מהן מעדיפות כיום לשכור משרדים במתחמי העבודה המשותפים ולשכוח מכל ה"בלגן" שקשור בשכירת משרדים, תחזוקתם, הניקיון וניהול כל החשבונות הכרוכים בהם. כך יכולים היזמים, או המנהל ועובדיו, לתעל את האנרגיות שלהם לעבודה האמיתית, במקום לבזבז זמן ואנרגיה על ניהול משרד, חשוב ככל שיהיה. למעשה, מתאימים החללים המשותפים את עצמם לסגנון העבודה הייחודי, לנוחות ולצרכים של כל אחד מהם - מי לעבודה בעמדה בחלל הפתוח ומי להשכרת משרד למספר שעות, או לשבועות וחודשים, מי בעמדת עבודה, במשרד או ב"אופן ספייס", מי לצורכי עבודה מתמשכת ומי לפגישות עסקיות מזדמנות.

כמובן שחללי עבודה כאלה יוצרים גם אווירה קהילתית מיוחדת, נטוורקינג קבוע ומתמשך היוצר קשרים, בין אנשים שמגיעים מתחומים מגוונים, יכולים להעשיר איש את רעהו, לסייע בפתרון בעיות, בשירותים מקצועיים זה לזה וכדומה.

אבל יש שם עוד משהו... בחללי העבודה המשותפים הללו מצליחים להעניק ליזמים הצעירים, לאנשים עם חלום להקים מיזם שישנה את העולם וינהיג את התחום שלו, את ההגשה של הדבר האמיתי. הנה הם עובדים במשרד, שמרגיש הייטק, נותן פינוקים ותנאים של הייטק והופך לא רק עניין חברתי ונוחות ניהולית, אלא גם הגשמה מוקדמת של החלום הסטארטאפיסטי שלהם.


ביקור וירטואלי ב-360 מעלות VR:

https://youtu.be/CagEhBNN-AE


הנה WeWork, מובילת עולם החללים המשותפים:

https://youtu.be/So8n0C2-PFo


שגם מייצרת חללי מגורים משותפים:

https://youtu.be/p_yS7Zvw5bM


חללים משותפים מתאימים למילניאלנס בול:

https://youtu.be/2QCySNv7cxA


ויש חללי עבודה משותפים גם למעצבים ואדריכלים:

https://youtu.be/C7uRfN7d-PM
קודאק
איך הפסידה קודאק את השוק בו שלטה ופשטה רגל?



את הסיפור של חברת קודאק לומדים בבתי ספר לעסקים, בתור דוגמה מצוינת לחברה שלא קוראת השוק נכון ועד כמה עמוק הבור שאליו היא נופלת.

קודאק (Kodak), שנוסדה בסוף המאה ה-19, הייתה לאחת החברות המצליחות בהיסטוריה של המאה ה-20, הייתה אולי החברה המצליחה ביותר של עולם הצילום. היא המציאה בין השאר את גליל הפילם, יצרה את ה"קודאכרום" - סרט הצילום הצבעוני הראשון וכללית, הייתה חברת הצילום החשובה בעולם האנלוגי.

הטרגדיה העסקית של חברת הענק החלה בשנות ה-70 של המאה הקודמת, כשסטיבן ססון, אחד ממהנדסיה, המציא את המצלמה הדיגיטלית והפך את החברה לפורצת דרך בתיאוריה. בשנות ה-80 הומצא בקודאק גם החיישן הראשון שהיה מסוגל לקלוט יותר ממגה-פיקסל.

אבל בזה תמה החדשנות של ענקית הצילום, בשנות ה-90 היא הצליחה לפספס את השלב שבו המצלמות הדיגיטליות הפכו להיט. זה התחיל כשבקודאק ראו את הרמה הנמוכה של התמונות הדיגיטליות ולא האמינו שאלה יחליפו את הצילומים האנלוגיים האיכותיים של אותם זמנים. כך, בעוד חברות יפאניות פיתחו מצלמות שהולכות ומשתפרות, קודאק המשיכה להאמין בפילם ופיתחה מצלמות עם טכנולוגיות עלובות. החברה שהייתה סמל החדשנות בעולם הצילום השתרכה מאחור.

בתחילת שנות ה-2000 הפכו סרטי הצילום של קודאק למיותרים. בשל חוסר ביקוש נאלצה החברה להפסיק לייצר מצלמות פילם והפסיקה בהדרגה את ייצור הפילם. וכאילו להוסיף מלח על פצעיה האנלוגיים, הייתה זו חברת פוג'י היפאנית, המתחרה הגדולה של קודאק, שהםכה לכוכבת שוק הצילום הדיגיטלי. היא הלכה והתחזקה, על חשבון נתח השוק של קודאק כמובן. בעיניים כלות ראתה הנהלת "קודאק" כיצד הצילום הדיגיטלי, שנולד במעבדותיה שלה, הולך ומשתלט על עולם הצילום והיא נותרת מאחור.

בשלב מסוים נראה היה שקודאק מצליחה לחזור לשוק. היא פיתחה חיישנים משוכללים למצלמות דיגיטליות, אבל מחיריה היקרים אל מול היצרנים המתחרים מהמזרח הרחוק, לא עשו לה טוב.

הכל החל להסתיים בשנת 2009. אז הודיעה קודאק על הפסקת ייצור ה"קודאכרום". בעבר זה היה סרט הצילום הצבעוני והנמכר בעולם, הפילם שהיה לסמל הצילום האנלוגי הפופולארי, זה שהיא המציאה ושהמליך אותה בעבר על התעשייה כולה. בשנת 2012 הגישה החברה בקשה לפשיטת רגל ונפטרה ממרבית נכסיה.


הנה סיפור עלייתה ונפילתה של חברת קודאק:

https://youtu.be/zkwdwcl0EAE


כך המציא טכנאי בקודאק את המצלמה הדיגיטלית, שתביא לחורבנה של קודאק עצמה:

http://youtu.be/CpS-DKbyQEI


כך הלכה והדרדרה חברת קודאק, לאחר שלא קראה נכון את מהפכת הצילום הדיגיטלי:

https://youtu.be/wwfwr8eYP50
שיתוף דירות
מהם אתרי שיתוף דירות?



נניח שמישהו שוכר דירה יקרה והוא רוצה להקל על עצמו בהוצאות שכר הדירה, מה הוא יוכל לעשות? - האתר Airbnb למשל, הציע לבעלי דירות להשכיר את דירתם או חלק ממנה, לתיירים או מבקרים בעיר. תוך זמן קצר הוא הפך לאחד האתרים המצליחים בעולם. ככה זה כשאתה חוסך לתיירים ומטיילים כסף רב במהלך הטיול או החופשה ובו-בזמן מאפשר לבעלי דירות ובתים להתפרנס או לפחות להשלים הכנסה..

לצד החיסכון הכספי, אתרים כמו airbandb ו-Housetrip מיועדים למטיילים שמחפשים את החוויה האותנטית ולא התיירותית. אנשים רבים אוהבים את החוויה של בילוי חופשה בין תושבי המקום, כחלק מהמקומיים, בשכונות המגורים, עם הבילויים והאוכל המקומי ולא במלונות מנוכרים ויקרים.

עם זאת, במהלך התפתחות מהירה מאד של התחום, השתלטו עליו חברות מסחריות, בעלי הון ומשקיעים מקצועיים. הללו רוכשים דירות והופכים אותן לדירות להשכרה יומית. למעשה הם מנהלים "מלונות לרוחב" - אוסף של דירות להשכרה יומית, המפוזרות במקומות שונים בעיר ושהרווחים מהן גדולים, בעוד ההוצאות קטנות משמעותית מאלה של מלון רגיל.


הנה המיזם והרעיון השיתופי של הדירות:

https://youtu.be/YK5OQdxXbPM


משכירי הדירות מציגים מה טוב בהשכרת דירתם:

https://youtu.be/lVIz0ZbJikw


והחברות המתחרות שמנהלות דירות כאלה:

https://youtu.be/7wAb0rqsPUQ
Waze
מהי האפליקציה הישראלית שכבשה את העולם?



אפליקציית המפות הישראלית ווייז (Waze) היא יישום לטלפון חכם שניצח את החברות הגדולות בעולם. ווייז עשתה את זה בזכות המשתמשים שלה, או במילים אחרות, בזכות היותה רשת חברתית לנהיגה. האפליקציה של ווייז הפכה בתוך שנים אחדות מהיום שבו החל הסטארטאפ הישראלי לפעול, ללהיט גדול בתחום הניווט הסולארי.

ווייז הפכה למובילת השוק בזכות תכונותיה המיוחדות, כמו ההתראות לנהגים, שניתנו על ידי נהגים אחרים, היכולת שלה להרחיק את הנהג מפקקי תנועה, על ידי הפנייה לדרכים חלופיות, או כמו ההוראות הקוליות הידידותיות לנהג.

ווייז הוכרה באופן רשמי לאפליקציה הטובה בתחום, לאחר שחברת גוגל, בעצמה מפתחת אפליקציית ניווט מצוינת בשם "גוגל מפות", החליטה לרכוש אותה במיליארד דולר.


כך הוצגה Waze בעולם, על החדשנות החברתית שלה:

https://youtu.be/aRXSWXNF-fw


הנה אפליקציית המפות הטובה בעולם - זו של חברת Waze הישראלית:

https://youtu.be/2TyhmaQt3ZU


כאן היא מוצגת ברשת הטלוויזיה CNN שניסתה להבין את הפלא הישראלי:

https://youtu.be/_LUJnlT2dGg


כשצברה הצלחה גדולה נמכרה ווייז ל-Apple:

https://youtu.be/i5vyTHhZehU?end=25s


והנה בחיוך - מאחורי הקלעים של האפליקציה:

https://youtu.be/tfiYgCaOWM4

חדשנות משבשת

נפסטר
מה המהפכה שעשתה תוכנת נפסטר?



אם חייתם בסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת, ודאי הורגלתם לשלם על מוסיקה לא מעט כסף. הדיסקים עלו כסף, קלטות עלו כסף, והופעות עלו כסף רב (גם היום).

לתוך המציאות הזו פרץ שון פאנינג, בחור צעיר עם תוכנה מבריקה, נפסטר שמה. נפסטר (Napster) אפשרה לאנשים להעביר ביניהם מוסיקה דרך האינטרנט, מבלי שהיא הייתה צריכה להישמר בשרתי החברה, מה שאסור לפי חוקי זכויות היוצרים. זו הייתה הברקה שסחפה במהירות את כל חובבי המוסיקה שהחזיקו מחשב בבית. כולם החלו לשתף את המוסיקה שלהם עם אחרים ולחפש שירים ויצירות שאהבו. ההורדה הייתה מהירה וכל משתמש מרוצה סיפר מיד לכל חבריו.

מעל 50 מיליון משתמשים הורידו את הפלא המוסיקלי החינמי הזה. בתוך זמן קצר נוצר מאגר המוסיקה הגדול בהיסטוריה האנושית.

חברות התקליטים השתוללו מזעם. הן פנו לבתי המשפט והגישו תביעות ענק להסרת התוכנה מהמחשבים וכיבוי השרתים שמאפשרים למשתמשים לחפש קבצים. בית המשפט החליט לסגור את השירות. הצער נמשך שבועיים כי מיד החלו לעלות תוכנות דומות וכל הסיפור החל מהתחלה...

אגב, פאנינג עצמו, שלא הרוויח דבר מנפסטר, הפך לדמות נערצת ויזם. גם שותפו להקמת נאפסטר, שון פארקר, היה למיליארדר, בכמה מיזמים נוספים שהקים ובמיוחד כשהיה לאחד הבכירים במיזם של סטודנט צעיר, מישהו שביקש להיוועץ עימו לגבי פרויקט שעליו עבד, משהו שנקרא "פייסבוק"...


הנה סרטון על המהפכה של תוכנת נאפסטר:

http://youtu.be/jo2xticav9I
עוזרים חכמים
מיהם העוזרים החכמים שבבית המודרני?



בהמשך לעוזרים וירטואליים אישיים, כמו סירי וקורטנה, המשתמשים בבינה מלאכותית כדי להבין את המשתמש ומסייעים מהסמארטפון בניהול החיים האישיים שלנו, דור של מכשירים חיצוניים, יוצאים עם הבינה המלאכותית של ענקיות הטכנולוגיה, כדי לסייע לנו בניהול חיים נוחים ופשוטים יותר.

אלקסה של אמסון, ג'ארביס של פייסבוק או גוגל הום של גוגל - גם העוזרים החכמים הללו מבינים "שפה טבעית" (Natural language). הם מסתובבים בבית ובני הבית יכולים לשוחח ולתקשר איתם בדיבור רגיל ולא בשפת מחשב או בכתיבה.

מדובר במעין רמקולים חכמים, המשוטטים בבית החכם וממתינים לפקודות בני הבית. הם מסוגלים למלא הוראות מגוונות, מחיפוש מידע, דרך טיפול בהזמנות מוצרים ועד להשכמה, השמעת מוסיקה והפעלת מגוון שירותים של מפתחים עצמאיים, כמו הזמנת מוניות, שליחת פרחים וכדומה.

החזון הוא להפעיל משהו שהוא בין "באטלר" ואב-בית דיגיטלי לעולם הבית החכם ולתחום המתפתח של "האינטרנט של הדברים". כך פותחים העוזרים החכמים, לבקשתכם, את החנייה, מפעילים מזגן או הדוד החשמלי ועוד.

העוזרים החכמים והעוזרות החכמות נעשים חכמים מיום ליום וההערכה היא שהם ימלאו בבית העתיד יותר ויותר תפקידים שכיום ממלאים בני אדם, משירותי מזכירות ועזרה אישית, ועד תחזוקת בית, שירותי מודיעין, אספקת שירותים ומוצרים, הזמנת בעלי מקצוע, ארגון אירועים משפחתיים וחברתיים ועוד.


הנה ג'ארוויס של פייסבוק (בעברית):

https://youtu.be/0fNPG9SLZvc


גוגל הום של גוגל (בעברית):

https://youtu.be/LYaXf_QWnAk


אמזון אקו הוא עוזר מדומה ביתי שמדברים אליו:

https://youtu.be/vVYcOi8R8dg


העוזר החכם של EmoSpark:

http://youtu.be/odQw5BDnCRs


אקו דוט של אמזון והעוזר החכם של גוגל:

https://youtu.be/dAsZVQvjCt8
שיתוף נסיעות
למה לאנשים לשלם עבור טרמפ?



רבים מאיתנו מכירים את אפליקציית המוניות Getit, הידועה בשמה הקודם "גט טקסי". אבל חברה עולמית מרתקת אף יותר היא Uber. זוהי חברה השונה בכך שהזמנת נסיעה באפליקציה שלה, לא תביא לכם נהגי מוניות הנוהגים במוניות, אלא אנשים פשוטים שיסיעו אתכם ברכבם הפרטי, בתמורה ל"השתתפות בהוצאות הנסיעה". המרכאות, אגב, הן מפני שכולם כבר מבינים שלא מדובר כאן בקארפול, שיתוף נסיעה של מישהו הנוסע ברכבו לכיוון מסוים, עם אנשים המעוניינים להצטרף אליו ומוכנים להשתתף בהוצאות שלו, אלא בשירות מוניות, שבו אין מוניות. או בלשון אחרת - מוניות לא רשמיות, הנהוגות בידי בעליהן, בתמורה לדמי נסיעה מופחתים.

מדובר באחת הדוגמאות המוצלחות של עולם הכלכלה השיתופית. בעולם המודרני נוסעים כלי רכב רבים כשבתוכם אדם אחד. עניין טיפשי מהמון בחינות, כי מדובר גם בבזבוז של כסף רב על דלק וחנייה ובלאי של המכונית, אבל בפגיעה עצומה בסביבה, ביצירת פקקי תנועה ענקיים, שמבזבזים הון עתק למשק וזמן יקר לאנשים, ולא פחות -
מדובר בנסיעה בבדידות מזהירה, שבה אנשים מסתגרים לבדם במכונית לשעות ארוכות ונוהגים לבדם, מפקק לפקק...

כלכלת השיתוף מאפשרת לפתור את הבעיה הזו. שיתוף נסיעות או קארפול (carpool) מאפשר לכמה אנשים לנסוע ביחד במכונית אחת. נסיעה כזו היא זולה יותר ובחלק גדול מהמקרים גם מעניינת ומהנה יותר מנסיעה באמצעי תחבורה ציבורית רגילים. היא טובה לסביבה הרבה יותר, כי פחות מכוניות בכבישים פירושו פחות זיהום אוויר, פחות דלק שמתבזבז ופחות פקקים. נסיעה כזו היא גם בטוחה יותר מטרמפים חינמיים אך מסוכנים, שניתן אולי לתפוס בצידי הדרך, אך מבלי לדעת באמת מי האדם שאוסף אותך לנסיעה.

גם לבעל הרכב זה משתלם. בנסיעה של כמה שעות, שווה לבזבז כמה דקות ולאסוף שותף לנסיעה שמשלם חלק מעלות הנסיעה. בנוסף, לרבים מהנהגים נחמד שיש עם מי לדבר ולהעביר את זמן הנסיעה הארוך והמונוטוני.

אובר לא לבד. אתרי אינטרנט, אפליקציות כמו Waze, ושירותים שיתופיים כמו BlaBlaCar, מאפשרים למי שמעוניינים לנסוע בחסכון אך לא בתחבורה ציבורית, להצטרף לנסיעות למרחקים ארוכים של בעלי רכב הנוסעים לאותו יעד.

כאמור, גם בתוך הערים מצליחים מיזמים חברתיים לגרום לאנשים לנסוע במכוניות פרטיות במקום במוניות. סטארטאפים כמו Uber, Lyft ו-SideCar מציעים תחליף זול למוניות ולתחבורה הציבורית העירונית. התמורה ברורה לכולם - הנוסע מוותר על נסיעה עם נהג מקצועי, תמורת נסיעה זולה יותר, עם בני אדם שכבר באפליקציה ועל פי דירוג הנוסעים הקודמים שלהם, ניתן לדעת מי הם יהיו, מה האיכות האנושית והמקצועית שלהם ועד כמה הם אמינים.


כך נראה שיתוף הנסיעות:

https://youtu.be/xGQTlM9dwUE


יתרונות הקארפולינג:

https://youtu.be/e-gIHqeNwTY


פרסומת בעברית שמסבירה את היתרונות:

http://youtu.be/yD0ZUU9KO0c


היתרונות הסביבתיים של שיתוף הנסיעות:

http://youtu.be/okD8RMpu2Vs


ומעט נתונים סטטיסטיים על יתרונות הקארפול, שיתוף הנסיעות:

http://youtu.be/jwaKRhPY4Zo
קארפול
מה זה קארפול?




קארפול (Carpool) בעברית "שיתוף נסיעות", היא נסיעה ביחד של אנשים זרים, בדרך כלל לעבודה אך גם לצרכים אחרים. הקארפולינג מאפשר חסכון בכסף והקטנה של העומס בכבישים ושל פגיעה בסביבה.

הקארפול מאפשר לכמה אנשים לנסוע יחדיו. נסיעה כזו היא כמובן זולה יותר, משום שאותם אנשים, אם היו נוסעים לבדם, כל אחד במכוניתו, היו מוציאים הרבה יותר על דלק ובלאי של הרכב. בנסיעה משותפת הם חוסכים גם בהוצאות החנייה, כבישי אגרה וכדומה.

אבל לקארפול יש גם יתרונות חברתיים ברורים. החיבור בין אנשים והתפתחות של קשרים, במיוחד בנסיעה משותפת וקבועה, הם דבר חשוב מאד, במיוחד במציאות האינדוודואליסטית של העידן המודרני.

הקארפול תורם גם לסביבה, כי הוא מקטין את מספר המכוניות בכבישים, מה שאומר פחות זיהום אוויר, פחות דלק שמתבזבז ופחות פקקי תנועה ועומסי תנועה.

בהשוואה לטרמפים הקארפול גם בטוח יותר, כי ניתן לדעת יותר על הנוסעים שמצטרפים אליך, או הנהגים שאליהם תצטרף. זה כך גם כשמדובר באפליקציות קארפול ייעודיות, כמו BlaBlaCar, או רחבות יותר שמציעות גם קארפול, כמו waze או moovit.


הנה הקרפול, שיתוף הנסיעות:

https://youtu.be/8u7QTkFo71Q


עושים את זה בעזרת אפליקציה:

https://youtu.be/hiRNRm4Ar9A


אנשים מספרים על הקארפול שלהם:

https://youtu.be/dmGM_BYjAQw


פרסומת בעברית שמסבירה את היתרונות:

http://youtu.be/yD0ZUU9KO0c


מעט נתונים סטטיסטיים על יתרונות הקארפול, שיתוף הנסיעות:

http://youtu.be/jwaKRhPY4Zo


והזמרת אדל ב"קארפול קריוקי", תכנית טלוויזיה שמזמינה כוכבים לנסיעה משותפת ושירת קריוקי של שיריהם:

https://youtu.be/Nck6BZga7TQ?long=yes


Canon EOS 5D Mark II
מהי המהפכה של מצלמת קנון 5D?



לא זכורים מקרים רבים בהיסטוריה, שבהם שינה מוצר שגוי תעשייה שלמה וקידם אותה לעד. זה בדיוק הסיפור המופלא של מצלמה שעשתה מהפכה מבלי להתכוון.

תערוכת הצילום פוטוקינה (Fotokina) בגרמניה נערכת בכל שנה בספטמבר. בתערוכה של שנת 2008 הכריזה מחלקת מצלמות הסטילס של חברת המצלמות Canon על מצלמת הקנון 5D סימן 2, שיצאה במחיר של 2500 דולר. זו הייתה הכרזה רגילה של עוד מצלמה דיגיטלית מצוינת של יצרן מעולה. אבל הפעם היה שם חידוש. הקנון 5D אפשרה גם צילום וידאו של 70 מילימטר, איכות שמקבילה לסרטי הראווה של הוליווד, שצולמו עד אז בעזרת מצלמות יקרות שעלו רבע מיליון דולר!

המדהים הוא שהמצלמה הזו יצאה במקביל למצלמות הווידאו של חברת קנון עצמה, מצלמות שפיתחה מחלקת הוידאו של קנון ועלו יותר. עוד יותר מדהים היה שמצלמות הווידאו היקרות הללו לא התקרבו לאיכות הווידאו של מצלמת הסטילס 5D. הן היו באיכות הרבה יותר נמוכה ובלי המראה עתיר עומק השדה והאיכותי בלילה של הקנון פייב די.

בתערוכה הוצג סרטון בשם Reverie, שצילם וינסנט לה-פורט, צלם סטילס שהוזמן על ידי קנון לנסות את המצלמה לפני התערוכה. הסרטון השאיר את גדולי התעשייה פעורי פה. ההלם נבע מכך שהציג איכות מדהימה של וידאו מקצועי, שצולם במצלמה זולה. הסרטון שכלל צילומי לילה מעולים, התאפשר בזכות החיישן הגדול של הפייב די, שמלכתחילה יועד בכלל לצילומי סטילס איכותיים, אבל עשה עבודה מרהיבה גם בוידאו. המדהים הוא שלה-פורט הודיע שבחומרים שצילם לא הוסיף שום תיקוני צבע או שיפורים על מה שצילמה המצלמה החדשה של קנון. עריכה פשוטה וזהו.

הנקודה היחידה שהעיבה הייתה המגבלה שהכניסה קנון למצלמה ושכפתה צילום וידאו אוטומטי. את הצלמים זה הגביל ומנע מהם לצלם חומר קולנועי במצלמה. אבל הלחץ האדיר של הצלמים לפתיחת התוכנה של הפייב די לצילום ידני (Manual control) היה עצום. וכך, די מהר החלו האקרים להציע בחינם פריצות של תוכנת המצלמה. זמן מה אחר-כך הכריזה אחת המתחרות, חברת פנסוניק, על מצלמה שתאפשר צילום ידני באיכות דומה. אז קרה מה שצפו כולם - קנון שיחררה עדכון למצלמה המופלאה שלהם, של צילום ידני וצילום ב-24 פריימים בשנייה, מה שהפך רשמית את המצלמה הזולה הזו למצלמת הקולנוע והטלוויזיה המועדפת על רבים בקולנוע העצמאי ובטלוויזיה.


כך עשה הצלם וינסנט לה-פורט את סרטון ההדגמה Reverie:

http://youtu.be/WixL4zuNceI


והנה Reverie, שהציג ב-2008 את היכולות המדהימות של המצלמה:

http://youtu.be/a1Rq2KzoTSg


ודוגמה לאיכויות שהיא תציג בהמשך:

http://youtu.be/WGGBSkW4anQ
מהם הארנבים האנושיים שעוזרים לנו?



מי לא חולם לפעמים להיות עצמאי והבוס של עצמו? - בשנים האחרונות פורחים אתרים שמאפשרים לשכור אנשים לעזרה בבית, שליחויות, עבודות קטנות, הרכבת רהיטים של איקאה או התקנות של מכשירים. חברות כמו TaskRabbit מאפשרות לאנשים להתפרנס ומצמצמות את האבטלה. אנשים בעלי יכולות, שבעבר נזרקו לאבטלה או לפנסיה ענייה יחסית, יכולים בעידן החדש לעבוד ולסייע למי שצריך בדיוק את הידע והמיומנות שיש להם.

לצד זה, חברות כאלה גם מוזילות את יוקר המחיה ומאפשרות לאדם לבצע משימות קשות, מורכבות או תובעניות, בקלות ובזול.

מיזמים כאלה הופכים לחברות השמה של כוח אדם זול. הם הדרך הקלה שמאפשרת לאנשים ללא זמן פנוי שמוכנים לשלם, לאתר אנשים עם זמן פנוי וכישורים שדרושים להם, לצורך ספציפי. אלה מקבלים את השירות והשניים זוכים להכנסה משלימה.


כך עובד האתר TaskRabbit:

https://youtu.be/evckSkk6dI4


הנה ארנב משימות אנושי ועבודתו היומיומית:

http://youtu.be/GlUvHQwLT7k


מייסדת ומנהלת האתר מתארת כיצד חשבה עליו:

https://youtu.be/rM33wENmmd0?t=25s
מהי המהפכה שיצר האייפון?



לא הרבה פעמים קרה שמכשיר חדש מצליח, מיד עם צאתו, לחולל סערה בשוק שלם ולקחת אותו בסערה. זה מה שקרה ביום שבו הוכרז האייפון (iPhone) של חברת Apple. על הבמה עמד המנכ"ל האגדי של החברה, סטיב ג'ובס, והציג את הפלא ששינה את עולם הטלפון לתמיד.

המדהים הוא שהאייפון לא היה הראשון בשום דבר. לא הסמארטפון הראשון, לא הראשון שהיה לו מסך מגע, לא הטלפון הראשון עם מצלמה, או זה שמאפשר למשתמש להוריד ולקנות אפליקציות - אבל המכשיר הזה היה מגובש ומהודק והציע מכלול שסכומו היה גדול, הרבה יותר גדול מסכום כל המרכיבים שהוא הכיל. אה, והוא היה מעוצב להפליא... אבל זה הרגיל של Apple, לא?

בתחילה, המכשיר לא אמור היה להיות אלא אבולוציה של האייפוד, נגן המוסיקה המצליח של חברת אפל. סטיב ג'ובס בכלל לא רצה לייצר טלפון, אבל בכירי החברה לא הפסיקו לנדנד לו והוא נעתר.

המודל הראשון של האייפון לא היה טלפון טוב. רבים התלוננו שפשוט לא שומעים בו טוב. הגלישה באינטרנט הייתה איטית, הוא לא תמך בטכנולוגיות פלאש, היה יקר להחריד וכל האפליקציות בו היו של היצרנית עצמה. אבל זה לא הפריע לו להפוך להצלחה מסחררת ולסמל של כל מה שנחשק ב-2007.

בפרספקטיבה, האייפון הרעיד את עולם הטלפונים הניידים ושינה אותו לחלוטין. הוא הוליד תעשיות חדשות, הזניק את הכלכלה השיתופית ובכך שינה את הכלכלה העולמית ואת העולם כולו. בד בבד, חיסל האייפון את ענקיות המובייל הוותיקות. מי סופר היום את סוני אריקסון, את פאלם, את Windows phone, בלאקברי או נוקיה? - פעם הן היו ענקיות מובייל ומובילות שוק והיום - חברות שמנסות להחזיק מעמד מעל פני המים.

ההברקה הגדולה של האייפון הייתה הגלישה באינטרנט הרגיל. לא זה של ה-WAP, המוגבל והמקובל בכל הטלפונים הניידים עד אז. הגלישה הזו הפכה את הטלפון הנייד למה שהוא היום - מחשב בתנועה. היא גם יצרה מהר מאד את "כלכלת האפליקציות", שבתוך שנים ספורות הפכה לאחת הכלכלות החזקות בעולם. גם כאן התנגד בתחילה ג'ובס לפתוח את שוק האפליקציות למפתחים עצמאיים. אבל מרגע שנעתר, נפתח הסכר. אפליקציות מובייל, בנות שנים אחדות, שוות כיום יותר מתאגידים ותיקים ואדירים מהכלכלה הרגילה. הוליווד כולה לא מתקרבת לשווי של 5 האפליקציות המצליחות של ימינו. מותגים כמו ווטסאפ, Waze, גט טקסי או סנאפצ'ט, הם הקוקה קולה והלוויס החדשים. מעל מיליארד בני אדם פוקדים בכל יום את האפליקציות שנולדו באייפון והפכו ליומיום של כולנו ולמרכיב מרכזי בתרבות המודרנית.

וזה לא שאפל ניצחה בשוק כולו. אנדרואיד, מערכת הפעלה שגוגל קנתה ושחררה לכל היצרניות באופן חופשי, ניצחה אותה מזמן. המכשירים של המתחרים חזקים יותר ומכילים יותר פיצ'רים. גם סמסונג ולא אפל, היא יצרנית הסמארטפונים הגדולה בעולם. אבל האייפון ואפל הם עדיין מובילי השוק, אלו שכולם מביטים לראות מה החידושים שלהם, כדי לדעת מה המכשירים שלהם יכילו בשנה הבאה. הם עדיין המעוצבים ביותר, היקרים ביותר והנחשקים מכולם.


כך הוצג האייפון הראשון:

https://youtu.be/vZYlhShD2oQ


מבט על המכשיר המהפכני, 10 שנים אחרי:

https://youtu.be/386sZZbzEc4


ועוד מבט:

https://youtu.be/TtFQgqe3ZFA


ומה שהוא חולל מאז:

https://youtu.be/pzlePBVu_Bs


הפרסומת הראשונה שלו:

https://youtu.be/6Bvfs4ai5XU


ואחת הפרודיות שהמתחרים עושים על משתמשי האייפון:

https://youtu.be/SbmgV7Oyp0w
מה זה בנק הזמן?



בנק הזמן הוא בנק של סחר חליפין. זהו פרויקט שבו אנשים נותנים זמן, כלומר עוזרים לאחרים. כך הם "מפקידים" את זמנם בבנק. אותם אנשים יכולים "לפדות" את הזמן שהפקידו, כשהם נזקקים לדבר מה מחברים אחרים בבנק הזמן.

כך למשל יכול מישהו ללמד גיטרה במשך שעתיים ובתמורה הוא יכול לקבל ממאגר בנק הזמן שעתיים שבהם מישהו יוציא לו את הכלב לטיול, או יטפל בגינה שלו, או ינסח מכתב משפטי שהוא צריך.

בשנים האחרונות התפתחו בנקי זמן במקומות שונים בעולם, כחלק מהמודעות הכלכלית שהביאו המחאות החברתיות במדינות רבות.


הנה סרטון שבו מסבירים חברים בבנק זמן על היתרונות בבנק הזמן שלהם:

http://youtu.be/BHZUYTRmaA8


הנה ראיון עם מייסד בנק הזמן של ירושלים:

http://youtu.be/FqCX5RDP5Og


הנה הסבר על בנק זמן לסטודנטים:

http://youtu.be/q0ggJm7Tv9A


הנה עדויות של חברים בבנק זמן לגבי היתרונות שבשיתוף ידע ויכולת שכזה:

http://youtu.be/NYWa32Ckri0
מה זה פינטק?



פינטק (Fintech) הוא שילוב של פיננסים (כסף) וטכנולוגיה, או בקיצור - טכנולוגיה פיננסית. תחום הפינטק הוא מהתחומים הצומחים והמבטיחים בעולם ההייטק של ימינו.

כשמדברים על עולם הפינטק, מכוונים בדרך כלל לחדשנות הטכנולוגית שמתרכזת בעולם הפיננסים. חברות פינטק מפתחות טכנולוגיות שמאפשרות לספק שירותים ומוצרים פיננסיים ולשפרם. הן עושות זאת באמצעות אפליקציות, אלגוריתמים ועוד פיתוחים מתקדמים ויוצרות פתרונות פיננסיים מקוונים לבעיות ותפקודים פיננסיים.

בפיתוחי הפינטק משתמשים בנקים, חברות ביטוח ומוסדות פיננסיים גדולים, כמו גם חברות סטארט אפ צעירות, המציעות שירותים חדשניים, חלקם משבשי שווקים מסורתיים באמצעות שירותים כספיים ופיננסיים חדשניים, שמשנים את חוקי העולם הפיננסי ואת התנהלותו. בין הפיתוחים הללו ניתן למצוא שירותים שמפשטים את דרכי התשלום, כמו גם מניעת תרמיות והונאות וכדומה.

הפינטק מוריד מחירים ועלויות, מספק שירותים גם למי שלא משתמשים בבנקים כלל ומגדיל את התחרות בתחום הפיננסי.

מטבעות וירטואליים, מימון המונים, העברות כספים, גיוס השקעות, אינטרנט של הכסף, ניהול נכסים והעברת כספים - כל אלה ומשימות רבות אחרות מנוהלים כיום באמצעות תחום הפינטק.


הנה עולם הפינטק:

https://youtu.be/zsMDKGJOJS0


מצגת וידאו של עולם הפינטק:

https://youtu.be/efJXoyugPvM


בלנדר - מיזם להלוואות חברתיות:

https://youtu.be/Z0kQ3kA16os


ומיזם הלוואות לעסקים קטנים:

https://youtu.be/WAVs25E5Nnc


בעברית - על הסיבה שהבנקים עדיין לא נפגעו מהמהפכה הדיגיטלית:

https://youtu.be/T-MbZdBegDA


הטכנולוגיה הפיננסית של הפינטק:
איך נולדה ויקיפדיה והאם היא איכותית כמו אנציקלופדיה מודפסת?



ויקיפדיה (Wikipedia) היא אנציקלופדיה חופשית ושיתופית. האנציקלופדיה הזו היא הראשונה שמתבססת על ציבור הגולשים כמי שכותבים את הערכים שבה ועורכים אותה. היא אינה מסחרית ואפילו פרסומות לא מוצגות בה. לשם קיומה והעסקת העובדים שלה מבצעת הנהלת ויקיפדיה מבצעי התרמה מקוונים, לרוב אחת לשנה.

המילה "ויקי" פירושה בשפת הוואי: מהר או מיד. זו אכן המשמעות של הויקיפדיה, שבה הכל מתעדכן במהירות ובאופן מיידי לאירועים, על ידי הגולשים המסורים. מחקר מקיף שנערך לפני כמה שנים, לאור הביקורת על אי-דיוקים בויקיפדיה, גילה לתדהמת כולם שבריטניקה, אנציקלופדיה בת 200 שנה שערכיה נכתבים ונערכים על ידי מומחים ומדענים, לא מדויקת יותר מאנציקלופדיית הגולשים. בתחומים שונים בריטניקה נמצאה אף כפחות מדויקת ובבירור כפחות מעודכנת מויקיפדיה.

ויקיפדיה פועלת כיום במעל 120 שפות ובגרסה האנגלית, המתקדמת והגדולה ביותר, יש מעל 4 מיליון ערכים שונים. אם באנציקלופדיות המסורתיות נכללו רק ערכים "חשובים", ויקיפדיה מכילה, בנוסף להם, עוד "זנב ארוך" של מיליוני ערכים, שרבים מהם מעניינים מעטים בלבד.


הנה ההיסטוריה של ויקיפדיה ורעיון הויקי בכלל:

https://youtu.be/oVFPW0r4jWk


סרטון עם תרגום לעברית על לידתה של ויקיפדיה:

http://youtu.be/ZDVC_pF9HaA


כתבה על ויקיפדיה בעברית:

https://youtu.be/uTphFFv8O7g


סקירה של ויקיפדיה וגדילת כמות הערכים שבה:

http://youtu.be/HTt3OIgmkBA?t=25s


תיאור הצלחתה ומשימותיה העולמיות של ויקיפדיה:

http://youtu.be/xLiDozNGmqA


הנה ראיון עם ג'ימי וויילס, מייסד ויקיפדיה:

https://youtu.be/51ihFNep4GU?t=13s


כאן ג'ימי וויילס מרצה על המשמעות של ויקיפדיה:

https://youtu.be/WQR0gx0QBZ4?long=yes
מהי עוזרת וירטואלית?



עוזרת וירטואלית אישית היא מערכת טכנולוגית, בצורת מכשיר או אפליקציה לטלפון הנייד, שמסייעים במציאת תשובות, ארגון לוח הפעילויות, תזכורות לדברים שביקשתם שתזכיר לכם ועוד.

עוזרות וירטואליות משתמשות במרכיבים של בינה מלאכותית כדי להבין ולמלא תפקידים מורכבים שעד לא מזמן רק בני-אדם הצליחו למלא. סייענים אישיים מודרניים מבינים "שפה טבעית" (Natural language) כלומר המשתמש מתקשרים איתם בדיבור רגיל ולא בשפת מחשב או בכתיבה.

בסמארטפונים כיום מוכרות העוזרות האישיות שנקראות סירי, קורטנה ו-Google Now - שלוש עוזרות כאלה, שפותחו למערכות הפעלה שונות.

עוזרת אישית שונה היא "אלקסה" (Alexa) שפותחה על ידי חברת אמזון. הסייעת הדיגיטלית הזו מתחרה בעוזרות הווירטואליות הללו אבל היא אינה אפליקציה אלא מוח שמוטמע במכשירים שפיתחה אמזון, כמו אמזון אקו (Amazon Echo), או אקו דוט הקומפקטי. אלו הם רמקולים חכמים, שמשוטטים בבית החכם ומאזינים לפקודות בני הבית. הם מסוגלים למלא הוראות מגוונות, החל מחיפוש מידע, דרך טיפול בהזמנות מוצרים ועד להשכמה, השמעת מוסיקה והפעלת מגוון שירותים של מפתחים עצמאיים, כמו הזמנת מוניות, שליחת פרחים וכדומה.

אמזון מתכננת בעצם ליצור מעין אב-בית דיגיטלי לעולם הבית החכם ולתחום המתפתח של "האינטרנט של הדברים", מה שאומר שמכשירי האקו יפתחו ממש בקרוב לבקשתכם את החנייה, ידליקו מזגן או את הדוד החשמלי ועוד. ואגב, גם גוגל נאו הוכנס לתוך מכשיר דומה.

כיום כבר ברור שהעולם הולך לעוזרות חכמות יותר ויותר, שיאפשר מגוון של תפקידים שכיום ממלאים בני אדם, לרוב מזכירות ועוזרות אישיות אנושיות, אך גם תחליף לשירותי מודיעין, אספקה של שירותים ומוצרים, תיאומי ביקורים ועוד.


כך פועלת עוזרת אישית בסמארטפון:

http://youtu.be/vHMaSR7kjr4


הנה סרטון של השוואת היכולות ביניהן:

http://youtu.be/Hg8mjR1TCNs


אקו דוט של אמזון והמכשיר המקביל של גוגל:

https://youtu.be/dAsZVQvjCt8


כך חשבו פעם שתפעל עוזרת אישית בעתיד:

http://youtu.be/JIE8xk6Rl1w


הנה קדימון של הסרט "היא" על אדם שמתאהב בעוזרת דיגיטלית שבטלפון שלו:

https://youtu.be/4F_tHMxx23I?t=6s


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.