» «
דוגמנות מסלול
למה דוגמניות על המסלול הפסיקו לחייך?



רבים תוהים למה דוגמניות מסלול אף פעם לא מחייכות. הן רציניות, נראות מרוחקות, כמעט אומללות. זה לא תמיד היה כך.

בשנות ה-60, בתקופה בה החלו לראשונה להציג קולקציות בתצוגות אופנה, הדוגמניות דווקא נהגו לחייך ואף לצחוק. היו מהן מי שאפילו רקדו קלות. זה היה ניגוד לגברים, שכלל לא נהגו לחייך בתצוגות האופנה. הרי הם מעולם לא נדרשו לרצות אף אחד.

אבל בהדרגה החלה להתפתח העדפה לדוגמנים חסרי הבעה. השיטה הייתה לשים את הדגש על הצגת הבגדים ולא הפנים. האווירה הייתה שחיוך מושך את תשומת הלב אל הפנים.

בתחילת שנות ה-80, כשהחלו לעלות המעצב היפני יוז' יאמאמוטו וקום דה גארסון ומעצבי-על כמו איב סן לורן, אז החלה התופעה של דוגמנים קודרים.

יש האומרים שזה בא כתגובת נגד לתקופה בה זכו דוגמניות-על בעלות אישיות דומיננטיות להצלחה. היו מי שחשו צורך למחוק את האישיות של דוגמניות כמו סינדי קראופורד, אל מקפירסון ואימאן ולהביא לכך שלא יבלטו כל כך על המסלול.

גם עליית הפמיניזם יצרה את המצב החדש, בו נוצר אצל הנשים צורך להיתפס כרציניות בחייהן המקצועיים. תנועת שחרור האישה יצרה למעשה העדפה של מראה יותר אנדרוגיני וכוחני יותר. מחשש להיראות מגוחכות, הדוגמניות לא העזו לחייך. המסר היה שהמיקוד על המסלול הוא בבגדים ולא בהן.

עם השנים אמנם היו מעצבים ששברו את המוסכמות, ביניהם ז'אן פול גוטייה ששלח דוגמניות מחייכות אל המסלול. גם בפריז שלח המעצב הבריטי פול סמית' דוגמניות שמחות לדגמן על המסלול.

אבל ככלל, מרבית הדוגמניות עטו על פניהן מבט מתנשא ואפילו מעט אפל. השיטה הייתה הורדה של הסנטר מעט, תוך הרמת העיניים.


הנה ההסבר על דוגמנים וחיוכים:

https://youtu.be/f6XLSlkt7Z8


כשקול רובוטי כמו כאן מסביר את זה הוא נשמע עגמומי בעצמו:

https://youtu.be/HAqNZn-QWNk


בדוגמנות צילום החיוך הוא דווקא רצוי ויש שיטות טובות לזה:

https://youtu.be/Mvp5i742of8


לא בטוח שאפשר שלא לחייך במצב שמישהי לידך...

https://youtu.be/0TFosE0EJio
תמונות עתיקות
למה אנשים לא חייכו בתמונות ישנות?



אם בימינו לחייך בזמן צילום, זו כמעט פעולה אוטומטית, הרי שבתמונות ישנות מהמאה ה-19 לא תראו חיוכים. גם בדיוקנאות וגם בתמונות קבוצתיות מהתקופה ההיא, תראו תמיד פרצופים רציניים וחמורי סבר.

הסיבה הטכנולוגית למחסור בחיוכים באותם ימים, היא שהצילום אז חייב חשיפה ארוכה. המצולמים נדרשו שלא לזוז למשך זמן ארוך יחסית, עד שהתמונה הוטבעה על לוחות הצילום. קשה מאד להחזיק חיוך למשך זמן ארוך, כששרירי הפנים לא נעים וזזים. קשה עוד יותר שלא להיראות מטופש בצילום כזה. מי שניסו אז לחייך גילו לא פעם שהחיוך שלהם גם נראה מטושטש, וגם תרם להבעה שנראית קצת מרושעת...

אבל מעניינת לא פחות הסיבה התרבותית להיעדר החיוכים בתצלומים הללו. בעת ההיא, קובע במאמר מרתק פרופסור ניקולס ג'יוויס, חוקר מבית הספר לאמנות קיימברידג', חשבו על חיוכים בתמונות כדבר טיפשי. מרק טוויין, הסופר המפורסם, הרי אמר אז שתצלום הוא מסמך חשוב מאד ולעבור בו לדורות הבאים כשאתה מחייך חיוך מטופש, זה עונש...

פרופסור ג'יוויס אף מציין שאת הנוהג הזה ירשו המצטלמים מעידן הדיוקנאות המצוירים. באלו לא נראו אנשים בעלי מעמד כשהם מחייכים וזה היה הרבה לפני עידן לוחות הצילום. בציורים מאירופה של המאה ה-17, למשל, היחידים שחייכו חיוך רחב היו שוטים, סוטים, עניים או מוקיונים. הדיוקן אז לא היה "לכידה של הרגע", כמו שהוא היום, אלא העברה של מסר מוסרי לדורות הבאים. חיוך, לפי הגישה ה"נכונה" של אותם ימים, היה עבירה וטמטום של ממש.

ויש, אגב, גם סיבה אסתטית להיעדר החיוכים אז. בעידן שבו אין עדיין מודעות להגיינת הפה ודברים כמו צחצוח, שתלים או יישור שיניים, לאנשים היו בדרך כלל שיניים מכוערות. בני המעמד הגבוה נהגו אז לחייך מעט מאד בפני זרים ולעולם לא חייכו בציורים או בצילומים. כשהצטלמת או צויירת באותה תקופה, רצית להיות מונצח במיטבך. כמו בימינו, שיניים מוזנחות לא היו אז משהו לחשוף בצילום, לכן מרגע שהצלם התייצב ממול, קפצת את הפה היטב והסתרת את השיניים.


הנה הסבר להיעדר החיוכים בתמונות מהמאה ה-19 למשל:

http://youtu.be/ocUNn6KUN6k
צחוק
מה מצחיק בצחוק ואיך זה קשור להומור?



הצחוק הוא פעולה של השמעת קול ושינוי של הבעת הפנים בדומה לחיוך, אך בצורה משמעותית עוד יותר.

הצחוק נוצר בשל רגשות ומצבים שהם לרוב בהקשר של הומור או שמחה. מנגד, פעמים רבות הוא יכול לבוא על רקע של רגשות כמו מבוכה ובמקרים קיצוניים אפילו צער.

הצחוק הוא גם מדבק. לא מעט אנשים מתחילים לצחוק רק מפני שמישהו צוחק לידם וגם כשאינם יודעים את סיבת הצחוק ומה הגורם לו.


הנה תינוקות צוחקים מחיות בית:

https://youtu.be/ZAmZucyzyZM


שר החינוך לשעבר צוחק בעת נאומו בכנסת ולא מצליח לעצור את צחוקו (עברית):

http://youtu.be/kloZhPj1AFM


מראיינת שלא מצליחה שלא לצחוק למשמע מראיין משונה:

http://youtu.be/Rja8eiOOfeA?t=16s


כך בוחנים פרחי קורס שוטרים בארה"ב האם הם מסוגלים לעמוד בקשיחות וללא צחוק לפני האזרחים:

https://youtu.be/qymqjHY_9rg


וצחוק אמיתי של כמה בנות שכנראה לא מצליחות לצאת ממנו:

http://youtu.be/D_RxVaAY4JU
הומור
מה זה הומור?



הומור הוא מה שגורם צחוק. זוהי צורת תקשורת נפוצה, שעל-פי החוקרים נוצרת כשמחברים דברים שאמנם יש בחיבור שלהם היגיון מסוים אך הם אינם תואמים. החיבור ביניהם כל כך מפתיע אותנו, עד שאנו צוחקים ונוצר ההומור. לעג, חיקוי, חריגה מהצפוי ועוד שיטות משמשים כולם ליצירת הומור.

ההומור שהוא היכולת לראות ולבטא את המשעשע, האבסורדי והמגוחך שבחיים, תלוי בהקשר החברתי שבו אנו נמצאים: בחברה, בתרבות, במעמדנו בחברה, באישיותנו ובהקשר שבו אנו נמצאים. לכן, הומור אינו עובר כמו שהוא מחברה לחברה ומהקשר להקשר ודבר שנתפס כמלא הומור בהזדמנות מסוימת, יכול להפוך בקלות למעיק ואפילו למצער בהזדמנות אחרת.

למוחנו, אגב, ההומור הוא ממש עבודה קשה. חוקרים גילו שלא פחות מ-5 אזורים שונים במוחנו נכנסים לפעולה ברגע שמשהו מצחיק אותנו. מה שאגב מסביר היטב את הקשר המקובל שאנו מוצאים בין אינטליגנציה להומור.

יש סוגי הומור שונים, סגנונות וגם הקשרים מגוונים להומור. יש הומור סרקסטי, פארסה, סאטירה, פרודיה ועוד. יש ז'נרים במדיה של הומור כמו קומדיית מצבים, קומדיה רומנטית או קומדיית סלפסטיק וכדומה.

הפוקוס בהומור הבימתי, שבו כיכבו בעבר בדרנים, התחלף עם השנים ליותר הומור סטנד-אפ. זה סגנון הומור מאולתר יותר ורגעי ובו הקהל ותשובותיו לשאלות הסטנדאפיסט הם חלק מהמופע. בכל מקרה, אנשים העוסקים בהומור, כמו בדרנים, סטנדאפיסטים וכותבים מקצועיים של הומור לבמה, יודעים לתכנן ולכתוב חומרים ארוכים ומלאי הומור, שחלקם כתובים כל כך טוב עד שהם נתפסים כאילתור - כאילו הרגע הומצאו בראשו של הדובר.


הנה סרטון משעשע של נהג מונית מתחזה שמייצר אמירות מלאות הומור בשל ההקשר (עברית):

http://youtu.be/4Yem4mgDjOc


יש הומור של משחקי מילים כמו זה של יניב חפץ (עברית):

https://youtu.be/nfKbv5TGtPY


במחוות זעירות, תנועות קלות, ציטטות מוכרות - יש הומור שהוא ללא מילים:

https://youtu.be/quKBHQs42Q0


מתיחה קלאסית שנועדה להצחיק, בעיקר כיוון שהנמתחים אינם יודעים שהם נמתחים:

http://youtu.be/uiFpVQHzf34


החריגה מהרגיל היא שמצחיקה אותנו במחול המשעשע הזה:

http://youtu.be/xsRNDo8Upys


מתיחה שבה ערכו חלקים משיחה אמיתית של אראלה ממפעל הפיס ויצרו שיחה עם מישהו ש"זכה" ב-125 שקלים. שימו לב לניגוד בין הטון של אראלה ובין הטון של "הזוכה" (עברית):

https://youtu.be/jPxUL17-Dq0


והומור נמדד ביכולת שלו להתמודד עם הבלתי מצחיק של השואה (עברית):

https://youtu.be/AXXXGklaooY?long=yes

חיוך

שמחה
למה כדאי להיות יותר שמח ולצחוק הרבה?



השמחה והאופטימיות הן תכונות מצוינות ומי שמביט בחיים בצורה חיובית, רוב הסיכויים שיקרו לו דברים טובים ושיצליח לעבור בשלום גם את האירועים הקשים יותר.

מדענים מצאו במחקרים רבים שאם נסגל לעצמנו מבט חיובי ואפילו עם הומור, על מה שקורה לנו, נהיה יותר בריאים. הומור מסייע גם להבריא ממחלות קשות ולכן היום יש ליצנים רפואיים אפילו בבתי חולים - כדי לסייע לחולים להבריא מהר יותר!


הנה חבורת השחקנים המצחיקה של מונטי פייטון ועל היתרון בלראות את הצד הבהיר של החיים, גם כשקשה:

http://youtu.be/CBhSQsrwqaE


מישהו שגורם הרבה אושר להרבה אנשים עייפים על הבוקר במטרו, הרכבת התחתית של פאריס:

https://youtu.be/FLQ937a-OdI


קבוצה שמנסה לגרום לעולם לשמחה, אופטימיות ואושר וכך "להרים את העולם":

http://youtu.be/AfHkZ4_K3IA


וזמרת הג'אז בת ה-8 שזכתה ב"נורבגיה גוט טלנט" ושרה על היתרון בחיוכים:

https://youtu.be/bLuNQ6s7fCQ
ליצן רפואי
למה צריך ליצן בבית חולים?



הליצן הרפואי הוא אדם שמסתובב בבית החולים ומשעשע חולים ובמיוחד ילדים בבדיחות וצחוק. ההומור והצחוק, קובע המחקר המדעי, מפחיתים פחדים, מסיחים את הדעת מהכאבים ועוזרים לחולים להבריא מהר יותר. חוקרי מוח ודאי יסבירו היטב הממצאים המחקריים שמצביעים על הדופמינים והאנדורפינים שמשתחררים אצל החולה הצוחק ועל כמה שהמוח "נהנה" מהצחוק, עד כדי יצירת תהליך אופטימי, היוצר שיפור בריאותי.

כן. זה שוב הכוח המדהים של הגוף-נפש.

הליצן בבית החולים עוסק בליצנות רפואית. הליצנים הרפואיים משתמשים בהומור כדי לסייע לחולים לריפוי ולשיפור המצב והתפקוד שלהם.

ראשון הליצנים הרפואיים ומי שלימד את עולם הרפואה עד כמה הומור וצחוק יכולים לסייע בריפוי, הוא פאטש אדמס, רופא אמריקאי שהפך את הליצנות והצחוק למקצועו הרפואי, במקום הרפואה הרגילה.

אבל מי שאחראי לכך שהומור הפך לכלי עבודה מקובל בריפוי והקלה על חולים, הוא מייקל כריסטנסן, אמריקאי שאמר: "אם החולים לא יגיעו לקרקס, הקרקס יגיע אליהם".

אותו כריסטנסן יצר תכנית לה קרא "יחידת הליצנות הרפואית של קרקס התפוח הגדול". אפילו השם משעשע... בפרויקט שלו הוא הכניס בשנת 1986 ליצנים רפואיים לעבודה בבתי חולים בניו יורק. די מהר נמצא שההומור הביא לשיפור של ממש באיכות חייהם של החולים במהלך האישפוז ולזירוז בהבראתם.

בדיעבד מייקל כריסטנסן יכול להיחשב כמי שברא את המקצוע הזה. הפרויקט הראשון בניו יורק היה הצלחה והביא להרחבה של הליצנות הרפואית, לבתי חולים רבים בעולם.


הנה ליצן רפואי בעבודה (עברית):

http://youtu.be/dp52N_MOp2M


הליצן הרפואי הראשון ומי שהתחיל את התחום (עברית):

https://youtu.be/8FfU493oZs4


ליצן רפואי עם זקן (עברית):

https://youtu.be/IRWh4ZcMh9g


וכך לומדים להיות ליצנים רפואיים (עברית):

https://youtu.be/6f898gbSuw0


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.