שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו פרס איג-נובל?
פרס איג-נובל מוענק על הישגים ש"אי אפשר או לא רצוי לשחזר". חוקרים שעשו עבודות מחקר מעמיקות על נושאים שאין בהם חשיבות או שהם מטופשים בצורה מעוררת הערצה.
הפרס ניתן על ידי עיתון היתולי-מדעי ונותנת לו חסות אוניברסיטת הארווארד, כיוון שמטרת האיג-נובל לחגוג את הלא-רגיל, לכבד את הדמיון וכושר ההמצאה של חוקרים ולהגביר את העניין ברפואה, מדעים וטכנולוגיה.
הנה סיפורו של פרס האי-נובל:
https://youtu.be/EgmSkPxznHM
סרטון על פרסי האיג נובל של שנת 2008:
http://youtu.be/t01xzhcYBqM
הפרסים הכי מעניינים בתולדות האיג-נובל:
https://youtu.be/CUX5g74S2r0
והנה תכנית טלוויזיה שלמה שהוקדשה לפרסי האיג נובל:
https://youtu.be/s3cRugKjL4U?long=yes
מה עושים הפלאונטולוגים?
פלאונטולוגיה (Paleontology), או פלאונתולוגיה, הוא מדע חקר המאובנים, אלו שנותרו מבעלי חיים וצמחים בשכבות האדמה השונות. בהם בולטים בעלי חיים שנכחדו זה מכבר, כגון הדינוזאורים.
מדע הפלאונטולוגיה (Paleontology) חוקר את המאובנים, במיוחד את אלו שהם שרידי הדינוזאורים. פלאונטולוג שמוצא עצמות דינוזאור במקום מסוים, ינקה את העצמות וינסה להבין כיצד להרכיבן לשלד. ממש כמו פאזל ענקי, כל פלאונטולוג ישתדל להרכיב את שלד הדינוזאור "שלו", מהעצמות השונות שמצא באותו שטח.
מקור המושג הוא מיוונית: "פלאו" פירושו ישן. "און" הוא משהו קיים או יצור קיים. "לוגיה" משמעותה "תורה".
כך לומדים להיות פלאונטולוגים:
http://youtu.be/SEyl2rRa2YY
על שני היריבים הגדולים של התחום (מתורגם):
https://youtu.be/uOuwOc5l1AA
מדע הפלאונטולוגיה:
http://youtu.be/1FjyKmpmQzc
פלאונטולוגים בפעולה, למשל כשהופכים המוני מאובנים לשלד עצום של דינוזאור:
http://youtu.be/LssXGFdueFM
וכך עובד הפלאונטולוג ובונה דינוזאור:
https://youtu.be/BqNnqf_3Z7M?long=yes
מי הייתה מארי אנינג?
מגיל צעיר נהגה מארי אנינג (Mary Anning), בת פועלים צעירה ונלהבת, לחפש מאובנים עם אביה. בתחילה, כמעין משחק חביב של אבא ובת, היא נהגה לחפש את המאובנים שהתגלו לאחר הסערה בצוקים של חופי דרום האי האנגלי. אבל עם הזמן זה הפך לתחביב מלהיב, אהבה ואפילו פרנסה.
כי אנינג, בת עניים צעירה וחסרת השכלה מדרום אנגליה של תחילת המאה ה-19, נולדה בעיר חוף קטנה בשם ליים רג'יס, שהצוקים שלה ליד הים, עשירים במאובנים ימיים מתקופת היורה.
מאביה, מייצר ארונות שמת בצעירותה, היא ירשה את האהבה לחיפוש מאובנים. לא רק את מארי הוא הדביק בתחביבו. עם הזמן הפכה כל משפחת אנינג למחפשת מאובנים נלהבת. כשמת האב, התפרנסה המשפחה בדוחק ממכירת המאובנים שמצאו בני הבית בצוק שליד הים.
בתחילה הייתה זו האם שניהלה את ענייני חיפוש המאובנים, אבל די מהר התבלטה דווקא הבת מארי. היא הצטיינה גם כמוצאת המאובנים המובהקת של המשפחה וגם כמי שיכולה לנהל את המכירה של המאובנים. היא מכרה מאובנים למוזיאונים גדולים, לאספני מאובנים עשירים, בדרך כלל מאצילי אירופה ולמדענים וחוקרים בתחום הפלאונטולוגיה.
הפרנסה הייתה מוגבלת ובני המשפחה לא ממש הבינו את השווי של מה שמצאו, אבל המשפחה התקיימה ומארי מצאה את עצמה הולכת ונסחפת לעולם המאובנים.
נסחפת זו לשון המעטה. מארי אנינג למדה והתפתחה ללא הפסק. היא הייתה זו שגילתה ראשונה, ביחד עם בני משפחתה, מאובני איכטיוזאורים, דינוזאורים ימיים גדולים. היא חשפה מאובנים של פלסיוזאורים, זוחלים קדומים, חלקם ענקיים, שחיו בים מתקופת היורה ועד הקרטיקון. עוד היא גילתה את מאובן הפטרוזאור, "הציפור של עידן הדינוזאורים" - סוג של לטאה מכונפת המעופפת באוויר ומזכירה מעין דינוזאור קטן ומעופף.
בהדרגה, לאחר שהמאובנים שמצאה עוררו התלהבות רבה אצל פלאונטולוגים, חוקרי המאובנים המומחים החלו לשמוע עליה שוב ושוב. הם ידעו יותר ויותר להעריך את מארי אנינג והיא הפכה לשם דבר בקהילה המדעית. התכתובות שניהלה עם החוקרים המובילים והמפורסמים בתחום הן שם דבר.
כך הפכה הבחורה הפשוטה מדרום אנגליה לברת סמכא, שהמומחים מתייעצים איתה ומקשיבים היטב לדעותיה ולתובנות שהיא מביאה. לא שזה שיפר במיוחד את מצבה הכלכלי, אבל אנינג גם פרצה את תקרת הזכוכית של נשים בתקופה הוויקטוריאנית. היא הייתה מהמדעניות הנשים היחידות בעולם המדע של הימים ההם.
כיום היא זוכה להערכה עצומה ובקרב רבים אף נחשבת, על אף שלא למדה את התחום באופן אקדמי, למלכת הפלאונטולוגיה, המדע או חקר המאובנים.
מרי אנינג גילתה בחייה ממצאים רבים ומדהימים. היא רכשה ידע עצום והפכה לבעלת מוניטין עולמי בחקר המאובנים. בלימוד עצמי מפרך היא הפכה מנערה מחוננת לבעלת הבנה והתמצאות נדירים ורכשה ידע שאפשר לה להחליף דעות והתכתבויות עם החוקרים החשובים ביותר בעולם, כשווה בין שווים.
ניתן לומר שבאופן לא סביר ומאוד לא שגרתי היא הפכה למגלת המאובנים החשובה בהיסטוריה.
הנה הפלאונטולוגית המופלאה מארי אנינג:
https://youtu.be/mwoqw_JHQ1U
סיפורה של מארי אנינג:
https://youtu.be/Of5sK8p2rZY
הטראומה שעיצבה את חייה:
https://youtu.be/GRyWewQM74Y
החוף שבו מצאה את המאובנים הגדולים שלה:
https://youtu.be/53qZ94lQGbo
מספרים עליה:
https://youtu.be/fDEYD-Jk_Hk
ומצגת וידאו על מארי אנינג:
https://youtu.be/uGziaenPdHg
מה עושה האסטרונום ומהי אסטרונומיה?
אסטרונום הוא מדען שחוקר את החלל והכוכבים. רוב האסטרונומים כיום צופים בכוכבים וגרמי שמיים נוספים ממצפה כוכבים.
מקצוע האסטרונומיה, הנחשב לתחום המדעי העתיק ביותר בעולם, ממוקד כבר אלפי שנים בניסיון להבין את התנהלות היקום וחוקיו.
עוד בימי קדם החלו בני אדם סקרנים להביט בלילה אל השמים זרועי הכוכבים, לחקור בהם צורות שונות להבין מה בעצם הם רואים.
באמצעות הטלסקופים מתחילת תקופת הרנסאסנס נהג האסטרונום הקלאסי לחקור את מיקומם, תנועתם, תפוצתם ותכונותיהם של כוכבים, ירחים, חורים שחורים ושאר גרמי השמיים.
בהמשך החלו האסטרונומים לחקור במצפה הכוכבים. אלו מקומות שנועדו לחקר השמיים ולצורך כך נבנו בהם טלסקופים איכותיים וגדולים שאפשרו תצפיות גם בכוכבים מרוחקים במיוחד.
כיום, כשהפיזיקה ותגליות רבות באלף האחרון סייעו לאסטרונומים הגדולים לגלות ולהבין חלק מהתשובות לשאלות אסטרונומיות חשובות במיוחד, מחפשים אסטרונומים המתמחים בקוסמולוגיה עדויות על היווצרות היקום ועל הדרך בה נוצרו והתפתחו גרמי השמיים השונים.
חלק אחר מהאסטרונומים הם גם חוקרים מיומנים בפיזיקה והם נקראים אסטרופיזיקאים. שיתוף פעולה וסיוע הדדי בינם לבין אסטרונומים מוביל את האסטרופיזיקאים לתגליות חשובות לגבי דרך התנהלות היקום. האסטרונומים, מצידם, פועלים לגילוי של גרמי שמיים חדשים וחשובים והקוסמולוגים ממשיכים לחקור את היווצרות היקום, דרך מה שנצפה לעיניהם כיום בטלסקופי חלל חדישים המצלמים תמונות למרחקים של אלפי ומיליוני שנות אור.
להיכרות עם אסטרונומים ידועים היכנסו לתגית "אסטרונומים" ולתחום המדעי כולו בתגית "אסטרונומיה".
הנה מדע האסטרונומיה בה עוסקים האסטרונומים:
https://youtu.be/ujg8lsjdqT0
אסטרונום עונה על שאלות לגבי המקצוע שלו:
https://youtu.be/LK03OMWCGHw
אסטרונומים נפגשים במדבר לצפייה בכוכבים וגלקסיות רחוקות (עברית):
https://youtu.be/BjX2ZIXEhbE
על רבנים אסטרונומים שלימדו אפילו את קולומבוס (עברית):
https://youtu.be/acWs2_d8uDI
תחביב האסטרונומיה הוא מהתחביבים המרתקים לבני נוער ולמבוגרים (עברית):
https://youtu.be/iSN_S-vHUQw
כך תהיו גם אתם אסטרונומים חובבים (עברית):
https://youtu.be/-jSpWQTG1aI
וגם היום מוצאים אסטרונומים כוכבי לכת חדשים במערכת השמש (עברית):
https://youtu.be/AZApVWBzGWg
כיצד יסד גדעון מנטל את מדע הדינוזאורים?
זו המאה ה-19 וגדעון מנטל (Gideon Mantell) הוא רופא נשים בריטי מכפר באנגליה שעתיד לחולל מהפכה של ממש בהבנה של העולם הפרהיסטורי ולגלות את הדינוזאורים הראשונים שאותם יתאר באופן מדעי ומעמיק באופן חסר תקדים.
הסיפור מתחיל בשנת 1822, כאשר מנטל הרופא גינקולוג מטפל בחולה, או מיילד אותה בצד הדרך. אשתו, מרי מנטל (Mary Mantell), מזתכלת סביבה ולפתע היא מבחינה במאובנים מוזרים בין האבנים שלידה. סביר להניח באבנים הללו הביטו רבים לפניה, אבל היא מגלה עניין באבנים שמזכירות לה מעין שיניים משונות. מרי אוספת אותן וכשבעלה מסיים היא מראה לו אותן.
התחביב האהוב על מנטל הוא גאולוגיה והוא החל להתעניין במחקר של מאובנים מסביבתו, בהשראת הגילוי המפורסם של מאובן חיה שנראה כשל קרוקודיל ענק ויזוהה בהמשך כאיכטיוזאוריה (ראו בתגית "מארי אנינג").
מנטל ואשתו מבינים שמדובר במשהו מעניין, אבל כשמנטל חוקר הוא מבין שמדובר בהרבה יותר מזה. השיניים הללו עומדות לעשות היסטוריה. הן יהפכו לאבן הפינה של הפליאונטולוגיה המודרנית, בדגש על חקר הדינוזאורים.
כי מנטל, שהוא חובב מאובנים מושבע, מבין מיד שבידיו דבר יוצא דופן. השיניים הללו לא תואמים לשיני חיה מוכרת כלשהי. הן גדולות מדי, משוננות באופן ייחודי ויש עליהן סימני שחיקה המעידים בדרך כלל על בעל חיים צמחוני. הוא שולח את ממצאיו לגאולוג צרפתי מפורסם בשם ז'ורז' קיווייה, אך הצרפתי מזלזל ומגדיר אותם כשיני קרנף.
למנטל מצידו יש תיאוריה שהשיניים שייכות ללטאה צמחונית מעידן הזוחלים הקדום. במשך שנים הוא ממשיך להשוות את הממצאים למיני חיות שונים, עובר במוזיאונים ומתייעץ בעמיתיו, עד שלבסוף הוא מגלה דמיון מפתיע לשיני האיגואנה המודרנית. הן ממש זהות, אבל בקנה מידה ענק.
בשנת 1825 מנטל מעז ומפרסם את תגליתו. הוא קורא ליצור הקדום ובעל השיניים "איגואנודון" (Iguanodon), שפירושו "שן של איגואנה". התגלית מעוררת עניין רב. זו אחת התגליות המדעיות והמהפכניות של התקופה ולראשונה מזהה ומגדיר מישהו בעל חיים ענקי שחי לפני מיליוני שנים ונכחד לחלוטין מכדור הארץ.
ההערכה אליו גוברת עוד יותר כשהוא מזהה עוד מין של דינוזאור, שיקבל את השם הילאוזאורוס. מנטל ומחקריו הופכים לשם דבר במחקר הזוחלים הפרהיסטוריים.
הגילוי של מנטל מגיע בתקופה שבה המדע עובר תהליך של שינוי משמעותי ועמוק. עד אז, התפיסה המקובלת הייתה שהעולם נשאר די זהה לאורך ההיסטוריה ושהמינים הקיימים היו ונשארו כאלה מאז בריאת העולם. מנטל וכמה מהחוקרים בני זמנו, כמו מרי אנינג (Mary Anning) וויליאם בקלנד (William Buckland), העזו לחשוב אחרת וצדקו.
אך מה שהפך את גדעון אלג'רנון מנטל למיוחד לא היה רק הגילוי עצמו, אלא גם הגישה המדעית הקפדנית שלו. מנטל אוסף מאובנים, מתעד אותם בקפידה, יוצר שחזורים של כיצד האיגואנודון עשוי היה להיראות. אמנם היום אנו יודעים שככל הנראה חלק מהשחזורים שלו שגויים - למשל, הוא הניח שהקרן שמצא הייתה על אפו של בעל החיים, בעוד שלמעשה היה זה האגודל שלו - אבל המתודולוגיה, השיטה בה חקר והייתה שיטה ייחודית שגיבש, הייתה פורצת דרך.
אך כמו שקורה לא פעם ולמרות תרומתו הענקית, מנטל לא זכה להכרה מספיקה בחייו. היה זה מדען בעל קשרים פוליטיים חזקים בשם ריצ'רד אוון (Richard Owen), שבדרך כלל קיבל את הקרדיט על המושג "דינוזאוריה" (Dinosauria), שהוא טבע ב-1842. היחסים בין מנטל לאוון הם מורכבים באופן כללי ומאופיינים בתחרות מדעית שהיא אמנם מקובלת בתקופה זו, אף שאנו יודעים היום שאוון אכן ייחס לעצמו לא פעם, או לקח את הקרדיט על עבודתו של מנטל.
במקביל, המרפאה שלו סובלת מירידה ובהכנסות ובשלב מסוים ומחוסר ברירה הוא מוכר את אוסף המאובנים שלו למוזיאון הבריטי, עבור 4,000 פאונד. הוא גם נפגע קשה בתאונת כרכרות ונגרם לו נזק בלתי הפיך בעמוד השדרה.
ומנטל עצמו סובל בשלב זה מכאבי גב כרוניים והוא מתמכר למורפיום שמשכך את כאביו. החוקר המפורסם הולך לעולמו ב-1852 בגיל 62, אחרי חיים שלמים שבהם הוא שינה את ההבנה האנושית של העבר הפרהיסטורי של כדור הארץ וסלל את הדרך לתחום שלם של חקר החיים הפרהיסטוריים.
בשנת 2000 מכירים באזור מגוריו בתרומתו האדירה למדע הפלאונטולוגיה ובמקום בו נמצאו שיני האיגואנדון הראשונים הוקמה לזכרו אנדרטה.
הנה מגלה הדינוזאורים וחלוץ הדינוזאוריה:
https://youtu.be/Fl1LV769I5Q
סיפורו של הפלאונטולוג האוטודידקט גדעון מנטל:
https://youtu.be/_wUUkJyHGt0
סיפור תגלית האיגואנדון:
https://youtu.be/YMZnj2X_Sjs
האיגואנודון שהוא גילה:
https://youtu.be/frGFVL2aHfI
מצגת וידאו על האיגואנודון:
https://youtu.be/f6OmUUnjcp4
וסיפור חייו של האיש שגילה את הדינוזאורים:
https://youtu.be/Ymx7_u845yY?long=yes
פרס איג-נובל מוענק על הישגים ש"אי אפשר או לא רצוי לשחזר". חוקרים שעשו עבודות מחקר מעמיקות על נושאים שאין בהם חשיבות או שהם מטופשים בצורה מעוררת הערצה.
הפרס ניתן על ידי עיתון היתולי-מדעי ונותנת לו חסות אוניברסיטת הארווארד, כיוון שמטרת האיג-נובל לחגוג את הלא-רגיל, לכבד את הדמיון וכושר ההמצאה של חוקרים ולהגביר את העניין ברפואה, מדעים וטכנולוגיה.
הנה סיפורו של פרס האי-נובל:
https://youtu.be/EgmSkPxznHM
סרטון על פרסי האיג נובל של שנת 2008:
http://youtu.be/t01xzhcYBqM
הפרסים הכי מעניינים בתולדות האיג-נובל:
https://youtu.be/CUX5g74S2r0
והנה תכנית טלוויזיה שלמה שהוקדשה לפרסי האיג נובל:
https://youtu.be/s3cRugKjL4U?long=yes
פלאונטולוגיה (Paleontology), או פלאונתולוגיה, הוא מדע חקר המאובנים, אלו שנותרו מבעלי חיים וצמחים בשכבות האדמה השונות. בהם בולטים בעלי חיים שנכחדו זה מכבר, כגון הדינוזאורים.
מדע הפלאונטולוגיה (Paleontology) חוקר את המאובנים, במיוחד את אלו שהם שרידי הדינוזאורים. פלאונטולוג שמוצא עצמות דינוזאור במקום מסוים, ינקה את העצמות וינסה להבין כיצד להרכיבן לשלד. ממש כמו פאזל ענקי, כל פלאונטולוג ישתדל להרכיב את שלד הדינוזאור "שלו", מהעצמות השונות שמצא באותו שטח.
מקור המושג הוא מיוונית: "פלאו" פירושו ישן. "און" הוא משהו קיים או יצור קיים. "לוגיה" משמעותה "תורה".
כך לומדים להיות פלאונטולוגים:
http://youtu.be/SEyl2rRa2YY
על שני היריבים הגדולים של התחום (מתורגם):
https://youtu.be/uOuwOc5l1AA
מדע הפלאונטולוגיה:
http://youtu.be/1FjyKmpmQzc
פלאונטולוגים בפעולה, למשל כשהופכים המוני מאובנים לשלד עצום של דינוזאור:
http://youtu.be/LssXGFdueFM
וכך עובד הפלאונטולוג ובונה דינוזאור:
https://youtu.be/BqNnqf_3Z7M?long=yes
מגיל צעיר נהגה מארי אנינג (Mary Anning), בת פועלים צעירה ונלהבת, לחפש מאובנים עם אביה. בתחילה, כמעין משחק חביב של אבא ובת, היא נהגה לחפש את המאובנים שהתגלו לאחר הסערה בצוקים של חופי דרום האי האנגלי. אבל עם הזמן זה הפך לתחביב מלהיב, אהבה ואפילו פרנסה.
כי אנינג, בת עניים צעירה וחסרת השכלה מדרום אנגליה של תחילת המאה ה-19, נולדה בעיר חוף קטנה בשם ליים רג'יס, שהצוקים שלה ליד הים, עשירים במאובנים ימיים מתקופת היורה.
מאביה, מייצר ארונות שמת בצעירותה, היא ירשה את האהבה לחיפוש מאובנים. לא רק את מארי הוא הדביק בתחביבו. עם הזמן הפכה כל משפחת אנינג למחפשת מאובנים נלהבת. כשמת האב, התפרנסה המשפחה בדוחק ממכירת המאובנים שמצאו בני הבית בצוק שליד הים.
בתחילה הייתה זו האם שניהלה את ענייני חיפוש המאובנים, אבל די מהר התבלטה דווקא הבת מארי. היא הצטיינה גם כמוצאת המאובנים המובהקת של המשפחה וגם כמי שיכולה לנהל את המכירה של המאובנים. היא מכרה מאובנים למוזיאונים גדולים, לאספני מאובנים עשירים, בדרך כלל מאצילי אירופה ולמדענים וחוקרים בתחום הפלאונטולוגיה.
הפרנסה הייתה מוגבלת ובני המשפחה לא ממש הבינו את השווי של מה שמצאו, אבל המשפחה התקיימה ומארי מצאה את עצמה הולכת ונסחפת לעולם המאובנים.
נסחפת זו לשון המעטה. מארי אנינג למדה והתפתחה ללא הפסק. היא הייתה זו שגילתה ראשונה, ביחד עם בני משפחתה, מאובני איכטיוזאורים, דינוזאורים ימיים גדולים. היא חשפה מאובנים של פלסיוזאורים, זוחלים קדומים, חלקם ענקיים, שחיו בים מתקופת היורה ועד הקרטיקון. עוד היא גילתה את מאובן הפטרוזאור, "הציפור של עידן הדינוזאורים" - סוג של לטאה מכונפת המעופפת באוויר ומזכירה מעין דינוזאור קטן ומעופף.
בהדרגה, לאחר שהמאובנים שמצאה עוררו התלהבות רבה אצל פלאונטולוגים, חוקרי המאובנים המומחים החלו לשמוע עליה שוב ושוב. הם ידעו יותר ויותר להעריך את מארי אנינג והיא הפכה לשם דבר בקהילה המדעית. התכתובות שניהלה עם החוקרים המובילים והמפורסמים בתחום הן שם דבר.
כך הפכה הבחורה הפשוטה מדרום אנגליה לברת סמכא, שהמומחים מתייעצים איתה ומקשיבים היטב לדעותיה ולתובנות שהיא מביאה. לא שזה שיפר במיוחד את מצבה הכלכלי, אבל אנינג גם פרצה את תקרת הזכוכית של נשים בתקופה הוויקטוריאנית. היא הייתה מהמדעניות הנשים היחידות בעולם המדע של הימים ההם.
כיום היא זוכה להערכה עצומה ובקרב רבים אף נחשבת, על אף שלא למדה את התחום באופן אקדמי, למלכת הפלאונטולוגיה, המדע או חקר המאובנים.
מרי אנינג גילתה בחייה ממצאים רבים ומדהימים. היא רכשה ידע עצום והפכה לבעלת מוניטין עולמי בחקר המאובנים. בלימוד עצמי מפרך היא הפכה מנערה מחוננת לבעלת הבנה והתמצאות נדירים ורכשה ידע שאפשר לה להחליף דעות והתכתבויות עם החוקרים החשובים ביותר בעולם, כשווה בין שווים.
ניתן לומר שבאופן לא סביר ומאוד לא שגרתי היא הפכה למגלת המאובנים החשובה בהיסטוריה.
הנה הפלאונטולוגית המופלאה מארי אנינג:
https://youtu.be/mwoqw_JHQ1U
סיפורה של מארי אנינג:
https://youtu.be/Of5sK8p2rZY
הטראומה שעיצבה את חייה:
https://youtu.be/GRyWewQM74Y
החוף שבו מצאה את המאובנים הגדולים שלה:
https://youtu.be/53qZ94lQGbo
מספרים עליה:
https://youtu.be/fDEYD-Jk_Hk
ומצגת וידאו על מארי אנינג:
https://youtu.be/uGziaenPdHg
אסטרונום הוא מדען שחוקר את החלל והכוכבים. רוב האסטרונומים כיום צופים בכוכבים וגרמי שמיים נוספים ממצפה כוכבים.
מקצוע האסטרונומיה, הנחשב לתחום המדעי העתיק ביותר בעולם, ממוקד כבר אלפי שנים בניסיון להבין את התנהלות היקום וחוקיו.
עוד בימי קדם החלו בני אדם סקרנים להביט בלילה אל השמים זרועי הכוכבים, לחקור בהם צורות שונות להבין מה בעצם הם רואים.
באמצעות הטלסקופים מתחילת תקופת הרנסאסנס נהג האסטרונום הקלאסי לחקור את מיקומם, תנועתם, תפוצתם ותכונותיהם של כוכבים, ירחים, חורים שחורים ושאר גרמי השמיים.
בהמשך החלו האסטרונומים לחקור במצפה הכוכבים. אלו מקומות שנועדו לחקר השמיים ולצורך כך נבנו בהם טלסקופים איכותיים וגדולים שאפשרו תצפיות גם בכוכבים מרוחקים במיוחד.
כיום, כשהפיזיקה ותגליות רבות באלף האחרון סייעו לאסטרונומים הגדולים לגלות ולהבין חלק מהתשובות לשאלות אסטרונומיות חשובות במיוחד, מחפשים אסטרונומים המתמחים בקוסמולוגיה עדויות על היווצרות היקום ועל הדרך בה נוצרו והתפתחו גרמי השמיים השונים.
חלק אחר מהאסטרונומים הם גם חוקרים מיומנים בפיזיקה והם נקראים אסטרופיזיקאים. שיתוף פעולה וסיוע הדדי בינם לבין אסטרונומים מוביל את האסטרופיזיקאים לתגליות חשובות לגבי דרך התנהלות היקום. האסטרונומים, מצידם, פועלים לגילוי של גרמי שמיים חדשים וחשובים והקוסמולוגים ממשיכים לחקור את היווצרות היקום, דרך מה שנצפה לעיניהם כיום בטלסקופי חלל חדישים המצלמים תמונות למרחקים של אלפי ומיליוני שנות אור.
להיכרות עם אסטרונומים ידועים היכנסו לתגית "אסטרונומים" ולתחום המדעי כולו בתגית "אסטרונומיה".
הנה מדע האסטרונומיה בה עוסקים האסטרונומים:
https://youtu.be/ujg8lsjdqT0
אסטרונום עונה על שאלות לגבי המקצוע שלו:
https://youtu.be/LK03OMWCGHw
אסטרונומים נפגשים במדבר לצפייה בכוכבים וגלקסיות רחוקות (עברית):
https://youtu.be/BjX2ZIXEhbE
על רבנים אסטרונומים שלימדו אפילו את קולומבוס (עברית):
https://youtu.be/acWs2_d8uDI
תחביב האסטרונומיה הוא מהתחביבים המרתקים לבני נוער ולמבוגרים (עברית):
https://youtu.be/iSN_S-vHUQw
כך תהיו גם אתם אסטרונומים חובבים (עברית):
https://youtu.be/-jSpWQTG1aI
וגם היום מוצאים אסטרונומים כוכבי לכת חדשים במערכת השמש (עברית):
https://youtu.be/AZApVWBzGWg
חוקרים
זו המאה ה-19 וגדעון מנטל (Gideon Mantell) הוא רופא נשים בריטי מכפר באנגליה שעתיד לחולל מהפכה של ממש בהבנה של העולם הפרהיסטורי ולגלות את הדינוזאורים הראשונים שאותם יתאר באופן מדעי ומעמיק באופן חסר תקדים.
הסיפור מתחיל בשנת 1822, כאשר מנטל הרופא גינקולוג מטפל בחולה, או מיילד אותה בצד הדרך. אשתו, מרי מנטל (Mary Mantell), מזתכלת סביבה ולפתע היא מבחינה במאובנים מוזרים בין האבנים שלידה. סביר להניח באבנים הללו הביטו רבים לפניה, אבל היא מגלה עניין באבנים שמזכירות לה מעין שיניים משונות. מרי אוספת אותן וכשבעלה מסיים היא מראה לו אותן.
התחביב האהוב על מנטל הוא גאולוגיה והוא החל להתעניין במחקר של מאובנים מסביבתו, בהשראת הגילוי המפורסם של מאובן חיה שנראה כשל קרוקודיל ענק ויזוהה בהמשך כאיכטיוזאוריה (ראו בתגית "מארי אנינג").
מנטל ואשתו מבינים שמדובר במשהו מעניין, אבל כשמנטל חוקר הוא מבין שמדובר בהרבה יותר מזה. השיניים הללו עומדות לעשות היסטוריה. הן יהפכו לאבן הפינה של הפליאונטולוגיה המודרנית, בדגש על חקר הדינוזאורים.
כי מנטל, שהוא חובב מאובנים מושבע, מבין מיד שבידיו דבר יוצא דופן. השיניים הללו לא תואמים לשיני חיה מוכרת כלשהי. הן גדולות מדי, משוננות באופן ייחודי ויש עליהן סימני שחיקה המעידים בדרך כלל על בעל חיים צמחוני. הוא שולח את ממצאיו לגאולוג צרפתי מפורסם בשם ז'ורז' קיווייה, אך הצרפתי מזלזל ומגדיר אותם כשיני קרנף.
למנטל מצידו יש תיאוריה שהשיניים שייכות ללטאה צמחונית מעידן הזוחלים הקדום. במשך שנים הוא ממשיך להשוות את הממצאים למיני חיות שונים, עובר במוזיאונים ומתייעץ בעמיתיו, עד שלבסוף הוא מגלה דמיון מפתיע לשיני האיגואנה המודרנית. הן ממש זהות, אבל בקנה מידה ענק.
בשנת 1825 מנטל מעז ומפרסם את תגליתו. הוא קורא ליצור הקדום ובעל השיניים "איגואנודון" (Iguanodon), שפירושו "שן של איגואנה". התגלית מעוררת עניין רב. זו אחת התגליות המדעיות והמהפכניות של התקופה ולראשונה מזהה ומגדיר מישהו בעל חיים ענקי שחי לפני מיליוני שנים ונכחד לחלוטין מכדור הארץ.
ההערכה אליו גוברת עוד יותר כשהוא מזהה עוד מין של דינוזאור, שיקבל את השם הילאוזאורוס. מנטל ומחקריו הופכים לשם דבר במחקר הזוחלים הפרהיסטוריים.
הגילוי של מנטל מגיע בתקופה שבה המדע עובר תהליך של שינוי משמעותי ועמוק. עד אז, התפיסה המקובלת הייתה שהעולם נשאר די זהה לאורך ההיסטוריה ושהמינים הקיימים היו ונשארו כאלה מאז בריאת העולם. מנטל וכמה מהחוקרים בני זמנו, כמו מרי אנינג (Mary Anning) וויליאם בקלנד (William Buckland), העזו לחשוב אחרת וצדקו.
אך מה שהפך את גדעון אלג'רנון מנטל למיוחד לא היה רק הגילוי עצמו, אלא גם הגישה המדעית הקפדנית שלו. מנטל אוסף מאובנים, מתעד אותם בקפידה, יוצר שחזורים של כיצד האיגואנודון עשוי היה להיראות. אמנם היום אנו יודעים שככל הנראה חלק מהשחזורים שלו שגויים - למשל, הוא הניח שהקרן שמצא הייתה על אפו של בעל החיים, בעוד שלמעשה היה זה האגודל שלו - אבל המתודולוגיה, השיטה בה חקר והייתה שיטה ייחודית שגיבש, הייתה פורצת דרך.
אך כמו שקורה לא פעם ולמרות תרומתו הענקית, מנטל לא זכה להכרה מספיקה בחייו. היה זה מדען בעל קשרים פוליטיים חזקים בשם ריצ'רד אוון (Richard Owen), שבדרך כלל קיבל את הקרדיט על המושג "דינוזאוריה" (Dinosauria), שהוא טבע ב-1842. היחסים בין מנטל לאוון הם מורכבים באופן כללי ומאופיינים בתחרות מדעית שהיא אמנם מקובלת בתקופה זו, אף שאנו יודעים היום שאוון אכן ייחס לעצמו לא פעם, או לקח את הקרדיט על עבודתו של מנטל.
במקביל, המרפאה שלו סובלת מירידה ובהכנסות ובשלב מסוים ומחוסר ברירה הוא מוכר את אוסף המאובנים שלו למוזיאון הבריטי, עבור 4,000 פאונד. הוא גם נפגע קשה בתאונת כרכרות ונגרם לו נזק בלתי הפיך בעמוד השדרה.
ומנטל עצמו סובל בשלב זה מכאבי גב כרוניים והוא מתמכר למורפיום שמשכך את כאביו. החוקר המפורסם הולך לעולמו ב-1852 בגיל 62, אחרי חיים שלמים שבהם הוא שינה את ההבנה האנושית של העבר הפרהיסטורי של כדור הארץ וסלל את הדרך לתחום שלם של חקר החיים הפרהיסטוריים.
בשנת 2000 מכירים באזור מגוריו בתרומתו האדירה למדע הפלאונטולוגיה ובמקום בו נמצאו שיני האיגואנדון הראשונים הוקמה לזכרו אנדרטה.
הנה מגלה הדינוזאורים וחלוץ הדינוזאוריה:
https://youtu.be/Fl1LV769I5Q
סיפורו של הפלאונטולוג האוטודידקט גדעון מנטל:
https://youtu.be/_wUUkJyHGt0
סיפור תגלית האיגואנדון:
https://youtu.be/YMZnj2X_Sjs
האיגואנודון שהוא גילה:
https://youtu.be/frGFVL2aHfI
מצגת וידאו על האיגואנודון:
https://youtu.be/f6OmUUnjcp4
וסיפור חייו של האיש שגילה את הדינוזאורים:
https://youtu.be/Ymx7_u845yY?long=yes
